ויקיטקסט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3007879</id>
      <parentid>3003078</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T00:58:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>8143</id>
      </contributor>
      <comment>/* Request for comment (global AI policy) */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3007879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="197497" sha1="4q5xfdr0xzjq4lk1d66i4l71435e48r" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==

Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;</text>
      <sha1>4q5xfdr0xzjq4lk1d66i4l71435e48r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007886</id>
      <parentid>3007879</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:05:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* Request for comment (global AI policy) */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3007886</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="198194" sha1="8gefj48n71nlpsgt4y6qq7p7tucwzdv" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==

Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני מסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם להצביע שם כך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8gefj48n71nlpsgt4y6qq7p7tucwzdv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007887</id>
      <parentid>3007886</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:06:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* Request for comment (global AI policy) */</comment>
      <origin>3007887</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="198245" sha1="dy53itppr3si1l3x0uksvakfnj8qt88" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==

Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>dy53itppr3si1l3x0uksvakfnj8qt88</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3007889</id>
      <parentid>3006581</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:13:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגומים שלי מאנגלית */</comment>
      <origin>3007889</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17368" sha1="a6lcc2cxttetldgon1zfx571jq78jkt" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף יז]] {{ק|כת&quot;י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנא
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>a6lcc2cxttetldgon1zfx571jq78jkt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007890</id>
      <parentid>3007889</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:14:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגומים שלי מאנגלית */</comment>
      <origin>3007890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17368" sha1="jt6v8mce9071bha51t2muw14n48x76o" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/68]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף יז]] {{ק|כת&quot;י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנא
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>jt6v8mce9071bha51t2muw14n48x76o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007891</id>
      <parentid>3007890</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:14:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגומים שלי מאנגלית */</comment>
      <origin>3007891</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17368" sha1="8n1ndldf7g8d5ppe16hxoxc3j33n8q3" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/67]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף יז]] {{ק|כת&quot;י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנא
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>8n1ndldf7g8d5ppe16hxoxc3j33n8q3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנת הפרטיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1991</id>
    <revision>
      <id>3007910</id>
      <parentid>2971193</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:07:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007906]</comment>
      <origin>3007910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269118" sha1="4z3bxm21e64pnjki6mojtrv7wqnj0ih" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000234}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 128|חוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208332.pdf}}, {{ח:תיבה|174|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317310.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 84|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|326|חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211177.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|תיקון מס׳ 4 (מאגרי מידע)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 167|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317311.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 160|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300199.pdf}}, {{ח:תיבה|304|חוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 750|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 54|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299898.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 368|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 114|חוק להגנה על עדים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300899.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 758|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 986|חוק לביטול פקודת העיתונות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1430|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פגיעה בפרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגנה על הפרטיות במאגרי מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מאגרי מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיוור ישיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הרשות להגנת הפרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הגנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן ג׳: בירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳: פיקוח ובירור מינהלי בגופים לפי חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: פיקוח ובירור מינהלי בגופים ביטחוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן א|סימן א׳: סמכות ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן ד׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ו|סימן ו׳: צו הפסקה שיפוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד4|פרק ד׳4: סמכויות אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד4 סימן א|סימן א׳: סמכויות אכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד4 סימן ב|סימן ב׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד5|פרק ד׳5: הוראות לעניין בחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|נוסח החלטת הממשלה מס׳ 1890}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|עיצום כספי על הפרת תקנות אבטחת מידע}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|עיצום כספי על הפרת תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פגיעה בפרטיות}}

{{ח:סעיף|1|איסור הפגיעה בפרטיות}}
{{ח:ת}} לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

{{ח:סעיף|2|פגיעה בפרטיות מהי|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשע״א}}
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
{{ח:תת|(2)}} האזנה האסורה על פי חוק;
{{ח:תת|(3)}} צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
{{ח:תת|(4)}} פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
{{ח:תת|(4א)}} פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, ”נפגע“ – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
{{ח:תת|(5)}} העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, ”כתב“ – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(6)}} שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
{{ח:תת|(7)}} הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
{{ח:תת|(8)}} הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
{{ח:תת|(9)}} שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
{{ח:תת|(10)}} פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
{{ח:תת|(11)}} פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

{{ח:סעיף|2א|פרסום תצלום של נפטר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל ילדיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוריו;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל אחיו;
{{ח:תתת|(4)}} לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|3|הגדרת מונחים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – הגנה על שלמות המידע האישי או הגנה על המידע האישי מפני עיבוד, ללא רשות כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15א|15א}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב|17ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|17ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב2|17ב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ו|17ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 23ב|23ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 23מו|23מו}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, וכן לעניין ההגדרות ”דיוור ישיר“, ”מאגר מידע“, ”מזהה ביומטרי“, ”מידע אישי“ ו”מידע בעל רגישות מיוחדת“ – למעט תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ במאגר מידע – מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוא או בעל תפקיד בו הוסמך בחיקוק לעבד מידע במאגר מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיוור ישיר“ – פנייה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכמה“ – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מידע“ – אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי, למעט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק;
{{ח:תתת|(2)}} אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, לגבי 100,000 בני אדם או פחות, שאינו מלמד כשלעצמו על מידע אישי נוסף לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף אחר הכולל פרטי מידע אחרים לגבי אותם בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהה ביומטרי“ – נתון ביומטרי המשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו, או אמצעי ביומטרי שניתן להפיק ממנו נתון כאמור; לעניין הגדרה זו, ”ביומטרי“ – מאפיין אנושי, פיזיולוגי או התנהגותי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, לעניין מאגר מידע – גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר המידע המעבד בעבורו מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע אישי“ – נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי; לעניין הגדרה זו, ”אדם הניתן לזיהוי“ – מי שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות פרט מזהה, כגון שם, מספר זהות, מזהה ביומטרי, נתוני מיקום, מזהה מקוון, או נתון אחד או יותר הנוגע למצבו הפיזי, הבריאותי, הכלכלי, החברתי או התרבותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע בעל רגישות מיוחדת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית;
{{ח:תתת|(2)}} מידע אישי המתייחס למצב בריאותו של אדם, ובכלל זה מידע רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע אישי שהוא מידע גנטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}};
{{ח:תתת|(4)}} מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי המשמש או המיועד לשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו באופן ממוחשב;
{{ח:תתת|(5)}} מידע אישי על מוצאו של אדם;
{{ח:תתת|(6)}} מידע אישי על אודות עברו הפלילי של אדם;
{{ח:תתת|(7)}} מידע אישי על אודות דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות של אדם או השקפת עולמו;
{{ח:תתת|(8)}} מידע אישי שהוא הערכת אישיות שנערכה מטעם גורם מקצועי שכדרך עיסוק מחווה דעתו על אישיותו של אדם, או שנערכה באמצעי שמיועד לביצוע הערכה של מאפייני אישיות מהותיים, ובכלל זה קווי אופי, יכולת שכלית ויכולת תפקוד בעבודה או בלימודים;
{{ח:תתת|(9)}} מידע אישי שהוא נתוני מיקום ונתוני תעבורה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007}}, שנוצרו על ידי ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)|בחוק האמור}}, לגבי אדם, ונתונים על אודות מיקומו של אדם שיש בהם כדי ללמד על מידע לפי פסקאות (1) עד (7) ו־(11);
{{ח:תתת|(10)}} מידע אישי על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית;
{{ח:תתת|(11)}} מידע אישי שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין;
{{ח:תתת|(12)}} מידע אישי אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ובלבד שהוא מידע אישי במאגר מידע הנמצא בישראל שהועבר אליו מחוץ לגבולות המדינה, ושבמקום שממנו הועבר חלות על מידע אישי מסוגו הוראות דין מיוחדות ביחס לדין החל על מידע אישי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מאגר“ – בעל שליטה במאגר מידע, ולעניין גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} – המנהל הכללי של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שהמנהל הכללי הסמיכו לנהל את המאגר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ט|סעיף 23ט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – מרשם מאגרי המידע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מערכת“ – נתונים על אודות החזקה וניהול של מידע אישי ושל מאגר מידע ועל אודות השימוש בהם, ובלבד שאינם כוללים מידע אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“, ”שימוש“ – כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו, איסופו, אחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צילום“ – לרבות הסרטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות“ – מי שהממשלה מינתה אותו לעמוד בראש הרשות להגנת הפרטיות ולפקח על הגנת המידע האישי במאגרי מידע לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות{{ח:הערה|“}}, ”הרשות להגנת הפרטיות“ – הרשות להגנת הפרטיות שהוקמה ופועלת על פי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4660|החלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19 בינואר 2006}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2012_des4820|מס׳ 4820 מיום 28 ביוני 2012}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec3019|מס׳ 3019 מיום 7 בספטמבר 2017}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec1890-2022|והחלטת הממשלה מס׳ 1890 מיום 2 באוקטובר 2022}} שנוסחה מובא {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דיוור ישיר“ – מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלמות המידע“ – זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

{{ח:סעיף|4|פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית}}
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|5|פגיעה בפרטיות – עבירה|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1), 2(3) עד (7) ו־(9) עד (11)}}, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|6|מעשה של מה בכך}}
{{ח:ת}} לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגנה על הפרטיות במאגרי מידע}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מאגרי מידע|תיקון: תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|8|ניהול מאגר מידע ועיבוד חוקי של מידע אישי|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עיבוד“ – למעט אחסון באקראי ובתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעבד אדם מידע אישי במאגר מידע אלא למטרת המאגר שנקבעה לו כדין.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעבד אדם מידע אישי ממאגר מידע ללא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע או בחריגה מהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אם המידע האישי הכלול במאגר המידע נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות חוק זה או להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע.
{{ח:תתת|(2)}} נמסר מידע אישי לבעל שליטה במאגר מידע מגורם אחר, ובעל השליטה לא ידע ולא היה עליו לדעת כי אותו גורם פעל שלא כדין, לא יישא בעל השליטה במאגר המידע באחריות לפי סעיף קטן זה לעיבוד מידע אישי שבוצע לפני שידע או שהיה עליו לדעת כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על הפרת דין קלת ערך בנסיבות העניין, ולעניין מידע אישי שנמסר כאמור בפסקה (2), אף אם בעל השליטה ידע או היה עליו לדעת.

{{ח:סעיף|8א|חובת רישום או הודעה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מאגר מידע חייב ברישום בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ־10,000 בני אדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל השליטה במאגר המידע הוא גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23}}, אלא אם כן מאגר המידע כולל מידע אישי על עובדי הגוף הציבורי בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אלא אם כן מאגר המידע נרשם במרשם; לעניין זה, יראו מאגר מידע כאילו נרשם אם בעל השליטה במאגר המידע הגיש בקשה לרישום המאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} וחלפה התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)(1)}}, בלי שראש הרשות הודיע למבקש על סירובו לרשום את המאגר או על השהיית הרישום של המאגר.
{{ח:תתת|(3)}} ראש הרשות רשאי לפטור מאגר חייב ברישום מחובת הרישום לפי פסקה (1), אם שוכנע כי הרישום אינו דרוש לשם הבטחת קיום הוראות חוק זה לגבי מאגר המידע; הודעה כאמור תומצא לבעל השליטה במאגר ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עלה מספר בני האדם שיש על אודותיהם מידע בעל רגישות מיוחדת במאגר מידע שאינו מאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (א)(1), על 100,000, יודיע בעל השליטה במאגר המידע לרשות, בתוך 30 ימים מהתקיימות האמור, על זהות בעל השליטה, מענו ודרכי ההתקשרות עימו, על זהות הממונה על הגנת הפרטיות – אם נדרש מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1}}, ועל דרכי ההתקשרות עימו, וימסור לרשות העתק ממסמך הגדרות המאגר שעריכתו נדרשת בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה כאמור בפסקה (1) יודיע לרשות, בתוך 30 ימים מיום השינוי או הפסקת הפעילות, לפי העניין, על כל שינוי בזהות בעל השליטה או בזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימם, על שינוי המחייב עדכון של מסמך הגדרות המאגר בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}, ועל הפסקת פעילות המאגר.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי ההודעה לפי סעיף קטן זה, וכן רשאי הוא, באישור ועדת החוקה, לפטור מחובת ההודעה סוגים של מאגרי מידע או סוגים של בעלי שליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין.

{{ח:סעיף|9|בקשה לרישום|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את –
{{ח:תתת|(1)}} זהות בעל השליטה במאגר המידע, מענו בישראל ודרכי ההתקשרות עימו וזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימו;
{{ח:תתת|(1א)}} סוג השירות שנותן המחזיק במאגר המידע לבעל השליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי המידע שייכללו במאגר;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.
{{ח:תת|(ד)}} בעל השליטה במאגר מידע יודיע לראש הרשות על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

{{ח:סעיף|10|סמכויות ראש הרשות בקשר לרישום מאגר|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע –
{{ח:תתת|(1)}} ירשום אותו ראש הרשות במרשם, תוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע האישי הכלול בו נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין, ואולם אם דרש ראש הרשות ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יבוא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ראש הרשות רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על רישום המאגר ככמה מאגרים נפרדים, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;
{{ח:תתת|(3)}} ראש הרשות לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} הודיע ראש הרשות למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע או על השהיית הרישום לא יהיה המבקש רשאי לעבד מידע אישי במאגר ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.
{{ח:תת|(ב3)}} ראש הרשות ימחק רישומו של מאגר מידע מהמרשם, אם הודיע לו בעל השליטה במאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער או שהועבר למאגר רשום אחר ואינו קיים עוד, או שהמאגר אינו מחויב עוד ברישום, ואימת הודעה זו בתצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו ראש הרשות, רשאי ראש הרשות להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע במרשם, אם שוכנע כי הדבר נדרש בנסיבות העניין, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל השליטה במאגר או למחזיק במאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|חובת מבקש מידע {{ח:הערה|אישי}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} פניה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה –
{{ח:תת|(1)}} אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו ומהי תוצאת אי־ההסכמה;
{{ח:תת|(2)}} המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
{{ח:תת|(2א)}} שמו של בעל השליטה במאגר המידע, ודרכי ההתקשרות עימו;
{{ח:תת|(3)}} למי יימסר המידע ומטרות המסירה;
{{ח:תת|(4)}} קיומן של זכות עיון במידע האישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ושל זכות לבקש תיקון של המידע האישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.

{{ח:סעיף|12|מרשם מאגרי מידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות ינהל מרשם מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור ויאפשר חיפוש בפרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, למעט שמו של הממונה על הגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)(1א) ו־(3), (4) ו־(5)}} לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.

{{ח:סעיף|13|זכות עיון במידע אישי|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תש״ס־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא־כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל השליטה במאגר מידע יאפשר עיון במידע האישי, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל השליטה במאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע אישי המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל השליטה במאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.
{{ח:תת|(ג1)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע אישי בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה.
{{ח:תת|(ד)}} האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע אישי ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13א|וסעיף 13א}} לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}};
{{ח:תתת|(1א)}} על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתת|(2)}} על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(3)}} כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;
{{ח:תתת|(4)}} על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן – מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע האישי שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי)|תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה)|צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} על מאגר מידע שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 28|סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.

{{ח:סעיף|13א|עיון במידע אישי שאינו בהחזקת בעל השליטה במאגר|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} –
{{ח:תת|(1)}} בעל השליטה במאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה – המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;
{{ח:תת|(2)}} פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע אישי עליו, וכן את שם בעל השליטה במאגר המידע ואת מענו.

{{ח:סעיף|14|תיקון מידע אישי|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעיין במידע האישי שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל השליטה במאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע האישי או למחוקו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים בעל השליטה במאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה שנקבעה בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל השליטה במאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק חייב לתקן מידע אישי, אם בעל השליטה במאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.

{{ח:סעיף|15|ערעור לבית המשפט|תיקון: תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על סירובו של בעל השליטה במאגר מידע לאפשר עיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} או {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}} ועל הודעת סירוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}, רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|15א|פיצויים לדוגמה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע – אם המאגר חייב ברישום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} – עיבד מידע אישי במאגר מידע בלי שנרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|אותו סעיף}}, ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה לרשום את המאגר, וחלפו 90 ימים מיום פנייתו;
{{ח:תתת|(2)}} פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} {{ח:פנימי|סעיף 23ד|או 23ד(א)}} בלי שמסר הודעה כדרישת {{ח:פנימי|סעיף 23ד|אותו סעיף}}, ובלבד שאדם כאמור פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע לו כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע – לא אפשר לאדם שביקש לעיין במידע אישי שעליו המוחזק במאגר המידע, לעיין במידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|או 13א}}, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הסכים לבקשה לתיקון או למחיקת מידע אישי שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, אך לא ביצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו, או לא הודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה הקבועה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} לא הודיע לאדם שביקש לתקן או למחוק מידע אישי שעליו, שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, על סירובו, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 14|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע – לא הודיע לראש הרשות על קבלה דרך קבע של מידע אישי, שנאגר במאגר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ג)}}, ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתת|(1)}} עידוד התובע למימוש זכויותיו;
{{ח:תתת|(2)}} היקף ההפרה וחומרתה;
{{ח:תתת|(3)}} התנהגות המפר, נסיבותיו האישיות ויכולתו הכלכלית, וכן אמצעי אכיפה נוספים או תשלום נוסף שהוחלו על המפר לגבי אותן הפרות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לנהל הליך פלילי, אם ההפרה מהווה גם עבירה פלילית, לגרוע מהאפשרות להשתמש בסמכות לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}} או לגרוע מזכותו של התובע לתבוע כל סעד אחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בשל אותה הפרה; ואולם לא יקבל אדם פיצוי לדוגמה לפי סעיף זה, בשל אותו מעשה או מחדל, יותר מפעם אחת.

{{ח:סעיף|16|סודיות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם מידע אישי שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום; המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

{{ח:סעיף|17|אחריות לאבטחת מידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שליטה במאגר מידע ומחזיק במאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע תקנות לעניין האחריות לאבטחת המידע הקבועה בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 17ב|ובסעיף 17ב(ב)}}, ובכלל זה היקפה והחובות הכלולות בה, וכן לעניין דרכי אבטחת המידע כאמור, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגנה פיזית ולוגית על המאגר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סדרי הניהול וכללי העבודה במאגר המידע ובקשר אליו, לרבות לעניין קביעה של הגבלות על גישה של מועסקים למידע.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי פסקה (1), יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי מאגרי מידע בעלי מאפיינים שונים.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי פסקה (1) שיחולו על גופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|ו־3 בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}} – יותקנו גם בהתייעצות עם שר הביטחון.

{{ח:סעיף|17א||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ב|ממונה על אבטחת מידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} או מחזיק בחמישה מאגרי מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}};
{{ח:תתת|(3)}} בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, הממונה על אבטחת המידע יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה כממונה על אבטחת המידע מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|17ב1|חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע שהוא גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} או מחזיק במאגר מידע כאמור, למעט גוף ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23כ|בסעיף 23כ}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ־10,000 בני אדם;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקיו העיקריים כוללים פעולות עיבוד מידע או כרוכים בפעולות כאמור, אשר נוכח טיבן, היקפן או מטרתן מחייבות ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, ובכלל זה מעקב או התחקות שיטתית אחר התנהגותו, מיקומו או פעולותיו של אדם, בהיקף ניכר, ובין היתר ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, וספק שירות חיפוש מקוון או מי שעיסוקו העיקרי כרוך בפעולות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובין השאר תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, בית חולים כללי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}, וקופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) – עיבוד מידע בהיקף ניכר יהיה בין השאר בשים לב למספר בני האדם שמידע מעובד לגביהם, לשיעורם באוכלוסייה מסוימת, להיקף המידע, לכמותו ולטווח של סוגי המידע המעובד, למשך ולתדירות של פעולות העיבוד, למשך שמירת המידע ולתחום הגאוגרפי של פעולות העיבוד.

{{ח:סעיף|17ב2|תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הגנת הפרטיות יפעל להבטחת קיום ההוראות לפי חוק זה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ולקידום השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע במאגרי המידע, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ישמש סמכות מקצועית ומוקד ידע, ייעץ להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו ולעובדיו, יכין תוכנית הדרכה ויפקח על ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} יכין תוכנית לבקרה שוטפת על העמידה בהוראות לפי חוק זה לגבי מאגרי מידע, יוודא את ביצועה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ידווח להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו על ממצאיו ויציע הצעות לתיקון הליקויים;
{{ח:תתת|(3)}} יוודא את קיומם של נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות המאגר, שעריכתם נדרשת בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}, שיובאו לאישור הנהלת הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} יוודא טיפול בפניות של בני אדם שמידע אישי על אודותיהם נמצא במאגר המידע, לגבי עיבוד מידע כאמור או מימוש זכויותיהם לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות לעיון במידע אישי או לתיקונו; דרכי ההתקשרות עם הממונה על הגנת הפרטיות יפורסמו לציבור באופן נגיש ופשוט;
{{ח:תתת|(5)}} ישמש איש קשר של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו עם הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, יספקו לממונה על הגנת הפרטיות את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו ויוודאו שהוא מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על הגנת הפרטיות ידווח ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה במאגר המידע או של המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, או לעובד שכפוף ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה או המחזיק, לפי העניין.

{{ח:סעיף|17ב3|כישורי הממונה על הגנת הפרטיות ומילוי תפקידו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הגנת הפרטיות יהיה בעל הידע והכישורים הנדרשים למילוי תפקידו בצורה נאותה, ובכלל זה ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ואבטחת מידע והיכרות עם תחומי פעילותו של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו ומטרותיו, והכול בשים לב לאופי עיבוד המידע, נסיבותיו, היקפו ומטרותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הגנת הפרטיות יכול שיהיה מי שאינו עובד הגוף שבו ימלא את תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על הגנת הפרטיות לא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר, אם מילוי התפקיד או הכפיפות כאמור עלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיוור ישיר|תיקון: תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|17ג||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ד|דיוור ישיר|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום במרשם ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.

{{ח:סעיף|17ה|ציון מקור המידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.

{{ח:סעיף|17ו|מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר|תיקון: תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט –
{{ח:תתת|(1)}} ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר במרשם מאגרי מידע;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;
{{ח:תתת|(3)}} זהותו ומענו של בעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע האישי שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל השליטה במאגר מידע זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע שעל־פיו בוצעה הפניה, כי מידע אישי המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע אדם לבעל השליטה במאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל השליטה במאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.
{{ח:תת|(ה)}} לא הודיע בעל השליטה במאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל השליטה במאגר המידע לפעול כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.

{{ח:סעיף|17ז||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ח|אי תחולה על גוף ציבורי|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(1)}} במילוי תפקידיו על פי דין.

{{ח:סעיף|17ט|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הרשות להגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|17ט1|הרשות להגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו לגבי מאגרי מידע.
{{ח:תת|(ב)}} דין מי שפועל מטעם ראש הרשות כדין עובד המדינה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תפרסם את נהליה לעניין הפעלת סמכויותיה באתר האינטרנט שלה; ואולם, לא יפורסמו פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, והרשות רשאית שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי ראש הרשות תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|17ט2|חוות דעת מקדמית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, או מי שעומד להיות אחד מאלה, תיתן הרשות חוות דעת מקדמית בעניין עמידת מאגר המידע בדרישות חוק זה או ההוראות לפיו לעניין עיבוד המידע במאגר המידע (בחוק זה – חוות דעת מקדמית).
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לקבלת חוות דעת מקדמית תכלול את מטרת הבקשה ואת כל העובדות הנדרשות למתן חוות הדעת, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} חוות דעת מקדמית תינתן בתוך 60 ימים ממועד קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד המצאת המסמכים הנוגעים בדבר, לפי המאוחר; ראש הרשות רשאי להאריך את המועד, בנסיבות מיוחדות; החליטה הרשות שלא לתת חוות דעת מקדמית, תודיע על כך למבקש בתוך 45 ימים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לפרסם חוות דעת מקדמית בהסכמת המבקש; לא הסכים המבקש לפרסום חוות הדעת המקדמית, רשאית הרשות לפרסמה ללא פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
{{ח:תת|(ה)}} ראש הרשות יקבע נוהל, אשר יפורסם באתר האינטרנט של הרשות, לעניין דרכי הגשת בקשה לחוות דעת מקדמית ונסיבות שבהן לא תינתן חוות דעת לגבי בקשות מהסוגים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה שהתפרסמה לגביה בעבר עמדת הרשות או שיש בעניינה הלכה ברורה;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה שתחולתה והשלכותיה מצומצמות לעניינו של המבקש ביחס להקצאת משאבים רבה שהטיפול בה ידרוש;
{{ח:תתת|(3)}} בקשה שעניינה תאורטי או אקדמי;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה הנגועה בחוסר ניקיון כפיים;
{{ח:תתת|(5)}} בקשה הנוגעת להליכים תלויים ועומדים, לרבות הליכי פיקוח, בירור או אכיפה פלילית, לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} בקשה שהטיפול בה ידרוש הקצאת משאבים בלתי סבירה.

{{ח:סעיף|17ט3|דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות ודיווח לוועדת החוקה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יכין עד 1 ביוני בכל שנה דוח על פעולות שנקטה הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה להכנת הדוח, ובכלל זה פעולות האכיפה והפיקוח (בסעיף זה – דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות); המועצה להגנת הפרטיות תגיש את הדוח, בצירוף הערותיה, לא יאוחר מ־1 ביולי בכל שנה, לוועדת החוקה.
{{ח:תת|(ב)}} דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות יכלול בין השאר מידע כמפורט להלן, בפילוח לפי משרדי הממשלה, גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות לחוות דעת מקדמית שהוגשו לרשות ומספר חוות הדעת שנתנה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הבקשות לרישום מאגרי מידע שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}} ומספר הבקשות שסורבו או מאגרי המידע שרישומם הושהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}, והסיבות לסירוב או להשהיה;
{{ח:תתת|(3)}} מספר מאגרי המידע החייבים ברישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}}, שניתן להם פטור מחובת רישום;
{{ח:תתת|(4)}} מספר מאגרי המידע שרישומם הותלה או בוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} מספר ההודעות על מאגרי מידע שנמסרו לרשות להגנת הפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}} ומספר בעלי השליטה או המחזיקים של המאגרים כאמור שבוצע כלפיהם פיקוח או בירור מינהלי בשנה שלאחר הגשת ההודעה;
{{ח:תתת|(6)}} מספר התלונות שהוגשו לרשות כלפי בעלי שליטה במאגרי מידע או מחזיקים, לגבי הפרות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(7)}} מספר פיקוחי הרוחב שהתקיימו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יז|סעיף 23יז}};
{{ח:תתת|(8)}} מספר הליכי הבירור המינהלי שנפתחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יב|סעיף 23יב(א)}}, ולגבי כמה מהם הוחלט על קיום חקירה במקום הליך הבירור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23טז|סעיף 23טז(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} מספר צווי החיפוש והתפיסה או חדירה לחומר מחשב שהתבקשו מבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יד|סעיף 23יד(א)}} ומספר המקרים שבהם ניתן הצו;
{{ח:תתת|(10)}} מספר התלונות שהוגשו לראש הרשות על מומחה חיצוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יח|סעיף 23יח(ח)}}, וכמה מהן נמצאו מוצדקות;
{{ח:תתת|(11)}} מספר ההוראות להפסקת הפרה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}}, בחלוקה לפי סוגי ההפרות, לגבי כמה מהן הוגש ערעור וכמה ערעורים התקבלו באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(12)}} מספר ההתראות המינהליות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לו|סעיף 23לו}}, ולגבי כמה מהן הוגשה בקשה לביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לז|סעיף 23לז}}, ומה היו תוצאות הבקשה;
{{ח:תתת|(13)}} מספר המקרים שבהם נמסרה למפר הודעה על אפשרות להגיש לו כתב התחייבות ולהפקיד עירבון במקום להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לט|סעיף 23לט}}, ובכמה מקרים הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ(ג)}};
{{ח:תתת|(14)}} סך העיצומים הכספיים שהוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו}}, סכום העיצום הכספי הממוצע שהוטל, סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל וסכום העיצום הנמוך ביותר שהוטל;
{{ח:תתת|(15)}} מספר המקרים שבהם ביקש מפר לממש את זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, ופרק הזמן הממוצע למימוש זכות טיעון;
{{ח:תתת|(16)}} מספר המקרים שבהם הוגשה הודעת חיוב ולא הוטל עיצום כספי ומה היו הטעמים לאי־הטלתו;
{{ח:תתת|(17)}} מספר המקרים שבהם הופחת העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לא|סעיף 23לא}} {{ח:פנימי|תוספת 5|והתוספת החמישית}}, בכמה מהם הופחת סכום העיצום בשל כך שעלה על השיעור המרבי המותר ממחזור העסקאות של הגוף, בכמה מהם – בשל כך שעלה על תקרת העיצום של עסק זעיר או קטן לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|אותה תוספת}} ובכמה מהם – בשל כך שמונה ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|בסעיף 17ב1(א)(3) ו־(4)}};
{{ח:תתת|(18)}} מספר ההפרות החוזרות שאירעו, כמה מהן אירעו לאחר מסירת התראה מינהלית למפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לו|סעיף 23לו}}, וכמה מהן אירעו לאחר הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ}};
{{ח:תתת|(19)}} מספר ההפרות הנמשכות שאירעו;
{{ח:תתת|(20)}} מספר הערעורים שהוגשו על החלטות ראש הרשות להטיל עיצום כספי, התראה מינהלית או כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}}, בכמה מהן עוכב ביצוע ההחלטה ובכמה מהן התקבל הערעור;
{{ח:תתת|(21)}} מספר המקרים שבהם לא פורסם עיצום כספי שהוטל על תאגיד ומספר המקרים שבהם פורסם עיצום כספי שניתן ליחיד או לתאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23מו|בסעיף 23מו}};
{{ח:תתת|(22)}} מספר הבקשות שהוגשו לצו הפסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מט|סעיף 23מט}} ובכמה מהן ניתן צו כאמור;
{{ח:תתת|(23)}} נתונים על האכיפה הפלילית שביצעה הרשות, ובין השאר מספר החקירות שנפתחו על ידי חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות החקירות האמורות, בפילוח לפי סעיפי העבירות, ובכמה מהם הסתיים ההליך בהרשעה, ומה היה העונש בכל אחד מהמקרים;
{{ח:תתת|(24)}} מספר הבקשות לאישור הפעלת סמכות ראש הרשות, מפקח או חוקר שהוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23נט|לסעיף 23נט}}; כמה מהן התקבלו ובכמה מהן נקבעו תנאים.
{{ח:תת|(ג)}} לדוח על פעולות הרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף קטן (א) יצרף ראש הרשות דיווח על מספר התביעות שהוגשו לבית משפט בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}} ואת מספרי ההליכים של התביעות האמורות, בהתאם למידע שתמסור לו הנהלת בתי המשפט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הגנות}}

{{ח:סעיף|18|הגנות מה הן|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי, אזרחי או מינהלי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 13|סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
{{ח:תתת|(ב)}} הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
{{ח:תתת|(ג)}} הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
{{ח:תתת|(ד)}} הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
{{ח:תתת|(ה)}} הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
{{ח:תתת|(ו)}} הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 15|פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(3)}} בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

{{ח:סעיף|19|פטור|תיקון: תשמ״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
{{ח:תת|(ג)}} ”רשות בטחון“, לענין סעיף זה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות בטחון כללי;
{{ח:תתת|(4)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתת|(5)}} הרשות להגנה על עדים.

{{ח:סעיף|20|נטל ההוכחה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(2)}} ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(2)(ב) או (ד)}} שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

{{ח:סעיף|21|הפרכה של טענות הגנה}}
{{ח:ת}} הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפני כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.

{{ח:סעיף|22|הקלות}}
{{ח:ת}} בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:
{{ח:תת|(1)}} הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא התכוון לפגוע;
{{ח:תת|(3)}} אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים|תיקון: תשמ״ה}}

{{ח:סעיף|23|הגדרות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ –
{{ח:תתת|(1)}} משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)|צו בדבר קביעת גופים ציבוריים}} (ק״ת תשמ״ו, 466).}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מידע“, ”מידע“, ”הרשם“ ו”שימוש“ – {{ח:הערה|(נמחקו).}}

{{ח:סעיף|23א||תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23ב|איסור על מסירת מידע {{ח:הערה|אישי}}|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע האישי מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} לקבל או למסור מידע אישי לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.

{{ח:סעיף|23ג|סייג לאיסור|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מסירת המידע האישי מותרת, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב|בסעיף 23ב}}, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית –
{{ח:תת|(1)}} בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסירת המידע האישי היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
{{ח:תתת|(ב)}} מסירת המידע האישי היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;
{{ח:תת|(2)}} מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע האישי דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו; אולם לא יימסר מידע אישי כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.

{{ח:סעיף|23ד|חובותיו של גוף ציבורי|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}} יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי המוסר מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}} יקיים רישום של המידע האישי שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}}, והמידע האישי נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לראש הרשות ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי שקיבל מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}} לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.
{{ח:תת|(ה)}} לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע אישי שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע אישי שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.

{{ח:סעיף|23ה|מידע אישי עודף|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שמידע אישי שמותר למסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיפים 23ב}} {{ח:פנימי|סעיף 23ג|או 23ג}} מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אישי אחר (להלן – מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע האישי למסור לגוף המקבל את המידע האישי המבוקש עם המידע האישי העודף.
{{ח:תת|(ב)}} מסירת מידע אישי עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע האישי עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|23ו|מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מסירת מידע אישי המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}.

{{ח:סעיף|23ז|תקנות לענין מסירת מידע אישי|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע אישי מאת גופים ציבוריים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|23ח||תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23ט|הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות רשאי להסמיך מפקח מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות של חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23יד|בסעיף 23יד}} – הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח).
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23י|סמכויות מפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}}, ולשם פיקוח על ביצוע ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}}, רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן א|סימן א׳}} (להלן – מפקח) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם שהוא סבור שהוא נוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי סעיף זה לא ייאסף בהיקף העולה על הנדרש למימוש תכליות הפיקוח;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שקיים בו מאגר מידע או שנעשה בו שימוש במאגר מידע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} טרם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה יודיע המפקח לאדם כי הוא נמצא בהליך פיקוח; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות ימחק נתוני מערכת או מידע מדגמי שנמסרו או שנאספו לפי סעיף קטן (א)(3), כאשר אינם נדרשים עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח, ולכל המאוחר בתוך שלוש שנים ממועד מסירת המידע או איסופו, ולעניין נתוני מערכת – בתוך שבע שנים, אלא אם כן המידע נדרש להליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|או ג׳ לפרק זה}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד4|פרק ד׳4}}.

{{ח:סעיף|23יא|זיהוי מפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ג|סימן ג׳: בירור מינהלי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23יב|בירור מינהלי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} או הוראה לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, רשאי הוא לפתוח בהליך בירור מינהלי של ההפרה ולהפעיל לשם כך את הסמכויות {{ח:פנימי|סעיף 23י|בסעיף 23י}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך בירור מינהלי לפי סעיף קטן (א), לא תחול חובת הזדהות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יא|סעיף 23יא}} אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|23יג|הודעה על קיום הליך בירור מינהלי ומענה לשאלות מפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} טרם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן זה}} יודיע המפקח לאדם כי מתקיים הליך בירור מינהלי לגבי מאגר המידע ואת מהות ההליך; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.

{{ח:סעיף|23יד|צו חיפוש ותפיסה וצו חדירה לחומר מחשב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח שראש הרשות הסמיך לכך, יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23יב|בסעיף 23יב(א)}}, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיפים 23(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|23א}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|ו־24 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעם בעצמו או באמצעות מפקח אחר; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שנאסף באמצעות חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי ישמש לתכלית שלשמה נאסף בלבד, ולא ישמש ראיה בהליך פלילי.

{{ח:סעיף|23טו|אופן ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב והעתקתו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|32א עד 42}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או למפקח שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|23טז|החלטה על הליך בירור מינהלי במקרה של יסוד סביר לחשד לקיומה של עבירה פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק ד4 סימן א|סימן א׳ לפרק ד׳4}} או בירור מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן זה}}, יחליט ראש הרשות על קיום חקירה או בירור מינהלי; החלטת ראש הרשות כאמור תהיה בהתאם לשיקולים אלה בלבד, ועל פי נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} חומרת המעשה ונסיבותיו;
{{ח:תתת|(2)}} הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
{{ח:תתת|(3)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש הרשות לקיים הליך בירור מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), ונתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לרשות קודם לכן ושאילו היו ידועות לרשות היו משפיעות על ההחלטה, רשאי ראש הרשות להורות על קיום חקירה, במקום הליך הבירור.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), להחליט לקיים חקירה פלילית או בירור מינהלי לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23יז|תוכנית לפיקוח רוחב והסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח הרוחב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יקבע תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות לפי חוק זה ואת רשימת הגורמים המפוקחים שעליהם תחול התוכנית לפיקוח הרוחב; לשם ביצוע התוכנית, רשאי ראש הרשות להסתייע במי שאינו עובד המדינה בביצוע פעולות אלה (בסעיף זה – גורם מסייע):
{{ח:תתת|(1)}} הפצת שאלוני פיקוח רוחב לגורמים המפוקחים, ובלבד שיובהר כי הפנייה למפוקח היא מטעם הרשות אך המענה והשיח יתבצעו מול אדם שאינו עובד המדינה וכי המפוקח יהיה רשאי לפנות לעובד המדינה ששמו ודרכי ההתקשרות עימו יצוינו בפנייה;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת המענה לשאלון מהמפוקח, בצירוף המסמכים הנלווים שהתבקשו ומסמכים נוספים שצירף המפוקח;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת המענה לשאלון והמסמכים שהתקבלו לפי פסקה (2), לפי אמות מידה שיקבע ראש הרשות בנוהל;
{{ח:תתת|(4)}} פנייה למפוקח לשם קבלת השלמות או כדי לעדכנו בצורך בהבהרת התשובות מול הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} הכנת דוח לרשות בדבר התייחסות המפוקח לשאלון לגבי מפוקח מסוים או סוג מפוקחים;
{{ח:תתת|(6)}} מתן אורכה לבקשת מפוקח למענה לשאלון או למסירת מסמכים על פי הנחיות הרשות;
{{ח:תתת|(7)}} מענה למפוקח בשאלות טכניות.
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע הפעולות יפעל גורם מסייע בהתאם להנחייתו ולהוראותיו של ראש הרשות ותחת פיקוחו; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} כל פעולה המחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לרשות או לעובדיה על פי דין, לא תבוצע אלא בידי מי שהוא עובד המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גורם מסייע לא יבצע פעולה שנדרשת לגביה כניסה למקום בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על גורם מסייע יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23יח|סעיף 23יח(ג)(2) עד (ה), (ז), (י) ו־(יא)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23יח|הסתייעות במומחה חיצוני|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על מילוי ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} ולשם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד3|ופרק ד׳3}}, רשאי ראש הרשות להסתייע באדם שאינו עובד המדינה, ושבידו אישור שניתן לו לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בחוק זה – מומחה חיצוני), בעניינים שנדרשים לגביהם ניסיון, ידע או אמצעים ייחודיים.
{{ח:תת|(ב)}} מומחה חיצוני יפעל מטעמו של ראש הרשות, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ובפיקוחו; מומחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות או לעובדי הרשות לפי דין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות רשאי לתת למי שמתקיימים בו כל אלה אישור לשמש מומחה חיצוני:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ניסיון, ידע ומומחיות המתאימים לתפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הרשות רשאי שלא לתת אישור לשמש מומחה חיצוני למי שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא ימונה למומחה חיצוני ולא יכהן כמומחה חיצוני כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תתת|(2)}} מומחה חיצוני לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תתת|(3)}} נודע למומחה חיצוני כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקאות (1) או (2), יודיע על כך בהקדם האפשרי לראש הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} מומחה חיצוני רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, ובלבד שכל דרישה תאושר מראש על ידי מפקח, וכן רשאי הוא ללוות מפקח הנכנס למקום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ז)}} מומחה חיצוני שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ח)}} הרואה את עצמו נפגע מפעולה של מומחה חיצוני, רשאי לפנות בתלונה מנומקת, בכתב, לראש הרשות; ראש הרשות יבחן את התלונה ויענה לפונה בתוך 45 ימים; מצא ראש הרשות שהתלונה הייתה מוצדקת – יודיע על כך למתלונן ולמומחה החיצוני, בצירוף החלטתו; מצא ראש הרשות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמומחה החיצוני.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} דינו של מומחה חיצוני כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וההוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|בחוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}.
{{ח:תתת|(2)}} מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עימו ייקבעו בתנאי חוזה ההתקשרות עימו, ובכלל זה הוראות לעניין פרק הזמן שבו לא יעבוד המומחה החיצוני אצל גוף שמתחרה בגוף שטיפל בעניינו כמומחה חיצוני ולא ייתן שירות לגוף כאמור או יקבל זכות או טובת הנאה ממנו.
{{ח:תת|(י)}} הודעה על אישור לשמש מומחה חיצוני ורשימת המומחים החיצוניים המעודכנת יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד עניינים“, של מומחה חיצוני – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן משפחה של מומחה חיצוני;
{{ח:תתתת|(2)}} אדם שלמומחה החיצוני יש עניין במצבו הכלכלי;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2), הם בעלי עניין בו;
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳: פיקוח ובירור מינהלי בגופים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23יט|פיקוח ובירור מינהלי בגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 5|בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} אופן הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳}} לעניין הגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 5|בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}, ייקבע בנוהל שיגובש בהסכמה בין מערך הסייבר הלאומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק האמור}} (בחוק זה – מערך הסייבר הלאומי) ובין הרשות, בהתחשב ברגישות המידע והמערכות הממוחשבות המשמשות גופים אלה.

{{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: פיקוח ובירור מינהלי בגופים ביטחוניים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23כ|תחולה על גופים ביטחוניים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתתת|(4)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתתת|(5)}} מערך הסייבר הלאומי;
{{ח:תתתת|(6)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתתת|(7)}} שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתתת|(8)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו והממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
{{ח:תתתת|(9)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(10)}} מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|פרט (3) בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}, ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר המשפטים;
{{ח:תתתת|(11)}} גוף אחר שקבע שר הביטחון, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ראש גוף ביטחוני“, לעניין צבא הגנה לישראל – ראש המטה הכללי או קצין בדרגת אלוף שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳ בפרק ד׳1}} לא יחולו על גופים ביטחוניים, אולם הפיקוח והבירור המינהלי בגופים ביטחוניים יבוצעו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2028):}} על אף האמור בפסקה (1), על משטרת ישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳ לפרק ד׳1}}, ובלבד שלא יחולו על מאגרים בדרגת סיווג ”סודי“ ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי שלא לכלול בפרסום ברשומות של צו כאמור בפסקה (11) להגדרה ”גוף ביטחוני“ שבסעיף קטן (א), את שמו של גוף שלגביו הוצא הצו האמור, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה; ואולם הנוסח המלא של הצו, הכולל את שמו של הגוף האמור, יופקד אצל שר המשפטים.

{{ח:סעיף|23כא|מינוי מפקח פרטיות בגוף ביטחוני|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש גוף ביטחוני, בהתייעצות עם ראש הרשות, ימנה אדם לתפקיד מפקח פרטיות בגוף הביטחוני ({{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}} – המפקח הפנימי), בהתאם לתנאי כשירות והכשרה שיורה עליהם ראש הרשות, בהתייעצות עם ראש הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הפנימי ימונה לתקופת כהונה אחת, ורשאי ראש הגוף הביטחוני למנותו לתקופות כהונה נוספות, בהתייעצות עם ראש הרשות; תקופת כהונה של המפקח הפנימי לא תפחת משלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא תופסק כהונתו של המפקח הפנימי והוא לא יועבר מתפקידו אלא בהתייעצות עם ראש הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח הפנימי יהיה עובד הגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, או לעובד בכיר בגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, והוא יונחה מקצועית בידי ראש הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} המפקח הפנימי לא ימלא תפקיד נוסף ולא יעסוק בעיסוק נוסף, העלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} הגוף הביטחוני יעמיד לרשות המפקח הפנימי אמצעים נאותים הדרושים למילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|23כב|תפקידי המפקח הפנימי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המפקח הפנימי יפקח על יישום הוראות חוק זה בגוף הביטחוני ויקיים בקרה על ביצוען, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} יכין תוכנית עבודה שנתית שתובא לאישור ראש הגוף הביטחוני וראש הרשות, לפיקוח על קיום הוראות חוק זה ולבדיקת הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} והפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} (בסעיף זה – תוכנית עבודה);
{{ח:תת|(2)}} יבדוק את נוהלי הגוף הביטחוני ומדיניותו בתחום הגנת הפרטיות ועמידתם בהוראות הדין ואת מדיניות הגוף הביטחוני בתחום הגנת הפרטיות ועמידתה בהוראות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} יבדוק קיום הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} והפרה של הוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, בהתאם להנחיות ראש הרשות;
{{ח:תת|(4)}} ידווח לראש הרשות בלא דיחוי, בכפוף להוראות ההתאמה הביטחונית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, והמידור החלות על הגוף הביטחוני, על ממצאים של פעולות הפיקוח והבדיקה שביצע;
{{ח:תת|(5)}} יקיים בקרה על אופן תיקון ליקויים שהתגלו בממצאי הפיקוח והבדיקה;
{{ח:תת|(6)}} יקיים הכשרה והדרכה של עובדי הגוף הביטחוני בנושאי פרטיות;
{{ח:תת|(7)}} יגיש לראש הגוף הביטחוני ולראש הרשות דין וחשבון שנתי על אופן הביצוע של תוכנית העבודה ועל קיום הוראות הדין בתחום הפרטיות בגוף הביטחוני.

{{ח:סעיף|23כג|סמכויות המפקח הפנימי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לשם מילוי תפקידו יהיו למפקח הפנימי הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳1}}, וכן תחול עליו החובה למחוק מידע מדגמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23י|בסעיף 23י(ג)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23כד|סמכויות ראש הרשות לגבי גופים ביטחוניים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות רשאי להורות למפקח הפנימי לקיים פעולות, ובכלל זה פעולות משלימות או פעולות נוספות על הפעולות שביצע המפקח הפנימי, או לפעול לתיקון ליקויים.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי להשתמש בסמכויות המסורות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}} אם מצא כי הופרה הוראה מן ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} או הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, על סמך דיווח של המפקח הפנימי, או אם מצא כי יש חשש כי הופרה הוראה מן ההוראות המנויות כאמור והורה למפקח הפנימי לברר אם בוצעה הפרה, והמפקח הפנימי לא בירר את ההפרה בתוך זמן סביר שיקבע ראש הרשות לאחר שנועץ במפקח הפנימי, והתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר ראש הרשות כי הממצאים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) מעלים חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה או שנודע לו בדרך אחרת על ביצוע עבירה כאמור, יהיו נתונות לחוקר סמכויות האכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23נא|סעיף 23נא}}, אלא אם כן הייתה רשות חקירה אחרת המוסמכת על פי דין לחקור עבירות באותו גוף ביטחוני; לעניין סעיף זה, ”רשות חקירה אחרת“ – למעט משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעשה חוקר או ראש הרשות שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}} כלפי גוף ביטחוני, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:קטע2|פרק ד3|פרק ד׳3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן א|סימן א׳: סמכות ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23כה|סמכות להורות על הפסקת הפרה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(9)}}, או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע עיבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או הרשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 8|לסעיף 8(ד)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, עיבד מידע בניגוד להוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא ראש הרשות כי התקיים האמור בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל שליטה במאגר מידע או למחזיק במאגר המידע שחייב במינוי ממונה על הגנת פרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1(א)}}, הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה, ולהורות לו על הפסקת ההפרה ועל הדרך שבה עליו לתקנה; קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ד)(1)(ז)}}, רשאי ראש הרשות להורות כאמור גם לעניין פסקה (5) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לא סופקו לממונה על הגנת הפרטיות התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו או שהוא לא היה מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ב2|לסעיף 17ב2(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הגנת הפרטיות אינו מדווח ישירות לבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17ב2|בסעיף 17ב2(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על הגנת הפרטיות אינו בעל הידע והכישורים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב3|סעיף 17ב3(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} הממונה על הגנת הפרטיות ממלא תפקיד נוסף או כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר באופן שעלול להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ב3|לסעיף 17ב3(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל השליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|לסעיף 17ב1(א)(3) או (4)}}.
{{ח:תת|(ה)}} בהוראה להפסקת הפרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) יציין ראש הרשות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ד3|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, הדרישה לתיקון ההפרה והמועד לתיקונה;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות שיוטל על המפר עיצום כספי אם לא יפסיק את ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על הפסקת הפרה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
{{ח:תתת|(3)}} הוגש ערעור כאמור, לא יראו בהפרת הוראת ראש הרשות לפי סעיף זה כהפרה עד שייתן בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23כו|עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 150,000 שקלים חדשים, ואם במאגר המידע היה מידע אישי על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו את כפל הסכום:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום בלי שנרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כלל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} או בפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}, למעט שינוי במענו של בעל השליטה במאגר המידע;
{{ח:תתת|(2)}} לא מסר לראש הרשות הודעה על מאגר מידע החייב בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}} או שלא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרט מהפרטים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8א|באותו סעיף}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שהמאגר היה רשום במרשם או בלי שאחת ממטרותיו הרשומות של המאגר היא שירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}};
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע לראש הרשות כי הוא מקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ג|סעיף 23ג}} והמידע נאגר במאגר מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, בסכום של 15,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} סירב לאפשר לאדם שמידע אישי עליו מוחזק במאגר המידע לעיין במידע האישי שעליו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(2)}} ביצע שינוי במידע האישי שברשותו בלי שהודיע עליו לכל מי שקיבל את המידע, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע למבקש על סירוב לתקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבבעלותו או למוחקו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא תיקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבהחזקתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17ו|לסעיף 17ו(ב)}}, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ו|סעיף 17ו(ד)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17ו|לסעיף 17ו(ג)}}, כי מידע אישי המתייחס אליו, לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסוימים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ו|סעיף 17ו(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, בסכום השווה למכפלה של 50 שקלים חדשים במספר בני האדם שאליהם נעשתה הפנייה או הדרישה, כמפורט להלן, ואם הייתה הפנייה או הדרישה לגבי מידע בעל רגישות מיוחדת – בסכום השווה למכפלה של 100 שקלים חדשים במספר בני האדם כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, בלי שמסר לו הודעה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פנה לאדם בדיוור ישיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ו|סעיף 17ו(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל שליטה במאגר מידע שלא פירט על דרישת מידע אישי, כי הוא מוסר דרך קבע מידע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ־30,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 30,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם:
{{ח:תתתת|(א)}} פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, והפנייה נעשתה לקבוצה בלתי מסוימת של בני אדם, בלי שמסר לו הודעה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|הסעיף האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא מינה ממונה על אבטחת מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שיש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו וכן רישום המציין למי מסר כל אוסף נתונים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בעל שליטה במאגר מידע שלא קִיים רישום של המידע האישי שמסר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ב)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע המנוי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|בסעיף 17ב1(א)(1) או (2)}} – לא מילא אחר הוראות ראש הרשות להפסקת הפרה או לתיקונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ד)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע, בצו, שהוראות פסקת משנה (ו) יחולו גם לעניין בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|בסעיף 17ב1(א)(3) ו־(4)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעיצום כספי לפי פסקאות משנה (ד) ו־(ה) יחושב סכום העיצום הכספי לפי מספר בני האדם שאין לגביהם רישום כאמור באותן פסקאות משנה.
{{ח:תתת|(3)}} היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ־20,000 שקלים חדשים, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – קטן מ־40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – בסכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם:
{{ח:תתתת|(א)}} לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(א)}} להפסיק שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(9)}}, או להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שאינה כדין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, אלא אם כן העיבוד נעשה רק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ב)}} להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או להפסיק להרשות לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} עיבד מידע אישי בלא הרשאה של בעל השליטה במאגר המידע, או בחריגה מהרשאה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בעל שליטה במאגר מידע שמסר מידע מאת גוף ציבורי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, בלי שהתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ג|סעיף 23ג}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום העיצום הכספי כאמור בפסקה (1) קטן מ־200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ו)}} עיבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מידע אישי במאגר שלא בהתאם למטרה שנקבעה לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, בנסיבות שבהן היה ניתן לקבוע כדין מטרה כאמור, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט (1) לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא מסר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מסמך או עותק מחומר מחשב למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(2) או (3)}}, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בשיעור של 300,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ח)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}, החלה עליו, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב׳, בטור ג׳, בטור ד׳ או בטור ה׳}} לצד אותה הוראה, לפי העניין, ואם מאגר המידע הוא מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}} ויש בו מידע על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו כפל הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ה׳}} לצד אותה הוראה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לאותה תוספת}}, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}} לצד אותה הוראה.
{{ח:תתת|(2)}} לא מילא בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע אחר הוראות ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} להפסיק הפרה של הוראות התקנות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}} לצד אותה הוראה {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(י)|(1)}} נמסרה למחזיק במאגר מידע דרישת תשלום בשל הפרת הוראה כאמור בסעיף קטן (ח), יודיע על כך ראש הרשות לבעל השליטה במאגר המידע בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה למחזיק, ויורה לבעל השליטה במאגר לפעול להפסקת ההפרה בידי המחזיק, והכול בתוך תקופה, כפי שיורה ראש הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} לא הופסקה ההפרה כאמור בפסקה (1) ולא ביצע בעל השליטה במאגר מידע את שדרש ממנו ראש הרשות לשם הפסקת ההפרה, רשאי ראש הרשות למסור לו הודעה על כוונת חיוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כז|בסעיף 23כז}} בשל אותה הפרה, ויחולו לגבי בעל השליטה במאגר המידע לעניין אותה הפרה, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן זה}}, כאילו הוא היה המפר; סכום העיצום הכספי שיוטל על בעל השליטה במאגר המידע בשל הפרה כאמור יהיה הסכום שניתן להטיל על המחזיק בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|23כז|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} ({{ח:פנימי|פרק ד3|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין ראש הרשות, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני ראש הרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|23כח|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}} רשאי לטעון את טענותיו, לפני ראש הרשות, בכתב או בעל פה, לפי החלטת ראש הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|23כט|החלטת ראש הרשות ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23לא|סעיף 23לא}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ד3|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו וכן את זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מה|סעיף 23מה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט ראש הרשות את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 23כח|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|23ל|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק המאה שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
{{ח:תתת|(2)}} הוגש ערעור על החלטת דרישת התשלום, לא תבוא במניין הימים לעניין פסקה (1) התקופה שעד להכרעת בית המשפט בעניין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, שבוצעה לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|23לא|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ראש הרשות אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן זה}}, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ובשיעורים הקבועים בה.

{{ח:סעיף|23לב|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני ראש הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי ראש הרשות או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} והסכומים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה בשנת 2026; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|23לג|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט}}.

{{ח:סעיף|23לד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23לה|גבייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23לו|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳}}, למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין ראש הרשות מהו המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, ואת אופן החישוב של סכום העיצום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לח|בסעיף 23לח}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23לז|סעיף 23לז}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)|תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|23לז|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לו|בסעיף 23לו}}, רשאי הוא לפנות לראש הרשות, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל ראש הרשות בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת ראש הרשות תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|23לח|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(א)}}, וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(ב)}}, וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ד|סימן ד׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23לט|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות למסור למפר הודעה בכתב על אפשרותו להגיש לראש הרשות כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שניתן להטיל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳}}.

{{ח:סעיף|23מ|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לט|בסעיף 23לט}} ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע ראש הרשות ושתחילתה ביום הגשת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות, לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הרשות עירבון בסכום העיצום הכספי שראש הרשות היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הרשות רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|23מא|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לט|בסעיף 23לט}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו ראש הרשות הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|23מב|הפרת התחייבות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(א)}} או כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(ב)}}, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסר ראש הרשות למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כט|סעיף 23כט(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני ראש הרשות לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט(ד)}}, יחלט ראש הרשות את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט ראש הרשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ(ד)}}, לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כט|סעיף 23כט}} הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית, מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23מ|בסעיף 23מ(ב)}} – יחלט ראש הרשות את העירבון, ואם החליט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ(ד)}}, לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כט|סעיף 23כט}} לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; ראש הרשות לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו ראש הרשות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|23מג|השבת העירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23מד|עיצום כספי בשל הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה וכן על מעשה המהווה הפרה של הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} ושל הפרה לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|23מה|ערעור, עיכוב ביצוע והחזר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על הפעלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ביצוע הפעולה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על החלטת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}}, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך ראש הרשות או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|23מו|פרסום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל ראש הרשות עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד, אלא אם כן הוא תאגיד המנוהל על ידי יחיד ושמו של התאגיד כשם הבעלים היחיד שלו.
{{ח:תת|(ב)}} פרסום לפי סעיף זה לא יתבצע אלא לאחר שניתנה למפר הזדמנות לטעון את טענותיו; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, ובלבד שראש הרשות הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור על החלטת ראש הרשות להטיל עיצום כספי, יפרסם ראש הרשות, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), ראש הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יפרסם את שמו של מפר שהוא תאגיד, אם שוכנע כי ההפרה היא קלת ערך בנסיבות העניין, אלא אם כן הפרסום נחוץ לאזהרת ציבור בני האדם שפרטיהם נמצאים במאגר;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד או של תאגיד ששמו כשם הבעלים היחיד שלו, אם סבר שהדבר נחוץ לאזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם ראש הרשות פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ו)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|23מז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23טז|בסעיף 23טז}}; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו ראש הרשות הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}} בשל ההפרה.

{{ח:סעיף|23מח|אצילת סמכויות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}} לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות ואחראי על תחום העיצומים הכספיים; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ו|סימן ו׳: צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23מט|צו שיפוטי להפסקת פעולות עיבוד מידע או צו למחיקת מידע אישי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה של הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 23ב|או 23ב}}, רשאי הוא לבקש מבית משפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט) לתת צו לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, להפסקת פעולות עיבוד מידע הגורמות להפרה או שיש חשש שיגרמו להפרה (בסעיף זה – צו הפסקה), וכן רשאי בית המשפט להורות לשם כך על מחיקת המידע האישי שבמאגר המידע במלואו (בסעיף זה – צו מחיקה).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א), כפי שהתבקש או בשינויים, אם שוכנע כי התקיימו כל אלו:
{{ח:תתת|(1)}} יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה כאמור באותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(2)}} אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה למניעת ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מההפרה עולה על הנזק שעלול להיגרם ממתן הצו הנוגע אליה, ובכלל זה הפגיעה בחופש הביטוי שעלולה להיגרם ממתן הצו;
{{ח:תתת|(4)}} חומרת ההפרה מצדיקה את מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני בית המשפט, ואם הצו מופנה כלפי מחזיק – גם למחזיק, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.
{{ח:תתת|(2)}} צו הפסקה שלא במעמד צד כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; בתקופה כאמור לא יינתן צו מחיקה.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו לפי סעיף זה אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ה)}} על הליך לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, בשינויים המחויבים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליך לפי סעיף זה; עד לקביעת הוראות כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות)|תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע״ז–2017}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד4|פרק ד׳4: סמכויות אכיפה ועונשין|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד4 סימן א|סימן א׳: סמכויות אכיפה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23נ|הסמכת חוקרים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות רשאי להסמיך חוקר מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (להלן – חוקר), אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23נא|בסעיף 23נא(א)(3)}} – הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכתו של חוקר לפי סעיף זה, תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כחוקר ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת חוקר).
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

{{ח:סעיף|23נא|סמכויות אכיפה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, בנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(9)}}, והחשד הוא שהעבירה נעברה לגבי ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע, או היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד4|פרק זה}}, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיפים 23 עד 24 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו.
{{ח:תת|(ב)}} על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 31|31 עד 42}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 45|ו־45, לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היה לחוקר יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחוקרו במקום הימצאו; היה הזיהוי בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את אותו אדם במקום הימצאו, רשאי החוקר לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו למשרדי הרשות או לזמנו למשרדי הרשות למועד אחר שיקבע; מי שזומן למשרדי הרשות, יתייצב במועד שזומן אליו.
{{ח:תתת|(2)}} על עיכוב לפי פסקה (1) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 66|סעיפים 66}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|67}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך, ויראו את משרדי הרשות שראש הרשות הכריז עליהם בהודעה ברשומות כתחנת משטרה לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}.

{{ח:סעיף|23נב|זיהוי חוקר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד4 סימן א|סימן זה}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימות לגביו הוראות לעניין זיהוי מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יא|סעיף 23יא}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לובש מדי חוקר, בצבע ובצורה שהורה ראש הרשות לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23יב|סעיף 23יב(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין החובות כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ד4 סימן ב|סימן ב׳: עבירות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23נג|הפרעה לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המפריע לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|23נד|הטעיית ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה בכוונה להטעות את ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תת|(1)}} כולל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או בהודעה על שינוי בפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} מוסר פרטים שאינם נכונים במענה לדרישה של מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(1) עד (3)}} או של מומחה חיצוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יח|סעיף 23יח(ו)}}.

{{ח:סעיף|23נה|עיבוד מידע ממאגר מידע בלא הרשאה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המעבד מידע אישי ממאגר מידע בלא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|23נו|מסירת פרטים לא נכונים בפנייה לקבלת מידע|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הפונה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבוד המידע במאגר מידע ומוסר לו פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, בכוונה להטעותו באשר למסירת המידע האישי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|23נז|מסירת מידע מגוף ציבורי שלא כדין|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} שהוא תאגיד, עובד של גוף ציבורי כאמור או מי שפועל מטעם גוף ציבורי כאמור, המוסר מידע אישי שעל העברתו חל איסור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, במטרה שגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע יעבד אותו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע2|פרק ד5|פרק ד׳5: הוראות לעניין בחירות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23נח|{{ח:פנימי|פרק ד5|פרק ד׳5}} – הגדרות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות כלליות לרשויות“ – הבחירות הכלליות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות לרשות מקומית“ – בחירות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} או {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}}, למעט בחירות לוועד המקומי של יישוב במועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הבחירות המרכזית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות (דרכי תעמולה)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצות האזוריות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת בחירות אזורית“ – יושב ראש ועדת בחירות אזורית שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ד|סעיף 17ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, בנוגע לבחירות לרשות מקומית שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד בבחירות לרשות מקומית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחילת תקופת הבחירות הכלליות לרשויות ועד יום הגשת הרשימות –
{{ח:תתתת|(א)}} מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} וסיעה של הכנסת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שזכאי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 16|סעיף 16(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}}, לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 16|סעיף 16(ג) לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מי שזכאי, לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5ב|סעיף 5ב(א)(1) לחוק המועצות האזוריות}}, לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5ב|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} החל מיום הגשת רשימות מועמדים – רשימת מועמדים בבחירות למועצה של רשות מקומית ומועמד לראש רשות מקומית וכן מי שהגיש את רשימת המועמדים או הצעת המועמד, למעט קבוצה של בוחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, ולעניין החלק מתקופת בחירות לכנסת המתחיל ביום שלאחר המועד האחרון להגשת רשימת מועמדים לכנסת לוועדת הבחירות המרכזית – מפלגה כאמור שהגישה רשימת מועמדים המשתתפת בבחירות לכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות בחירות“ – תקופת הבחירות לכנסת או תקופת הבחירות הכלליות לרשויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות הכלליות לרשויות“ – תקופה שתחילתה ביום ה־101 שלפני יום הבחירות הכלליות לרשויות, וסיומה ביום ה־14 שלאחר יום הבחירות האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות לכנסת“ – תקופה שתחילתה ביום הקובע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, וסיומה ביום פרסום תוצאות הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 11|סעיף 11 לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות לרשות“ – תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים או הצעות המועמד וסיומה היום ה־14 שלאחר יום הבחירות.

{{ח:סעיף|23נט|הפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרקים ד׳1}} {{ח:פנימי|פרק ד3|ו־&lt;wbr&gt;ד׳3}} בתקופות בחירות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות, מפקח או חוקר לא יפעיל, בתקופות בחירות, סמכות הנתונה לו לפי סעיפים המנויים להלן בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, הנוגעת למאגר מידע אשר מפלגה או מועמד בבחירות לרשות מקומית הם בעלי השליטה בו, שהם או מי שמחזיק במאגר מידע כאמור מטעמם ביצעו, אלא אם כן קיבל אישור לפי סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} כניסה למקום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יד|סעיף 23יד}};
{{ח:תתת|(3)}} הגשת בקשה לצו הפסקה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מט|סעיף 23מט}};
{{ח:תתת|(4)}} סמכות לתפוס כל חפץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23נא|סעיף 23נא(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23נא|סעיף 23נא(א)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}};
{{ח:תתת|(7)}} מסירת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לו|סעיף 23לו}};
{{ח:תתת|(8)}} מסירת הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לט|סעיף 23לט}}.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתופעל –
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת בחירות לכנסת, לעניין מאגר מידע אשר מפלגה היא בעלת השליטה בו – באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת בחירות כלליות לרשויות, לעניין מאגר מידע שמפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} או סיעה של הכנסת היא בעלת שליטה בו – באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ולעניין מאגר מידע אשר מועמד אחר בבחירות לרשויות מקומיות הוא בעל השליטה בו – באישור יושב ראש ועדת בחירות אזורית.
{{ח:תת|(ג)}} לפני מתן אישור לפי סעיף זה ייתן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, הזדמנות למפלגה או למועמד בבחירות ברשות המקומית הנוגעים בדבר להשמיע את טענותיהם; ואולם לגבי סמכות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (5) רשאי יושב ראש ועדת בחירות כאמור לתת אישור להפעלת הסמכות בלי לבקש את עמדת המפלגה או המועמד בבחירות ברשות המקומית, מטעמי דחיפות או אם יהיה בכך כדי לסכל את מטרת הפעלת הסמכות המבוקשת; נסיבות העניין וטעמי הדחיפות יפורטו בהחלטת יושב הראש.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית לא ייתן אישור להפעלת סמכות לפי סעיף זה, אם מצא כי הדבר יפגע באופן מהותי ביכולתם של המפלגה או של המועמד בבחירות ברשות המקומית, לפי העניין, להתמודד בבחירות או לנהל את הקשר עם ציבור הבוחרים, וכי עוצמת הפגיעה הצפויה כאמור עולה על הסיכון לפגיעה בפרטיות ועל הסיכון לפגיעה באינטרס הציבורי העומד בבסיס הפעלת הסמכות; אישור כאמור יכול שיהיה בתנאים.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש ועדת בחירות אזורית הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ו)}} החליט ראש הרשות, מפקח או חוקר להפעיל סמכות לפי סעיף זה בתקופת בחירות לרשות מקומית שמתקיימות ביום שאינו יום הבחירות הכלליות לרשויות, בנוגע למאגר מידע שהמועמד בבחירות לרשות מקומית הוא בעל השליטה בו, רשאי המועמד בבחירות לרשות מקומית לבקש מיושב ראש ועדת בחירות אזורית, ואם הוא מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} או סיעה של הכנסת – מיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לקבוע כי הסמכות האמורה לא תופעל בתקופת הבחירות לאותה רשות מקומית, אם ימצא כי התקיים האמור בסעיף קטן (ד), או להתנות את הפעלת הסמכות בתנאים; על בקשה והחלטה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} על הליכים לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ד|סעיפים 17ד}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ה|ו־17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין בחירות לרשות מקומית אחרת או למועצה אזורית אחרת המתוקצבת מתקציב המדינה, למעט ועד מקומי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)|הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות|תיקון: תשמ״ה}}

{{ח:סעיף|24|דין המדינה|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} חוק זה חל על המדינה.

{{ח:סעיף|25|מות הנפגע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27|החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|מחוק איסור לשון הרע}}}}
{{ח:ת}} על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 23|23}} {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 24|ו־24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|28|ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.

{{ח:סעיף|29|צווים נוספים|תיקון: תשנ״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;
{{ח:תתת|(2)}} על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} על מסירת החומר הפוגע לנפגע;
{{ח:תתת|(4)}} על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23ה|בסעיף 23ה}}, או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.

{{ח:סעיף|29א|פיצוי בלא הוכחת נזק|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במשפט בשל עוולה אזרחית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
{{ח:תתת|(2)}} במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
{{ח:תת|(ג)}} לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – מדד חודש מאי 2007.

{{ח:סעיף|30|אחריות בשל פרסום בעתון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא של העתון.
{{ח:תת|(ב)}} באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עורך עתון“ – לרבות עורך בפועל.

{{ח:סעיף|31|אחריות של מדפיס ומפיץ|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.

{{ח:סעיף|31א||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31ב|עוולה בנזיקין|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} מעשה או מחדל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|או ד׳}} או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|32|חומר פסול לראיה}}
{{ח:ת}} חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|35|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|36|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(2)}} תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)|תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(3)}} כללי התנהגות ואתיקה לבעלי שליטה או למחזיקים של מאגרי מידע ולעובדיהם;
{{ח:תת|(4)}} הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

{{ח:סעיף|36א|אגרות|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע אגרות בעבור עיון במאגרי מידע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36ב|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 5|והתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|37|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ””הרשות“, ”הרשות להגנת הפרטיות““, בסעיף 3}})}}}}
{{ח:קטע3||נוסח {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec1890-2022|החלטת הממשלה מס׳ 1890}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נושא ההחלטה:
{{ח:ת}} עצמאות הרשות להגנת הפרטיות ותיקון החלטת ממשלה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מחליטים:
{{ח:ת}} בהמשך {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4660|להחלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19 בינואר 2006}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2012_des4820|מס׳ 4820 מיום 28 ביוני 2012}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec3019|ומס׳ 3019 מיום 7 בספטמבר 2017}}:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות להגנת הפרטיות (להלן: הרשות) היא יחידה במשרד המשפטים שבראשה עומד ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תהיה עצמאית בהפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות לשם מילוי תפקידיה באמצעות עובדי הרשות ובהתאם להוראות כל דין, ותקציב הפעילות של הרשות ינוהל בנפרד בתוך תקציב משרד המשפטים. מתוך כיבוד עצמאותה של הרשות, תפעל הרשות באופן בלתי תלוי בעת הפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} תפקידי הרשות הם בין היתר אלו:
{{ח:תת|(א)}} לפקח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 והתקנות שלפיו ביחס למאגרי מידע.
{{ח:תת|(ב)}} לחקור חשדות לביצוע עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 ביחס למאגרי מידע בהתאם לסמכויותיה על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} להעלות את המודעות בציבור לזכות לפרטיות במאגרי מידע, לערך ההגנה על הפרטיות ולחשיבותו בעידן המידע, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.
{{ח:תת|(ד)}} לטפל בפניות ציבור שיש בהן ממש בעניין פגיעה בנושאי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
{{ח:תת|(ה)}} לפתח וליישם תוכניות מקצועיות והכשרות בתחומי פעילותה.
{{ח:תת|(ו)}} לקדם ולקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם ובמסגרת פורומים בין־לאומיים שבהם משתתפים גופים מקבילים.
{{ח:תת|(ז)}} לבצע את סמכויות רשם הגורמים המאשרים לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בהמשך להחלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19.1.2006 ומס׳ 3543 מיום 11.2.2018, לקבוע כי תנאי הכשירות למינוי כראש הרשות יהיו כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות כשופט של בית המשפט המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} לא ימונה לראש הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} יובהר, כי בהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 4470 מיום 8.2.2009, ראש הרשות ימונה לתקופת כהונה אחת בת שש שנים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} לתקן את החלטת הממשלה מס׳ 4660 מיום 19.1.2006 ולקבוע כי:
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את ראש הרשות בהודעה ברשומות כרשם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ימנה את ראש הרשות כרשם לעניין {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|פסקה (12) להגדרה ”מידע בעל רגישות מיוחדת“, בסעיף 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} מידע על חברות בארגון עובדים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ח)}})}}}}
{{ח:קטע3||עיצום כספי על הפרת {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|תקנות אבטחת מידע}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם חיצוני“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בתקנה 15(א) לתקנות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – אדם וקרובו, אדם ובא כוחו; לעניין זה ”קרוב“ – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה וכן צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר המנוהל בידי יחיד“ – מאגר מידע שבעל השליטה בו הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד או תאגיד בבעלות שני יחידים, ושלכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש, ולמעט מאגרי מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
{{ח:תתת|(2)}} מאגר מידע שיש בו מידע אישי על אודות 10,000 בני אדם ומעלה;
{{ח:תתת|(3)}} מאגר מידע הכולל מידע אישי שבעל המאגר כפוף בשלו לחובת סודיות מקצועית לפי דין או לפי עקרונות של אתיקה מקצועית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית“ – מאגר מידע שאינו מאגר המנוהל בידי יחיד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרתו העיקרית אינה איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה במאגר המידע אינו גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}};
{{ח:תתת|(3)}} אם יש במאגר מידע בעל רגישות מיוחדת מתקיים בו גם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר בעלי ההרשאה למאגר אצל בעל השליטה אינו עולה על עשרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת רק על אודות המועסקים אצל בעל השליטה או הספקים שלו, הוא משמש למטרות ניהול העסק של בעל השליטה במאגר המידע בלבד והוא מהסוגים שלהלן בלבד:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידע לפי פסקאות (2), (6) ו־(8) עד (10) להגדרה ”מידע בעל רגישות מיוחדת“;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע אישי על נטייתו המינית של המועסק או של בן זוגו, הנובע ממידע שמסר המועסק;
{{ח:תתתתת|(3)}} מידע אישי על אודות אמונותיו הדתיות;
{{ח:תתתתת|(4)}} מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי כאמור בפסקה (4) להגדרה ”מידע בעל רגישות מיוחדת“ שהוא תמונת פנים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית“ – מאגר שאינו מאגר מידע המנוהל על ידי יחיד ואינו מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה בו הוא גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת, למעט מידע בעל רגישות מיוחדת המוחרג בפסקה (3)(ב) להגדרה ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה“ – מאגר מידע שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאגר מידע כאמור בפרט (1) להגדרה ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית“ או מאגר מידע שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת שמספר בעלי ההרשאה אצל בעל השליטה בו עולה על 100 או שיש בו מידע אישי על אודות 100,000 בני אדם ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מאגר מידע שיש בו מזהים ביומטריים של 100,000 בני אדם ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אבטחת מידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; width=&quot;40%&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר המנוהל בידי יחיד}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הכנת מסמך הגדרות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא הגדיר במסמך הגדרות המאגר את כל העניינים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|בתקנה 2(א) לתקנות אבטחת מידע}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|אותה תקנה}}, לרבות סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע לפי תקנת משנה (3), בשים לב לרשימת סוגי המידע המהווים מידע בעל רגישות מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} עדכון מסמך הגדרות מאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא עדכן את מסמך הגדרות המאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|תקנה 2(ב) לתקנות אבטחת מידע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בדיקת מידע עודף: בעל שליטה במאגר מידע שלא בחן או תיעד את הבחינה אם אין המידע שהוא שומר במאגר רב מן הנדרש למטרות המאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|תקנה 2(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|או 19(ב) לתקנות אבטחת מידע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} הכנת נוהל אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע במסמך נוהל אבטחת מידע בהתאם למסמך הגדרות המאגר {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|ותקנות אבטחת מידע}} (להלן – נוהל אבטחה), בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} נוהל אבטחה – הכנה, שמירה וקביעת הוראות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא עשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} שמר את נוהל האבטחה כך שפרטים ממנו יימסרו לבעלי הרשאה רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע תפקידיהם, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} כלל בנוהל האבטחה את הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|בתקנה 4(ג) לתקנות אבטחת מידע}}; ולעניין מאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה – כלל בו התייחסות לפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|בתקנה 4(ד) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|בתקנה 9(ב)(2) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} קבע בנוהל האבטחה הוראות לעניין התמודדות עם אירועי אבטחת מידע או לעניין דיווח לבעל השליטה במאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} פירט בנוהל האבטחה את העניינים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בתקנה 15(א)(2)(א) עד (ה) לתקנות אבטחת מידע}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|תקנה 15(א)(3) לתקנות האמורות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} מבנה המאגר ומערכותיו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא החזיק מסמך מעודכן של מבנה מאגר המידע או רשימת מצאי מעודכנת של מערכות המאגר, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} מסירת פרטי מבנה המאגר ורשימת מצאי: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר את המסמך המעודכן של מבנה מאגר המידע או את רשימת המצאי לפי הרשאות הגישה שנקבעו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} הגנת מערכות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הבטיח כי המערכות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|בתקנה 5(א)(1) לתקנות אבטחת מידע}} יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, באופן התואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|תקנה 6(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} סקר סיכונים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא דאג לכך שייערך סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע אחת ל־18 חודשים לפחות (להלן – סקר סיכונים), או שלא דן בתוצאות סקר הסיכונים שהועברו לו ולא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהן, או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו במסגרת סקר הסיכונים, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבדקי חדירות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו מבדקי חדירות למערכות המאגר, אחת ל־18 חודשים לפחות, או שלא דן בתוצאות מבדקי החדירות או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} בקרה ותיעוד כניסה לאתרים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים לבקרה ולתיעוד בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} ניהול כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלי שנקט אף אמצעי סביר כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|בתקנה 7(א) לתקנות אבטחת מידע}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|אותה תקנה}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} הדרכת כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלא שקיים לפני כן הדרכות או בלא שמסר לבעלי ההרשאות מידע כנדרש, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|תקנה 7(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} הדרכה תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים פעילות הדרכה תקופתית לבעלי ההרשאות שלו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|תקנה 7(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} קביעה וניהול של הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע הרשאות גישה של בעלי הרשאות למאגר המידע ולמערכות המאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע}}, לפי העניין, או שלא ניהל רישום מעודכן של ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|תקנה 8(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין (להלן – רשימת הרשאות תקפות)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} יישום נוהל הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי המאגר וטיבו, כדי לוודא כי הגישה למאגר המידע ולמערכות המאגר נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך בלבד לפי רשימת ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|תקנה 9(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} יישום נוהל הרשאות הגישה לגבי בעל הרשאה שסיים את תפקידו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לביטול ההרשאות של בעל הרשאה שסיים את תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|תקנה 9(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} מנגנון בקרה ותיעוד גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא ביצע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} דאג שינוהל מנגנון בקרה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(א) ו־(ב) לתקנות אבטחת מידע}} (להלן – מנגנון בקרה) או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} קבע נוהל בדיקה שגרתי של נתוני התיעוד של מנגנון הבקרה וערך דוח של הבעיות שהתגלו וצעדים שננקטו בעקבותיהן, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} דאג שנתוני התיעוד של מנגנון הבקרה יישמרו למשך 12 חודשים לפחות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(ד) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} יידע את בעלי ההרשאות במאגר בדבר קיום מנגנון הבקרה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(ה) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} תיעוד אירוע אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לתיעוד כל מקרה שבו התגלה אירוע המעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או לחריגה מהרשאה (להלן – אירועי אבטחת מידע), בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} דיון תקופתי באירועי אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים דיון באירועי אבטחת המידע או שלא בחן את הצורך בעדכון נוהל האבטחה ותיעד דיון ובחינה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|ותקנה 19(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} דיווח לרשות אודות אירוע אבטחה חמור: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הודיע לראש הרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור, או שלא דיווח לראש הרשות על הצעדים שנקט בעקבות האירוע, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(ד)(1) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} עדכון מערכות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו עדכונים שוטפים של מערכות המאגר, לרבות חומר המחשב הנדרש לפעולתן, או לכך שלא ייעשה שימוש במערכות שהיצרן לא תומך בהיבטי אבטחה שלהן בלא שניתן כל מענה אבטחתי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|תקנה 13(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} אבטחת חיבור ברשת: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שחיבר את מערכות המאגר לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת, בלא התקנת כל אמצעי הגנה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 14|תקנה 14(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 14|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} בקרה ופיקוח על גורם חיצוני (מיקור חוץ): בעל שליטה במאגר מידע שהתקשר עם גורם חיצוני לצורך קבלת שירות, שלא קבע במפורש בהסכם עם הגורם החיצוני את העניינים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בתקנה 15(א)(2) לתקנות אבטחת מידע}} או שלא נקט כל אמצעי בקרה ופיקוח על עמידתו של הגורם החיצוני בהוראות שנקבעו בהסכם האמור בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בפסקאות משנה (ד) ו־(ו) עד (ח) בתקנה האמורה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|לתקנה 15(א)(4) לתקנות אבטחת מידע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר באופן מאובטח, במשך שנה לפחות, את הנתונים הנצברים במסגרת יישום הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|תקנות 6(ב)}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|8 עד 11}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|15(א)(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|ו־16 לתקנות אבטחת מידע}}, החלות עליו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|תקנה 17(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} גיבוי נתוני התיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא עשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גיבה את הנתונים שנשמרו באופן שיבטיח שיהיה ניתן, בכל עת, לשחזר את הנתונים למצבם המקורי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|תקנה 17(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} קבע במסמך את העניינים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) ו־(3) לתקנות אבטחת מידע}} וכן קבע נהלים להבטחת שחזור הנתונים, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|בתקנה 17(ב) לתקנות האמורות}};
{{ח:תתת|(ג)}} דאג לכך שיישמר עותק הגיבוי של הנתונים והנהלים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|בתקנה 18(א) לתקנות אבטחת מידע}} באופן שיבטיח את שלמות המידע ואת אפשרות שחזור המידע, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|תקנה 18(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} הפרת חובות תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא תיעד את אופן ביצועה של פעולה שאינה יצירת מסמך, שחלה עליו חובה או אחריות לבצעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|התקנות}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|תקנה 19(ב) לתקנות האמורות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} הפרדת מערכות המאגר (מידור): בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הפריד בין מערכות המאגר אשר ניתן לגשת מהן למידע אישי, לבין מערכות מחשוב אחרות המשמשות אותו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|תקנה 13(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} ביקורת תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שתיערך, אחת ל־24 חודשים לפחות, ביקורת פנימית או חיצונית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|תקנה 16(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין, או שלא דן בדוחות הביקורת שהועברו לו, או שלא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהם, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|תקנה 16(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ט)}})}}}}
{{ח:קטע3||עיצום כספי על הפרת {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)|תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי“ – {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע שלא הודיע בכתב לנושא המידע על החלטתו בבקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|תקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|תקנה 3(ד) לתקנות האמורות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000 שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר, שמטרתו להבטיח כי במאגר המידע לא מוחזק מידע שאינו נחוץ עוד למטרה שלשמה נאסף או הוחזק או למטרה אחרת שלשמה מותר להחזיקו לפי כל דין (להלן – מידע שאינו נחוץ), בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;סכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי קטן מ־20,000 שקלים חדשים, ואם היה המידע האמור מידע בעל רגישות מיוחדת – קטן מ־40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר שמטרתו להבטיח כי המידע שבמאגר המידע נכון, שלם, ברור ומעודכן, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, ולא נקט כל אמצעי לתיקון המידע או מחיקתו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 5|תקנה 5(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע שקיבל בקשה כתובה למחיקת מידע אישי כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|בתקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, ולא התקיימו החריגים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|בתקנה 3(ב) לתקנות האמורות}}, והוא לא מחק את המידע או ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר, באמצעים סבירים, לזהות את נושא המידע, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|תקנה 3(ג) לתקנות האמורות}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}}, שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – סכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי כאמור קטן מ־200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים; לעניין פרט (1), (3) ו־(4) – העיצום הכספי יחושב לפי מספר בני האדם שבעל השליטה לא מחק את המידע האישי על אודותיהם כנדרש או לא הודיע להם כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|בתקנה 3(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|או 6(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|או 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, לפי העניין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע אישי שאינו נחוץ לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}} ולא ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר לזהות את נושא המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ג)}} ולא התקיימו הנסיבות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה האמורה}}, ולא מחק את המידע האמור במועד המוקדם האפשרי בנסיבות העניין, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות האמורות}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעל שליטה במאגר מידע שקיבל מידע אישי על אודות אדם ולא הודיע לו כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, ולא התקיימו אחת מהנסיבות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|לתקנה 6(א) האמורה}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} בעל שליטה במאגר מידע שביקש להעביר את המידע האישי שקיבל לצד שלישי ולא הודיע על כך לנושא המידע כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, ולא התקיימה אחת מהנסיבות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|לתקנה 6(ב) האמורה}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23לא|סעיף 23לא}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעניין גובה מחזור העסקאות“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}} – אישור שנתן רואה החשבון המבקר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית – אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 20|סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מפר אחר – אישור שנתן רואה חשבון או יועץ מס מייצג, כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לרשות המסים בישראל או למוסד לביטוח לאומי לפי דין; לעניין זה, ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; לעניין מלכ״ר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}} – מחזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העמותות#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980}}, ולעניין גוף ציבורי שאינו אחד האמורים – התקציב השנתי של אותו הגוף הציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק זעיר“ – מפר שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה לא עלה על 4 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק קטן“ – מפר, למעט עסק זעיר, שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה עלה על 4 מיליון שקלים חדשים ולא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2|הפחתה בשל התנהגות המפר|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} ראש הרשות יפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעורים כמפורט להלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחמש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי לא הוטל עליו עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳ בפרק ד׳3}} בשל הפרת אותה הוראה – בשיעור של 20%; ואם בשלוש השנים שקדמו להפרה לא הוטל על המפר עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית כאמור – בשיעור של 10%;
{{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לראש הרשות – בשיעור של 30%;
{{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של ראש הרשות – בשיעור של 20%;
{{ח:תת|(4)}} המפר חב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1(א)(3) ו־(4)}} בלבד, ומינה ממונה כאמור, טרם מסירת ההודעה על כוונת חיוב – בשיעור של 10%; הפחתה כאמור תחול כל עוד לא קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ד)(1)(ז)}}.

{{ח:סעיף*|3|הפחתה בשל תשלום או פיצוי אחר ששולם|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראש הרשות רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשל פיצוי ששולם או שנפסק לחובת המפר בשל אותן הפרות – בשיעור שלא יעלה על 30%.

{{ח:סעיף*|4|הפחתה בשל נסיבות אישיות|עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} ראה ראש הרשות, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר בשיעור של 20%.

{{ח:סעיף*|5|הפחתה בשל כמה נסיבות|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בסעיפים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|ו־4}}, רשאי ראש הרשות להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי.

{{ח:סעיף*|6|הפחתה לעסק זעיר או קטן|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, כי המפר הוא עסק זעיר או קטן, לפי העניין, יפחית את סכומי העיצום שיוטלו עליו, בין שהופחתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|סעיף 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|או 4}} ובין שלא הופחתו כאמור, כך שסכום העיצום בשל הפרות לפי כל אחת מהפסקאות המפורטות להלן, לא יעלה על הסכום המפורט לצידן:
{{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|בפרטים (6) עד (8)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 11|(11) עד (14)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 25|ו־(25) עד (28) לתוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 1|ופרט (1) בחלק א׳ לתוספת הרביעית}} | עבור עסק זעיר – 20,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן – 40,000 שקלים חדשים; }}
{{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו(ג) עד (ו)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים (1) עד (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|(9)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|ו־(10)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|(15) עד (24)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 29|ו־(29) לתוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 2|בפרטים (2) עד (4) לחלק א׳ לתוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|ובחלק ב׳ לתוספת האמורה}} | עבור עסק זעיר – 50,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן – 100,000 שקלים חדשים; }}
{{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו(ז)}} | עבור עסק זעיר – 70,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן – 140,000 שקלים חדשים; }}
{{ח:ת}} הפר מפר שהוא עסק זעיר או עסק קטן מספר הפרות לפי פסקאות (1) עד (3) – לא יישא המפר בסכום העולה על העיצום הכספי הגבוה מבין הפסקאות.

{{ח:סעיף*|7|הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות|עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|סעיף 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|4}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|או 6}} ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, יפחית את סכום העיצום הכספי ל־5% ממחזור העסקאות שלו; ואולם לעוסק שאין לו מחזור עסקאות, ראש הרשות לא יפחית את סכום העיצום לפי סעיף זה לסכום קטן מהסכום המרבי שניתן להטיל לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|סעיף 6}} לעניין עסק זעיר.
{{ח:תת|(ב)}} מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|סעיף 6}} או סעיף זה, יגיש לראש הרשות אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ט באדר א׳ התשמ״א (23 בפברואר 1981).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4z3bxm21e64pnjki6mojtrv7wqnj0ih</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5273</id>
    <revision>
      <id>3007837</id>
      <parentid>3007547</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007820]</comment>
      <origin>3007837</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1095051" sha1="layeljwjy6pxyof9zjsx7djzykgj1eq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}.

''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995).
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}};
{{ח:תתת}} ואלה הגמלאות:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}};
{{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}};
{{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת –
{{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);
{{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
{{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

{{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
{{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים;
{{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

{{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

{{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

{{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}}
{{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

{{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}}
{{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

{{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
{{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

{{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}}
{{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}}

{{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}}
{{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}

{{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}}
{{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

{{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}}
{{ח:ת}} המועצה –
{{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
{{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}};
{{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
{{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

{{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

{{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}}
{{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

{{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
{{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
{{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
{{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} –
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}};
{{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}}
{{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

{{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}}
{{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

{{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}}
{{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}

{{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

{{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

{{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}.
{{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}}

{{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
{{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}

{{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
{{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא).
{{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}

{{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

{{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}}
{{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

{{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

{{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994).

{{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה –
{{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
{{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

{{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

{{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}}
{{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

{{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים;
{{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים;
{{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים;
{{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
{{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
{{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים;
{{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים;
{{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
{{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}}
{{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

{{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}}
{{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

{{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}}
{{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

{{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}}
{{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
{{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית –
{{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} למענק לידה;
{{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
{{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

{{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}}
{{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

{{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
{{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}}
{{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}

{{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

{{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
{{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
{{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
{{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

{{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}:
{{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}};
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}};
{{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
{{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}};
{{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}.

{{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}};
{{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
{{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
{{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

{{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.4.2026):}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}.

{{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

{{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}.

{{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
{{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}};
{{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
{{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
{{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}}

{{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}.
{{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

{{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
{{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}}

{{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

{{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}}
{{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}}
{{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

{{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}}
{{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}}

{{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}}
{{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|63|בדיקת מי־&lt;wbr&gt;שפיר|אחר=[103ב1]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה).
{{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ –
{{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
{{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}

{{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}}
{{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

{{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36.
{{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}.

{{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
{{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם.

{{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}}
{{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

{{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}}
{{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

{{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

{{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}}
{{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}}

{{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד;
{{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
{{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
{{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}}

{{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12.
{{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}}
{{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
{{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
{{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

{{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}};
{{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
{{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}

{{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
{{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

{{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

{{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

{{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של –
{{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
{{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט;
{{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס;
{{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}

{{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}}
{{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

{{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
{{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
{{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
{{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
{{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
{{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
{{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

{{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}}
{{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

{{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}}
{{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

{{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}}
{{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
{{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
{{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק);
{{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית);
{{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
{{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
{{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

{{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}

{{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13|אחר=[42]}}
{{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

{{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}}
{{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}}
{{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
{{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

{{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}}
{{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}

{{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

{{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

{{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד –
{{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
{{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}};
{{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

{{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}}
{{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

{{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}}
{{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה.

{{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

{{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}}
{{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

{{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}

{{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה.

{{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66&lt;wbr&gt;(א), 69]}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%.

{{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי).
{{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

{{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־&lt;wbr&gt;100%|אחר=[68]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

{{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־&lt;wbr&gt;20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת –
{{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

{{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}}
{{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

{{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־&lt;wbr&gt;21|אחר=[72]}}
{{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}}
{{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

{{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}}
{{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}

{{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}}
{{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
{{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
{{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

{{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}}

{{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

{{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

{{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}}
{{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}}
{{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

{{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}}
{{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}

{{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}}
{{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
{{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}

{{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו;
{{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}};
{{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
{{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
{{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן –
{{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה;
{{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}.

{{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}}
{{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}}
{{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
{{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
{{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
{{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%;
{{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
{{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%;
{{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
{{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%;
{{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%;
{{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%;
{{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%.

{{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

{{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}}
{{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

{{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}}
{{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

{{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

{{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}}
{{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה.
{{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים.

{{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}}
{{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}

{{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה –
{{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
{{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
{{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

{{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

{{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}}
{{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}}

{{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
{{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}}

{{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה.

{{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

{{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}}
{{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי.

{{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}}
{{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

{{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח –
{{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
{{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(3)}} במאסר.

{{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ –
{{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

{{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) –
{{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים.

{{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל);
{{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה.

{{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים;
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות;
{{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;
{{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}}
{{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
{{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
{{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
{{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) –
{{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
{{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

{{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}}
{{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על –
{{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
{{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

{{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}}
{{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
{{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי.
{{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
{{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}};
{{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
{{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
{{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר.
{{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

{{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין;
{{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
{{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

{{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

{{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
{{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}.

{{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

{{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}.

{{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר.

{{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כב|בסעיף 179כב}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

{{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}}
{{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך).
{{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
{{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}}
{{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה.

{{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת);
{{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת.

{{ח:סעיף|177ב|אי־&lt;wbr&gt;התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־&lt;wbr&gt;ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).

{{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

{{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}

{{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}}

{{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}}

{{ח:סעיף|179כב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳}}|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, אולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום ”30“ יבוא ”12“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסופה יבוא ”לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך הדיגיטל הלאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025).

{{ח:סעיף|179כג|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}}, כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה;
{{ח:תתת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“.

{{ח:סעיף|179כד|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179כה|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec950-2023|החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023)}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}} או {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה:
{{ח:תת|(1)}} נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
{{ח:תת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות;
{{ח:תת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות.

{{ח:סעיף|179כו|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“.

{{ח:סעיף|179כז|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ה־12}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}}

{{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“ ובמקום ”30“ יבוא ”10“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}.

{{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“.

{{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“.

{{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

{{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}}

{{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}}
{{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל.

{{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}}
{{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}};
{{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}};
{{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}.

{{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
{{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}}
{{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}}
{{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}.

{{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}}
{{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות;
{{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים;
{{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
{{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

{{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}}
{{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

{{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

{{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

{{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}}
{{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}}
{{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}}

{{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר;
{{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
{{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
{{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}

{{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1).

{{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}};
{{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

{{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)–&lt;wbr&gt;(3)]}}
{{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו:
{{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}};
{{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}};
{{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}};
{{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}.

{{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה):
{{ח:תתת|(1)}} 107%;
{{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} 21.40%;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה).
{{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%.

{{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}}
{{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}}
{{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
{{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}}
{{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}}
{{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}}
{{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
{{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
{{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}

{{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב&lt;wbr&gt;(ב), &lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

{{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות.

{{ח:סעיף|209|דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר.
{{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
{{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

{{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|אחר=[127לב]}}
{{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

{{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

{{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}}
{{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

{{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־&lt;wbr&gt;כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

{{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}}
{{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

{{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}}
{{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}

{{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז&lt;wbr&gt;(א)&lt;wbr&gt;(2), &lt;wbr&gt;(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
{{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
{{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

{{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}}
{{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}

{{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}

{{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}

{{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.

{{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
{{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע;
{{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –
{{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
{{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}.

{{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“.

{{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
{{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
{{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
{{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}.

{{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 12%;
{{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
{{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}};
{{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
{{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
{{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

{{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}}
{{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
{{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
{{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}}
{{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים.

{{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

{{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}}
{{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

{{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}

{{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי;
{{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת;
{{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
{{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל;
{{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}}
{{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה –
{{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
{{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח;
{{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}

{{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
{{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995).

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
{{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
{{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}}
{{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}

{{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד.

{{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

{{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;
{{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה;
{{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס;
{{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

{{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
{{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
{{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה;
{{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
{{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}};
{{ח:תת|(2)}} ילדו;
{{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}.

{{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}.

{{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}.

{{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
{{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) –
{{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

{{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}

{{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי –
{{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע);
{{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

{{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}};
{{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
{{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד.

{{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש.
{{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

{{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}}
{{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

{{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}}
{{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}.

{{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%.

{{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה.

{{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}.

{{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
{{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
{{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}};
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}.

{{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
{{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
{{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}.

{{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
{{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

{{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}

{{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

{{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}.

{{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
{{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע);
{{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966;
{{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

{{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}}

{{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים;
{{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}}

{{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה –
{{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
{{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

{{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

{{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

{{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.

{{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
{{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
{{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
{{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

{{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}}
{{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}}

{{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
{{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
{{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
{{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
{{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
{{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}}

{{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום).
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}.

{{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

{{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות –
{{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}}

{{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|אחר=[127פא]}}
{{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

{{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}}
{{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}.

{{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}}

{{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}};
{{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
{{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}};
{{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}}
{{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
{{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}}
{{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

{{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}}
{{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}.

{{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

{{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} –
{{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}.

{{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}}
{{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}.

{{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

{{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}}

{{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.
{{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
{{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

{{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם.

{{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

{{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}.

{{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

{{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

{{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
{{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90;
{{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
{{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

{{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה.

{{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}.

{{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}}

{{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}}
{{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}

{{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
{{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
{{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
{{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

{{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
{{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
{{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה.
{{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}}
{{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

{{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
{{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

{{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}}
{{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

{{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

{{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

{{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות –
{{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
{{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה;
{{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}

{{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
{{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

{{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
{{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

{{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}}
{{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

{{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}}
{{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

{{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
{{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}.

{{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}.

{{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}}
{{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}.

{{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}}
{{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

{{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}.
{{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
{{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
{{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

{{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ –
{{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה;
{{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז –
{{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

{{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}}
{{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
{{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
{{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
{{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
{{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה.

{{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.25 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.5 אחוזים מחלק הגמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
{{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
{{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
{{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

{{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}};
{{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
{{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
{{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
{{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
{{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
{{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
{{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי;
{{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
{{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם –
{{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
{{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
{{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
{{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

{{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}.

{{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
{{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
{{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
{{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

{{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו.
{{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

{{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות);
{{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות;
{{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור.

{{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015).
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

{{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}

{{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
{{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

{{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

{{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}}
{{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

{{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה;
{{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
{{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
{{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%;
{{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד;
{{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
{{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים;
{{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}}
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
{{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}}
{{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

{{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

{{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

{{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים.

{{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

{{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}}
{{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר –
{{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.
{{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}}
{{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
{{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
{{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור;
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
{{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
{{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
{{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
{{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית;
{{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}.
{{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}};
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור.

{{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

{{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}

{{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}}
{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
{{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}.

{{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
{{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%;
{{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%.
{{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}.

{{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}}
{{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}}
{{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

{{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
{{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
{{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו.
{{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

{{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}}
{{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

{{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}.

{{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.

{{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}.
{{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
{{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
{{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
{{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה).

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}

{{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}}
{{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

{{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

{{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות.
{{ח:תתת|(3)}} השר יקבע –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו;
{{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
{{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).
{{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}}
{{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

{{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

{{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}}
{{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}};
{{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}}

{{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

{{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16|אחר=[169]}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
{{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
{{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}.
{{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}.
{{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}.
{{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}};
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס);
{{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור.

{{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
{{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}

{{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}}
{{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר);
{{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

{{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
{{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}.
{{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
{{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
{{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
{{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

{{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

{{ח:סעיף|356|קנס על אי־&lt;wbr&gt;הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}}
{{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
{{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}}
{{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

{{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}}
{{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
{{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
{{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
{{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
{{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
{{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

{{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

{{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

{{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
{{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

{{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

{{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}

{{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}}
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}}
{{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}.

{{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}}
{{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

{{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}}
{{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
{{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;
{{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;
{{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}};
{{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
{{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}};
{{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}}
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

{{ח:סעיף|369|אי־&lt;wbr&gt;רישום ואי־&lt;wbr&gt;תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}.
{{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}.
{{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
{{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
{{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
{{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
{{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
{{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}

{{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
{{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
{{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
{{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
{{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
{{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
{{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית;
{{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
{{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
{{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
{{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד;
{{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
{{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
{{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

{{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

{{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}}

{{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}}
{{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

{{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|אחר=[191א]}}
{{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994).
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
{{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
{{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.

{{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

{{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}}
{{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}.

{{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}.

{{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

{{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}.

{{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
{{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

{{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

{{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}}
{{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}}

{{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}}
{{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}};
{{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}}
{{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה).

{{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

{{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}}
{{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}}

{{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}}
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} –
{{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}};
{{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
{{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}};
{{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
{{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}};
{{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}};
{{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.

{{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות –
{{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד;
{{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} מעביד;
{{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך;
{{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}};
{{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

{{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}}
{{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

{{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}}
{{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא.

{{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

{{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

{{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}}

{{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
{{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
{{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
{{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס.
{{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

{{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}}
{{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}.

{{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}.

{{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).

{{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} –
{{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“;
{{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994).
{{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}.

{{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א&lt;wbr&gt;(ב), 188&lt;wbr&gt;(ב)–&lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}.

{{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).

{{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם):
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}};
{{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
{{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
{{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

{{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}}
{{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס.

{{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 עד דצמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1944 עד אפריל 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1946 עד אפריל 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1947 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}}
{{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1939 עד אפריל 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1941 עד אפריל 1942&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1942 עד דצמבר 1944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1945 עד אפריל 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1947 עד אפריל 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1950 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}}
{{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;חודש הלידה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גיל הזכאות (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד יוני 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי ואוגוסט 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1949 עד אפריל 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי עד דצמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד אוגוסט 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 1951 עד אפריל 1952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי 1952 עד יולי 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1955 עד מרס 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1956 עד נובמבר 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1956 עד יולי 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 1957 עד מרס 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל 1958 עד נובמבר 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר 1958 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}}
{{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה:
{{ח:ת}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} כאשר –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון).

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}}
{{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
{{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
{{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
{{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
{{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
{{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
{{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

{{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}}
{{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}}
{{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}}
{{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההגדלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1954/55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1960/61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1955/56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1961/62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1956/57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1962/63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1957/58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1963/64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1958/59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1964/65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1959/60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1965/66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}}
{{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=50%&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ז פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}}
{{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}}

{{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}}
{{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}}
{{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}}
{{ח:ת}} בבתי מלון:
{{ח:תת|(1)}} מלצרות;
{{ח:תת|(2)}} טבחות;
{{ח:תת|(3)}} חדרנות;
{{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}}
{{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}}

{{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}}
{{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
{{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת –
{{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך;
{{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום;
{{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות;
{{ח:תתת|(ד)}} מכונאות;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות;
{{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות;
{{ח:תת|(2)}} הלבשה –
{{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה;
{{ח:תתת|(ב)}} גזרנות;
{{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור;
{{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;

{{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}}
{{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
{{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}};
{{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

{{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}}
{{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת;
{{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי;
{{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
{{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
{{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 4א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}}
{{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל):
{{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
{{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
{{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5 יחידות בשבוע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 2.5.2025):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה אחת;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ח2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר התלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח ט פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מספר תלויים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הכנסה חודשית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תלויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעד כל תלוי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}}
{{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5.55&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.47&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6.92&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1.04&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;ענף ביטוח&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי עבודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תאונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח י פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזרחים ותיקים ושאירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;12.83&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2.87&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4.61&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7.00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.40&lt;/th&gt;&lt;th&gt;0.67&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}}
{{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מרבית&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;הכנסה מזערית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 1&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;עובד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 2&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עובד עצמאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;לוח יא פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מבוטח אחר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}.

{{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}}
{{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50px&quot;&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הפחתה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;שיעור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}}
{{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}}
{{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}}
{{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}}
{{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}}
{{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}}
{{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

{{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}}
{{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}}
{{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}.

{{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2008&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2012 עד 2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2022 ואילך –&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}}
{{ח:ת}} ארצות הברית.

{{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מענק אשפוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מענק לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קצבת לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} דמי לידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מענק לימודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} דמי פגיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} דמי אבטלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|60.}} דמי קבורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסות מעבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|67.}} דמי מזונות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|80.}} נכה פוליו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|86.}} קצבת ניידות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;-&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כל הכנסה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}},
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}}
{{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}}
{{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}}
{{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}}
{{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}}
{{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}}
{{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}}
{{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
{{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}}
{{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}}
{{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הגמלה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אמהות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נפגעי עבודה ומתנדבים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אבטלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נכות כללית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סיעוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזרח ותיק ושאירים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;10&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ח׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ג׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרק ו׳3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרק י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(א)(2–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מז(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127מט2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127נט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127סח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127ע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(א־ב,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127עט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פא2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127פט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;127צח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73א(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168א(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188(ב–ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198אא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127טז3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127יח(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(א,ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כב1(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(1–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(א)(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כה(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127כט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127לט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח ט׳2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ד׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ה׳1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוח ז׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוח י״ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}:
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}}
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>layeljwjy6pxyof9zjsx7djzykgj1eq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק פיצויי פיטורים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6713</id>
    <revision>
      <id>3007923</id>
      <parentid>3002333</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:40:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007923</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40758" sha1="81ndk8cynn48wil2fc37fv9sbohqkoh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק פיצויי פיטורים, תשכ&quot;ג-1963

&lt;מאגר 2001162 תיקון 2064706 תקן 148301 קוד a163Y00000DuD4tQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 136|חוק פיצויי פיטורים|5:209275)); ((תשכ&quot;ד, 37|ת&quot;ט|ec:5:317751)), ((167|תיקון|5:209273)); ((תשכ&quot;ה, 215|תיקון מס' 2|5:209272)); ((תשל&quot;ג, 222|תיקון מס' 3|7:209271)), ((258|תיקון מס' 4|7:209270)); ((תשל&quot;ו, 96|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)); ((תשל&quot;ז, 27|תיקון מס' 6|8:209269)), ((27|תיקון מס' 7|8:209267)), ((87|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((115|תיקון מס' 9|8:209265)), ((153|תיקון מס' 10|8:209263)); ((תש&quot;ם, 135|תיקון מס' 8 לחוק בית הדין לעבודה|9:208109)); ((תשמ&quot;ו, 148|תיקון מס' 12|11:210469)); ((תשמ&quot;ח, 41|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)), ((101|חוק ערי ואזורי פיתוח|11:210602)); ((תש&quot;ן, 40|הוראת שעה|12:210767)); ((תשנ&quot;א, 157|תיקון מס' 15|12:210852));  ((תשנ&quot;ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 178|תיקון מס' 16|13:211158)); ((תשנ&quot;ו, 20|תיקון מס' 17|13:211322)), ((27|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ&quot;ח, 322|תיקון מס' 18|14:211550)); ((תשנ&quot;ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19 לחוק עבודת נשים|15:300239)); ((תשס&quot;ד, 51|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 100|תיקון מס' 8 לחוק ערי ואזורי פיתוח|17:300664)), ((514|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((646|ת&quot;ט|17:300897)); ((תשס&quot;ט, 84|תיקון מס' 9 לחוק ערי ואזורי פיתוח|17:300935)), ((88|חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה)|17:300931)), ((263|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 298|תיקון מס' 25|18:301016)); ((תשע&quot;א, 967|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 177|תיקון מס' 27|18:301398)); ((תשע&quot;ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((610|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשע&quot;ז, 665|חוק שירות אזרחי|20:382429)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע&quot;ט, 11|תיקון מס' 33|20:518870)); ((תשפ&quot;ג, 562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((1376|תיקון מס' 34 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4769128)); ((תשפ&quot;ה, 267|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)).

@ 1. הזכות לפיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.
::- &quot;עונה&quot;((,)) לענין חוק זה - שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
: (ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

@ 2. רציפות בעבודה (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2)
: לענין [[סעיף 1]] יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת -
: (1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם [[בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]], למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים [[בסעיף 1(ד) לחוק האמור]], וכן שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (בחוק זה - חוק שירות המילואים);
: (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;
: (3) חופשה שנתית;
: (4) חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
: (5) חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
: (6) שביתה או השבתה;
: (7) תאונה או מחלה;
: (8) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
: (9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;
: (10) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]].

@ 3. אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות
: פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

@ 4. מעסיק שנפטר (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיקו, ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

@ 5. עובד שנפטר (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-2)
: (א) נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
::- &quot;שאירים&quot;((,)) לענין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בחוק זה - חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
: (ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
: (ב1)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:::- &quot;שאירים&quot; - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]];
:::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נפטר עובד בתקופה הקובעת, ישלם המעסיק את פיצויי הפיטורים לשאיריו של העובד כאילו פיטר אותו.
:: (3) לא הותיר אחריו עובד כאמור בפסקה (2) שאירים, יבואו במקומם לעניין הפסקה האמורה יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]].
:: (4) שר העבודה רשאי להאריך, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקופה הקובעת בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
: (ג) פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

@ 6. התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
: התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
: בסעיף זה((,)) &quot;בן-משפחה&quot; - בן-משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 7. התפטרות של הורה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-2, תשע״ו-2)
: (א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים, והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
:: (1) קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעסיקה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;
:: (2) קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]], ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;
:: (3) קיבלה לביתה, כאומן כהגדרתו [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מנחה האומנה כהגדרתו [[בחוק האמור]] כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
:: (3) בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.
: (ג) התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

@ 7א. התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (תיקון: תש&quot;ס, תשע״ח)
: התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי מחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, &quot;אישור&quot;, &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; ו&quot;מקלט לנשים מוכות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954]].

@ 8. התפטרות לרגל העתקת מגורים (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-3)
: לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו -
: (1) לרגל נישואיו - לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;
: (2) לישוב חקלאי - מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו((,)) &quot;ישוב חקלאי&quot; או &quot;ישוב באזור פיתוח&quot; - ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
: (3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 9. אי חידוש חוזה עבודה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
: (ב) הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

@ 9א. זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה (תיקון: תשע״ט)
: (א) בסעיף זה -
::- ״מזמין זירות״ - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות;
::- ״מעסיק בפועל״, ״קבלן כוח אדם״ ו״קבלן שירות״ - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996]];
::- ״קבלן״ - קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין.
: (ב) הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות -
:: (1) [[סעיף 1]] לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד מסוים ההתקשורת תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים;
:: (2) [[סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996]].

@ 10. (תיקון: תשל&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 11. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ז-5, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.
: (ב) התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה - רואים אותו כאילו פוטר.
: (ג) עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:
:: (1) הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:: (2) הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]], ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;
:: (5) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) הוא החל לשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד-2014]], ובלבד ששירת בשירות לאומי–אזרחי שישה חודשים לפחות.
: (ד) עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעסיק הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
: (ה) התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים [[בסעיפים 14]] [[או 20]].
: (ו) התפטר עובד בתקופה שבה נאסר על מעסיקו לפטרו לפי הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

@ 11א. פיצויים למתגייס למשטרה (תיקון: תשל&quot;ג-2)
: המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
: (1) הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
: (2) שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
: (3) שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.

@ 12. שיעור הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: (א) שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה,
::- &quot;עובד במשכורת&quot; - עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; 
::- &quot;עובד-בשכר&quot; - עובד שאינו עובד במשכורת.
: (ב) שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
:: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ&quot;ג–1983]].))

@ 13. חישוב שכר עבודה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3)
: שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות [[סעיף 2|בפסקאות (1)]] - למעט שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים]] - [[סעיף 2|(5), (7) או (9) לסעיף 2]] שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 13א. חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית (תיקון: תשמ&quot;ו)
: נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, &quot;הסכם קיבוצי&quot; - לרבות הסדר קיבוצי.

@ 13ב. חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום (תיקון: תשנ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 13]], לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ&quot;ז-1987]], לפי היקף המשרה.

@ 14. פיצויים ותגמולים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
: ((פורסם [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]].))
: ((פורסמה [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]].))

@ 15. פיצויים וגימלת פרישה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעסיק עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.

@ 16. פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.

@ 17. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין (תיקון: תש&quot;ם)
: בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

@ 18. אישור (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין [[הסעיפים 16]] [[ו-17]].

@ 19. זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעסיק - ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי - ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

@ 20. הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי
: מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.

@ 21. צו הפקדה (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] (להלן - קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן - צו הפקדה).

@ 22. סוגי מעסיקים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעסיקים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

@ 23. תקנות בדבר הכספים שהופקדו
: שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי [[סעיף 22 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה]]:
: (1) אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
: (2) אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
: (3) ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי [[סעיף 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
: (4) הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

@ 24. גביה
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]] - להוציא [[-|סעיף 12 שבה]] - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין [[הפקודה האמורה]] והוא ימלא לענין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי [[הפקודה האמורה]].

@ 25. מועד ההפקדה
: סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

@ 26. סכומים משוריינים (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד-2)
: (א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי [[סעיף 14]], או שהופקדו לפי [[סעיף 20]] או לפי [[סעיף 21]], או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -
:: (1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
:: (2) אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

@ 27. זכות בכורה
: לענין גביית חובות, אשר לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], או לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות]] סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי [[חוק העמותות|החוק העותומני]].

@ 28. שכר הכולל פיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

@ 29. פשרה והודאת סילוק
: פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.

@ 30. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) לענין חוק זה דין המדינה בתור מעסיק כדין כל מעסיק אחר.
: (ב) לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני -
:: (1) לא יחולו [[סעיפים 2(6)]], [[8]] [[ו-17]];
:: (2) [[סעיף 3]] לא יחול על פיטורים לפי [[#12|סעיף 9 לפקודת המשטרה]] ולפי [[#82|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946]];
:: (3) אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור [[בסעיף 11]] אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי [[פקודת המשטרה]], [[פקודת בתי הסוהר, 1946]], תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
:: (4) במקום הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שמדובר בו [[בסעיף 16]], רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.

@ 31. שמירת זכויות (תיקון: תשע״ט)
: (א) חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין [[סעיף 12]] גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
: (ב) אין בזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק זה כדי לגרוע מזכויות העובד התלויות בוותק.

@ 32. חובת התייעצות
: לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 33. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 34. תחילה
: תחילתו של חוק זה הוא ביום ט&quot;ז בטבת תשכ&quot;ד (1 בינואר 1964).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ט&quot;ז באב תשכ&quot;ג (6 באוגוסט 1963).

&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יגאל אלון, שר העבודה
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001162}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>81ndk8cynn48wil2fc37fv9sbohqkoh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:צפניה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>56540</id>
    <revision>
      <id>3007877</id>
      <parentid>2984361</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T23:14:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8368" sha1="0zijoulwhw54ud8qf0hd3n5bqzzydxk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|צפניה|ב|a2102}}
&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;
{{כותרת1|הרשעים ביהודה שיתחרטו ויטיבו את דרכם ישרדו את יום כעסו של ה'}}
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|א}}&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;
{{ב|הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ|חיזרו בכם והתחרטו}}, {{ב|הַגּוֹי|העם (הכוונה לישראל)}} {{ב|לֹא נִכְסָף|שאין לו בושה}}.&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ב}}&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;
{{ב|'''בְּטֶרֶם''' לֶדֶת חֹק|לפני שתצא הגזירה נגדיכם}}, {{ב|כְּמֹץ עָבַר יוֹם|כי הזמן עובר מהר, כמו מוץ (קליפת הדגן) שעף ברוח}}. '''בְּטֶרֶם''' לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף יְהוָה. '''בְּטֶרֶם''' לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם {{ב|'''יוֹם אַף'''|היום בו יכעס עליכם}} '''יְהוָה'''.&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ג}}&lt;קטע התחלה=ב ג/&gt;
בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל {{ב|עַנְוֵי|האנשים הפשוטים והטובים}} הָאָרֶץ, אֲשֶׁר {{ב|מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ|את מצוותיו עשו}}. בַּקְּשׁוּ צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה - אוּלַי {{ב|תִּסָּתְרוּ|תהיו מוגנים}} '''בְּיוֹם אַף יְהוָה'''.&lt;קטע סוף=ב ג/&gt;

{{כותרת1|חורבן ערי הפלישתים}}
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ד}}&lt;קטע התחלה=ב ד/&gt;
כִּי {{ב|עַזָּה|אחת מחמשת ערי סרני פלישתים (וכן יתר הערים בפסוק)}} עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה, אַשְׁדּוֹד - {{ב|בַּצָּהֳרַיִם|לאור יום (האויב אפילו לא יתקיף בהפתעה)}} יְגָרְשׁוּהָ, וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר.&lt;קטע סוף=ב ד/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ה}}&lt;קטע התחלה=ב ה/&gt;
הוֹי יֹשְׁבֵי {{ב|חֶבֶל|איזור}} הַיָּם, {{ב|גּוֹי כְּרֵתִים|העם שהגיע מאיי כרתים, והכונה שוב לפלישתים (כמו ב[[יחזקאל כה טז]]: &quot;הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים&quot;)}}, דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם, {{ב|כְּנַעַן|יושבי ארץ כנען (והכונה שוב לפלישתים כי בעבר הכנענים ישבו בעיקר באיזור עזה)}} אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב.&lt;קטע סוף=ב ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ו}}&lt;קטע התחלה=ב ו/&gt;
וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם {{ב|נְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת|משכנות}} {{ב|כְּרֹת רֹעִים|כרי דשא לרעיית צאן}} וְגִדְרוֹת צֹאן.&lt;קטע סוף=ב ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ז}}&lt;קטע התחלה=ב ז/&gt;
{{ב|וְהָיָה חֶבֶל|חבל הים יהיה לנחלה}} לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה, עֲלֵיהֶם יִרְעוּן, {{ב|בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן|הריקים מתושביהם}} בָּעֶרֶב {{ב|יִרְבָּצוּן|ישכיבו את הצאן}}, כִּי {{ב|יִפְקְדֵם|יזכור את ישראל, ויחזירם לארצם}} יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב &lt;small&gt;(שבותם)&lt;/small&gt; שְׁבִיתָם.&lt;קטע סוף=ב ז/&gt;

{{כותרת1|נבואות חורבן על מואב, עמון, כוש ואשור}}
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ח}}&lt;קטע התחלה=ב ח/&gt;
שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן, אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי {{ב|וַיַּגְדִּילוּ|הרחיבו את פיהם להתרברב}} {{ב|עַל גְּבוּלָם|על נחלת ישראל שרצו להפוך לנחלתם}}.&lt;קטע סוף=ב ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|ט}}&lt;קטע התחלה=ב ט/&gt;
לָכֵן, חַי אָנִי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי מוֹאָב - כִּסְדֹם תִּהְיֶה, וּבְנֵי עַמּוֹן - כַּעֲמֹרָה. {{ב|מִמְשַׁק חָרוּל|כאדמה שוממה שעולים בה קוצים, [[W:חרול|חרולים]]}} {{ב|וּמִכְרֵה מֶלַח|אדמה שאפשר לחפור ממנה מלח, אבל אי אפשר לגדל בה צמחים}} וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם. שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם, וְיֶתֶר &lt;small&gt;(גוי)&lt;/small&gt; {{ב|גּוֹיִי|העם שלי, ישראל}} יִנְחָלוּם.&lt;קטע סוף=ב ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|י}}&lt;קטע התחלה=ב י/&gt;
זֹאת לָהֶם תַּחַת {{ב|גְּאוֹנָם|גאוותם}}, כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם יְהוָה צְבָאוֹת.&lt;קטע סוף=ב י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|יא}}&lt;קטע התחלה=ב יא/&gt;
{{ב|נוֹרָא|יפיל פחד}} יְהוָה עֲלֵיהֶם, כִּי {{ב|רָזָה|יצמק, יקטין}} אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=ב יא/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|יב}}&lt;קטע התחלה=ב יב/&gt;
גַּם אַתֶּם {{ב|כּוּשִׁים|תושבי מדינת כוש, דרומית למצרים}} - חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה.&lt;קטע סוף=ב יב/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|יג}}&lt;קטע התחלה=ב יג/&gt;
וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר, וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, {{ב|צִיָּה|חרבה}} כַּמִּדְבָּר.&lt;קטע סוף=ב יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|יד}}&lt;קטע התחלה=ב יד/&gt;
וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל {{ב|חַיְתוֹ גוֹי|מיני חיות שבכל הארצות (כמו &quot;וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ&quot;ב[[בראשית א כד]]) }}, גַּם {{ב|קָאַת|עוף דורס לילי}} גַּם {{ב|קִפֹּד|כנ&quot;ל (שניהם מוזכרים גם ב[[ישעיהו לד יא]])}} {{ב|בְּכַפְתֹּרֶיהָ|במשקופי הבתים}} יָלִינוּ. {{ב|קוֹל|קולות אנחה של ציפור לילה}} יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, {{ב|חֹרֶב|חורבן}} {{ב|בַּסַּף|יהיה במפתן הדלת}}, כִּי {{ב|אַרְזָה|הארזים שמהם ניבנו הבתים המפוארים}} {{ב|עֵרָה|נחרבו}}.&lt;קטע סוף=ב יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|צפניה|ב|טו}}&lt;קטע התחלה=ב טו/&gt;
זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ: &quot;אֲנִי {{ב|וְאַפְסִי עוֹד|וחוץ ממני אין אף אחד}}&quot;. אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, {{ב|מַרְבֵּץ לַחַיָּה|מקום לרביצת חיות}}. כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק, {{ב|יָנִיעַ יָדוֹ|בזילזול}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ב טו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|צפניה|ב}}
{{סרגל ניווט|ביאור:צפניה||א|ב|ג|הצג תמיד=1}}
==הערות==
* הדגשנו את המילה &quot;בטרם&quot; ואת הביטוי &quot;יום אף ה' &quot; כדי להבליט את הסגנון השירי של הפסקה.
* &quot;כִּי עַזָּה עֲזוּבָה... וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר&quot; (פסוק ד) - [[לשון נופל על לשון]]
* &quot;אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד&quot; (פסוק טו) - הביטוי מופיע גם (פעמיים) ב[[ביאור:ישעיהו מז|ישעיהו מז]]</text>
      <sha1>0zijoulwhw54ud8qf0hd3n5bqzzydxk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ישעיהו מז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>59853</id>
    <revision>
      <id>3007878</id>
      <parentid>2984286</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T23:22:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>כותרות, וקצת שיפורים</comment>
      <origin>3007878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7110" sha1="9m9ql8sq9q2bb1t76h5p9fqjwdu6rz6" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מז|a1047}}
&lt;קטע התחלה=פרק מז/&gt;
{{כותרת1|בבל תתבזה כמו נערה ענוגה שהפכה לענייה מרודה}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|א}}&lt;קטע התחלה=מז א/&gt;
רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל, שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים, כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה.&lt;קטע סוף=מז א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ב}}&lt;קטע התחלה=מז ב/&gt;
קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, גַּלִּי {{ב|צַמָּתֵךְ|את קצוות שערות ראשך (כמנהג הנשים הבזויות)}}, חֶשְׂפִּי {{ב|שֹׁבֶל|שולי שמלתך (כדרכן של השפחות שהיו מקצרות את שימלותן כדי ללכת מהר)}}, גַּלִּי שׁוֹק, {{ב|עִבְרִי נְהָרוֹת|כדי לעבור איזורים מוצפים בלי להרטיב את השימלה}}.&lt;קטע סוף=מז ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ג}}&lt;קטע התחלה=מז ג/&gt;
תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ. נָקָם אֶקָּח {{ב|וְלֹא אֶפְגַּע אָדָם|לא אפגוש במישהו (שיגרום לי להתעכב)}}.&lt;קטע סוף=מז ג/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|אמנם ה' כעס על עמו, ונתן אותם ביד בבל, אך בבל הגזימה בביצוע העונש}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ד}}&lt;קטע התחלה=מז ד/&gt;
גֹּאֲלֵנוּ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מז ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ה}}&lt;קטע התחלה=מז ה/&gt;
שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים, כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ '{{ב|גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת|מעצמת על}}'.&lt;קטע סוף=מז ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ו}}&lt;קטע התחלה=מז ו/&gt;
קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ; לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד.&lt;קטע סוף=מז ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ז}}&lt;קטע התחלה=מז ז/&gt;
וַתֹּאמְרִי &quot;לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת&quot;, {{ב|עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה|עד כדי כך שלא שמת לב למעשייך הרעים שבוודאי ראויים לעונש}} עַל לִבֵּךְ, לֹא זָכַרְתְּ {{ב|אַחֲרִיתָהּ|מה תהיה התוצאה של אכזריותך}}.&lt;קטע סוף=מז ז/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|לכן בבל תענש, ולא יעזרו לה כל המכשפים ומגידי העתידות}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ח}}&lt;קטע התחלה=מז ח/&gt;
וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ &quot;אֲנִי {{ב|וְאַפְסִי עוֹד|ואין עוד כמוני}}, לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל&quot;.&lt;קטע סוף=מז ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|ט}}&lt;קטע התחלה=מז ט/&gt;
וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד: שְׁכוֹל וְאַלְמֹן, {{ב|כְּתֻמָּם|במלואם, כולל כל הסבל הכלול בכך}} בָּאוּ עָלַיִךְ, {{ב|בְּרֹב|למרות רוב}} כְּשָׁפַיִךְ {{ב|בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד|ולמרות עוצמת קוסמייך הרבה}}.&lt;קטע סוף=מז ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|י}}&lt;קטע התחלה=מז י/&gt;
וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ, אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי, חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא {{ב|שׁוֹבְבָתֶךְ|היטעתך}}, וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ &quot;אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד&quot;.&lt;קטע סוף=מז י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|יא}}&lt;קטע התחלה=מז יא/&gt;
וּבָא עָלַיִךְ רָעָה, לֹא תֵדְעִי {{ב|שַׁחְרָהּ|איך לצאת מולה}}, וְתִפֹּל עָלַיִךְ {{ב|הֹוָה|מכה}} לֹא תוּכְלִי {{ב|כַּפְּרָהּ|לשלם כופר תמורת הסרתה}}, וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי.&lt;קטע סוף=מז יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|יב}}&lt;קטע התחלה=מז יב/&gt;
{{ב|עִמְדִי נָא|נסי להתייצב}} בַחֲבָרַיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ {{ב|בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ|ובכל השיטות בהם נהגת בעבר}}, אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל, אוּלַי {{ב|תַּעֲרוֹצִי|תתגברי על האויב}}.&lt;קטע סוף=מז יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|יג}}&lt;קטע התחלה=מז יג/&gt;
{{ב|נִלְאֵית|התעייפת}} בְּרֹב עֲצָתָיִךְ, יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ &lt;small&gt;(הברו)&lt;/small&gt; הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים, מוֹדִיעִם {{ב|לֶחֳדָשִׁים|בכל חודש}} {{ב|מֵאֲשֶׁר|את הדברים אשר}} יָבֹאוּ עָלָיִךְ.&lt;קטע סוף=מז יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|יד}}&lt;קטע התחלה=מז יד/&gt;
הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ, אֵשׁ שְׂרָפָתַם, לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה, אֵין גַּחֶלֶת {{ב|לַחְמָם|להתחמם בה}}, {{ב|אוּר|לפיד}} לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מז יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מז|טו}}&lt;קטע התחלה=מז טו/&gt;
כֵּן הָיוּ לָךְ {{ב|אֲשֶׁר יָגָעַתְּ|אותם שהתייגעת ליצור איתם קשרי מסחר}} - {{ב|סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ|הסוחרים הרבים שהיו באים בעבר לבבל}} {{ב|אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ|לאחר שנחרבה יפנו כל אחד לכיוון אחר}}, אֵין מוֹשִׁיעֵךְ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=מז טו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק מז/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מז}}
{{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מו|מז|מח|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקימילון=אני ואפסי עוד}}</text>
      <sha1>9m9ql8sq9q2bb1t76h5p9fqjwdu6rz6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ישעיהו מח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>59855</id>
    <revision>
      <id>3007916</id>
      <parentid>2984287</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:25:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>כותרות וקצת שיפורים</comment>
      <origin>3007916</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9832" sha1="nolyrqbvz0sgk09z2b4tupof9yxdb3z" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מח|a1048}}
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
{{כותרת1|תוכחה לנשבעים לשקר בשם ה'}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|א}}&lt;קטע התחלה=מח א/&gt;
שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל {{ב|וּמִמֵּי|ומזרע}} יְהוּדָה יָצָאוּ, הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהוָה וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ, {{ב|לֹא בֶאֱמֶת|נשבעים שבועות שקר}} וְלֹא בִצְדָקָה.&lt;קטע סוף=מח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ב}}&lt;קטע התחלה=מח ב/&gt;
{{ב|כִּי|והרי}} &quot;{{ב|מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ|אנשים הבאים מעיר הקודש}}&quot; נִקְרָאוּ, וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מח ב/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|כדי שלא תייחסו את הבאות עליכם לכוחות האלילים, אני משמיע לכם מראש את העתידות}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ג}}&lt;קטע התחלה=מח ג/&gt;
{{ב|הָרִאשֹׁנוֹת|את ההתרחשויות הקודמות}} מֵאָז הִגַּדְתִּי, וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם, פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה.&lt;קטע סוף=מח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ד}}&lt;קטע התחלה=מח ד/&gt;
{{ב|מִדַּעְתִּי|מאחר שידעתי}} כִּי קָשֶׁה אָתָּה, {{ב|וְגִיד בַּרְזֶל|חוט ברזל חזק שלא מתכופף}}, עָרְפֶּךָ {{ב|וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה|מנחושת, קשה לרכך אותך בדברי מוסר}}.&lt;קטע סוף=מח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ה}}&lt;קטע התחלה=מח ה/&gt;
וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז, בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ, פֶּן תֹּאמַר &quot;{{ב|עָצְבִּי עָשָׂם|הפסל שלי עשה את הרעות}} וּפִסְלִי {{ב|וְנִסְכִּי|דמות מתכת יצוקה}} צִוָּם&quot;.&lt;קטע סוף=מח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ו}}&lt;קטע התחלה=מח ו/&gt;
{{ב|שָׁמַעְתָּ|את אשר שמעת מה' בעבר}} - {{ב|חֲזֵה כֻּלָּהּ|ראה כעת את הנבואות מתגשמות}}, וְאַתֶּם הֲלוֹא {{ב|תַגִּידוּ|תסכימו}}. הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, {{ב|וּנְצֻרוֹת|עתידות סודיות}} וְלֹא יְדַעְתָּם.&lt;קטע סוף=מח ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ז}}&lt;קטע התחלה=מח ז/&gt;
עַתָּה {{ב|נִבְרְאוּ|הוכרזו}} וְלֹא {{ב|מֵאָז|מלפנים}}, {{ב|וְלִפְנֵי יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם|ואפילו אתמול לא שמעתם}}, פֶּן תֹּאמַר &quot;הִנֵּה {{ב|יְדַעְתִּין|כבר ראיתי כאלו}}&quot;.&lt;קטע סוף=מח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ח}}&lt;קטע התחלה=מח ח/&gt;
גַּם לֹא שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ, גַּם מֵאָז לֹא {{ב|פִתְּחָה אָזְנֶךָ|היתה אוזנך פתוחה}}, {{ב|כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד|אמרתי לך מראש מה יקרה כדי שלא תייחס את הדברים לאלילים (ר' פסוק ה')}} וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ.&lt;קטע סוף=מח ח/&gt;
{{כותרת2|אני מרחם עליכם וממתן את עונשכם כדי לצרף אתכם ולמען קידוש שם ה'}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|ט}}&lt;קטע התחלה=מח ט/&gt;
לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, {{ב|וּתְהִלָּתִי|ולמען תהילתי}} {{ב|אֶחֱטָם לָךְ|אשים באפי טבעת, לסגירת האף כדי שלא יצא כעסי עליך}}, לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=מח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|י}}&lt;קטע התחלה=מח י/&gt;
הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ {{ב|וְלֹא בְכָסֶף|אבל לא כפי שצורפים כסף (שהאש שורפת את הסיגים ומשאירה את הכסף אלא באופן שבו ימחקו העוונות כולם)}}, {{ב|בְּחַרְתִּיךָ|זיככתי אותך}} {{ב|בְּכוּר עֹנִי|בכור ייסורים (בו כולם יסבלו קצת כך שיתמרקו עוונותיהם)}}.&lt;קטע סוף=מח י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יא}}&lt;קטע התחלה=מח יא/&gt;
לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ {{ב|יֵחָל|אניח שיתחלל כבודי}}?! וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן!&lt;קטע סוף=מח יא/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|אמרתי בגלוי מראש שכורש ישתלט על בבל}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יב}}&lt;קטע התחלה=מח יב/&gt;
שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב {{ב|וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי|ואתה שקראתיך 'ישראל'}}; אֲנִי הוּא, אֲנִי רִאשׁוֹן, אַף אֲנִי אַחֲרוֹן.&lt;קטע סוף=מח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יג}}&lt;קטע התחלה=מח יג/&gt;
אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי {{ב|טִפְּחָה|מתחה את יריעות ה-}} שָׁמָיִם. קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו.&lt;קטע סוף=מח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יד}}&lt;קטע התחלה=מח יד/&gt;
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ: מִי {{ב|בָהֶם|במכשפים}} הִגִּיד אֶת אֵלֶּה, {{ב|יְהוָה אֲהֵבוֹ|מי שה' אהבו (כורש)}} יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל, וּזְרֹעוֹ {{ב|כַּשְׂדִּים|תכה בכשדים}}.&lt;קטע סוף=מח יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|טו}}&lt;קטע התחלה=מח טו/&gt;
אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו, הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.&lt;קטע סוף=מח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|טז}}&lt;קטע התחלה=מח טז/&gt;
{{ב|קִרְבוּ|פסוק זה הוא דברי הנביא}} אֵלַי, שִׁמְעוּ זֹאת, {{ב|לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי|לא הזהרתי על חורבן בבל ביד כורש בהחבא, אלא בגלוי}}, {{ב|מֵעֵת הֱיוֹתָהּ|מאז שהחלה השתלשלות הדברים שהביאה לחורבן בבל}} שָׁם {{ב|אָנִי|הייתי}}, וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי {{ב|וְרוּחוֹ|ורוחו נחה עלי}}.&lt;קטע סוף=מח טז/&gt;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת1|ה' מדריך אותנו ויטיב לנו אם נקשיב למצוותיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יז}}&lt;קטע התחלה=מח יז/&gt;
כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאַלְךָ {{ב|קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל|המקדש שמו על ישראל}}: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ {{ב|לְהוֹעִיל|כדי להועיל לך}}, מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ.&lt;קטע סוף=מח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יח}}&lt;קטע התחלה=מח יח/&gt;
לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָי, וַיְהִי {{ב|כַנָּהָר|מרובה כמי נהר}} שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם.&lt;קטע סוף=מח יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|יט}}&lt;קטע התחלה=מח יט/&gt;
וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ {{ב|כִּמְעֹתָיו|כגרגיריו}}, לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי.&lt;קטע סוף=מח יט/&gt;
{{כותרת1|עידוד לצאת מבבל לארץ בשמחה}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|כ}}&lt;קטע התחלה=מח כ/&gt;
צְאוּ מִבָּבֶל, בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים, בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת, {{ב|הוֹצִיאוּהָ|פרסמוה}} עַד קְצֵה הָאָרֶץ, אִמְרוּ: &quot;גָּאַל יְהוָה עַבְדּוֹ יַעֲקֹב&quot;.&lt;קטע סוף=מח כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|כא}}&lt;קטע התחלה=מח כא/&gt;
{{ב|וְלֹא צָמְאוּ|אל תחששו מהדרך מבבל, שהרי ישראל לא צמאו בדרך ממצרים לכנען}} {{ב|בָּחֳרָבוֹת|למרות שבמדבריות}} הוֹלִיכָם, מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ, וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם.&lt;קטע סוף=מח כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מח|כב}}&lt;קטע התחלה=מח כב/&gt;
&quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, אָמַר יְהוָה, &quot;{{ב|לָרְשָׁעִים|שבחרו לא לצאת מבבל}}&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=מח כב/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מז|מח|מט|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
*</text>
      <sha1>nolyrqbvz0sgk09z2b4tupof9yxdb3z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:איוב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60451</id>
    <revision>
      <id>3007874</id>
      <parentid>2987128</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:39:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3007874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10656" sha1="88r8xuio53oax4tgfjynyq8fo5o95f1" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה איוב|איוב|א|a2701}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
{{כותרת1|איוב, בניו ובנותיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|א}}&lt;קטע התחלה=א א/&gt;
אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.&lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ב}}&lt;קטע התחלה=א ב/&gt;
וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.&lt;קטע סוף=א ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ג}}&lt;קטע התחלה=א ג/&gt;
וַיְהִי מִקְנֵהוּ: שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן, וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת {{ב|צֶמֶד|זוגות של}} בָּקָר, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת, {{ב|וַעֲבֻדָּה|עבדים ושפחות}} רַבָּה מְאֹד. וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל {{ב|בְּנֵי קֶדֶם|שם של עם במזרח ([[בראשית כט א]])}}.&lt;קטע סוף=א ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ד}}&lt;קטע התחלה=א ד/&gt;
וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה {{ב|בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ|כל יום בביתו של אחד מהם, לפי תור קבוע}}, וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת &lt;small&gt;(אחיתיהם)&lt;/small&gt; אַחְיוֹתֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם.&lt;קטע סוף=א ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ה}}&lt;קטע התחלה=א ה/&gt;
וַיְהִי כִּי {{ב|הִקִּיפוּ|הסתיים מחזור}} יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב {{ב|וַיְקַדְּשֵׁם|שלח שליחים שציוו על בניו להטהר}} וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת {{ב|מִסְפַּר כֻּלָּם|כמספר כל בניו ובנותיו}}, כִּי אָמַר אִיּוֹב &quot;אוּלַי חָטְאוּ בָנַי {{ב|וּבֵרֲכוּ|ומתוך שיכרות קיללו ([[W:לשון סגי נהור|לשון סגי נהור]])}} אֱלֹהִים בִּלְבָבָם&quot;. כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב {{ב|כָּל הַיָּמִים|כל חייו (מחנך את בניו ליראת ה', ומכפר ליתר ביטחון על חטאיהם. ומכאן שמותם בהמשך הסיפור לא ארע בגלל חטא שלו)}}.&lt;קטע סוף=א ה/&gt;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת1|ה' נותן לשטן רשות לבחון את נאמנותו של איוב}}
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ו}}&lt;קטע התחלה=א ו/&gt;
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ {{ב|בְּנֵי הָאֱלֹהִים|המלאכים}} לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה, וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם.&lt;קטע סוף=א ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ז}}&lt;קטע התחלה=א ז/&gt;
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן: &quot;מֵאַיִן תָּבֹא&quot;? וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר: &quot;{{ב|מִשּׁוּט|מלשוטט}} בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ&quot;.&lt;קטע סוף=א ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ח}}&lt;קטע התחלה=א ח/&gt;
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן: &quot;הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע&quot;.&lt;קטע סוף=א ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|ט}}&lt;קטע התחלה=א ט/&gt;
וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר: &quot;הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?&lt;קטע סוף=א ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|י}}&lt;קטע התחלה=א י/&gt;
הֲלֹא &lt;small&gt;(את)&lt;/small&gt; אַתָּה {{ב|שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ|הקפת בגדר למולו}} וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב. מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ, וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ.&lt;קטע סוף=א י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יא}}&lt;קטע התחלה=א יא/&gt;
וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, אִם לֹא {{ב|עַל פָּנֶיךָ|אל מול פניך (בחוצפה)}} {{ב|יְבָרֲכֶךָּ|יקלל אותך}}&quot;.&lt;קטע סוף=א יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יב}}&lt;קטע התחלה=א יב/&gt;
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן: &quot;הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ, רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ&quot;. וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְהוָה.&lt;קטע סוף=א יב/&gt;

{{איור|PikiWiki Israel 12489 quot;jobquot; at yad vashem.jpg|250|פסל איוב של נתן רפופורט ביד ושם בירושלים (1968)}}
{{כותרת1|איוב מוכה אסונות: צאנו ובקרו, עבדיו וילדיו מתים, אבל הוא לא מתלונן כלפי ה'}}
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יג}}&lt;קטע התחלה=א יג/&gt;
וַיְהִי הַיּוֹם, וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.&lt;קטע סוף=א יג/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יד}}&lt;קטע התחלה=א יד/&gt;
{{ב|וּמַלְאָךְ|שליח}} בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר: &quot;הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם.&lt;קטע סוף=א יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|טו}}&lt;קטע התחלה=א טו/&gt;
{{ב|וַתִּפֹּל שְׁבָא|התקיפו שודדים מממלכת שבא}} {{ב|וַתִּקָּחֵם|לקחו את הבקר והאתונות}}, וְאֶת {{ב|הַנְּעָרִים|הרועים}} הִכּוּ לְפִי חָרֶב. וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א טו/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|טז}}&lt;קטע התחלה=א טז/&gt;
{{ב|עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא|השליח הראשון עוד לא סיים את דבריו וכבר נכנס שליח שני}}, וַיֹּאמַר: &quot;אֵשׁ {{ב|אֱלֹהִים|גדולה}} נָפְלָה {{ב|מִן הַשָּׁמַיִם|כגון מכת ברק}} וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם. וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א טז/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יז}}&lt;קטע התחלה=א יז/&gt;
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: &quot;{{ב|כַּשְׂדִּים|שודדים בבלים}} {{ב|שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים|התקיפו משלושה כיוונים}}, וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב. וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א יז/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יח}}&lt;קטע התחלה=א יח/&gt;
{{ב|עַד|עדיין}} זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: &quot;בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.&lt;קטע סוף=א יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|יט}}&lt;קטע התחלה=א יט/&gt;
וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ. וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א יט/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|כ}}&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
וַיָּקָם אִיּוֹב, וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ, {{ב|וַיָּגָז|גזר את שערותיו (מנהג צער ואבלות)}} אֶת רֹאשׁוֹ, וַיִּפֹּל אַרְצָה {{ב|וַיִּשְׁתָּחוּ|השתחווה לה'}}.&lt;קטע סוף=א כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|כא}}&lt;קטע התחלה=א כא/&gt;
וַיֹּאמֶר: &quot;עָרֹם &lt;small&gt;(יצתי)&lt;/small&gt; יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה. יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח, יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|איוב|א|כב}}&lt;קטע התחלה=א כב/&gt;
בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב, וְלֹא נָתַן {{ב|תִּפְלָה|דברי הבל וגנאי, לא הביע ביקורת}} לֵאלֹהִים.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=א כב/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|איוב|א}}
{{סרגל ניווט|ביאור:איוב|||א|ב|הצג תמיד=1}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}

==הערות==
* &quot;בְאֶרֶץ עוּץ&quot; (פסוק א) - [[W:עוץ|עוץ]] מוזכרת ב[[איכה ד כא]] כמקום מושבה של אדום, אם כי יתכן שהכוונה כאן למקום אחר, או למקום דמיוני.
* &quot;שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. ... שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן, וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים&quot; (מתוך פסוקים ב-ג) - היחס 7\3 החוזר כאן פעמיים כנראה מרמז לריבוי. כך גם אנו מוצאים לגבי נשי שלמה: &quot;וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת&quot; ([[ביאור:מלכים א יא|מלכים א יא, ג]])

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=איוב}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ספר איוב}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=עוץ}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שטן}}
{{מיזמים|ויקימילון=עוד זה מדבר וזה בא}}</text>
      <sha1>88r8xuio53oax4tgfjynyq8fo5o95f1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברי הימים ב ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60649</id>
    <revision>
      <id>3007845</id>
      <parentid>2977499</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T19:34:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3007845</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9887" sha1="repwqb0q8hvde8asutrxzu3oleau6i3" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה דברי הימים|דברי הימים ב|ח|a25b08}}
&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
{{כותרת1|שלמה בונה ערים ברחבי הארץ}}
{{הע-שמאל|מקביל ל[[ביאור:מלכים א ט|מלכים א ט, פסוק י ואילך]]{{ש}}מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|א}}
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ב}}
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן {{ב|חוּרָם לִשְׁלֹמֹה|ב[[ביאור:מלכים א ט|מלכים א ט]] מסופר ששלמה נתן ערים לחירם והם לא מצאו חן בעיניו, אז אולי כאן מדובר על אותם הערים לאחר שהחזיר אותם לשלמה}} בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם, וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ג}}
&lt;קטע התחלה=ח ג/&gt;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|חֲמָת צוֹבָה|ל[[W:חמה (עיר)|חמה]] שליד ארם צובה}} וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ.&lt;קטע סוף=ח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ד}}
&lt;קטע התחלה=ח ד/&gt;וַיִּבֶן אֶת {{ב|תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר|עיר במדבר סוריה - ר' [[W:תדמור|תדמור]]}}, וְאֵת כָּל {{ב|עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת|מחסנים}} אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת.&lt;קטע סוף=ח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ה}}
&lt;קטע התחלה=ח ה/&gt;וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן - {{ב|עָרֵי מָצוֹר|ערים מבוצרות, המסוגלות לעמוד בפני מצור}} חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.&lt;קטע סוף=ח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ו}}
&lt;קטע התחלה=ח ו/&gt;וְאֶת {{ב|בַּעֲלָת|קריית יערים (או אולי עיר בסביבות גזר)}} וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת כָּל עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים, וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ח ו/&gt;

{{כותרת2|הבונים היו מצאצאי עמי כנען שנכנעו אך לא הושמדו}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ז}}
&lt;קטע התחלה=ח ז/&gt;כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה.&lt;קטע סוף=ח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח ח/&gt;מִן בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא כִלּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ט}}
&lt;קטע התחלה=ח ט/&gt;{{ב|וּמִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתּוֹ|יש לפרש כמו בפסוק המקביל &quot;וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד&quot; ([[מלכים א ט כב]]). מבני ישראל שלמה אמנם לקח עובדים אבל רק כ&quot;מס&quot; לתקופות קצרות, ולא כעבדים באופן קבוע}}, כִּי הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|י}}
&lt;קטע התחלה=ח י/&gt;וְאֵלֶּה שָׂרֵי &lt;small&gt;(הנציבים)&lt;/small&gt; הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, הָרֹדִים בָּעָם.&lt;קטע סוף=ח י/&gt;

{{כותרת2|העברת בית בת פרעה}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יא}}
&lt;קטע התחלה=ח יא/&gt;וְאֶת בַּת פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ, כִּי אָמַר: 'לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה {{ב|לִי|שלי}} בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי {{ב|קֹדֶשׁ הֵמָּה|כל המבנים שהיו בסביבות המקום בו היה מונח ארון הברית לפני שהועבר למקדש הפכו לקדושים}}, אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן יְהוָה'.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יא/&gt;

{{כותרת1|עבודת הקורבנות בבית המקדש מתחילה להעשות כסידרה, על ידי הכהנים}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יב}}
&lt;קטע התחלה=ח יב/&gt;אָז {{ב|הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה|ציוה שלמה שיעשו}} עֹלוֹת לַיהוָה, עַל {{ב|מִזְבַּח יְהוָה|מזבח הנחושת ([[דברי הימים ב ז ז]]), מכאן והלאה על עבודת הקורבנות להעשות במקדש ונאסרו הבמות}} אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם.&lt;קטע סוף=ח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יג}}
&lt;קטע התחלה=ח יג/&gt;{{ב|וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם|וכן ציוה שלמה שבכל יום}} לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת מֹשֶׁה לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים, וְלַמּוֹעֲדוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.&lt;קטע סוף=ח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יד}}
&lt;קטע התחלה=ח יד/&gt;וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד אָבִיו אֶת {{ב|מַחְלְקוֹת|משמרות}} הַכֹּהֲנִים עַל עֲבֹדָתָם, וְהַלְוִיִּם עַל מִשְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּל {{ב|וּלְשָׁרֵת|עבודות נוספות, עזרה לכהנים}} {{ב|נֶגֶד הַכֹּהֲנִים|בשעה שהכהנים מקריבים קורבנות}} לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהַשּׁוֹעֲרִים בְּמַחְלְקוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר, כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים.&lt;קטע סוף=ח יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|טו}}
&lt;קטע התחלה=ח טו/&gt;וְלֹא סָרוּ {{ב|מִצְוַת הַמֶּלֶךְ|הכהנים והלויים מלעשות את ציווי שלמה}} עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכָל דָּבָר {{ב|וְלָאֹצָרוֹת|ולהיות אחראים לשמור את האוצרות ([[דברי הימים א כו כ]])}}.&lt;קטע סוף=ח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|טז}}
&lt;קטע התחלה=ח טז/&gt;{{ב|וַתִּכֹּן|קיימת, קיימת על כנה}} כָּל מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה {{ב|עַד הַיּוֹם מוּסַד|מהיום בו הונחו יסודות}} בֵּית יְהוָה וְעַד כְּלֹתוֹ, {{ב|שָׁלֵם|כולו היה מוכן בשלמות}} בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח טז/&gt;

{{כותרת1|שלמה וחירם שולחים אוניות להביא זהב מאופיר}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יז}}
&lt;קטע התחלה=ח יז/&gt;אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה {{ב|לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר|ליד מפרץ אילת - ר' [[W:עציון גבר|עציון גבר]]}} וְאֶל {{ב|אֵילוֹת|ישוב באיזור אילת}} עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.&lt;קטע סוף=ח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יח}}
&lt;קטע התחלה=ח יח/&gt;וַיִּשְׁלַח לוֹ חוּרָם בְּיַד עֲבָדָיו &lt;small&gt;(אוניות)&lt;/small&gt; אֳנִיּוֹת וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם, וַיָּבֹאוּ עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב, וַיָּבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברי הימים ב|ח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:דברי הימים ב||ז|ח|ט|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה&quot; (פסוק ב) - לפי הרלב&quot;ג מדובר בערים אחרות מהערים ששלמה נתן לחירם, ומדובר ב[[W:חילופי שטחים|חילופי שטחים]] ביניהם.</text>
      <sha1>repwqb0q8hvde8asutrxzu3oleau6i3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007846</id>
      <parentid>3007845</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T19:35:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007846</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9897" sha1="rheni7v47d1l93jeyi486upfbtveaaa" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה דברי הימים|דברי הימים ב|ח|a25b08}}
&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
{{כותרת1|שלמה בונה ערים ברחבי הארץ}}
{{הע-שמאל|מקביל ל[[ביאור:מלכים א ט|מלכים א ט, פסוק י ואילך]]{{ש}}מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|א}}
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ב}}
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן {{ב|חוּרָם לִשְׁלֹמֹה|ב[[ביאור:מלכים א ט|מלכים א ט]] מסופר ששלמה נתן ערים לחירם והם לא מצאו חן בעיניו, אז אולי כאן מדובר על אותם הערים לאחר שהחזיר אותם לשלמה}} בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם, וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ג}}
&lt;קטע התחלה=ח ג/&gt;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|חֲמָת צוֹבָה|ל[[W:חמה (עיר)|חמה]] שליד ארם צובה}} וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ.&lt;קטע סוף=ח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ד}}
&lt;קטע התחלה=ח ד/&gt;וַיִּבֶן אֶת {{ב|תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר|עיר במדבר סוריה - ר' [[W:תדמור|תדמור]]}}, וְאֵת כָּל {{ב|עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת|מחסנים}} אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת.&lt;קטע סוף=ח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ה}}
&lt;קטע התחלה=ח ה/&gt;וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן - {{ב|עָרֵי מָצוֹר|ערים מבוצרות, המסוגלות לעמוד בפני מצור}} חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.&lt;קטע סוף=ח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ו}}
&lt;קטע התחלה=ח ו/&gt;וְאֶת {{ב|בַּעֲלָת|קריית יערים (או אולי עיר בסביבות גזר)}} וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת כָּל עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים, וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ח ו/&gt;

{{כותרת2|הבונים היו מצאצאי עמי כנען שנכנעו אך לא הושמדו}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ז}}
&lt;קטע התחלה=ח ז/&gt;כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה.&lt;קטע סוף=ח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח ח/&gt;מִן בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא כִלּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|ט}}
&lt;קטע התחלה=ח ט/&gt;{{ב|וּמִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתּוֹ|יש לפרש כמו בפסוק המקביל &quot;וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד&quot; ([[מלכים א ט כב]]). מבני ישראל שלמה אמנם לקח עובדים אבל רק כ&quot;מס&quot; לתקופות קצרות, ולא כעבדים באופן קבוע}}, כִּי הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|י}}
&lt;קטע התחלה=ח י/&gt;וְאֵלֶּה שָׂרֵי &lt;small&gt;(הנציבים)&lt;/small&gt; הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, הָרֹדִים בָּעָם.&lt;קטע סוף=ח י/&gt;

{{כותרת2|העברת בית בת פרעה}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יא}}
&lt;קטע התחלה=ח יא/&gt;וְאֶת בַּת פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ, כִּי אָמַר: 'לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה {{ב|לִי|שלי}} בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי {{ב|קֹדֶשׁ הֵמָּה|כל המבנים שהיו בסביבות המקום בו היה מונח ארון הברית לפני שהועבר למקדש הפכו לקדושים}}, אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן יְהוָה'.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יא/&gt;

{{כותרת1|עבודת הקורבנות בבית המקדש מתחילה להעשות כסידרה, על ידי הכהנים}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יב}}
&lt;קטע התחלה=ח יב/&gt;אָז {{ב|הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה|ציוה שלמה שיעשו}} עֹלוֹת לַיהוָה, עַל {{ב|מִזְבַּח יְהוָה|מזבח הנחושת ([[דברי הימים ב ז ז]]), מכאן והלאה על עבודת הקורבנות להעשות במקדש ונאסרו הבמות}} אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם.&lt;קטע סוף=ח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יג}}
&lt;קטע התחלה=ח יג/&gt;{{ב|וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם|וכן ציוה שלמה שבכל יום}} לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת מֹשֶׁה לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים, וְלַמּוֹעֲדוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.&lt;קטע סוף=ח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יד}}
&lt;קטע התחלה=ח יד/&gt;וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד אָבִיו אֶת {{ב|מַחְלְקוֹת|משמרות}} הַכֹּהֲנִים עַל עֲבֹדָתָם, וְהַלְוִיִּם עַל מִשְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּל {{ב|וּלְשָׁרֵת|עבודות נוספות, עזרה לכהנים}} {{ב|נֶגֶד הַכֹּהֲנִים|בשעה שהכהנים מקריבים קורבנות}} לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהַשּׁוֹעֲרִים בְּמַחְלְקוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר, כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים.&lt;קטע סוף=ח יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|טו}}
&lt;קטע התחלה=ח טו/&gt;וְלֹא סָרוּ {{ב|מִצְוַת הַמֶּלֶךְ|הכהנים והלויים מלעשות את ציווי שלמה}} עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכָל דָּבָר {{ב|וְלָאֹצָרוֹת|ולהיות אחראים לשמור את האוצרות ([[דברי הימים א כו כ]])}}.&lt;קטע סוף=ח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|טז}}
&lt;קטע התחלה=ח טז/&gt;{{ב|וַתִּכֹּן|קיימת, קיימת על כנה}} כָּל מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה {{ב|עַד הַיּוֹם מוּסַד|מהיום בו הונחו יסודות}} בֵּית יְהוָה וְעַד כְּלֹתוֹ, {{ב|שָׁלֵם|כולו היה מוכן בשלמות}} בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח טז/&gt;

{{כותרת1|שלמה וחירם שולחים אוניות להביא זהב מאופיר}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יז}}
&lt;קטע התחלה=ח יז/&gt;אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה {{ב|לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר|ליד מפרץ אילת - ר' [[W:עציון גבר|עציון גבר]]}} וְאֶל {{ב|אֵילוֹת|ישוב באיזור אילת}} עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.&lt;קטע סוף=ח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ח|יח}}
&lt;קטע התחלה=ח יח/&gt;וַיִּשְׁלַח לוֹ חוּרָם בְּיַד עֲבָדָיו &lt;small&gt;(אוניות)&lt;/small&gt; אֳנִיּוֹת וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם, וַיָּבֹאוּ עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב, וַיָּבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברי הימים ב|ח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:דברי הימים ב||ז|ח|ט|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה&quot; (פסוק ב) - לפי הרד&quot;ק הרלב&quot;ג מדובר בערים אחרות מהערים ששלמה נתן לחירם, ומדובר ב[[W:חילופי שטחים|חילופי שטחים]] ביניהם.</text>
      <sha1>rheni7v47d1l93jeyi486upfbtveaaa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברי הימים ב כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60673</id>
    <revision>
      <id>3007865</id>
      <parentid>2977511</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:51:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3007865</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19147" sha1="kz4a50k8444mhkuskd5etwqrxto8te3" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה דברי הימים|דברי הימים ב|כ|a25b20}}
&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;
{{כותרת1|עמון ומואב עולים לתקוף את יהודה, אך יהושפט מתפלל וה' גורם להם לתקוף אחד את השני}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|א}}
&lt;קטע התחלה=כ א/&gt;וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם {{ב|מֵהָעַמּוֹנִים|עם נוסף שאינם &quot;בני עמון&quot;}} עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה.&lt;קטע סוף=כ א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ב}}
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: &quot;בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר {{ב|לַיָּם|ממזרח לים המלח}} {{ב|מֵאֲרָם|מאיזור הנקרא ארם (ללא קשר לממלכת ארם הצפונית)}}, וְהִנָּם {{ב|בְּחַצְצוֹן תָּמָר|שמה הקדום של עין גדי - ר' [[בראשית יד ז]] }} הִיא עֵין גֶּדִי&quot;.&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ג}}
&lt;קטע התחלה=כ ג/&gt;וַיִּרָא, וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט {{ב|אֶת פָּנָיו|את עצמו}} לִדְרוֹשׁ לַיהוָה, וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה.&lt;קטע סוף=כ ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ד}}
&lt;קטע התחלה=כ ד/&gt;וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ מֵיְהוָה - גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה בָּאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה.&lt;קטע סוף=כ ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ה}}
&lt;קטע התחלה=כ ה/&gt;וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם בְּבֵית יְהוָה, לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה.&lt;קטע סוף=כ ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ו}}
&lt;קטע התחלה=כ ו/&gt;וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, הֲלֹא אַתָּה הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכֹל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, {{ב|וְאֵין עִמְּךָ לְהִתְיַצֵּב|אף אחד לא יכול להתיצב מולך במלחמה}}.&lt;קטע סוף=כ ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ז}}
&lt;קטע התחלה=כ ז/&gt;הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=כ ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ח}}
&lt;קטע התחלה=כ ח/&gt;וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּבְנוּ לְךָ בָּהּ מִקְדָּשׁ לְשִׁמְךָ {{ב|לֵאמֹר|כדי ש- וכו' (פסוק הבא)}}.&lt;קטע סוף=כ ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ט}}
&lt;קטע התחלה=כ ט/&gt;אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, {{ב|חֶרֶב שְׁפוֹט|חרב המשפט}} וְדֶבֶר וְרָעָב, נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ.&lt;קטע סוף=כ ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|י}}
&lt;קטע התחלה=כ י/&gt;וְעַתָּה, הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר {{ב|לֹא נָתַתָּה|כמפורט ב[[ביאור:דברים ב|דברים ב]]}} לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי {{ב|סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם|עקפו אותם}} וְלֹא הִשְׁמִידוּם.&lt;קטע סוף=כ י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יא}}
&lt;קטע התחלה=כ יא/&gt;וְהִנֵּה הֵם {{ב|גֹּמְלִים עָלֵינוּ|גומלים לנו רעה תחת טובה}}, לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ.&lt;קטע סוף=כ יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יב}}
&lt;קטע התחלה=כ יב/&gt;אֱלֹהֵינוּ! הֲלֹא {{ב|תִשְׁפָּט בָּם|תעשה להם משפט ויצא לאור צידקנו (או מלשון שְׁפָטִים, נקמות)}} כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי {{ב|עָלֶיךָ עֵינֵינוּ|עיננו נשואות אליך לישועתך}}&quot;.&lt;קטע סוף=כ יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יג}}
&lt;קטע התחלה=כ יג/&gt;וְכָל יְהוּדָה עֹמְדִים לִפְנֵי יְהוָה, גַּם טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=כ יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יד}}
&lt;קטע התחלה=כ יד/&gt;וְיַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה בֶּן יְעִיאֵל בֶּן מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן בְּנֵי אָסָף, הָיְתָה עָלָיו {{ב|רוּחַ יְהוָה|רוח נבואה}} בְּתוֹךְ הַקָּהָל.&lt;קטע סוף=כ יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|טו}}
&lt;קטע התחלה=כ טו/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט. כֹּה אָמַר יְהוָה לָכֶם: אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה, כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי לֵאלֹהִים.&lt;קטע סוף=כ טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|טז}}
&lt;קטע התחלה=כ טז/&gt;מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם, הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה {{ב|הַצִּיץ|שם של מקום (כנראה מדובר מדובר בדרך העולה מעיין גדי, דרך נחל ערוגות, עד לתקוע)}}, וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל {{ב|פְּנֵי|הנמצא ממזרח ל-}} מִדְבַּר {{ב|יְרוּאֵל|ירושלים}}.&lt;קטע סוף=כ טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יז}}
&lt;קטע התחלה=כ יז/&gt;{{ב|לֹא לָכֶם|בהמשך ל&quot;לֹא לָכֶם&quot; מפסוק טו: אתם כמעט ולא תצטרכו להלחם}} לְהִלָּחֵם בָּזֹאת. הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה עִמָּכֶם. יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם! אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ. מָחָר צְאוּ לִפְנֵיהֶם וַיהוָה עִמָּכֶם&quot;.&lt;קטע סוף=כ יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יח}}
&lt;קטע התחלה=כ יח/&gt;וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה, וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם נָפְלוּ לִפְנֵי יְהוָה לְהִשְׁתַּחֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת לַיהוָה.&lt;קטע סוף=כ יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|יט}}
&lt;קטע התחלה=כ יט/&gt;וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים וּמִן בְּנֵי הַקָּרְחִים, לְהַלֵּל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה.&lt;קטע סוף=כ יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כ}}
&lt;קטע התחלה=כ כ/&gt;וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ {{ב|לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ|שהיה בדרך למקום הנ&quot;ל}}. וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט, וַיֹּאמֶר: &quot;שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם! הַאֲמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם {{ב|וְתֵאָמֵנוּ|ובזכות זאת, תתקיימו בעמידה איתנה ואמינה}}, הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ&quot;.&lt;קטע סוף=כ כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כא}}
&lt;קטע התחלה=כ כא/&gt;{{ב|וַיִּוָּעַץ|יהושפט התייעץ עם העם}} אֶל הָעָם, וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַיהוָה וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ, {{ב|בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ|שיצאו המשוררים לפני הכח העומד בראש הצבא}} וְאֹמְרִים 'הוֹדוּ לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ'.&lt;קטע סוף=כ כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כב}}
&lt;קטע התחלה=כ כב/&gt;וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה, {{ב|נָתַן יְהוָה|ה' גרם לאויבים לחשוב שיש}} מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן, {{ב|מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר|שהיו תמיד מסוכסכים בניהם והתאחדו רק למלחמה נגד יהודה}} הַבָּאִים {{ב|לִיהוּדָה|להלחם ביהודה}} {{ב|וַיִּנָּגֵפוּ|בני עמון ממואב והר שעיר}}.&lt;קטע סוף=כ כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כג}}
&lt;קטע התחלה=כ כג/&gt;וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד. וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר {{ב|עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ|הירבו להלחם, נלחמו מואב בבני עמון}} {{ב|לְמַשְׁחִית|עד שנשחתו כולם}}.&lt;קטע סוף=כ כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כד}}
&lt;קטע התחלה=כ כד/&gt;וִיהוּדָה בָּא עַל {{ב|הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר|מצפה שבמדבר ירואל}}, וַיִּפְנוּ אֶל {{ב|הֶהָמוֹן|האויבים הרבים}} וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה, וְאֵין פְּלֵיטָה.&lt;קטע סוף=כ כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כה}}
&lt;קטע התחלה=כ כה/&gt;וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת שְׁלָלָם, וַיִּמְצְאוּ בָהֶם {{ב|לָרֹב|שלל רב}} וּרְכוּשׁ {{ב|וּפְגָרִים וּכְלֵי חֲמֻדוֹת|מתים לבושים בבגדים יקרים}}, {{ב|וַיְנַצְּלוּ|רוקנו, לקחו הכל}} לָהֶם {{ב|לְאֵין מַשָּׂא|כל כך הרבה שהיה קשה לסחוב}}, וַיִּהְיוּ יָמִים שְׁלוֹשָׁה בֹּזְזִים אֶת הַשָּׁלָל, כִּי רַב הוּא.&lt;קטע סוף=כ כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כו}}
&lt;קטע התחלה=כ כו/&gt;וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרֲכוּ אֶת יְהוָה - עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'עֵמֶק בְּרָכָה' עַד הַיּוֹם.&lt;קטע סוף=כ כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כז}}
&lt;קטע התחלה=כ כז/&gt;וַיָּשֻׁבוּ כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם בְּשִׂמְחָה, כִּי שִׂמְּחָם יְהוָה {{ב|מֵאוֹיְבֵיהֶם|בישועה מאויביהם}}.&lt;קטע סוף=כ כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כח}}
&lt;קטע התחלה=כ כח/&gt;וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת, אֶל בֵּית יְהוָה.&lt;קטע סוף=כ כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|כט}}
&lt;קטע התחלה=כ כט/&gt;וַיְהִי פַּחַד אֱלֹהִים עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת, בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם יְהוָה עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=כ כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|ל}}
&lt;קטע התחלה=כ ל/&gt;וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט, וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=כ ל/&gt;

{{כותרת1|סוף ימי יהושפט}}
{{הע-שמאל|מקביל ל[[ביאור:מלכים א כב|מלכים א כב, פסוק מב ואילך]]{{ש}}מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לא}}
&lt;קטע התחלה=כ לא/&gt;וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט עַל יְהוּדָה: בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי.&lt;קטע סוף=כ לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לב}}
&lt;קטע התחלה=כ לב/&gt;וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא וְלֹא סָר מִמֶּנָּה, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה.&lt;קטע סוף=כ לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לג}}
&lt;קטע התחלה=כ לג/&gt;אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, {{ב|וְעוֹד|וגם}} הָעָם לֹא {{ב|הֵכִינוּ|כיוונו את}} לְבָבָם לֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם.&lt;קטע סוף=כ לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לד}}
&lt;קטע התחלה=כ לד/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים - הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי {{ב|אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל|וכתביו של יהוא צורפו ל-}} סֵפֶר מַלְכֵי {{ב|יִשְׂרָאֵל|ב[[מלכים א כב מו]] נכתב &quot;יְהוּדָה&quot; אולי כאן &quot;ישראל&quot; במשמעות של 'החלק מישראל שנשאר נאמן לה', שהוא ממלכת יהודה'}} .&lt;קטע סוף=כ לד/&gt;

{{כותרת2|יהושפט חובר על אחזיה מלך ישראל להקים צי אוניות, ננזף על ידי אליעזר בן דודוהו, ואכן האוניות נשברות}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לה}}
&lt;קטע התחלה=כ לה/&gt;וְאַחֲרֵי כֵן {{ב|אֶתְחַבַּר|היתחבר}} יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - {{ב|הוּא|אחזיה}} {{ב|הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת|עשה מעשי רשע}}.&lt;קטע סוף=כ לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לו}}
&lt;קטע התחלה=כ לו/&gt;וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ, וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.&lt;קטע סוף=כ לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|כ|לז}}
&lt;קטע התחלה=כ לז/&gt;וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: &quot;כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, {{ב|פָּרַץ|קלקל, הרס}} יְהוָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ&quot;, וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא {{ב|עָצְרוּ|יכלו}} לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ.&lt;קטע סוף=כ לז/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברי הימים ב|כ}}
{{סרגל ניווט|ביאור:דברי הימים ב||יט|כ|כא|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ&quot; (יב) - משובץ ב[[נפילת אפיים]] בתפילת שחרית.
* &quot;מִדְבַּר יְרוּאֵל&quot; - אולי מלשון יראו-אל, ונקרא על שם המאורע, כזכרון לנאמר בפסוק יז &quot;הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה&quot; {{קטן|(דעת מקרא בנספחות לדה&quot;ב, עמ' 37)}}
* &quot;וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ, וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר&quot; (פסוק לו) - והרי תרשיש הוא מקום במזרח התיכון (תורכיה\ספרד\סרדיניה) ועציון גבר היא באיזור אילת? האברבנאל כותב: &quot;ואולי טעה עזרא הסופר במה שמצא כתוב שעשה יהושפט 'אוניות תרשיש' בחשבו שהיו האניות ההם ללכת תרשיש...&quot;. המלבי&quot;ם דוחה: &quot;וחלילה לנו... &quot; ופירש שהאוניות הפליגו בים סוף, הקיפו את אפריקה והגיעו לתרשיש. יתכן שהיה בזה שיחזור ציר ימי מתקופת שלמה ([[ביאור:מלכים א י#כב|מלכים א י, כב]]): &quot;אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים&quot; - מרחק כזה אכן יכול לקחת 3 שנים, וגם המעבר בסמוך לחופי אפריקה מסביר את המקור לשנהב, קופים ותוכים. אם כן, לא פלא ש&quot;וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ&quot;.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אליעזר בן דודוהו}}</text>
      <sha1>kz4a50k8444mhkuskd5etwqrxto8te3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60723</id>
    <revision>
      <id>3007854</id>
      <parentid>3004201</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:19:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערות וקצת שיפורים</comment>
      <origin>3007854</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18061" sha1="ky97fe7vhnlwg3f1e7ju2b7w9e82357" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ט|a09a09}}
&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;
{{כותרת1|ה' נגלה לשלמה בירושלים, לאחר בניית המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|א}}
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה, וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל {{ב|חֵשֶׁק|הדברים שרצה}} שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ב}}
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן.&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ג}}
&lt;קטע התחלה=ט ג/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: &quot;שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי, הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.&lt;קטע סוף=ט ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ד}}
&lt;קטע התחלה=ט ד/&gt;וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ, בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר, לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר.&lt;קטע סוף=ט ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ה}}
&lt;קטע התחלה=ט ה/&gt;וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל'.&lt;קטע סוף=ט ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ו}}
&lt;קטע התחלה=ט ו/&gt;אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.&lt;קטע סוף=ט ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ז}}
&lt;קטע התחלה=ט ז/&gt;וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי, {{ב|וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה|שמם של ישראל ישמש בלעג כמשל שנון (כדוגמא למי שארע לו דבר נורא)}} בְּכָל הָעַמִּים.&lt;קטע סוף=ט ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ח}}
&lt;קטע התחלה=ט ח/&gt;וְהַבַּיִת הַזֶּה, {{ב|יִהְיֶה עֶלְיוֹן|שהלוואי ויהיה עליון, נשגב (ב[[דברי הימים ב ז כא]]: &quot;וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר '''הָיָה''' עֶלְיוֹן&quot;)}}, כָּל עֹבֵר {{ב|עָלָיו|על ידו}} {{ב|יִשֹּׁם וְשָׁרָק|יתמה על חורבנו ויבטא זאת בשריקת בוז}}, וְאָמְרוּ: 'עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה'?&lt;קטע סוף=ט ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט ט/&gt;וְאָמְרוּ: 'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, &lt;small&gt;(וישתחו)&lt;/small&gt; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדֻם - עַל כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת' &quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט ט/&gt;

{{כותרת1|שלמה מוסר לחירם 20 ערים בגליל תמורת סיועו בחומרים למשכן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|י}}
&lt;קטע התחלה=ט י/&gt;וַיְהִי {{ב|מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר|לאחר שעברו 20 שנה (13 - [[ביאור:מלכים א ו#לח|ו, לח]] ועוד 7 - [[ביאור:מלכים א ז#א|ז, א]]) שבהם}} בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=ט י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יא}}
&lt;קטע התחלה=ט יא/&gt;חִירָם מֶלֶךְ צֹר {{ב|נִשָּׂא|כיבד}} אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ. אָז {{ב|יִתֵּן|הציע}} הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.&lt;קטע סוף=ט יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יב}}
&lt;קטע התחלה=ט יב/&gt;וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה, וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו.&lt;קטע סוף=ט יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יג}}
&lt;קטע התחלה=ט יג/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי&quot;?! וַיִּקְרָא לָהֶם '{{ב|אֶרֶץ כָּבוּל|אי רצון, ארץ שאינה עושה פירות}}' {{ב|עַד הַיּוֹם הַזֶּה|וכך נשאר שמם עד זמן כתיבת הספר}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יד}}
&lt;קטע התחלה=ט יד/&gt;{{ב|וַיִּשְׁלַח|חירם כנראה לא היה מרוצה מהערים שקיבל, שהרי הוא שלח לשלמה כמות גדולה מאוד של זהב (שהוזכרה בפסוק יא)}} חִירָם לַמֶּלֶךְ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים {{ב|כִּכַּר|כל כיכר הוא בערך 30 קילו}} זָהָב.&lt;קטע סוף=ט יד/&gt;

{{כותרת1|פרוייקטי הבניה של שלמה ברחבי הארץ, על ידי עובדי המס}}
{{איור|Gezer-Stone-steles.jpg|250|הבמה ב[[W:תל גזר|תל גזר]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|טו}}
&lt;קטע התחלה=ט טו/&gt;וְזֶה דְבַר {{ב|הַמַּס|גיוס אנשים לעבודות}} אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת {{ב|הַמִּלּוֹא|השטח בין עיר דוד להר הבית שמילאו אותו בעפר}} וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר.&lt;קטע סוף=ט טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|טז}}
&lt;קטע התחלה=ט טז/&gt;{{ב|פַּרְעֹה|יתכן ומדובר ב[[W:סא-אמון|סא-אמון]] (Siamun), פרעה מהשושלת ה-21 שמלך בשנים 978–959 לפנה&quot;ס}} מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת {{ב|גֶּזֶר|מסופר כרקע לפסוק הקודם: קודם פרעה כבש אותה ונתן אותה לאשת שלמה, ולאחר מכן שלמה בנה אותה}} וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג, וַיִּתְּנָהּ {{ב|שִׁלֻּחִים|נדוניה, מתנה שנותנים לבת הנישאת כאשר '''משלחים''' אותה לבית בעלה}} לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=ט טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יז}}
&lt;קטע התחלה=ט יז/&gt;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן.&lt;קטע סוף=ט יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יח}}
&lt;קטע התחלה=ט יח/&gt;וְאֶת {{ב|בַּעֲלָת|[[W:בעלת|בעלת]] - עיר הנזכרת ברשימת ערי שבט דן}} וְאֶת &lt;small&gt;(תמר)&lt;/small&gt; {{ב|תַּדְמֹר|[[W:תדמור|תדמור]] - עיר עתיקה, בסוריה של ימינו}} בַּמִּדְבָּר {{ב|בָּאָרֶץ|בארם צובא}}.&lt;קטע סוף=ט יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יט}}
&lt;קטע התחלה=ט יט/&gt;וְאֵת כָּל {{ב|עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת|ערי מנהל ומחסנים לתבואה שהובאה כמס}} אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי {{ב|הָרֶכֶב|בהן חנו מרכבות המלחמה}} וְאֵת עָרֵי {{ב|הַפָּרָשִׁים|סוסי המלחמה}}, וְאֵת {{ב|חֵשֶׁק|הדברים שרצה}} שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ט יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כ}}
&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי, הַחִתִּי, הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה -&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כא}}
&lt;קטע התחלה=ט כא/&gt;בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר {{ב|נֹתְרוּ|נשארו בחיים}} אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר {{ב|לֹא יָכְלוּ|בגלל בריתות שעשו איתם וכו'}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|לְהַחֲרִימָם|להשמידם}}, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ט כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כב}}
&lt;קטע התחלה=ט כב/&gt;וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|לֹא נָתַן|לא שם אף אחד מהם}} שְׁלֹמֹה {{ב|עָבֶד|לעבוד בשבילו באופן קבוע (אלא רק לתקופות קצובות)}}, כִּי {{ב|הֵם|בני ישראל}} אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה {{ב|וַעֲבָדָיו|בעלי משרות בצבא}} וְשָׂרָיו {{ב|וְשָׁלִשָׁיו|קציניו}} וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ט כב/&gt;
{{איור|Phoenician ship.jpg|220|תגליף של ספינת סוחר פיניקית. ה[[W:פיניקים|פיניקים]] הם כנענים שישבו על חוף הלבנט ועירם הראשית היתה [[W:צור (לבנון)|צור]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כג}}
&lt;קטע התחלה=ט כג/&gt;{{ב|אֵלֶּה|שהוזכרו בסוף הפסוק הקודם}} {{ב|שָׂרֵי|הממונים על}} {{ב|הַנִּצָּבִים|המפקחים}} אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.&lt;קטע סוף=ט כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כד}}
&lt;קטע התחלה=ט כד/&gt;{{ב|אַךְ|ומיד כאשר}} בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה {{ב|מֵעִיר דָּוִד|מהמקום בו גרה בהתחלה, בחלק התחתון של ירושלים}} אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ - {{ב|אָז|באותה תקופה (המילוא הוכן כדי ליצור חיבור בין הארמונות שלו ושל בת פרעה לבין להר הבית, בו הוקם בית המקדש, והמזבח שיוזכר בפסוק הבא)}} בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא.&lt;קטע סוף=ט כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כה}}
&lt;קטע התחלה=ט כה/&gt;וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה, {{ב|וְהַקְטֵיר אִתּוֹ|והקטיר עליו, על מזבח הזהב}} אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, {{ב|וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת|וכך השלים את צרכי בית המקדש}}.&lt;קטע סוף=ט כה/&gt;

{{כותרת1|שלמה וחירם שולחים אוניות להביא זהב מאופיר}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כו}}
&lt;קטע התחלה=ט כו/&gt;{{ב|וָאֳנִי|צי של אוניות}} עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר {{ב|אֶת|ליד}} אֵלוֹת, עַל שְׂפַת יַם סוּף, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.&lt;קטע סוף=ט כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כז}}
&lt;קטע התחלה=ט כז/&gt;וַיִּשְׁלַח חִירָם {{ב|בָּאֳנִי|באוניות (מהעיר צור עד חופי מרכז הארץ. משם עד ים סוף הגיעו ביבשה. לפי המקבילה בדברי הימים הועברו גם האוניות עצמן, ויתכן שפירקו אותן בנמל בים התיכון, והעבירו לים סוף על גבי גמלים וכיוצ&quot;ב)}} אֶת עֲבָדָיו, אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת, יֹדְעֵי הַיָּם, עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=ט כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כח}}
&lt;קטע התחלה=ט כח/&gt;וַיָּבֹאוּ {{ב|אוֹפִירָה|[[W:אופיר|לאופיר]] - ארץ עשירה בזהב שמיקומה לא ברור}} {{ב|וַיִּקְחוּ|קנו}} מִשָּׁם זָהָב, אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט כח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ט}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ח|ט|י|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* ההתגלות בתחילת הפרק מוזכרת גם ב[[ביאור:דברי הימים ב ז|דברי הימים ב ז]], ויתר חלקי הפרק מופיעים [[ביאור:דברי הימים ב ח|בפרק ח]]
* &quot;...וְאָמְרוּ: 'עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה'? וְאָמְרוּ: 'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדֻם - עַל כֵּן הֵבִיא ה' עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת'&quot; (פסוקים ח-ט) - מזכיר את הפסוקים ב[[ביאור:דברים כט|דברים כט]]: &quot;וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: &quot;עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת? [..] עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם, אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לָהֶם&quot;.
* &quot;וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב&quot; (פסוק יד) - בהמשך הפרק נחזור לחירם ולעסקיו עם שלמה. יתכן שהתשלום המוזכר בפסוק זה, 120 כיכר זהב, היה כדי ששלמה יסכים לפתיחת הציר הימי המשותף עם חירם בים סוף.  
==ראו גם==
* לזיהוי &quot;המילוא&quot; - [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/studies-tanakh/core-studies-tanakh/shlomos-monarchy-jerusalem-v מאמר בנושא] מאת הרב יצחק לוי. הוא מעלה השערה שארמון בת פרעה הוקם על גבי המילוא, ולכן היה צריך לחכות שיסתיים פרוייקט מילוי המילוא ולאחר מכן לבנות את ביתה עליו. ניתן להעריך שתצורת ירושלים היתה כדלקמן: למטה תושבי העיר (עיר דוד), מעליהם מתחם המלכות (ארמונות שלמה ובת פרעה, אולם המשפט ובית יער הלבנון), ומעליהם בית המקדש. ראו גם [[ירמיהו כו, י]] ו[[מלכים ב יא, יט]]. 
* הפסוקים רומזים שהמילוא הוקם לטובת בת פרעה, ולמורת רוחם של ישראל: &quot;אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים [...] '''הָרֹדִים בָּעָם''' הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.  אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ - '''אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא'''&quot;. ואכן להלן ([[מלכים א יא כז|יא, כז]]) אנו רואים שבניית המילוא היתה המניע המרכזי למרד ירבעם: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא וכו'&quot;.</text>
      <sha1>ky97fe7vhnlwg3f1e7ju2b7w9e82357</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60725</id>
    <revision>
      <id>3007871</id>
      <parentid>2977822</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:20:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערות</comment>
      <origin>3007871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16662" sha1="8fwnsyv41v24d3k72h48bkud3obnodk" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|י|a09a10}}
&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;
{{כותרת1|ביקור מלכת שבא}}
{{איור|Arrival sheba.jpg|330|מלכת שבא בדרכה לפגוש את שלמה. סמואל קולמן (1760-1845)}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|א}}
&lt;קטע התחלה=י א/&gt;וּמַלְכַּת {{ב|שְׁבָא|ממלכה באיזור תימן של ימינו}} {{ב|שֹׁמַעַת|היתה תמיד שומעת}} אֶת {{ב|שֵׁמַע|את השמועות על חוכמתו של}} שְׁלֹמֹה {{ב|לְשֵׁם|שזכה לכך מאת}} יְהוָה, וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת.&lt;קטע סוף=י א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ב}}
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;וַתָּבֹא יְרוּשָׁלַ‍ְמָה {{ב|בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד|עם הרבה אוצרות וחיילים}}, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים, וְזָהָב רַב מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה. וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ.&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ג}}
&lt;קטע התחלה=י ג/&gt;וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה {{ב|אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ|תשובות לכל שאלותיה}}. לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.&lt;קטע סוף=י ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ד}}
&lt;קטע התחלה=י ד/&gt;וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה.&lt;קטע סוף=י ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ה}}
&lt;קטע התחלה=י ה/&gt;וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ {{ב|וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו|סדר ישיבת שריו סביב שולחנו}} {{ב|וּמַעֲמַד|צורת העבודה של}} &lt;small&gt;(משרתו)&lt;/small&gt; מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו, וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה. וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד {{ב|רוּחַ|רוח חיים מרוב התפעלות}}.&lt;קטע סוף=י ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ו}}
&lt;קטע התחלה=י ו/&gt;וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: &quot;אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי, עַל {{ב|דְּבָרֶיךָ|מעשיך, הדברים שבנית}} וְעַל חָכְמָתֶךָ.&lt;קטע סוף=י ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ז}}
&lt;קטע התחלה=י ז/&gt;וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.&lt;קטע סוף=י ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ח}}
&lt;קטע התחלה=י ח/&gt;אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ.&lt;קטע סוף=י ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|ט}}
&lt;קטע התחלה=י ט/&gt;יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה&quot;.&lt;קטע סוף=י ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|י}}
&lt;קטע התחלה=י י/&gt;וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה. לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד {{ב|לָרֹב|מבחינת הכמות}} אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=י י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יא}}
&lt;קטע התחלה=י יא/&gt;וְגַם {{ב|אֳנִי חִירָם|צי האוניות של חירם}} אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר, {{ב|הֵבִיא|בנוסף על הזהב}} מֵאֹפִיר {{ב|עֲצֵי אַלְמֻגִּים|סוג של עץ מיוחד (ולפי הרלב&quot;ג, אלמוגים, בדומה לפירוש המילה בימינו: &quot;קוראל בלע״ז, והוא עץ גדל בקצת הימים&quot;)}} הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.&lt;קטע סוף=י יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יב}}
&lt;קטע התחלה=י יב/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים {{ב|מִסְעָד|מעקה למדרגות}} לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים {{ב|לַשָּׁרִים|למנגנים בכלי שיר}} - לֹא בָא {{ב|כֵן|לארץ עצים כדוגמת}} עֲצֵי אַלְמֻגִּים, וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=י יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יג}}
&lt;קטע התחלה=י יג/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, {{ב|מִלְּבַד|וזה חוץ מ-}} אֲשֶׁר נָתַן לָהּ {{ב|כְּיַד|כפי יכולתו ונדיבותו (מבלי שביקשה)}} הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ, הִיא וַעֲבָדֶיהָ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=י יג/&gt;

{{כותרת1|עושרו של שלמה: ריבוי הזהב, כס המלכות, כלי המאכל, הצי המלכותי}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יד}}
&lt;קטע התחלה=י יד/&gt;וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר {{ב|בָּא|הגיע מאופיר ומארצות אחרות}} לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת, שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב.&lt;קטע סוף=י יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|טו}}
&lt;קטע התחלה=י טו/&gt;{{ב|לְבַד|וזה בלי להכליל את הזהב שבא}} מֵאַנְשֵׁי {{ב|הַתָּרִים|הסוחרים הנודדים}} {{ב|וּמִסְחַר הָרֹכְלִים|מס שהוטל על הסחר של הרוכלים}}, {{ב|וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב|וזהב שבא מהממלכות שממערב לארץ}} {{ב|וּפַחוֹת הָאָרֶץ|ומהשליטים שמינה שלמה בארצות שכבש}}.&lt;קטע סוף=י טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|טז}}
&lt;קטע התחלה=י טז/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם {{ב|צִנָּה|מגנים (מפני חצים וחרבות)}} זָהָב {{ב|שָׁחוּט|מרוקע, מרודד}}, שֵׁשׁ מֵאוֹת {{ב|זָהָב|שקלי זהב}} {{ב|יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת|ציפה על כל מגן ומגן}}.&lt;קטע סוף=י טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יז}}
&lt;קטע התחלה=י יז/&gt;וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט, שְׁלֹשֶׁת {{ב|מָנִים|מידה של משקל}} זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת. וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ {{ב|בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן|בתוך המבנה שתואר [[ביאור:מלכים א ז#ב|לעיל ז, ב-ה]]}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=י יז/&gt;
{{איור|Ancient-Arabia-Yemen-بلقيس.jpg|330|שלמה קם מכיסאו לקראת מלכת שבא. אדוארד פוינטר, 1882}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יח}}
&lt;קטע התחלה=י יח/&gt;וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא {{ב|שֵׁן|עשוי מ[[W:שנהב|שנהב]], שן פיל}} גָּדוֹל, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב {{ב|מוּפָז|ממקום שנקרא אוּפָז ([[ירמיהו י ט]])}}.&lt;קטע סוף=י יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|יט}}
&lt;קטע התחלה=י יט/&gt;שֵׁשׁ {{ב|מַעֲלוֹת|מדרגות}} לַכִּסֵּה, {{ב|וְרֹאשׁ|משענת לראש}} עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה {{ב|אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת|להניח עליהם את הידיים בזמן הישיבה}}, וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים {{ב|אֵצֶל הַיָּדוֹת|ליד מסעדי הידיים}}.&lt;קטע סוף=י יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כ}}
&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;וּשְׁנֵים עָשָׂר {{ב|אֲרָיִים|אריות}} עֹמְדִים שָׁם, עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת, מִזֶּה וּמִזֶּה. לֹא נַעֲשָׂה {{ב|כֵן|כסא מהודר כזה}} לְכָל מַמְלָכוֹת.&lt;קטע סוף=י כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כא}}
&lt;קטע התחלה=י כא/&gt;וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר. {{ב|אֵין כֶּסֶף|לא היו לשלמה כלי כסף, כי}} לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה.&lt;קטע סוף=י כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כב}}
&lt;קטע התחלה=י כב/&gt;כִּי {{ב|אֳנִי תַרְשִׁישׁ|אוניות חזקות המסוגלות לשוט עד מקום רחוק הנקרא תרשיש}} לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם {{ב|אֳנִי|צי האוניות של}} חִירָם. אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, {{ב|שֶׁנְהַבִּים|שן פיל}} {{ב|וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים|ששימשו כחיות מחמד}}.&lt;קטע סוף=י כב/&gt;

{{כותרת1|חכמת שלמה וההערצה כלפיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כג}}
&lt;קטע התחלה=י כג/&gt;וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ, לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה.&lt;קטע סוף=י כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כד}}
&lt;קטע התחלה=י כד/&gt;וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים {{ב|אֶת|לראות את}} פְּנֵי שְׁלֹמֹה, לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ.&lt;קטע סוף=י כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כה}}
&lt;קטע התחלה=י כה/&gt;וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ, כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב {{ב|וּשְׂלָמוֹת|שמלות, בגדים מפוארים}} {{ב|וְנֵשֶׁק|חרבות יקרות וכו'}} וּבְשָׂמִים, סוּסִים וּפְרָדִים, {{ב|דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה|באופן קבוע, כל שנה}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=י כה/&gt;

{{כותרת1|שלמה קונה סוסים ומרכבות ממצרים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כו}}
&lt;קטע התחלה=י כו/&gt;וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, {{ב|וַיַּנְחֵם|הינחה, הוליך אותם}} {{ב|בְּעָרֵי הָרֶכֶב|ערים מבוצרות עם אורוות לסוסים}} {{ב|וְעִם|והחלק מהסוסים מיקם עם}} הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.&lt;קטע סוף=י כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כז}}
&lt;קטע התחלה=י כז/&gt;{{ב|וַיִּתֵּן|לבניית המקדש ובנייני המלכות}} הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם {{ב|כָּאֲבָנִים|כביכול היה הכסף זול כמו אבנים}}, וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.&lt;קטע סוף=י כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כח}}
&lt;קטע התחלה=י כח/&gt;{{ב|וּמוֹצָא|מקום מוצאם של}} הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם, {{ב|וּמִקְוֵה|וכן מארץ בשם [[W:קוה (ממלכה עתיקה)|קוה]]}} סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה {{ב|בִּמְחִיר|בתשלום מלא}}.&lt;קטע סוף=י כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|י|כט}}
&lt;קטע התחלה=י כט/&gt;וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם {{ב|בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת|בתשלום של 600}} כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם {{ב|בְּיָדָם|ביד סוחרי המלך}} {{ב|יֹצִאוּ|היו מוציאים, קונים מהם}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=י כט/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|י}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ט|י|יא|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ&quot; (פסוק יג) - מה היה חפצה? [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/matrat.htm ישראל בן שם] מציע שמלכת שבא ביקשה משלמה לסגת מההסכם שלו עם חירם לגבי הציר הימי בים סוף שהוזכר בפרק הקודם. שלמה ומלך צור ניסו להקים קו אניות לארצות המזרח הרחוק, ובזה פגעו בכלכלתם של שבטי ערב שהובילו סחורות בשיירות גמלים. מלכת שבא באה לקדם את פני הרעה ולשכנע את שלמה להפסיק את המסחר בדרך הים.{{ש}}לשיטה זאת פסוק כב (&quot;כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ... אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ...&quot;) מתייחס להפלגה בים התיכון, כפי שגם מוכח מהמקבילה בדה&quot;ב ([[ביאור:דברי הימים ב ט#כא|ט, כא]]): &quot;כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ&quot;.
* לפיסקה האחרונה (פסוקים כו ואילך) יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים ב א|דברי הימים ב פרק א]]
* &quot;וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם&quot; (פסוק כח) - להדגיש שזאת בניגוד ישיר לציווי ב[[דברים יז טז]]: &quot;רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס&quot;. הרמב&quot;ן (שם) מסביר שהאיסור מתייחס לריבוי סוסים, גם אם אין מקורם במצרים: &quot;...אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת, שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד, {{ב|אבל|אלא}} יהיה מבטחו בשם אלהיו&quot;. הרמב&quot;ן רומז לפסוק ב[[ישעיהו לא א]]: &quot;הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ, וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד, וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ&quot;. 
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלכת שבא}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=כסא שלמה}}</text>
      <sha1>8fwnsyv41v24d3k72h48bkud3obnodk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א יא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60727</id>
    <revision>
      <id>3007851</id>
      <parentid>2977823</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:06:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3007851</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21627" sha1="fxcvunr5i71xti72gnxkzkwlrftg0h5" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יא|a09a11}}
&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;
{{כותרת1|שלמה מרבה נשים ופילגשים המשפיעות עליו לרעה, עד כדי עבודה זרה}}
{{איור|Salomone adora l'idolo - Berrettini.png|250|שלמה, נשותיו וע&quot;ז. פייטרו דה קורטונה, 1622}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|א}}
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת {{ב|רַבּוֹת|בניגוד לאיסור הכתוב בתורה &quot;וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ&quot; ([[דברים יז יז]])}} וְאֶת בַּת פַּרְעֹה - מוֹאֲבִיּוֹת, עַמֳּנִיּוֹת, אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת, חִתִּיֹּת.&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ב}}
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר {{ב|אָמַר|&quot;כִּי יְבִיאֲךָ... וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ: הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי... לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ&quot; - [[ביאור:דברים ז|דברים פרק ז]]}} יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 'לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם, {{ב|אָכֵן|כי הן באמת}} יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם' - בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ג}}
&lt;קטע התחלה=יא ג/&gt;וַיְהִי לוֹ נָשִׁים {{ב|שָׂרוֹת|במעמד בכיר, נשואות לו}} שְׁבַע מֵאוֹת {{ב|וּפִלַגְשִׁים|פילגש היא אישה במעמד מישני}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ.&lt;קטע סוף=יא ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ד}}
&lt;קטע התחלה=יא ד/&gt;וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ה}}
&lt;קטע התחלה=יא ה/&gt;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים, וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם {{ב|שִׁקֻּץ|דבר מתועב}} עַמֹּנִים.&lt;קטע סוף=יא ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ו}}
&lt;קטע התחלה=יא ו/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וְלֹא מִלֵּא {{ב|אַחֲרֵי יְהוָה|את רצון ה' ללכת אחריו}} כְּדָוִד אָבִיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא ו/&gt;

{{כותרת1|העונש: קריעת ממלכת יהודה מישראל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ז}}
&lt;קטע התחלה=יא ז/&gt;אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר {{ב|עַל פְּנֵי|מזרחית ל-}} יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן.&lt;קטע סוף=יא ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ח}}
&lt;קטע התחלה=יא ח/&gt;וְכֵן {{ב|עָשָׂה|בנה במות לאלוהיהן}} לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת, מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן.&lt;קטע סוף=יא ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ט}}
&lt;קטע התחלה=יא ט/&gt;וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה, כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו {{ב|פַּעֲמָיִם|בגבעון ([[ביאור:מלכים א ג#ה|ג, ה]]), ובירושלים ([[ביאור:מלכים א ט#ב|ט, ב]])}}.&lt;קטע סוף=יא ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|י}}
&lt;קטע התחלה=יא י/&gt;וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יא י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא יא/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה: &quot;יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת {{ב|עִמָּךְ|במחשבתך}} וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ.&lt;קטע סוף=יא יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יב}}
&lt;קטע התחלה=יא יב/&gt;אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה {{ב|לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ|כי זכותו של דוד עומדת לך}}; {{ב|מִיַּד|אלא מיד}} בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה.&lt;קטע סוף=יא יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יג}}
&lt;קטע התחלה=יא יג/&gt;{{ב|רַק|אבל}} אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע - {{ב|שֵׁבֶט אֶחָד|הכוונה לשבט יהודה, וכן לשבט בנימין שסמוך ונספח אליו}} אֶתֵּן לִבְנֶךָ, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי&quot;.&lt;קטע סוף=יא יג/&gt;

{{כותרת1|אנשים שהרעו לשלמה: הדד האדומי ורזון בן אלידע}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יד}}
&lt;קטע התחלה=יא יד/&gt;וַיָּקֶם יְהוָה {{ב|שָׂטָן|שונא, מורד}} לִשְׁלֹמֹה, אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי, {{ב|מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם|הוא נקרא &quot;אדומי&quot; כי הוא צאצא של מלכי אדום}}.&lt;קטע סוף=יא יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|טו}}
&lt;קטע התחלה=יא טו/&gt;וַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד {{ב|אֶת אֱדוֹם|באדום (מלחמה שנוהלה בפועל על ידי יואב ואבישי בני צרויה)}}, בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר {{ב|אֶת הַחֲלָלִים|לוחמים מישראל שמתו בקרבות}}, וַיַּךְ כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.&lt;קטע סוף=יא טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|טז}}
&lt;קטע התחלה=יא טז/&gt;כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל, עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.&lt;קטע סוף=יא טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יז}}
&lt;קטע התחלה=יא יז/&gt;וַיִּבְרַח {{ב|אֲדַד|הֲדַד הָאֲדֹמִי}}, הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ, לָבוֹא מִצְרָיִם. וַהֲדַד נַעַר קָטָן.&lt;קטע סוף=יא יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יח}}
&lt;קטע התחלה=יא יח/&gt;וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן. וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, {{ב|וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת|פרעה נתן להם בתי מגורים}}, וְלֶחֶם {{ב|אָמַר|ציוה שיתנו}} לוֹ, וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ.&lt;קטע סוף=יא יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יט}}
&lt;קטע התחלה=יא יט/&gt;וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד, וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה - אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, אֲחוֹת {{ב|תַּחְפְּנֵיס|מילה מצרית שמשמעותה: אשת המלך}} {{ב|הַגְּבִירָה|האישה הראשית של המלך}}.&lt;קטע סוף=יא יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כ}}
&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;וַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת {{ב|גְּנֻבַת|(זה היה שמו של הילד)}} בְּנוֹ. {{ב|וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס|דודתו גידלה אותו}} בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה. וַיְהִי גְנֻבַת {{ב|בֵּית פַּרְעֹה|גדל והתחנך בארמון}} {{ב|בְּתוֹךְ|יחד עם יתר}} בְּנֵי פַרְעֹה.&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כא}}
&lt;קטע התחלה=יא כא/&gt;וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, וַיֹּאמֶר הֲדַד אֶל פַּרְעֹה: &quot;שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי&quot;.&lt;קטע סוף=יא כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כב}}
&lt;קטע התחלה=יא כב/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: &quot;כִּי מָה אַתָּה חָסֵר עִמִּי וְהִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצֶךָ&quot;? וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא, {{ב|כִּי שַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחֵנִי|התעקש, ואכן הלך לישראל והרע לשלמה, כפי שמוזכר בפסוק כה}}&quot;.&lt;קטע סוף=יא כב/&gt;
{{ש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כג}}
&lt;קטע התחלה=יא כג/&gt;וַיָּקֶם אֱלֹהִים {{ב|לוֹ|לשלמה}} {{ב|שָׂטָן|שונא (בנוסף על הדד)}}, אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע, אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו.&lt;קטע סוף=יא כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כד}}
&lt;קטע התחלה=יא כד/&gt;{{ב|וַיִּקְבֹּץ עָלָיו|רזון אסף אליו}} אֲנָשִׁים, וַיְהִי {{ב|שַׂר גְּדוּד|מפקד עליהם}}, {{ב|בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם|וכל זה נעשה (בריחתו והקמת הגדוד) כאשר דוד הרג את הדדעזר ועוזריו}}, וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, {{ב|וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק|לאחר שניצחו את השליטים שהציב שם דוד ([[שמואל ב ח ו]])}}.&lt;קטע סוף=יא כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כה}}
&lt;קטע התחלה=יא כה/&gt;וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה, {{ב|וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר|יחד עם כל הרעה שעשה}} הֲדָד, {{ב|וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל|רזון מאס בישראל (ולא העלה להם מס כמו כל הממלכות השכנות)}} וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יא כה/&gt;

{{כותרת1|מרד ירבעם בן נבט, נבואה של אחיה השילוני על פילוג הממלכה}}
{{איור|Ahijahs and Jeroboam.jpg|200|אחיה וירבעם, מאת Gerard Hoet, ‏1728}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כו}}
&lt;קטע התחלה=יא כו/&gt;וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט {{ב|אֶפְרָתִי|מבני אפרים}} {{ב|מִן הַצְּרֵדָה|מהעיר הנקראת [[W:צרתן|צרתן]]}}, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה, אִשָּׁה אַלְמָנָה, {{ב|עֶבֶד|הוא היה שר}} לִשְׁלֹמֹה. וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=יא כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כז}}
&lt;קטע התחלה=יא כז/&gt;וְזֶה הַדָּבָר {{ב|אֲשֶׁר|שבגללו}} הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה {{ב|בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא|וכנראה שירבעם חשב שלא היה צורך בכך. וכן כנראה שחלק עליו לגבי סגירת הפרצות בחומה}}, {{ב|סָגַר אֶת פֶּרֶץ|וכן סגר את הפרצות בחומת}} עִיר דָּוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כח}}
&lt;קטע התחלה=יא כח/&gt;וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל, וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי {{ב|עֹשֵׂה מְלָאכָה|זריז וטוב במלאכתו}} הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ {{ב|לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף|על איסוף המס מהשבטים אפרים ומנשה}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כט}}
&lt;קטע התחלה=יא כט/&gt;וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה {{ב|הַשִּׁילֹנִי|שמוצאו מהעיר שילֹה}} הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ {{ב|וְהוּא|אחיה (ויש מפרשים: ירבעם)}} מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה, וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.&lt;קטע סוף=יא כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ל}}
&lt;קטע התחלה=יא ל/&gt;וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים.&lt;קטע סוף=יא ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לא}}
&lt;קטע התחלה=יא לא/&gt;וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם: &quot;קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים, כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 'הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים.&lt;קטע סוף=יא לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לב}}
&lt;קטע התחלה=יא לב/&gt;וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה {{ב|לּוֹ|לבנו של שלמה}}, לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לג}}
&lt;קטע התחלה=יא לג/&gt;יַעַן אֲשֶׁר {{ב|עֲזָבוּנִי|(שלמה ונשיו)}} וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין, לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן, וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לד}}
&lt;קטע התחלה=יא לד/&gt;{{ב|וְלֹא|אבל לא}} אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ, {{ב|כִּי נָשִׂיא|אלא לנשיא (ולא למלך - נשיא הוא מנהיג של שבט, כמו 12 הנשיאים במדבר)}} אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי וְחֻקֹּתָי.&lt;קטע סוף=יא לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לה}}
&lt;קטע התחלה=יא לה/&gt;וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ, וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.&lt;קטע סוף=יא לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לו}}
&lt;קטע התחלה=יא לו/&gt;וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד, לְמַעַן הֱיוֹת {{ב|נִיר|נר (לא יכבה נרו)}} לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם.&lt;קטע סוף=יא לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לז}}
&lt;קטע התחלה=יא לז/&gt;וְאֹתְךָ אֶקַּח, וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לח}}
&lt;קטע התחלה=יא לח/&gt;וְהָיָה אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ, וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי, וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי - וְהָיִיתִי עִמָּךְ וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לט}}
&lt;קטע התחלה=יא לט/&gt;{{ב|וַאעַנֶּה|אשפיל}} אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן {{ב|זֹאת|חטאם (פסוק לג)}}, אַךְ {{ב|לֹא כָל הַיָּמִים|לא יהיה זה המצב לנצח, כי לעתיד לבא עתידה הממלכה להתאחד תחת בית דוד}}&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא לט/&gt;

{{כותרת1|סוף ימי שלמה. בנו רחבעם מולך תחתיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מ}}
&lt;קטע התחלה=יא מ/&gt;וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם. וַיָּקָם יָרָבְעָם, וַיִּבְרַח מִצְרַיִם, אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וַיְהִי בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יא מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מא}}
&lt;קטע התחלה=יא מא/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ, הֲלוֹא הֵם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יא מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מב}}
&lt;קטע התחלה=יא מב/&gt;וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה.&lt;קטע סוף=יא מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מג}}
&lt;קטע התחלה=יא מג/&gt;וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו. וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא מג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יא}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||י|יא|יב|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת&quot; (פסוק ה) - חז&quot;ל מסבירים שחטא שלמה היה שלא מנע מנשיו לעבוד עבודה זרה, ונחשב הדבר כאילו חטא בעצמו, על פי [[ויקרא יט יז]]: &quot;הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא&quot;.
* &quot;שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו&quot; (פסוק כז) - בכך שסתם בעפר את העמק שבין עיר דוד להר הבית גרם שלמה לפרץ, לנקודת תורפה. עיר דוד היתה מוקפת בגאיות שהגנו עליה מכל עבריה, ובכך ששלמה מילא בעפר את הגיא מצפון לעיר (בשביל ארמון בת פרעה) הוא גרם לכך שיהיה קל לתקוף אותה מצפון. {{קטן|(הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 179)}}
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=הדד האדומי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תחפניס}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רזון בן אלידע}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ירבעם בן נבט}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אחיה השילוני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שישק}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רחבעם}}</text>
      <sha1>fxcvunr5i71xti72gnxkzkwlrftg0h5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007876</id>
      <parentid>3007851</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T22:56:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערות וקצת שיפורים</comment>
      <origin>3007876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23967" sha1="0s7ylrxs70956ruad6wzo3j9r77i6z5" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יא|a09a11}}
&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;
{{כותרת1|שלמה מרבה נשים ופילגשים המשפיעות עליו לרעה, עד כדי עבודה זרה}}
{{איור|Salomone adora l'idolo - Berrettini.png|250|שלמה, נשותיו וע&quot;ז. פייטרו דה קורטונה, 1622}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|א}}
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת {{ב|רַבּוֹת|בניגוד לאיסור הכתוב בתורה &quot;וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ&quot; ([[דברים יז יז]])}} וְאֶת בַּת פַּרְעֹה - מוֹאֲבִיּוֹת, עַמֳּנִיּוֹת, אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת, חִתִּיֹּת.&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ב}}
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר {{ב|אָמַר|&quot;כִּי יְבִיאֲךָ... וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ: הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי... לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ&quot; - [[ביאור:דברים ז|דברים פרק ז]]}} יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 'לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם, {{ב|אָכֵן|כי הן באמת}} יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם' - בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה.&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ג}}
&lt;קטע התחלה=יא ג/&gt;וַיְהִי לוֹ נָשִׁים {{ב|שָׂרוֹת|במעמד בכיר, נשואות לו}} שְׁבַע מֵאוֹת {{ב|וּפִלַגְשִׁים|פילגש היא אישה במעמד מישני}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ.&lt;קטע סוף=יא ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ד}}
&lt;קטע התחלה=יא ד/&gt;וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ה}}
&lt;קטע התחלה=יא ה/&gt;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים, וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם {{ב|שִׁקֻּץ|דבר מתועב}} עַמֹּנִים.&lt;קטע סוף=יא ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ו}}
&lt;קטע התחלה=יא ו/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וְלֹא מִלֵּא {{ב|אַחֲרֵי יְהוָה|את רצון ה' ללכת אחריו}} כְּדָוִד אָבִיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא ו/&gt;

{{כותרת1|העונש: קריעת ממלכת יהודה מישראל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ז}}
&lt;קטע התחלה=יא ז/&gt;אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר {{ב|עַל פְּנֵי|מזרחית ל-}} יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן.&lt;קטע סוף=יא ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ח}}
&lt;קטע התחלה=יא ח/&gt;וְכֵן {{ב|עָשָׂה|בנה במות לאלוהיהן}} לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת, מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן.&lt;קטע סוף=יא ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ט}}
&lt;קטע התחלה=יא ט/&gt;וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה, כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו {{ב|פַּעֲמָיִם|בגבעון ([[ביאור:מלכים א ג#ה|ג, ה]]), ובירושלים ([[ביאור:מלכים א ט#ב|ט, ב]])}}.&lt;קטע סוף=יא ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|י}}
&lt;קטע התחלה=יא י/&gt;וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יא י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא יא/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה: &quot;יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת {{ב|עִמָּךְ|במחשבתך}} וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ.&lt;קטע סוף=יא יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יב}}
&lt;קטע התחלה=יא יב/&gt;אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה {{ב|לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ|כי זכותו של דוד עומדת לך}}; {{ב|מִיַּד|אלא מיד}} בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה.&lt;קטע סוף=יא יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יג}}
&lt;קטע התחלה=יא יג/&gt;{{ב|רַק|אבל}} אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע - {{ב|שֵׁבֶט אֶחָד|הכוונה לשבט יהודה, והנוסף אליו הוא שבט בנימין הסמוך ונספח אליו}} אֶתֵּן לִבְנֶךָ, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי&quot;.&lt;קטע סוף=יא יג/&gt;

{{כותרת1|אנשים שהרעו לשלמה: הדד האדומי ורזון בן אלידע מלך ארם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יד}}
&lt;קטע התחלה=יא יד/&gt;וַיָּקֶם יְהוָה {{ב|שָׂטָן|שונא, מורד}} לִשְׁלֹמֹה, אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי, {{ב|מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם|הוא נקרא &quot;אדומי&quot; כי הוא צאצא של מלכי אדום}}.&lt;קטע סוף=יא יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|טו}}
&lt;קטע התחלה=יא טו/&gt;וַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד {{ב|אֶת אֱדוֹם|באדום (מלחמה שנוהלה בפועל על ידי יואב ואבישי בני צרויה, וכנראה הכוונה למתואר בסוף [[ביאור:שמואל ב ח|שמואל ב פרק ח]])}}, בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר {{ב|אֶת הַחֲלָלִים|לוחמים מישראל שמתו בקרבות}}, וַיַּךְ כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.&lt;קטע סוף=יא טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|טז}}
&lt;קטע התחלה=יא טז/&gt;כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל, עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.&lt;קטע סוף=יא טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יז}}
&lt;קטע התחלה=יא יז/&gt;וַיִּבְרַח {{ב|אֲדַד|הֲדַד הָאֲדֹמִי}}, הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ, לָבוֹא מִצְרָיִם. וַהֲדַד נַעַר קָטָן.&lt;קטע סוף=יא יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יח}}
&lt;קטע התחלה=יא יח/&gt;וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן. וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, {{ב|וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת|פרעה נתן להם בתי מגורים}}, וְלֶחֶם {{ב|אָמַר|ציוה שיתנו}} לוֹ, וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ.&lt;קטע סוף=יא יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|יט}}
&lt;קטע התחלה=יא יט/&gt;וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד, וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה - אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, אֲחוֹת {{ב|תַּחְפְּנֵיס|מילה מצרית שמשמעותה: אשת המלך}} {{ב|הַגְּבִירָה|האישה הראשית של המלך}}.&lt;קטע סוף=יא יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כ}}
&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;וַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת {{ב|גְּנֻבַת|(זה היה שמו של הילד)}} בְּנוֹ. {{ב|וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס|דודתו גידלה אותו}} בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה. וַיְהִי גְנֻבַת {{ב|בֵּית פַּרְעֹה|גדל והתחנך בארמון}} {{ב|בְּתוֹךְ|יחד עם יתר}} בְּנֵי פַרְעֹה.&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כא}}
&lt;קטע התחלה=יא כא/&gt;וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, וַיֹּאמֶר הֲדַד אֶל פַּרְעֹה: &quot;שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי&quot;.&lt;קטע סוף=יא כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כב}}
&lt;קטע התחלה=יא כב/&gt;וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: &quot;כִּי מָה אַתָּה חָסֵר עִמִּי וְהִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצֶךָ&quot;? וַיֹּאמֶר: &quot;לֹא, {{ב|כִּי שַׁלֵּחַ תְּשַׁלְּחֵנִי|התעקש, ואכן הלך לישראל והרע לשלמה, כפי שמוזכר בפסוק כה}}&quot;.&lt;קטע סוף=יא כב/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כג}}
&lt;קטע התחלה=יא כג/&gt;וַיָּקֶם אֱלֹהִים {{ב|לוֹ|לשלמה}} {{ב|שָׂטָן|שונא (בנוסף על הדד)}}, אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע, אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו.&lt;קטע סוף=יא כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כד}}
&lt;קטע התחלה=יא כד/&gt;{{ב|וַיִּקְבֹּץ עָלָיו|רזון אסף אליו}} אֲנָשִׁים, וַיְהִי {{ב|שַׂר גְּדוּד|מפקד עליהם}}, {{ב|בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם|וכל זה נעשה (בריחתו והקמת הגדוד) כאשר דוד הרג את הדדעזר ועוזריו}}, וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, {{ב|וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק|לאחר שניצחו את השליטים שהציב שם דוד ([[שמואל ב ח ו]])}}.&lt;קטע סוף=יא כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כה}}
&lt;קטע התחלה=יא כה/&gt;וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה, {{ב|וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר|יחד עם כל הרעה שעשה}} הֲדָד, {{ב|וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל|רזון מאס בישראל (ולא העלה להם מס כמו כל הממלכות השכנות)}} וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=יא כה/&gt;

{{כותרת1|מרד ירבעם בן נבט, נבואה של אחיה השילוני על פילוג הממלכה}}
{{איור|Ahijahs and Jeroboam.jpg|200|אחיה וירבעם, מאת Gerard Hoet, ‏1728}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כו}}
&lt;קטע התחלה=יא כו/&gt;וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט {{ב|אֶפְרָתִי|מבני אפרים}} {{ב|מִן הַצְּרֵדָה|מהעיר הנקראת [[W:צרתן|צרתן]]}}, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה, אִשָּׁה אַלְמָנָה, {{ב|עֶבֶד|הוא היה שר}} לִשְׁלֹמֹה. וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=יא כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כז}}
&lt;קטע התחלה=יא כז/&gt;וְזֶה הַדָּבָר {{ב|אֲשֶׁר|שבגללו}} הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה {{ב|בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא|וכנראה שירבעם חשב שלא היה צורך בכך. וכן כנראה שחלק עליו לגבי סגירת הפרצות בחומה}}, {{ב|סָגַר אֶת פֶּרֶץ|וכן סגר את הפרצות בחומת}} עִיר דָּוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כח}}
&lt;קטע התחלה=יא כח/&gt;וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל, וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי {{ב|עֹשֵׂה מְלָאכָה|זריז וטוב במלאכתו}} הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ {{ב|לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף|על איסוף המס מהשבטים אפרים ומנשה}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|כט}}
&lt;קטע התחלה=יא כט/&gt;וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה {{ב|הַשִּׁילֹנִי|שמוצאו מהעיר שילֹה}} הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ {{ב|וְהוּא|אחיה (ויש מפרשים: ירבעם)}} מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה, וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.&lt;קטע סוף=יא כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|ל}}
&lt;קטע התחלה=יא ל/&gt;וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים.&lt;קטע סוף=יא ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לא}}
&lt;קטע התחלה=יא לא/&gt;וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם: &quot;קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים, כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 'הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים.&lt;קטע סוף=יא לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לב}}
&lt;קטע התחלה=יא לב/&gt;וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה {{ב|לּוֹ|לבנו של שלמה}}, לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לג}}
&lt;קטע התחלה=יא לג/&gt;יַעַן אֲשֶׁר {{ב|עֲזָבוּנִי|(שלמה ונשיו)}} וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין, לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן, וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו.&lt;קטע סוף=יא לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לד}}
&lt;קטע התחלה=יא לד/&gt;{{ב|וְלֹא|אבל לא}} אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ, {{ב|כִּי נָשִׂיא|אלא לנשיא (ולא למלך - נשיא הוא מנהיג של שבט, כמו 12 הנשיאים במדבר)}} אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי וְחֻקֹּתָי.&lt;קטע סוף=יא לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לה}}
&lt;קטע התחלה=יא לה/&gt;וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ, וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.&lt;קטע סוף=יא לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לו}}
&lt;קטע התחלה=יא לו/&gt;וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד, לְמַעַן הֱיוֹת {{ב|נִיר|נר (לא יכבה נרו)}} לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם.&lt;קטע סוף=יא לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לז}}
&lt;קטע התחלה=יא לז/&gt;וְאֹתְךָ אֶקַּח, וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לח}}
&lt;קטע התחלה=יא לח/&gt;וְהָיָה אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ, וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי, וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי - וְהָיִיתִי עִמָּךְ וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יא לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|לט}}
&lt;קטע התחלה=יא לט/&gt;{{ב|וַאעַנֶּה|אשפיל}} אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן {{ב|זֹאת|חטאם (פסוק לג)}}, אַךְ {{ב|לֹא כָל הַיָּמִים|לא יהיה זה המצב לנצח, כי לעתיד לבא עתידה הממלכה להתאחד תחת בית דוד}}&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא לט/&gt;

{{כותרת1|סוף ימי שלמה. בנו רחבעם מולך תחתיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מ}}
&lt;קטע התחלה=יא מ/&gt;וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם. וַיָּקָם יָרָבְעָם, וַיִּבְרַח מִצְרַיִם, אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וַיְהִי בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יא מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מא}}
&lt;קטע התחלה=יא מא/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ, הֲלוֹא הֵם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=יא מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מב}}
&lt;קטע התחלה=יא מב/&gt;וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה.&lt;קטע סוף=יא מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יא|מג}}
&lt;קטע התחלה=יא מג/&gt;וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו. וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יא מג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יא}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||י|יא|יב|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* &quot;בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה&quot; (פסוק ב) - הכוונה לנשים, ולכאורה היה נכון יותר לכתוב בלשון נקבה, &quot;בהן&quot;? יתכן שרמוז כאן ששלמה דבק בגויים עצמם, ובדרכיהם, והמילה &quot;בהם&quot; היא במשמעות דומה למוזכר בתחילת הפסוק: &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם&quot;.
* &quot;וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת&quot; (פסוק ה) - חז&quot;ל מסבירים שחטא שלמה היה שלא מנע מנשיו לעבוד עבודה זרה, ונחשב הדבר כאילו חטא בעצמו, על פי [[ויקרא יט יז]]: &quot;הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא&quot;. סיוע לכך אפשר להביא מהפסוק המתון &quot;וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו&quot;, ומהפסוק &quot;וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת&quot; שממנו משמע ששלמה בנה את הבמות רק כדי שנשותיו תוכלנה לעבוד את אלילי ארצם.
* פרשנים מודרניים חשפו דמיון רב בין המסופר כאן לגבי הדד האדומי (יד-כב) למסופר לגבי משה רבינו, ומצאו בכך ביקורת מרומזת על דוד ושלמה המשעבדים באכזריות את העמים סביבם, בדומה לפרעה ששעבד את ישראל. להרחבה ראו בערך [[W:הדד האדומי|הדד האדומי]].
* &quot;שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו&quot; (פסוק כז) - בכך שסתם בעפר את העמק שבין עיר דוד להר הבית גרם שלמה לפרץ, לנקודת תורפה. עיר דוד היתה מוקפת בגאיות שהגנו עליה מכל עבריה, ובכך ששלמה מילא בעפר את הגיא מצפון לעיר (בשביל ארמון בת פרעה) הוא גרם לכך שיהיה קל לתקוף אותה מצפון. {{קטן|(הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 179)}}
* &quot;וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים... וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים... וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה לּוֹ&quot; (פסוקים ל-לב) - מה לגבי הקרע השנים עשר? מסתבר שאין צורך לתת לשלמה קרע כנגד שבט יהודה, שהרי הוא כבר בבירור שלו. &quot;וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד&quot; מתייחס לשבט נוסף שהתלווה לשבט יהודה: יש שפירשו שמדובר על שבט  שמעון (על פי [[יהושע יט א]]), אך סביר יותר שמדובר על שבט בינימין (ולראיה ראו [[מלכים א יב כא]]). למרות שבנימין הוא מבני רחל, שוייך כאן שבט בינימין לממלכת יהודה (מבני לאה), וזאת על מנת שלא לחלק את ירושלים לשני שבטים. כך מובן פסוק יג: &quot;...וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם&quot;.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=הדד האדומי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=תחפניס}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רזון בן אלידע}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ירבעם בן נבט}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אחיה השילוני}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שישק}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=רחבעם}}</text>
      <sha1>0s7ylrxs70956ruad6wzo3j9r77i6z5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברים יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>62035</id>
    <revision>
      <id>3007870</id>
      <parentid>2984019</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:16:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3007870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10840" sha1="6dsc186zl1el63hapbug05uoafc9nl1" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה דברים|דברים|יז}}&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;
{{כותרת1|קורבן בעל מום}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|א}}&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;
לֹא תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ {{ב|מוּם|כמפורט ב[[דברים טו כא]]: &quot;וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ&quot;}}, כֹּל דָּבָר רָע, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא.&lt;קטע סוף=יז א/&gt; {{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|עונשו של עובד עבודה זרה; מינימום שני עדים לעדות}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ב}}&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;
כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ג}}&lt;קטע התחלה=יז ג/&gt;
וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם, וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר {{ב|לֹא צִוִּיתִי|ציוויתי שלא לעשות}}.&lt;קטע סוף=יז ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ד}}&lt;קטע התחלה=יז ד/&gt;
וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ, וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יז ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ה}}&lt;קטע התחלה=יז ה/&gt;
וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ, אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה, וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ.&lt;קטע סוף=יז ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ו}}&lt;קטע התחלה=יז ו/&gt;
עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים {{ב|אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים|או יותר משניים (על בית הדין לשמוע עדות מכל העדים)}} יוּמַת {{ב|הַמֵּת|מי שחייב מיתה}}. לֹא יוּמַת עַל פִּי {{ב|עֵד אֶחָד|למרות חומרת העבירה}}.&lt;קטע סוף=יז ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ז}}&lt;קטע התחלה=יז ז/&gt;
יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ, וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.&lt;קטע סוף=יז ז/&gt; {{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת1|במקרי ספק במשפט יש לשאול את בית הדין הגדול ולקבל את החלטתם}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ח}}&lt;קטע התחלה=יז ח/&gt;
כִּי {{ב|יִפָּלֵא מִמְּךָ|תצטרך לדון בדבר שהוא נפלא ממך, מעבר ליכולתך}} דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין {{ב|דָּם לְדָם|רציחה לרציחה, בין שוגג למזיד (ולפי חז&quot;ל: בין דם נידה לדם זיבה)}} בֵּין {{ב|דִּין לְדִין|דיני ממונות}} וּבֵין {{ב|נֶגַע לָנֶגַע|נגע טהור לנגע טמא (של צרעת)}}, דִּבְרֵי {{ב|רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ|שיש בהם מחלוקת בבית דין בעירך}}, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל {{ב|הַמָּקוֹם|ששם יושב בית דין הגדול}} אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.&lt;קטע סוף=יז ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|ט}}&lt;קטע התחלה=יז ט/&gt;
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ, וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=יז ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|י}}&lt;קטע התחלה=יז י/&gt;
וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה. וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.&lt;קטע סוף=יז י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יא}}&lt;קטע התחלה=יז יא/&gt;
עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ - תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, יָמִין וּשְׂמֹאל.&lt;קטע סוף=יז יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יב}}&lt;קטע התחלה=יז יב/&gt;
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט - וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יז יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יג}}&lt;קטע התחלה=יז יג/&gt;
וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.&lt;קטע סוף=יז יג/&gt; {{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|חוקי המלך}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יד}}&lt;קטע התחלה=יז יד/&gt;
כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, {{ב|וְאָמַרְתָּ|כמו שאכן אירע ב[[ביאור:שמואל א ח|שמואל א פרק ח]]}}: &quot;אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי&quot;.&lt;קטע סוף=יז יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|טו}}&lt;קטע התחלה=יז טו/&gt;
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, {{ב|לֹא תוּכַל|אסור}} לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.&lt;קטע סוף=יז טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|טז}}&lt;קטע התחלה=יז טז/&gt;
רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וַיהוָה אָמַר לָכֶם: &quot;לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד&quot;.&lt;קטע סוף=יז טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יז}}&lt;קטע התחלה=יז יז/&gt;
וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא {{ב|יָסוּר|מעבודת ה' (בהשפעת הנשים)}} לְבָבוֹ, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד.&lt;קטע סוף=יז יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יח}}&lt;קטע התחלה=יז יח/&gt;
וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת {{ב|מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה|העתק של התורה}} הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.&lt;קטע סוף=יז יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|יט}}&lt;קטע התחלה=יז יט/&gt;
וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.&lt;קטע סוף=יז יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברים|יז|כ}}&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;
{{ב|לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ|להימנע מהתנשאות}} מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברים|יז}}
{{סרגל ניווט|ביאור:דברים||טז|יז|יח|הצג תמיד=1}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}
==הערות==
* &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ&quot; (פסוק ז) - מדוע?
** עדים שמשקרים לא יוכלו להרוג בידיהם - דבר המחזק את אמיתות העדות
** העדים ראו בחושיהם את המעשה ולכן הדבר ברור אצלם, בעוד שאצל אחרים זה רק &quot;סיפור&quot; - לכן הצדק הוא שהעדים עצמם יבצעו את ההוצאה לפועל
** התגובה אימפולסיבית לראיית עבירה היתה יכולה להיות עשיית שפטים בידי העדים, אך התורה דורשת משפט קודם
** כשהעדים מתחילים בהריגה, הדבר מקל על שאר הקהל להצטרף כיון שרואים שהעדים אינם מהססים
* &quot;וַה' אָמַר לָכֶם: &quot;לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד&quot;&quot; (פסוק טז) - כך גם ב[[דברים כח סח]]: &quot;בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ&quot;. היכן אמר? על פי [[ירושלמי סוכה ה א|הירושלמי]] האיסור נרמז עוד לפני קריאת ים סוף ([[שמות יד יג]]): &quot;כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם&quot;.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עדות (הלכה)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית דין (הלכה)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מצוות מינוי מלך}}</text>
      <sha1>6dsc186zl1el63hapbug05uoafc9nl1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יג ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>72579</id>
    <revision>
      <id>3007873</id>
      <parentid>2970146</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:37:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* חלוקה הגונה אבל לא מעשית */</comment>
      <origin>3007873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19543" sha1="h1dhmo1exbi61z5tpo8kblap88et6ax" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יג|יג ח|ט|יג י|הבהרה=כן|
ציטוט=הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.}}

= תוכנית החלוקה של אברהם =
ע&quot;פ דוד אקסלרוד, אברהם הציע ללוט לבחור ראשון כי אברהם הוא זה שהציע את השינוי: מי שמציע שינוי הוא הנותן זכות בחירה ראשונה ועדיפות לשותפו.

וע&quot;פ ר' יצחק דב פריז ( [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/143-2.htm במאמר שהתפרסם באתר מכללת שערי משפט] ), אברהם נהג כאן על-פי הכלל הידוע &quot;ראשון חולק, שני בוחר&quot;; כלל זה מבטיח הגינות - הוא מבטיח שלראשון תהיה מוטיבציה לחלק באופן שוויוני והוגן, כי אם לא יעשה כן, השני יבחר את החלק הטוב יותר. ואכן, אברהם חילק את הארץ לשני חלקים שווים - צפוני ודרומי: &quot; {{צפ|תוכן=לכאורה, הציע אברהם חלוקה שוויונית הוגנת, המזכה כל שותף בנתחים הן ברצועת ההר הצחיח הן בבקעת הירדן הדשנה, ולפיכך הציע ללוט לבחור בין החלק הצפוני לבין החלק הדרומי.}} &quot;

אולם לוט לא קיבל את החלוקה של אברם - הוא העדיף חלוקה בין מערב למזרח, ובחר לעצמו את החלק המזרחי של הירדן - ראו [[ביאור:ויסע לוט מקדם - ממזרח או למזרח?|ויסע לוט מקדם]] . ויותר מזה, לוט חילק: ארץ כנען המובטחת לאברם, ועבר הירדן אשר מחוץ לארץ כנען לשאר האומות. לוט ויתר על חלקו בארץ כנען והוציא את עצמו מברכת אלוהים לאברם. לוט ויתר על יחוסו כיורשו של אברם, וכל זה ללא מילה, ללא ויכוח וללא תשלום.

אברם ידע שרועיו רבו עם רועי לוט והוא לא גער בהם, ושהוא שלח אותו מעליו ודרש פרוד. כאשר לוט נשא פניו ועזב את כנען ללא הסכם ביניהם, אברם הבין שהוא נשאר בעל חוב ללוט עבור החלק שהוא וויתר בכנען, ויורשיו של לוט יכולים בעתיד לשוב ולדרוש את חלקם, שאברם הציע לאביהם. כאשר אלוהים הורה לאברם להסתכל על כל הארץ סביבו וחזר על ברכתו לאברם וזרעו ([[ביאור:בראשית יג יד]]), אברם הבין את שגיאתו והבין שהוא חייב לשלם ללוט כדי לבטל את הצעתו ללוט לקחת חצי מכנען.

פעמים אברם וויתר על חלק מכנען: עכשו הוא נותן חצי ללוט, ובהמשך אברהם משאיר למלך גרר את שפלת החוף באזור גרר (עזה, אשקלון). 

=== תוכניתו של אלוהים ===
אלוהים רצה להעניק לאברם ושרי את הזכות להקים את העם הנבחר.&lt;br&gt;
ללא הוראה מאלוהים, וללא בקשת אישור, אברם לקח את לוט איתו. ייתכן שאברם חשב שבמידה ולא יהיה לו יורש, לוט יהיה יורשו, כפי שאברם אמר לאלוהים: &quot;מַה תִּתֶּן לִי, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר&quot; ([[ביאור:בראשית טו ב]]).

כדי למנוע זאת אלוהים העניק ללוט שתי בנות (&lt;small&gt;הבנות הבוגרות שהיו נשואות בסדום ([[ביאור:בראשית יט יד]])&lt;/small&gt;), וכך אלוהים רמז לאברם - לוט לא יכול להיות היורש שלך, כי יש לו רק בנות. כך אלוהים גרם שלא תהיה ברירה לאברם וללוט - ללוט לא יהיה יורש לשמו, ביחד הם לא יכולים להשאר, ואברם חייב לגרש אותו מעליו.

== חלוקה הגונה אבל לא מעשית ==
כאשר אברם הגיע לארץ המובטחת הוא העלה קורבן ליד בת אל, אולם בגלל חולשתו הצבאית הוא הלך ונדחף לכיוון באר שבע, ככתוב: &quot;וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יא ט]]). ממצרים אברם שב עשיר וחזק, והיה יכול לנוע כרצונו, ככתוב: &quot;וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב, וְעַד בֵּית-אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעָי&quot; ([[ביאור:בראשית יב ג]]).

לאחר סיכסוך הרועים, אברם דרש שלוט יפרד ממנו.

ואז אברם הציע, &quot;אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה&quot;

=== הצעה נדיבה מאוד: ===
אברם לא ידע את גבולות הארץ המובטחת. &lt;br&gt;
אברם התקדם והגיע לכנען ושם אלוהים אמר לו: &quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[ביאור:בראשית יב ז]]). המילה &quot;הַזֹּאת&quot; אינה ברורה וחסרת גבול. אלוהים לא אמר שהוא יתן את כנען, או חלק ממנה כמו: ההר, השפלה, הנגב, הכרמל. נראה שאברם חשב ש&quot;הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; היא כנען: מהים עד הירדן, ומנחל אל עריש להרי הגליל העליון.

* אברם הציע לחלק את מה שהוא קיבל מאלוהים לשני חלקים לאורך הארץ, והציע ללוט לבחור את הצד המערבי או המזרחי. חלוקה צפון/דרום תתן לאחד אזור גשום יותר, אולם גם חלוקה מזרח/מערב תעניק לאחד אזור גשום יותר. 
* אברם נתן ללוט לבחור את האזור העדיף בעייני לוט.
אברם לא הבין שאלוהים התכוון לתת את כנען רק לו ולזרעו, ולמעשה הוא כמעט פגע בתוכניתו של אלוהים, לכן, מיד אחר לכת לוט, אלוהים חזר וציין שהארץ היא רק לאברם וזרעו, ואסור לאברם להבטיח חלקים מכנען לאחרים.
  
=== אולם היתה בעיה בהצעתו של אברם: ===
* הסיפור מזכיר את המשל של איזופוס [[:W:השועל והחסידה|'''השועל והחסידה''']] - כאשר האורח לא היה יכול להנות מהאוכל שהוגש לו.
* לוט היה חלש מאברם ואפילו כאשר הם היו ביחד, אברם הלך ונדחף נגבה, ולא היה מסוגל להשאר במרכז הארץ. 
* עכשו אם לוט יהיה לבדו, ואפילו אברם הרשה לרועים לריב ופקד עליו להפרד ממנו, אין אפשרות שלוט ימצא מקום מתאים בתוך ארץ כנען. מכל מקום יזרקו אותו דרומה, אפילו יותר דרומה מבאר שבע.
'''ההצעה נראית הגונה אבל לא מעשית. לוט לא היה מסוגל לשלוט על אזור למקנה שלו ללא הבטחה מאברם להגן עליו.'''

לא ברור אם אברם הבטיח להגן על לוט, אולם ידוע שאברם יצא להתקפה כדי להציל את לוט שנשבה על ידי ארבעת המלכים ([http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-14-14.html ביאור:בראשית יד יד]).

מכאן נבעה הסיבה שלוט יצא לסדום. סדום היתה כגן אלוהים, ואנשיה אסרו על זרים לבוא להתישב בעיר, אבל אדם שזכה להפוך לתושב סדום נהנה ביחד איתם מהאדמה הטובה וקיבל הגנה בפני זרים. כך לוט מצא הגנה בסדום מאברם ואנשי כנען שדחו אותו. כמובן כל זה היתה חלק מתוכניתו של אלוהים, להעביר את לוט וזרעו לעבר הירדן המזרחי וליצור לו עם שם, שבמידה מסוימת יגן על עם ישראל מהמזרח.

=== הארץ המובטחת הזאת ===
כאשר אלוהים הבין שאברם לא מבין מה היא הארץ המובטחת הוא אמר לו בפרוש: &quot;לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת: מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת&quot; ([[ביאור:בראשית טו יח]]). ההבטחה הזאת מכסה את השטח הגדול ביותר. כל הארץ המובטחת מוקפת ומוגבלת עם מים: מהנילוס בדרום, ומקצה הנילוס הגבול קופץ לים האדום, לאוקיינוס ההודי סביב תימן וערב הסעודית, למפרץ הפרסי, לאורך נהר פרת, ומקצה הפרת הגבול קופץ לים התיכון עד הנילוס במצרים.

בהמשך אלוהים מתקן ומקטין את הארץ המובטחת לפי היכולת של בני ישראל לכבוש ולהחזיק, אולם ההבטחה הראשונה היא הקובעת.&lt;br&gt;
כנען היא רק חלק קטן מכל השטח.

כאשר אברם אמר: &quot;אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה&quot; אלוהים הורה ללוט לצאת מזרחה, מעבר לירדן, והבטיח ללוט נחלה לזרעו בעבר הירדן המזרחי. אנחנו יודעים שכך היה כי אלוהים אומר למשה: &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב ט]]), וכך גם למואב ([[ביאור:דברים ב יט]]).&lt;br&gt;
כך יצא שהצעתו של אברם הפכה שאברם מקבל את הגדה המערבית של הירדן, ולוט מקבל את הגדה המזרחית. ואכן עד היום הבירה של ירדן נקראת [[W:עמאן|'''עמאן-רבת עמון''']].

ואת חלוקת הארץ המובטחת כולה אלוהים נתן רק לזרעו של אברם/אברהם - כל בני יצחק קיבלו את הגדה המערבית של הירדן, ובני ישמעאל קיבלו את כל שאר השטח, כפי שאלוהים הגדיר את הארץ המובטחת.

== לעיון נוסף: == 

::* [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim1/arcot.html השוואה בין הביטוי '''הלא כל הארץ לפניך''' לבין ביטויים דומים] 


&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:תוכנית החלוקה של אברהם|ביאור:תוכנית החלוקה של אברהם}}}}

{{מידה טובה|מידת האמת|בלי קטגוריה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-13-09.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-03.
}}

== על המחלוקת (והכנעני אז בארץ): פירושו של אדמו&quot;ר בימינו ==
&lt;small&gt;(לפרשת לך לך. רקע: למדנו באותה תקופה בשיעורים לאחר המנחה עם האדמו&quot;ר הלכות מכירת בית כנסת ולשם הפרשה היתה משמעות כפולה והמ&quot;י)&lt;/small&gt; 
:התורה הקדושה אומרת &quot;'''והכנעני אז בארץ'''&quot;. אני רוצה לדבר בעניין המחלוקת. 
:והפעם אדבר בצורה גלויה בלי רמז ובלי דרש ובלי סוד - לפי הפשט. אשמח אם תספרו את זה לכולם &lt;small&gt;(ישבו שם כמה מהמועמדים לראשות העיר וגם אנשים הקשורים עם מי שאכן נבחר - והדברים הגיעו ליעדם. חלק מהשומעים בכה בשמיעת הדברים. בינתיים הדברים כנראה נשכחו...)&lt;/small&gt;. 

:כשהגעתי ל***** בתחילת דרכי בארץ, וכבר קניתי את הבית שלי, הלכתי ברגלי לראות איפה אגור. אני רואה לפתע קבוצה גדולה של תימנים עומדים מחוץ לבית הכנסת. יהודים עם זקנים ופיאות. שמחתי לקראתם ושאלתי: מה ההתכנסות הזו. הם ענו לי: בתוך בית הכנסת יש כרגע את שר הפנים, יהודי חרדי. הוא מבטיח בתי כנסת לאלו ולאחרים, ולנו לא נותנים בית כנסת. לכן אנחנו פה בהפגנה, והנה הביצים שאנחנו נזרוק עליו כשיצא. עמדתי נדהם. ואז פתחתי ואמרתי להם: כך בונים בית כנסת?! כך כתוב ברמב&quot;ם?! זורקים ביצים?! 

:נדמה לי שאני מכיר את ההלכות על בית כנסת לרמב&quot;ם:
:כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין בו בית שייכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה, ומקום זה הוא הנקרא בית הכנסת. וכופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת, ולקנות להן ספר תורה נביאים וכתובים. כשבונין בית הכנסת, אין בונין אותו אלא בגובהה של עיר, שנאמר בראש הומיות תקרא, ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל חצרות העיר, שנאמר ולרומם את בית אלוקינו, ואין פותחין פתחי בית הכנסת אלא למזרח, שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה, ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה וכו' אני לא זוכר שום מקום שכתוב שזורקים ביצים כדי להקים בית כנסת!! הרמב&quot;ם אומר: בתי כנסייות ובתי מדרשות נוהגין בהן כבוד, מכבדין אותן, ומרבצין אותן. זה הכבוד שלכם, להשפיל שר בישראל? 

:התימנים שאלו אותי: כבוד הרב מה נעשה? וברוך השם הדברים שלי נכנסו לליבם. עניתי להם: קודם כל תלכו הביתה. תשאירו שלושה איתי, ונכנס ונדבר עם השר. נכנסנו והשר קיבל את פנינו בכבוד. אמרתי לו שגם התימנים רוצים בית כנסת. הוא אמר שהם יכולים להסתדר בתוך בית כנסת אחר, אבל הסברתי: כבוד השר יודע שהנוסח שלהם שונה לגמרי, והם לא יכולים להשתתף, הם צריכים בית כנסת משלהם. ובסופו של דבר קיבלו. אבל, רבותי, העיר הזו נשארה בחורבנה. היו בה **** בתים כשבאתי לשם, ונשארו בה **** בתים. אתם יודעים למה? בגלל המחלוקת! במחלוקת לא בונים שום דבר, רק מחריבים. מי שרוצה לבנות משהו, יש הלכות איך עושים את זה. יש הלכות לשון הרע. יש הלכות גמילות חסדים. היו להם עתודות קרקע שהיו הופכות אותם לאחת הערים  הגדולות ביותר. והם נשארו בדיוק כמו בזמן שהגעתי לשם. והכנעני אז בארץ. 

:[עבר לדבר על עיר בארץ שהתפתחה באופן מוצלח]. עכשיו שמעתי שכאן הירוקים לא רוצים שיבנו בכלל. לא זה יקבל  ולא זה יקבל. אולי הסיפור הזה אמיתי ואולי רק משל. פעם שני יהודים זקנים הגיעו לרב, בחורף קר, עם מעיל אחד.  האחד טוען: זה אבא שלי בן תשעים. הוא כבר בסוף ימיו, ממילא הוא לא ישרוד את החורף. לי נותרו כמה שנים, אני בן שבעים, גם לא צעיר, והמעיל יציל את החיים שלי. אין לאבא שלי רחמים על בנו? עונה השני: תראה מה זה? איפה כיבוד אב? הוא לא מתבייש? אני בן תשעים, בלי המעיל הוא ממש מקצר את ימיי. הרב ענה: תצאו החוצה ותחזרו כשכל אחד טוען את הטענה של השני. יצאו וחזרו. הבן אומר: תראה, למרות שאני זקן בן שבעים, בכל אופן אני במצב יותר טוב מאבי בן התשעים. אני רוצה שהוא יקח את המעיל. והאב אומר: מה פתאום? אני ממילא לא אחזיק מעמד. הוא בני האהוב, איך אוכל לקחת ממנו את השנים הרבות שמחכות לו. הרב אמר: הפתרון פשוט. יש לי כאן כסף לצדקה שקיבלתי בדיוק בסכום שמספיק לקנות עוד מעיל. לכו ותקנו מעיל נוסף, ולשניכם יהיו מעילים.

:שאלו אותו: אם כן למה היינו צריכים לצאת ולחזור ולטעון כל אחד את הטענות של השני? 

:אמר להם הרב: לפני שיצאתם, שניכם צדקתם. באמת כל אחד צדק. אתה באמת זקן יותר ואתה האבא - ולכן המעיל לא מגיע לבן שלך. מצד שני גם אתה צעיר ואביך במצב מסוכן ממילא - לכן המעיל לא מגיע לאבא שלך. שניכם צודקים והמעיל לא מגיע לא לזה ולא לזה. אחרי שיצאתם וחזרתם, גם שניכם צודקים. לשניכם '''מגיע''' מעיל, אז הנה - הצדקה שקיבלתי בדיוק מתאימה לזה. 

:התורה הקדושה מלמדת אותנו: לפני שהיתה המריבה בין הרועים של לוט והרועים של אברהם אבינו עליו השלום, היה 'והכנעני אז בארץ'. הם היו פה באופן ארעי. במקרה, היה פה כנעני. אבל ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט? והכנעני והפריזי אז '''יושב''' בארץ! יש כאן מישהו שלישי שלא שמנו לב אליו... שמעתי שהרופאים אומרים שהמחלה לא עלינו נמצאת כל הזמן. אבל חולים רק כשנותנים לה לפרוץ. פתאום יש את הכנעני אז '''יושב''' בארץ. לא זה יקבל, ולא זה. 

:אני אומר את זה מפורשות. העיר הזו יכולה לפרוח ולהצליח. יש פה כמויות אדירות של קרקע לעשרות אלפי יהודים. המחלוקת לא תוביל אתכם לשום מקום, רק לחורבן. אם אתם רוצים לבנות, יש רק דרך אחת. תמצאו את הדרך איך לוותר או להתפשר או להסכים או לדבר או לעשות משהו כלשהו. יש אלף דרכים ואלף פתרונות. 

{{סיכום על פסוק|בראשית|יג|יג ח|ט|יג י|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>h1dhmo1exbi61z5tpo8kblap88et6ax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ן על ויקרא יז יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>134335</id>
    <revision>
      <id>3007888</id>
      <parentid>1298318</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:13:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יאי78</username>
        <id>45032</id>
      </contributor>
      <origin>3007888</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5712" sha1="6u2mnsdzrnpgyvruq2senpu13k8bgls" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|רמב&amp;#34;ן|ויקרא|יז|יא}}&lt;/noinclude&gt;
{{צ|כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח}} - משמעות הכתוב הזה, שיאמר שיאסר לנו הדם מפני שנתנו לנו להיות על המזבח לכפר על נפשותינו, והוא חלק השם, כטעם החלב.

ואם נקשה: למה אסר דם החיה והעוף אשר לא יקרב? נדחה את השואל, שרצה להרחיקנו מכל דם, שלא נשגה בו, אע&quot;פ שלא עשה כן בחלב, כי ניכר הוא.

והרב כתב במורה הנבוכים (ג מו), כי היו הכשדים מואסים הדם, ויחשבוהו להם לטומאה, אבל יאכלו ממנו הרוצים להתחבר לשדים ולהנבא מהם העתידות, והתורה תכוין לעולם להרוס בניני סכלותם בהפוך מחשבותיהם, ולכך אסרה הדם באכילה ובחרה בו להטהר בהזאות ולזרקו על המזבח לכפרה. ולכך אמר {{צמ|ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם|ויקרא יז י}}, כמו שאמר בנותן מזרעו למולך ([[ויקרא כ ו]]) שהוא מביא למין ממיני עבודה זרה, כי לא נאמר כן במצוה אחרת.

ואלו דברים מיושבים, אבל הכתובים לא יורו כן, שהם יאמרו תמיד בטעם האסור {{צמ|כי נפש כל בשר דמו בנפשו|ויקרא יז יד}}, {{צמ|כי נפש הבשר בדם הוא|ויקרא יז יא}}, והחזיר במשנה תורה {{צמ|רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר|דברים יב כג}}.

והראוי שנפרש בטעם איסורו, כי השם ברא כל הנבראים התחתונים לצורך האדם, כי הוא לבדו בהם מכיר את בוראו. ואף ע&quot;פ כן, לא התיר להם באכילה מתחילה רק הצומח, לא בעלי הנפש, כאשר בא בפרשת בראשית, שנאמר  {{צמ|הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו'|בראשית א כט}}.
וכאשר היה במבול שנצולו בזכותו של נח, והקריב מהם קרבן והיה לרצון לו, התיר להם השחיטה, כמו שאמר {{צמ|כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל|בראשית ט ג}}, כי חיותם בעבור האדם. והנה, התיר גופם אשר הוא חי בעבור האדם שיהיה להנאתו ולצרכו של אדם, ושתהיה הנפש שבהם לכפרה לאדם בקרבים לפניו יתברך, לא שיאכלוהו; כי אין ראוי לבעל נפש שיאכל נפש, כי הנפשות כולן לאל הנה, כנפש האדם וכנפש הבהמה לו הנה, ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה, {{צמ|ורוח אחד לכל|קהלת ג יט}}}. ועל הדרך שיראוהו חוקרי היונים, מן השכל הפועל התנוצץ זיו וזוהר צח מאד ובהיר, וממנו יצא נצוץ נפש הבהמה, והנה היא נפש גמורה בצד מן הפנים, ולכך יש בה דעת לברוח מן הנזק וללכת אחרי הנאות לה והיכר ברגילים ואהבה להם כאהבת הכלבים לבעליהן והיכר מופלא באנשי בית בעליהם, וכן ליונים דעת והכרה, מן הידוע עוד כי הנאכל ישוב בגוף האוכל והיו לבשר אחד, ואם יאכל אדם נפש כל בשר והוא יתחבר בדמו והיו לאחדים בלב תהיה עובי וגסות בנפש האדם ותשוב קרוב לטבע הנפש הבהמית אשר בנאכל, כי הדם לא יצטרך עכול כשאר הנאכלים שישתנו בעכולם, ויתלה בו נפש האדם בדם בהמה, והכתוב אומר  {{צמ|מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ|קהלת ג כא}}, ולכך אמר {{צמ|כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא|ויקרא יז יד}}, כי לכל בשר באדם ובבהמה נפש בדם, ואין ראוי לערב הנפש הנכרתת בנפש הקיימת, אבל תהיה לה כפרה על המזבח לרצון לפני ה'. וזה טעם '''על כן אמרתי לבני ישראל''', בעבור שהדם הוא הנפש, ואין ראוי שתאכל הנפש את הנפש, ואני חמלתי על נפש האדם ונתתיו להם על המזבח שתהיה נפש הבהמה מכפרת על נפשו.

ושנו בספרי (ראה עו) {{צמ|רק חזק לבלתי אכול הדם|דברים יב כג}}: {{צפ|רבי יהודה אומר מגיד שהיו שטופים בדם וכו'}}, כי הדם הוא הנפש (שם), {{צפ|להגיד מה גרם}}, ולא תאכל הנפש עם הבשר (שם) {{צפ|זה אבר מן החי}}, זה רמז וראיה למה שפירשנו. ולכך צוה עוד (בפסוק יג) לכסות כל דם בחיה ובעוף, כי לא יתקרב דמם על המזבח, כי גם בעופות לא יקרב מהם רק שני מינין בלבד, וגם הם אינם נשחטים, אבל בבהמות רוב המצויים נשחטים לשם הנכבד ודמם לכפר ואין ראוי לכסותו, ולא חשש לכסות דם החולין בבהמה כי אין חולין במדבר, וגם אחרי כן על הרוב יצוה.

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא יז יא]]
[[קטגוריה:דברים יב כג]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6u2mnsdzrnpgyvruq2senpu13k8bgls</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ן על דברים יז טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>134919</id>
    <revision>
      <id>3007867</id>
      <parentid>1298801</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:07:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007867</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3737" sha1="0gneuzu9gokntodq19aroa2738aslzl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|רמב&amp;#34;ן|דברים|יז|טז}}&lt;/noinclude&gt;
{{צ|לא ירבה לו סוסים}} - אלא כדי מרכבתו כדי שלא ישיב את העם מצרימה שהסוסים באים משם שנאמר ([[מלכים א י כט]]) ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף לשון רש&quot;י והוקשה לי בזה כי אמרו בירושלמי בסוף סנהדרין (סוף פ&quot;י) לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה לפרקמטיא ולכבוש הארץ ואם ישלח המלך ויקנה משם הסוסים והרכב סחורה היא זו ומותר ויתכן שדרך הכתוב כי הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד אבל יהיה מבטחו בשם אלהיו (על פי [[ישעיהו לא א]]) ואחר כך הזהיר על המלך שלא ישיב את העם מצרימה שיהיו לו שם מעבדיו ומעמו שרי מקנה יושבים בערי הרכב למען הרבות סוס כענין שנאמר בשלמה ([[מלכים א ט יט]]) ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב וגו' וכן היו לו במצרים כמו שאמר (שם י כח) ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך וגו' שלא היה אדם רשאי להוציא ממצרים סוסים שלא ברשות מלך מצרים והיו נותנים לו מכס מהם ונתן פרעה לשלמה מוצא הסוסים לומר שיוציא הוא כרצונו והוא שיתן הרשות לאשר ירצה ויהא המכס שלו והיו לו שם הסוחרים עומדים במצרים קונים הסוסים כולם ושולחים אל אדוניהם כרצונו ומוכרים האחרים לשאר מלכי הארץ והוא שאמר (שם פסוק כט) וכן לכל מלכי החתים ולכל מלכי ארם בידם יוציאו כלומר על ידי סוחרי שלמה יוציאו אותם ולו יתנו המכס וטעם רק לומר אף על פי שתשים עליך מלך ככל הגוים אשר סביבותיך רק לא יהיה כמלכיהם שלא ירבה סוסים כאשר יעשו הם שכל חפצם במלכים למען הרבות להם סוסים ופרשים וטעם וה' אמר לכם כי השם אומר לכם שלא תוסיפון לשוב בדרך מצרים וכן כאשר צוך ה' אלהיך (לעיל ה טז) שהוא מצוה אותך כן או &quot;אמר לכם&quot; שאמר לי כן לצוות אתכם כדרך ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה וגו' ([[שמות יא ד]]) ועל דרך רבותינו (ירושלמי סוכה פ&quot;ה ה&quot;א) כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם ([[שמות יד יג]]) מצוה ומשה הזכיר וה' אמר לכם שלא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד וכבר פירשתיו (שם) וטעם המצות הזאת מפני שהיו המצרים והכנענים רעים וחטאים לה' מאד כמו שאמר ([[ויקרא יח ג]]) כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו' והנה רצה ה' שלא ילמדו ישראל ממעשיהם והכרית בכנענים כל נשמה (להלן כ טז) ואמר ([[שמות כג לג]]) לא ישבו בארצך והזהיר במצרים שלא נשב אנחנו שם בארצם 

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים יז טז]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0gneuzu9gokntodq19aroa2738aslzl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאמרי הראיה/המספד בירושלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>165053</id>
    <revision>
      <id>3007912</id>
      <parentid>3007523</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:10:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* חבלי משיח */</comment>
      <origin>3007912</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25727" sha1="g8xr2xsz8i4sgaj7git8ku1j30451xj" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג. וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו וכן הכוחות המחזיקים כוח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות גוי אחד בארץ לאור הגויים, והצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכוח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם שעל זה נאמר {{צ|ד' בדד ינחנו ובגויים לא יתחשב}} {{מקור|במדבר רבה כ יט}} מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי עץ יהודה שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונישא. אמנם עוונותינו הטו אלה, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השונים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החומרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכוח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכוח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל שתפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו &quot;חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להיכנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות. כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכוחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכוחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דיבר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמוח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו &quot;עוגה בלי הפוכה&quot;, מפני שעזבו &quot;מקור מים חיים&quot;! ו&quot;מצרים קראו אשור הלכו&quot;. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו.

אז יתקים בנו מקרא שכתוב &quot;ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי&quot; כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות &quot;והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקיך&quot;. 

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>g8xr2xsz8i4sgaj7git8ku1j30451xj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברכות נב ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166281</id>
    <revision>
      <id>3007924</id>
      <parentid>2851462</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:42:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3007924</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11928" sha1="jx9a4wdjk1qzewcj7l3j7e1iodh99pk" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|נב|ב|נב א|נג א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין נטמא תוכו נטמא כולו במאי קא מיפלגי {{תנא|ב&quot;ש}} סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות וליכא למגזר שמא יטמאו המשקין שבידים בכוס ו{{תנא|ב&quot;ה}} סברי מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין אמרי ניצוצות לא שכיחי ואיכא למיחש שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ד&quot;א {{שוליים|א}}תכף לנט&quot;י סעודה מאי ד&quot;א ה&quot;ק להו ב&quot;ה לב&quot;ש לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין דגזרינן משום ניצוצות אפ&quot;ה הא עדיפא דתכף לנט&quot;י סעודה:

ב&quot;ש אומרים מקנח וכו':

ת&quot;ר בית שמאי אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן שאם אתה אומר על הכסת גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את הידים ונטמייה כסת למפה אין כלי מטמא כלי ונטמייה כסת לגברא גופיה אין כלי מטמא אדם ובה&quot;א על הכסת שאם אתה אומר על השלחן גזרה שמא יטמאו משקים שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ולטמא שלחן לאוכלין שבתוכו הכא בשלחן שני עסקינן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא ע&quot;י משקין במאי קמיפלגי ב&quot;ש סברי אסור להשתמש בשלחן שני גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם ד&quot;א אין נט&quot;י לחולין מן התורה מאי ד&quot;א הכי קאמרי להו ב&quot;ה לב&quot;ש וכי תימרו מ&quot;ש גבי אוכלין דחיישינן ומ&quot;ש גבי ידים דלא חיישינן אפילו הכי הא עדיפא דאין נט&quot;י לחולין מן התורה מוטב שיטמאו ידים דלית להו עיקר מדאורייתא ואל יטמאו אוכלים דאית להו עיקר מדאורייתא:

בש&quot;א מכבדין וכו':

ת&quot;ר בש&quot;א {{שוליים|ב}}מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין אבל נט&quot;י לב&quot;ש תחלה לא סבירא להו מ&quot;ט משום פירורין ובה&quot;א אם שמש תלמיד חכם הוא נוטל פירורין שיש בהן כזית ומניח פירורין שאין בהן כזית מסייע ליה ל{{אמורא|ר' יוחנן}} דא&quot;ר יוחנן פירורין שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד במאי קמיפלגי ב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש ע&quot;ה וב&quot;ש סברי {{שוליים|ג}}מותר להשתמש בשמש ע&quot;ה א&quot;ר {{אמורא|יוסי בר חנינא}} א&quot;ר {{אמורא|הונא}} בכוליה פרקין הלכה כב&quot;ה בר מהא דהלכה כב&quot;ש ו{{אמורא|ר' אושעיא}} מתני איפכא ובהא נמי הלכה כב&quot;ה:

בש&quot;א נר ומזון וכו':

{{אמורא|רב הונא בר יהודה}} איקלע לבי {{אמורא|רבא}} חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא א&quot;ל מכדי ב&quot;ש וב&quot;ה אמאור לא פליגי דתניא בש&quot;א נר ומזון בשמים והבדלה ובה&quot;א נר ובשמים מזון והבדלה עני רבא בתריה זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבש&quot;א על המאור ואח&quot;כ בשמים ובה&quot;א בשמים ואח&quot;כ מאור וא&quot;ר יוחנן {{שוליים|ד}}נהגו העם כב&quot;ה אליבא דרבי יהודה:

בש&quot;א שברא כו':

אמר רבא בברא כ&quot;ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבורא ב&quot;ש סברי בורא דעתיד למברא וב&quot;ה סברי בורא נמי דברא משמע מתיב {{אמורא|רב יוסף}} {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מה|ז}})}} יוצר אור ובורא חשך {{קטן|({{הפניה לפסוק|עמוס ד|יג}})}} יוצר הרים ובורא רוח {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מב|ה}})}} בורא השמים ונוטיהם אלא א&quot;ר יוסף בברא {{שוליים|ה}}ובורא כ&quot;ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי במאור ומאורי דב&quot;ש סברי חדא נהורא איכא בנורא {{שוליים|ו}}וב&quot;ה סברי טובא נהורי איכא בנורא תנ&quot;ה אמרו להם ב&quot;ה לב&quot;ש הרבה מאורות יש באור: 

אין מברכין כו':

בשלמא נר משום דלא שבת אלא בשמים מ&quot;ט לא אמר {{אמורא|רב יהודה}} אמר {{אמורא|רב}} {{שוליים|ז}}הכא במסבת עובדי כוכבים עסקינן מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע&quot;ז היא הא מדקתני סיפא אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של ע&quot;ז מכלל דרישא לאו בע&quot;ז עסקינן א&quot;ר {{אמורא|רב חנינא מסורא|חנינא מסורא}} מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עכו&quot;ם מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע&quot;ז ת&quot;ר אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו (מאי שבת) ומאי לא שבת&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין''' -  דכיון דטומאה זו דרבנן היא עבדו בה היכרא דלידעו דמדרבנן היא כי היכי דלא לשרוף עלה תרומה וקדשים והקילו בה וכן מפורש (בכורות דף לח.) אוגנו שפתו הכפולה לצד חוץ הראוי לתשמיש אזנו כמו אזן החבית שקורין אנש&quot;א {{קטן|({{קטן|(אוזן, ידית של כלי)  בלעז}}}} וידיו כלי שיש לו יד כגון מחבת:

'''גזרה משום ניצוצות''' -  שמא יתזו ניצוצות מתוכה על אחוריו ויטמאו משקין שמאחוריו מחמת אחורים ויטמאו את הידים הלכך נוטלים לידים תחלה שלא יטמאו את אחורי הכוס ולמאי דחיישי ב&quot;ה מחמת אחוריו לאו חששא הוא דהא אסור לאשתמושי ביה: וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בו: הלכך לחששא דידן איכא למיחש אבל לחששא דידכו ליכא למיחש דלא איכפת לן אם יטמאו אחוריו:

'''הא עדיפא''' -  למזוג הכוס תחלה ואח&quot;כ נט&quot;י תכף לסעודה ולא אתיא חששא דניצוצות ומפקעה הלכתא וזו מהלכות סעודה היא:

'''משקין שבמפה''' -  שמא יהא משקה טופח עליה מחמת נגוב הידים ויחזרו ויטמאו את הידים כשיקנח בה תמיד בתוך הסעודה:

'''ונטמייה כסת למפה''' -  בלא משקים:

'''אין כלי''' -  שאינו אב הטומאה מטמא כלים ולא אדם והוא יזהר שלא יגעו ידיו בכסת אם ראשונה היא לטומאה:

'''מחמת שלחן''' -  כדמפרש לקמיה דסברי ב&quot;ה מותר להשתמש בשלחן שני:

'''משום אוכלי תרומה''' -  שהשני פוסל את התרומה:

'''אפילו הכי הא עדיפא''' -  לחוש שמא אירע מקרה שישתמשו בשלחן שני ולא יניחנה על גבי השלחן שלא תטמא את האוכלין מחמת משקין שבה מלחוש שלא תטמא מחמת כסת ותחזור ותטמא את הידים. מפסיד את האוכלין. שמים אחרונים נתזין עליהם ונמאסים: ה&quot;ג בתוספתא בה&quot;א אם שמש ת&quot;ח הוא נוטל פירורין שיש בהן כזית ומניח פירורין שאין בהם כזית:

'''מתני איפכא''' -  מפיך בהך סיפא דב&quot;ש לב&quot;ה ודב&quot;ה לב&quot;ש וקבע בהא נמי הלכה כב&quot;ה:

'''וא&quot;ר יוחנן''' -  גרסי':

'''דברא משמע''' -  לשעבר ויפה לאומרו שעל בריית האור שברא בששת ימי בראשית משבחין אותו לפי שבמו&quot;ש נברא כדאמרינן בפסחים (פ&quot;ד דף נד.):

'''בורא''' -  דבר שהוא בורא תמיד והא לא שייכא הכא שהרי כבר נברא:

'''הרבה מאורות''' -  שלהבת אדומה לבנה וירקרקת:

'''משום דלא שבת''' -  ממלאכת עבירה שהעובד כוכבים עושה מלאכה לאורו ותניא לקמן אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבדה בו עבירה:

'''במסבת עובדי כוכבים''' -  לאכילה לסעודה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''תכף''' לנטילת ידים סעודה. והאי דלא חשיב ליה לעיל בפ' ב&quot;מ (דף מב.) בהדי אידך תכיפות משום דשנויה במשנה לא חש למתנייה:

''' דבר''' אחר אין נטילת ידים לחולין מן התורה וכו'. יש ספרים שכתוב בהן הכי קאמרי להו ב&quot;ש לבית הלל אפילו לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בשלחן שני משום אוכלי תרומה הא עדיפא דאין נטילת ידים לחולין מן התורה מוטב וכו' ואל יטמא וכו' ול&quot;נ דהא קאמרי ב&quot;ש דאסור להשתמש בשלחן שני ודוחק לומר כמו שפירש רש&quot;י שמא במקרה בעלמא ישתמש אלא נראה . כספרים שכתוב בהן מאי דבר אחר הכי קאמרי להוב&quot;ה לב&quot;ש וכ&quot;ת מ&quot;ש גבי אוכלין דחיישינן ומ&quot;ש גבי ידים דלא חיישינן וכו' והשתא לא הוי האי דבר אחר כי ההיא דלעיל שאינו צריך לטעם ראשון אבל הכא האי ד&quot;א לא בא אלא לפרש טעמא דב&quot;ה קאמר וליישב דבריהם:

''' פירורין''' דלית בהו כזית מותר לאבדן ביד. מיהו קשה לעניותא כדאמרינן בפרק כל הבשר (דף קה:):

''' בכוליה''' פירקין הלכה כב&quot;ה לבר מהא. וא&quot;ת והא בההוא דיחזור למקומו ויברך משמע דהלכה כב&quot;ש לקמן (דף נג:) בשמעתין מדעבדי אמוראי בתרייהו. י&quot;ל דלא חשיב לה משום דהתם אפי' ב&quot;ה מודו לב&quot;ש אלא שלא הטריחוהו לכך:

''' נהגו''' העם כב&quot;ה אליבא דרבי יהודה. תימא דאנן אפילו לכתחלה נוהגין כן ובפרק הדר (דף סב:) אומר נהגו אורויי לא מורינן ואי עבד הכי לא מהדרינן ליה וי&quot;ל דהתם איכא אמוראי דפליגי חד אמר הלכה והוה פירוש הלכה לכתחלה ומורינן הכי א&quot;כ נהגו דקאמר אידך הוי דיעבד אבל הכא יכול להיות דאין כאן אלא נהגו גרידא:

''' בברא''' כ&quot;ע ל&quot;פ. וא&quot;ת הואיל ול&quot;פ בלשון ברא אמאי אמר בורא וי&quot;ל דלשון קרא עדיף:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ח|נב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ח|נב|ב}}</text>
      <sha1>jx9a4wdjk1qzewcj7l3j7e1iodh99pk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבת כג ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166342</id>
    <revision>
      <id>3007925</id>
      <parentid>2851367</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:42:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3007925</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12223" sha1="gpk6rv8tv99nb6kuxd2qqpzhqjjs5yu" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|שבת|כג|ב|כג א|כד א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ומפני ביטול עניים שלא יהו עניים יושבין ומשמרין עכשיו מניח בעה&quot;ב פאה ומפני חשד שלא יהיו עוברין ושבין אומרים תבא מארה לאדם שלא הניח פאה בשדהו ומשום {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יט|ט}})}} בל תכלה אטו כולהו לאו משום בל תכלה נינהו אמר {{אמורא|רבא}} מפני הרמאין:

אמר {{אמורא|רב יצחק בר רדיפה}} א&quot;ר {{אמורא|הונא}} {{שוליים|א}}נר שיש לה שני פיות עולה לב' בני אדם אמר רבא {{שוליים|ב}}מילא קערה שמן והקיפה פתילות כפה עליה כלי עולה לכמה בני אדם לא כפה עליה כלי עשאה כמין מדורה ואפילו לאחד נמי אינה עולה:

אמר רבא פשיטא לי {{שוליים|ג}}נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דאבעיא הדר פשטה {{שוליים|ד}}נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא:

אמר רב הונא {{שוליים|ה}}הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין רב הונא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפתחא ד{{אמורא|רבי אבין נגרא}} חזא דהוה רגיל בשרגי טובא אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא נפקי מינייהו {{אמורא|רב אידי בר אבין}} ו{{אמורא|רב חייא בר אבין}} {{אמורא|רב חסדא}} הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא ד{{אמורא|רב שיזבי}} חזא דהוה רגיל בשרגי טובא אמר גברא רבא נפק מהכא נפק מינייהו רב שיזבי דביתהו ד{{אמורא|רב יוסף}} הות מאחרה ומדלקת לה אמר לה רב יוסף תניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות יג|כב}})}} לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן סברה לאקדומה אמר לה ההוא סבא תנינא {{שוליים|ו}}ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר:

אמר {{אמורא|רבא}} דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן:

ולא בשמן שריפה וכו':

מאי שמן שריפה אמר {{אמורא|רבה}} {{שוליים|ז}}שמן של תרומה שנטמאה ואמאי קרו לה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד ובשבת מ&quot;ט לא מתוך שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה א&quot;ל {{אמורא|אביי}} אלא מעתה ביו&quot;ט לישתרי אלמה תנן אין מדליקין בשמן שריפה ביו&quot;ט גזרה י&quot;ט אטו שבת {{אמורא|רב חסדא}} אמר לשמא יטה לא חיישינן אלא הכא ביו&quot;ט שחל להיות ע&quot;ש עסקינן לפי שאין שורפין קדשים ביו&quot;ט והא מדקתני סיפא אין מדליקין בשמן שרפה ביו&quot;ט מכלל דרישא לאו ביו&quot;ט עסקי' א&quot;ר {{אמורא|רב חנינא מסורא|חנינא מסורא}} מה טעם קאמר מה טעם אין מדליקין בשמן שריפה ביו&quot;ט לפי שאין שורפין קדשים ביו&quot;ט&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומפני בטול עניים''' - שלא היו יודעים מתי יקצור אותם:

'''מפני החשד''' - שהעוברין רואין בגמר קצירו שהוא מכלה את הכל לא ידעו שנתנה כבר:

'''ומשום לא תכלה''' - דמשמע שעת כילוי:

'''אטו כולהו''' - הני דאמרן לא טעמא דלא תכלה קא מפרשי מאי שנא שעת כילוי:

'''אמר רבא מפני הרמאין''' - העוברין על לא תכלה ואומרים כבר הנחנוה:

'''שתי פיות''' - שהנרות שלהם של חרס הן ומכוסין ועושים לו נקב בצדי כסויו להכניס לו הפתילה והוא הפה ולמעלה בכיסויו יש נקב קטן וגם חלל יש למעלה מן הכסוי וממלאו שמן והוא נכנס דרך הנקב מעט מעט אם יש בו שני נקבים משני צדדין עולה לשני בני אדם. למהדרין העושין נר לכל אחד ואחד:

'''עשאה כמדורה''' - שהאש מתחברת לאמצעיתה ואינו דומה לנר:

'''נר ביתו ונר חנוכה''' - נר ביתו בשבת והוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לשתי נרות:

'''שלום ביתו''' - והכי אמרינן לקמן (דף כה:) ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערין לישב בחשך:

'''בנים תלמידי חכמים''' - דכתיב ([[משלי ו]]) כי נר מצוה ותורה אור על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה:

'''דרבי אבין נגרא''' - חרש עצים:

'''בשרגא''' - דשבת:

'''חליף ותני''' - עובר ושונה כלומר עובר תמיד:

'''דבי נשא''' - אביו ואיכא דאמרי חמיו:

'''נפק מינייהו''' - דחתנו כבנו:

'''מאחרה ומדלקת''' - נר של שבת סמוך לחשכה:

'''לא ימיש''' - קרא יתירא הוא להך דרשה דהא כתיב וה' הולך לפניהם יומם:

'''עמוד הענן''' - של יום משלים אורו לעמוד האש שהיה עמוד האש בא קודם שישקע עמוד הענן אלמא אורח ארעא בהכי:

'''לאקדומי''' - בעוד היום גדול:

'''תנינא''' - שונה אני:

'''שלא יקדים''' - דלא מינכרא שהיא של שבת:

'''דרחים''' - אוהב:

'''הוו ליה בנין רבנן''' - ואהבתו עליהם כאב על בן:

'''ואי לאו בר הכי''' - שאינו רגיל לעסוק בתורה:

'''ולשריפה עומד''' - שאסור באכילה:

'''שמצוה עליו לבערו''' - דילמא אתי ביה לידי תקלה דאכילה:

'''שמא יטה''' - כדי שיתבער מהר:

'''ביום טוב''' - דליכא למיחש להטייה לישתרי:

'''בערב שבת''' - והוא צריך להדליקה מבעוד יום נמצא שורף קדשים ביו&quot;ט ולקמן בפרקין (דף כד:) ילפינן מקראי דאין שורפין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''הדר''' פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ונראה לרשב&quot;א כשחל ר&quot;ח טבת להיות בשבת שיש להפטיר בנרות דזכריה משום פרסומי ניסא ולא בהשמים כסאי שהיא הפטרת ר&quot;ח ועוד כיון שהמפטיר קורא בשל חנוכה יש לו להפטיר מענין שקרא ומה שמקדימים לקרות בשל ר&quot;ח משום דבקריאת התורה כיון דמצי למיעבד תרוייהו תדיר ופרסומי ניסא עבדינן תרוייהו ותדיר קודם אבל היכא דלא אפשר למעבד תרוייהו פרסומי ניסא עדיף ועוד דבקריאת התורה אין כל כך פרסומי ניסא שאינו מזכיר בה נרות כמו בהפטרה ועוד נראה לרשב&quot;א דעל כן הקדימו של ר&quot;ח כדי שהמפטיר יקרא בשל חנוכה ויפטיר בנרות. דזכריה:

''' ה&quot;ג''' חזא דהוו רגילי בשרגא. פי' הבעל והאשה לכך אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא ולקמן אמר חזא דהוה רגילה האשה לבדה לכך קאמר דנפיק חד גברא רבא בזכותה:

''' דבי''' נשא דרב שיזבי. אומר ר&quot;ת דכבר נפטר אביו לכך קאמר בהאי לישנא דאי מחיים הוה ליה למימר דבי אבוה ואומר ר&quot;ת בשם רבינו שמואל שכשכותבין כתובה אם אבי הכלה מחיים כותבין דהנעלת ליה מבי אבוה ואם כבר מת כותבין דהנעלת ליה מבי נשא ולרשב&quot;א נרא' דאפי' מחיים אשכחן דקאמר בי נשא בפרק מי שהחשיך (לקמן דף קכו.) לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשא דקגביל וספי לתוריה בטש ביה אתא אבוה אשכחיה כו' . ויכול לכתוב בכתובה כאשר ירצה:

''' גזרה''' יו&quot;ט אטו שבת. וא&quot;ת בכל שמנים שאין מדליקין בהן בשבת נגזור יו&quot;ט אטו שבת ובמתני' תנן אין מדליקין בשמן שריפה ביו&quot;ט משמע דבשאר שמנים מדליקין וי&quot;ל דבשאר שמנים דכיון דאין נמשכין אחר הפתילה כי שרי ביו&quot;ט לא אתי למישרי בשבת דפשיטא הוא דאיכא למיגזר בהן שמא יטה אבל שמן שריפה אי שרי ביו&quot;ט איכא למטעי ואתי למשרי בשבת כיון דנמשך אחר הפתילה לפי שאינו פשוט לעולם דטעמא דמתוך שמצוה עליו לשורפו גזרה שמא יטה הקשה ה&quot;ר אליעזר דהכא מפרש רבה דטעמא גזרה יו&quot;ט אטו שבת ולקמן (דף כד:) מפיק מקרא דהוא לבדו והשיב לו רבינו שמואל דע&quot;כ לקמן הוי רבא שהוא אחר אביי והכא רבה שהרי משיב לו אביי תלמידו וגם פליג עליה רב חסדא חבירו אך קשה מאי פריך הכא אביי אלא מעתה ביו&quot;ט לישתרי והוא גופיה מפיק לקמן דאין מדליקין בשמן שריפה מעולת שבת בשבתו ונראה לפרש דאביי ורבא לקמן לא קיימי אמאי דקאמר מ&quot;ט אין מדליקין לפי שאין שורפין קדשים ביו&quot;ט ולית להו האי גזרה [תרומה אטו קדשים] אלא קיימי לפרושי מנ&quot;ל שאין שורפין קדשים ביום טוב ורשב&quot;א מפרש הכי אלא מעתה ביום טוב לישתרי אי אמרת בשלמא דמיירי ביום טוב שחל בערב שבת וטעמא לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב כדמוקי לה רב חסדא שפיר אלא כיון שאמרת טעמא דאין מדליקין בשבת גזירה שמא יטה השתא לא מצי לפרושי דביום טוב אין מדליקין לפי שאין שורפין. קדשים ביו&quot;ט דהא מה שייך יו&quot;ט למיתני הכא כיון דביו&quot;ט טעמא אחרינא הוא אלא צריך לפרש דביו&quot;ט נמי שמא יטה ומאי יטה שייך ביו&quot;ט ולפ&quot;ז מתיישב לישנא אלא מעתה דמשמע שיש לפרש בענין אחר שלא יקשה ביו&quot;ט לישתרי ולא קשה דאביי אדאביי ואם תאמר דהכא גזר רבה יו&quot;ט אטו שבת ושבת גופיה שמא יטה א&quot;כ סבר דגזרינן גזרה לגזרה ובריש פירקין קאמר היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק ב|כג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|ב|כג|ב}}</text>
      <sha1>gpk6rv8tv99nb6kuxd2qqpzhqjjs5yu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכות יד א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169514</id>
    <revision>
      <id>3007898</id>
      <parentid>1337177</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:18:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25247-11</username>
        <id>45390</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11245" sha1="2emt77bj6wdi6zdks1knrbl0g061nvr" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|מכות|יד|א|יג ב|יד ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כדאמרינן מעיקרא שאם עשו תשובה ב&quot;ד של מעלה מוחלין להן מאי אמרת הא לא עבוד תשובה לא פסיקא מילתא לכרת רבי יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות ורבנן כרת באחותו למה לי לחלק וכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן {{שוליים|א}}שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ורבי יצחק לחלק מנא ליה נפקא ליה {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יח|יט}})}} מואל אשה בנדת טומאתה לחייב על כל אשה ואשה ורבנן נמי תיפוק ליה מהא אין הכי נמי ואלא כרת דאחותו למה לי לחייבו על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו פשיטא הרי גופין מוחלקין הרי שמות מוחלקין אלא {{שוליים|ב}}לחייבו על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו והיכי משכחת לה {{שוליים|ג}}ברשיעא בר רשיעא ור' יצחק הא מנא ליה נפקא ליה מק&quot;ו דתניא אמר ר&quot;ע שאלתי את רבן גמליאל ורבי יהושע באיטליז של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של ר&quot;ג הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו מהו [אינו] חייב על כולן אלא אחת או חייב על כל אחת ואחת אמרו לו זו לא שמענו אבל שמענו {{שוליים|ד}}הבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שחייב על כל אחת ואחת ונראין דברים מק&quot;ו ומה נדה שהיא שם אחד חייב על כל אחת ואחת כאן ששלשה שמות לא כל שכן ואידך ק&quot;ו פריכא הוא מה לנדה שכן גופין מוחלקין ולאידך נמי האי ודאי ק&quot;ו פריכא הוא אלא נפקא ליה {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כ|יז}})}} מאחותו דסיפא ואידך אחותו דסיפא למה לי לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין מן הדין ואידך איבעית אימא גמר עונש מאזהרה ואיבעית אימא נפקא ליה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''כדאמרינן מעיקרא''' - טעמיה דר' עקיבא משום שתי רשעיות הוא ודקאמרת חייבי כריתות נמי שתי רשעיות הן דאכתי עונש כרת עליו לא פסיקא מילתא לכרת הואיל והוא תלוי בתשובה:

'''ורבנן''' - רבי ישמעאל ור&quot;ע:

'''לחלק''' - לפי שכלל כל העריות בכרת אחת הייתי אומר אם עשאן כולם בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת לכך יצאה כרת באחותו לחלק דהוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו שמתחייב עליה לעצמה אם עשאם עם חברותיה ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה אחותו מיוחדת שהיא ערוה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא ערוה חייבין עליה בפני עצמה:

'''מואל אשה''' - דמצי למכתב ולנדה לא תקרב:

'''לחייבו על אחותו ועל אחות אביו כו'''' - אם בא על שלשתן בהעלם אחד:

'''הרי שמות מוחלקין''' - שיש אזהרה בכל אחת והרי הן כשאר כל העריות:

'''ברשיעא בר רשיעא''' - הבא על אמו והוליד שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן ובא הבן על אחות אמו שהיא אחותו ואחות אביו:

'''באטליז''' - במקום שמוכרין הבשר במקולין:

'''מאחותו דסיפא''' - ערות אחותו גלה ([[ויקרא  כ]]):

'''שאין עונשין מן הדין''' - שהרי ענש על בת אמו שלא בת אביו ובת אביו שלא בת אמו שנא' (שם) בת אביו או בת אמו ויש לומר כ&quot;ש שענש על בת אביו ובת אמו אבל אם אמרת כך ענשת מן הדין לכך נאמר אחותו דסיפא:

'''גמר עונש מאזהרה''' - דלענין אזהרה כתיב אחותך היא יתירא להזהיר על אחותו בת אביו ובת אמו שנאמר (שם יח) ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא ומה אזהרה לא חלק בין אחותו בת אביו שלא בת אמו [ובת אמו שלא בת אביו] ולאחותו שהיא בת אביו ובת אמו אף בעונש ענש על אחותו בת אביו ואמו כאחותו דבת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;קשה לישנא דקום עשה דמשמע דליכא בהן שום לאו הקשה הר&quot;ר שלמה מדרויי&quot;ש (דמ&quot;מ קשה) נהי דקרבן לא בעי אזהרה מ&quot;מ הנך דליכא אלא חד כרת כמו מפטם וסך דלא ידעינן דחלוקין לחטאות אלא משום שהם לאוין מוחלקין לרבי אלעזר דאמר רבי אושעיא ואצטריכו לחלק א&quot;כ לא לילקי עלייהו כי היכי דבעינן למימר אי קרבן בעי אזהרה דלא לקי אלאו דכריתות וי&quot;ל דמ&quot;מ נהי דאצטריכו לחלק בשביל זה לא נמנע מללמוד ממנו מלקות כיון דידעינן בהו חיוב קרבן בלא לאו . נהי דחילוק לא ידענא אלא מלאוין מ&quot;מ ילקו:

''' לאפוקי''' הני. פסח ומילה דבקום עשה נינהו קשה ל&quot;ל היקשא לאפוקי פסח ומילה תיפוק ליה מדאמרינן בת&quot;כ ועשה אחת יצא מסית ומדיח ומקלל אביו ואמו ועדים זוממין שאין בהן מעשה דאין בהן קרבן וה&quot;ה פסח ומילה דאי מימנע ולא עביד ליכא מעשה ושמא י&quot;ל דאצטריך דרשא דהכא משום דבת&quot;כ איכא דרשא אחריתי דמפרש מסית ומדיח דלאו בני קרבן נינהו משום דבעינן דומיא דעבודת כוכבים דיש בו כרת ופסח ומילה הוו בכרת והוה אמילא דהויין בקרבן מיהו ממילה קשה למה לי קרא דהא לא הויא בכרת דומיא דעבודת כוכבים דהא לעולם לא יתברר שיהא בכרת עד שימות דלעולם יכול למול עצמו וליפטר מכרת וי&quot;ל דלעולם כל זמן שלא מל עונש כרת עליו:

''' ההוא''' מיבעי ליה לחייבו על אחותו שהיא בת אביו ובת אמו. וא&quot;ת ל&quot;ל בקדושים תיפוק ליה גבי אזהרה כתיב אחותך היא יתירא לאחותו בת אביו ובת אמו וכתיב ([[ויקרא  יח]]) ונכרתו הנפשות העושות וי&quot;ל דונכרתו לא קאי אלא אעריות המפורשות בהדיא ונהי דבקרא כתיב ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא מ&quot;מ מיירי טפי מאחותו שהיא מאשת אביו ובת אביו אבל בת אביו ובת אמו (ומאונסים) לא ידעינן אלא מיתורא דקרא אחותך היא:

''' ואידך.''' רבי יצחק גמר עונש מאזהרה. תימה דבכריתות פ&quot;ק (דף ג.) א&quot;ר יצחק עונשין מן הדין דקאמר לר' יצחק כדאית ליה ולרבנן כדאית להו לומר דאין עונשין מן הדין וכן לקמן בפרקין (דף יז:) דקאמר אפי' למאן דאמר עונשין מן הדין כו' ופי' דהיינו ר' יצחק ותימה דבכל שינויי דהכא משמע דשפיר אית ליה לר' יצחק דאין עונשין מן הדין ונראה דלהאי שינויא דקאמר גמר עונש מאזהרה סבר ר' יצחק עונשין מן הדין דהכי פירושא גמר עונש מאזהרה משום דאיכא קל וחומר להענישן וכיון דהשוום באזהרה הוא הדין נמי בעונש כיון דאיכא קל וחומר להענישן ומעתה אמר רבי יצחק בכל דוכתי נמי עונשין מן הדין דהיינו היכא שאין צריך לענין אזהרה ומהאי טעמא היכא דגמיר עונש מאזהרה היינו דוקא דאיכא להענישו מן הדין דאם לא כן בחייבי לאוין נמי כגון גבי ממזר עמוני נילף בהם עונש כרת מהאי טעמא דגמר עונש מאזהרה דכי היכי דהשוום לענין אזהרה הוא הדין לענין עונש אלא כדפי' דדוקא משום דאיכא להענישו מן הדין קאמר גמר (גמר) עונש מאזהרה כך נראה למשי&quot;ח וצריך עיון:

'''. הכי''' גריס רש&quot;י ואידך סבר לה כר&quot;א דאמר שני לאוין וכרת אחד חלוקים לקרבן והלכך במפטם וסך דחלוקין בלאוין ידעינן שחלוקין לחטאות וא&quot;ת כיון דלאוין מוחלקין א&quot;כ ל&quot;ל אחותו דסיפא דדריש לחלק תיפוק ליה דלאוין מוחלקין ופי' בקונטרס דכיון דאתא להכי בעריות נמי לא בעי חילוק ולא אצטריך ליה למדרש אל אשה דלעיל ולא דריש אחותו לחלק ואייתר ליה עיקר [קרא דכרת] באחותו לדונו בכרת ולא במלקות ואחותו דסיפא לאחותו שהיא בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין ואחותו דרישא לא אצטריך ליה ולדרשא אחריתא אתיא אי נמי אורחיה דקרא הוא עוד יש מפרשים דשפיר אצטריך דרשא לאחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו דנהי דאיכא לאוין מוחלקין מ&quot;מ הואיל והם גוף אחד אימא לא ליחייב אלא אחת דלא דמי למפטם וסך שהם עבודות מוחלקות ושפיר אתי מרבי אלעזר אבל בפרק קמא דכריתות (דף ג.) משמע כפירוש הקונטרס דפריך אהא מילתא וכי מאחר דלאוין מוחלקין בו כרת באחותו למה לי פי' דדרשינן מינה חילוק בעריות ואליבא דר&quot;א תיפוק ליה חילוק משום דלאוין מוחלקין כמו מפטם וסך ומאי פריך והא לא דמי כדפירשתי לכן נראה כפירוש הקונטרס:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/מכות/פרק ג|יד א}}
{{מפרשים לדף גמרא|מכות|ג|יד|א}}
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת מכות]]</text>
      <sha1>2emt77bj6wdi6zdks1knrbl0g061nvr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007900</id>
      <parentid>3007898</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:44:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11250" sha1="doavt59ve9r0ue6xafnvk708059b0qy" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|מכות|יד|א|יג ב|יד ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כדאמרינן מעיקרא שאם עשו תשובה ב&quot;ד של מעלה מוחלין להן מאי אמרת הא לא עבוד תשובה לא פסיקא מילתא לכרת רבי יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות ורבנן כרת באחותו למה לי לחלק וכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן {{שוליים|א}}שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ורבי יצחק לחלק מנא ליה נפקא ליה {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יח|יט}})}} מואל אשה בנדת טומאתה לחייב על כל אשה ואשה ורבנן נמי תיפוק ליה מהא אין הכי נמי ואלא כרת דאחותו למה לי לחייבו על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו פשיטא הרי גופין מוחלקין הרי שמות מוחלקין אלא {{שוליים|ב}}לחייבו על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו והיכי משכחת לה {{שוליים|ג}}ברשיעא בר רשיעא ור' יצחק הא מנא ליה נפקא ליה מק&quot;ו דתניא אמר ר&quot;ע שאלתי את רבן גמליאל ורבי יהושע באיטליז של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של ר&quot;ג הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו מהו [אינו] חייב על כולן אלא אחת או חייב על כל אחת ואחת אמרו לו זו לא שמענו אבל שמענו {{שוליים|ד}}הבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שחייב על כל אחת ואחת ונראין דברים מק&quot;ו ומה נדה שהיא שם אחד חייב על כל אחת ואחת כאן ששלשה שמות לא כל שכן ואידך ק&quot;ו פריכא הוא מה לנדה שכן גופין מוחלקין ולאידך נמי האי ודאי ק&quot;ו פריכא הוא אלא נפקא ליה {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כ|יז}})}} מאחותו דסיפא ואידך אחותו דסיפא למה לי לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין מן הדין ואידך איבעית אימא גמר עונש מאזהרה ואיבעית אימא נפקא ליה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''כדאמרינן מעיקרא''' - טעמיה דר' עקיבא משום שתי רשעיות הוא ודקאמרת חייבי כריתות נמי שתי רשעיות הן דאכתי עונש כרת עליו לא פסיקא מילתא לכרת הואיל והוא תלוי בתשובה:

'''ורבנן''' - רבי ישמעאל ור&quot;ע:

'''לחלק''' - לפי שכלל כל העריות בכרת אחת הייתי אומר אם עשאן כולם בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת לכך יצאה כרת באחותו לחלק דהוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו שמתחייב עליה לעצמה אם עשאם עם חברותיה ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה אחותו מיוחדת שהיא ערוה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא ערוה חייבין עליה בפני עצמה:

'''מואל אשה''' - דמצי למכתב ולנדה לא תקרב:

'''לחייבו על אחותו ועל אחות אביו כו'''' - אם בא על שלשתן בהעלם אחד:

'''הרי שמות מוחלקין''' - שיש אזהרה בכל אחת והרי הן כשאר כל העריות:

'''ברשיעא בר רשיעא''' - הבא על אמו והוליד שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן ובא הבן על אחות אמו שהיא אחותו ואחות אביו:

'''באטליז''' - במקום שמוכרין הבשר במקולין:

'''מאחותו דסיפא''' - ערות אחותו גלה ([[ויקרא  כ]]):

'''שאין עונשין מן הדין''' - שהרי ענש על בת אמו שלא בת אביו ובת אביו שלא בת אמו שנא' (שם) בת אביו או בת אמו ויש לומר כ&quot;ש שענש על בת אביו ובת אמו אבל אם אמרת כך ענשת מן הדין לכך נאמר אחותו דסיפא:

'''גמר עונש מאזהרה''' - דלענין אזהרה כתיב אחותך היא יתירא להזהיר על אחותו בת אביו ובת אמו שנאמר (שם יח) ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא ומה אזהרה לא חלק בין אחותו בת אביו שלא בת אמו [ובת אמו שלא בת אביו] ולאחותו שהיא בת אביו ובת אמו אף בעונש ענש על אחותו בת אביו ואמו כאחותו דבת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;קשה לישנא דקום עשה דמשמע דליכא בהן שום לאו הקשה הר&quot;ר שלמה מדרויי&quot;ש (דמ&quot;מ קשה) נהי דקרבן לא בעי אזהרה מ&quot;מ הנך דליכא אלא חד כרת כמו מפטם וסך דלא ידעינן דחלוקין לחטאות אלא משום שהם לאוין מוחלקין לרבי אלעזר דאמר רבי אושעיא ואצטריכו לחלק א&quot;כ לא לילקי עלייהו כי היכי דבעינן למימר אי קרבן בעי אזהרה דלא לקי אלאו דכריתות וי&quot;ל דמ&quot;מ נהי דאצטריכו לחלק בשביל זה לא נמנע מללמוד ממנו מלקות כיון דידעינן בהו חיוב קרבן בלא לאו . נהי דחילוק לא ידענא אלא מלאוין מ&quot;מ ילקו:

''' לאפוקי''' הני. פסח ומילה דבקום עשה נינהו קשה ל&quot;ל היקשא לאפוקי פסח ומילה תיפוק ליה מדאמרינן בת&quot;כ ועשה אחת יצא מסית ומדיח ומקלל אביו ואמו ועדים זוממין שאין בהן מעשה דאין בהן קרבן וה&quot;ה פסח ומילה דאי מימנע ולא עביד ליכא מעשה ושמא י&quot;ל דאצטריך דרשא דהכא משום דבת&quot;כ איכא דרשא אחריתי דמפרש מסית ומדיח דלאו בני קרבן נינהו משום דבעינן דומיא דעבודת כוכבים דיש בו כרת ופסח ומילה הוו בכרת והוה אמילא דהויין בקרבן מיהו ממילה קשה למה לי קרא דהא לא הויא בכרת דומיא דעבודת כוכבים דהא לעולם לא יתברר שיהא בכרת עד שימות דלעולם יכול למול עצמו וליפטר מכרת וי&quot;ל דלעולם כל זמן שלא מל עונש כרת עליו:

''' ההוא''' מיבעי ליה לחייבו על אחותו שהיא בת אביו ובת אמו. וא&quot;ת ל&quot;ל בקדושים תיפוק ליה גבי אזהרה כתיב אחותך היא יתירא לאחותו בת אביו ובת אמו וכתיב ([[ויקרא  יח]]) ונכרתו הנפשות העושות וי&quot;ל דונכרתו לא קאי אלא אעריות המפורשות בהדיא ונהי דבקרא כתיב ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא מ&quot;מ מיירי טפי מאחותו שהיא מאשת אביו ובת אביו אבל בת אביו ובת אמו (ומאונסים) לא ידעינן אלא מיתורא דקרא אחותך היא:

''' ואידך.''' רבי יצחק גמר עונש מאזהרה. תימה דבכריתות פ&quot;ק (דף ג.) א&quot;ר יצחק עונשין מן הדין דקאמר לר' יצחק כדאית ליה ולרבנן כדאית להו לומר דאין עונשין מן הדין וכן לקמן בפרקין (דף יז:) דקאמר אפי' למאן דאמר עונשין מן הדין כו' ופי' דהיינו ר' יצחק ותימה דבכל שינויי דהכא משמע דשפיר אית ליה לר' יצחק דאין עונשין מן הדין ונראה דלהאי שינויא דקאמר גמר עונש מאזהרה סבר ר' יצחק עונשין מן הדין דהכי פירושא גמר עונש מאזהרה משום דאיכא קל וחומר להענישן וכיון דהשוום באזהרה הוא הדין נמי בעונש כיון דאיכא קל וחומר להענישן ומעתה אמר רבי יצחק בכל דוכתי נמי עונשין מן הדין דהיינו היכא שאין צריך לענין אזהרה ומהאי טעמא היכא דגמיר עונש מאזהרה היינו דוקא דאיכא להענישו מן הדין דאם לא כן בחייבי לאוין נמי כגון גבי ממזר עמוני נילף בהם עונש כרת מהאי טעמא דגמר עונש מאזהרה דכי היכי דהשוום לענין אזהרה הוא הדין לענין עונש אלא כדפי' דדוקא משום דאיכא להענישו מן הדין קאמר גמר (גמר) עונש מאזהרה כך נראה למשי&quot;ח וצריך עיון:

'''הכי''' גריס רש&quot;י '''ואידך סבר לה כר&quot;א דאמר שני לאוין וכרת אחד חלוקים לקרבן.''' והלכך במפטם וסך דחלוקין בלאוין ידעינן שחלוקין לחטאות וא&quot;ת כיון דלאוין מוחלקין א&quot;כ ל&quot;ל אחותו דסיפא דדריש לחלק תיפוק ליה דלאוין מוחלקין ופי' בקונטרס דכיון דאתא להכי בעריות נמי לא בעי חילוק ולא אצטריך ליה למדרש אל אשה דלעיל ולא דריש אחותו לחלק ואייתר ליה עיקר [קרא דכרת] באחותו לדונו בכרת ולא במלקות ואחותו דסיפא לאחותו שהיא בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין ואחותו דרישא לא אצטריך ליה ולדרשא אחריתא אתיא אי נמי אורחיה דקרא הוא עוד יש מפרשים דשפיר אצטריך דרשא לאחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו דנהי דאיכא לאוין מוחלקין מ&quot;מ הואיל והם גוף אחד אימא לא ליחייב אלא אחת דלא דמי למפטם וסך שהם עבודות מוחלקות ושפיר אתי מרבי אלעזר אבל בפרק קמא דכריתות (דף ג.) משמע כפירוש הקונטרס דפריך אהא מילתא וכי מאחר דלאוין מוחלקין בו כרת באחותו למה לי פי' דדרשינן מינה חילוק בעריות ואליבא דר&quot;א תיפוק ליה חילוק משום דלאוין מוחלקין כמו מפטם וסך ומאי פריך והא לא דמי כדפירשתי לכן נראה כפירוש הקונטרס:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/מכות/פרק ג|יד א}}
{{מפרשים לדף גמרא|מכות|ג|יד|א}}
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת מכות]]</text>
      <sha1>doavt59ve9r0ue6xafnvk708059b0qy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186908</id>
    <revision>
      <id>3007892</id>
      <parentid>279551</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:18:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ג */שגיאה</comment>
      <origin>3007892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9996" sha1="arwvs40n1uojdedzjl8wkssv6kamhvu" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר טהרה|הלכות שאר אבות הטומאות|פרק שנים עשר|הלכות שאר אבות הטומאות יא|הלכות שאר אבות הטומאות יג|a512|10|60|12|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;אחת עשרה מעלות עשו חכמים לקדש על התרומה ואלו הן: 

יש לאדם להטביל כלים בתוך כלים לתרומה אבל לא לקדש גזירה שמא יהיה פי הכלי צר ולא יהיה בו כשפופרת הנוד ונמצאו הכלים שבתוכו כאלו טבלו במים שבכלי לא במקוה במה דברים אמורים כשהיה הכלי הגדול שיש בתוכו הכלים הטמאין טהור אבל אם היה טמא מתוך שעלתה לו טבילה עלתה טבילה לכלים שבתוכו אפילו להשתמש בהן בקדש:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כלי שנטמאו אחוריו במשקין לא נטמא תוכו ולא בית אצבע שבעובי שפתו והמשקין שבתוכו או שבבית צביעתו טהורין ושותה בו ואינו חושש שמא יגעו משקין שבפיו באחורי הכלי ויחזרו ויטמאו תוכו בד&quot;א לתרומה אבל לקדש נטמאו אחוריו נטמאו כולן:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;הנושא את המדרס מותר לו לישא עמו תרומה כאחד והואיל ואין הנושא נוגע בתרומה ולא תרומה נוגעת במדרס הרי היא טהורה אבל לא הקדש אף ע&quot;פ שלא נגע בו מעשה היה באחד שנשא חבית של קדש טמאה במדרס שנשא עמה באותה שעה גזרו שהנושא את המדרס לא ישא את הקדש ולא גזרו אלא במדרס עם הקדש כמעשה שהיה ואם עבר ונשא הואיל ולא נגע בקדש הרי הקדש טהור:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;בגדי אוכלי תרומה אף על פי שהן טהורין ונזהרין מן הטומאות הרי בגדיהן מדרס לקדש:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;כלי שהוא מפוצל ולוחותיו וקורותיו מקושרות כגון מטה וכיוצא בה אם נטמא וצריך להטבילו לתרומה יש לו להטבילו כולו כאחד כשהוא מקושר אבל לקדש מתיר ומנגב שמא יש שם דבר החוצץ ומטביל ואחר כך קושר:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;כלים הנגמרין בטהרה אפילו היה העושה אותן ת&quot;ח ונזהר בהן הרי אלו צריכין טבילה לקדש ואינן צריכין הערב שמש אבל לתרומה משתמש בהן בלא טבילה שהרי נעשו בטהרה ומפני מה הצריכום טבילה לקדש גזירה משום רוק ע&quot;ה שיגע בהן בשעת מלאכה ועדיין הוא לח:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;אחר שנגמר הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה כיצד כלי שהוא מלא פירות פרודין זה מזה כגון צימוקין וגרוגרות ונגעה טומאה באחד מהן נטמא כל מה שבכלי לקדש אבל לא לתרומה וכל המעלות של דבריהם הם ורמז יש למעלה זו בתורה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת אמרו חכמים כל מה שבכף הרי הוא כגוף אחד אפילו שאין לו תוך מצרף מה שעליו לקדש כגון שהיו צבורין ע&quot;ג הלוח או ע&quot;ג העור אע&quot;פ שאין הפירות נוגעין זה בזה:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;היו שני הציבורין בתוך הכלי ודבר אחר ביניהן ונטמא אחד משניהן אם היה הדבר שביניהן צריך לכלי הכלי מצרפן ונטמא הכל ואם אינו צריך לכלי לא נטמא אלא זה שנגעה בו הטומאה בלבד:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;היו שני ציבורין בכלי והציבור האחד מחובר למים שאחורי הכלי ונגע טמא בציבור השני נטמאו שניהן בצירוף הכלי ונטמאו המים שאחורי הכלי מחמת זה האוכל המחובר להן אף על פי שהן אחורי הכלי נגע הטמא במים שאחורי הכלי נטמא האוכל המחובר להן והדבר ספק אם נטמא האוכל השני בצירוף הכלי או לא נטמא מחמת הצירוף:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;אוכל קדש שנטמא והניחו בכלי ובתוך הכלי אוכל קדש אחר טהור ואין נוגעין זה בזה הטהור בטהרתו והטמא בטומאתו בא טבול יום ונגע באוכל הטמא יש בדבר זה ספק אם נפסל הטהור מחמת מגע טבול יום מפני צירוף הכלי או לא נפסל שלא נגע טבול יום אלא באוכל ששבע מן הטומאה ולא הוסיף לו כלום:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הרביעי בקדש פסול אבל בתרומה טהור וכן שלישי בתרומה אם נגע במשקה קדש הרי זה נטמא כמו שביארנו והשלישי שבתרומה או שבקדש אם נגע במשקה תרומה לא פסלו:&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;מי שנטמאת ידו אחת ונגע בה בידו שנייה או ביד חבירו פסל את השנייה והרי היא כשלישי ואם היה ידו בלולה במשקה אע&quot;פ שלא נגע נטמאת חבירתה וצריך להטביל את שתיהן ואחר כך יגע בקדש אבל בתרומה אם נטמאת ידו האחת לא נטמאת חבירתה ואפילו נגע בה כשהיא נגובה ואין צריך להטביל ידו שנטמאת אלא נוטלה ונוגע בתרומה:&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;אוכלין נגובין שלא הוכשרו אוכלין אותם בידים מסואבות במה ד&quot;א בתרומה אבל בקדש חיבת הקדש מכשרתן ואסור למי שידיו טמאות לאכול קדש שלא הוכשר ואפילו לא נגע בו אלא בכוש או שתחב לו חבירו לתוך פיו הרי זה אסור ואצ&quot;ל שאם נגעה טומאה באוכלין של קדש שלא הוכשרו שנטמאו מפני שחיבת הקדש מכשרתן:&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;במה דברים אמורים לפסול האוכל עצמו ולאסרו באכילה אבל למנות בו ראשון ושני ה&quot;ז ספק כיצד נגע אוכל שנטמא בלא הכשר באוכל שני שהוכשר הרי זה השני ספק מפני שהראשון לא הוכשר:&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;האונן אחר שתם זמן אנינותו ומחוסר כפורים אחר שהביא כפרתו צריכין טבילה לאכילת הקדש אבל לא לתרומה שהאונן ומחוסר כיפורים מותרין לאכול את התרומה ומפני מה הצריכום טבילה לקדש שהרי עד עתה היו אסורין לאכול את הקדש והסיחו דעתן ושמא נטמאו והם לא ידעו ולא עשו מעלה זו אלא לאכילה אבל לנגיעה נוגעים בקדשים קודם טבילה:&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות שאר אבות הטומאות יב טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;שש מעלות הראשונות עשאום בין לקדש בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש וחמש אחרונות שהן מן הכלי מצרף מה שבתוכו והלאה עשאום בקדש בלבד אבל לא בחולין שנעשו על טהרת הקדש אלא הרי הן בחמש אלו כחולין לפיכך חולין שנעשו על טהרת הקדש הראשון טמא בהן והשני פסול והשלישי טהור בחולין כמו שביארנו:&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|טהרה|הלכות שאר אבות הטומאות|פרק שנים עשר|הלכות שאר אבות הטומאות יא|הלכות שאר אבות הטומאות יג|a512|10|60|12}}</text>
      <sha1>arwvs40n1uojdedzjl8wkssv6kamhvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יונה ד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>191677</id>
    <revision>
      <id>3007903</id>
      <parentid>3006645</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:51:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* 2. יונה חשב שאסור לסלוח לעובדי עבודה זרה / ע&quot;פ אברבנאל */ תקלדה</comment>
      <origin>3007903</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16343" sha1="gvuv108q63fpvjwr0l3pqnb9ol52erm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|יונה|ד|ד א|ב|ד ג|קטגוריה=1}}

= מדוע לא רצה יונה לנבא לאנשי נינוה? =


יונה אמר בפירוש מדוע לא רצה ללכת בשליחות ה' (יונה ד ב-ג): {{צ|אנה ה'! הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי, על כן קידמתי לברוח תרשישה; כי ידעתי, כי אתה אל חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה. ועתה ה', קח נא את נפשי ממני; כי טוב מותי מחיי!}} אבל למרות שהוא אמר בפירוש - הסיבה המדוייקת לא כל כך ברורה. הנה כמה הסברים אפשריים:  

===1. יונה דאג לעם ישראל / ע&quot;פ מפרשים שונים===

[ראו, למשל, רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אברבנאל ומלבי&quot;ם; ראו גם ב [[ביאור:היומן א|יומן]] שכתבה חגית מוריה]

יונה פעל בתקופת ירבעם בן יואש מלך ישראל, שעליו נאמר (מלכים ב יד כה): {{צ|הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה, כדבר ה' אלוהי ישראל, אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא, אשר מגת החפר}}. לאחר כיבושיו של ירבעם, הגיע גבולה הצפוני של ממלכת ישראל קרוב מאד לממלכת אשור. באותו זמן ממלכה זו התחילה לגדול ולהתחזק, ויונה כנראה צפה שבעתיד היא תסכן את בטחונה של ממלכתו האהובה.

כששמע יונה שנינוה רעה בעיני ה' - הוא מאד שמח, כי קיווה שה' יהפוך את נינוה וממלכת ישראל תרוויח. אבל אז הוא נזכר שה' הוא {{צ|אל חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה}}: אם יונה יילך לנבא לנינוה - הם עלולים לחזור בתשובה, ה' יינחם על הרעה, והם ימשיכו להתחזק ויכו את ישראל!

יונה לא היה מוכן בשום-אופן לעזור לאויביה של ממלכת ישראל להינצל מרעתם; מרוב אהבה לממלכת ישראל - הוא היה מוכן לעבור על מצוות ה', והיה מוכן אפילו לטבוע בים. '''

ואלכס כתב (7.11.2005): &quot; אנסה לענות בקצרה על מה שהמדרש רצה להגיד. '''

יונה לא רצה ללכת לננוה מפני שהוא ידע שאם הוא ילך ויודיע להם על כך שעירם עומדת להחרב - הם מיד יחזרו בתשובה וה' ימחל ויסלח להם. '''

אבל הבעיה כאן היא כזו - יונה יודע שלאחר שננוה יחזרו בתשובה יהיה קטרוג בשמים (קטרוג=העברת בקורת שלילית) על עם ישראל - הרי בישראל יש כבר מאות שנים עשרות נביאים שמוכיחים את העם על פשעיהם והעם אינו חוזר בתשובה, ולעומת עם ישראל ננוה לאחר משפט אחד בלבד של נביא &quot;עוד 40 יום וננוה נהפכת&quot; מיד חוזרים בתשובה. אז הקטרוג הוא : מה כל כך מיוחד בעם ישראל? '''

אז יונה כאן הוא בצד של ישראל הוא לא רוצה שיעברו ביקורת שלילית על ישראל - בסופו של דבר אנחנו רואים שכנראה כן היה קטרוג על ישראל, ואותה ננוה (בירת אשור) החריבה את ישראל והגלתה את עשרת השבטים &quot; '''

'''&lt;/blockquote&gt;

::*אולם, לפי ההסבר הזה, לא ברורה המשמעות של משל הקיקיון.

===2. יונה חשב שאסור לסלוח לעובדי עבודה זרה / ע&quot;פ אברבנאל===

[ראו גם במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/yona3.htm שלוש בריחותיו של יונה] ]

אנשי נינוה חזרו בתשובה רק מהעבירות שבין אדם לחבירו: {{צ|וישובו איש מדרכו הרעה, ומן החמס אשר בכפיהם}} . אבל הם נשארו עובדי אלילים כמו קודם.

::*
::יונה ידע מראש שה' יסלח להם, וכאב לו הלב על כך. ה' מעניש את בני ישראל על עבודת-אלילים, אך אינו מעניש את הגויים על עבודת-אלילים - אלא סולח להם ברגע שהם שבים מהחמס אשר בכפיהם!
::
::*
::על כך ענה לו ה', שאי אפשר לדרוש מאנשי נינוה דרישות מוגזמות: הם לא זכו להתגלות ה', ולכן כל אחד מהם {{צ|לא ידע בין ימינו לשמאלו}} , וכולם דומים ל {{צ|בהמה רבה}} מבחינה זו - ולכן מספיק שיתנהגו טוב בדברים שבין אדם לחברו.
::

אולם, '''

::*בכל הספר אין זכר לעבודת אלילים, ולכן נראה שהויכוח הוא על נושא אחר.

===3. יונה דאג לשמו הטוב  / ע&quot;פ מפרשים שונים===

[ראו בפירוש אברבנאל]

יונה חשש, שאם אנשי נינוה יחזרו בתשובה והגזירה תתבטל - אנשים (בנינוה או מחוץ לה) יזלזלו בו ויקראו לו נביא שקר.

'''&lt;/blockquote&gt;

::*אולם, לפי זה יונה לא היה צריך לברוח - הוא יכל פשוט להגיד &quot;אם לא תחזרו בתשובה - עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת&quot;, ואז לא היו קוראים לו נביא שקר. למעשה, נראה שלא היה צורך להגיד את זה בפירוש: אנשי נינוה הבינו מעצמם שהגזירה היא על תנאי - עובדה שהם חזרו בתשובה (מה הטעם לחזור בתשובה אם הגזירה תתקיים בכל מקרה?!). להפך: העובדה שעיר גדולה וחזקה חזרה בתשובה בעקבות דבריו של הנביא יכולה דווקא להוסיף לשמו הטוב! '''
::

===4. יונה פחד מאנשי נינוה / אור פרג===
יונה לא רצה לנבא לאנשי נינווה מכיוון שפחד שירדפו אחריו וישנאו אותו על זה שהוא מנבא דברים רעים. '''

'''&lt;/blockquote&gt;

::*אולם לפי זה לא ברור, מדוע יונה הצטער שה' סלח להם? 

===5. יונה התנגד למידת החסד / ע&quot;פ יוסף צמודי===

[ע&quot;פ המאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/kikayon.htm הקיקיון של יונה]   ]

::*
::התנהגותו של יונה, לאורך כל הספר, נבעה מהתנגדותו למידת החסד האלהי. יונה חשב שהעולם צריך להתקיים על-פי דין מוחלט, בלי שום חסד. הוא היה מוכן גם למסור את נפשו על העיקרון הזה.
::
::*
::כדי להמחיש ליונה את חשיבותה של מידת החסד, עשה ה' עם יונה מעשה של חסד: הצמיח מעל ראשו קיקיון, ללא שום מאמץ מצדו. כשהקיקיון יבש - הצטער יונה צער גדול. על כך אמר לו ה': {{צ|אתה חסת על הקיקיון, אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה ובן לילה אבד}} : על-פי מידת הדין אין לך שום זכות לקבל את הקיקיון, כי לא עמלת בו ולא גידלתו; וגם לקיקיון אין שום זכות קיום, כי הוא לא צמח באופן טבעי אלא נברא מראש לזמן קצר ומוגבל. ובכל-זאת אתה חסת על הקיקיון! כשזה נוגע לך - אתה לא הולך על-פי מידת הדין אלא רוצה חסד! אם צריך לעשות חסד עם אדם אחד - קל-וחומר שצריך לעשות חסד עם {{צ|נינוה, העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם, אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה}} .
::

===6. יונה התנגד לעיקרון החזרה בתשובה / ע&quot;פ עמוס===

[מתוך המאמר [[ביאור:מוזר, יונה על-פי ה&quot;פשט&quot; (יונה כמשל לנפש)|'מוזר' יונה ע&quot;פ הפשט]] ]

יונה היה נביא אמת, והוא האמין בעיקרון היסודי של הנבואה: {{צ|הנפש החוטאת - היא תמות!}}: אין מקום למחילה או לחזרה בתשובה.

גם כשראה שהים סוער בגלל חטאו - הוא נשאר נאמן לעקרון שלו ולא ניסה לחזור בתשובה; הוא העדיף למות.

אבל כשהיה במעמקי הים הוא נשבר, כמו שהוא אומר {{צ|מבטן שאול שיוועתי - שמעת קולי}}. ה' שמע את קולו, קיבל את תשובתו והציל אותו.

::*אולם, אם הוא עשה תשובה ושינה את דעתו, מדוע הוא שוב הצטער כשה' סלח לנינוה?

{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/brixt_yona.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2001-01-01.
}}
&lt;noinclude&gt;

== תגובות ==
'''

מאת: מאיר אלחדד '''

משפט המפתח בספר יונה , המסר העיקרי שחל גם על הנביאים הוא: {{צ|מאחזים הבלי שוא חסדם יעזובו}}.

יונה טעה בהבנת המעשה האלוהי. האל אומר לו שבמקרה נינוה הוא היה צריך לותר על ההבנה שלו, מהו נביא? ומהו אלוהים? ויונה, אחז, במחשבה שהיא &quot;הבל&quot;, ולכן אבדה לו מידת החסד.

רק אחרי שעבר את כל התלאות ואמר את המשפט לעיל, פלט אותו הליויתן ליבשה. ועדיין לא למד יונה את המסר - ראה פרשת הקיקיון, לאמר לך שהמבחן האמיתי של כל אדם הוא: להיות מוכן, בכל עת שיידרש, לוותר על אחיזתו בהבנת האלוהות ובמעשה האלוהי ולהתאים אותה למציאות - דהיינו האל מבקש להיות אקטואלי.....

'''
::מאת: מידע ממדריכים '''
::
::אליהו הנביא ויונה הנביא
::
::ציפורי השמיים בקשו ממני להעביר מידע זה דרך פורומים הפונים לרבנים.
::
::ואלו דבריו של המדריך השקוף שלי:
::
::אליהו הנביא היה איש אמת וצדק. כאשר היה צריך לשלוף גרזנים הוא שלף בזמן. הוא היה קשוח ואמיתי והוא הלך עם השם עד הסוף ועם חוקיו שחשובים מאוד לביצוע. הוא ידע שלמרות שהוא קשוח, כל דבר שקורה הוא הטוב ביותר עבור אותה נשמה. הוא העדיף שעם ישראל ישלם מחיר באותו רגע מאשר אחר כך. הוא ידע שאם הם לא ילמדו ע&quot;י דרישת מחיר באותו הרגע, הם ישלמו מחיר גבוה יותר מאוחר יותר. '''
::כמובן שאליהו הנביא לא חולק על השם - בני האדם שופטים ולכן אומרים שהוא קנאי יתרה, לעומת זאת, הוא דקדק והלך בחוקי התורה אור ואמונה וחזק אופי. לאליהו הנביא היה קשה לראות בני אדם שמפספסים ולא הולכים בחוקי התורה. מי ששופט את אליהו הנביא – טועה. הוא היה נביא אמת וישאר נביא אמת. חסד, טוב לב, קשוח, מאמין חזק בשם, מאמין בחוקיו ומפיץ אור גדול בחוקי התורה. אני חולק על הדעה שהיה קנאי יתרה זו תשובה לא מדויקת, אליהו הנביא פעל נכון באותו זמן ואם לא היה דורש מחיר - עם ישראל היה מדרדר יותר. אם אין גרזן עם ישראל לא מבין. אליהו הנביא הפיץ אור לעם ישראל רק שעם ישראל פספס וכשהקב&quot;ה דיבר אל אליהו והסביר לו שעליו להיות יותר במידת הרחמים, אמר לו ובצדק אליהו, כי הוא איש של &quot;צדק&quot;, איך הם יבינו אם לא יקבלו גרזן? אך הקב&quot;ה אמר שישנם מצבים שמידת הרחמים היא חשובה. התשובה שאליהו הנביא נותן לשם בהר חורב מעידה על נחישותו וחוזק אופיו ללכת בדרכי השם ותורתו עד הסוף, היה מוכן להקריב את עצמו על קידוש השם. השם אמר לו כי היה צריך לתת הזהרה לפני דרישת המחיר - זאת מידת הרחמים. ובאמת אליהו הנביא קיבל יותר חמלה בהמשך דרכו ולא פספס בשיעורו, הוא פעל נכון והלך עם השם עד הסוף.
::
::יונה הנביא פעל בשיטה שונה מאליהו הנביא. מידת הרחמים אצל יונה הנביא הייתה גדולה מאוד. קשה היה לו לדרוש גבולות. חלש ובורח מתפקידו, &quot;רך&quot;, כאשר מה שנלמד הוא שלא תמיד הרחמים עוזרים כי בסופו של דבר תגיע דרישת המחיר – במידה וימשיכו לפספס. '''
::גם אליהו הנביא וגם יונה הנביא שניהם הפיצו אור באמונה, אך יונה הנביא היה יותר חלש אופי מאליהו הנביא. יונה הנביא היה אמנם טוב לב גדול, כפי שפעל בים סוער, הקב&quot;ה אהב את טוב ליבו של יונה הנביא, אך הוא לא ידע ויכול היה ללמוד מאליהו הנביא כיצד לחשוף גרזנים כשצריך. '''
::יונה הנביא – פספס. הוא פספס כשהיה קשה לו לגרזן ולדרוש גבולות ברורים מאנשי נינוה - ולכן ברח. הוא פספס כשפנה לעיר ולא היה צריך לתת שום נבואה, אלא, הוא היה אמור לבוא ממקום של ייעוץ ולתת את שתי האפשרויות, לאפשר את הבחירה המלאה ולא להנחיל פחד. הרי הוא ידע שהשם הוא מלא חסד ורחמים, אז למה להגיד את זה רק כאפשרות אחת? בחולשתו ניסה להימנע וניבא בצורה שאינה מאפשרת בחירה חופשית והבנה של דרישת המחיר. יצא מהעיר – כי פספס. הקב&quot;ה מראה ליונה את חולשתו אל מול שיח קיקיון שנברא לשם ייעוד אחת בלבד – שיעור, ומדגיש בפניו כי גם לבני האדם יש יעוד וכי יש לדרוש מחיר מבני אדם אשר מפספסים. במידה ואדם איננו משנה את בחירותיו וממשיך לבחור בפספוס, הדבר הטוב ביותר עבור אותו האדם, למען ישנה את דרכיו ובחירותיו בזכות המחיר שישלם, היטב בזכות הגרזן.
::
::וכשם שאנחנו עם ישראל, חשוב מאוד בימים אלו המסוכנים לעם היהודי, נדבוק בדרך טובה וישרה, נפיץ אור גדול, נתנהג איש לרעהו באור גדול, נשנה מעשינו ההתמכרותיים ונוציא את הטוב הקיים בכל אחד מאיתנו. אם עם קטן יפיץ אור גדול מול החושך הגדול – יצליח. '''
::אם נפיץ חושך – אני מאמין שנקבל גרזן.
::
::בהצלחה. '''
::החברה. '''
::
:: '''
:: '''
::

'''
::::מאת: אראל '''
::::
::::אני מסכים ומצטרף לקריאה שבסוף דבריך. '''
:::: '''
::::
::::

::::::*


{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מדוע לא רצה יונה לנבא לאנשי נינוה?|ביאור:מדוע לא רצה יונה לנבא לאנשי נינוה?}}}}

{{קיצור דרך|tnk1/nvia/tryasr/brixt_yona}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|יונה|ד|ד א|ב|ד ג|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>gvuv108q63fpvjwr0l3pqnb9ol52erm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007904</id>
      <parentid>3007903</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:56:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* 2. יונה חשב שאסור לסלוח לעובדי עבודה זרה / ע&quot;פ אברבנאל */ תקלדה</comment>
      <origin>3007904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16341" sha1="8b670wkpzs4a9p0q506f3fyer6hfu7f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|יונה|ד|ד א|ב|ד ג|קטגוריה=1}}

= מדוע לא רצה יונה לנבא לאנשי נינוה? =


יונה אמר בפירוש מדוע לא רצה ללכת בשליחות ה' (יונה ד ב-ג): {{צ|אנה ה'! הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי, על כן קידמתי לברוח תרשישה; כי ידעתי, כי אתה אל חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה. ועתה ה', קח נא את נפשי ממני; כי טוב מותי מחיי!}} אבל למרות שהוא אמר בפירוש - הסיבה המדוייקת לא כל כך ברורה. הנה כמה הסברים אפשריים:  

===1. יונה דאג לעם ישראל / ע&quot;פ מפרשים שונים===

[ראו, למשל, רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אברבנאל ומלבי&quot;ם; ראו גם ב [[ביאור:היומן א|יומן]] שכתבה חגית מוריה]

יונה פעל בתקופת ירבעם בן יואש מלך ישראל, שעליו נאמר (מלכים ב יד כה): {{צ|הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה, כדבר ה' אלוהי ישראל, אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא, אשר מגת החפר}}. לאחר כיבושיו של ירבעם, הגיע גבולה הצפוני של ממלכת ישראל קרוב מאד לממלכת אשור. באותו זמן ממלכה זו התחילה לגדול ולהתחזק, ויונה כנראה צפה שבעתיד היא תסכן את בטחונה של ממלכתו האהובה.

כששמע יונה שנינוה רעה בעיני ה' - הוא מאד שמח, כי קיווה שה' יהפוך את נינוה וממלכת ישראל תרוויח. אבל אז הוא נזכר שה' הוא {{צ|אל חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה}}: אם יונה יילך לנבא לנינוה - הם עלולים לחזור בתשובה, ה' יינחם על הרעה, והם ימשיכו להתחזק ויכו את ישראל!

יונה לא היה מוכן בשום-אופן לעזור לאויביה של ממלכת ישראל להינצל מרעתם; מרוב אהבה לממלכת ישראל - הוא היה מוכן לעבור על מצוות ה', והיה מוכן אפילו לטבוע בים. '''

ואלכס כתב (7.11.2005): &quot; אנסה לענות בקצרה על מה שהמדרש רצה להגיד. '''

יונה לא רצה ללכת לננוה מפני שהוא ידע שאם הוא ילך ויודיע להם על כך שעירם עומדת להחרב - הם מיד יחזרו בתשובה וה' ימחל ויסלח להם. '''

אבל הבעיה כאן היא כזו - יונה יודע שלאחר שננוה יחזרו בתשובה יהיה קטרוג בשמים (קטרוג=העברת בקורת שלילית) על עם ישראל - הרי בישראל יש כבר מאות שנים עשרות נביאים שמוכיחים את העם על פשעיהם והעם אינו חוזר בתשובה, ולעומת עם ישראל ננוה לאחר משפט אחד בלבד של נביא &quot;עוד 40 יום וננוה נהפכת&quot; מיד חוזרים בתשובה. אז הקטרוג הוא : מה כל כך מיוחד בעם ישראל? '''

אז יונה כאן הוא בצד של ישראל הוא לא רוצה שיעברו ביקורת שלילית על ישראל - בסופו של דבר אנחנו רואים שכנראה כן היה קטרוג על ישראל, ואותה ננוה (בירת אשור) החריבה את ישראל והגלתה את עשרת השבטים &quot; '''

'''&lt;/blockquote&gt;

::*אולם, לפי ההסבר הזה, לא ברורה המשמעות של משל הקיקיון.

===2. יונה חשב שאסור לסלוח לעובדי עבודה זרה / ע&quot;פ אברבנאל===

[ראו גם במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/yona3.htm שלוש בריחותיו של יונה] ]

אנשי נינוה חזרו בתשובה רק מהעבירות שבין אדם לחברו: {{צ|וישובו איש מדרכו הרעה, ומן החמס אשר בכפיהם}} . אבל הם נשארו עובדי אלילים כמו קודם.

::*
::יונה ידע מראש שה' יסלח להם, וכאב לו הלב על כך. ה' מעניש את בני ישראל על עבודת-אלילים, אך אינו מעניש את הגויים על עבודת-אלילים - אלא סולח להם ברגע שהם שבים מהחמס אשר בכפיהם!
::
::*
::על כך ענה לו ה', שאי אפשר לדרוש מאנשי נינוה דרישות מוגזמות: הם לא זכו להתגלות ה', ולכן כל אחד מהם {{צ|לא ידע בין ימינו לשמאלו}} , וכולם דומים ל {{צ|בהמה רבה}} מבחינה זו - ולכן מספיק שיתנהגו טוב בדברים שבין אדם לחברו.
::

אולם, '''

::*בכל הספר אין זכר לעבודת אלילים, ולכן נראה שהויכוח הוא על נושא אחר.

===3. יונה דאג לשמו הטוב  / ע&quot;פ מפרשים שונים===

[ראו בפירוש אברבנאל]

יונה חשש, שאם אנשי נינוה יחזרו בתשובה והגזירה תתבטל - אנשים (בנינוה או מחוץ לה) יזלזלו בו ויקראו לו נביא שקר.

'''&lt;/blockquote&gt;

::*אולם, לפי זה יונה לא היה צריך לברוח - הוא יכל פשוט להגיד &quot;אם לא תחזרו בתשובה - עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת&quot;, ואז לא היו קוראים לו נביא שקר. למעשה, נראה שלא היה צורך להגיד את זה בפירוש: אנשי נינוה הבינו מעצמם שהגזירה היא על תנאי - עובדה שהם חזרו בתשובה (מה הטעם לחזור בתשובה אם הגזירה תתקיים בכל מקרה?!). להפך: העובדה שעיר גדולה וחזקה חזרה בתשובה בעקבות דבריו של הנביא יכולה דווקא להוסיף לשמו הטוב! '''
::

===4. יונה פחד מאנשי נינוה / אור פרג===
יונה לא רצה לנבא לאנשי נינווה מכיוון שפחד שירדפו אחריו וישנאו אותו על זה שהוא מנבא דברים רעים. '''

'''&lt;/blockquote&gt;

::*אולם לפי זה לא ברור, מדוע יונה הצטער שה' סלח להם? 

===5. יונה התנגד למידת החסד / ע&quot;פ יוסף צמודי===

[ע&quot;פ המאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/kikayon.htm הקיקיון של יונה]   ]

::*
::התנהגותו של יונה, לאורך כל הספר, נבעה מהתנגדותו למידת החסד האלהי. יונה חשב שהעולם צריך להתקיים על-פי דין מוחלט, בלי שום חסד. הוא היה מוכן גם למסור את נפשו על העיקרון הזה.
::
::*
::כדי להמחיש ליונה את חשיבותה של מידת החסד, עשה ה' עם יונה מעשה של חסד: הצמיח מעל ראשו קיקיון, ללא שום מאמץ מצדו. כשהקיקיון יבש - הצטער יונה צער גדול. על כך אמר לו ה': {{צ|אתה חסת על הקיקיון, אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה ובן לילה אבד}} : על-פי מידת הדין אין לך שום זכות לקבל את הקיקיון, כי לא עמלת בו ולא גידלתו; וגם לקיקיון אין שום זכות קיום, כי הוא לא צמח באופן טבעי אלא נברא מראש לזמן קצר ומוגבל. ובכל-זאת אתה חסת על הקיקיון! כשזה נוגע לך - אתה לא הולך על-פי מידת הדין אלא רוצה חסד! אם צריך לעשות חסד עם אדם אחד - קל-וחומר שצריך לעשות חסד עם {{צ|נינוה, העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם, אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה}} .
::

===6. יונה התנגד לעיקרון החזרה בתשובה / ע&quot;פ עמוס===

[מתוך המאמר [[ביאור:מוזר, יונה על-פי ה&quot;פשט&quot; (יונה כמשל לנפש)|'מוזר' יונה ע&quot;פ הפשט]] ]

יונה היה נביא אמת, והוא האמין בעיקרון היסודי של הנבואה: {{צ|הנפש החוטאת - היא תמות!}}: אין מקום למחילה או לחזרה בתשובה.

גם כשראה שהים סוער בגלל חטאו - הוא נשאר נאמן לעקרון שלו ולא ניסה לחזור בתשובה; הוא העדיף למות.

אבל כשהיה במעמקי הים הוא נשבר, כמו שהוא אומר {{צ|מבטן שאול שיוועתי - שמעת קולי}}. ה' שמע את קולו, קיבל את תשובתו והציל אותו.

::*אולם, אם הוא עשה תשובה ושינה את דעתו, מדוע הוא שוב הצטער כשה' סלח לנינוה?

{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/brixt_yona.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2001-01-01.
}}
&lt;noinclude&gt;

== תגובות ==
'''

מאת: מאיר אלחדד '''

משפט המפתח בספר יונה , המסר העיקרי שחל גם על הנביאים הוא: {{צ|מאחזים הבלי שוא חסדם יעזובו}}.

יונה טעה בהבנת המעשה האלוהי. האל אומר לו שבמקרה נינוה הוא היה צריך לותר על ההבנה שלו, מהו נביא? ומהו אלוהים? ויונה, אחז, במחשבה שהיא &quot;הבל&quot;, ולכן אבדה לו מידת החסד.

רק אחרי שעבר את כל התלאות ואמר את המשפט לעיל, פלט אותו הליויתן ליבשה. ועדיין לא למד יונה את המסר - ראה פרשת הקיקיון, לאמר לך שהמבחן האמיתי של כל אדם הוא: להיות מוכן, בכל עת שיידרש, לוותר על אחיזתו בהבנת האלוהות ובמעשה האלוהי ולהתאים אותה למציאות - דהיינו האל מבקש להיות אקטואלי.....

'''
::מאת: מידע ממדריכים '''
::
::אליהו הנביא ויונה הנביא
::
::ציפורי השמיים בקשו ממני להעביר מידע זה דרך פורומים הפונים לרבנים.
::
::ואלו דבריו של המדריך השקוף שלי:
::
::אליהו הנביא היה איש אמת וצדק. כאשר היה צריך לשלוף גרזנים הוא שלף בזמן. הוא היה קשוח ואמיתי והוא הלך עם השם עד הסוף ועם חוקיו שחשובים מאוד לביצוע. הוא ידע שלמרות שהוא קשוח, כל דבר שקורה הוא הטוב ביותר עבור אותה נשמה. הוא העדיף שעם ישראל ישלם מחיר באותו רגע מאשר אחר כך. הוא ידע שאם הם לא ילמדו ע&quot;י דרישת מחיר באותו הרגע, הם ישלמו מחיר גבוה יותר מאוחר יותר. '''
::כמובן שאליהו הנביא לא חולק על השם - בני האדם שופטים ולכן אומרים שהוא קנאי יתרה, לעומת זאת, הוא דקדק והלך בחוקי התורה אור ואמונה וחזק אופי. לאליהו הנביא היה קשה לראות בני אדם שמפספסים ולא הולכים בחוקי התורה. מי ששופט את אליהו הנביא – טועה. הוא היה נביא אמת וישאר נביא אמת. חסד, טוב לב, קשוח, מאמין חזק בשם, מאמין בחוקיו ומפיץ אור גדול בחוקי התורה. אני חולק על הדעה שהיה קנאי יתרה זו תשובה לא מדויקת, אליהו הנביא פעל נכון באותו זמן ואם לא היה דורש מחיר - עם ישראל היה מדרדר יותר. אם אין גרזן עם ישראל לא מבין. אליהו הנביא הפיץ אור לעם ישראל רק שעם ישראל פספס וכשהקב&quot;ה דיבר אל אליהו והסביר לו שעליו להיות יותר במידת הרחמים, אמר לו ובצדק אליהו, כי הוא איש של &quot;צדק&quot;, איך הם יבינו אם לא יקבלו גרזן? אך הקב&quot;ה אמר שישנם מצבים שמידת הרחמים היא חשובה. התשובה שאליהו הנביא נותן לשם בהר חורב מעידה על נחישותו וחוזק אופיו ללכת בדרכי השם ותורתו עד הסוף, היה מוכן להקריב את עצמו על קידוש השם. השם אמר לו כי היה צריך לתת הזהרה לפני דרישת המחיר - זאת מידת הרחמים. ובאמת אליהו הנביא קיבל יותר חמלה בהמשך דרכו ולא פספס בשיעורו, הוא פעל נכון והלך עם השם עד הסוף.
::
::יונה הנביא פעל בשיטה שונה מאליהו הנביא. מידת הרחמים אצל יונה הנביא הייתה גדולה מאוד. קשה היה לו לדרוש גבולות. חלש ובורח מתפקידו, &quot;רך&quot;, כאשר מה שנלמד הוא שלא תמיד הרחמים עוזרים כי בסופו של דבר תגיע דרישת המחיר – במידה וימשיכו לפספס. '''
::גם אליהו הנביא וגם יונה הנביא שניהם הפיצו אור באמונה, אך יונה הנביא היה יותר חלש אופי מאליהו הנביא. יונה הנביא היה אמנם טוב לב גדול, כפי שפעל בים סוער, הקב&quot;ה אהב את טוב ליבו של יונה הנביא, אך הוא לא ידע ויכול היה ללמוד מאליהו הנביא כיצד לחשוף גרזנים כשצריך. '''
::יונה הנביא – פספס. הוא פספס כשהיה קשה לו לגרזן ולדרוש גבולות ברורים מאנשי נינוה - ולכן ברח. הוא פספס כשפנה לעיר ולא היה צריך לתת שום נבואה, אלא, הוא היה אמור לבוא ממקום של ייעוץ ולתת את שתי האפשרויות, לאפשר את הבחירה המלאה ולא להנחיל פחד. הרי הוא ידע שהשם הוא מלא חסד ורחמים, אז למה להגיד את זה רק כאפשרות אחת? בחולשתו ניסה להימנע וניבא בצורה שאינה מאפשרת בחירה חופשית והבנה של דרישת המחיר. יצא מהעיר – כי פספס. הקב&quot;ה מראה ליונה את חולשתו אל מול שיח קיקיון שנברא לשם ייעוד אחת בלבד – שיעור, ומדגיש בפניו כי גם לבני האדם יש יעוד וכי יש לדרוש מחיר מבני אדם אשר מפספסים. במידה ואדם איננו משנה את בחירותיו וממשיך לבחור בפספוס, הדבר הטוב ביותר עבור אותו האדם, למען ישנה את דרכיו ובחירותיו בזכות המחיר שישלם, היטב בזכות הגרזן.
::
::וכשם שאנחנו עם ישראל, חשוב מאוד בימים אלו המסוכנים לעם היהודי, נדבוק בדרך טובה וישרה, נפיץ אור גדול, נתנהג איש לרעהו באור גדול, נשנה מעשינו ההתמכרותיים ונוציא את הטוב הקיים בכל אחד מאיתנו. אם עם קטן יפיץ אור גדול מול החושך הגדול – יצליח. '''
::אם נפיץ חושך – אני מאמין שנקבל גרזן.
::
::בהצלחה. '''
::החברה. '''
::
:: '''
:: '''
::

'''
::::מאת: אראל '''
::::
::::אני מסכים ומצטרף לקריאה שבסוף דבריך. '''
:::: '''
::::
::::

::::::*


{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מדוע לא רצה יונה לנבא לאנשי נינוה?|ביאור:מדוע לא רצה יונה לנבא לאנשי נינוה?}}}}

{{קיצור דרך|tnk1/nvia/tryasr/brixt_yona}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|יונה|ד|ד א|ב|ד ג|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>8b670wkpzs4a9p0q506f3fyer6hfu7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250793</id>
    <revision>
      <id>3007866</id>
      <parentid>1010686</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:03:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25159-98</username>
        <id>45387</id>
      </contributor>
      <comment>/* לט2. */</comment>
      <origin>3007866</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="283258" sha1="8srazdyiyuw297s9qbfttye5vs0zy1n" xml:space="preserve">__NOTOC__{{גודל גופן|5|{{צבע גופן|תכלת|{{מרכז|פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;}}}}}}


{{גודל גופן|3|{{מרכז|(יפו, החל משנת תרס&quot;ד)}}}}
 
ב&quot;ה


{{תוכן עניינים שטוח}}


==א.== 
איסור עשיית פסל צורת אדם, משריש להכיר כי אין צורתו של אדם והשלמתו תלויה במה שהוא נוי שלו החיצון, כי אם צורתו הפנימית דהיינו שכלו ומוסרו.

==ב.== 
כלל הידיעה השלמה של הכרת האלהות, מרימה את האדם משפלותו, ומעודדתו להיות חפץ להיות מתדמה ליוצרו בדרכיו הטובים, בחכמה ובחסד. על כן היסוד תלוי בשמירת הציור היסודי, שלא ישפל לעולם. ואם ייוחס עניין אלהות לדבר שהוא חוץ משלימותו של השלם האמיתי יתברך, אז כבר יאבד השורש של השאיפה לההתדמות היותר שלמה, ואין קץ לכל הרפיון ושלילת החיים שיורגש על ידי זה בכל רוחב החיים.

==ג.== 
ישנן מחשבות גדולות שכאשר הן נגמרות כראוי, נעשות מקורים לכל דבר טוב וקדוש, אבל כשהן נפסקות באמצעיתן הן גורמות רעות רבות. על כן מזדמן גם כן לאנשים חושבים, שטעו והרבו מכשלה, ויש מקום לבאים אחריהם, הטובים מהם, שיקחו גם כן ממחשבותיהם של מבלי עולם, ויכירו להשלימן, באופן שאז יובילו למטרת הקדושה והטוב האלהי. ובזה ישאו נפשם רבים ושלמים לתקן נשמות פגומות ונדחות. ואם יהיו הנשמות הללו גבוהות, יגדל ערך התיקון מאד ויהיה ניכר הרבה בחיים ובמציאות.

==ד.== 
זמני ההתרוממות של הנפש אינם תמידים, והם דומים ללהט החרב המתהפכת כדברי הרמב&quot;ם במורה נבוכים, על כן ראוי שבעת היותם, ישאירו אחריהם רושם לזמן הבא אחר כך. וזהו יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים. אמנם עם ההתרוממות יוכל לפעמים להיות נלוה איזה יסוד זר, דמיוני, והחיים עצמם מבררים אחר כך את ערך הסיג שבו, על כן צריך מקום להתרת נדרים על פי חכם. אמנם לפעמים התכונה שממנה הנדר נובע היא טובה ולא דמיונית, אבל אין החיים יכולים להתמיד במעלה זאת, מפני שפלותם. על שני אלה הסוגים יתחלקו ההתרות, בפתח על האחרון ובחרטה על הראשון.

==ה.== 
שורש ברית וכריתות ברית, במובן המוסרי, הוא שהענין החיובי ואידיאלי הנובע מתמצית המוסר היותר נעלה ונשגב, יהיה מוטבע עמוק וחזק בכל טבע הלב והנפש, עד שלא יצטרך לא זירוז ולא חיזוק ולא סייג לשמירתו, כי אם יהיה מוחש וקבוע בלב מאליו, למשל, כמו שטבוע עמוק בלב אדם ישר מניעת רציחה ויתר הרעות שכבר הספיק כח הציבור לקולטם יפה. בהיות האדם במצב כזה בכל עילויו, הוא שש ושמח בשם ד' ובוטח תמיד בחסדו. פגם הברית מחליש את כח הטבעיות שבמוסר, על כן הוא מוליד חרדה ורפיון בעומק הנפש, והחרדה הפנימית באה מפני העלילות לסור מדרך הטוב לגמרי, וצריך תמיד שמירה שכלית ועיונית. אמנם על ידי תשובה מאהבה חוזר גם הקלקול הזה לטובה, כי תחת שהי' עושה דברים רבים בכח הטבעי, שאינו מושכל, יעשה עכשיו על ידי הכח השכלי. וכשיקבל לטובה ובשמחה גם כן את מיעוט הרגשתו את התענוג הראוי לבא מדרך הטוב ומעבודת ד' בכלל, וגם את הפחדים והמרירות הבאים לרגלי התגברותו ללכת בדרך ישרה – שאם לא היתה מדת הברית אצלו רפויה היה כבר עושה הכל בבטחון ושמחת לב – בזה הוא מקנה לעצמו הרגל פנימי לעשות את הטוב בשביל הטוב האמיתי, דהיינו חפץ השם יתברך, ונמצא שכל פשעיו אשר עשה לא תזכרנה לו, ונהפכות לזכיות, ועליהם חיה יחיה. ביחוד ראוי להיות הקורת רוח מצטייר בכל מצוה ועבודה וכל מדה טובה, שמצד הרגש הפנימי שבו איננו מכיר אותה לגמרי בהדרה המלא, באופן שתמשכהו נפשו לה, שאף על פי שמצד פרטיותו איננו מרגיש התעלותו המוסרית על ידי מעשה טוב ולימוד זה וכיוצא בזה, אבל בצירוף הכלל, בכללות כנסת ישראל, ודאי שכל הכשר רוחני וקרבת ד' מכרעת לטובה. ובכלל, משקל הרוחניות ודאי חסר הוא בעולם על ידי ההמון השקועים הרבה בחומריות, על כן אף על פי שלפעמים מתוך שמצד פרטיותו פנה כבר במדה הגונה לרוחניות ואולי נחלשה חומריותו על ידי זה, על כן איננו מרגיש כראוי את הרגש הנעים שצריכה הקדושה לעשות על הלב ההולך בדרכיה, הנה זה אינו כי אם מצד פרטיותו, אבל כשמצטרף משקל הרוחניות שבו לאוצר הכלל, הלא ימצא מקום ששם יבש הלֵח של הקדושה והאצילות לגמרי, וירטיבהו על ידי השפעתו, אם כן אז ישא פריו האמיתי, על כן ראוי לשמח בזה. עושין מאהבה ושמחים ביסורין, עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

==ו.== 
כל דבר שיש לו תעודה הוא מתחזק במציאות. לפי רוב צורך התעודה בזמן ההוא, כן היא מדת עילויו. מפני מיעוט הדרישה בדעת אלהים וההתרשלות מזה, עלו קמשונים בציוריו הפנימיים של האדם וכל המושגים הנדרשים להשלמתו ביחש לתורה ולשם ד'. כמובן אותם השיבושים אינם נמצאים למכביר כי אם דוקא באותם שתוכם הוא טוב ונוטים הם לסבול עולה של תורה ואמונה, מפני נטייתם הטובה בעצם נפשם, ומפני חינוכם הטוב בדרכי יושר, על כן ימצא התבן במקום הבר. כדי לצרף את הסיגים ולהעמיד הדיעות, ועמהם הרגשות והמעשים, על טהרתם, נמצאו מציאות עזי הפנים, המשוללים מכל הכרה טהורה וקדושה ומכל עול קדוש וראוי. הם בהיותם ריקים מכל דבר חיובי טוב, אינם נלקים גם כן בשיבושים הבאים לרגלי הקנינים הרוחניים החיוביים הטובים. וכפי רוב צורך הבירור כן ידם תקיפה והשפעתם גוברת. וכפי רוב העמל שיעמלו דורשי ד' להעמיד המושגים האמוניים והדברים המסתעפים מהם על טהרתם ואמתתם, כן תוסיף תעודת הרשעה לרדת, עד שבאפיסת הצורך לזה ואבדן תועלתה, כעשן תכלה, ועולתה תקפץ פיה, ויהיה אז פתחון פה למיחלים לד'. על כן העמקת הדעת בדרכי ד', והרחבתו והסברתו בכל דרכי חכמה ותפארת שבעולם, היא רטיה למחלת החוצפא דבעיקבא דמשיחא, לא רק על ערכה המוחש לבד, כי אם גם על ערכה ושרשה שהיא מוצאת מקום מצד ההשגחה האלהית להתגבר בעולם, ככתוב אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קינך משם אורידך נאום ד'. ועל דורשי ד' נאמר, הוא מרומים ישכן, מצדות סלעים משגבו, לחמו ניתן, מימיו נאמנים. כהימס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים. וצדיקים ישמחו, יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה.

==ז.== 
כל רעיון, כל עובדא, כל נטיה שמתעוררת באדם, כשהוא בונה אותה לטובה, הוא מתקן חלק מאוצר החיים הפרטיים והכלליים. הסכום של הפרטים הוא גדול מאד. כזרם מים הם שוטפים. ומכל מקום כל מה שנתקן והוברר, עומד וקיים הוא, יתגלה בעתו במילואו, ופועל גם כן לפני זמנו באורח סגולי והארה, לפי הערך ורוב המעשה וההכשר. לפני כל תפילה יש לצייר שסכום רגשות שהם ראויים להזדכך על ידי התפילה, מחיבור הרעיון והדבור, ויתר הענינים הפועלים בעומק הנפש, הם חלק משדי העבודה שלפניו, שבגורלו לשפרה ולשכללה. על כן בשמחת לבב יקבלה. ואם הכונה בו ברפיון, והציורים מטושטשים, כל אלה לא יפיגו טעם חשקו הטוב, כי דבר ידוע הוא שאחרי עבור המים העכורים המפכים ממקור מים חיים נובע, יבאו המים הצלולים והזכים, שהם משיבים את הנפש.

==ח.== 
הרבה רעות מוסריות ומעשיות נמצאים בעולם, שמקורם השאיפה הגדולה הצפונה בעומק הנפש האנושית להיות שבעה מזיו אור החכמה והשגת האמת, שהוא אור ד'. ומפני שאין הנפשות משיגות את הדרך המוביל לשקיטת צמאונם הפנימי הלזה, הם מלאות חלי וקצף, והם משתבשים לפעמים לשבר צמאונם בדברים שאינם עלולים כלל לשבר הצמאון, כי אם מהממים את רגשותיהם לבל ירגישו מכאב לבבם הפנימי. ואשרי מי שנוטה שכמו לסבול דוקא את העול של דרישת ד' ועוזו, ואינו משקיט צמאו כי אם במקור מים חיים, ד' אלהים אמת.

==ט.== 
הרבה פעמים אין אדם מוצא קורת רוח מעצמו, והוא מלא תביעות על נפשו, וסיבת הדבר אינה כי אם מפני שהוא צריך להוליד רעיון כללי חדש, שירומם את ערך הכרתו הכללית, ומוסרו בכלל, למעלה יותר רוממה ממה שהוא עומד עליו. ולא יוכל אז להשביר צמאונו על ידי מה שיוסיף איזה פרטים מהטוב והשלימות, כי אם צריך להתגבר בעז ד', לסול לו נתיבה חדשה יותר מעולה ויותר קדושה בלבבו.

==י.== 
כבר נודע שכשם שיש נחש דטומאה, שורש הרע והרשעה, כן יש נחש דקדושה, בת נחש, שהוא ישי אבי דוד, שעליו נאמר כי משורש נחש יצא צפע. ונמשל דן על שם שמשון הגבור שנקרא על שמו של הקב&quot;ה, כנחש עלי דרך. והנה הנחש הולך הוא על גחון, מפני ששורש הרשע איננו מתכונן כי אם על ידי השיקוע היותר גמור בחומריות, עד שאיננו יכול לזוז מהעפר כלל והוא מוכרח ללכת על גחונו. הטיבוע בחומריות וגסות גורם שכל מעדני עולם הם נטעמים לו בטעם עפר, מפני שהכח החומרי כל כך מושל עליו עד שאין מקום כלל ליתר רגשות עֹנג שהם רמים בערכם מעפר גס. אמנם טעם העפר הוא שורש לכל הטעמים, שכולם נצמחים ממנו, אלא שאינם מפותחים בו כלל, אלא הם כלולים בכח, בכח הקדושה, הכח הכללי, שהוא שורש הקדושה בנפש האדם, הוא הקישור הפנימי כל אחד לפי ערכו בדביקות האלהות. והמושג הכללי הזה הוא האב לכל החכמות, וכל המעשים הטובים, וכל התורה כולה, וכל לימודי השכל והיושר כולם. אמנם נמצא מי ששקוע בטבע נפשו הטובה, בטבע התכונה האלהית של המושג הכללי, עד שאינו יכול לזוז ממנו כלל להתרומם בפרטים. אלא שבטומאה יש לפעמים מעשים המעוררים את הנחש לדלג דילוגים, ולפעמים הם מתקנים לו בחינת רגלין, דהיינו על ידי התעוררות רבה לרדוף החומריות גם על ידי תחבולות השכל ודרכי הרשע. כן בקדושה, על ידי התעוררות קדושה של גודל הערך של הוספת היוקר שבעצם השורש של הקדושה, הבא על ידי הרחבת הפרטים, אפשר לתקן שידלג הנחש דקדושה דילוגין, ויתוקנו לו בחינת הרגלין, ויטעם גם כן טעם מעדנים פרטיים. ומכל מקום כל אחד הוא חוזר לטבעו הקבוע, ואתתא הדרא לניחותא, על כן אין דרכי הלימודים וההדרכות שוים לכל אדם, כי אם כל אחד לפי ערך נטיית נפשו ושורש קדושתה.

==יא.== 
מה שאמרו חז&quot;ל האי מאן דבעי למיעל למתא ודחיל מעינא בישא, לינקוט זקפא דידי' בימינא בידי' דשמאלא, וזקפא דידי' דשמאלא בידי' דימינא, ולימא הכי, אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא כו'. אין הכונה שיועיל דברי שקר אם אינו מזרעא דיוסף, כי אם מפני שכל ישראל נקראו על שם יוסף הצדיק כדברי חז&quot;ל במדרש רבה על פסוק נוהג כצאן יוסף, ועל כן צריך לומר שאיזה כח תכונה של יוסף ישנה בכל ישראל. על כן אף על פי שבזרעי' ממש הכח של אין עין הרע שולטת בהם הוא בפועל, ואינו צריך לשום התעוררות הכח על ידי דיבורים והכנות מצד האישיות הפרטית, בכל ישראל הוא בהעלם, בתור כח שלא יצא אל הפועל, שמועיל להוציא לפעל כשמעירים אותו על ידי דיבורים ראויים לכך. על כן אנן מזרעי' דיוסף הוא מובן אמיתי, לעומת אותו היחש שפעולת עין הרע מתיחסת להרע ח&quot;ו. גם באופן פשוט, אי אפשר כלל בריבוי הזמן, שהמשפחות מתערבות על ידי החיתון, שלא יהי' קצת תערובות מזרעיה דיוסף בכל אדם מישראל, ואותו החלק המועט מתעורר על ידי התעוררות כח הדיבור, והיינו ממש מזרעי' דיוסף קאתינא. וענין שימת זקפא דידא דימינא בידי' דשמאלא וכו' הוא כי הכח הדמיוני להרע פועל על ידי שני ענינים הפכיים, או כשמצייר לו מושגי רעדה ופחוד על ידי גודל הצעת חסרונו והענינים הרעים שבמצבו ובמעשיו ובכל המתיחס לו עד שיפול רוחו בקרבו, ועל ידי נפילת הרוח יבא לעצבות ועצלות, ומזה נמשכת גם כן נפילה מוסרית. וכל זה נמשך ממה שימשך ביותר אחרי ההשפעה החיצונה להתהדר בעיני זולתו, ולא לחוש על הענין הפנימי שבעומק נפשו, וממילא בעומק נפשו חותרת העצבות על ידי התביעות הפנימיות ומוסר הכליות יותר ויותר. על כן ההגנה של עין הרע נמשכת ליוסף ממה שקידש שם שמים בסתר, דהיינו החוזק הפנימי מבלי הבטה אל ההשפעה של ההתהדרות מחוץ, שאין לה ערך אמיתי כי אם דמיוני. וכל מה שיותר יתמכר האדם להיות בכל דרכיו משועבד רק להתהדרות בעיני זולתו, ידחקהו ביותר כח הטבעי התובע שיקוע בחלק הפנימי שבנפש, להעלות ברעיון את כל החסרונות הפנימיות, וממילא לפי הנהוג יתאמץ להשכיחם ממנו בחפזון, לא בסדר שכלי ושימת לב להטבתם, כי אם למעכם ולבטלם. ועל ידי זה מתרועע יסוד המוסרי, והעין הרע השולטת ביחוסה להקנינים החיצוניים שולטת ח&quot;ו. ולהיפוך, יש אשר יגביה דמיונו יתרונו לאין שיעור, מפני שטחיות הבנתו בערך השלימות, וזחיחות הלב תביא גם כן רפיון ברוח הפנימי, שהוא אב לכמה רפיונות כלליים ופרטיים. אמנם דרך הטובה היא הכרת עצמו לפי האמת, הבנת יחוסו להצדדים הטובים והרעים, בין במעשה בין בשכל, בין בכל דבר טוב, ולא יפול רוחו לגמרי, כי אם ישמח על מעט הטוב שעלה בידו, ויאמץ להתרחק מכל הרע, ואז יהי' שמח ושפל ברך, ולא יחוש להתעצם בהשפעה החיצונה כי אם בהפנימית, ועל ידי זה לא תפול עליו עין הרע. כח הימין מורה על יתרונות, השמאל על חסרונות. כח הכפים מוציאים לפועל את הפעולות. הזקפא, הגודל, בו מתרכז כח תפיסת הפעולות הידימיות. על כן ינקוט הזקפא זה בזה, להרכיב היתרונות עם החסרונות ולבסמם זה בזה, ולהעמיד עצמו בתוכן ממוצע בין נפילת הרוח לבין זחיחות הלב. אז יושם עיקר תכונתו בערכו הפנימי המושג בהערכה שכלית, לא על פי ציורים דמיוניים המפסידים בכל ענינם. 

ואי דחיל מעינא בישא דידי', ליחזי בטרפא דנחירי' דשמאלא. כשמתעצם הכח הדמיוני באדם, להיות בעצמו, מצד השפעת הדמיון הפנימי שלו, מתפעל בעצמו על יתרונותיו, הוא אות שאיננו מכיר כלל ערכו האמיתי, וחסרונותיו נעלמים ממנו לגמרי ואיננו יודע כלל ערך חולשתו, על כן יראה להיות מסתכל בעצמו. והנה עיקר ההכרה היא בפנים, ובפנים העיקר הוא החוטם, בחוטמא אשתמודע פרצופא, ואין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם. על כן רק חלק החוטם יוכל אדם לראות מצורתו על ידי הסתכלות, להורות שיש יכולת לעיקר האופי שלו להיות מוכר לו. על כן ליחזי אטרפא דנחירי' דשמאלא, שיעוררו בסגולה לצמצם השקפתו על מגרעותיו, ואז לא יפול בעינא בישא דעצמו.

==יב.== 
יש שהאדם עומד במעלה עליונה במוסר ובהשכלה, ומתוך מעלתו איננו יכול להסתכל בדברים הקטנים, אף על פי שהם גם כן יתרונות, אלא מפני שהאדם הוא מוגבל בכחו ועל ידי מה שימשך לדברים הקטנים יוכל להפסיד כח יותר גדול בשלימות על כן איננו נמשך לדברים שפלים אף על פי שיש בהם יתרון, מפני שהנו מפסיד יותר מתיקונו. אבל במדת השלימות של אין סוף, נכללת השלימות של כל הפרטים היותר נמוכים וקטנים. המגביהי לשבת המשפילי לראות. ולא עוד אלא שהדברים הקטנים מצטרפים להשלמה היותר עליונה, ונמצא שאינם באמת דברים קטנים כלל. אמנם מי שבתחילה היה לפי מצבו מוכשר לעיונים הקטנים, אז בהתעלותו מצטרפים ומתעלים הדברים הקטנים, בין מצד כמותם, שעל כל פנים ריבוי רשמים בנפש מעשירים אותה, בין מצד האיכות, שהם מרחיבים את היסוד הכללי לדברים הגדולים. על כן אף על גב דבבל היא ארעא דחשוכא, מכל מקום חד מנן כי אתי להתם הוי כתרי מינייהו, שמצטרפים יתרונות הבאים מצד ההסתכלות הקטנה.

==יג.== 
עבודה זרה משפלת את מושג האלהות לשפלותו של האדם, על כן היא ההשחתה היותר גמורה. ותולדתה, שהיא עשיית פסל מוחשי אפילו לשם שמיא, כיוצא בה משפלת את הציור של רוממות האור האלהי שבנפש האדם, שממנו נמשכים כל חמודות. אמנם המצות המעשיות, וכל פרטי עבודת ד' שבפועל ומעשה, וכל הציורים האמוניים הבאים בכח השיר של קודש, הם מרוממים את האדם למושג האלהות, ומשאירים את המושג עצמו לפי ערכו הגדול, על כן הוא יעלה תמיד ויוסיף חיי עולם לדבקים בו. ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום.

==יד.== 
פגם הברית גורם שכל דבר קל מגרש אותו מציור שלימותו. והסיבה, מפני שעל ידי ההשחתה המעשית ביסוד המוסר והשכל היותר נעלה, יסוד חיי העולם, חיי העתיד, פועל החשכה פנימית שאי אפשר לו עוד להכיר לאמתתו כל ערך של כל ענין נחמד וקשר אמיתי לכל ענין תכליתי מוסרי, שהם כולם ענפים מהמוסר המחוקק למטרת חיי העולם של העתיד היותר גדול. על כן כל ציורי המוסר הם בו ברפיון וצריכים סעד גדול, ועלולים להפגע מכל דבר קל. אבל אחרי ההתחזקות בתשובה מאהבת ד', והעיון באגדה, שמתוך כך האדם מכיר את מי שאמר והי' העולם, מאיר עליו כח יסוד הטוב, ומתחילתו נעשה על ידי האמונה, אף על פי שאיננו מרגיש בציור פנימי, ואחר כך משתלם בו גם כן האור הפנימי. והריחוק עצמו נעשה קירוב, שמתוך שאור הצדק המורגל אינו פועל עליו כבר להחיותו, הוא מוצא בעצמו צמאון להעלות את הציורים למעלה יותר עליונה, ונמצא שהזדונות מתהפכות לזכיות.

==טו.== 
לא כל הרשמים הבאים בנפש פועלים עליה לטובה, כי הרבה מהם פועלים לרעה גם כן, ועליהם נאמר העבר עיני מראות שוא. אבל אין דבר שלא יפעול על הנפש, מכל רושם הבא עליה, בין מצד מצבה בין מצד מקריה. על כן כל מיני המצבים שעוברים על האדם לכל פרטי פרטיהם וכל מקריהם היותר שונים ויותר דקים, הכל הם מילואים למלא בהם את צביון הנפש, ועל ידם תטביע את חותם פעולותיה, מחשבותיה ורגשותיה. והכוחות השופעים ממנה על העולם הכללי, תלויים הם באיכותם לפי ערך התיחשם לאותם הרשמים. על כן אין לך כל רושם עובר על האדם שאינו נועד לתעודה. וחייב האדם להיות שמח בכל העובר עליו, ולדעת שהכל הם תוצאות מהמחשבות הטובות שד' חושב על יצוריו. ובודאי יוצא הדבר אל הפועל ביותר על ידי הידיעה הכללית והפרטית בערכם של הרשמים, ויחושם זה לזה ולהכלל. ואינה דומה הפעולה למי שמשיג את הענין בדרך כלל, למי שמשיגו בפרטיות, והכל תלוי באיכות ההשגה ובהירת ציורה, שמתחלף לפי מעלת האדם והכנותיו הקודמות. והן הן העלאת הניצוצות, שראוי לכוין עליהם בכל ענין בתור בכל דרכיך דעהו לרבים מבעלי עיון ומארי דחוכמתא.

==טז.== 
אריכת המחשבה היא דבר מוכרח, למי שמגיע למדה זו שיש לו מה לחשב ומה לברר. וכשהוא מקצר בזה, לא מבעי על ידי מה שמפנה לבו לבטלה, אלא אפילו על ידי עסק תורה ומצות, מכל מקום כיון שאינו גומר מה שמוטל בחוקו להגדיל כח הכרתו הפנימית, הרי הוא מפסיד לעצמו, ועת ומשפט ידע לב חכם.

==יז.== 
הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה. רבותא קמ&quot;ל, דאפילו כח הדמיון שבארץ ישראל הוא גם כן מיוסד על יסודי האמת והטהרה, שתמציתו הכרת אלהות. דומה כמי שיש לו אלוה. ודמיונות שבחוץ לארץ הם חשוכים ומחשיכים ומרחיקים את האדם מקונו, על כן הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. על כן גם הרעיון הדמיוני יש לו בארץ ישראל מעלה חשובה. על כן היתה ארץ הנבואה, שצריכה גם כן לעילויו של כח המדמה והשלמתו כדברי הרמב&quot;ם במורה נבוכים. על כן היא מכפרת עון, כי עיקר פגם העון הוא מפני שפועל להחשיך את מאורו של כח הדמיון, שאין השכל יכול לו, אבל בארץ ישראל גם הדמיון עצמו איננו מחשיך, כי חיי נשמות אויר ארצך.

==יח.== 
התשוקה הפנימית שבנפש להיות משכיל בפועל, היא מיגעת לפעמים יותר מהראוי. על כן צריך לפנות רק למטרת קנין נשגב זה, אבל לא לבקש שיבא כולו בבת אחת ובכל עת, כי אם לשמח בחלקו בלכתו בדרך טובה, בידעו שהוא הולך ומתקרב לתעודה זו של ההשכלה הפעלית, שיציאתה אל הפעל תלוי בבירור הידיעות לפי עצמיותם וחוזק התעצמם בנפש. בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, בין שונה פרקו ק' פעמים לשונה ק&quot;א פעמים, שהכל תלוי כפי החוזק ועומק הרושם שעושה המדע, שהולך ומתעמק על ידי החזרה.

==יט.== 
הערך של טובת דבר טוב, וכן של רעת דבר רע, איננו יכול להתברר ולהתבחן רק מצד פעולה מיוחדת, כי אם בהיותינו מבחינים מה תהי' התולדה היוצאת מהקיבוץ של טובות מתמידות ומתפשטות בהמון רב וזמן רב, וכמה יפסידו הרעות בהתפשטם. וכח המוסרי מתפשט מהכח הכללי על הענין הפרטי, לתן לו צורה נהדרת בטובה, ונעכרת בהפכה. ובכלל, התולדות הנן גם כן סימן להרע וההפסד הנמצא בענין מצד עצמו, וכן לצד הטובה, ועוד במדה טובה מרובה.

==כ.== 
האמונה המצורפת עם ההכרה הפנימית, היא הרצויה והמביאה אל הטוב. היא באה לחזק את היצור, ונובעת מחוזק כח החיים המלאים באמת. והפכה היא האיולת המתאמרת בחכמה, שתולדתה הריסה ורעה, ומתדמה גם כן לדבר שכלי, ותכליתה היא חיזוק כחות הרעות באמת, והנם מובילים לתכלית שהוא באמת מוטעה ומדמה. אבל האמונה מבלי דעת, מה שהוא כנגדה אינה מכלל הקבלתה כלל, שהרשעה המשולחת בלא השפעה שכלית איננה מביאה תכלית דמיונית. אבל האמונה הטובה בכל אופן מביאה טוב, שבאה על כל פנים מהכשר טבעי בנפש להיות נוטה למוסר ודרך טובה. על כן מצה שהיא נהמא דאסוותא ומיכלא דמהימנותא, צריכה להיות מה' המינים דגן, שאין התינוק יודע לקרא אבא ואימא עד שיטעום מהם. אמנם גם יוסיף על ידי זה מכאוב, מפני החסרון שבכח הדמיון לקלקל הדברים על ידי העקמת השכל, על כן הם באים לידי חימוץ, שהם גם כן בכלל לחם, אלא שהוא לחם חמץ, בלתי מוביל לאותו התכלית שטבע הטהור של האנושות בנוי עליו, כי אם מבולבל עם שינויים שעכרוהו אחר כך. אבל מה שהוא חוץ לה' מיני דגן, אינם באים לידי חימוץ אלא לידי סרחון, שההפוך מהאמונה הבלתי שכלית איננה דבר מסודר כלל, ולא אמונה כזאת היא יסוד המבוקש, כי אם דוקא אותה שבהעדר שמירתה תוכל לבא לידי חימוץ. רק אז יתקלס עילאה, בהיות ההכרה משתלמת על ידי המדע המבורר המופיע על הבנת היסודות האמוניים לאמתתם.

==כא.== 
מה שהרשמים הטובים מתורה ויראה נעלמים מהאדם אחרי שכבר זכה בהם, הוא כדי שיוסיף לחדש ציורים על ציורים לטובה. והנעלמים אינם כי אם עולים מחוג האדם למקום שעושה פירות ושאין היד שולטת, אבל הם קיימים, ונמצא שמחיקתם היא טובת האדם, להוסיף רכוש אמיתי. וזהו מענין האיסור של הטלת קנקנתום בתוך הדיו, כדי שיהיה כתב שיוכל להמחות, וזהו שבחו ויתרונו.

==כב.== 
יש מי שכח ציורו גדול, על כן כל דבר הדומה לכיעור פוגם בו, והוא צריך להיות מדקדק מאד במעשיו. אמנם גם לו להיות שוקל הדבר בפלס ישר שלא להפליג יותר מדאי. ויש מי שהוא אדם גדול ובעל שכל, ואין כח המצייר שלו גדול כל כך, אין הדיוק המתיחש לחסידות במעשה פועל עליו כל כך. ויש מי שציורו גדול ובהיר כל כך עד שמקבל את ההטבעה של המשפט הישר יפה, ואינו צריך לשום הפרזה של חסידות מעשית. ובכל אופן, הגבלת הדרך תלויה בבירור הלכות ומשקלן בעומק עיון וידיעה הגונה, שאז הדעת מתישבת יפה בגדרי הזהירות. ובמיעוט הידיעה החובות מתכפלות מפני ההסתפקות, והעול מתרבה למשא על הנפש, על כן לא עם הארץ חסיד. ואולי יש יחש לאלה בין עבד לפני המלך לשר לפני המלך.

==כג.== 
בשחיטת יצר הרע, הרשעים והצדיקים, הללו בוכין והללו בוכין. הללו בוכין איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה, והללו בוכין איך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה. דבר שיסודו בדמיון כוזב, כשיסור הכח הדמיוני, אז יתגלה כח האפיסה והריקניות שבו. אמנם דבר שיש לו יסוד חזק במציאות וצורך ותעודה שכלית, אף על פי שהדמיון לפעמים מסביר לו פנים, מכל מקום בהסתלק יסוד הדמיון יש שיראה גם כן לדבר גדול. ויש שעל ידי הסרת הדמיון, עוד תראה ביותר תעודתו המושכלת ויגדל עוד ערכו, סימן לדבר, ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל ד' מעל לגבול ישראל. והנה היצר הרע בכלל ודאי יש לו תעודה נכבדה. כי הכוחות הרעות, אף על פי שהם מסבבים רע לעושיהם ולנמשכים אחריהם, מכל מקום הם נדרשים לכלל המציאות כמו הכוחות הטובות ממש, אלא שאיכות הצטרכותם למציאות איננה באופן אחר כי אם כשתעשה דוקא על ידי מי שמתפתה מיצרו ואיננו נזהר מליפול במוקשים על ידי שרירות לבו. ואם רק יבא למדה זו להיות רואה בעין פקוחה את דרך האמת, שוב כל מה שיעשה לזו התכלית, לא יביא את אותה התועלת הצריכה לצירוף החלק הרע אל הטוב, שתעשה דוקא על ידי עושי רע, ומשתכלל במציאות אמנם דוקא על ידי ביעורם וכליונם וסבילת יסוריהם של אותם הכוחות הרעות עצמם. על כן בדרך כלל עולה קילוסו של הקב&quot;ה מגיהנם כדרך שעולה מגן עדן. והנה מה שמתיחש אל ההדרכה המעשית לאדם, קבועים הם יסודות הטוב והרע המוסרי, ואין רשע נמשך לרע כי אם על ידי המשכו אחרי דמיון יצרו הרע על ידי הכחות הדמיוניים, אבל בשום אופן אין המניע את הרע מוצא יחש בעצמו עם התכלית הכללית של צורך הרע. כי אם הי' בא למדה זו, כבר לא הי' רע מוחלט בפועל, ולא הי' ראוי כלל אפילו לתעודת הוצאת רע הכללי עצמו, כי אם כבר הי' נכנס לצד הטוב, כענין גדולה עבירה לשמה. על כן המשכת הרשעים היא כולה מצד פרטיות המסרם ברשות לבם ואי אפשריות הגברתם על שקרותו של הדמיון, המראה להם את הרע לטוב ואת החושך לאור. על כן בראותם את אור האמת, יתגלה להם ערך האפס הנמצא במה שנמשכו אחריו. אמנם הצדיקים הם כבר למודים להיות נמשכים אחר הטוב הכללי ומכניעים את הטוב הפרטי לגביה. הם, בראותם שהרע עם כל אפיסתו מצד הדמיון יש לו כמו כן תעודה כללית, שישמשו בעולם הכחות הרעות שיצאו אל הפועל דוקא על ידי עומק הרע, הם מתפלאים לומר, איך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה, לולא היתה התעודה הטובה שיש להמציאות שסיבב הכח המעיר לעשות הרע בכלל נגלית לפנינו ומצטרפת עם הכח הדמיוני, היתה בודאי קשה להכבש. אמנם הקב&quot;ה איבד דרכן של רשעים מנגד עיניו, שלא תתראה בחוג הבחירה שיסוד הצדק והרשע עליו בנויים. אבל בהתגלותו בכל ערכו, יראה באמת להר גבוה, כלומר שיתגלה ערך תעודתו החזקה במציאות הוייתו, שאם כן כל תביעותיו הם ממשיות לפי האמת, אלא שעומק היותר נעלה של האמת לאמתתו, נגלה דוקא על ידי כיבושו ושלילותו. אבל איננו בשום אופן חוט השערה, דבר המתבטל באפס יד, כי אם הר גבוה שכח ענקי דרוש לכובשו. וזהו כח הבחירה הנפלא מאד בעוזו, שנגמר בעצם על ידי עזרתו של הקב&quot;ה, ולולא הקב&quot;ה עוזרו אינו יכול לו, ולא ניתן רשות לעין לראות, ואלמלא ניתן רשות לא היה אפשר לעולם לעמוד מפני המזיקין. ושרו של עשו המתאבק עם יעקב, טרם שעלה השחר אין לו רשות כלל לגלות את שמו, כי אם משיב למה זה תשאל לשמי. שכיון שתעשה למטרת השם, היינו התעודה שהיא חפץ טוב, כבר לא יצא זה התכלית המכוון מהרע לעמקו. על כן הקב&quot;ה באמת מעצים כחם של צדיקים לעשות רצונו.

והנה פרטי הכוחות והפרטיות הדקות שבמציאות הנם נחלקים למדריגותיהם על ידי החילוק של הבחירה הגלויה באדם, ביחש לשכר ועונש, ועל ידי הבחירה הכמוסה, ביחש לחילוק המדריגות בכלל, על פי היסוד דהכל צפוי. והנה כדי להרים את הערך של כל כח היותר שפל שבמציאות, צריך שיתגברו עליו בכמותם ואיכותם הכחות הטובים שמתגברים על ידי כח הבחירה לטוב. על כן כל מי שהבחירה הגלויה עתידה להיות בו יותר חזקה לטובה, ניתן לחלקו כחות יותר עמוקות ברע, כדי להשתמש בהם לצד הטוב. ויועיל חוזק שלהם לעצמו, לכללותו, ויועילו גם כן לעצם הכחות בהפיכתם לטובה, העלאת הניצוצות ותיקוני הנשמות המפוזרות. על כן רבי עקיבא, לפי גדולתו נתנו לו כחות היותר עמוקים בעמקי הרע להשלימם, כי לפי גודל ערך נפשו הי' בו כח לתקנם, ולפי רכותו ורוחניותו הי' צריך לבסיס חומרי כזה, כדי שיוכל להתחזק בדרך מיצוע שלא להתפשט לגמרי מחומריותו. על כן בכל מעשים הטובים לא הי' אפשר לו להעלות את הניצוצות האחדים שבאו לו דוקא לגורלו מאבותיו שהיו נכרים, כי אם במה שהיה מצטער כל ימיו על פסוק ובכל נפשך, ודוקא על ידי מסרקות של ברזל, שמתוך שכל מה שאפשר להעלות על ידי הבחירה המעשית שבידו של אדם כבר העלה, ונשארו רק אותם החלקים שאינם יכולים לעלות כי אם על ידי רושם עמוק כזה של מסירות נפש נשגבה כזאת. ובהיות האדם מגיע למדה זו, אין הניצוצות מתדבקים בו, אותן שהם צריכים להתעלות מצד ערכם הרע, כי אם מצד שימושם הטוב. על כן אינם מרגישים כלל צער הקדושים הללו, גם בשריפת אש ומסרקות ברזל, כי הצמאון הגדול החודר עד עומק הנפש והבשר, להשלים חפץ עליון, מהפך את הצער היותר עמוק לרגש עונג היותר נעים, שנועמו מתגדל דוקא על ידי התרבות הצער, כנועם חום האש למי שנתקרר על ידי קרח נורא. והנה מדה זו היא למעלה מכל דיבור והגיון מוגבל ומכל מוסר חוקי הנוסד על אדני הבחירה הגלויה המתיחסת לשכר ועונש. על כן מלאכי השרת תמהו זו תורה וזו שכרה, ואפילו משה רבנו ע&quot;ה תמה, מפני שיסוד התורה צריכה להיות דוקא מצד הבחירה הגלויה, רק הארה דבחירה הכמוסה מאירה בה בעולם הזה. והתשובה על זו תורה וזו שכרה היתה האמיתית, היותר שלמה, שתוק, מפני שהדבר למעלה מערך דיבור. שמי שבא למדה זו של מחקר באלה הענינים, אינו צריך כלל שילמדוהו ויורוהו בדיבורים פרטיים, כי אם הוא מבין מדעתו. ותוכן הדבר מה שאינו מתאים ליסוד הבחירה הגלויה דשכר ועונש, הוא מפני שכך עלה במחשבה לפני, והמחשבה היא לפני מי שאמר והי' העולם, מלך מלכים הקב&quot;ה, דהיינו עומק האמת הנעלם מאד לפי עינינו ועיני הנבראים הטרוטות בכלל, שאנו מתארים את שמות ד' ית' וכינוייו על פי השגותינו בבריאה ובהשגחה הגלויה. אבל מה שנשגב ממה שישפע בנוהג על שכלינו מצד ההנהגה ההוית וההשגחה המושגת, היא לפני הערכים המורגלים לנו, ומצדה לא יצאה כל הבחירה לפעל כי אם חלק ממנה, ומה שמתיחש לזה החלק, שם הצדק הוא עצמי, לא מקרי כשכר ועונש הגלוי, ואין יד שום כח פרטי מגעת שם, כי אם מי שלפניו גלויים כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית. כך עלה במחשבה לפני. וזהו חלקם, החלק שנפל בגורלם מעלמין דתוהו, ממלכין דמיתו, הוא בחיים, שאינם מתיחסים להם מצד הרע והמות כי אם מצד החיים. וזהו מה שמטיבים להחלקים עצמם, מטיבים על ידי זה לעצמותם ופנימיותם. כי על ידי העובר עליהם משיגים בפנימיות הדבר הצפון, שהוא עונג היותר נשגב שבהשגה, מה שאי אפשר כלל שתהיה כל כך ידועה על ידי שום לימוד, כי אם על ידי מה שאפשר לאדם לחזות מבשרו ומנפשו. אין חכם כבעל הניסיון. חלקם בחיים, וצפונך תמלא בטנם. ואותם הכוחות הנפלאות הם ראויים לקבע מקור יסודי לדורות הבאים להיות מעיין נובע אור ודעת אלהים. ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם.

==כד.== 
ציצית, למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, הוקרת הפרטים. כמו שהבגד מכובד מצד צרכו החומרי והמוסרי, כן צריך החוט להיות מכובד, מפני שאם אין חוט אין בגד, וכל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול כמו שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת. וכן כל מעשה וכל ענין פרטי מצטרף להשלמת הכלל כולו, וכמו שהכלל חביב בטבע מפני שאורו מורגש, כן צריך להיות הפרט נחמד וחביב, החוטים הפרטיים שמהם נארג הצדק. צדק לבשתי.

==כה.== 
טעם איסור טומאת מתים בכהנים, מפני שהם מורי העם, ומרוחם נאצלת ההשפעה על הסגנון המוסרי, והמוסר שבתורה הוא מיוסד על אהבת החיים, שהרי מצינו אפילו במשה רבינו ע&quot;ה שבקש והתפלל על החיים, והיינו שהתשוקות הטבעיות הטהורות הן הן השלמות מצד עצמן, וכן אהבת החיים היא השלמה עצמית באמת. והמוסר שממנו יוצא שנאת החיים יתכן להיות רק בתור רפואה מרה הניתנת לפעמים למחלה רעה שלא תתגבר, אבל אין זה היסוד הקבוע שבאורח החיים. על כן הרחיקה תורה את כהני ד' ממעמד המות, שלא ישפיע על רוחם, הנח יותר לקלוט השפעה רוחנית, סגנון הדרכה לשנאת החיים. ובאמת הדרך לאהבת החיים המלאה, היא רק היא תעורר את האדם לאהבת חסד וטוב, כדי להיות החיים ממולאים כראוי, והם מעירים את האדם גם כן להשביע נפשו באור ד' כדי שישפע עליו חיי עולם באמת.

==כו.== 
מנהיגי הציבור ויחידיהם, שהם דוגמת שבת, הם הגדולים שאינם צריכים להסכמת הציבור, כי אם הם מצד עצמם הם גדולים, דוגמת שבת דקביעא וקיימא. אמנם מי שצריכים דוקא שיסכימו עליהם הציבור, ואז בצירוף מה שיש להם מהיתרון יכולים לפעול, הם דוגמת יום טוב, דישראל הוא דקדשינהו לזמנים. ויש בהם דמיון לחול בענין מלאכת אוכל נפש, והיינו שהחומריות והפרטיות תופס אצלם איזה מקום, מפני שלא עלו עד מעלה כזאת שימצאו את חייהם כולם במושג הכללי והאידיאלי, הטבת הכלל ותיקון ענינם. אמנם הרושם שפועלים המנהיגים שהם הרבה יותר מן העם, הוא עצום לשעתו מפני כחם הנשגב, אבל פעולתם היא מצד עצמם, לא מצד הציבור שהם למטה מהם הרבה. על כן אין ניכר כל כך רושם של הנהגתם בפועל אחר כך, דוגמת דרך נשר בשמים, דרך אניה בלב ים, דרך נחש עלי צור, והיינו צור דהכה משה, ובמי מריבה היה סלע, ומצד גדולתו של משה רבינו ע&quot;ה היתה הנהגתו למעלה מערכם ולא הי' ראוי שישאר הרושם של נבואת תורה בגלוי, כי אם לא קם בישראל כמשה עוד נביא, וצור תעודה חתום תורה בלימודי, וכיון שניתנה תורה למשה שוב אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. אבל אחר כך הרושם הוא בהעלם תמידי, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, וכן קדושת השבת משפעת בכל ששת ימי המעשה, אבל רק בהעלם, וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נובע מהלכה למשה מסיני, ואפילו דברים הנעלמים שלא נתגלו למשה ונתגלו לר' עקיבא, מכל מקום כשחזר לאחוריו שמע דמטו בה משמיה דהלכה למשה מסיני ונתישבה דעתו, והיינו הפעולה שבהעלם. אבל יום טוב יש לו אסרו חג, מה שאין כן שבת, וכן מיום שחרב בית המקדש עלמא קאי אקדושא דסדרא, שממשכת כח התפילה גם עם הציורים שבעולם המעשה, ואאמן יהא שמיה רבה דאגדתא, שהוא על הלימוד המיצוע, מה שאפשר להיות מוסבר גם כן לפי נמוכי הדעת של הציורים הפשוטים הבלתי כל כך מדוייקים בענינים הרוחניים, אבל הם מאדירים את היסוד המוסרי לפי ההסברה האפשרית עד עלותם למעלה יותר רוממה, דהיינו הדרגה שאינה מתרוממת כל כך עד שיגיע למעלת אי אפשרות ההכרה למונהגים בערכי'. באופן כזה יש קצת יתרון, שאפשר להשאיר רושם גם כן אחרי הפעולה כערך אסרו חג. על כן לא הוזכרה בתורה המשכת ערכו של משה ביהושע כי אם על ידי נתינה מהודו, שהוא ענין הסגולה הפנימית, אבל המן פסק ולא נסתפקו כי אם ממן שבכליהם ואחר כך אכלו רק מעבור הארץ. על כן מצויין הוא ערך ימי עולם משה עבדו, דהיינו ימי משה, ואחר כך אין להם רישומם הגלוי, אבל ימי יהושע נמשכו גם כן בהזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע. ויש חותם ויש מחוקק. החותם בשעת פעולת חותמו אין האותיות הנחתמות נראות, מפני שהחומר הנדרש להחזקת האותיות מעכב עליהם, וכן בשעת החתימה אין הנחתם ראוי כל כך להיות הרושם אמיץ, מפני שצריך להיות רך כדי שיטבע בו החותם. אמנם אחר כך כשיגמור החותם פעולתו מתגלים האותיות הנחתמות, ומתקשה הנחתם, כדי לקבע על האותיות טבע של קיום קבוע במשך הזמן. משה רבינו ע&quot;ה נקרא מחוקק, שתיכף מתגלה כח הפעולה וכח קיומה. לכל האותות והמופתים והיד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל. ומנהיגים האחרים, ההנהגה מתחזקת באופן שמתרחקים מהמנהיג, והדורות האחרים הבאים מכירים לטוב ערך הפעולה, אז נצמח גודל הערך שהוא הערך האמיתי שמתברר במשך הזמן, ככמה תקנות שמצינו דגזור בית דין ולא קבלו עלייהו עד דאתו בית דין אחר וקבלו. ובודאי שהועיל השפעת בית דין הראשון, והדבר תלוי בעיקר אי איכא הגוי כולו, דוגמת יום טוב דישראל קדשינהו לזמנים. אם כן, הדבר הנחתם הוא רק לשעתו תלוי ברצון הציבור, רק אחר כך מתחזק הדבר כחומר החותם, עד שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה, וחיויא דרבנן לית ליה אסוותא. אבל זהו כשכבר איכא הגוי כולו. אבל תורה אינה תלויה כלל בהסכמה, ובאה על ידי כפיית הר כגיגית, ותיכף הוקבעה בעוזה המלא, על כן נקרא מחוקק, החוצב בצור, מבלי הרכת הנחתם, רק בכח החקיקה האדירה. קול ד' חוצב להבות אש. ואצבע אלהים כותב מכתב אלהים בלוחות של סנפירינון, שמבקע אפילו פטיש וסדן. חרות על הלוחות.

==כז.== 
הרגשות הפנימיים אינם בידו של אדם להעלותם, כי אם המעשים. על כן ישתדל האדם להיטיב המעשים לתכלית עצמם, גם לתכלית הטבת מצבו הפנימי, ועיקר מגמתו יהי' קביעות הרצון לטוב. ולא יחרד הרבה על רגשות פרטיים שאינם מחשבות של רצון קבועות, שהם אינם באים כי אם משירי הרצון שאינו הגון, ובקביעות הרצון להיטיב על ידי התחזקותו במעשים, הוא מתחזק, ועל ידי זה הרגשות שאינם לטובה פוחתים והולכים, והנפש מתמלאת בכבוד ורוח נדיבה. ויש לשמח בבירורו הפנימי שהוא חפץ בחפץ גמור להשכיל ולהיטיב, להתקרב לחפץ ד' ודרכי יושר, אף על פי שהפרטים אינם מצוחצחים לפניו, מכל מקום על זה נאמר ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.

==כח.== 
כל דבר מושכל צריך לצאת אל הפועל, והכל הוא מעלה שלימות, והם פרטי גילוי רצון העליון לפי הכרת בני אדם, ובודאי הם כלולים במחשבה העליונה. על כן צריך אדם לפשוטיה דעתי' כמה דאפשר, ואין לך רמז היותר רחוק שלא ניתן להאמר. ואין ראוי להעיק כלל לכח היצירה שלא יוציא אל הפועל מה שיוכל, כי אם כשהוא דבר של תוהו או של הפסד. אבל כל שיש בו ערך, בין ערך של חידוש בין ערך של הוספת רושם בדבר ידוע, כבר ראוי להחזיק בו, לרשמו, לחזקו ולקיימו. ולפעמים יוצא רישומו אל הפועל בהמשך הזמן על ידי הזדמנות התאמה לשברי רעיון, שבצירוף יעשה דבר גמור ונכון.

==כט.== 
סוסי אש המה אתוון דאורייתא. מה שאין האדם משיג מעומק הרעיון בכחו העצמי, על ידי חיבורו עם אות שבתורה מתגדל כח היצירה ועולה הרבה יותר מכחו, כמהירות הנסיעה ובטחונה על ידי הרכב. יש רגלי, שהולך בכח עיונו בענינים העיוניים שבתורה בדרך כלל, ואינו נעזר במובן הענינים על ידי אותיות התורה. ויש מי שאין בו כח ללכת רגלי, והולך על אתוון דאורייתא גם באותם הענינים שהם פשוטים וראוי לאדם בריא ללכת בהם רגלי בכחו העצמי. ויש שכל מקום שיש בכח ללכת רגלי הולך, ומשתמש באתוון דאורייתא לא מפני חולשתו, כי אם כרוכב על סוס לכבוד, כדי לעטר יותר את הענינים, או לרכוב במקום שאי אפשר שמה לבא על ידי כח עצמו כי אם על ידי צירוף הדרישה לאותיות התורה.

==ל.== 
ישנם אנשים שאינם יכולים לפרוש מן התורה והיראה, ואם יפרשו אפילו לשעה קלה לעניני העולם הם נפגמים. והנם דוגמת דוד המלך ע&quot;ה שלא היה ישן כי אם כשינת הסוס, והיה עומד תמיד על המשמר, והוא הדין מי שאינו יכול להיות יושב בטל שכישן דמי.

==לא.== 
ישנם בעלי כשרון שמשכללים ידיעותיהם מהשקפות שמחוץ להם, הסובבות אותם, ומתוך כך הם באים ומתקרבים גם כן להמושגים שבפנימיות. וישנם כאלה שמקור שכלולם הוא רק ערך המתברר בפנימיותם, והם הולכים ומרחיבים את גבולם לעולם החיצוני, כענין ב' ציורי הבריאה, אם עולם מצדדים נברא ובא עד האמצע על ידי ההתפשטות הצדדים החיצונים לצד פנים, או עולם מאמצעיתו נברא, מציון מכלל יופי, שמשם משתיתו של עולם. וכעין ההבדל של מטרא במערבא סהדא רבה פרת, לנהרא מכיפיה מיבריך. וכל אחד יבחין ידיעתו בערכו.

==לב.==
כל הידיעות הרוחניות שבתורה הם כדמות גבולים מסומנים לבא אליהם על ידי השתדלות באמצעים המביאים להם, על פי ההכנות הראויות. ומי שירצה לבא אליהם ישר, בלא שימת לב ליסוד ההכנות, תחת דברים של אמת יביא לו דמיונות, והוא כענין טמן עצל ידו בצלחת, גם אל פיהו לא ישיבנה.

==לג.== 
ההתערבות עם הבריות לפי ריבוי סגנוניהם, וקבלתם בסבר פנים יפות, מחזקות את הטפוס המוסרי של האדם, כשמתחזק תחילה בדעת וברצון אמיתי של יושר וצדק. ואינם יכולים לטשטש כי אם למי שאין מטרתו מבוררת לו, שהוא נמשך לכל רוח הבא לו מן החוץ, ובריבוי ההשפעה מהחוץ תלקה פנימיות עצמיותו, וכיון שאין לו חוזק עצמי, אין לו יסוד ובסיס לאמת וצדק. אבל הדעה המבוררת, והרצון השלם הנקנה על ידי בחירה במדות טובות ובדרכי ד', אז לפי ההתנגדות החיצונית יתגדל יותר כשרון תכנו הפנימי ויתחזק, כי כן טבע כל התאבקות, להוסיף עצמה במתאמץ להחזיק מעמד ולהוסיף כח ועז.

==לד.== 
יסוד הבטחון והשמחה נובע מהבירור הפנימי, שאין לחפוץ, גם לעניני עצמו, כי אם את מה שהוא חפץ אדון כל ב&quot;ה. ואז ימלא אדם שמחה ואומץ לב כפי מדת בירור דבר זה בלבבו, ולפי ערך התאמת כל ארחות חייו לזאת המדה העליונה.

==לה.== 
כל אדם צריך להרחיב שכלו כפי כשרונו, בפרט בכל דבר המתיחש לעיקר השלמתו ושורש נטייתו, שהיסוד הראשי הוא דעת ד'. ומי שהוא מוכן בכחות של הרחבה, אי אפשר לו בשום אופן להסתפק בקיצור וצמצום.

==לה1.== 
כל מי שכחו יותר גדול בעיון ובמוסר, יוכל להגביה דברים שפלים יותר ולהשתמש לטובה בכחות רחוקים ביותר, עד שרבי מאיר שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו הי' יכול ללמוד תורה מפומי' דאחר, כי הי' יכול להוציא תועלת גם מהדבר היותר מזיק. על כן הי' כתוב בתורתו כתנות אור, תחת עור המחשיך, וטוב מות, שהי' יכול גם כן מעומק הרע להוציא מקור חיים. והחיים הללו שהכוחות הרעות הם נהפכים בו לטוב, הם גבוהים בערכם מאד, מפני שיש בהם חוזק גדול ועמוק. אמנם לא הכל יכולים לבא למדה זו, על כן נסתמן מכל מקום רבי מאיר בשם אחרים לגבי שאר בני אדם שלא יוכלו לקנות מדתו הגבוהה שאינה הולמת להם. ואולי כשם שהי' רבי מאיר יכול להפך מושכלות העיוניות לצד הטוב, כן הי' רבי נתן יודע להשתמש במושכלות המעשיות, והי' יודע לקחת יסוד גם כן ממקומות אחרים ונימוסי עמים בעניני המשפטים, להתאימם לדין תורה על פי הערכה נכונה, מה שלא הי' יכול אחר לעשות כן, על כן הוא דיינא דנחית לעומקא דדינא. ואף על פי שכיון שיסוד הדברים הם מעלתם, לא נדחה שיטתו בכלל מהלכה כשם שנדחו דברי רבי מאיר, מכל מקום זהו דוקא אחר שכבר לקח וטיהר אותם בכלי קודש, אבל לעשות כמעשהו לא יוכל כי אם יחיד מיחידי סגולה, היודע להפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקא. על כן נקרא גם כן בשם יש אומרים. הנשיאות אמנם היא כערך הרבים, על כן היתה נטייתם גורמת להביא איזה התחלקות בינם לבין הנשיאות. ומכל מקום הוכר שהדבר נמשך מפאת יתרונם, אלא שאין דרכם כבושה לרבים, ותעודת נשיאות ומלוכה הוא כלל העם, ברב עם הדרת מלך, והכנעת היחידים בא לשם תיקון הכלל.

==לו.== 
כלים שאינם מקבלים טומאה הם, א' גיסטרא שנשברה בכדי טהרתה, ב' כלי אבנים, ג' כלי גללים, ד' כלי אדמה. יש לומר דטהרת הנפש שאינו עלול לחטא הוא או על ידי מה שכל כך החליש כח יצרא בתשובה של יגיעה עד שכחו חלש מאד ואינו יכול לעשות כל עניני חושיו כראוי מפני התחלשותו, והיינו שניקב בכדי טהרה. כלי אבנים היינו שהוא מתנהג רק על פי טבע האנושי טרם התפתחות המלאכות, והיינו תקופת האבן. ג' מי שכח הרע שבו פונה לא לדבר שמחוץ הוא נאה, כי אם שהוא מכוער לגמרי. אינם נמשכים אחריו היינו כלי גללים. ד' שאף על פי שהוא משתמש יפה בחושיו ולא חסר לו שום חוש לכל מיני עונג, מכל מקום הוא חלש הרבה בהרכבתו, דהיינו כלי אדמה שלא הוסקו בכבשן. כל אלה הם עלולים לטהרה ואינם מוכשרים לקבל טומאה. ומכל מקום מוכשרים הם לכל רגש ואינם חסרים שום הרגשה בידיעת החיים, וזהו שמבדילם מטהרה של ניקב בכדי טהרתו.

==לז.== 
כל מעלה שיש בה יתרון, אף על פי שיש שהאדם צריך ליחד את עצמו כבר לקנין מעלה שהיא מעולה ממנה, מכל מקום אינו רשאי לשלול ממנו גם את הקטנה בערך, כי אם לשום עיקר השתדלות שלו על המעלה היותר עליונה שאפשר לו להגיע, ואז גם המעלה הקטנה תהי' בידו, כענין בכלל מאתים מנה. אבל כשידמה שעל ידי החזיקו בגדולה צריך הוא לשלול ממנו את הקטנה ולמעטה בפועל, אז קרוב הדבר שתפגם אצלו על ידי זה גם המעלה הגדולה, והוא עלול להשאר חלילה קרח מכאן ומכאן. והדבר נוהג ביותר במעלות המוסר בקנין יראת העונש הקטנה, ביחושה ליראת הרוממות והאהבה שהן הגדולות.

==לח.== 
אל תהי צדיק הרבה, ולא אל תצדק הרבה, אמר קהלת, אבל ברשעה אמר אל תרשע הרבה. דהנה יש לכל דבר שאיפה ופועל. והנה מי שאינו שואף להיות צדיק גם כן יותר הרבה מערכו, הוא פוגם, שהרי חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב. אמנם בפועל צריך כל אחד להכיר יכולתו וערכו, על כן אמר אל תהי בפועל צדיק הרבה, יותר מערכך, אבל בכח תצדק הרבה ותחשוק לבא למעלה היותר עליונה. וברשעה אמר אל תרשע הרבה, אפילו במחשבה לא תחפוץ לרשע. ויש לומר שאמר הרבה, משום שהנטיות הטבעיות של האדם, אפילו אותם שיסודם הוא היצר והתאוה, מכל מקום הם טובים כשמנהיגים אותם בדרך ישרה, ואין ראוי לאבדם מן העולם ולא לכובשם יותר מדאי, בין בעולם הפרטי של האדם בין בעולם הכלל, דלא לסרוסי כלבא משום כל שבארצכם לא תעשו, כי אם להשמר שלא לעבור הגבול, שהגבול הוא הראוי, ויתר ממנו הוא הרבה.

==לח1.== 
מעשר הבנים האמור ביעקב הוא לוי, כדברי חז&quot;ל. אמנם קושיית הכותי במדרש רבה שאין המעשר שלם לגמרי שהרי הם י&quot;ב שבטים, ואיך לא עישר כי אם אחד ויותר טוב הי' להרבות במעשר ולעשר שנים, יש לומר דהי' בכונה, להורות שאף על פי שיסוד קיום התורה והעבודה בישראל בא על ידי שבט לוי המיוחדים לכך, מכל מקום גם כל ישראל אינם לגמרי בני חורין וחייבים לקבע עתים לתורה ועבודה, אם כן פתוך בכל אחד מישראל קצת מעשר, על כן נשאר חלק אחד אחוז מחומש בלתי מעושר בכל אחד מישראל, ונגדם המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, דהיינו חלק השייך לגבוה. ויש לומר דהתירוץ שבמדרש שם, משום דהבכורים שהם ד' אינם חייבים במעשר שהם קודש, ומצטרפים אפרים ומנשה, ונשארו עשרה חולין, מישך שייך בתירוץ שלנו. דבאמת קדושת הבכורות לא נהגא כי אם עד חטא העגל. ויש לומר דעד שלא חטאו ישראל בעגל היו לומדים תורה ולא שוכחים, רק מפני שנשתברו הלוחות הראשונות התחילו לומדים ושוכחים. וטעם השכחה הוא כדי שיהיה האדם עסוק תמיד בתורה, והיינו כענין דהירושלמי שבת שהי' ראוי לאסור אפילו דיבור של תורה אלא מפני שהפה הזה מסריח התירו לעסוק בתורה, והיינו שעל ידי היצר הרע השכיח באדם איננו יכול להיות דבוק בקונה הכל כי אם על ידי דיבור התורה בפועל. אבל במעלה הגדולה אפשר להיות קרוב לד' גם כן במעשים החומריים, והלימוד מה שנוגע לקיום תורה והמצות הוא קל מאד בזמן שאין שכחה, על כן כל בניך לימודי ד'. ונמצא שהחילוק שבין כהנים לישראל הרי הוא שכהנים מסורים לעבודת השכל והעיון שאין לו קץ לעולם, וישראל לעבודת המעשה, וחולין שלהם על טהרת הקודש הוא, ואינם חייבים לקבע זמנים לתורה לעצמם כלל, כי יסוד קביעות הזמנים אצל בני עולם המעשה הוא כדי להביאם למעשה, ומתוך שהם לומדים ולא שוכחים, וקרובים אל רצון ד', הם יכולים לעבוד על ידי הרחבת המעשה שהוא כולו קודש בארץ ישראל, שישובה מצוה. ולעתיד לבא ודאי יתוקן הענין, דבכורות שעלו לא ירדו, וכהנים גם כן ודאי לא ירדו, ויהיה אז המעשר בדיוק, משום דישראל יכולין לעסוק בישוב הארץ מאהבה, והיא נקראת חפצי בה, ארץ חפץ, שעבודתה היא חפץ ד'. על כן הקדים ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם, העיקר תהי' נטיעת הכרמים, לא כמו בחוץ לארץ שהעיקר הוא הדבר המביא להנאה. וניגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה, זהו ברכת ישראל בחוץ לארץ קרוב לביאת הגואל, כענין בחמישית דשבוע שבן דוד בא שובע גדול ואוכלים ושותים ושמחים ותורה חוזרת ללומדיה, כדי שיבאו על אדמת הקודש בטוב לב ובעילוי נפש מאהבת ארץ ישראל, לא מהכרח, לא הכרח גשמי גם לא הכרח רוחני, רק מאהבה. על כן אחר כך ושבתי את שבות עמי ישראל, ואז יהי' העיקר ישוב הארץ וההנאה טפילה, על כן ישוב הארץ תהיה עבודה ממש, מכל מקום היא עבודת חולין לגבי עבודת התורה. וחיוב העתים לא יהי' כל כך מוכרח, כמו שאין הכרח כל כך לחיוב התפילות בזמן הקרבנות בפועל, מפני שכח המרכז גדול מאד להחיות הענפים וההתפשטות. על כן אז יהי' המעשר בדיוק, והמרכז יהיה בין בחיי האומה על ידי הכהנים, חלק מהאומה בשבטיה, בין על ידי המשפחה, חלק מבית האב בבכורות. ובהגיע ישראל למדה זו שתהי' אהבת ארץ ישראל בלתי תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם, והעיקר יהי' ישובה. על כן מסיים, ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם.

==לח2.== 
בכלל, התרכזות כח חיים אדיר במקום אחד שממנו משתלח כח להחיות ענפים רבים, הוא סימן למצב טוב וחיים מלאים. על כן במערכת בעלי חיים אנו רואים שכל מקום שהיצור הוא יותר מרומם, הוא יותר מרכזי וחייו הרבה תלויים במרכזו, וכל מקום שימעט ערכו, יתפשט כח החיים שלו בכל חלק מחלקיו, וזנב הלטאה מפרכסת. אמנם יש מקום לקיבוץ ב' המעלות, שלימות המרכז, והתרבות החיים בכל חלק פרטי. זהו מעלת רשב&quot;י וחביריו, המביטים על חיי שעה ועסקיהם בעין בהירה ששופטתם לדברים נמוכים יותר מדאי לתעודת איש המעלה, שהוא כל אחד מישראל כשישתלם כראוי. אבל דרך המיצוע, שגם עלי' יעבור ודאי זמן הגון, הוא לרכוש את כח ההתרכזות והכרת כח החיים הרוחניים באופן אדיר במקום אחד. וזהו ענין איסור הבמות, לסמן יסוד עבודת ד' במרכזיות האומה, כדמות הלב והמוח בבעלי חיים השלמים, ואז העבודה המעשית באה לתעודתה. אמנם בעצם המטרה כל פרטי הוא כבר תכלית, ופנימיות הלב של כל אחד מישראל הוא מקדש ד', אבל התכלית שהעבודה המעשית תוכל להביא הוא ההתרכזות, שהוא הדרך לחיי עולם שכל אחד ואחד יש לו מדור לפי כבודו. איסור קריבת זר לעבודה הוא יסוד שמירת המרכז להכין החיים השלמים. והנחש המקולל אין חייו תלויים הרבה במרכזו, וכל חתיכה מפרכסת לכל הפחות עד בא השמש. ויש נחשא דאורייתא, בכח עליון ונשגב שמגיע לכלליות הפרטים, שממנו תוצאות לכח חיויא דרבנן, ודוקא זה התכלית הוא מאגד את כל היקום בכל פרטיהם היותר נמוכים, לתכלית היותר נשגב שהוא החיים הפנימיים, שהם נראים מחולקים בלבו של כל אחד ואחד, ובאמת אינה כי אם אחדות גמור להאחד האמיתי יתעלה שמו לעד. והוא הנחש דתלי ברקיע, החובק את כל הפרטים ומאגדם, ודוקא זה הכח הכללי גורם שלא יפול צרור ארץ, ושלא ידח ממנו נדח.

==לח3.== 
ההסתכלות בהמרכז צריכה להיות כל כך אמיצה וטהורה, עד שתחיה כל הענפים היותר רחוקים בהדר גאונה. לא מבעי כל עסק של תורה אפי' הרחוק ביותר מהכרה חיצונה איך ילוה אל התכלית ואיך ינק ממנו, די לו סקירת האמונה כי כללותה של תורה והרחבתה הביאה ותביא כל טוב לעולם, לחבב כל דבר קל מדבריה, ופטטיא דאורייתא טבין. ולא יחרד ולא יירא מאיזה רגש של הרהור שאינו מתאים להתכלית הנשגב, כי העיקר הוא הרצון הקבוע, וההרהור הפרטי אינו כי אם כחירגא דיומא ואבק העולה בדרך, דאפשר לנפוצי גלימא כדקמו ממתיבתא – אלא גם צרכי הרשות והרחבתם גם כן צריכים להיות בבטחון עצום, אחר דידע בעצמו קביעות חפצו. ואין להתיירא ממכשולות, אף על פי שאי אפשר לכוין הכל בצמצום, על זה נאמר כי שבע יפול צדיק וקם, ומגדל עז שם ד'. ויוסף שקדש שם שמים בסתר, והסתכל יפה בפנימיות עבודת ד' וכבוד שמים כראוי לאדם ירא אלהים, נתוסף לו אות אחת משמו של הקב&quot;ה, אות ה&quot;א, שבה ברא הקב&quot;ה העולם הזה, והוכן לקלוט כל הדברים הרחוקים ולהחיותם בכח המרכז התכליתי באופן בטוח. הוא הסתגל אז ללמוד שבעים לשון, וממילא כל התלוי בהם עם ריחוקיהם, ודוקא על ידם תשתלם זיו האיקונין של יעקב שהיה בו, ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב.

==לט.== 
יראת העונש מחולקת מיראת הרוממות וממדת האהבה בכמות ובאיכות. והנה מה שיש הבדל מצד הכמות צריך רק להשלים אותה ולמלא את החסר בה, אבל מה שיש הבדל איכות צריך לא לבד להשלים, כי אם להגדיל ולשכלל ולבנות בנינים חדשים בציורים הפנימיים. בערך זה דומים הם ניצני יראת העונש לזרעוני גינה שאינם נאכלים, שנוטעים אותם בערוגה קטנה וצרה, ששם לא יבאו לתעודתם, כי אם כאשר יגמרו בגמר ראשון שכבר הם ראויים לתן פרים עוקרים אותם ושותלים אותם בגן גדול ורחב ידים, שמה יבאו למטרתם להיות למאכל טוב ליהנות מהם בני אדם.

==מ.== 
כל מה שהשלימות הפנימית יותר חסירה, כן הטבע מחפש להשתלם מצד חוץ. על כן רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו. על כן חייב אדם להגדיל רושם השלימות הפנימית, ויהיו דבריו תמיד ביחושו להכרת עצמו, לאחרים, במשקל הראוי.

==מא.== 
כח הרגש והמדמה הוא בערך חיי שעה, וכח השכל המבורר הוא חיי עולם. על כן כל מה שיוסיף כח שכלי עודף כח הציור והמדמה, וישימו ליסוד למוסרו ודרכו בקודש בתורה ומצוה ודרך ישרה, כן יוסיף להתחזק, ותתקיים בידו דרך ד' וכל מדה טובה. ולפי ערך החלקים שהמדמה מעורב בהם, כן הם עלולים לרפיון והתמוטטות על ידי רוחות שונות. כח המעשה בפועל מקנה יותר שכליות מבוררת לכל דבר טוב, על כן הקנין של מחשבות טובות במעשים מוסיף להן קיום, וכל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת.

==מב.== 
מצוה הוא מ&quot;צ דמצפ&quot;ץ בחילוף אתוון דשם בן ד', והו&quot;ה הוא ב' אותיות אחרונות דשם, ומ&quot;צ חילוף דב' ראשונות. והטעם, כי הי&quot;ה מורה על העולם המושכל והמחשבה, והו&quot;ה על עולם המעשה. ובמחשבה, לא מחשבותי מחשבותיכם, רק הארה קצת, בחילוף, הנמשך על כל פנים בסדר מהמחשבה האמיתית, נמשכת לנו, שבאמת היא רחוקה בתכלית כגבוה שמים מעל הארץ, כרחוק א' מת'. אבל המעשה, הלא זהו רצונו של מקום ממש שכן נתנהג במעשינו, על כן הו&quot;ה הוא בפירוש, והי&quot;ה הוא בחילוף א&quot;ת ב&quot;ש. ויש לומר דהמחשבה לגבי דידן יונקת מהמעשה, שאם לא המעשה לא היינו משיגים מאומה, אם כן הוא מיץ דו&quot;ה, כמו מיץ חלב יוציא חמאה. ומפני שאין אנו יורדים לסוף דעת הנקודה הפנימית, מ&quot;ץ חסר יו&quot;ד. ועל ידי עצם הפעולה והכונה בכללות, הדבר משתלם, אף על פי שאינו בגלוי בפועל, מכל מקום הוא בכח, זהו החיריק שהוא יו&quot;ד בכח.

==מג.== 
מחתרת הוא מ&quot;ח דמ&quot;ח נביאים, שהם מ&quot;ח טפין דאזדריקו מגן עדן, ותר&quot;ת הוא תורת משה. והנה התורה היא קודמת ושורש לנביאים, ויסוד התורה שאין נביא רשאי לחדש דבר במעשה. אמנם באו פריצים וחללו, והתנשאו להעמיד חזון, היינו להקדים כח המ&quot;ח לתורת, שהיא תורה הנסמכת הדבקה בפועלה, ועל ידי זה חיסר ממנה הוי&quot;ו, שהוא מורה על ההמשך המעשי שהוא למעלה מכל חשבון ומספר, כמו שהווי&quot;ן לעמודים נעשו למעלה מחשבון הגלוי המתוקן, והאיר הקב&quot;ה את עיני משה למצא אותם, וקונטרוקוס ההגמון שאל על זה משה רבכם אינו בקי חשבונות הי', עד שבאה התשובה דווי העמודים. והוי&quot;ו הוא הנמשך עד למטה מרום מעלה, נחלת יעקב בלא מצרים, כדאיתא בשערי אורה ושערי צדק להרב יוסף גיקטיליא ז&quot;ל. והנה על ידי ההתנשאות להעמיד חזון בדרך פריצות, הוקדם מ&quot;ח לתורת, והושמט הוי&quot;ו הנוגע למעשה בקיום המשכן לחבר כח העמודים, ונעשה מחתר&quot;ת. וזהו אותו האיש, דנקיב שמה דאימא עילאה, בן אשה הישראלית, ונוקב שם י' למפרע כדברי הרב [[מחבר:רבי שמשון מאוסטרופולי|שמשון מאוסטרופולי]] זצ&quot;ל, מות יומת רגום למפרע אמו, שהפך הסדרים ובקש להחזיר את העולם לתוהו תחת תורת. כי תורה בהשמט הוי&quot;ו נשאר תרה, ובא הוי&quot;ו ונכנס לרי&quot;ש נעשה תהה, ועל ידי חסרון הוי&quot;ו אין התפשטות למטה בערך יגדיל תורה ויאדיר, והעולם מתמוטט, וחוזר הה' ליו&quot;ד כמעיקרו, כענין המבול. והיו&quot;ד עומד אחורי הרי&quot;ש שהוי&quot;ו כבר נכנס בו לעשותו ה&quot;א, ועל ידי תנועת הוי&quot;ו ממקומו מתגלה פירודו במילואו, והטפל נשאר והעיקר נעלם, ועומד הטפל דוי&quot;ו, מעשים טפלים באחרונה, ונשאר תהו. והמר דמרי&quot;ם דקליפה זו הוא מה ששכינה טועמת מר ואומרת הנה לשלום מר לי מר, וציון במר תבכה, כדאיתא בספר פרדס רימונים לרמ&quot;ק. וזהו מחובר בתיבה אחת שהיא הפועל דרשעה מרה, ושקר מקרבין מיליה. אמנם הי&quot;ם הוא הים דקדושה, ששם רוצה הוא לעכרו, משברי ים, כים שברך, על כן הוא מפוזר, דאמת מבדרן מיליה. ועל ידי דנקיב והוציא אורות לא דרך כנסת ישראל, שערי צדק, כי אם דרך פרצה, החריב העולם ועיקר הגאולה והוריד האורות בזלזול כקונה מן הגנב שמזלזל, עבודה זרה ותרנית היא, הביאו לבקר זבחיכם לג' ימים מעשרותיכם וקטר מחמץ תודה, על כן אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים. ובן איש מצרי, המ&quot;ם צורתו לפעמים היא כ&quot;ו ולפעמים נו&quot;ן וי&quot;ו. וכיון שהתוך של האמת שהוא המ&quot;ם, והוא נגד וי&quot;ו דיעקב, תתן אמת ליעקב, נתקצר על ידי הקלקול, ממילא המ&quot;ם הוא נו&quot;ן וי&quot;ו, והוא הדין איש נו&quot;צרי במקום מצרי, אלא שהיה צריך תחילה להכין הקלקול במקום התחלתו, ערות הארץ, להכין זוהמא, לתן כוס שמרים להראויים לזה, ומתוך שבא לקבוע אהלו במחנה ישראל ונדחה יצא וקלקל. וכן הוא בתולדה דידיה, תולדה דקרן נגיפה נשיכה רביצה בעיטה, גימטריה קבר, דהקבר שהוא יסודם גרם כל ההזיקות שבאו אחר כך להצר לישראל, עד שתקויים בנו וכל קרני רשעים אגדע, תרוממנה קרנות צדיק.

==מד.== 
כיון שהאדם מרגיש בעצמו שכבר אינו קשור הרבה לרצונות רעים, צריך הוא להעיז פניו לפעמים בעזות דקדושה, כשהוא עולה למקום גבוה לפי ערכו בעיון, לקחת עמו גם כן את כל קניניו הפנימיים, ושלא לפחוד ולא להכלם ביותר, ולא הביישן למד. ובכלל החשק של מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב, יקבל גם כן הערה דקה לפי ערכו מויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה, הרוצה שיחכים ידרים. רק במדת הבטחון האמיתי להתחזק, כענין דוד שנאמר בו ויתחזק דוד בד' אלהיו. בו בטח לבי ונעזרתי, ויעלוז לבי ומשירי אהודנו. ד' עוז למו ומעוז ישועות משיחו הוא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם.

==מה.== 
על ידי קלקול בחוש הראות יתראה האור שבנר לא כאור פשוט, כי אם כעיגול בעל גוונים שהוא מרהיב עין. כן ישנם המון דברי שעשועים שנראה בהידורם מסבת קלקול בהכרה. ומכל מקום מי שאור עיניו המה מקולקלים טוב יותר שיראה אור המתעה, שעל כל פנים הוא מאיר לו קצת, ויוכל ליהנות על כל פנים מזה הנאה מועטת מאילו היה משולל לגמרי מכל רושם אור. וכן ישנם גם כן בהשגות שכליות.

==מו.== 
מי שבריתו שלם יכול להתפשט בארחות חיים גם כן בחומריות מרובה, ולא תבלבל אותו מחשבה מטרדת. אמנם לפי ערך פגם הברית כן יהיה קשה לו, גם בעת התחלת תשובתו, להיות עסוק בעניני חומריות אפילו לתכלית טוב, כי כל דבר קטן יבלבל רעיונו. על כן התיקון האמיתי לזה הוא להיות עסוק בעמקי חכמה ודעת אלקים, דהיינו עמקי דברי הגדה, שמתוך כך הוא מכיר את מי שאמר והיה העולם. ומתוך גודל השפעת הדעת שיחול עליו תמיד, יוכל גם כן לצאת לפעמים מעיוניו ולעסוק בענינים מעשיים וצרכים חומריים, הכל לפי ערך תיקון תשובתו.

==מז.== 
הדברים הפרטיים, איך לתקן כל אחד עניניו הפרטיים, לא נמסרו מפורש בתורה, כי יסוד התורה הוא הדרך הכללי. ולפי הערך שהאדם היחיד יהי' לפעמים כמו יוצא מן הכלל בתכונותיו יכבד עליו קיום התורה, ועליו לעבוד עבודת עבד לשם תיקון הכלל, כי מניעת ההתחלקות מן הכלל בונה את הכלל. ואם הוא מצטער בזה ואינו מוצא כל כך קורת רוח בעבודתו כמו מי שהוא בתכונתו שוה אל הכלל, על זה נאמר לפום צערא אגרא. מכל מקום גם אותו הכובד יגרום לו כמה הסתכליות טובות, ועל זה נאמר אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי, מפני שלעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי, בערך הפרטיות שלי. ולפי ערך החסרון של העצה איך לכוין הדרכתו הפנימית בשוה עם יחושו אל הכלל ועבודתם, כן ישבע לפעמים יגון ואנחה, ורק על ידי שופטים אמיתיים בעלי רוח הקודש, ויועצים שרי קודש היודעים לכוין יפה להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, הם יוכלו להסיר יגון ואנחה מלב. וכן אנו מתפללים, השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה ד' לבדך, כי לפי ערך המניעה של ההכרה הפנימית של יחס עבודתו לחפץ ד' המוכר בתוך לבבו, לפי אותו הערך מתרבים לפי ציורו ההבדלים המבדילים בינו לבין קונו, ויבא השימוש על ידי מלאכים. אבל לפי הבהירות של התאמת צרכי כל יחיד, הרוחניים והחומריים, אל עבודת הכלל, כן ייגלה היחש הישר בין כל אחד לקונו, באין צורך לשימושים פרטיים, וחביבין ישראל שלא מסרן הקב&quot;ה לשליח, ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כד' אלהינו בכל קראנו אליו.

==מח.== 
לפעמים יחפוץ האדם להיות בערך פשוט ביחש לעבודת שמים, אבל מפני שיש לו כשרון להשכיל ביותר עומק, על כן אין מניחים את דעתו בזה, כדי שיתיגע ויוציא פנינים למען יביא בזה תועלת לעולם. והם מכלל יסורים של אהבה בערך הרוחניות.

==מט.== 
אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו – זהו כלל גדול להחזיק לאדם במדריגתו ובעומק מוסרו הפנימי, בין ברעיון בין במעשה. ולא יביט למה שחבירו שהוא איש מעשי ביותר ממנו או שתכונתו אחרת ושונה, מתנהג באופן אחר, לא לענין הנוגע לחבירו שיבזה אותו עבור זה, ולא יחשוב עליו רעה. ואל יתאר הפסד הרוחני של חבירו במעשה ובתכונה ההיא, שהוא רואה שלפי תכונתו היה הדבר מפסיד אותו הרבה והיה משפיל אותו מערך מוסרו למטה מאד, או על כל פנים היה זה אצלו אות על שפלות מוסר. אל יחליט שהוא כן בחבירו, שיתכן הדבר שמה שהוא אצלו אות על חסרון רגש פנימי או גורם הריסה מוסרית, אצל חבירו לפי תכונתו הוא אינו מפסיד, ולפעמים גם כן מתקן. זהו מה שנוגע לחבירו. ומה שנוגע לעצמו, שלא יחשוב כיון שחבירו מתנהג כן והוא חושב עליו טוב, גם הוא ישלים דרכו המורגש לפי פנימיות לבבו שכה נחוץ הוא לו לשמירת דרך ד' הטובה, כי אין הדבר כן, כי קרוב הדבר שמה שחבירו מתנהג על פי תומת לבו ואינו מזיקו מאומה, אם הוא ינסה כחו בזה לא על פי תכונתו הפנימית כי אם על פי חיקוי חיצוני, לו יפסיד הדבר הרבה מאד. על כן צריך מאד להתחזק בתומתו, ולחשוב עם זה טוב על הבריות ולקבלם בסבר פנים יפות. אז ימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, והחן הוא מקושר לשכל טוב. וההבדל שיש בין שכל טוב לשכל שאינו טוב, הוא שהשכל הטוב הוא השכל המקורי הנובע מעצמיותו, אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, והשכל שאינו טוב הוא מה שנובע מהשכלה זרה המעוררת לחיקוי, ואינה באה מעצם נקודת הלב. וזה אינו יכול להיות נלוה אל החן הפנימי, שאינו נמשך כי אם לדבר העומד בצביונו ושלא יצא מגדרו. ואפילו קדשים כיון שיצאו חוץ למחיצתן נפסלו, וביותר קדשים, שהחולין אין להם מחיצה קבועה, אבל הקדשים המתעלים לפעול דברים נעלים, המה צריכים לשמור מחיצתם. איש על מחנהו ואיש על דגלו.

==נ.== 
אם שמע בישן תשמע בחדש. כאשר ירגיל האדם עצמו שישכיל את המושגים הידועים לכל על פי הכרה עצמית פנימית, לא רק כפי המובן מהם בשטחיות תיבותיהם על פי ההבנה הילדותית, אז יתחדשו לו מושגים חדשים רבים. וזהו אם שמע בישן, בשמיעה עצמית, תשמע בחדש. אבל כל זמן שהוא מתעצל להריק את ההבנה של הדברים הישנים לתוך כליו העצמיים והבנתו הפנימית, אז אי אפשר כלל שיבא לידי מושג חדש ברור.

==נא.== 
מנוחה וקדושה הם סמוכים זה לזה, ויום השבת שבו כתוב מנוחה, קדושה גם כן אמורה בו, מפני שכל ענין הקדוש הוא כשהאדם מתעלה כל כך עד שאינו צריך לשום עמל להתגבר על יצרו, כי אם ממילא על ידי ריבוי ההרגל במעשים טובים ובלימוד הוא הולך בדרך טובה ורצויה, ודרך ד' הטובה היא עמוקה בלבבו הרבה יותר מכל חמדה חושית. ואז ממילא איננו משועבד לרכוש לו ציורים חדשים מחוץ על ידי שקידה, שהיא כעול נחשבת למי שאינו רגיל בה כראוי, כי אם מאיליו הוא הולך וחושב דרכי האמת, וכל אשר יעלה על לבבו יהיה הכל לדרך הטוב והישר. אבל אי אפשר לבא למדה זו כי אם כשכבר השלים חק העמל כראוי, וטרח הרבה בערב שבת, שרק אז יש לו מה יאכל בשבת. והנה אפשר שהאדם יהי' בבת אחת מחובר אל המנוחה וגם רחוק ממנה, שלעניין קניית מעלות יותר רמות יהי' עדיין צריך עמל ועבודה, ולענין מה שהוא עומד בו כבר בא למדת מנוחה וקדושה.

==נב.== 
כשם שישנם תיירים שוקקים לראות רשמים חדשים בעולם המוחשי כדי להעשיר את העולם בראיות חדשות, שיתענגו עליהם אחר כך במנוחה מתוך הכתב ויהיה להם לעונג ולתועלת, כן צריכים להמצא, ונמצאים גם כן, תיירים רוחניים המשתוקקים למצא רשמים חדשים בעולם המושכל ולמוסרם לפני בני אדם ליהנות מהם בלא עמל ולקבל תועלתם הרוחני מהם. על כן ראוי שלא יקוצו אלה התיירים בעמל דרכם ובעצבונות חומריות ורוחניות המזדמנים להם, וישאו קל וחומר בנפשם מתיירים חומריים.

==נג.== 
האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. מצד המוסר, ההתפעלות טובה היא כשהיא באה מזמן לזמן, אבל בהיותה תכופה תאבד פעולתה ותמשיך פעולה נגדית המחלשת את הכוחות המוסריות. ומצד השכל, ההתפעליות הבאה מצד המקבל שלפי מדת כח ציורו הוא מתפעל, הוא טוב, אבל זה אין בא כי אם מזמן לזמן. אמנם ההתפעליות התמידית מורה שלא רק מצד התחדשות הדבר מצד המקבל, כי אם בעצם הענין הוא צריך להתפעליות, וזה אין ראוי באמת מצד ההשקפה האמיתית. כי מה נחשב כל פלא לעומת כחו הבלתי בעל תכלית של אדון כל המעשים ב&quot;ה. על כן הקורא הלל בכל יום מורה כי ההתפעליות היא עצמית, והרי זה מחרף ומגדף, כי אם לפרקים, מצד עצמיות כח המתפעל שבנפש.

==נד.== 
הדק היטב שבקטרת רומז על דברים הרוחניים שהם כענין קטרת, ריח דבר שהנשמה נהנית ממנו, שצריכין לדקדק בהם בדיוק עיוני, לא לקחתם לפי הסברא הגסה השטחית. וכשהאדם מתעלה במדריגות הקדושה, צריך לדקדק יותר בעיניו, שהקודמים אף על פי שהיו דקים מכל מקום לא אפשר שיהיו כל כך מצוחצחים כמו שהם במעלות יותר עליונות. על כן מחזירין את הקטרת למכתשת בערב יום הכפורים ומקיימים בהם מצות דקה מן הדקה. ובכלל, עצמיות העיונים אינם בצחצוחם כשהם עוברים במדעו של אדם בהיותו עסוק גם כן בענינים החומריים של אכילה ושתי' ויתר צרכי הגוף כמו שהם בעילויים בהיותו מתקדש מהם. על כן ביום הכפורים שאין בו אכילה ושתי', לקדוש ד' מכובד, צריכין להיות דקה מן הדקה, ואין הדיוק הקודם מספיק להם.

==נה.== 
ההשפעות הטובות הבאות על ההמון כולו מיחידים המוכשרים, מתחלקות לשני ענינים, השפעות סגוליות, שעצם יתרון הערך של האיש היחיד פועל שכל הדרכתו היא מתקבלת ורבים יהנו ממנו עצה ותושיה, והשנית היא ההשפעה העצמית בפועל, שנהנים ונפעלים על פי לימודיו. והנה בערך הראשון כל מה שיגדל הפרסום וההגדלה, יגדל התועלת וההשפעה. אמנם בענין השני צריך לעולם שיהי' הערך לפי הפעולה, שאם יגדל הערך יתעקם כח השופט ולא תצא הפעולה המדוייקת כראוי. הענין הראשון דומה לבשמים, על כן הקול יפה לבשמים, והכח השני הפעלי דומה ליין, על כן כשם שהוא יפה לבשמים כך הוא קשה ליין, אלא עצם הטעם הטוב הוא ידבר בעדו.

==נו.== 
ענין שיחת חולין של תלמידי חכמים. שיחה נקראת מה שצומח מאליו, בלא השתדלות מפרי הרוח, וכן שיח השדה הבא מכח הצמיחה הטבעית הכוללת. והיינו שיחת חולין של תלמידי חכמים, שנובע מאליו בלא שום השתדלות, מפני שהם רגילים הרבה בתורה, משום הכי כל שיחתן דברי תורה, והולכי על דרך שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן דברי תורה. ומיעוט שיחה יפה הוא, כדי לכבד את התורה על הבריות. וזהו צריכין לימוד, מצד שורש השיחה, שהיא כמוסה בדברי תורה. אמנם מצד החיצוניות היא נחשבת לחולין, להכשיר את כבוד התורה, וזהו ריחייהו דטרפי דרבה בר אבוה דפלגינהו לחתנוותא, דכל מאן דמוקיר רבנן הוו לי' חתני רבנן.

==נז.== 
שרגא בטיהרא מאי דלא מהני, אינו כי אם מצד החומריות של הנאת השימוש, אבל מצד הסגולה הרוחנית, דהיינו ערך הכבוד, מהני. והיינו נר של בית הכנסת ונר של אבטלה, דעשוי לכבוד, דדוקא ביום מוכר כבודו. וזהו ענין הלבנה, שאין ניכר כבודה בערך שמושי ביום, אבל מצד רוחניותה פועלת הרבה ביום גם כן, והיינו מצד חישוב תקופות ומזלות והודעת כבוד שמו ית'. וכן כנסת ישראל פועלת גם בעת שליטת אומות העולם המונים לחמה, מצד ערכם הרוחני בעולם הרבה, אף על פי שאין ניכר כל כך פעולתם בעולם המעשי החומרי.

==נח.== 
גם הקנינים הקטנים אסור לבטלם ולהרסם, כי אם להוסיף עליהם. מי בז ליום קטנות.

==נט.== 
אמר הכתוב, ואת עמי יורו בין קודש לחול, ובין טמא לטהור יודיעום. להבין למה אצל בין קודש לחול אמר יורו, ובין טמא לטהור אמר יודיעום. ולפי שיש הבדל במצב המוסרי של בני אדם בענין שמירת המצות, יש לנו מצות שהן מוחזקות בידם והחומר שבהן מורגש בלבבם, ואין הכשלון מצוי בהן אלא מפני חסרון הידיעה בלבד, אבל עצם מהות חומר האיסור הכללי מוטבע בלבבם, ואינם עלולים להכשל בהם אלא בפרטיהם, מפני שאינם נכנסים לפי דעתם בערך הכלל הכללי. על כן אינם צריכים הסברת האיסור, כי אם הודעה שהכלל הוא כולל גם כן את הפרט ההוא. זה הסוג נקרא בשם הכללי בין קודש לחול, שאין החול מציין ענין תיעוב באופן שיוחש כל כך איסורו אצל ההמון, על כן צריך הוראה חידושית והשפעה של הסברת האיסור. אבל בין טמא לטהור כולל דברים שהם מורגשים באיסורם הכללי, וההעלמה מצוי' לא מחסרון ציור האיסור, כי אם מחסרון ידיעה שהוא נכלל בכלל הטומאה, אינם צריכים כי אם ידיעה, ועל זה אמר יודיעום.

==ס.== 
בשלימותן של ישראל צריכין מעשי המצות ללכת בגרם ישר, מתוך דבקות הלב לשמו יתברך של אביהן שבשמים. ומפני ההשחתה של עבודה זרה שחטאו אבותינו, נעתק הכח הזה מכללות העם, ואינו חוזר כי אם ביחידי סגולה. על כן המעשים הם כלים לאתבא כנסת ישראל לאתרה, והקובלנא היא שהיה להם דבר ד' צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם, כי אם צריך דבר ד' להיות מושקף בהשקפה כללית גדולה, מלב חפץ להיות דבק באהבה ביוצרו ומחוללו ית'.

==סא.== 
ארץ ישראל היא מיוחדת לסגולת אהבת השי&quot;ת. על כן ההדרכה של עם ד' בארצו צריכה להיות על פי דרכי האהבה, לא על פי דרך של יראת העונש, שאין ראוי להשתמש בה בקביעות. ומתוך שכח האהבה לד' ית&quot;ש שנקרא ביחוד אלהי הארץ, ומשפט התורה נקרא גם כן משפט אלהי הארץ, הוא מוכן ביותר בארץ ישראל, על כן ההדרכה שעל פי יראת העונש איננה עלולה לשא פרי כלל, ואדרבא מוצאת היא התנגדות והתגברות מצדי צדדים. על כן הדרך האחד המיוחד לרומם קרן ישראל בארץ ישראל, הוא להרחיב המוסר שמאהבת השם ית' ואהבת עמו וארצו.

==סא1.== 
לולא הקלקולים שנעשו בעולם, בתחילה בחטא אדם, ואחר כך המבול, הפלגה, ואחר כך בבחירתו של ישראל כשנתבסם העולם, לולא הירידה של חטא העגל והתולדות שיצאו ממנו, היה יצרא דעבודה זרה עומד בתקפו והי' מועיל לישוב העולם ותיקונו, כחמרא דיתיב על דורדיא, שהדורדיא פועל לטובה על היין. ותוכן הדבר, כי משמיא פלגא לא יהבי. כי המציאות הכללי שם השם יתברך שילך על ידי הכחות הכלליות, והבחירה האנושית תבא לעזרת הטוב והמוסר, לצדד את הכוחות הכלליות לצד הטוב. אם כן כמו שיש בנפש האדם נטיות לכמה דברים נעלים, שמהם התרחבה כל חכמת היופי והנשגב, קל וחומר שעצומה בקרבו הנטיה לקרבת אלהים. אמנם כמו שכל הנטיות האנושיות הם נמצאים באדם בכלל, ועל ידי הנטיה הבחירית צריך הוא לפרטם במקום הראוי על פי השכל והתורה, כן הוא גם כן בנטיה של התשוקה לקרבת אלהים, היא רק תשוקה כללית, אבל אם ישביר האדם צמאונו בקרבתו לד' אלהים אמת או חלילה לאלהים אחרים, זה לא ניתן בטבע כי אם בבחירה. וכפי הנוהג, הדמיון קודם לשכל, והמושג השטחי באלהות הוא כל כך מלא טעיות ודמיונות, עד שהתשוקה הטבעית מבלעדי עזרת השכל והמוסר הטוב נופלת על תשוקת עבודה זרה יותר מהר מעל קרבת אלהים אמת, שתתבאר לאדם רק אחרי דרישה גדולה ועצומה מאד. והנה כשם שבהיות הנטיה הזאת נוטה מדרכה היא רעה ומזקת עד מאד, ההשחתה של עבודה זרה היא המכלה את כל התעודה של המין האנושי, הכללי והפרטי, ואין צריך לומר שהיא כרקב לבית ישראל. אבל כאשר תצא בזר הנצחון, כאשר יזדכך המושג, וקרבת אלהים אמת תהיה החיה בלב ובנפש, אז מעלת האדם היא גדולה עד מאד, כי יבקש את ד' לא כמצות אנשים מלומדה, כי אם כעצם חייו, וממילא יכיר וירגיש יפה כל מה שירוממהו אל קרבת אלהים זאת, ובמנוחה ובשלוה יעסוק בכל הדרכים המוליכים אותו אל מטרתו. ואם יארך הדרך ויתרבו האמצעיים, לא ישגה בדרך להיות מסתבך באמצעיים ושוכח את התכלית, כי הדבר שהוא עצמי וטבעי לא ישכח לעולם, כי אם ירבה חילו בריבוי אמצעיו. וכיון שבאמת השי&quot;ת הוא אדון כל המעשים ומחייה החיים, אם כן כל המעשים כשיתרחבו בדרך נעם וטוב, כל הידיעות וכל הכשרונות וכל חמדות החיים לכשיתמלאו בכל פרטיהם, הם ראויים באמת להיות מרחיבים את חוג דעת אלהים וחשק קרבתו, והתחקקות הידיעה הפנימית של ד' אמת בעומק החיים של הנפש השואפת לאור ד' ואמתו. על פי מצב כזה אין מקום לחילוקי כתות ומפלגות ושנויי צדדים בדרכי מוסר ויראת ד'. אמנם נפילות רבות נפלנו. כל כך נפלנו, עד שהמתנה הטובה אשר אלהים חשבה לטוב, היא מתנת יצרא דעבודה זרה דיהיב לן לקבולי אגרא, היה ההכרח נותן למצווח לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן, ובמקום ההשגה הטבעית שהיתה מבוססת בעומק הנפש בטבע, היה צריך דעת אלהים להתפשט על פי הכרה שהיא חוץ מטבע הנפש הפשוטה, כי אם על פי הקשי דרישת אמת, פתקא מן שמיא המתאים לחותמו של הקב&quot;ה שהוא אמת. אבל האמת הבא בפתקא מן שמיא אינו כל כך קבוע בלב וחזק עד שיש בטחון שריבוי האמצעיים לא יטשטשוהו, על כן ההתרחבות של כל צדדי החיים היתה מוכרחת להצטמצם. הדברים שעל פי היקף השפיטה הם חוץ ממטרת דרישת קרבת אלהים, יצאו אז ממחיצת החיים התכליתיים. וכיון שהתחילו החיים להתחלק למערכות, אז כבר אין קצב להמון המשערים השונים הקובעים תחומים מתחומים שונים, עד היכן גבול החיים הקדושים מגיע, והיכן מתחיל כבר חיי חול שאין טוב כי אם לצמצמם, בין בעינוגיהם בין בידיעותיהם. וזאת המדה גרמה לשנאת חנם שתשתרש בבית שני, מה שלא היה מקום לה כל כך בהמון בבית ראשון. והשפעת ישראל על העמים לא היתה כבר מוכשרת להיות בלתי אמצעי, כי בהתרחב החיים על פי טבעם לשם ד' אלהי ישראל, אז העמים הטבעיים, שתשוקת החיים שלהם איננה מועקת בכל מאסר מוסרי, היו יכולים בהמשך הזמן לקבל איך הרחבת חיים אמיתי יקח מקומו הראוי רק אז בהיותו נטוע על בסיס הנצחי החי לעד, דעת אלהים קרבתו ועבודתו. אבל בביטול יצרא דעבודה זרה ניטל כח החיים הטבעיים מחפץ קרבת אלהים, ואיך ישיגו עמים אשר לא ידעו את ד' דעת אלקים של פתקא דנפל מרקיעא. על כן יצאו זמורות שנעשו סורי גפן נכריה וכצנינים לישראל, מה שלא היה כן אם היה הגוריא דנורא קיים, כי שם, בקודש הקדשים, לא היה חלילה בתור יצרא דעבודה זרה, שם היה רק גוריא דנורא גבור ונאור, חי ומתלהב, רק בצאתו לחול אז נעשה יצרא דעבודה זרה. אבל בהעדרו, נעדר גם כן כח חיים מלא, שהיה אפשר לו למלא חלל העולם בחיי נשמות לכשיתנהג כשורה. ועכשיו, נתפזרו נטיות החיים לצדדים שונים, ונחלקו בני אדם, וביחוד בני ישראל, ויותר מזה דורשי האמת ושואפי הטוב שבהם, לכתות שונות, שבקץ הימים, כי עת לחננה, צריכים להכיר שכל נטיה היא ענף מחפץ של תיקון, שאם היה אפשר לעולם לעמוד עם קבלת אגרא דיצרא דעבודה זרה, היה מתראה באורח ישר איך הוא מתחבר עם תעודתו. ועכשיו הדבר עמום ומסתתר, מכל מקום אחרי הבירור בעקבתא דמשיחא, דוקא עם החוצפא דיסגא, ראוי להיות ממשיך כח חורז בכל הנפוצות הפרטיות, ולאחדם יחד בחוברת, ולהגבילם על פי שכל שופט. אז תהפך הקללה לברכה, ותחת נטיה טבעית שעל כל פנים לא היתה יכולה כל כך להתרומם מפני שייכותה אל הנטיה בטבע ויחשה אל הרצון, עכשיו שכבר נתחפשה ממאסר הטבע, תשוב תשוקת קרבת אלהים שכלית כולה. ואחרי הבירור של כל הכחות היותר טובים שעזרו להעמיד את כנסת ישראל ואת כל המדות הטובות בכללות האדם על נכון, ילוו כולם באהבה ורוח משפט אל התכלית הכללי של קרבת אלהים. אז תצא יותר בהירה, וההתיחדות של כתות למקצעות מיוחדים תוסיף בהם עז ושלימות, וכשיתחברו אחר כך בכח בחירה ושכל, יבנה מהם בנין נהדר, שעולה עוד בחזקו ויפיו על הבנין הטבעי. בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס. הלך ילך ובכה נושא משך הזרע, בא יבא ברינה נושא אלומותיו.

==סב.== 
עיקר הידיעה היא שתהי' כללות התורה דבקה בלב בחוזק והכרה ברורה כל כך, עד שמכח השפעת הכלל יושפע כח הזהירות הפרטי לכל מצות ודקדוקי תורה, ואז דומה הדבר לכח חיים הנובע מן הלב ומתפשט על האברים כולם. מה שאין כן מבלעדי הידיעה האמיתית הרי כל דבר מן התורה הוא ענין בפני עצמו, וזה מטיל שיבוש ביסוד הכרת התורה, ומונע מעבודת אהבה ונדבה. והיה להם דבר ד' צו לצו צו לצו, קו לקו קו לקו. כי צריך שיהיו דברי תורה ניכרים לחקה אחת ומצוה אחת.

==סג.== 
עיקר דעת ד' היא עשות חסד משפט וצדקה, ורשע באמת הוא מי שאינו נוטה לחסד ולמשפט ולצדקה. אבל מי שנוטה לטוב המדות, כיון שהיושר האמיתי פועל על נפשו, אינו צריך כי אם שיסבירו ויבארו לו שהיושר האמיתי איננו יוצא אל הפועל כי אם בקיומה של תורה בישראל.

==סד.== 
כללות מצות ערלה, בארץ ישראל ביחוד, הוא להשריש שהנטיעות והבנין שהוא לפיתוח המותרות, כפירות, אמנם ראויים הם לאדם, אבל רק בהיותו מעלה את החיים למעלה הגונה עד שתהיה הקדושה ראויה אליו בעצם. וזה יהי' בהיותו שלש שנים מתעסק בהמשך הזמן בהטבת מחשבותיו על תעודת החיים, ויקבע אצלו שההשתקעות בחיי החושים, כשאינם נובעים מעומק נטיה לאצילות ויושר אלהי, שאינם כלל ראויים לשמם. ובפרט יש כאן ג' מעלות, יציאה מגדר בהמי, אחר כך התרוממות מגדר סתם נטיות מדות האנושיות על פי טבעם הזר לרעה, אחר כך המדות הישראליות בטהרתם. ואז יוכל לאכול פריו קודש הלולים לד', ואחר כך הרי הוכשר להיות גם כן נהנה בהרחבה בעניני רשות, שלא יטעוהו הרחבת הדרכים של החיים מתעודתם הישרה.

==סה.== 
אין החידוש הנמצא בהשגת התכלית כדי שיהיה לפלא עיקר כלל, כי אם ההגעה אל השלימות דוקא באופן הדרכים הנאותים שהשלימות הראוי מושג על ידם. על כן ראוי שיברר האדם לעצמו מה הנה הדרכים שעל ידם דוקא יהיו ציוריו הפנימיים עומדים במעלה טובה, שהם גורמים שיהיו כל מעשיו ודרכיו חפציו ורגשותיו מתעלים, ובהם ידבק. על כן לימוד התורה בכלל הוא הנחוץ כלחם לגוף, וביותר לימוד הצד העיוני שבה, שהוא העיקר המרומם את הנפש. אמנם אי אפשר כלל הי' להיות מבואר בתורה שבכתב ושבעל פה בדברים רחבים שהצד העיוני הוא עיקר בלימוד והצד המעשי טפל, כי בטבע הנפש מונח המשכה אל התכלית יותר מלהאמצעיים, והדמיון סובר שיוכל להשיג כל תכלית גם בלא השתדלות באמצעיים. רק השכל צריך להורות הדרך איך להכריח את אחיזה באמצעיים ולחבבם. ונמצא שההערה על האמצעיים, שהם לכאורה נמוכים מהתכלית, צריך דוקא השפעה יותר גבוהה מהתכלית עצמו, כי על התכלית לא יחלוק גם הדמיון, אבל על האמצעיים הוא חולק מחסרון השגתו, וצריך השכל להעמידו על האמת. על כן בעניני תוכחת מוסר והדרכה כוללת, שהם דברים יסודיים ותכליתיים, הי' מקום גם כן לכל הנביאים להתגדר בהם. אבל דברים מעשיים, שהם האמצעיים מכשירי התכלית, צריך דוקא נבואת משה רבינו ע&quot;ה אדון הנביאים, ולא אחר ראוי לזה. נמצא שצריך לפעול בפועל המשכה אל המעשים. על כן צריך להתגלות העיקריות שבלימודם ועשייתם באופן שההערה הפנימית המספקת על הדבר שכל נפשו של אדם מעידה עליו, שהוא היסוד העיוני שבא גם כן בטבע, די שיבא על ידי הערות יותר מועטות בכמות, כי ההמשכה האיכותית גדולה בהם, והיא דוגמת מציאות חיי עולם הבא שלא הוזכרה כי אם ברמזים, מפני שדי בזה לפי תגבורת התכלית. ואם הי' יותר מפורש, הי' כל כך ההמשך מתגבר עד שלא הי' מניח מקום לציורים אחרים, שבאמת הם כולם צריכים, ועוד מעלים אותה, כמו הצלחת הכלל אפילו בהוה, ואהבת ד' שהיא עולה על כל, אף על פי שמקורותיה מתחלפים לפי המעיין שממנו שואב יסוד האהבה. אמנם כשנתמוטט הדבר כל כך עד כדי קלקול המינים שאין עולם אלא אחד, הוצרכו לתקן מן העולם עד העולם, להחזיר הדבר למעמדו הראוי. וכמו כן בתביעה הממשית ללימוד העיוני ויתרונו, עם הזהירות לצרפו ולחברו עם הלימוד המעשי, שדוקא על ידי זה תתקיים התורה בישראל כראוי ותאיר באור גדול.

==סה1.== 
ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד' מאות פרסה על ת' פרסה, משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה שגילה תרגומו, כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרימון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחדים לשם יתברך. 

והנה חז&quot;ל אמרו שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג. וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחין, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. אמנם כשם שיצר השי&quot;ת באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו, לשכללו ולפתחו, וכן הכחות המחזקים כח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה, ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי, והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכחה האדיר את כל כחות הגוף האמיצים והחזקים לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ב&quot;ה בעולמו, כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכחות, הכח המקביל לערך הגוף האנושי, השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהם, להיות עם קדוש לד' אלהי ישראל, ולהיות גוי אחד בארץ לאור גויים, והצד השני עצם הכח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות, כאשר האדם שוה בכח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא הענין המתיחד לישראל עצמן, שעל זה נאמר ד' בדד ינחנו, ובגויים לא יתחשב, מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש. והנה מתחילה הוכנו ב' הכחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל, אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה, מעשי אבות סימן לבנים. יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור. והיה נבלע בין האומות, וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה ובי' אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכח ישראל המיוחד, היתה יהודה לקדשו, ועל אהל יוסף נאמר אוהל שיכן באדם. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד אדמוני, כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו יפה עינים, ומדעת סנהדרין הורג, קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה, רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש. ולולא שגרמו עוונות וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כח יוסף בפני עצמו ויהודה בפני עצמו, היה הכל מאוחד בכח אחד על ידי עץ יהודה שהיה כולל גם כן כחו של יוסף. ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו. יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה. ועל ידי קיבוץ ב' הכחות יחדיו היו שניהם מתעלים, הכח החמרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבא. והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרשו, והיתה מנוחתו כבוד. לא מלחמה בין שני כחות מתנגדים, כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונשא. אמנם עונותינו הטו אלה, שנתחלקה מלכות בית דוד, וכל אחד מן הכחות השנים שהיו ראויים להתאחד דוקא, התחיל להתפתח בפני עצמו כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני הענינים בעונותינו הרבים. אפרים, שנוסד על ידי ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל. ואותי השלכת אחרי גיויך. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה, שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מדת אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה. ויהודה בחסר לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה, שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החומרי, וכיון שלא עלה למעלה זו, נתבזבז הכח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד, וכשל גם יהודה עמם, ורצונם ומעלליהם אל ד' היו למרות עיני כבודו. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית, אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים, ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומדות קדושות, והכשרה לנבואה ורוח הקודש למיוחדים לזה, היה המחץ הולך ומתרפא. אלא שכיון שנחלקו חילוק ממלכה, ועל ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לעולם הצד העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט, מה שאמרו חז&quot;ל שתפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' אלהי ישראל, להיות גם כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השוים לכל האדם אשר על פני האדמה גם כן ראויים להכנס בבנין, אמנם על שאלת מי בראש מוכרחת התשובה לבא בן ישי בראש, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו, אז אפסה כל תעודה לישראל חלילה, והנם המעט מכל העמים וראויים יותר מכולם להרס וכליון חלילה. אבל שרירות הלב גרמה שאמר אי הכי לא בעינא, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מירוק הגלות עד עת קץ. על כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות, שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החומרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה. ובאשר שכמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול, והכח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו, ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבא לתעודתה הרוממה לשא בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה, הכללי, חלק יוסף, והפרטי, חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כחו הפרטי כולל הוא גם כן את הצד הכללי, אדמוני עם יפה עינים, הנה מתנערים באומה כחות לכל צד. וכמו שהכוחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למדת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו, כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקנינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת, כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי, חומרי, ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משתמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות, הם הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, אשר חרפו אויביך ד' אשר חרפו עקבות משיחיך, שתי העקבות של תרין משיחין. והנה פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת, אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת השם, שנמצאת הרבה גם כן לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל מקום כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל כך, אי אפשר לו להתקיים, על כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות, שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל, למשיחות משיח בן דוד. והנה יספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור. המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את יחידם ל&quot;ע. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב, השכל ישכיל, כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין, על כן אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה ועל כן מתו, כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה. והנה כל זמן שמתדמה, מפני הפירוד השורר בגלות, שב' הכוחות המה נפרדים באמת זו מזו, עד שמי שנחלץ להגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצות וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה על ידי זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי, שעל ידי זה מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב. אמנם אחרי הניסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף, יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים בין מהנוטים אחרי החומריות והכללות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהם בנויות להיות מתאחדים, וכל כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. והנה התכונה של החבה הלאומית בתור כללות וחומריות נתגלתה באחאב שחבב מאד את ישראל. ואחז מעשה אבותיו, עמרי, שהוסיף עיר אחת בארץ ישראל, ודורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם הבא, לי גלעד, זה אחאב שנפל בגלעד, וכדברי תנא דבי אליהו שהי' מעמיד פנים במלחמה גם אחר שנחתו בו החיצים, שלא להבעית את ישראל. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה. גם כבד את התורה מפני שעל כל פנים כבוד האומה תלוי בה, על כל פנים כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועם כל זה לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל, על כן הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המדה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים, כעדות הכתוב וכמוהו לא הי' לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר על דברי ירמיה הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. על כן באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. על כן בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה שלא תשתמש בכחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי לעת קץ, תכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכחות יחד בהיות ההכרה שלמה, אם כן יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות. כפי תכלית ריחוקם בפועל, כן תהיה קרבתם והכרת זיקוקם זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כל זמן הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכחות וכל אחד מחליש את חבירו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי אם נטיה אחת, על כן לפעמים יבא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה הלא היא שורש המחלוקת בישראל, על כן אף על פי שהנביא דבר ברמז, מכל מקום תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועל ידי זה נזדעזעה ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה. כי כל זמן שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כל אחד נכוה מחבירו. ומכל מקום התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי כי אם שלא ירבה מחלוקת בישראל, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות. 

והנה בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר. ומצד חסרון הכשרתנו אין הכחות מתאחדים להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כי אם בסיס ליסודו המיוחד, ועל כן צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור, צדיקים וחכמי תורה הרבה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון. על כן ראוי לנו לשום אל לב, להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמח בהתנערות חפץ החיים הבריאים האנושיים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל על פי דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו עוגה בלי הפוכה, מפני שעזבו מקור מים חיים, ומצרים קראו אשור הלכו. על כן זאת תהיה תועלת המרירות שראוי גם כן למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחיית האומה במובן החומרי והכללי, מכל מקום אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי. כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת כי אם כשהכוחות המצויות באומה, ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב. אז נהיה מוכשרים לחפץ העליון, להיות עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקינו. 

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה על ידי תרגומו, קבל על עצמו לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו ייתי ולא אחמיניה, בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, לכלות פשע ולהתם חטאת, על כן אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה. חמריה, הנטיה לעניני החומר הלאומי, הוא גם כן מחשיך ומונע לפי המצב הנהוג את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה. אבל כופתא דחמריה קשה יותר לקבל, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהם חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק רב יוסף שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, על כן ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך גם כן הרע לטוב והקללה לברכה. על כן אמרו בזוהר בראשית דרב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירו למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות, לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

==סו.== 
כל מחשבה שאינה נגמרת, היא מצטיירת בכח דמיונות, ועל פי רוב היא מעוררת פחד ועצב. על כן תמצא שמי שאינו חושב כלל יהי' לפעמים נוטה לשמחה, אבל מי שיש בו כשרון המחשבה יהי' אז שמח, כשיבא למדה זו שמחשבותיו יהיו נגמרות. יהי' אז שמח ומלא בטחון וטוב לב. אבל כל זמן שאין מחשבותיו נגמרות, יהי' נרעד ועצב. על כן חובה לתלמידי חכמים להשתדל לברר מחשבותיהם למען יהיו מלאים שמחה ועז בד', וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה.

==סז.== 
על פי רוב אין מתקבצים באיש אחד כשרונות רבים, כי לפי המורגל אותם הכוחות שעליהם הכשרונות בנויים הם כסותרים ודוחקים זה את זה, והאדם הוא מוגבל בכחות נפשו. על כן כמו שברוב, מי שהוא בעל זכרון גדול אין כחו יפה כל כך בעומק והבנה, ומי שהוא מעמיק יפה על פי רוב אין זכרונו והשגתו מהירים כל כך, וכן מי שהוא פיוטי ונוטה לכשרון השיר אין כחו יפה כל כך בחכמות המעשיות כהנדסה ומוכניות, ולהיפוך, מי שהוא אדיר בחשבון ובעל מספרים על פי רוב לא יתנשא לרום השירים אלא בתור גאוניות יוצאת מהכלל הרגיל, כן מזדמן בנהוג שבעולם שמי שהוא נוטה בטבעו לעבודת ד' במצות שבין אדם למקום איננו כל כך נוטה להיות בטבעו מזורז בענינים שבין אדם לחבירו, ולהיפך נמצא מזורזים בעניני הטבה בדברים שבין אדם לחבירו והם אינם בטבעם נוטים כל כך למצות שבין אדם למקום וכשרון קדושת האמונה אינו חזק כל כך אצלם. והיינו שלפי הטבע הכח הנפשי שמזרז את האדם לעבודת שמים הנובע מכבודו של מקום ב&quot;ה, הוא כח שירי, שהרי עצם הכרת כבוד שמים כהכרה מעשית היא מנועה מרוב בני אדם, אלא שמכל מקום על ידי אותו הניצוץ הקטן של האמת הנזרח בלבו של אדם מספיק שתתנוצץ קדושה נמשכת כעין המשכה טבעית, והיא מיוחסת לכח פיוטי יותר מלכח מעשי. על כן מי שיש בו נטיות לרגשי קודש על פי רוב יהי' נוטה למדת יראת שמים הרגילה, אמנם כשרונו המעשי אינו כל כך חד על פי רוב, על כן בענינים מעשיים שאין כח השירה פועל עליהם לא יהי' נמשך כי אם בכבידות. ולהיפוך, מי שהוא נח להסתכל בטוב כשרון מעשה והטבת הבריות אינו כל כך מוכשר לשיריות, על כן ירחק בטבעו מעבודת ד' בתחילת הציור. וזהו הצרה הנמצאת בעולם, שהכוחות מפוזרים ומתנגדים. אבל דרך האמת, שהוא דרך ד', צריך להיות שכל אחד יחזיק בכשרונו ויכבד כשרון חבירו, באופן שירצה בכל לב להיות משפיע על חבירו וגם מושפע ממנו בכל דרכי הטוב. על כן באמת ראוי לדעת שכמו שיש חשבון דיוקי במעשה וכל התלוי בו, כן יש חשבון דיוקי גם כן בכח היופי, אלא שלפי הדמיון נדמה שהוא רק שעשוע דמיוני, אבל בעומק היחש שבין הענין הדמיוני להמושגים שלו והתלותם באמתת המציאות, כל זה אפשר, ואי אפשר כלל באופן אחר כי אם שיבוסס על חכמת אמת מעשית ומדוייקת. על כן השירי צריך השפעה מהמעשי על צד החכמה המדוייקת שבכח הפיוט, ומתוך הכרה זו יבא המעשי להיות גם כן קרוב לכל מרום ונשגב. ולהיפוך, יש כח יופי גדול בכל דבר היוצא בחכמה מעשית המציירת את התכלית בקישור האמצעיים, בין בדיבור בין בציור, וקל וחומר במעשה. על כן ראוי שימצא השירי בעצמו קישורו גם כן לדברים המעשיים. ובהתאחדות הכחות שכל אחד פועל בכשרונו, ימצא שהכל צריך להיות באגודה אחת, ותורה נקראת שירה, גם מצוה. הכללים הכוללים ביותר, כמו עשרת הדברות, הם נעלים בגילוים כל כך עד שהם כוללים את שני הכחות, כח השירה והמצוה, על כן הם עומדים בראש לכל. וצריך להכיר שמצד פרטיות קיומם בדבר ד' הם שוים לכל תרי&quot;ג מצות, שעל פי הנהוג לחשבון עם ז' מצות דרבנן, כת&quot;ר, מצטרך למספר תר&quot;ל, שהם נובעים מצד דבר ד', על כן שירה ומצוה נמצא בהם שם בן ד' ומספר תר&quot;ל, לדורשי רשומות.

==סח.== 
תכלית השלימות הוא שיהיו דרכי ד' הטובים כל כך חזקים בטבעם בלב האדם עד שיהיו חזקים כחוזק כל הכחות הטבעיות שהם ברית עולם קיים, ויהיו בהם שתי המעלות, מעלת החופש שבא מצד הבחירה, ומעלת החוזק ככל הדבר החקוק וקבוע בטבע, ועל זה נאמר נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה.

==סט.== 
ציור &quot;אחד&quot; מצטייר לפי הדמיון בצורת מיעוט, כלומר בניגוד לריבוי, ובדמיון הריבוי חשוב מציאות יותר נחשב וראוי לתפוס מקום בנפש. אמנם לפי השכל, אחד הוא ציור הכל, הכולל כל הכחות הפרטיות באחדות אחד. על כן בירידת המעלות צריך לפרש אחר אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אבל בעליית השכל אין עם אחד מה לספר יותר, כי הוא כולל הכל. על כן נמשל הדבר לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, שעבדיה התחילו להביא לה בחשאי. וזהו בעיון, אבל במעשה לעולם הפירוש מוכרח. אמנם אינו גלוי כל זמן שיש לגוף שימוש עצמי מנטייתו הפרטית, כי אם ביום הכפורים שצרכי הגוף בטלים אז כח האחדות מתפשט יפה במעשה בגילוי ואפשר לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם.

==ע.== 
יראת העונש נוסדת על הדברים שהשכל מחייבם רק במצב החלי של הנפש, כי במצב הבריאות אין צורך ליראת העונש בהם, וכיון שאין הגנה זו נצרכת, על כן היא לפעמים מזקת בציורי'. אמנם לענין השמעיות היא דרושה לפעמים, על כן עלינו תמיד להשכיל בטעמי תורה, לדרשן ולפרסמן, עד שישובו השמעיות גם כן מכוונים אל השכל, בין מצד כללותם ובין מצד פרטיותם, כמו השכליות. ואז תהי' דרך האהבה השכלית בוקע והולך על כלל כל התורה כולה, ולא נהי' נצרכים כל כך להמשכת יראת העונש, שהיא חיצונית, כי אם אהבה ויראת הרוממות.

==עא.== 
השגה אמיתית בדברים הרוחניים והעיון בהם אינו מרחיק את האדם מהעולם המוחשי והמעשי כלל, כי אם עירוב הדמיונות שמתערבים בהכרח בתוך הדברים העיוניים, ובגרמתם הם מעכבים שלא יתאחדו עם העולם המעשי. על כן היו האבות עוסקים בעסקי העולם עם דבקותם ועיונם הגדול, מפני שהיו הסיגים אצלם בטלים במציאות לעומת טהרת ההשגה. ולמשה רבינו ע&quot;ה לא היתה אפילו הנבואה הגדולה, הגורמת לכל נביא שברון המוחשיות, שום עיכוב, כי אם כאשר ידבר איש אל רעהו, מפני שבהשגתו הבהירה לא היו כל סיגים. על כן לא די שאין השגת האמת המופשטת מעכבת, כי אם היא מחזקת את היסוד המעשי, כמו שהחכמה האלהית היא פועלת כל המציאות אף על פי שהיא רוממה באין סוף. המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ. וכמו כן כל הניגודים הנמצאים בין העולם הרוחני והחומרי ובין מחזיקיהם, הכל תלוי לפי ריבוי הסיגים שבהשגה. וכפי ברירות ההשגה תתמעט המחלוקת ויבושר השלום. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי ד', השגה מופשטת, ורב שלום בניך, בשכל המעשי, אל תקרי בניך אלא בוניך, בפועל, בכל דבר של שכלול ושל תיקון, יהיה רוחני או גשמי, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.

==עב.== 
בעניני עבודה זרה ומנהגיה ישנם דברים כאלה שהם נובעים מצד הרע והכיעור, שנלוה כח הרשע והדמיון לקלקל יושר הנפש האנושית, ואותם רחקה התורה לגמרי. וישנם כאלה שמפני שהיתה עבודה זרה נהוגה בתחילת ילדות האדם, נקבעו עמה מנהגים בנויים על פי רגשות טבעיות חזקות, שהם קבועים על פי הטבע הבריא של הנפש האנושית, והטוב שבהם החזיקה תורה, אחרי הבירור והנקיון הגמור מכל סיג וטומאה.

==עג.== 
המוסר האלהי, כשהוא נקבע בשכל יפה וברור מטעם התורה, הוא גורם להפרות ולחזק את המוסר האנושי הטבעי ולהרימו למעלה רוממה כזאת שהיא אינה בכח עצמו להגיע אליה. אבל כשהיא מתערבת בדמיונות, גורם הדבר שכח המוסר האנושי הוא מתחלש מהשפעת המוסר האלהי, ועל ידי זה מתפרצים רבים המתנשאים להעמיד חזון, להפריד אלופו של עולם. ותחת שעין בעין אנו רואים שתקומת המציאות והפרחתו תלויה בכח ההתאחדות, וגבורת האמת כל מה שהיא מוספת לעלות היא באה להשכיל איך כח ההתאחדות פועל בעולם בכל כחות היצירה והיקום, וקל וחומר בכחות הרוחניות, הנה מבלי עולם מתוך שהם מציצים על אותה הפעולה שהמוסר האלהי פועל בנפשם לחלישות ורפיון, הם שוכחים בגבה אפם שההשפעה הרפויה באה מחסרונם, שאין שכלם צלול ואין עבודתם שלמה לקבל רושם של המוסר האלהי בטהרתו, על כן הם צריכים לעבוד ולהשיג הדברים בבירור, אמרת אלוה צרופה. והרבה גורם אצלם ראותם בהרבה אנשים המושפעים יפה מהמוסר האלקי, והמוסר האנושי נעשה אצלם לקוי באיזה מקצע, אם בצד השמאל או בצד הימין. על כן חובה גדולה על כל חכם מישראל לצרף דיעותיו, שתהי' ההשפעה המוסרית שלו השופעת מיראת השי&quot;ת וקדושתה של תורה צרופה ובחונה ככסף וכזהב מזוקק באופן שהכל יראו, שרק אז יתבסס יפה המוסר האנושי, כשיהי' דבר ד' למעוז לו. וכן הדבר מזדמן גם בהשכלה האנושית, שהשפע האלהי צריך שיובן שהוא מחזקה, מעלה אותה ומעדנה. אבל הסיגים הדמיוניים גורמים שיהיה המושג כאילו הדבר העליון והנעלה מחריב והורס את מה שהוא נמוך וירוד ממנו, וגורם שיבושים בהשקפות שכליות ומעשיות שאי אפשר להנצל מהם כי אם בעוזה של תורה, אז יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי.

==עד.== 
יסוד טעות הדמיונות נובע על פי רוב מההכנה של הכשר לעלי' גדולה, אלא שאין האדם מכיר את מקומו ומדרגת שכלו לתן גבולים לחפציו הרוחניים כי אם על ידי חיפוש של חקירה וחכמה. באמת, כל המושגים הנם מושגים רק על פי פעולותיהם, ואפילו מושגי החושים אינם מושגים כי אם כפי אותו הרושם שקרני האור שלהם עושים על כלי ההבטה שלנו, שהם עצבי הראות, אמנם החוש טועה כל כך עד שחושב שהוא משיג את המושג בעצמו. אם כן אין פלא על המושגים הרוחניים כשהם מוטעים בזה. ביחוד החפץ הפנימי, לבקש השגת השי&quot;ת לא מצד פעולותיו כי אם בציור עצמי מהותי, מסבב שיבושים עד אין חקר, והם גרמו ליצרא דעבודה זרה שיתהוה. וענפים ודילדולי מחשבות מזה הם עוד מעורבים בכל מחשבה נאצלת, שאין מקום לזככם כי אם על ידי הכשר של מעשים טובים והגברת חוש הדעת אלקים המעשית, דהיינו עשות חסד משפט וצדקה בארץ במובן היותר רחב. והמובן הרחב הוא ללמוד על מנת לעשות איך שתהי' הצדקה עשויה באופן מתמיד, פורח, מתקיים ומתעלה, וזוהי התורה כולה, עם כל הידיעות הדרושות לאדם וכל מכשירי החיים הנלוים להם.

==עה.== 
כשם שרשעי אומות העולם מונים את ישראל בגלותם באומרם איך אפשר להיות נאמן לארץ מולדתו אם יהי' חובב עמו וארצו, מה שהורה הניסיון שאין הדבר כן, כי אם מצד הצדק נותן האיש הישר לכל דבר חוקו וחיובו וכל אחד אינו מעיק לחבירו ולפעמים גם כן עוזרו, כן יצאו בני פריצים להחליט כי כל זמן שענין עולם הבא מונח בתוך המחשבה האנושית, מזיק הדבר לחבתו לעולם הזה ולשכלול חייו, מה שבאמת אין הדבר כן, ואדרבא אי אפשר לאדם שיאהב באמת חיי עולם הזה הטובים בהיותם ערוכים בצדק ומשרים ודעת אלהים, כי אם בידיעה תקוה ואמונה בעולם הבא. והניסיון מוכיח כן, שרוב מיישבי המדינות בישראל ובעמים שעשו טובות זמניות בעניני העולם הזה היו יראי ד', בעלי דיעות מיושבות, שיסוד מגמת חייהם הי' עולם הבא. כי המחשבה האמיתית והקיימת לעד של עולם הבא היא מרימה את ערך כל החיים כולם בכל גווניהם, כיון שנמצא בכללותם גם כן אותה החמדה של עין לא ראתה, חיי נשמות ונחל עדנים. אבל מי שמטשטש את מבטו, וכל ציורו אינו כי אם בעניני עולם הזה, שהם מבלעדי התכלית הרוחני הם תהו והבל, החיים כולם הם מושפלים אצלו בכלל, וכל התנשאותו לעשות ולפעול אינו בא כי אם מהתרגשות של כבוד מדומה או תאוה או הכרח פרנסה, וכמה תוכל מגמה כזאת לעלות יבין כל איש. על כן יסוד נרקב לקחו להם אותם החפצים לחזק ביותר את שאיפת הבנין בעולם הזה על ידי שילוח לשונם לדבר עתק בגאוה ובוז ביסודי האמונה בעניני עולם הבא, וראוי לנוד לסכלותם איך שהם חפצים לבנות בנין עולם על יסוד שקר ומתעה ועל מיעוט הדמות של המציאות האמיתי.

==עו.== 
כשההשגה האלהית היא בטהרה בנפש, היא מרוממת את כל מושג שבה בתכלית הטהר והעדן, מה שהכח הצדק הטבעי כשאין שם ד' נקרא עליו לא יכול להביא למדרגה זו. אבל כשידיעת שם השי&quot;ת היא מעורבת בדמיונות כוזבות ומושגים מטעים, אז המושג של הצדק הטבעי הוא עולה יותר בחוזק ובטהר מאותו המושג היוצא על ידי קריאת שם ד', ואז שם שמים מתחלל חס וחלילה, וכנסת ישראל אומרת השליך משמים ארץ תפארת ישראל. על כן צריכה להיות עבודת ד' מכוונת להישיר את המעשים כדי שיהיו על ידם ישרים הרגשות, ועל ידי יושר הרגשות יתישרו הדיעות בכלל האומה, ואחר כך בכלל האנושיות, עד שיוכלו בני אדם לשאוב ממקור החיים, ולא יהיה להם זאת לפוקה ומיעוט כח כי אם לעז ועצמה ועז משפט. ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד'. והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו. רק דעת אלקים טהורה ונשגבה תוכל להרגיע ארץ. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ.

==עז.== 
כל ההכבדה המורגשת מקיומה של תורה בדיוק בפרטי ההלכות, אינו בא כי אם מחסרון בירור של ידיעה ברורה ודבקה בנפש, שעל ידי זה הספק מעורר חרדה וגורם למאסה של תורה חלילה. אבל כשההלכות הם מבוררות, הם משמחות לב עושיהם ומזהיריהם. על כן זאת היא חובת כל הוגה דעות לעשות בתורה לשמה, בליבון הלכה שתהיה מחוורת כשמלה. לבעל דעה רחבה אין הדיוק הרחב מעיק כלל, אדרבה הדייקנות היא תולדת השלמה כמו שדיוק דקדוק השפה הוא נערך לשלמותם של המדברים בה. ולפי ערך רום המושג וטהרתו של היסוד הפנימי שבתורת אמת, כך מרובה ורחב הוא הדקדוק העצום בפרטי המעשים המסתעפים משרשו, ולמבין ומרגיש כולם נסקרים בסקירה אחת רחבה. ואם יחסר הדיוק המעשי, הרי הצורה הבהירה של רום ערך התורה האלהית ורוממות חוקיה ומשפטיה ויקר ערך תכליתם היא מתטשטשת, ואין שיעור לההפסד הנצמח מזה לכל משאת הנפש של כלל היהדות, לאדם בכלל ולישראל בפרט. אמנם צריך שיהיו נלמדים הדקדוקים והרחבתם מתוך עונג המושכל העליון ושמחתו, ולא בציור הכרח של נטל, סבל, המדאיב ומדכא. וזהו ודאי תנאי נכבד בעסק התורה לשמה, וממ&quot;ח דברים שהיא נקנית בהם, בענוה בשמחה. אמנם השמחה צריכה להתבסס מתוך מדע פנימי של הכרה ברורה.

==עח.== 
לפעמים מגודל התשוקה לעשות טוב, כשמבריק הרעיון עד כמה היכולת איננה מסכמת עם החפץ, הלב מתמלא פחד ויאוש, ומתילד מזה הפרעה למנוחת הנפש ולשמחה, שהמה יסודות לכל מדות הטובות ולכל חכמה. על כן צריך תמיד להתחזק לשמח על החשק לטוב, ולהשתמש באותה הנטיה של העצבון על חסרון היכולת, להגדיל את היכולת לפי ערכה ולהתאימה עם ההוצאה אל הפועל.

==עט.== 
בדורות הראשונים היו כלל האנשים קטנים בשכלם, והמצויינים היו ענקים, כדי לנשא את הכלל הגס. ובכל שהזמן מוסיף והולך מתפשטת הדעה על הכלל, ומתוך כך המצויינים מתקטנים. כי עיקר השלמות היא המיצוע בכלל הכחות, ויש מדה ערוכה מההשגחה העליונה לשלמות האנושית, והיא מתנהלת על פי דרכיה, על כן במקום קטנות הכלל צריך הפרט המצויין להתנשא הרבה, וכפי רבות ערך הכלל ורוממותו כן ערך המצויינים יתמצע, עד שיתרומם הכלל כולו ויהי' במדרגה כזאת שלא ילמדו עוד איש את אחיו ואיש את רעהו לדעת את ד' כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם.

==פ.== 
שפלות של עבודה זרה היא סבבה המושגים הגשמיים בעניני אלהות, והיא הצריכה גם כן שיהיו הציורים כל כך קרובים אל החושים, מפני שהשפילה את השכל והחשיכתו. אבל בהיות הפחיתות המוסרי וההשפלה דרושה לילדות האדם, להטביע בו חייו החומריים על בסיס איתן, על כן היה הכרח להיות עבודה זרה שוררת בעולם זמן הראוי עד כדי לסבב אותם הציורים והביטויים, שיפעלו לטובה אחר שיזדככו ויעלו לרום מעלת החכמה, ויכו גם כן יתד עמוק בציור הנפש של כל בשר, עד שדעת ד' הטהורה תהי' לאור החיים ונר לנתיבתם.

==פא.== 
מפני שהשי&quot;ת הוא מרומם על כל ברכה ותהילה, ובאמת אין יחש לשלמותו ית' עם שבחים שאנחנו יכולים לצייר, על כן נמצא שורש ליצר הרע של מניעת התפילה, ועמו מניעת כל העבודה שבלב, והוא מסתעף בפועל עד שלא יכיר הנפעל ממנו יסוד כחו. על כן צריך לכוון אל חקר מוצאו, ולהבין בדברים שאנו לוקחים מאמתת המציאות כמה שעולה בידינו מהרשימה, וכל מה שידובר ויחשב הכל הוא חלק מאור החיים שמושפע ממקור החיים, השי&quot;ת שמו. אם כן לפי אמתת המציאות שמזככת למעלה מחוג הפרטי של ציורינו, דוקא מגודל אמתתו הננו יודעים שכל מה שאנו משבחים, מפארים ועובדים, הכל הוא אמת. ומה שהוא בטל במציאות ואינו נראה, כמין אותם השלמיות שהם באמת מיוחסים לשם ית', הוא רק מפני שהריבוי של אין סוף גדול כל כך על כל השיעורים עד שהם נראים כמין אחר. אבל באמת הם כולם ניצוצות וחלקים מאורו העליון, כי הלא אין מקור אחר למציאות, ואין עוד מלבדו.

==פב.== 
ריבוי השלילות בידיעת השי&quot;ת, אף על פי שהם יותר קרובים לציור האמת, מפני שהציורים שלנו הם חסרים באמת, מכל מקום הם מרחיקים מהאדם את הציור החי של מרום וקדוש, אלקים חיים ב&quot;ה. על כן צריכים שיהיו מלובשים בציורים חיוביים, שהם יונקים ממקור אמתת מציאותו ית&quot;ש, מצד הידיעה שרק הוא לבדו ית' עשה לנו את הנפש הזאת וכל מחשבותיה לו המה.

==פג.== 
הציורים השליליים מחוללים את האהבה, המתגברת על ידי מניעת ההשגה ויקרותה, והחיוביים מחוללים היראה הרוממה, ולא ברא הקב&quot;ה את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו, שנאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו.

==פד.== 
מה שלקחו עמים אחרים חלקים מידיעת התורה ולא הוכשרו אליה, כיון שלא בא הדבר על פי סדר הראוי להיות ממקורן של ישראל, גרם שצריכין ישראל להבדל מהם, שהרי על כל פנים בהם נמצאים מגרעות רבות שהם צריכים תיקון גדול מאד. וההבדל מחייב להיות מתרחק לפעמים גם כן מדברים טובים שלהם, וכל זה גרם החפץ להשפיע בלא עת.

==פה.== 
כשם שצריך לתקן את הנפשות אותם השקועים בחומריות ובהשלמה עולמית ומדמים שאין שום דבר נעלה מזה לעצמם ולהכלל כולו, להישירם שיכירו וידעו שאמנם ההשלמה החומרית עם כל הדברים המתיחסים אליה בתכלית ההרחבה, הוא דבר נכבד שלא יכון האדם במעלתו זולתו, מכל מקום אימתי הטוב ההוא מגיע לתכליתו, בזמן שהוא נעשה מעבר אל ההשלמה העליונה הכוללת את האושר הנעלה, קדושת החיים במוסר, מדות טובות, ודעת אלקים על כולם, המתממת את הצורה האנושית בחיים ההוים ובחיי עולם הבא. וכן אותם השקועים בהשלמה רוחנית והעוסקים בתלמוד תורה וחפצים בקיומה בעולם, שצריך להשכילם שרק על ידי ההמצאה למעמד הרוחני את כל מכשיריו יכון, ורק אז יצא התכלית העליון לפעלו, כשיהיו בעלי הרוחניות משיגים את טיב החיים, ומשפיעים על האנשים השקועים בצרכי החיים את השפעתם הנעלה, שרק אז יגדל כבוד שם השי&quot;ת בעולם. זהו דבר פשוט ומושג מאד. אבל מה שצריך להעיר ולהוסיף לקח הוא, שלא לבד האנשים צריכים תיקון, כי אם גם עצם המחשבות, שהמחשבות המשוטטות בעולם הן הנן הגורמות את מעמד האנשים והליכתם בחיים. על כן כל זמן שהמחשבות שהן נכנסות בציור שכלול העולם בחומריותו, הן מצויירות באופן המתנגד לכל אמת וקודש, מוכרח הדבר שהאנשים המתיחסים להן הם עומדים על זה המצב בפעולותיהם. על כן צריך לכונן מחשבות עולמיות, המלאות חן ועז של אהבת החיים המעשיים, ויהיו ערוכות במילוי קדושת עזה של תורה ודעת אלקים, כדי שכשיכנסו המחשבות בעולם המעשה יכניסו גם כן עם השלמתם ציוריהם שהם באמת האמיתיים והטבעיים להן. וכן צריך לכונן מחשבות ביראת השי&quot;ת ובמשאות נפש לאמונה ועבודה ממולאות באהבת הבריות ואהבת החיים, עד שהמחשבות העיוניות והמופשטות כשם שיקדשו את חושבן ומחזיקן, כן יזרזו אותו במעשה ויעשוהו לחבר נאה ומועיל בחברה המדינית. זאת הדרך הישרה שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, וכן אמר הכתוב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

==פו.== 
הרבה צריך אדם לעמול עד שיצוייר לו כראוי שיש במציאות עולם זולת מציאותו הפרטית של עצמו. וכשידע זה כראוי, רק אז יוכל להשיג את בוראו. אם כן מה שואהבת לרעך כמוך היא כוללת כל התורה כולה, היינו גם כן יסוד האמת ודעת השי&quot;ת.

==פז.== 
דעות החיצונות נבעו מחסרון ידיעה במעלתן של ישראל, שעל ידי זה נכנס יאוש בלב הרפויים בדעת למראה הגלות. ובאמת רוב המצות, שבין אדם למקום ביחוד, תכליתם מכוון בהעמדת ישראל לעם עושה פעולתו בעולם בין עמים רבים, ועליון על כל גויי הארץ, לשם ולתפארת. על כן מי שנאבד מלבו כח גאולתן של ישראל, נהפכו לו כל מצות תורתנו הקדושה לרועץ. ומי שהיה רפוי בציור ישועת ד' לעמו, אבד על כל פנים הדרך איך שגם בגלותינו הננו עומדים הכן למצב הגאולה, ושעל כל פנים יש לכל דבר הקיים בתור תשמיש לאומה חיה גם כן כל ערכו בכל עת וזמן, וחשב שעל כל פנים אותו הכח המדיני הרודה כופה ומעניש, צריך להנטל בגלות, ושלילת המשפט וכח החיוב המוחלט גרם בהכרח לביטול גמור. והציור האמיתי הוא לדעת שדוד מלך ישראל חי וקיים, וכל הענינים הנועדים לכללות האומה, לחזקה וקיומה הרוחני והחמרי, הנהו עומד בנו הכן, ולא נתבטל כלל מפני הגלות הנחשב רק לשצף קצף ולרגע קטן מול ימי העץ ימי עמי, שיבאו לטובה בחסדי ד', כשיתן עז למלכו וירום קרן משיחו.

==פז1.== 
בעקבא דמשיחא נאמר ועמדו רגליו, ומטו רגלין ברגלין, וכן נרמז ותגל מרגלותיו. והיינו המצב היותר שפל, והוא מכוון כנגד ההגנה הצריכה לדורות מתגרת דיעות רעות, שעל ידם מחבלי כרמים מחבלים את כרם בית ישראל. וכבר מצינו הגנות שפלות ערך לפי ערך הירידה בימי החורבן, שאמר ירמי' עברו איי כיתים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד, ההימיר גוי אלהים, וכן רמוז בתורה בענין מסית, אשר לא ידעת אתה ואבותיך, ופירשו חז&quot;ל דבר זה גנאי הוא שאפילו אומות העולם אינם מניחים מה שהנחילום אבותיהם. והנה זאת ההגנה השפלה שהיא משתמשת כשכבר ירד המצב של הרוחניות עד שמטענות שכליות אין להבנות, יספיק הדבר המוסכם, וגם מזה הענין השפל אם אך יתקבל לענין שמירת התורה ולימודה כבר המאור שבה יחזיר למוטב, והוא בכלל הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו. אבל בימינו ירד המצב באופן כל כך מסוכסך, עד שכל טענות שבעולם אינם מספיקים לשפלי הערך הנטבעים בתאוות או הנמשכים אחרי מסיתים, כי הם אורחים לחברה למהרסי אמונה בכלל העולם גם כן, ולומדים מזה דרך הגויים. ולהרימם עד כדי דעת ההבדלה שבין ישראל לעמים, הרי זהו ענין העלי' שאי אפשר לבא לה כי אם על ידי גבורתה של תורה. והנה כל כלי המלחמה צריכים לגבורת השכל, אם כן יש מקום לשכל להשכיל ולהבין, לשנן וללמד, עד כדי הכרת הטעות. אבל דבר אחד יסודי של כפירה בימינו צריך לו חיפוש של מזור איך להציל ממנו גם כן באופן נמוך, באופן שעל ידי זה האופן נוכל להעלותו ממעלה למעלה. הירידה היא הכפירה בתורה מן השמים הבאה לרגלי בקורת כתבי הקודש, שמנקף לב כל כושל ורפוי הרחוק מתורה ודעת את ד'. שכל זמן שמצייר כתיבת התורה על ידי משה רבינו ע&quot;ה ובזמנו, כבר עומדים כל הנפלאות שבה לימינו לסעדו. אבל כיון שמחליט מה שאי אפשר גם להעלות על הלב עם הלימוד האמיתי בתורה, שכל התורה נכתבה חלילה בזמן מאוחר, שוב נופל אצלו כל היסוד של חיובי השמירה, והולך מדחי אל דחי. לזאת הנגע אין עצה אחרת נמצאת כי אם לדרוך על פי דרכן של רבותינו הראשונים, הרמב&quot;ם והחובת הלבבות, האחרון בענין כמה דעות של כפירה שעמד לנגדם על דרך המניעה וגם על דרך ההסכמה, כלומר שבירר חיוב קבלת עול תורה גם אם יוסכם חלילה לדעתם. וכיון שאין מקום לפריקת עול, שוב מסתלקת הפריקת עול, ואור האמת נראה בטהרו, והמאור מחזיר למוטב. וכן עשה הרמב&quot;ם ז&quot;ל בענין שאלת מציאות השי&quot;ת וחידוש העולם, שהניח יסוד המציאות של השי&quot;ת גם לדעת הקדמות, מפני שלדעת החידוש הענין מבואר בגלוי יותר, ואחר כך השכיל לרפף יסוד הקדמות גם כן. כן אנחנו צריכים להראות חיוב שמירת התורה וקדושתה אפילו עם קבלת כל טענות של טעות של מבקרי כתבי הקודש. מכל מקום אומה זו הישראלית שכל כך פעלה להודיע שם השי&quot;ת בעולם על ידי מציאותה, והיא עומדת בקיומה, ראוי לקדש ברגשי קודש את כל מה שהוא מתוצאת רוחה, וכל מה שהוא יותר נמזג ברוחה ודבק בחיי נפשה ראוי לכל אחד מבאיה לקדש ולקיים. וזהו בודאי חפץ עליון והנהגה מוסרית עליונה ומצלחת, תראה שכן אנו מרגישים, שהרי אנו מקיימים גם כן דברי סופרים ואפילו מנהגי ישראל שאין בהם משום הלכה למשה מסיני כלל, כי אם מפני שיסוד אמונת השי&quot;ת הבא לנו ולכל העולם על ידי מציאותנו ויחוסינו הדתי המוסרי, הוא פועל עלינו להשכיל שכל מה שהננו נוטים להרחבה של זהירות בעניני הדת והתורה, שזה מורה ביותר שאנו מכירים את ערך פעולתנו על ידי זה לעצמנו ולעולם, הרי אנו מקדישים ומקושרים לה בשמחה ולב מלא גאון לאומי מיוחד לנו. נפש אדם מישראל ישתלם בזה. הוא שומר תורה ומצות באהבה רבה, וכיון שהעילה של פריקת עול מתבטלת, הוא מתקרב יותר אל התורה ולימודה, ואז הוא מכיר את האמת הגדול כי דבר ד' עמנו, וכי אמת היסטורית היא כל מפלאות תמים דעים אשר הגדיל לעשות עמנו, בחסדו ואהבתו וחמלתו הוא גאלנו, וממילא יסורו מלבבו כל המון מחשבות טעות ושקר, ויכיר וידע אמתתה של תורה ודרכיה, ורוחו יתקדש להגיד לו הרשום בכתב אמת, ותבא חכמה בליבו ודעת לנפשו ינעם, ואור תורת השי&quot;ת ואמונה שלמה תהי' מעוזו מלב מלא אהבה. והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת, יראת ד' היא אוצרו.

==פח.== 
כשם שכל הבריות שבעולם המוחשי מתהוים על ידי הרכבים ויש הרכבה טבעית והרכבה מלאכותית, כן כל הנמצאים הרוחניים, מושגי השכל, שהם יותר חזקים במציאות ממושגים המוחשים, הם גם כן באים על ידי הרכבה לפרטים שלהם, וישנם הרכבות שכליות והרכבות טבעיות בהם עצמם. וכח היצירה צריך להיות מתמיד תמיד להרבות חיים ומציאות לטובה, על כן משובח מאד מחדש דברים כדרכה של תורה. וצריך שכח זה יתגבר עד אין קץ, רק שיהי' על פי דרך ד' המתאים עם יושר השכל והמוסר הטוב, שכלל כל זה הוא יראת ד' באמת, שהיא ראשית דעת. וצריך להשכיל, שהאבות עם כל התולדות הם ביחש לכח האלהי שבהם בריאה אחת בעלת אברים, שכפי התרבות פרטיה כן תוסף חיל ושלמות. על כן נאה מאד לחדש בכל אופני התורה, אמנם לשמור ההערכות לפי האפשרי, שאם יש לאדם כשרון להשתמש בשכלו בחידוש ענינים יותר נעלים ומועילים, לא ירד לדברים קטנים בהם. אבל גם כל דבר קטן המועיל, הוא מישב העולם וטוב הרבה יותר מכל פטטיא דעלמא, וכל חפצים לא ישוו בה. על חופש השכל לחדש ברחבה מתעורר כח ניגודי של יראת שוא, שצריך לנצחה. מקור הכח הוא להיות שומר את היסוד הטוב, אבל כיון שהוא עומד על היסוד צריך להתהלך ברחבה, וכל דמשכח ידרש, יגדיל תורה ויאדיר. ובאופן מעשי, כל חידושי העולם בדברים טבעיים ובמלאכות ראוי להרחיב ולחדש, וכל פעל ד' למענהו. וצריך להיות אוהב את הבריות באמת, ורוצה במציאותם ובשכלולם, שדעה זאת מביאה לאהבת השי&quot;ת.

==פח1.== 
המטרות מתאחדות אצל כל בעלי נפש נדיבה. אין מחלוקת כי אם בדרך האמצעיים. על פי רוב נובעת תמיד המחלוקת ממה שהמעמיקים יודעים שצריך להרבות באמצעיים כדי שנבא אל התכלית בטח, לטרח בערב שבת כדי שיהי' לנו מה נאכל בשבת, והבהולים אומרים שתיכף נבא אל התכלית, ונחלה מבוהלת בראשיתה גם אחריתה לא תבורך. חופש הדיעות וחופש המעשים למשל, מי לא ידע שהוא מקור ברכה למין האנושי, שהשלמתו היא חופשו, וכל כך עמוק מונח הדבר בעמק התורה עד שהכרת ד' היא בחופש, באפס הגבלה, כי אם כל יכול, אמר ויהי, יהי אור ויהי אור. ושלימות הדיעות צריכים גם כן להיות נקשרים בשלימות המעשים, אבל צריך להכין את האדם שיהי' מוכן אל זאת המעלה לבא לעלמא דחירו, על כן צריך עבודה בתחילה. אי אפשר להעמיד חוקר מתהלך ברחבה כי אם כשיוקדם לו תחילה שיעבוד של האותיות, הדקדוק והסגנון, ואז יתפתח להיות מתהלך ברחבה בחקרי חירות, והחירות תניחהו ליסוד האמת השלו' וההצלחה. על כן כל כמה שתהי' ההכרה מתגדלת יותר איך הכל שואפים לתכלית אחד, כן יתגדל כח השלום והאחדות להיות כל אחד מתלמד מחבירו הרחוק ממנו במדותיו דיעותיו ותכונותיו, עד שיסורו המדות הרעות שיסודם הוא הכעס והגאוה, שכמו שהם רעים ביחידים, הם יותר רעים ומזיקים בעם שלם. בהידיעה הכוללת שיש בכל נטיה דרכי יושר אלא שצריך לברר ולזכך, והאמונה הבאה מתוך הכרת השי&quot;ת אדון כל איך שכלל הענינים הם מעשי ד' שראוי לחפש בהם צד הטוב, והכל עושים שליחותו, והמאור מתגלה על הצירוף של המון האורות שכללותם היא התורה, אבל היא מתבארת בין על ידי גילוי אותיותיה ועניניה וגילוי יד ד' שבהיסתוריא ושבטבע ובמוסר, במדע במלאכה ובחיי החברה, בצדדים הטובים והרעים, וכשהם מתקבצים יחד ומקימים את הכל במערכה, מתגלה האור המאחד ומשיב הכל לתכלית השימוש של הטוב האמיתי. אז ממילא יוסר כח הכעס מכלל האומה. וכשם שביחיד הכעס מעכב את מעלות הנפש ומונע רוח הקודש, והשקט מביא לידי חכמה ודעת ד', כן באומה ביותר. ונופל כח הגאוה, שלא יאמר כל אחד שרק בו צבור כל הקדושה, כי אם אדרבא, הקדושה האלהית מתפשטת אצל כל אחד חלק, ומכלליות הכל יבנה בנין שלם. ממילא מתקרבים ישראל זה לזה ומשפיעים זה על זה רב טוב, והולכים בדרך ההצלחה, ופועלים טובות לכללות האומה בכל הצדדים, בין בחיי שעה, בין בחיי עולם של המצב הלאומי, בין ברוחניות של מצב הקדושה והמוסר. וממילא מתגדלים הפעולות, וכחם של ישראל הולך משתלם עד שמתגלה אפילו לאומות העולם האור הגדול הצפון בישראל ותורתו, ואומות העולם מתעוררים לכבד את ישראל. וממילא ההשתדלות מתרבה, והלבבות מתרחבים, ואהבת ד' אלהי ישראל מתגדלת, ושבים הכל מאהבה, והקב&quot;ה מגלה חסדו ומשיב את עמו לארצו ומטיב להם ומרוממם, ונודעה יד ד' את עבדיו, ובאים כל העמים לשאוב מים חיים ממעין ישראל כדברי הנביאים, וישראל פוגשים את הכל באהבה ורב חסד וכבוד, ונלוים גויים רבים אל ד' ומתרוממים בעולם, ומתגדל שם שמים וכבוד ישראל והתורה בכל העולם, עד שגם רחוקים באים ומודים ונותנים נזר מלוכה לצור ישראל, ונותנים הוד למלכנו. ושפט בצדק דלים, ורעה זאב עם כבש, ככל אשר דבר ד' שדברו אחור לא ישוב ריקם. ועלינו לקיים דברו הטוב אשר בהכרח יקויים. וכל האמצעים כשרים לזה כל זמן שהם נעשים בכבוד ויושר, בנחת ואמונה ושלום, והכל עושים השליחות אפילו המזיקים. ואם לפעמים היאוש ואפילו הכפירה הדמיונית מעוררת הכחות לעבוד, גם היא מאת ד' יצאה, הפליא עצה הגדיל תושיה, ומלכותו בכל משלה. וכל הפרטים היותר רחוקים עולים הם להתאחד ולהתקשר באחדות אמיתית, והיה ד' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהי' ד' אחד ושמו אחד. והמון הדיוקים והדקדוקים שיש בכל צד ופינה צריכים להשלמת כלל התמונה בשלימותה, כי ערך כ&quot;ז אלף שרטוטים צריך מצייר פשוט לעשות לשלימות תמונה אחת מוחשית, וקל וחומר שאין ציור להמון השרטוטים הפנימיים הצריכים להעשות להיות הצלם האלהי השורה עם עם ד' שלם ויפה עד שכל רואיהם יכירום שהמה זרע ברך ד'. ועם זה יהיו נאזרים בעז וגבורה ובכח פועל אדיר ונשגב, עד שיהיה כח העבודה וכח האמונה יוצא מציור חלישות הנפש שנפל בו מעומק הגלות, שעם זה נפל גם כן הציור של הכרת ד' ושל אהבת ד' ושל יראתו, שאיננו לפי גודל הכח הגבורה וההוד שהוא צריך לצייר בנפש, כענין אותה הגדולה המתנשאת בלב החוקר החפשי כשבא לידיעה השלמה, שאומר ברוך אשר נצחנו בנעימתו. וישראל עם קרובו צריכים עוד ביושר לבב יותר הדור להיות נאזרים בגבורה. וזה יתגדל יותר על ידי האהבה והשמחה בדעת ד' ויחושו לישראל בפועל והנהגה, וזה יצא לאור על ידי שיתוף כל הכחות כולם דוקא, בשם כל ישראל.

==פט.== 
אם היו בעולם רק ריחות טובים, שהם נמצאים מהפרחים היפים והפירות הטובים המפיקים ריח טוב, ולא הי' שום סרחון בעולם כלל, לא הי' האדם יכול לסבול את מתיקות הריח הטוב, שהי' פועל עליו יותר מדאי, על כן נמצא הרבה סרחון בעולם. ולולא הריח הטוב המלא חללו של עולם, הי' האדם כלה מהריח הרע, אמנם הבושם הטוב הכללי ממזגו. וכן הדבר הוא בדיעות ובמדות. לולא הרשעה והסכלות לא היה העולם החומרי והפרטי מתקיים, מפני השאיפה הגדולה לרוחניות ולכללות. ולולא הקדושה והטהרה האלהית שהיא נמצאת בעומק צלם האלהים שבנפש האדם ומיוסדת בתורה, הי' ודאי העולם שמם מכח הרע והכיעור שבכפירה וגסות הרשעה. על כן אין ביכולת לבער את כל הרע מן המציאות, כי אם לתקנו כפי האפשרי, להרחיקו בימין, ולכסות הצואה, ולתן לו יד מחוץ למחנה.

==פט1.== 
הציור על דבר מהות השי&quot;ת היא מחשבה אסורה, ומתוך כך היא פועלת גם כן להרע על המעשים. רוב הקלקולים הבאים משום אל תהי צדיק הרבה, מחמת הציור הם באים, שזה גורם לחלק ציור המוסר ומושג הצדק והמשרים מעצם ציור האלהות, ותחת אשר ראוי תמיד להבין דעת האלהים בחסד משפט וצדקה, יקחו להם דרך ציורים אחרים.

והנה לתקן זה הוכן ציור קבלת עול מצות מאהבת כנסת ישראל, שזהו מושג של יושר, והוכן לעומת זה כח הרפיון של הפקפוק ביסודות השגת המושגים העליונים, עד שכל מה שתזדקן האומה נכנס יותר טעם חבת הזקנה בטבע בכל דרכיה ומתחזק מצד ההגיון כח תורה שבעל פה. על כן יש כח לקיום המצות אפילו בלב קטני ההשגה באופן ציורי מוחשי, וזה נותן יד לצרף יותר את ההשגה האלהית להפשיטה מציורי החיוב, שכפי מה שהיא מצטיירת בערך המהות היא משתבשת מחולשת האדם, ולהעלותה יותר מצד דרכי המוסר שהם דרכי ד', ובהם ידבק האדם לקונו דביקות אמת.

==פט2.== 
הכפירה היא גובה את החוב של עליית הציורים הפנימיים של עומק האמת ביחש לכבוד שמים, כשם שראש פסגת עבודה זרה נובעת מיסוד עילוי ציור כבוד עליון עד כדי סילוק מכל יחש לכל יצירה מוגבלת, שבכללם הוא האדם ומוסרו הפרטי והכללי. והענוה האלהית הופיעה על הר סיני, ההר הנמוך, למחוץ רהב בכל מקום שהוא, אפילו במרום עז. אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני, שמה נפלו פועלי און דוחו ולא יכלו קום. ואחר כך מתברר שלפני כבוד ענוה, כי כבוד עליון הוא היצירה המעשית בכל צדדיה שתשתלם, וכל זמן שרוח האדם החפשי איננו משתלם במעז ההשלמה היותר טובה ומושלמת שבו, שהוא כח הבחירה בתכלית הטוב על ידי כח עצמי בטוח ונצחי, חסר הוד כבוד החיים ממרחב היצירה בחלק כל כך רשום, שחסרונו לעצמו הוא גם כן רב שם, ויותר באין קץ הוא החסרון הסיבובי שהמום מאבר גדול כזה פועל בגוף המציאות בכללו, ולאידך גיסא צד הטוב, לעצמו ולהכלל. אמנם יש גבול גם כן לענוה, על כן יש גבול להיתר התארים, והם מסומנים לכל הפחות בכבוד דמיוני, דיבור, שמיעה, הליכה, רצון, ויתר כחות שהם מדומות לנכבדים, ולא ישפל הדיבור בהדרכה גלויה נמסרת לרבים עד כדי אכילה שתיה וכיוצא בזה, וכל זה בנוי על משקל נערך של ציור הענוה והכבוד. אמנם המהלך שיש בין הדיבור להציור הוא מדוד, על כן מוכרח הציור להתמודד על פי הדיבור ולכונן את הדברים על פי אמתתו. ציור המציאות הוא היותר מוכרח ויותר נדמה למופשט, אמנם גם כן יותר משגה, כי לא יכבד לכל הוגה דעות גם במקצת להבחין כי חכמה, חיים, ומדות הרוממות האלהית, מובדלות עד לאפס דמיון, ומזיכוך האמת לפי מדרגתו יבאו יתר המדות והפעולה הטובה בחיים. כן יכבד יותר ההבנה של עצם המציאות, והוא מחובר באמת הרבה יותר עם רפיונות כל ההעדרים המחוברים למציאות מוגבל שמצטיירת בקרבנו. על כן כל ההדרכה המעשית והלימודית היא מביאה לזכוך הפנימי, שמפעולותיה החיות יוצאות הטובות הבנייניות, שמצטרפות ועולות ללא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים. אבל הזיכוך הפנימי צריך גם כן [לתן כחו יותר, מבעבר] עד שהפך ציור המציאות לרועץ באין מרפא. אז יקוצו מזעזעים ותבא הכפירה. אמר נבל בלבו אין אלהים. הנבל אומר אמת ציורית. הציורים של השי&quot;ת כל כך נשפלו, עד שבגבולם הכפירה היא יותר קרובה לקנין האמת, ומכל מקום הנבל הוא נבל, מפני שעם ההתנשאות שהרגיל צריך להמשיך יסוד האין, שהוא יסוד האמת, שאמנם אפסו דיבורים וציורים מצד עצמות כבודו. על כן צריך מאד להשלים בעת המעשה את הפרטים מכל פועל וציור בעולם המחשבה הרגש והמעשה, לכוונם כראוי למשל הקדמוני של קדמונו של עולם. אבל מציאות הנבל בא להעיר לב, להתקדש ולהתעלות בדרישת ד' עד שלא תהיה מוכרחת ההשגחה האלהית על דבר תוצאות הבחירה האנושית בשימושה את דעת ד' לתועלתה ההוית והנצחית להשתמש בכלים בזויים, שבט אף של חושך ואפילה. על כן כל זמן שישנם רשעים ובעלי חושך וכפירה בעולם, צריכים כל אוהבי ד' ודורשיו ללמוד וללמד כי יותר מצדדי המניעה הנמצאים בשלילת הכפרנות, הננו מוצאים באמונת אומן שזוהי הרבותא הגדול של דרך ד', ששלמה אמר בחכמתו מעוז לתום דרך ד' ומחיתה לפועלי און, עד שכל יראו ויבחינו איך הכפירה היא מכון הרשעה שלעד תשאר בשפלותה ונבלותה, ודעת ד' בדרשה ואמונת אומן תרומם אף תנשא כל מי שנושא ידיו קודש ומכוין לשמים, אף על פי שלעד יהיה הולך ועולה, צועד ונוסע, ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ד'. ורשב&quot;י אמר בעוררו בני חבריא להכנס לאדרא לזקק הציורים אלהים, פתח בלא תעשה פסל ומסכה תועבת ד' ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואמר עד מתי ניקום בקיומא דחד סמכא, כי אמת מלבן לבוני' ועומד הכן על שני רגליו להתברר מצד החיוב ומצד השלילה, מצד מלאך טוב ומלאך רע, מלכותך מלכות כל עולמים, האמת הנצח והנטיה האנושית היותר חזקה שהאדם צריך למלאותה בקדושה וכשרון. דורשי ד' יחי לבבכם לעד. ועל המניעה מזה על ידי כמה מפריעים, בין השתקעות במקצעות אחרים שהם שיפולי כרמא, בין סתם חרדה או עצלות, אמר מארי דחובה דחיק. כיצד, הרע שביצרי הלב יתבע תפקידו ויגבה חובו בסוף מהעזיבה של כבוד עליון, שהיא צריכה להיות עבודה נצחית עדי עד, ואין אנו רשאים להבטל ממנה על צד האמת אפילו שעה אחת, וקל וחומר דור אחד. אמנם יש הפרש בין דוחק לדוחק, ועכשיו בעל חוב דוחק מקרן וריבית. עת לעשות לד' הפרו תורתיך. ישמח לב מבקשי ד'.

==צ.== 
כשם שהמבוקש של הבריאות יושג בהתקרבות אל הטבע, להתרגל באויר צח, אף על פי שלפי ההרגלים הרעים תזיק לפעמים ההתקררות היזק מועט, מכל מקום לא יתכן שיפול השב מזה מדרך החיים הנכון ומיוסד באיתנות הטבעיות, כי אם צריך לבקש על זה עצה איך להתרגל בחילופי האויר ואיך להנצל על ידי זה מכל פגע, ואם יבא, איך להתרפאות – כן הדעות הטהורות שהם נקנים בתיור שכלי הגון ומבטים רחבים בכמה ענפי הדעת והתורה, לפעמים יזיקו שינויי ההרגל למי שלא הורגל לשוט בחכמה, ותפגם מעלתו המוסרית במצבו בתורה ויראת שמים, כל זמן שהוא מיוסד על יסודי הציורים הדמיוניים. מכל מקום אין להבהל מזה, כי אם להוסיף הרגל ולבקש תרופה לאותן המחלות הבאות מחסרון ההרגל של אויר הדעת הטהור, ולבבו יבין ושב ורפא לו, כי באמת אי אפשר לתשובה שתבא כי אם אחר בינה, כדתיקון רבנן בסדר ברכות שמונה עשרה.

==צא.== 
יסוד הנפילה בעולם הוא ממה שאינם מקדשים שם שמים כראוי, וקדושת השם היא שתהיה ההכרה הפנימית בדעת ד' גדולה ונכבדה, שכשהיא בשלימותה לכל אחד ואחד כמו שאפשר לו, היא מקשרת את כל יסוד האמונה. ובישראל היא מצויינת מאד, שברית ד' וסודו ית' הוא קשור עמהם. על כן כשיש שפלות ידים ועצלתים ימך המקרה, כביכול נעשה שונאו של הקב&quot;ה מך, כמה דכתיב ואם מך הוא מערכך, שאין מעריכים אותו כראוי לו. אף על פי שתכלית הידיעה שלא נדע, מכל מקום כל המעלות דבקים בהשתדלות הקבועה של הדרישה התמידית העיונית, למי שיוכל להגיע. ולפי ערך, כל אחד ואחד מישראל יכול להגיע לאיזה מעלה, ואנשי המעלה ביותר, ותלמידי חכמים יכולין להגיע למדרגת אפרחים ובנים, למפרח בתר שכינתא בגלותא, ועל ידי זה יעלו את הכל, ויגדלו כבוד ד' בעולם, וירחיבו כח רוחא דמשיחא בנתינת עז לאלקים על ישראל גאותו. וכל מה שעושים עניני תורה ויראת שמים ואינם סועדים ליסוד העקרי, היא סמיכה מועטת ולא תקומה. וצריך להתעסק בתקומה, ביחוד בדורות אחרונים, וזה אי אפשר בלא השתדלות בידיעה. והידיעה צריכה עיון ומחשבה עיונית רחבה, לא שיכנסו כל הכחות רק בגופי תורה ולא ישאר מקום לנשמתא דאורייתא. ומתוך כך און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד', והרהורא לא עביד מידי, דאם כל טעות בעיון הי' מקלקל, לא הי' אפשר לשום דרישה שתעשה, כי תחילת הדרישה היא קלקול והטעות, ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בה, ודילוגו עלי אהבה. ומתוך הידיעה מדת האהבה מתגברת, והאדם נעשה כבן דחפיש בגניזין דאבוהי, ומכל מקום הוא גם כן עבד דפלח. וידע באורח כלל, ומהכלל בא לפרטים, וחוזר בהם לכלל, ואחר כך מוסיף לפרט במעלה יותר גדולה. כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת.

==צא1.== 
ארבע טענות מזויפות יש לה להכפירה:

האחת, שקבלת עול תורה ומצות גורמים לפי דמיונה קדרות הנפש ועצבון. 

הב', סכסוכי הדיעות שיש מסיבת חילופי הדתות, שכל אחת טוענת שהיא אמיתית, ומזה מתרפה אצלם יסוד האמונה בכלל. 

הג', מפני המדעים החדשים שנראים משונה מציור הבריאה שבתורה, וכיוצא בזה. 

הד', מכח בקרת כתבי הקודש שנחלש על ידי זה יסוד תורה מן השמים ח&quot;ו.

והתשובות עליהם המה: 

לטענה הא', באמת הצדיקים הגמורים והחכמים האמיתים הם מלאים עז ושמחה וגבורה, אם כן החסרון הוא רק במקבלים שמתרשלים בשלמותם. על כן צריך להוסיף יראת ה' ודעת, ויזכו לגבורה ולצהלה.

הב', באמת כל דת יש לה איזה ערך וניצוץ אלהי, ואפילו עבודה זרה יש לה ניצוץ טוב מפני המוסר המועט שיש בה, אלא שהמדרגות הולכות ועולות, כמו שמדרגת בעלי חיים מתחילים מחיי הרמשים היותר נמוכים עד האדם הגדול והחשוב ביותר, כן מתחילים ערכי הדתות משפל ההערה הקטנה של איזה נטיה מוסרית עד שלמות הנבואה של אדון הנביאים עליו השלום, ובינתים ישנם מדרגות רבות. אם כן אין כאן סתירה כלל, ובאמת רוב הדתות אפשר שהם טובות לפי מצב האומות שלהם. שהאומה שהיא נמוכה בערך שלמות נפשה במוסר והכשר להשגת אלוהות בטהרה, צריכה דתה גם כן להיות נמוכה לפי מדתה. וכח האלהי המלא התגלה בסגולת כל העמים, עם ד' אלה, אשר לא היה כדבר הזה ולא נשמע כמוהו. הניסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה, ביד חזקה ובזרע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה לכם ד' אלהיכם במצרים לעיניך.

הג', צריך לדעת צורת הנבואה לאמתתה. נדע שאין לה עסק כלל עם מדעים שאפשר לחקרם במשך הזמנים עם השכל האנושי, וכל מה שנמצא בתורה הוא לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמע, לפי מה שהוא מפורסם אז, כדי לשכלל דרכי המוסר. ותחת הדברים הפשוטים גנוזים דרכים רחבים לעיונים אלהיים שהם יסוד התורה ומגמתה, ויכולים אנחנו ללכת במרחב בכל דרכי החקירה.

הד', אף על פי שהאמת הוא ככל קבלתנו שלא נשלחה יד בתורה הנשמרת תמיד בזהירות רבה, מכל מקום אפילו לדעה הנפסדה שנכתבו איזה פרשיות בזמן מאוחר או שנפלו חלילה איזה טעיות סופרים, אין זה נוגע כלל לכלל התורה וקיומה, כי כללות קיום התורה תלוי בקבלת האומה, והאומה קבלה ומקבלת עליה באהבה, והאומה שמה את התורה ומצותיה כמו שהם נמצאים אצלינו לאות ברית אמונתה לאלהים. על כן אי אפשר כלל ליחיד להוציא עצמו מן הכלל, כי כן כל ענין קשר ברית שנערך לפי ההסכמה הכללית, והמעשים המוסכמים דומים להסכמת הלשון והמוסר המוסכם, שהיחיד אינו יכול לשנות נגד כלל החברה, וכשישנה יהיה חומס נפשו. על כן אנו מבינים יפה שהקישור האלהי שבתורה הוא לפי כל אותן הענינים ממנה שהגיעו לנו, ואין הבדל כלל איזה סיבות שיהיו בדבר עד שהגיעו לנו הדברים בצורה הזאת, מכל מקום כיון שהדברים נארגים בתורה הם נכללים בקדושה האלהית, שבזה ישראל מצוין מכל העמים שמציאות האומה היא קשורה בקריאת שם ד' אלהי עולם שעליה נקרא. על כן כל המצות כולם שהם נקשרים בקשר אלהי, כיון שהם קשורים בתורה ונכתבים בה, הם כולם אחוזים בברית ד', והשומרם הוא שומר הברית והעובר עליהם הוא מרשיע ברית. ואם ישנם דברים שימצא צורך להחמיר או להקל באופן אחר קצת, הלא הדבר מסור לבית דין כשיש טעמים נכונים אפילו לעקור דברי תורה בקום ועשה, ובלא בית דין מוסכם כללי לאומה כולה בצירוף מעוז לאומי כבר ודאי אין ראוי לשבור המרכז הרוחני של האומה במאומה. וכיון שאין מקום להריסה ממשית אפילו עם הדעות היותר רעות, שוב אין מקום להתגברותם כלל. וכשמתקיימת התורה בישראל נעשה ההרגש כל כך זך וטהור, והקישור לתורה גם כן גדול, עד שמשכילים בהשכלת אמת בידיעה פנימית שאין מקום כלל לכל אותן הערעורים, כי מכירים את יד ד' הנטויה עלינו, ואשר הפליא עמנו מאז ועד עתה להדבק בו באהבה. ומתוך ההכרה בגדולתה של תורה מכירים אלהיותה, עד שכל הגמגומים מתבטלים מעיקרם, וישראל עושה חיל, ותורת ד' מעוזו. 

אלה הם ארבע שרשי הכפירה, שכל ענפי הכפירות כולם מסתעפים מהם. והנך רואה שהם דברים בטלים, שאין בהם כח להקליש שום קשר של קדושה ושום חיוב מעשי. שבאמת עיקר כריתות הברית היא קבלת האומה, שהוא יסוד תורה שבעל פה. וזה הוא השער לד', שכאשר כח של תורה שבעל פה קיים, באים ממנו לכח תורה שבכתב. ותורה שבעל פה התלויה בקבלת האומה כבודה מציאותה וחפצה האדיר בכללותה, זהו ברית עולם גלוי לישראל נגד כל באי עולם. 

מובן הדבר שהיקר והקדושה של קבלת כל אומה יוכל להיות יקר אצל בניה, מכל מקום הכל נערך לפי היחושים האלהיים שיש לאומה, ואין אומה בכל העולם כולו שיחושה האלהי כל כך אדיר ונשגב כישראל. על כן הוא עם קדוש לד', ודרכיו הם דרכי קודש והם מושרשים בקדושה, ומכל שכן כשהם נכתבים בתורה ומתפשטים ממנה שמוסיפים בזה תוספת קדושה על הקדושה הקבועה בעצם האומה. והתקדשתם, והייתם קדושים, כי קדוש אני ד' אלהיכם. ועל זה אמרו חז&quot;ל שהקב&quot;ה נתן שתי עטרות בראש בניו, עטרת קדושת התורה וקדושת האומה מצד עצמה, והיא שמירה של חותם בתוך חותם המובטח ממגע זרים ופריצים המחללים את הקודש, כי דרך הקודש יקרא לה, ופריץ חיות בל יעלנה.

וחוץ מכל אלה, דברי הכופרים המעלילים הם דברי חלומות והבאי בעיקר הענין, ואינם עומדים בפני הבקורת הישרה והחופשית באמת. ואמתתה של תורה כפשטה, שנכתבה מרועה נאמן על פי ד', היא אמת גלויה לעינים, שהיא עומדת לנזר ותפארת ישראל, נוסף על הערכים של החיובים המעשיים שהם חזקים ועומדים באין שום אפשרות לכל רוח שבעולם להזיזם ממקומם אפילו כמלוא נימא.

הנה נכבשו לפנינו בקצרה יסודי שרשי הכפירה, וההירוס הגמור לכל סורי הגפן הנכריה הזאת האוכלת את ישראל ואת כל העולם בקלות דעתה. צריך לזה עבודת דורות קיבוצית, בצירוף חכמים ישרי לב ונבונים, דורשי אמת באהבה גמורה. אז על נקלה יותץ המגדל של זוהמיות הכפירה ממסד ועד הטפחות, לפרטי פרטיותיו, בדעה ובהשכל. בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות, לא יקומו אשרים וחמנים. עדותיך נאמנו מאד, לביתך נאוה קודש, ד' לאורך ימים. ומכל מקום לנבונים מספיקים הדברים המעטים שדברנו לעקור גם כן את כל פרטי הפרטים הנוגעים בנחלת ד'. עדותיך נאמנו מאד, לביתך נאוה קודש, ד' לאורך ימים.

==צא2.== 
הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שמתוך שהם מתעסקים בה המאור שבה מחזירם למוטב, בזה יכלל שמירת התורה בין בלימוד בין במעשה, מכלל שיש פנים בשמירת התורה ולימודה אפילו בעזיבה היותר נוראה שיוכל כל רשע וכל כופר להעלות על דעתו להרעיל על ידה לבבות. ומכל מקום כיון שתהיה התורה נשמרת, הננו בטוחים שיתבטלו כל החלומות הרעות של המחשבות המקולקלות, ואור ה' הבהיר המלא חיים יופיע להחיות לב נמהרים. כי כמו שבמלחמה חומרית תחילת נפילה ניסה, כך גם כן במלחמה רוחנית. ואם לא יבואר איך על המשמר יש לעמוד בכל אופן, בכל עז, ושאין שום כח כלל שיזיז את ישראל משמירת התורה, אז אין כאן ניסה, וכיון שאנו עומדים במערכה הננו יכולים להתראות פנים גם עם האויב היותר מסוכן, ובטוחים אנו בעז ד' שנכריע קמינו תחתינו, נשחקם ולא יוכלו קום, יפלו תחת רגלנו. ומניעת הצורך בניסה נובעת תמיד משני הצדדים של הגבורה, שהיא חרב פיפיות, היינו מצד המניעה, ומצד ההסכמה, שעשה כן החסיד בחובת הלבבות וכן עשה הרמב&quot;ם במורה נבוכים, איך לאמת את הדברים העקריים אפילו לפי דעת האויבים הרוחניים, ואחר כך באים לבטל את הטענות העיקריות הרעות עצמן, שהוא כענין גידוע עבודה זרה וההשרשה אחריה, שתחילה צריך לגדע, ואחר כך לרדוף ואחר כך לשרש. הא כיצד, הרי גם הרע שברעים כשבא להסית לסור מדרך ה' בין בעל פה בין בכתב, צריך על כל פנים שיקדים לעצמו הודאה ביסוד המוסר של היושר הטבעי, ובזה ישראל כבר עושה חיל. אפילו אם יבא נבל האומר בלבו אין אלהים לומר מה צורך יש בכל העבודה המקושרת לשם שמים, להודיע שיש אלקים בארץ, שזהו עיקר מגמתם של ישראל, נאמר לו אפילו לפי דעתך הנבערה כבר השגנו שהלמוד שיש אלקים בעולם מביא לעולם טובה ותיקון, כי האדם הוא עיר פרא, ורק מיראת אלהים ימנע בתחילה מכל דבר רע של גנב רצח ונאף וכיוצא בזה. גם הרעיון האלהי יש בו המון רגשות מעדנות את רוח האדם, על כן מוסיף לו הרחבת דעת ועדינות רגש, גם מניח את רוחו בכל עת צרה בתקוה ובטחון. וכיון שישנם טובות כאלה לכלל האדם מזה, הלימוד הזה הוא דבר טוב, וכיון שבכל המופתים המדומים של המינות שיהיו עולים על הדעת להיות בעולם הלא גם הנבל בעצמו יהיה מוכרח להודות שלא יוכל לעשות מזאת הידיעה כי אם לספק עליו את האמת הברורה, אם כן אם דרוש מסופק יש בו כל כך דברים מועילים, כדאי הוא להכריעו בתור ודאי ולהרחיב בו לימודים ומעשים שישרישוהו בלבבות בשביל הטוב הכללי הגדול היוצא מזה. ועל זה לא יוכל לטעון שום מין שבעולם דבר. 

וכיון שכבר אין טענה מעשית, שוב האמת עצמו הוא עד לעצמו, כי איך יתכן שדברים טובים לכלל האנושי, שהם כל כך נאים, יהיו נשפעים דוקא מציור שהוא נגד המציאות, על כן ההכרעה הזאת עצמה גם כן מטה היא כלפי הודאות של הכרת מציאות השי&quot;ת. ואחר כך תצרף לזה כל המחשבות הטובות והמופתים המוכרחים של כל הפילוסופים הטובים, שכשהם מצטרפים עם הנטיה הטובה הקבועה הם מאירים מאד. אחר כך תצרף לזה בתור נזר ועטרה עדותן של ישראל, שהיא עולה על כולם, וחזור לאחוריך לראות את החשך ואת האפלה, את היאוש והרשעה, שתהיה מוכרחת לבא לפי דעת המכחישים, שאין להם כלל על מה להיסמך כי אם על מה שאינם מרגישים בחושם הקטן את הנשגב והקדוש מכל. אז יסור כל צל כהה מכל לב מדעת אלהים ואמונה שלימה באהבה ובבירור. וכיון שדעת אלהים יקרה כל כך, ומביאה טובה לכלל האנושי, וביחוד היא מביאה טובה לישראל שהם נקשרים בידיעה זו בעבותות אהבה עמוקה ובה כל קיומם, על כן כל מצות התורה ודרבנן הם או הרחבות ודרכים שהאמונה בשם השם ית&quot;ש תחקק יותר עמוק בלב ושכבוד שמים יהיה מצוייר יפה יפה, או דברים המחזקים את כח האומה בחומר או ברוח, בהוה או בעתיד, ועל פי רוב בכולם יחד. על כן תשמור באהבה רבה כל דברי תורה, וכיון שהשמירה באה מתוך תלמוד, תרבה בלימוד, וכיון שטובת הכלל הוא שיהיו רבים מבניו מודרכים על פי הדרך הטובה לו, תרבה גם כן להגדיל תורה. וכן תלך ממדרגה למדרגה, עד שיזרח עליך האור הבהיר של כבוד השי&quot;ת, אמונתו ואהבתו, באופן נעלה מכל מופת וידיעה, ויתקים בך ובו תדבק. 

ושמא יאמר לך הנבל כי זאת הנטיה שהנך נוטה לחקק על לבביך אמונת אמת, יסודה הוא ברפיון או ביראת עונש מדומה, שאין בה שלמות וגבורה, אף אתה אמור לו שתוכל לצייר בנפשך סילוק כל פחד וכל עונש, ומכל מקום אינך חפץ להנתק מעם ד' אלהי ישראל, כמו שאין אתה חפץ להנתק מאומתך בכלל, ומהוריך אשר אהבוך בפרט. אם כן זאת הנטיה היא נטיה טובה, ישרה ואנושית, והיא מסייעת לאגור ולאסוף את כל ניצוצי אור האמת, שיאירו את מחשכי לבביך לדעת את ד' ודבר קדשו ומצותיו. 

על כן אהבת שם ד', דהיינו אהבת הלימוד והידיעה של מציאות השי&quot;ת ודרכיו, וכל המכשירים המביאים לזה, הם קודמים בזמן לאהבת ד'. ומשאדם קונה לעצמו בחשבון ודעת וקנין אהבת שם ד', יבא גם כן אחר כך לאהבת השי&quot;ת בעצמו, דהיינו בהכרת האמת של המציאות האלהי מצד עצמו, שזהו המקור לשמו הגדול ב&quot;ה.

==צב.== 
המורדות שבתולדה האנושית הם לצורך העלי'. לו היה האדם לא עתיד לצמח במעלה רמה מאד, לא היה יורד גם כן, מצב הטבעי של שבע מצות בני נח הי' מתקבל ונקלט. אמנם הכחות הם גדולים, על כן אינו מקבל מצב של כללים קצרים, וצריך להרחיב את חייו החומריים והרוחניים. על כן ירד העולם אפילו מדין בן נח, ותועבות ארץ מצרים וארץ כנען גדלו. והקב&quot;ה העלה אותנו ממצרים אפילו רק בשביל שאינם מטמאים בשקצים ורמשים, די בענין העלי' לשוב למדרגה אנושית מתוקנת, אבל אין זה די כי אם הוצאתי אתכם מארץ מצרים, והיציאה היא עיקר בתורה יותר מהעלי', כי גם לו לא ירדו כל כך האומות, ועמדו על מעמד הטבעי, גם כן הי' צריך הוצאה כדי לרומם את ישראל לבדם. אבל באמת הכל מחובר יחד, מפני שאי אפשר כלל למעמד שפל להתקיים, על כן צריך מעמד גדול, ומעמד היותר גדול איננו בא כי אם על ידי ישראל. ובעגל אמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים, להיות רק אומה טבעית, וזה טעות, שאין צריך כלל ליד ד' להתגלות לזה, ואין צריך גם כן ירידה לאנושיות אם לא הי' נועד למעמד נכבד ונשגב. וי&quot;ו שבהעלוך אמנם גרם הצלה, כי הודו שיש יתרון לקדושתן של ישראל, אבל חשבו שאפשר לסגל האנושיות הטבעית ולהתחנך על ידה גם כן, ובתור הוספה תהי' ההדרכה של הקדושה העליונה שתמצא מקום אולי בשרידים, ודוגמאות היו גם כן אצל העמים, כהנים מיוחדים לאל עליון, אנשי מעלה. אבל לא כאלה חלק יעקב, כי אם כולו זרע אמת, ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר.

==צג.== 
הרחקת הכהנים מהטומאה, ביחוד מטומאת מת, וכן הנזירים והמקדש, הוא כדי להשריש יסוד תורת חיים, שהיא צריכה להתפשט על כל החיים, מה שלא עשה כן לכל גוי, ומשפטים דוקא, שהם חוקי חיי החברה, בל ידעום מעומק הבינה האלהית שהיא אצלם מטושטשת, ועל כן ישאבו ממקום שפל. וכן מניעת ידיעת קבורתו של משה רבינו ע&quot;ה היא גם כן כדי שלא להשקיע יסוד קיום התורה בניגוד החיים, שיבא הדבר רק לקביעת מקום אחד בחיים לתורה, ולא שתכלול את כל החיים. ומפני שיסוד התורה הוא אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, על כן היה הכרח לחטא העגל שיעשה רושם נורא, מפני שמורה על מעמד האדם בלא עלי', ובלא עלי' אין מקום לכל יתרון קדושה בתוך החיים כי אם במה שחוץ לחיים, ובטל כל הפועל הגדול של כנסת ישראל בעולם שהוא להחיות גם כן את כל החיים, שיהי' הודו על ארץ ושמים.

==צד.== 
לא נאמר נו&quot;ן באשרי, מפני נפילת כנסת ישראל. שקשר הנו&quot;ן, החירות הגמור, שהוא תכלית השלימות, אינו מקושר לסדר, והאדם מרגיש עצמו לפועל ועובד שהוא על ד', השלך על ד' יהבך. אמנם כשבא שלא בזמנו כח זה, נהרס הסדר ונמשך נפילה, כנסת ישראל מפני עומק הטוב נפרצו מסדרן ונפלו, וזה מפני נטייתם לדרור האמיתי, ובלא זמנו מזיק הוא. על כן בא&quot;ב, ובפותח את ידך המחזק את הבטחון של מניעת המעשה, הוא כדי ללמד לאדם דעת כי יד ד' הכל עושה. אבל ברוממות המדרגה, אין סידור קבוע, וכל מעשינו פעלת לנו הוא גלוי לכל, על כן לא נאמר נו&quot;ן באשרי. וכנסת ישראל לא תקום מעצמה, על ידי יראה שהיא מעצמה, לגרמיה, כי אם על ידי אהבה שהיא מרד&quot;ד דפקיד לאיילתא. ומכל מקום בזמן הזה יש גם כן סמיכה של רוח הקודש, שמתנוצצים עניני החירות והבטחון הנשגב, שמעצים כחם של צדיקים לעשות רצונו, שהוא מצד הידיעה האמיתית שנשגב ד' לבדו.

==צה.== 
יותר מדאי מורגל העולם לחבר מושג של יראה עם חלישות הנפש ואהבה יתירה לעצמיותו עד שמביאה לחרדה גדולה מכל דבר, ואי אפשר כלל שתהי' היראה של אמת נקבעת בנפשו של אדם עד שיתרוקן מאותה היראה החלושה. אמנם גם היראה החלושה יש בה צל של יראה כשהיא מחוברת בהזכרת שם שמים, ואי אפשר להזניחה כי אם לפי אותה המדה שקנה לו לקנין את היראה הרוממה, הבאה מגבורת הנפש וגדולתה, שבאמת היא יראת הכבוד והרוממות, ומסתעף ממנה יראת החטא מצד עצמו.

==צו.== 
ההלכה וההגדה צריכים שלא יהיו סותרים בכשרון עיונם זה את זה כי אם מחזקים זה את זה, וכן יראת ד' אמיתית עם ההכשר להיות מעורב בין הבריות. וכשמתחברים יחד ההלכה, ההגדה, יראת ד' וכשרון העולמי, בחיבור גמור בתכלית שלמותם, אז יוכל האדם להעיד על אחדות שם השי&quot;ת ולספר תהילתו. מי ימלל גבורות ד', ישמיע כל תהילתו.

==צז.== 
יסוד התשובה צריך לעולם להיות מונח על התיקון של להבא, ובתחילה לא ישים כל כך עיקר מעכב על דבר העבר. והדבר מובטח, שבהיותו עסוק באמת לתקן את מעשיו להבא, אז יעזרוהו מן השמים גם כן על תקנת העבר. אבל אם יבא מיד לעסוק בתיקון העבר, ימצא מניעות רבות, ויהיו דרכי התשובה וקרבת ד' קשים לפניו.

==צח.== 
אין צריך כל כך להקפיד על עצמו אם ירגיש בעצמו לפעמים התנשאות כעין גאוה, וכן התרגשות הנפש ואי מנוחה, דיש לומר שההתנשאות באה מתוך שמתגאה בקדושת הנשמה העליונה שבו שהיא חלק אלוק ממעל, ובכלל באנושיותו ויהדותו, ובמה שהוא מוקיר את הטוב אפילו המעט שיש בו, ופיזור הנפש בא לפעמים מפני שהוא שואף לעלות למעלה יותר עליונה בידיעה ועבודה, אם כן שניהם טובים. אך צריך על זה משקל גדול שלא יצא חוץ לגבול, אבל העיקר הוא שלא תחלש דעתו על זה באופן שיבא חלילה לידי פחד רעה או לידי עצבות, כי אם תמיד יהיה שמח על בחירתו הטובה על להבא.

==צט.== 
יצייר בנפשו שיש הפרש גדול מאד בין ודאי איסור לספק איסור. על כן ישמח מאד כשיודע בנפשו שמה שהוא אסור ודאי, שאין עליו צד היתר, לא יעשה, אף על פי שאינו יודע במה יוכל לסייג את עצמו במה שיש איזה נטיות לאיסור ולהיתר, מכל מקום ידע שכבר הוא רחוק מלחטא במזיד ובשאט נפש. ומתוך שמחה זו יבוא להיות מוסיף בתורה ועבודה עד שידע גם כן להתקדש בכל דבר ספק.

==ק.== 
ידע שגם היותר רעים שבבני אדם יש להם ערך חשוב מאד. וכל מה שאנו אומרים לשנא את הרעים ולבזותם, הוא רק לפי הערך של הטובים, כמו שנגד אור גדול מאד נראה נר קטן שהוא חושך. על כן כשהוא מסתכל במשקל כללי למעלה מכל הערכים, הוא אוהב ומכבד את הכל, וממילא הוא מכבד גם כן את עצמו בכלל כל הבריות, ובזה לא יבא לא לידי זחיחות הדעת ולא לידי יאוש.

==קא.== 
כל העצבונות שבעולם באים רק מפני שאין האדם רוצה את רצון השי&quot;ת הבוי&quot;ת באמת.

==קב.== 
העצמות טפחו לאותו רשע נבוכדנצר על פניו, למאן דאמר מתים שהחי' יחזקאל משל היו. הנה רמסו הכשדים בחורי ישראל, המגנים את החמה ביפים, בשביל שפלות הבהמית של הכשדים. בהשפלה כזאת נואש יאמר עם ותמס ילך. אך אור ישראל זורח לעד, לאות שאין גבורת אגרוף בזויה חשובה כלום, כי אם גבורת אמת המעוטרת בהוד עליון. על כן אותה הברבריזם של עשיית כלי משתה מגלגלתם של חשובי גבורי אויבים, סמל הפראות של עריצות האגרוף, הם טפחו על פניו, ורוח בא בקרבו להכיר ששלטניה של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה, שהוא אלקי ישראל, הוא בכל דר ודר, המצוה תורת חסד וצדקה, ועד ארגיעה לשון שקר. עתה יבין כמה נעלו ממנו הם, בעלי העצמות הללו שרצצם, וכמה חייב להתבושש על שפלותו לחשוב שיש להתפאר במעשים השפלים הללו, הראוי רק למי שמן אנשא יטרד ועם חיות ברא מדורוהי, ועם הדומה לחמור, וחזיר מיער. לא כאלה חלק יעקב. יבושו ויכלמו כל הנחרים בך, יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך, תבקשם ולא תמצאם אנשי מצותך, יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך, כי אני ד' אלקיך מחזיק ימינך האומר לך אל תירא אני עזרתיך. הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות, תדוש הרים ותדוק, וגבעות כמוץ תשים. ואתה תגיל בד', בקדוש ישראל תתהלל.

==קג.== 
הציורים הפנימיים בדעת ד' ית' צריכים זיכוך רב, וזיכוכם הוא העבודה התמידית של האדם. וכל מה שהוא עולה בעבודה זו מעלה אחת, הוא מטיב לעצמו ולעולם.

==קד.== 
ביחוד צריך האדם להרגיל עצמו לבא למדה זו להבין שהמוסר הטבעי והמוסר האלקי הנם אחוזים זה בזה, ובאמת הוא ענין אחד. על כן כל מה שמרחיב לבבו יותר במוסר הטבעי, הוא מתקרב אל אור ד'. אמנם הכל נעוץ באמת בקדושת שם ד', כדי שיוכלו הענינים המוסריים לעלות תמיד למעלתם הצפונה להם ולא ירדו ברדת רוח האדם. וכשמרחיבים את הדברים המוסריים באפס קשר אלקי, הדברים דומים למי שעוסק בענפי ידיעות בלא השגחה למקורם, כמו מי שעוסק בקיצורי פוסקים בלא עיון התלמוד וידיעתו, שהשיבושים מוכרחים לבא בגבולו. ויותר מזה משובשים הם מערכות לב האדם כשהם פונים לטבעם העצמי, כל זמן שאינם מכירים יפה לקרות בשם ד'. על כן הקריאה בשם ד' אלהי עולם, כשמצורפת אל המוסר הטבעי, היא נותנת לו את ערובתו הנכונה. אמנם צריך לתן לו את מרחב הרעיון, שיוכל להתהלך ברחבה בדרישת הצדק, החסד והאמת. ואתהלכה ברחבה כי פיקודיך דרשתי. ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.

==קד1.== 
היכולת העליונה משתרעת על הכל, על כן כל הצדדים נמצאים מכח הגבורה הבלתי תכליתית האלהית לשכלל העולם בכל גוניו וצדדיו. על כן נמצא כח ההתפתחות וכח הדילוג, כל אחד בזמנו ומקומו. אמנם יש גם כן צורך לכח המקרה לפעמים כמו לכח הכונה, כי הבחירה המטיבה את היצירה המוסרית צריכה לכח המקרה כדי שדוקא על פי כונתה והשתדלותה תמצא את הטוב וההתעלות. על כן כשם שיש כח הכונה כן יש גם כן כח המקרה, ומזה באה הבחירה והזריזות במקום הבטחון והידיעה המוחלטת. וזהו מגבורת גבורתו של רבון כל העולמים ב&quot;ה, שהכל מדוד וספור לפניו. על כן צריך תמיד השתדלות בכל דבר טוב, בין כללי בין פרטי, כדי לכוין את ההצלחה הטובה בנקודת המקרים המכוונים על ידי ההשגחה הכללית והפרטית. ואין כל מונע מהיות צורך לתגבורת עצומה לישועתן של ישראל, אף על פי שהיא מוחלטת, כדי לכוין את נקודת המקרים על פי שיעורם המוגבלים מידי יוצר כל ב&quot;ה. אמנם כשם שהבחירה היא נאצלת מגזירה, כהסברו של הרמב&quot;ם ז&quot;ל כטבע האש לעלות כן טבע האדם לבחור, וכזה כן זה חק עליון בו, כן גם המקרה כהכונה מחוברים זה עם זה, ועל פי החלק המיוחד לו. זאת היא תורת הכונה שזה החלק יהיה תלוי במקרה, זהו מדתו ותיקונו, אם כן רק באמתת ציורו יחול שמה קדושת שם שמים, אל אלקי אמת ב&quot;ה. וכשיתפרש זה המובן יפה, ימלא ישראל עז וגבורה, ויהיה בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי צאן. וכל מה שיוסיף להתגבר ויוסיף להתאמץ ויוסיף לשנן שתושע ידו לו, ויותר יתברר לו שאם אין אני לי מי לי, יותר יבורר לו גבורת ימין עליון ושלטונו הנשגב ונשא בעמקי הבחירה וחגוי המקרים וכל סעיפי דרכי החיים, עד אשר תופיע נהרה על דרכו להיות חזק ואמיץ בגאון ד', האוזרו בגבורה ונותן לו כח לעשות חיל, המאיר אורו גם בעמק מצולות המקרים הבלתי שקולים. אשכנה באחרית ים, גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך. גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה.

==קה.== 
סגולת החופש היא הוראה על מעמד טבעי כזה, שמצד עצמו יחשק כבר בההנהגה היותר שלמה ומתוקנת. וזה בא אחר עמל גדול וידיעה שלמה בהשכלת החיים. וכל זמן שהציור הפנימי לא יוכל להתרומם, להתרחב, ולהתעמק בעומק היותר נעלה, עד כדי להרגיש יפה את כל הקוים היותר דקים הנמצאים בענפי החיים, וכל הסכסוכים שנמצאים בהם, ולדעת שעם כל זה מטרתו חזקה ובינתו ברורה שיבחור תמיד את הטוב, כל זמן שזה לא הוברר לו, לא בא עדיין לעלמא דחירו, ואיננו בן, רק עבד.

==קו.== 
אין האדם צריך להכביד על עצמו ענינים חיצוניים הרבה, ואפילו ביחש למדות צריך להשתוקק אל השלימות היותר נשא, אבל לא לבטל לגמרי בציורו את חפציו הטבעיים בתכונותיו, כי אם להשתדל להשלים את התכונות לצד המטרה היותר שלמה. וכי יפול לפעמים לא יניח ללבבו להיות רפוי על ידי זה, כי רפיון הלב מביא תקלות, כי אם יאחז מיד בתשובה מאהבה, וזדונות נעשו לו כזכיות, אם כן אין לפחוד כלל. ובכלל, עיקר החשק צריך להיות השלמות האמיתי, שנאת הרע ואהבת הטוב.

==קז.== 
כל התורה כולה שמותיו של הקב&quot;ה היא, ולאו דוקא תורה שבכתב כי אם גם שבעל פה. וכיון שחכמות הפרדסיות בכלל מעשה בראשית ומעשה מרכבה הם לדעת הרמב&quot;ם, על כן יש מקום גם בהם למצא שמותיו של הקב&quot;ה, ובכלל הכל עולה לשם אחד. רק שצריך לדעת שהציור הפנימי שאדם מצייר בנפשו בגדולת ד', צריך שיהיה מרומם ונעלה מציור כל דבר טוב קדוש ונעלה, ואז פועל כל דבר של עבודה ותפילה עליו לרוממו, להעלותו ממעלה נמוכה למעלה רוממה. אבל אם כל הציורים מתפתחים לפי טבעם באופן הגון, בין הציורים הנפשיים בין המוסריים, בין ציורי החיים וההוד, והציור שהוא בנפש האדם הנושא לדעת האלהות איננו נשא על כל הציורים, אז הלא לא יוכל להתעלות על ידי תפילה וכל עבודה. וקל וחומר אם הציור של האלהות אצלו ירוד מפני מיעוט העסק בלטישתו, שאז הענין של העבודה יורידו. על כן יסוד החיוב הוא הרוממות של אמת שנותן האדם לשם ד', שאז מתרומם כל ציור באמת. 

==קח.== 
מתוך הערבוביא של עבודה זרה שהיה בעולם הישראלי בעת בית הראשון, לא השיגו הדורות, ולא רבים מהמלכים, מה הוא התכלית הגדול שיהיה על ידי גדולתם של ישראל, על כן לא היה בהם רוח גבורה. כי אותו רוח הגבורה הבא מצד עריצות וחפץ בליעה של נחלת זרים שנמצא בין החזקים שבכושלים שבאומות העולם, לא נמצא אצל ישראל, כי &quot;מלכי בית ישראל מלכי חסד הם&quot;, ואפילו במקולקלים שבנו נתגלתה העדינות הגזעית. על כן היה צריך שתשתאב הגבורה מיסודה השרשי, מטובת התרבות הטוב שיביא רב טובה לעולם, על ידי השפעת הרמת השכל והמוסר שתבא על ידי ישראל ותורתו. וזה הרגש לא היה מפותח יפה על ידי ההשחתה של עבודה זרה, והיתה כנסת ישראל במובנה העליון הפנימי מוטלת לעפרה, ועשוני בניך כחולדה זו הדרה בעקרי בתים, על כן &quot;לא עסקו בכיבוש ארצות&quot; ונשתה גבורתם. עכשיו צריכה גבורתם של ישראל להתעורר מצד הכרה פנימית. ועוררתי בניך ציון על בניך יון. ימין ד' רוממה.

==קט.== 
עיקר החכמה הוא להסיר מסך הסכלות, ועיקר היופי הוא שלא להיות כלוא בצער הנפשי של הכיעור. 

זה יש ביד האדם. והחיוב של החכמה בעצמותה, ונועם היופי לעצמו, זהו חלק אלוק ממעל.

==קי.== 
צריך האדם להביט על חסרונותיו בקורת רוח, כדי שיהיה מלא אמץ הלב לתקן אותם תמיד. מובן שזהו אחר שכבר שנאת הרע קבועה היא יפה בלבו ונפשו.

==קי1.== 
מניעת השקידה נמצאת בשלושה אופנים: או בשביל שהאדם שקוע בדברים פחותים שהם למטה מן הלמוד, על כן אינו מתישב דעתו בתלמודו. או שהוא נוטה לדברים יקרים יותר מתלמודו, שהוא נוטה לדברי שירה וסתרי חכמה, והרגל תלמודו הוא בדברים פשוטים, על כן אינו מוצא בהם את חפצו. והאופן השלישי הוא אם מכבידים עליו יותר מכח גופו ונפשו, שבזה סר ממנו נועם ענג הדעת, ועל זה נאמר כל המוסיף גורע, והכל צריך להיות מכולכל במשפט.

==קי2.==
:נפשי שואפת לסתרי פליאות, 	
:לחביון עז רזי עליונים,	
:ולא תמצא נחת בידיעות	
:שלדברים קטנים הנם פונים.

==קי3.== 
ואי אפשר כלל להתעמר בנפש האדם להכריחה על ענינים שהם הפך טבעה בעסקי השכלתה, על כן גדול הוא הכלל לעולם ילמד אדם ממקום שלבו חפץ, שנאמר כי בתורת ד' חפצו.


==קי4.==
:למענך פתן, אל תקרב לנשכני,	
:לא סרטן אנכי,	
:רק צבת לוהט אדמוני.	
:ומה על הגבעה שם,	
:חרש ציד אדוני, והוא קם.


==קיא.== 
החמרים לא יוכלו להתנשא עד מרום ההבנה שיד ד' היא העושה כל, מהוה כל ומחיה כל, אינם יורדים לעומק הדעת של מהות המציאות האמיתי, אם כן אצלם כל המתגלה, המוחש והמוגבל, איננו יונק ממה שהוא למעלה מכל גילוי, מכל חוש ומכל גבול. להוציא מסברה מוטעית זאת, נאמר עשר ולא תשע, כלומר שהמלכות היא מכלל הספירות באצילות, ביחוד, לא בפירוד. והרוחניים הקיצונים, הם מוסיפים וגורעים, חושבים שכל הסכום של כל הגבול, כל הפרט, כל המתגלה בין בחוש בין בשכל, חיבורו יחד במושג אחד זהו עצמיות מהות האלהות. ולא ישכילו שבלתי מוחש ומושג, העליון מכל גבול, הוא כל כך רם, כל כך גדול, כל כך אדיר במציאות, עד שלגבי דידיה אין כאן כל גבול, כל מוחש, כל גלוי. וכל מה שהוא גלוי, מוחש ומושג, בכל חוש, בכל שכל, בכל מדע, גם עליון שבעליונים, לא יוכל להחשב גם כערך של ניצוץ קל לגבי אור של כל היקום. הם חשבו שאין סוף הוא בכלל הספירות, ועל זה נאמר עשר ולא אחד עשרה.

==קיב.== 
השפינוזות שחשבה שהמהות האלהי הוא הסכום הכללי של הכל, הוכרחה לחשוב שאין שום כח רודה, כי אם של מהלך אטי, באפס שום דליגה, מפני שכן מתראה הסך הכללי ברוב. אבל עם הידיעה שהסכום הכללי של כל איננו כי אם איזה גילוי קלוש ומצער בעוצם המיעוט מהכל האמיתי, על כן אין לדון מהסכום המתגלה, כי אם מעוצם הכל העליון, וכיון שבכל המופשט יש דליגה כמו שיש מציאות של איטיות, על כן הכל נמצא במהלך המציאות. ולא עוד אלא שהם מעורבים זה עם זה על פי הפגישות של גילוי כל העליון העצמי, עתיקא קדישא.

וכאשר כל שהדעה הולכת ומתרחבת היא מוצאת את המציאות יותר עשירה, מזה אנו למדים שכל שיתרומם יותר כח הדעת, יבא בעצמו עד אותה האיתניות להכיר את גודל העושר של המציאות, שמתעשרת בעושר של אין סוף, שממעל להסכום של הכל הגלוי והמושכל, שהוא באין ערוך וקץ יותר מרומם מכל הגלוי וכל המתיחש לו, וגם שמכריע את עושר הכחות שבעשיה, שלא רק העוני של ההתפתחות האיטית פועל, אף על פי שהוא ממולא עם כל תנאיו, כי אם גם מה שהוא יותר רחב ממנו, הדליגה שמתממת אותו. נס וטבע, עגולים ויושר. אפס כי לא יהיה בך אביון. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, דא ארעא קדישא, כנסת ישראל. [זוהר]

==קיג.== 
אחת מסיבות הנטיות הכפרניות היא ההצטיירות שאורח החיים הטבעיים הישרים לאדם, מבלעדי הציור האלהי, הוא הפוך מאורח החיים שבא עם הציור ההוא. אבל זהו כולו הפוך מתורת ישראל. דרך ארץ קדמה לתורה, ויסוד התורה הוא או הרמת האדם למצב מוסרי שכלי גבוה ועדין, מה שהוא מוטבע עליו, או לרוממו עוד יותר, לפתח בו כשרונות חדשים לאשרו. והחיים הישרים המה מצד עצמם מסכימים עם אותו הצביון של החיים שהתורה מסמנתם, אלא שעם דעת האלהים הם מוסיפים אורה, אם כן אין מקום לשום נטיה של התפרצות. צביונות קבועים צריכים לעולם להיות מסתמנים בחברה האנושית, והצד היותר רם מהם הוא הנעוץ בארג, שאחר שנעמול להביע את רוממות הדרו נאמר שהוא עבודת ד', והוא באמת כן לאמתתו.

==קיד.== 
האמונה והדת, מחוברת היא עם מושג האומה. אין דת בלא אומה. מוסרו היותר עליון של איש יחיד אינו צריך להיות כלול בשום תואר של דת. על כן כשם שאין אומה נצחית כי אם ישראל, כך אין דת נצחית חוץ מתורתנו הקדושה, אמונת ישראל.

==קטו.== 
עובדי עבודה זרה ציירו האלהות באופנים מושפלים, מה שהרוח החפשי של האדם עולה למעלה מהם, על כן הם עתידים להיות חולפים ובטלים, והאלילים כליל יחלוף. הנוצרים ציירוה בהשפלה לשלמות האדם, וכשיתרומם האדם למעלה מכל מה שיש לו איזה ציור להיות מאחז בו צורת שלמות האדם, ימחה רושם ציור האלהות הנשפל הזה. בעלי האיסלם לא מצאו כל מעבר פרטי לעצם הציורים האלהיים שיהיה נמזג במזג דתי, על כן הוצרכו להיות מסמיכים הכל על סמיכותו של נביאם, ולחזור האמנתו בכל פינה דתית שלהם. כשיתרומם העולם ממעל להשאיפות שיהיו יכולות להצטייר בנביאם, יעקר כח הדת ההיא מיסודו. אבל אין כל אומה שבעולם שהמושג האלהי יהיה שורה על עצמותה כי אם כנסת ישראל, שחפצה, שאיפתה ומגמתה, שגורם קיומה, הוא החפץ היותר כביר, יותר נאור, ויותר עליון עדי עד. על כן שם ד' קשור בה כשלשלת של מפתח פלטין. וכשם ששמו קיים לעד ולעולמי עולמים אלא שהוא מתגדל ומתקדש מדור לדור, כן ישראל עולים לעד ואינם יורדים. אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל. כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה, ואותך לא אעשה כלה, ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך.

==קטז.== 
הבריאות צריכה להיות נחמדה מאד ואהובה, שרק בגוף בריא יש מקום לבקשת תענוג, במקום שבגוף חולה אין שום חפץ כי אם הסרת מכאוב, אם כן רק עם הבריאות, כשהולך משרים בדרך הטובה, יוכל להתענג על ד'.

==קיז.== 
השיטה השפינוזית עם סיגיה יחד, היא הפוכה לגמרי מאורן של ישראל. על כן היתה יד ד' בהרגשה על הרבנים הצדיקים באמשטרדם להרחיקו מישראל. היא חוללה את העת החדשה, עד כל רעותיה, ובכלל האנטישמיות, עד ששפינוזה וביסמרק הם דוגמת בלעם והמן. אם לא הורחק, היה מתערב עם כלל ישראל והיה מחבר חיבורים עקרים, והיו מתקבלים כערך מורה נבוכים הכוזרי וכיוצא בזה. ובודאי עם זה היה מחבר איזה חידושים תורניים בהלכות או בהגדות כפי כשרונו, והיו גורמים להתקבלות דיעותיו באלהות, והיו חלילה גורמים לפוצץ את יסודם של שונאיהם של ישראל, אלא שהיו מתגלות התולדות בימים הבאים ובמסיבות רבות. אמנם מתוך שהי' עם כל זה מזרע ישראל, על כן יש בפנימיות שלו עיקר יסודי, שאחר צרוף מרובה הוא נכנס אל תוך המחנה. המתחיל לצרפו הרמבמ&quot;ן, ולא גמר את תיקונו. אבל הבעש&quot;ט צרפו בלא ידיעה את מי הוא מצרף, מפני שלא היה לו צורך למקורו, כי הוא שאב את הידיעה ממקורה הפנימי וצרפה. ועדיין לא נגמר העיבוד, והולך הוא ונגמר, וכשיגמר הענין לגמרי יהיה יוצא מכלל ארור ויבא לכלל ברוך.

==קיח.== 
בנפש האדם, אם הוא גדול, מונח מאור של הכרת אלקים עליונה, שהיא עליונה מכל ברכתא ושירתא. על כן לפעמים ירידה תחשב לו אם בהזכירו את השם במכתב או בדיבור יאמר איזה ברכה, כי ברכות הוא לראש צדיק, אבל רום ידיהו נשא בנשיאת כפים על גבי ראשיהם במקדש הוא למעלה ומרומם מעל כל ברכה ותהילה, ומי שעומד במצב זה, מזכיר הוא את ד' ביראה ושמחה ובאהבה ודבקות עליונה, ולא יאמר שום ברכה. זו היא מעלת הנביאים וכנסת הגדולה שלא הזכירו ברכה בהזכרת שם שמים. אמנם בשעת הירידה, בין לדור בין לאדם, עיקר העליה והמעמד הטוב הוא בא על ידי ברכה. ויברכו שם כבודך. ברוך ד' לעולם אמן ואמן.

==קיט.== 
מי שעומד במדרגה עליונה, כשמדחיק עצמו מפני ההרגל להשוות למדרגה שפלה, הוא דוגמת משורר ששיער. ולעולם צריך להיות עולה, מעלים בקודש ולא מורידין. אלא שבעת העסק בצרכים חומריים על פי רוב יורדים, על כן צריך לעולם ברכה, ואסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה.

==קכ.==	
:לבבי כים, כסיר ירתיח,

:ישאף לעל, לגדולות ונשגבות,

:מטל אורות עליונים יפריח,

:מגנזי נשמות בשמי ערבות.

:לא אאוסר בכבלים, אושם בסדים,

:עבד ד' אני, ולא עבד לעבדים.

==קכא.== 
כיון שהנטיה האנושית שבבעל הנפש העליה היא גבוהה ורחבה, על כן בהתחלה הדיוקים הפרטיים של יסודות החכמה, המוסר והתורה, הם מצמצמים כחה. אבל אחר כך הוא בא על ידי זה להתרחבות היותר גדולה. מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה.

==קכב.== 
שיעבוד מועיל גם לדבר שלא בא לעולם. על כן אף על פי שהדברים הגדולים שהם עומדים למעל מעל כל חק והגבלה בטובם העליון, יבאו לעולם שיחודש הרבה, שמים חדשים וארץ חדשה, מכל מקום השיעבוד ללכת באורח המביא לזה משפל ההוה, חל מיסוד שם אהיה.

==קכג.== 
באו חשבון, אמרו המושלים מעבר לירדן לפני כניסתם לארץ ישראל, מקום קדושת ציון ומזבח ד' אשר לעולם זאת על ישראל, אז יש מקום לחשבונו של עולם. אבל בארץ ישראל עצמה, הוא למעלה מכל חשבון, כי אם מאהבה גמורה.

==קכד.== 
החירות האמיתי הוא הטוב היותר גדול, אבל אין אדם יכול להגיע אליו כי אם כשכבר העמיד את שכלו במעלה כזאת עד שהוא הולך ועולה מאליו במסילה ישרה העולה למעלה, וכן מדותיו הן כל כך מזוקקות עד שכל מה שהן מתגברות הן מוסיפות טוב ויושר, ואז אינו צריך לשום הדרכה מחוץ לעצמותו. אבל כל זמן שלא הגיע לידי כך, הרי הוא עבד בטבע, וצריך למאסרים שיחוצו בעד שרירות לבו, ולדברים מאירים את שכלו החשוך. ותשוקת החירות המוקדמת היא מלאה תקלות, אשרי שומר נפשו ממנה.

==קכה.== 
בכל עבודה זרה שבעולם יש גרעין של טוב, אלא שהוא מכוסה בגל של אשפה גדול מאד, לפי ערך הדמיונות וירידת המוסר של האדם והאומה. אפשר להעלות על לב דרך לזקק את מנהגי העבודה זרה עצמם, ולגלות על פיהם עניני אמת ויושר לפי תכונתה של כל אומה. זאת היתה כונתו של שלמה שהניח לבנות במות לעבודה זרה לנשיו, שחשב לטהר את עצמות עבודה זרה מזוהמתה. מכל מקום לא עלתה בידו, ואין זה דרך נכון, כי מכל מקום יסובכו בהכרח מדות רעות ודיעות שקריות במסכת האולת המזוקנת. על כן צריכה עבודה זרה דוקא ביעור, השחת שרוף וכלה.

==קכו.== 
כל מה שהאהבה לכנסת ישראל יותר מתגברת, מוצא יותר מקום אהבה עליונה לתלמוד תורה בחלקיה המעשיים, מפני דעובדין בכנסת ישראל תליין.

==קכז.== 
הלימוד היותר בטוח בענינים הרוחניים הוא ערכם הסוביקטיבי. ובאמת כל מה שאנו למדים לדעת, אפילו במוחשים, הוא רק ביחשם לנו, אלא שאנו בטוחים שאותו היחש עצמו הוא לכללות המין האנושי. ולפעמים אנחנו למדים גם כן דברים שהם מתיחשים רק לחלק מבני אדם, כשפה ודת. וקל וחומר למושגים הרוחניים, שאנו מציירים אותם כפי הטבע שאנו יכולים לצייר, להשגת השכל הכללי בהם, שהוא מתפשט על כל המין האנושי בבירור בעקרי הדברים, ועוד קרוב הדבר שמתפשט גם כן הרבה במרחב יותר רחב מהאנושיות, כי אם בכל מקום שהשגה ושכל הנערך כהשגה ושכל שלנו נמצא, וזה יתכן להיות בחלק גדול של המציאות.

==קכח.== 
לממשלה התורקית יש להוציא אל הפועל הבנה היסתורית, שהיא יכולה לקנות לה מקום גדול במערכה האנושית על ידי ישראל. טבע עם ישראל הוא להיות מכיר טובה למטיביו. מעולם לא עשה רעה למי שעשה לו טובה מבני אדם. אם כן אם תתיחש האומה התוגרמית יפה לישראל בהכנסתם לארץ ישראל, לתן להם זכיות יפות ומכובדות, יהיה העם כרות ברית עמה, וכשירום קרן ישראל יהיה לה למגן עז ולמחסה גדול מאויביו הרבים של העם התורקי. לבד הטובות הרוחניות הגדולות, מצורף למה שמביט ישראל בעין יפה על הדת התורקית שאין בה שמץ של עבודה זרה, וקירוב של מצות מילה ואיסור חזיר יש לה גם כן ערך חשוב, שכשמתקרבים קירוב פוליטי מתרשם רושם של אהבה, עד שהם יכולים להיות באמת הראשונים לההתרוממות שעתיד העולם להיות מתרומם על ידי ישראל. הסברים כאלה בהרחבה ושפה ברורה יש בהם מעין השתדלותו של נחמיה בבית שני, ואין אנו יכולים למצא על זה שום טעם להתנגד, או גם להתרפות בעת צרה. לד' הישועה.

==קכט.== 
נפילת השכינה מובלטת בהשפלת הציור של האלהות המצויר בלבו של אדם. ואי אפשר להיות מהות האלהות המושגת מצויירת בגוונין נהירין כי אם ברוממות קרנם של ישראל, שהיא האומה האחת שידיעת האלהות הטהורה בעולם תלוי בגורלה.

ובהתרוממות של ידיעת הציור האלהי בלבבם של בני אדם, תלוי כל התרוממות החיים שלהם. כי מושגי המוסר לא יתרוממו ויתחזקו כראוי כי אם כשיהיה מקורם ברוך, והמקור הוא דעת אלהי אמת.

==קל.== 
הדור ההוה איננו דור שפל, כי אם גבוה ונעלה מאד. הוא איננו מוכשר ללכת בדרך נמוכה של הרגל, כי אם להכיר ולדעת. על כן צריך לתן לו דעת, ויקבל בסבר פנים יפות. מושגי הצדק והמוסר שלו הם נעלים ונשגבים מאד, אלא שצריך לצחצחם ולהעלותם, להאירם באור חיים מאוצר החיים.

והדור שכולו חייב, הוא דוקא כולו זכאי, כולו הפך לבן טהור, מפני שהוא פורץ את ההרגלים שלו בשביל שהוא מבקש דברים ברורים, על כן צריך לתן לו דברים ברורים וישוב מאהבה.

==קלא.== 
פני הדור כפני הכלב, והכלב יש לו גם כן כמה מדות טובות, והוא נאמן לאדוניו מאד. וכשמעלים אותו, הוא עולה להיות במעלת בן, כגימטריא שלו, וזוכה לאליה&quot;ו, כלבים משחקים אליהו בא לעיר.

==קלב.== 
ישי אבי דוד נקרא גם כן נח&quot;ש, אשר בא על אביגיל בת נחש, גימטריא משי&quot;ח. הנחש הוא ארוך כוי&quot;ו, המשלים ליו&quot;ד, ובצד זה היה בו שורש לסיג הממשיך וי&quot;ו במקום יו&quot;ד. וגלגל עינו של נחש דומה לאדם, והוא פגם בעין באמרו עיניה טרוטות, שעל כן גרשו ר' יהושע בן פרחיה, ונשמט העי&quot;ן, ועינ&quot;י רשעים תכלינה, משמו התולדתי. מכל מקום אינו מטמא, כי אם כקוץ בעלמא, אף על פי שממית ומרבה טומאה. על כן רק בצואה רותחת הוא נידון, שסוף סוף מזרע ישראל בא, ולא כבלעם בשכבת זרע רותחת שיש בה לא רק מיאוס לבד כי אם גם טומאה, והוא נחש ממש שטומאתו מצורפת עם הטומאה הבאה מחמתו. והדברים הדמיוניים יש להם יחש בשכל, כי הדמיון הוא פועל שכלי שלא עלה למעלתו וזיקוקו, וכקוף בפני אדם נחשב, ומוצא מקום באומות העולם, שאין מעלתם להיות נהנים מאור הקדושה כי אם על ידי מסוה עב כש&quot;ק, אלביש שמים קדרות וש&quot;ק אשים כסותם, ד' מאות איש של עשו, נחשירכן, העי&quot;ן במקום היו&quot;ד.

==קלג.== 
הרמזים הנשגבים היותר רחוקים, שהם נמצאים בטעמי מצות, פועלים את פעולתם על ידי המעשה וההסכמה הכללית גם בלא הידיעה, מפני שיש קישור קבוע בין המעשה והתגלות הרמז בפועל, אלא שאצל מי שגמרו ידיעותיו ורגשותיו בנדון זה הם יוצאים בגילוי. ועל כן כל מה שיש ביותר גדול שבבני אדם בגילוי, ישנו ביותר קטן בהסתר והעלם, ככח האילן בגרעין. על כן פועל גם כן הגרעין השכלי גם בלא דעת מפותחת, אלא שאינו דומה לאותה הפעולה הגדולה שדעה מפותחת פועלת. גם מפני שבכללות האומה ושֹרש נשמתה הכל כבר גלוי, וכל אחד אינו כי אם ניצוץ אחד מהכלל, על כן מתגלה על ידי הפעולה והצירוף אל הכלל אפילו באופן מעשי מה שימצא אצל היחידים היותר גדולים בגלוי. ודרכי ההתגלות של הציורים הוא כל מה שיוכל על פי הסכמת התורה והשכל לפול ביסוד טעמי מצות וציוריהם, מצד כל ההוראות שבעולם ומצד כל הדימויים שבעולם, אפילו אחר סוף כל החילופים והצירופים והפעלת הרעיונות. אף על פי שנראים רחוקים לגבי קיצור דעת ההמון, סקירה אחת היא לגבי החכמה, והמציאות היא על פי החכמה העליונה. ד' בחכמה יסד ארץ. ומזה תדע את האופן הבטוח שיש בדרישתה של תורה, שנקראת תפארת, זה מתן תורה. כשם שאין הצייר מסופק על ציורו אם הוא מאוצר היופי, כיון שכשרונו מעיד לו שהוא יפה, הרי כבר יש לו עולם מלא ויש רבים דומים לו שמקבלים מזה, בין הנמוכים בין הגבוהים ממנו. ובאופן מדוייק אי אפשר שלא יפעל על כל המציאות כולו, מפני יסוד האחדות והחיים הסובב את כל וממלא כל. ברוך חי העולמים.

==קלד.== 
היין והחלב הם חסדים וגבורות. מגבורות של אומות העולם צריכים ישראל להשמר הרבה, על כן בשעת השמד אפילו אערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור. על כן היין אסור במגע נכרי. מחסדים גם כן צריך להשמר, אבל רק אם אין הישראל מגיע לסוף עומק הדעת של אותו חסד, כמו האמנציפציון שנטל את כח החיים של כנסת ישראל במובן הלאומי. על כן חלב אסור רק אם אין ישראל רואהו, שמא עירב בו דבר טמא. וחלב טמא אינו עומד, כי עד ארגיעה לשון שקר. וחסד לאומים חטאת, אלה הם חסדים מקריים המתחדשים לפי המאורעות. אמנם מה שנקבע במהות האומה בתכונתה שיש לה עמידה מצד האנושיות, הכללות של צלם אלהים, שהיא מזה ספר תולדות אדם שהוא כלל גדול, זהו חלב טהור ודאי. אבל צריך גם כן להזהר מביני אטפי ומחלב חזיר ומניקור נחש, החסד הטמא, שיהיה כרקב לכנסת ישראל בכלל, למעמדה הלאומי, לקדושתן של ישראל והבדלם מסימני טומאה הפנימיים החסרים גם כן לחזיר שפושט טלפיו, עם רוב הטוב שלפעמים משפיע עד שישראל יאכל ושבע ודשן, ואחר כך ארס נחש יוצא ממחבואו לעולל עלילות ברשע, כפי הטבע הפראי המשותף לעובדי עבודה זרה בעצם. ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב. אכלתי יערי עם דבשי, שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים שתו ושכרו דודים.

==קלה.== 
אחת מהחסרונות העיקריות שבשיטת שפינוזה, שמגלה כל זוהמתה, הוא מה שעל פיה אין השכל האנושי צריך להיות עסוק באלהיות תמיד, שנפסק קשר ההשגה האין סופית לגמרי, וההסתכלות בסדר וההנהגה אין לה כל מעמד, וממילא האדם זונח את הרדיפה לדעת את ד', שכבר קנה לו בטשטוש באופן שדומה לו שכבר השיג הכל, וממילא הוא פונה למטה והולך מטה מטה, והשאיפה הגדולה של הצמאון הטבעי להתענג על ד' הוא מחליף בצמאון של כל תאוה גסה ועכורה, עד שהרשעה מוכרחת להולד. על כן נקראו אלו המשכיחים שם ד' עושי רשעה, אף על פי שבעצמם אינם פועלי רשע, מכל מקום הם הנם יסוד הרשע בעולם. וישראל שנחלתם נחלת יעקב בלי מצרים, תתן אמת ליעקב, הם העדים לגרש את הזוהמא של השקר הזה, היפוך אותם אשר ניסו אל וקדוש ישראל התוו, ולא זכרו את ידו, יום אשר פדם מני צר. עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם, הליכות עולם לו. בית יעקב לכו ונלכה באור ד'.

==קלו.== 
כשם שהורה הניסיון שכל העמים כיון שאבדו את ארצם אבדו גם כן אחר כך את אמונתם ואלהותם, וישראל כיון שאלהי עולם, אלהים אמת, אדון כל העולמים, הוא צורם ומשגבם, אין הדבר תלוי בארץ, ובכל הפיזור הגדול שנתפזרו לבין האומות לא זזו מהיות עם ד' ונחלתו – כן הדבר נהוג גם כן ביחש להארץ הרוחנית, הם הציורים ההולכים עם ההסברים של הידיעות האלהיות, שכל העמים כיון שהציורים הסביביים משתנים על ידי ציורים חדשים במערכות היצירה והרעיונות העיוניות של האדם, דתם המבונה על ידי הציור הנקלט ברעיון האדם מתמוטטת. אבל צור ישראל ומשגבו, שהוא אלהי עולם, אלהי אמת, הנוהג בחסדו כל דור, ובמה שהוא עתיד להגלות הוא מתראה גם כן בעבר והוה, אין אבידת הארץ הרוחנית, שהיא רפידת המחשבה, נחשבת אצלם כלום. וחפרה הלבנה ובושה החמה, כי מלך ד' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד.

==קלז.== 
כיון שהידיעה הפנימית, שהוא יסוד הכל מה שנוגע בתוארי האלהות, אין שום חשש מצד ההמלצה שהחכמה עושה על ציורי הדיבור הפשוט מעניני ההגשמה, קל וחומר ליתר הדברים הנטפלים, שאין המכוון בהם בעיקר כי אם הפנימיות היותר כוללת ויותר פנימית, נשמתא דנשמתא.

==קלח.== 
האדם צריך להיות שפל בעיניו מצד חלק הרע והרפה שבו, ולהיות רם ונשא בעיניו מצד חלק הטוב והאור שבו. על כן יתן מקום לכל הרחבת דעת, מצד חלקיו העליונים, ויסבול כל בושה ועלבון שלא בהקפדה – כי אם במקום שיש על זה תכלית מוסרי נשגב – מפני שכל עלבון ושפלות מסכים מאד עם צדדים הרפים שבו, שאין אדם בעולם שלא ימצאם בקרבו עד אותה המדה שראוי להתבייש עבורם, וכל העושה דבר עבירה ומתבייש עליה מוחלין לו על כל עונותיו.

==קלט.== 
מצד ההשגה העליונה אין שום כעס וקפידא, שהרי רואים שהכל משמש להתכלית הנרצה והטוב הגמור. אמנם אי אפשר להיות מונהג כולו על פי זאת ההשגה, על כן יש מקום לקפידא. ומכל מקום צריך להיות מושפע לעולם מהרעיון הנשא, לערוג אל הטוב העליון בכל היכולת, ושלא להתקצף משום מניעה וירידה, מפני שהמניעה בעצמה היא משלמת. ידיעה זאת תורה את עומק הסבלנות לכל המין האנושי. אמנם רוב העולם אינו יכול לקבלו, שכיון שהוא רואה שהכל מתקבל ברצון, סובר שאין להשתדל אל השגת הטוב הגמור ושאין לברח מן הרע, מה שבאמת דוקא עם רוממות ההשגה אדם סר מן הרע בכל לב ורודף אחר הטוב בכל נפש, אלא שאין מנוחת נפשו זזה ממנו אפילו רגע, מפני הבטחון הגדול שלו על התכלית הגדול היוצאת אפילו מכל המניעות וכל המפריעים. וכשיש דעת רחבה, יש גם כן סבלנות אדירה, והדעה מתרחבת והולכת עד שכובשת את הכל. משה רבינו ע&quot;ה שהיה דעת הכללי של ישראל, לא היה ראוי לשום קפידא, והדיבור הנח היה פועל כל, כשם שהיה פועל על כחות הטבע. אמנם מפני המיעוט שנתמעט האור מצד הבריאה, כי על בריאה כבר נאמר בן כסיל, ויש בזה איזה העלם, על כן יש מקום לפקיעת הסבלנות ומתחבר כח הכעסני עם הקדושה, על כן כשיוצא בעמים רבים מתכתתים זה בזה במלחמות ושפיכת דמים, על כן יצא דם בהכאת הסלע. ולא היה אפשר שיכנסו לארץ ישראל, כי לפי הירידה היו צריכים להכניס ערך כל דהו של קפידא, שהי' אחר כך תופס מקום גדול באומה והיה יוצא מזה תגרת מלחמות בשביל כבישת הדעת, וזה אין ראוי לישראל, כי אפילו דוד המלך ע&quot;ה שנלחם מלחמת ד' לא היה ראוי לבנין הבית, שעליו נאמר למען דעת כל עמי הארץ כי ד' הוא האלקים, אבל דוקא על ידי שלמה איש המנוחה. על כן זהו דרך נחש עלי צור, ונחש כרוך על עקיבו, על העקב דוקא, כי מצד המעלה אין שום כעס, כי הכל הוא מלא עז ושלוה.

==קמ.== 
כשהאומה צריכה לפעולות גדולות, צריכה היא לגלות ביותר גילוי סתרי תורה, ומה שהוא כבוד אלהים נעשה כבוד מלכים. וזה נעשה אחר שעברה התרדימה ונעשה יקיצה, ובעיקבא דמשיחא ויקץ כישן ד', על כן צריך לבאר דברים פנימיים באר היטב.

==קמא.== 
כל זמן שאין הטעיות הדמיוניות נוגעים עד לב האומה, צריך דוקא אנשים קדושים ביותר שיבארו סתרי תורה. אבל כשהדבר נוגע לקיום האומה ולכבודה אפילו בהוה, כל מי שיש לו לב ישר הוא מוכן לכך, כי רוב בני אדם הישרים הם אוהבים את עמם.

==קמב.== 
הדברים הרוחניים השגתם חביבה מצד עצמם, מפני שהחיים האמיתיים לאנשי המעלה אינם כי אם החכמה והצדק בפועל והשעשוע בציוריהם. על כן הם צריכים להיות ברום חביונם גנוזים, כדי שמי שהוא אינו כל כך מנושא עד אותה המדה להכיר שהחכמה והצדק הם עצמם עצמות החיים, כי אם הוא חושב שהם בסיסים לחיים שפלים, לא יקרב אליהם, שלא יהי' משתמש בתגא. אבל כשהתנועה מתגברת, וצריך להשפיע דברים אידיאליים בשביל המעשה והקיום, צריך להשפיל חלקים ידועים, להרכין את יסוד הבינה.

==קמג.== 
הדילתניזם הוא סיוע למאיסת הדעת, שהרי במקום שיש שיקוע בחיים חומריים מתפתחים צרכי העולם יותר מבמקום שיש פיסוח לכאן ולכאן. אבל כשמקשרים את הניצוץ הקטן שבדלתניות אל אור המאור הגדול, באים להכיר שהיסוד הוא החיים המלאים של הצדק והחכמה.

==קמד.== 
הנטיה הפראית בצמאון לאלהות הוא חפץ ההשגה של עצמות ד', וזוהי יסוד דדי בהמה שיורדים לבריאה, כי זהו מבוקש נמנע ומדומה בהמי. על כן הוא שורש עבודה זרה, להדבק בשם אלהות, שהדמיון עושה דבקות עצמית. והשכל צריך לסמן הדברים, שיסוד החשק האלהי הוא להדבק במדותיו, דהיינו האידיאלים האלהיים, ובזה כל זמן שידע האדם שהאידיאלים במלא מובנם הם האלהיים, כל זמן שהוא יותר דבק בשם שמים הוא יותר מתעלה. וכשסובר שתכלית המוסר הוא איזה דבקות עצמית, הרי הוא שוקע ויורד, כי הצורה של עצמית שבדמיון הוא ציור של בערות. על כן צריך לרומם את יסוד הציור האלהי הפנימי ברום חביונו, שהם סוד האצילות, ולהביא הדברים לידי מעשה על ידי התעלות בבריאה יצירה עשיה.

==קמה.== 
כל הציורים על דבר אמונה שבאו בקטנות השכל, דומים לחלב אם, שכל זמן שהילד הוא ילד הוא לו מזון נאות, ולפעמים יונק הוא כמה זמנים יותר מהראוי, אפילו ד' וה' שנים, וכיון שפירש לאחר כ&quot;ד חודש או אחר ד' וה' שנים הרי הוא כיונק שקץ, וצריך לתן לו מזון שהוא מריוח של אביו ואמו. חייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד עונת הפעוטות. אחר כך הדבר בא מצד ההרגש, ואם אינו רוצה אומרים עורבא בעי בני ההוא גברא לא בעי בני. כן הולך הדבר כמה שמתפרנס מהתורה ויסוד המזון בכנסת ישראל, וכמה שמתפרנס כבר מעילוי השכל העצמי בערך הנשמה והתורה טפילה לנשמה, כזוהר החדש הובא בספרא דצניעותא בפירוש הגר&quot;א. וכיון שמתגדל הדור והיניקה היא חלב אם, מטמטם החלב את מוחו כיונק שקץ. אמנם לעולם ישנם קטנים גם בזמן הגדלות, והחלב הוא לעולם מזון מבריא, אלא שהיסודות עצמם הנמצאים בחלב אפשר לתנם בתור מזון לגדולים, והחלב גופו מבחינים את ערכו בדרך ידיעה לימודית, והיינו פירש, דאז אינו בכלל יונק שקץ, והוי טהור גמור כאחד משאר המזונות, אף על פי שאין האדם סומך על זה ואוכל מזון מוכן מתוקן כראוי שצריך עיכול חזק ואיתן. החלב אמנם נותן כח להיות עומד על רגליו, אבל מכשיר הוא למזון חזק כשמביא את הילד לכלל דיבור והילוך.

==קמו.== 
ובתור ריביתא דינוקא, גדיל פורתא תבורי מני. החשק לאבד את מה שמוצא, בעת הקטנות, אות הוא שעולם הקטנות אינו מוצא חן בעיניו, ורבה זבן מאני דפחרי לבריה. וכן ההנהגה העליונה הניחה הדרכות כאלה שאינם שוים כלום, אינן בכלל עיקר וטפל בתורה ודת, רק מצד הקטנות, ואותם שובר הינוקא הכללי בעת גדיל פורתא בהיתר. אף על פי שהגדולים משכילים שאין כל כך ערך לשבירה זו כי אם מצד הקטנות, מכל מקום לא יזיקו מאומה מעשי ילדות טבעיים כמו אלה, ולתינוק נותנים על ידי זה אומץ וגבורה והתפשטות כחות הנפשיות לפעלם.

==קמז.== 
ההתמכרות של הבקיאות, כעין זלילה ספרותית, ממעטת את ההעמקה. אמנם אחרי ההעמקה המיושבת ונתינת מקום ראוי, היא מעמדת את הכל, ורב תבואות בכח שור. הבלשנות, והידיעה המתפשטת על ידי המון ספרים, מונעת את האדם מהתגברות בגבורת הדעה השלמה של עצמו, על כן הודות למיעוט הלשונות בישראל הורמו למעלת ההכרה הפנימית, וזה נמצא על כן ביחידי סגולה. אמנם עם הביצור הטוב של עומק הדעת, יפה מאד ההתרחבות לדעת איך הם הנם סגנוני העולם הרחב כולו. על כן צריכים מסנהדרין להיות יודעים בע' לשון, וכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה נתחלק לע' לשון, שנאמר ד' יתן אומר המבשרות צבא רב. אמנם זהו רק שישוב הכל לרשות היחיד, ולהביא אחר כך הסברות טובות על האמיתיות שבכנסת ישראל, מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל, כאמת המים המחלקת שלל לאגפיה.

==קמח.== 
אחד מיסודי המשפטים בישראל הוא, שגם הדברים שנמצא דוגמתם בעם אחר נהיה חפצים שנשמש בהם מהנמצא אתנו בכוחותינו העצמיות. וזה ירחיק אותנו מהשפעה של יד זר, שהמיעוט שנתמעטה הרגשה זו גרמה לקחת את פומפיוס לדיין בין האחים החשמונאים, וזה גרם כל תקלת נפילת ישראל בחורבן בית שני. וכשהפרטים מתנהלים בחיים הפרטיים על פי האידיאים הכלליים, הם מתישרים ממילא בכלל האומה.

==קמט.== 
אותו החסרון של היחש המחשבי של האדם עם עצמות האלהות, הוא יסוד עבודה זרה. ואי אפשר לגרשו ולהושיב במקומו את הדבקות בדרכיו כי אם על ידי כח של החוצפא דבעיקבא דמשיחא, שפועלת גדולות לאיבוד עצמה. הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו. והשלטון של האדם באדם לרע לו, הוא לרע לאדם בליעל. שההתדבקות בהאידיאלים האלהיים, שישראל מוכנים לה בכלל על ידי ברית אבות, ירומם קרן ישראל וגאון שם ד' ב&quot;ה בעולם, וימלאו עז וגבורת ימין ד' רוממה, ימין ד' עושה חיל.

==קנ.== 
מפני יסוד עבודה זרה, אף על פי ששבו, מכל מקום נשארה זאת הנטיה של היחש לעצמות, בדיבור, בפועל, וקל וחומר במחשבה. ובאמת, בעצמות אפילו המחשבה אסורה, כי אם במדותיו, דהיינו האידיאלים האלהיים. וכדי לתקן תשובה מאהבה גמורה, שישראל מוכנים לזה, צריך תחילה כל המהלך של הכפירות וכל המכשולות של האמונות, כדי שיתרחק העולם מהקישור של עצמות, ונשאר מקום להמחשבה האנושית בטהרתה. אמנם כל זמן שלא יהיה לה למטרה האידיאלים האלהיים, יהיה גבול למבוקשים שלה. וישראל אינם חפצים לתן גבול, כי נחלת יעקב בלא מצרים, על כן ירוממו וינשאו בכל עז להגדיל את הצדק והחכמה האלהית לעדי עד, במלא רחב העולם כולו ובקרבה פנימה, באור גדול אדיר ונשא.

==קנא.== 
הקישור בעצמות, שדוקא מצד רוממותו הוא דמיוני, הוא מביא פחד ואי בטחון. אבל האידיאלים הם מובטחים, וראויים להיות מתפשטים בכל העולם כולו, והם מראים בעין את החסרון של הדיעות המקשרות את איסורי המציאות ומעדנותיו על פי כח זרֹע וחק הכרח, שממעטים את יקרת האידיאלים, שמכירים את תועפות ישרם כשהם מבוצרים על פי חן ונועם של רצון ואהבה. זאת היא נחלת ישראל המתענגים על ד' בקדושת שבת, מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח, מנוחה שלמה שאתה רוצה בה. יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם.

==קנב.== 
סמוכין, הם מחוננים בהרגש של עומק חכמת יושר המשפט, שצריך לזה הנבואה היותר עליונה, על כן הם נמשכים ממשה רבינו ע&quot;ה, ונקראים גם כן בשם אלהים. ברוך ד' לעולם אמן ואמן.


==מילואים==
פסקאות בענינים שונים מתוך הפנקס

 
===לה2.=== 
בבבלי ילפינן מקרא דלא תשא עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו, דתורם מהרע על היפה הוא לא תעשה. ובירושלמי ילפינן מזה למקדים תרומה לביכורים כו' דמה שעשה עשוי. וי&quot;ל דפליגי בהא, דבבלי ס&quot;ל דחלבו משמע דוקא יפה ומובחר במינו, והירושלמי ס&quot;ל דחלבו משמע כלל התרומה מפני שהוא קודש ומעולה בצורתו. וכן משמע מלשון הר&quot;מ דחלב הקרבן יקראו האימורין בכלל אפילו מה שהוא אינו בנוי חלב, כ&quot;א מפני הרוחניות והמצוה נקרא חלב. א&quot;כ אינו בכלל היפה בחומרו, ע&quot;כ ילפינן למשנה הסדר. וי&quot;ל דתלוי בפלוגתא דר&quot;י וחכמים במין במינו אי בטל, דר&quot;י ס&quot;ל דילפינן מדם הפר ודם השעיר הדומים בחומרם כד' הר&quot;ן, וחכמים ס&quot;ל דדומים בצורתם הוא העיקר. וה&quot;נ לר&quot;י חלבו מצד חומרו, ולחכמים מצד צורתו. וי&quot;ל דבבלי ס&quot;ל דא&quot;צ קרא למקדים חלבי התרומה משום דבקדשים בעינן שנה עליו הכתוב לעכב, וי&quot;ל דתרומה קודש מקרי, ודוקא מעשר דגן חולין הוי בזבחים מ&quot;ה [ע&quot;א], א&quot;כ בלא הכתוב מה שעשה עשוי. אלא שמ&quot;מ לענין מפריש מהרע על היפה צריך קרא דלא לעכב, די&quot;ל דחשיב כמו שנה עליו הכתוב, משום דבלא קרא הרי הידור מצוה ילפינן בכלל מז&quot;א ואנוהו, התנאה לפניו במצות, מה שא&quot;כ בענין הקדמה ואיחור דאין זה שנה עליו הכתוב. ויש לעיין דלענין מפריש מהרע על היפה הוי הקפידא בענין נתינה לכהן, שהרי במה שמפריש לעצמו וכן גם בתרומה טמאה מותר להפריש מהרע על היפה אפילו לכתחילה, ולענין נתינה אין תרומה חשובה כקדשים וא&quot;צ שנה עליו הכתוב, מש&quot;ה צריך קרא דלא לעכב, מה שא&quot;כ לענין קריאת שם דעיקר הקפידא רק במה שמקדשה דהכונה שפיר יוכל להיות איזה שירצה קודם ע&quot;כ לגבי זה לא הוי חולין ובעינן שנה עליו הכתוב, ומשו&quot;ה א&quot;צ לימוד שיהי' מה שעשה עשוי דבעינן קפידא דוקא ע&quot;י שנה עליו הכתוב.
וי&quot;ל עוד דמוכח מכאן דברכת המצות דרבנן, וקרא דלא שכחתי מלברכך אסמכתא הוי, דאי הוי דאורייתא י&quot;ל דלעולם אינו קדוש בתורם מהרע על היפה, ונ&quot;ח הוי משום ברכה לבטלה. וי&quot;ל דירושלמי לטעמי' דס&quot;ל בברכות דברכת המצות דאורייתא כמו ברכת התורה, א&quot;כ נ&quot;ח הוי משום ברכה לבטלה. וי&quot;ל דל&quot;ת דאורייתא הוי גם בברכה לבטלה, וע&quot;כ מוקי לה במאחר משום דאי מוקי בתורם מהרע על היפה אין להוכיח מזה כלל דמה שעשה עשוי. וי&quot;ל דקבלו מרבותיהם שיש ללמוד ממקרא זה דמה שעשה עשוי, ע&quot;כ עדיף להו לאוקמי במשנה הסדר, דלא שייך משום ברכה, שהרי אפילו אם לא יהי' מה שעשה עשוי יוכל תמיד להפריש עוד הפעם על סמך אותה ברכה עצמה, מה שא&quot;כ בתורם מהרע על היפה דצריך ברכה אחרת, כיון שהוא דבר אחר, דוגמת ספרא אחרינא או ענין אחר לענין קריאת התורה.


===לט1.=== 
אם לשער מקום הקיבורת, דהיינו התפוח, לענין תפילה ש&quot;י, כשהיד פשוטה, שאז השיעור הוא גדול, או כשהיא כפופה, שאז השיעור הוא קטן. ונראה דאם רוב התש&quot;י הוא במקומה גם כשהיא פשוטה י&quot;ל אולי מה&quot;ת הוי רובו ככולו אפי' בשיעורים, וכדמ' במנחות פ' הקומץ, דבעי קרא לעשרון דמיעוטו מעכב את רובו, א&quot;כ י&quot;ל דהוי דרבנן המיעוט הנותר שיהי' דוקא במקומו, וי&quot;ל דבמידי דרבנן משערים מצב האבר לקולא, כדמשערים במסורבל לקולא במתקשה, ובשייר מיעוט תחילה לחומרא כד' הש&quot;ך. אמנם מ' גבי רצועה ש&quot;י, דארכה כדי פשיטת היד עד אצבע צרדה, דכן משערים התפילין, ואולי משום דכ&quot;ה מדרבנן לקולא במיעוט משו&quot;ה משערים כן. וי&quot;ל דאורך זה דרצועה אינו כ&quot;א דרבנן, ומה&quot;ת כ&quot;ע שקשר ש&quot;ד ומיקרי וקשרתם, ומשו&quot;ה משערים בפשוטה מפני שיש בזה קולא לגבי המיעוט.


===לט2.=== 
לענין המכסאות שמכסין בהם בלילה, י&quot;ל דתלי במקומות, אם רוב השינה בלילה ברוב עתותי השנה חשיב כסות לילה, ואם ברוב עתותי השנה היום גדול ורוב השינה ביום חשיב כסות יום. ואולי לפ&quot;ד הרשב&quot;א פגיה&quot;נ, דאיבעי' דבתר דידי' אזלינן או בתר מיני' אזלינן קא מיבעיא לן ג&quot;כ בכל מצות שבתורה, י&quot;ל דה&quot;ה לענין הזמנים אי אזלינן בתר רובם בכלל, ואולי בתר רוב המקומות בכללות או בתר האדם בפרטו, בדבר שאין שייך כ&quot;כ בטלה דעתו אצל כל אדם. וי&quot;ל דאם מדינה שלמה רוב השינה ברוב הזמנים ביום חשיב כסות יום. מיהו י&quot;ל דבגד דשינה חשוב כאילו הוא כסות לילה, דאינו בוראיתם אותו כ&quot;א במיעוט זמן שהוא ער, וי&quot;ל דחשיב מיוחד לזמן שאינו בראי', וי&quot;ל דעדיף מסומא, דחשיב אינו בראי' אצל אחרים כיון שהכל ישנים אז באותו מקום, וי&quot;ל דבתר מקום שלם אזלינן כשיש טעם לדבר כדברי תוס' לענין ערביא בקוצים לגמלים, דכיון דאיכא טעמא כזה, שאם הי' כך במק&quot;א היו כך נוהגים, לא בטלה דעתם. 
===נז1.=== 
צ&quot;ע בהי' עוקץ יוצא מבי&quot;ת בתפילין כעין מקל מאחוריו ונכנס לחללו של דל&quot;ת כזה: דב, דהנה לפי הנראה הוא ה&quot;א גמור, ומאי מהני מה דנדבק בב', והרי אם נגרור אותו קצת ונפסיקהו יהי' כשר לה&quot;א, ואם הי' במקום ה&quot;א הי' כשר מאין חשש של שלא כסדרן. אמנם י&quot;ל שמעולם הי' כך דבק לבי&quot;ת ולא הי' לבדו, י&quot;ל שמעולם לא נעשה ה&quot;א. אמנם י&quot;ל דבהתחלת ההמשכה כבר נעשה ה&quot;א, ואולי לא המשיך כ&quot;א מלמעלה למטה, ונעשה ה&quot;א קודם גמר דיבוקו לבי&quot;ת. א&quot;כ הוי חק תוכות אח&quot;כ במה שנדבק אפי' אם נאמר שעי&quot;ז נעשה כבר הה&quot;א לדל&quot;ת גמור. מיהו יש לדון שכ&quot;ז שלא הניח הקולמוס א&quot;ז כתיבה כלל, וי&quot;ל שבהמשך אחד בקולמוס עשה כל הקו הקטן דהעוקץ, ונמצא שמעולם לא נעשה ה&quot;א, דניכר דשייך לבי&quot;ת. אמנם כיון שאין בו צורך לצורת הבי&quot;ת ודאי נראה דלא מהני מאי דהוסיף. ואין להכשירו ג&quot;כ אם התינוק יקראהו לדל&quot;ת, די&quot;ל דסובר שמועיל מה שנמשך ונדבק לבי&quot;ת, וא&quot;ז שייך לעצם הצורה כ&quot;א לסברת ההלכה דאין שייכות לענין תינוק.


[[#א.|▲ לראש הפנקס ▲]] | [[קבצים מכתב יד קדשו|▲▲ לשער הספר ▲▲]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|א]]</text>
      <sha1>8srazdyiyuw297s9qbfttye5vs0zy1n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תורת חובות הלבבות/שער הבטחון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>251823</id>
    <revision>
      <id>3007875</id>
      <parentid>2930253</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:51:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליהוש</username>
        <id>39887</id>
      </contributor>
      <comment>/* [הקדמה ד. קיום מצוות כתנאי לביטחון] */ עדכון</comment>
      <origin>3007875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="130718" sha1="t7x0gs71cfs12kqogmbsn7uo4fvs9h8" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תורת חובות הלבבות||שער עבודת האלהים|שער הבטחון|שער יחוד המעשה}}

'''השער הרביעי: שער הבטחון'''
:'''בבטחון על האלהים יתברך לבדו'''

אמר המחבר: 
:מפני שקדם מאמרנו בחיוב קבלת עבודת האלוהים, 
:ראיתי להביא אחריו מה שהוא צריך יותר מכל הדברים לעובד האלהים יתברך, 
:והוא: הבטחון עליו בכל דבריו - בעבור מה שיש בו מן התועליות הגדולות בענין התורה ובענין העולם.

==הקדמה==

==== [הבטחון - מנוחת הנפש] ====
ותועלותיו בו בתורתו: 

מהם מנוחת נפשו וביטחונו על אלוהיו יתברך: כמו שהעבד חייב לבטוח על אדוניו, מפני שאם איננו בוטח באלוהים בוטח בזולתו.{{ש}} 
ומי שבוטח בזולת ה', מסיר האלוהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו. 
:ויהיה כמי שנאמר בו {{ממ|ירמיהו|ב|יג}} כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות בארות נשברים וגו'. 
:ואמר {{ממ|תהלים|קו|כ}} וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. 
:ואמר הכתוב {{ממ|ירמיהו|יז|ז}} ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. 
:ואמר {{ממ|תהלים|מ|ה}} אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב. 
:ואמר {{מקור|ירמיהו יז ה|ירמיהו שם, ה}} ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו.

==== [אין לבטוח בחכמתו האישית] ====
ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו וכוח גופו והשתדלותו, יעזבהו ה' לנפשו, ייגע לריק וייחלש כוחו ותקצר תחבולתו מהשיג חפצו. 
:כמו שאמר הכתוב {{ממ|איוב|ה|יג}} לוכד חכמים בערמם. 
:ואמר {{ממ|קהלת|ט|יא}} שבתי וראה תחת השמש, כי לא לקלים המרוץ, ולא לגבורים המלחמה וגו'. 
:ואמר {{ממ|תהלים|לד|יא}} כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב. 

==== [אין לבטוח בעושר האישי] ====
ואם יבטח ברוב עשרו, יוסר ממנו ויישאר לזולתו. 
:כמו שאמר הכתוב {{ממ|איוב|כז|יט}} עשיר ישכב ולא יאסף, עיניו פקח ואיננו. 
:ואמר {{ממ|משלי|כג|ד}} אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל. 
:ואמר {{שם|משלי כג||ה}} התעיף עיניך בו ואיננו וגו'. 
:ואמר {{ממ|ירמיהו|יז|יא}} בחצי ימיו יעזבנו וגו'. 

או תמנע ממנו הנאתו בו - 
:כאשר אמר החכם {{ממ|קהלת|ו|ב}} ולא ישליטנו האלוהים לאכול ממנו וגו'. 

ויהיה אצלו פיקדון ששומר אותו מן הפגעים עד שישוב למי שהוא ראוי לו. 
:כמו שכתוב {{שם|קהלת|ב|כו}} ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלוהים. 
:ואמר {{ממ|איוב|כז|יז}} יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלוק. 

ואפשר שיהיה הממון סיבת רעתו ואבדן נפשו. 
:כמו שכתוב {{ממ|קהלת|ה|יב}} יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עשר שמור לבעליו לרעתו. 

==== [יתרון הביטחון כמגביר העצמאות האישית - הסרת החסמים] ====
ומהם, שהבוטח באלוהים יביאנו הבטחתו עליו שלא יעבוד זולתו, ושלא יקווה לאיש, ולא ייחל לבני אדם, ולא יעבדם להתרצות אליהם, ולא יחניף להם, ולא יסכים עימהם בבלתי עבודת האלוהים, ולא יפחידהו עניינם, ולא יירא ממחלוקתם. {{ב|אבל|אלא}} יתפשט מבגדי טובותם וטורח הודאתם וחובת תגמולם. 

ואם יוכיח אותם, לא יזהר בכבודם, ואם יכלימם, לא יבוש מהם, ולא ייפה להם השקר. 
:כמו שאמר הנביא {{ממ|ישעיהו|נ|ז}} וה' אלוהים יעזר לי, על כן לא נכלמתי - על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש. 
:ואמר {{ממ|יחזקאל|ב|ו}} אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא. 
:ואמר {{שם|שם=יחזקאל ב ו}} מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת. 
:ואמר {{ממ|ירמיהו|א|ח}} אל תירא מפניהם. 
:ואמר {{שם|ירמיהו א||יז}} אל תחת מפניהם.
:ואמר {{ממ|יחזקאל|ג|ט}} כשמיר חזק מצור נתתי מצחך וגו'.

==== [הבטחון מפנה לעיסוק במשמעותי והחשוב באמת] ====
ומהם, שהבוטח באלוהים יביאהו ביטחונו לפנות את לבו מענייני העולם, ולייחד לבבו לענייני העבודה, ויהיה דומה במנוחת נפשו ורוחב לבו ומעוט דאגתו לענייני עולמו - לבעל האלכימיה, והוא היודע להפוך הכסף לזהב, והנחושת והבדיל לכסף על ידי חכמה ומעשה. 

==== [עשרה יתרונות הבוטח בה' אפילו על האלכימאי] ====
ואם הוא חזק בבטחונו באלוהים יש לו עליו יתרון בעשרה דברים:

{{קטן|א}} תחילתם שבעל האלכימיה צריך לדברים מיוחדים למלאכה לא יגמר לו דבר זולתם, ולא ימצאם בכל עת ובכל מקום.{{ש}}
והבוטח באלוהים טרפו מובטח לו מכל סיבה מסיבות העולם. 
:כמו שאמר הכתוב {{ממ|דברים|ח|ג}} למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וגו'. 
כי הסיבות אינן נבצרות ממנו בכל עת ובכל מקום, 
:כאשר ידעת מדבר אליהו עם העורבים ועם האישה האלמנה, ועוגת רצפים וצפחת המים, ודבר עובדיהו עם הנביאים, שאמר {{ממ|מלכים א|יח|יג}} ואחביא מנביאי ה' מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים. 
:ואמר {{ממ|תהלים|לד|יא}} כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב. 
:ואמר {{שם|תהלים לד||י}} יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו. 

{{קטן|ב}} והשני כי בעל האלכימיה צריך למעשים ולמלאכות לא ישלם לו חפצו זולתם, ואפשר שימיתוהו ריחם ועשנם, עם התמדת העבודה ואורך היגיעה בהם לילה ויומם.{{ש}}
והבוטח באל בבטחה מהפגעים, ולבו בטוח ממצוא הרעות, וכל אשר יבואנו מאת האלוהים יהיה לו לששון ולשמחה, וטרפו בא אליו במנוחה והשקט ושלוה. 
:כמו שכתוב {{ממ|תהלים|כג|ב}} בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני. 

{{קטן|ג}} והשלישי: כי בעל האלכימיה אינו מאמין על סודו זולתו מיראתו על נפשו.{{ש}}
והבוטח באלוהים איננו ירא משום אדם בביטחונו, אבל הוא מתפאר בו. 
:כמו שאמר דוד המלך עליו השלום {{ממ|תהלים|נו|יב}} באלוהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי. 

{{קטן|ד}} והרביעי: כי בעל האלכימיה אינו נמלט מהזמין מהזהב והכסף הרבה לעת צרכו, או שלא יזמין מהם כלום אלא כפי שיספיק לזמן מועט. ואם יזמין ממנו הרבה, יהיה כל ימיו מפחד על נפשו שלא יאבד ממנו במיני סיבות האבדה, ולא ישקוט לבו ולא תנוח נפשו מפחדו עליו מהמלך והעם. ואם לא יזמין מהם אלא למלאות מחסורו זמן מועט, אפשר שיבצר ממנו המעשה בעת הצורך הגדול אליו מפני המנע סיבות מסיבותיו ממנו.{{ש}}
והבוטח באלוהים ביטחונו חזק באלוהיו שיטריף אותו כרצונו בעת שירצה ובמקום שירצה. כאשר יטריף העובר ברחם אמו, והאפרוח בתוך הביצה, אשר אין בה מקום מפולש להיכנס אליו ממנו דבר מחוצה, והעוף באוויר, והדגים במים, והנמלה והתולעת עם חלישותם. ויבצר הטרף מהארי עם תוקפו בקצת הימים. 
:כמו שכתוב {{ממ|תהלים|לד|יא}} כפירים רשו ורעבו וגו'.
:ואמר {{ממ|משלי|י|ג}} לא ירעיב ה' נפש צדיק וגו'. 
:ואמר {{ממ|תהלים|לז|כה}} נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. 

{{קטן|ה}} והחמישי: שבעל האלכימיה תחת יראה ופחד על מלאכתו מן המלך ועד הקטן שבעם. {{ש}}
והבוטח באלוהים ירצוהו המלכים ונכבדי בני אדם, אף החיות והאבנים מבקשים רצונו. 
:כמו שנאמר במזמור יושב בסתר עליון ([[תהלים צא|תהלים]]) ...עד אחריתו. 
:ואמר ([[איוב ה|איוב]]) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע, ברעב פדך ממות... עד סוף העניין. 

{{קטן|ו}} והשישי: שבעל האלכימיה אינו בטוח מהחוליים והמדווים שמערבבין עליו שמחתו בעושרו ואינם מניחים אותו ליהנות ממה שיש לו, ולא להתענג במה שהשיגה ידו. {{ש}}
והבוטח בה' בטוח מן המדווים והחוליים אלא על דרך הכפרה או על דרך התמורה. 
:כמה שכתוב ([[ישעיה מ|ישעיהו]]) ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו. 
:ואמר וקוי ה' יחליפו כוח וגו'. 
ואמר ([[תהלים לז|תהלים]]) כי זרועות רשעים תשברנה וגו'. 

{{קטן|ז}} והשביעי: שבעל האלכימיה אפשר שלא יגיע אל מזונו במה שיש אצלו מן הזהב והכסף, מפני שלא יהיה האוכל נמצא בעירו בקצת העתים. 
:כמה שכתוב ([[יחזקאל לז|יחזקאל]]) כספם בחוצות ישליכו. 
:ואמר ([[צפניה א|צפניה]]) גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם. 
והבוטח בה' לא יבצר ממנו מזונו בכל עת ובכל מקום עד סוף ימיו. 
:כמו שכתוב ([[איוב ה|איוב]]) ברעב פדך ממות וגו'. 
:ואמר ([[תהלים כג|תהלים]]) ה' רועי לא אחסר וגו'. 
ואמר ([[תהלים לז|תהלים]]) לא יבשו בעת רעה, ובימי רעבון - ישבעו. 

{{קטן|ח}} והשמיני: שבבעל האלכימיה איננו מתעכב בשום מקום, מיראתו שמא יתגלה סודו. {{ש}}
והבוטח באלוהים בביטחה בארצו ובמנוחת נפש במקומו. 
:כמו שכתוב (שם) בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. 
:ואמר (שם) צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה. 

{{קטן|ט}} והתשיעי: שבעל האלכימיה לא תלוונו האלכימיה שלו באחריתו, ולא ישיג בה בעולם הזה זולת מזונו והביטחון מן הריש והצורך לבני אדם. {{ש}}
והבוטח בה' ילוונו גמול ביטחונו בעולם הזה ולעולם הבא. 
:כמו שכתוב ([[תהלים לב|תהלים]]) והבטח בה' חסד יסובבנו. 
:ואמר {{ממ|תהלים|לא}} מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. 

{{קטן|י}} והעשירי: שבעל האלכימיה, אם ייוודע עניינו, תהיה סיבת מותו, מפני שמה שהוא משתדל וטורח בו הפך הנהגת העולם, ומנהיג הכל ישליט עליו מי שימיתהו כשאינו יודע להעלים את סודו. {{ש}}
והבוטח בה', כאשר יודע ביטחונו, יגדל בעיני הבריות ויכבדוהו בני אדם, ויתברכו בקרבתו ובראייתו, ויהיה גורם לתקנת עירו ולדחות הפגעים מעל אנשי מקומו. 
:כמו שכתוב ([[משלי י|משלי]]) וצדיק יסוד עולם וכעניין לוט בצוער. 

==== [הבוטח בה' משתמש נכונה בממונו] ====
ומתועלת הביטחון בה' בעניין התורה: כי הבוטח בה', אם הוא בעל ממון, ימהר להוציא חובות האלוהים וחובות בני אדם מממונו בנפש חפצה ורוח נדיבה, ואם איננו בעל ממון, יראה כי חסרון הממון טובה מטובות המקום עליו, מפני שנסתלקו מעליו החובות שהוא חייב בהם לאלוהים ולבני אדם בעבורו, ומיעוט טרדת לבו בשמירתו והנהגתו.
:כמו שנאמר על אחד מן החסידים שהיה אומר: 'המקום יצילני מפזור הנפש'. {{ש}}
אמרו לו: מה הוא פזור הנפש? {{ש}}
אמר: שיהיה לי ממון בראש כל נהר ובראש כל קריה. {{ש}}
:והוא מה שאמרו זיכרונם לברכה: [[משנה אבות ב ז|(מסכת אבות ב ז)]] מרבה נכסים מרבה דאגה. 
:ואמרו: איזהו עשיר השמח בחלקו.

==== [כסף אינו מזיק לבוטח בה'] ====
ומהם, כי הבוטח בה' לא ימנעהו רוב הממון מבטוח בה', מפני שאינו סומך על הממון, והוא בעיניו כפיקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובעניינים מיוחדים לזמן קצוב. {{ש}}
ואם יתמיד קיימו אצלו 
:- לא יבעט בעבורו, 
:- ולא יזכור טובתו למי שצווה לתת לו ממנו, 
:- ולא יבקש עליו גמול הודאה ושבח. 
{{ב|אבל|אלא}} הוא מודה לבוראו יתברך אשר שמהו סיבה לטובתו. 

ואם יאבד הממון ממנו, לא ידאג ולא יאבל לחסרונו, אך הוא מודה לאלוהיו בקחתו פיקדונו מאתו, כאשר הודה בנתינתו לו, וישמח בחלקו. ואיננו מבקש היזק זולתו ולא יחמוד אדם בממונו. 
:כמו שאמר החכם {{ממ|משלי|יג}} צדיק אוכל לשובע נפשו:

==== [יתרונות הבטחון כמביא לשלוה רוחנית ולמנוחה גופנית] ====
אך תועלת הבטחון בעולם:

==== [מנוחה מתאוות] ====
מהם מנוחת הלב מן הדאגות העולמיות והשלוה מנדנוד הנפש וצערה לחסרון תאוותיה הגופיות והוא בהשקט ובבטחה ובשלווה בעולם הזה. 
:כמו שכתוב (ירמיה יז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. 
:ואמר (שם) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שורשיו וגו' 

==== [הפסקת הנדודים] ====
ומהם, מנוחת הנפש מלכת בדרכים הרחוקים, אשר היא מכלה הגופות וממהרת השלמת ימי החיים. 
כמו שכתוב (תהלים קב) עינה בדרך כחי קצר ימי.
ונאמר על אחד מן הפרושים כי הלך אל ארץ רחוקה לבקש הטרף בתחילת פרישותו. 
ופגע אדם אחד מעובדי כוכבים בעיר אשר הלך אליה. 
אמר לו הפרוש: כמה אתם בתכלית העיוורון ומיעוט ההבנה בעבודתכם לכוכבים. 
אמר לו האמגושי: ומה אתה עובד? 
אמר ליה הפרוש: אני עובד הבורא היכול, המכלכל האחד, המטריף אשר אין כמוהו. 
אמר לו האמגושי: פועלך סותר את דבריך. 
אמר ליה הפרוש: והיאך? 
אמר לו: אילו היה מה שאמרת אמת היה מטריפך בעירך כמו שהטריפך הנה ולא היית טורח לבא אל ארץ רחוקה כזאת. 
ונפסקה טענת הפרוש, ושב לארצו וקבל הפרישות מן העת ההיא ולא יצא מעירו אחר כך.

==== [המנעות מעבודות מפרכות] ====
ומהם, מנוחת הנפש והגוף מן המעשים הקשים והמלאכות המייגעות את הגופות, ועזוב עבודת המלכים וחוקיהם וחמס אנשיהם.{{ש}} 
והבוטח בה' הוא תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו, ושם טוב לו, ופנאי ללבו, ומה שהוא מפיק יותר לחובות תורתו עם יותר אמונתו. כי הסיבה לא הוסיף לו בחוקו ולא תחסרהו ממנו מאומה אלא בגזרת האלוהים ית'. 
:כמו שאמר ([[תהלים עה|תהלים]]) כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים, כי אלוהים שופט, זה ישפיל וזה ירים. 
:ואמר ([[תהלים כג]]) בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני. 

==== [מניעת צער מהפסדים כלכליים ועסקיים] ====
ומהם, מיעוט צער נפשו במסחר אם יתעכב אצלו, או פרקמטיה, או אם לא יוכל לגבות חובו, או אם יפגעהו חולי בגופו - מפני שהוא יודע כי הבורא יתברך מתקן עניינו יותר ממנו, ובוחר לו טוב יותר ממה שהוא בוחר לעצמו. 
:כמו שאמר (שם סב) אך לאלוהים דומי נפשי כי ממנו תקותי. 

==== [שמחה מכל דבר] ====
ומהם, שמחתו בכל עניין שיעתיק אליו, ואם יהיה כנגד טבעו, מפני ביטחונו באלוהים שלא יעשה לו אלא הטוב לו בכל עניין, כאשר תעשה האם החומלת לבנה ברחיצתו וחיתולו וקשירתו והתרתו על כורחו. 
:כמו שאמר דוד עליו השלום ([[תהלים קלא|תהלים]]) אם לא שויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. 

=== [תוכן העניינים - שבעה דברים בביטחון] ===
וכיון שביארתי מתועלות הביטחון באלוהים והנאותיו בתורה ובעולם מה שנזדמן לי, אבאר עתה מעניין הביטחון שבעה דברים. 
* אחד מהם, מה הוא הביטחון. 
* והשני, בסיבות הביטחון על הברואים. 
* והשלישי, בביאור ההקדמות אשר בעבורם יתחייב הביטחון באלוהים וחיוב העסק בסיבות. 
* והרביעי, בביאור הדברים אשר בהם יהיה הביטחון וחיוב שבחו וגנותו בהם. 
* והחמישי, בהפרש שיש בין עסק הבוטח באלוהים בסבות הטרף, ובין עסק מי שאינו בוטח באלוהים בהם. 
* והשישי, בביאור אופני חיוב גנות דעת האומרים באריכות התאוות בעולם, ומייחלים נפשותם בקבלת עבודת האלוהים כשיגיעו לחפצם בו, והם בעלי המשכונות. 
* והשביעי, במפסידי הביטחון באלוהים, וכל מה שצריך לדבר בעניין הביטחון ולקצר בחלקיו.

== פרק א - מה הוא הביטחון ==
אך מהות הביטחון הוא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו, כפי יכולתו ודעתו במה שמפיק טובתו. {{ש}}
אבל העיקר אשר בעבור יהיה הביטחון מן הבוטח, ואם יפקד ולא ימצא הביטחון, הוא שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר, ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו - שיעשהו נדבה וחסד. 

== פרק ב - בסיבות הביטחון על הברואים ==
אך הסיבות אשר בהן ייתכן הביטחון מהבוטח על הברואים הן שבע.{{ש}}
:{{קטן|א}} אחת מהן, הרחמים והחמלה והאהבה, כי האדם כשהוא יודע בחברו שהוא מרחם וחומל עליו, יבטח בו ותנוח נפשו עליו כל מה שיטריחהו מענייניו. 

:{{קטן|ב}} והשנית שיהיה יודע בו עם אהבתו שאיננו מתעלם ממנו ולא מתעצל בחפצו, אבל הוא יודע בו שהוא משתדל ומסכים לעשותו. כי אם לא יתברר לו ממנו כל זה, לא יהיה ביטחונו עליו שלם, מפני שהוא יודע התעלמותו ורפיונו בחפצו. וכאשר יתקבצו לבוטח ממי שבטח בו שתי מידות אלה: גודל רחמיו עליו ורוב השגחתו על ענייניו - יבטח בו מבלי ספק.

:{{קטן|ג}} והשלישית שיהיה חזק לא ינוצח באשר הוא חפץ, ולא ימנעהו מונע מעשות בקשת הבוטח. כי אם יהיה חלש - לא ישלם הביטחון עליו, אף על פי שנתברר שהוא מרחם ומשגיח, מפני המנע דברים ממנו ברוב העניינים. 
וכאשר יתקבצו בו שלוש המידות האלה, יהיה הביטחון עליו יותר ראוי. 

:{{קטן|ד}} והרביעית שיהיה יודע באופני תועלת הבוטח עליו, ולא יעלם ממנו מה שהוא טוב לו בנסתר ובנראה, ומה שייטב בו עניינו. {{ש}}כי אם לא ידע כל זה, לא תנוח נפש הבוטח עליו. וכאשר יתקבצו לו בו דעתו בתועלותיו ויכולתו בהם, ורוב השגחתו עליהם, וחמלתו עליו - יחזק ביטחונו בו מבלי ספק. 

:{{קטן|ה}} והחמישית שיהיה מתייחד בהנהגת הבוטח עליו מתחילת הוויתו וגידולו וינקותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנתו עד תכלית עניינו. {{ש}}וכשיתברר כל זה ממנו לבוטח, יתחייב שתנוח נפשו עליו, וישען עליו, בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והתועליות המתמידות. ויהיה זה מחייב חזקת ביטחונו בו. 

:{{קטן|ו}} והשישית שיהיה עניין הבוטח מסור בידו, ולא יוכל אדם להזיקו ולהועילו, ולא להטיב אליו ולא לדחות נזק מעליו זולתו, כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו. {{ש}}וכשיהיה הבוטח ברשות מי שבטח עליו על העניין הזה - יהיה יותר ראוי לבטוח עליו. 

:{{קטן|ז}} והשביעית שיהיה מי שבטח עליו בתכלית הנדיבות והחסד למי שראוי לו, ולמי שאינו ראוי לו, ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך לא ייכרת ולא יפסק. 

ומי שנקבצו בו כל המידות האלה עם כל מה שהזכרנו קודם לזה, נשלמו תנאי הביטחון בו, והתחייב היודע ממנו לבטוח בו ושתנוח נפשו עליו בגילויו ובנסתרו, בלבו ובאבריו, ולהימסר אליו ולרצות בגזרותיו, ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו. 

וכאשר נחקור על אלה השבעה תנאים לא נמצאם כלל בברואים, ונמצאם כולם בבורא יתעלה.
{{קטן|א}} שהוא מרחם על בריותיו - 
:כמו שכתוב ([[תהלים קג|תהלים]]) רחום וחנון ה' וגו'. 
:ואמר ([[יונה ד|סוף יונה]]) ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה...? וגו'. 

{{קטן|ב}} ושאינו מתעלם - 
:כמו שכתוב ([[תהלים קכא|תהלים]]) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. 

{{קטן|ג}} ושהוא חכם ולא ינוצח - 
:כמו שכתוב ([[איוב ט|איוב]]) חכם לבב ואמיץ כוח! מי הקשה אליו - וישלם? 
:ואמר [[דברי הימים א כט|דברי הימים (תפילת דוד)]] לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. 
:וכתיב ([[צפניה ג|צפניה]]) ה' אלוהיך בקרבך גבור יושיע. 

{{קטן|ה}} ושהוא מתייחד בהנהגת האדם מתחילת עניינו והתחלת גדולתו - 
:כמו שכתוב ([[דברים לב|האזינו]]) הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך. 
:ואמר ([[תהלים עא|תהלים]]) עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי. 
ואמר ([[איוב י|איוב]]) הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני... ושאר העניין. 

{{קטן|ו}} ושתועלתו והזיקו אינם ברשות אדם כי אם ביד הבורא יתעלה לבדו - 
:כמו שכתוב ([[איכה ג|איכה]]) מי זה אמר ותהי, ה' לא צוה. מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. 
:ואמר ([[ישעיה מ|ישעיהו]]) יבש חציר, נבל ציץ, ודבר אלהינו יקום לעולם! 
:ואמר אכן חציר העם. 
וכבר התברר העניין הזה במאמר השלישי מן הספר הזה במה שיש בו די. 

{{קטן|ז}} ושנדיבתו כוללת וחסדו סובב - 
:כמו שכתוב ([[תהלים קמה]]) טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. 
:ואמר ([[תהילים קלו]]) נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. 
:ואמר ([[תהילים קמה]]) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. 

והשכל גוזר בהיקבץ אלה השבעה עניינים בבורא יתעלה מבלתי הנבראים, לכן הבאתי אלו הפסוקים מן הכתוב לזיכרון בלבד. {{ש}}
וכאשר יתברר זה לאדם, ויתחזק הכרתו באמיתת חסד הבורא: יבטח בו וימסר אליו, ויניח הנהגתו עליו, ולא יחשדהו בדינו, ולא יתקצף על בחירתו לו. {{ש}}
כמו שאמר דוד עליו השלום ([[תהלים קיז|מזמורי הלל]]) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. 
ואמר צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא:

== פרק ג - בביאור ההקדמות אשר בעבורם יתחייב והביטחון באלוהים וחיוב העסק בסיבות ==
אך ההקדמות אשר בבירורן ואמיתתן ישלם לאדם הביטחון באלוהים הן חמש. 

=== [הקדמה א. תכונות הנהגתו של הקב&quot;ה] ===
{{קטן|א}} אחת מהן, שיאמין ויתברר אצלו '''התקבצות השבעה עניינים באלוהים''', אשר בהתקבצם במי שבוטחים, יתכן לבוטח לבטוח עליו. וכבר זכרתים והעירותי עליהן במה שנזדמן לי מן הכתוב. והם: 

==== [שבע אמונות הכרחיות לגבי הקב&quot;ה] ====

:{{קטן|א}} הראשון, שהבורא יתברך מרחם על האדם יותר מכל מרחם, וכל רחמים וחמלה שיהיו מזולתו עליו כולם הם מרחמי האל וחמלתו. 
:כמו שאמר הכתוב ([[דברים יג|ראה]]) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. 

:{{קטן|ב}} והשני, כי הבורא יתעלה לא ייעלמו ממנו אופני תועלת האדם. והדין נותן זה, מפני שהוא אחד ממעשיו, ואין מי שיודע באופני תקנות העשוי והפסדו, ובפגעים המשיגים אותו, ובאופני מחלתו וארוכתו יותר מעושהו. 
ואם יהיה זה נמצא בעושים מבני אדם, אשר לא יחדשו במעשיהם זולתי צורה מקרית, אך השורש והצורה עצמית אין להם בהם שום תחבולה ולא יכולת לחדשם; ואשר חידש שורש האדם וצורתו ותכונתו וסדר חיבורו הוא החכם היודע בענייני תועלותיו ונזקיו והטוב לו בעולמו ואחריתו בלי ספק. 
:כמו שכתוב ([[ישעיה מח|ישעיהו]]) אני ה' אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. 
:ואמר ([[משלי ג]]) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וגו'. 

:{{קטן|ג}} והשלישי, כי הבורא יתברך חזק מכל חזק ודברו נגזר מכל דבר ואין משיב את דינו. 
:כמו שכתוב ([[תהלים קטו|תהלים]]} כל אשר חפץ ה' עשה. 
:ואמר ([[ישעיה נה|ישעיהו]]) כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם וגו'. 

:{{קטן|ד}} והרביעי, כי הוא משגיח על הנהגת בני אדם כולם, לא יניחם ולא יתעלם מהם, ולא ייסתר ממנו דבר מהם מקטנם ועד גדולם, ולא ישכיחהו דבר את דבר. 
:כמו שכתוב {{ממ|ישעיהו|מ|כז}} למה תאמר יעקב ותדבר ישראל? נסתרה דרכי מה'! ומאלוהי - משפטי יעבור!! הלוא ידעת אם לא שמעת? אלוהי עולם ה'! בורא קצות הארץ! לא ייעף ולא ייגע! אין חקר לתבונתו!! 

:{{קטן|ה}} והחמישי, שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה ולא לזולתו כי אם ברשות הבורא יתברך.
כי העבד, כשיהיה לו יותר מאדון אחד, כל אחד מהם יכול להועילו, לא יתכן לו לבטוח על אחד מהם, מפני שמקווה התועלת מכל אחד מהם. ואם יהיה אחד מהם יכול על תועלתו יותר משאריתם, יהיה חוזק ביטחונו בו כפי יכולתו, אף על פי שהוא בוטח בשאריתם. ואם לא יוכל להועילו ולהזיקו כי אם אחד מהם בלבד, על כורחו יבטח עליו לבדו, מפני שאינו מקוה תועלת מזולתו.{{ש}}
:וכן כשירגיש האדם שלא יועילנו ולא יזיקנו אחד מהנבראים אלא ברשות הבורא ית', ישוב לבו מיראתם ותקותם ויבטח על הבורא לבדו. 
:כמו שכתוב ([[תהלים קמז|תהלים]]) אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. 

:{{קטן|ו}} והשישי, שידע רוב טוב האלוהים על האדם, ומה שהתחיל אותו בו מרוב החסד והטובה, מבלי שיהיה ראוי אצלו לכך, ולא לצורך שיהיה אליו, אך נדבה וטובה וחסד, כאשר בארנו בשער הבחינה מן הספר הזה. 
וכמו שאמר דוד עליו השלום ([[תהילים מ]]) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר. 

:{{קטן|ז}} והשביעי, שיתברר אצלו כי יש לכל ההוויות שבעולם הזה מעצם ומקרה גבול ידוע ולא יוסיף ולא יגרע על מה שגזר הבורא ית' בכמותו ואיכותו וזמנו ומקומו, אין מרבה למה שגזר במיעוטו, ולא ממעט ממה שגזר ברבותו, ולא מאחר למה שגזר להקדימו, ולא מקדים למה שגזר לאחרו. {{ש}}
ומה שיהיה מן הדברים בהפך מזה, הוא הנגזר אשר קדם בתחילת הידיעה. {{ש}}
אלא שלכל הגזרות הקודמות בידיעת הבורא סיבות, ולסיבות סיבות. ומי שאינו מבין ענייני העולם, יחשוב כי הסיבה המתחדשת מחייב שינוי העניינים והתהפכותם מעניין אל עניין. והסיבה חלושה ונקלה מהיותה ממנה שנוי או חלוף בעצמם.
כאשר נראה הגרגיר האחד מן החיטה מצמיח שלוש מאות שבלים, ובכל שיבולת שלושים גרגרים, ויהיה הגרגיר האחד סיבה לעשרת אלפים או קרוב להם. היעלם כי כוח הגרגיר חלוש מעשות כמות זה? {{ש}}
וכן שאר הגרגרים הנזרעים והנטועים. וכן נאמר בהיות האדם ושאר החיים מטיפת הזרע. וכמו כן היות הדג הגדול מביצת הדג עם קטנותה. {{ש}}
וטרדת הנפש להקדים מה שאיחר הבורא יתעלה, ולאחר מה שהקדים, ולהרבות מה שהמעיט, ולהמעיט מה שהרבה בקנייני העולם, מבלי סבב אל קיום מצוות עבודתו וקיבול תורתו חלישות ההכרה באמיתת ידיעתו וסכלות מהבין טובות הנהגתו. {{ש}}
:וכבר רמז החכם אל העניין הזה באומרו ([[קהלת ג]]) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. 
:ואחר כך זכר מהם כ&quot;ח עניינים - והוא מה שאמר: עת ללדת ועת למות וגו' עד אמרו: עת מלחמה ועת שלום. 
:ואמר ([[קהלת ט|קהלת]]) כי עת ופגע יקרה את כולם. 
:ואמר ([[קהלת ה|בפרשיה הקודמת]]) כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם. 

:והליכות דיני הבורא יתעלה יותר נעלמות ועמוקות ועליונות מהגיע אל ידיעת חלקיהם, כל שכן כללם. 
:וכבר אמר הכתוב ([[ישעיה נה|ישעיהו]]) כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם:

=== [הקדמה ב. השקפת ה' (השגחה)] ===
והקדמה השנית שידע ויתברר אצלו כי הבורא יתברך משקיף עליו 
ואין נעלם ממנו נגלה ונסתרו וצפונו ונראהו, ואם ביטחונו באלוהיו בלב שלם אם לא. 
:כאשר אמר הכתוב ([[תהלים צד]]) ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל. 
:ואמר ([[משלי כד]]) הלא תוכן לבות הוא יבין. 
:ואמר ([[מלכים א ח]]) כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם. 
וכשיתברר זה לבוטח, אין ראוי לו לטעון שהוא בוטח באלוהים יתעלה בדיבורו מבלי שיבטח עליו בלבו ובמצפונו, ויהיה במעלת מי שנאמר עליהם ([[ישעיהו כט]]) בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני.

=== [הקדמה ג. הבטחון אך ורק בקב&quot;ה ולא באחרים] ===
והקדמה השלישית, שייחד אלוהיו בביטחונו בו במה שהוא חייב לבטוח בו, ואל ישתף זולתו עמו, ויבטח עליו או על אחד מהברואים, ויפסיד ביטחונו באלוהיו בהשתתף זולתו עמו. וכבר ידעת מה שנאמר באסא עם חסידותו עת שסמך על הרופאים: 
:דכתיב ([[דברי הימים ב טז|ד&quot;ה ב טז]]) ובחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים. ונענש על זה. 
:ואמר הכתוב ([[ירמיה יז]]) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. 
ומן הידוע כי מי שימנה מבני אדם שני ממונים או יותר לעשות דבר, מינויו מופסד. כל שכן מי שבטח על האלוהים וזולתו, שייסתר ביטחונו, ויהיה זה הסיבה החזקה להימנע ממנו מה שבטח עליו בו. 
:כמו שכתוב ([[ירמיה יז]]) ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו:

=== [הקדמה ד. קיום מצוות כתנאי לביטחון] ===
והקדמה הרביעית שתהיה השגחתו חזקה והשתדלותו גדולה לקיים מה שחייבו בו הבורא מעבודתו, ולעשות מצוותיו, ולהיזהר מאשר הזהירו ממנו כפי מה שהוא מבקש, כדי שיהיה הבורא מסכים לו במה שהוא בוטח עליו בו. כמו שאמרו רבותנו זיכרונם לברכה:
::עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. 
::בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.
:ואמר הכתוב ([[תהלים לז]]) בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. 
:ואמר ([[איכה ג]]) טוב ה' לקוויו לנפש תדרשנו. 

אבל מי שיבטח על הבורא והוא ממרה אותו, כמה הוא סכל וכמה דעתו חלושה והכרתו! כי הוא רואה כי מי שנתמנה לו מבני אדם על דבר, כשהוא מצווה אותו להתעסק בצורך מצרכיו או מזהיר אותו מדבר, ויעבור על מצוותיו ויגיע לממונה עוברו על מצוותו - כי יהיה הסיבה החזקה להימנע ממנו להיעשות מה שבטח עליו בו. כל שכן מי שעבר על חוקי האלוהים ומצוותיו אשר יעד, והועיד עליהם שתהיה תוחלת הבוטח עליו נכזבה כשימרהו, ולא יהיה ראוי להיקרא בשם בוטח באלוהים. 
:אך הוא כמו שאמר הכתוב ([[איוב כז]]) כי מה תקוות חנף כי יבצע, כי ישל אלוה נפשו, הצעקתו ישמע אל. 
:ואמר ([[ירמיה ז]]) הגנוב רצוח ונאוף והשבע לשקר. 
:ואמר ([[ירמיה ז|שם]]) ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו. 
:ואמר ([[ירמיה ז|שם]]) המערת פריצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו:

=== [הקדמה ה. תיקון עולם] ===
והקדמה החמישית שיתבאר אצלו כי השלמת הדברים המתחדשים בעולם הזה לאחר היצירה הוא בשני דברים: 
אחד מהם גזרות הבורא יתעלה וחפצו ביציאתם אל גבול ההויה. {{ש}}
והשני סבות ומיצועים, מהם קרובים ומהם רחוקים, ומהם נגלים ומהם נסתרים, וכולם רצים להשלים מה שנגזר הוויתו והראותו בעזר האלוהים להם על זה.{{ש}}
ודמיון הסיבות הקרובות כהוצאת המים ממעמקי הארץ - בגלגל, בכלים המעלים את המים מן הבאר.{{ש}} 
וסיבתו הרחוקה - האדם שהוא קושר הבהמה אל הגלגל ומניעתו להעלות המים מתחתיות הבאר על פני הארץ.{{ש}} 
אך הסיבות אשר בין האדם והכלים מצועים בין שני הדברים, והם הבהמה והעיגולים שמניע קצתם את קצתם, והחבל.{{ש}} 
ואם יקרה פגע לאחת מן הסיבות הנזכרות, לא ייגמר העניין המכוון בהם.{{ש}}
וכן שאר המעשים היוצאים אל גבול ההוויה לא יתקבצו מן האדם וזולתו כי אם בגזרת האלוהים והזמנתו והסיבות אשר בהם הגמרם. {{ש}}
:כמו שכתוב ([[שמואל א ב]]) ולו נתכנו עלילות. 
:ואמר ([[ירמיה לב]]) גדול העצה ורב העליליה. 
:ואמר ([[מלכים א יב]]) כי היתה סיבה מעם ה'. 

ואם תהיינה הסיבות נעדרות בכלל, לא תיגמר יציאת דבר מן הפעולות הטבעיות אל גדר ההוויה. וכאשר נסתכל בצורך האדם לסבב ולהתגלגל ולגמור ענייניו, נמצאהו בראות העין, כי הצריך אל המזון, כשיושם לפניו המאכל כראוי לו, אם לא יתגלגל לאוכלו בהגבהתו אל פיו ולעסו - לא ישבר רעבונו. וכן הצמא בצורכו אל המים. וכל שכן אם יימנע המאכל ממנו עד שיתגלגל לתקנו בטחינה ולישה ואפיה והדומה לה, ויותר גלגול מזה וקשה, אם יצטרך לקנותו ולתקנו, ויותר מזה עוד, אם לא יזדמנו לו הדמים שיקנה אותו בהם, ויצטרך לגלגול ולסבוב גדול ממה שזכרנו קודם: שישתכר בדמים או שימכור מה שהוא צריך לו מחפצים וקניינים וכיוצא בהם. 

==== [הצורך בפרנסה ובעבודה קשה] ====
והעילה אשר בעבורה חייב הבורא את האדם לחזר ולסבב על סיבות הטרף, ושאר מה שהוא צריך אליו, לשני פנים:

אחד מהם, מפני שחייבה החכמה בחינת הנפש בעבודת האלוהים ובהמרותו, בחן אותה במה שמראה זו ממנה, והוא הצורך והחיסרון אל מה שהוא חוץ לה ממאכל ומשתה ומלבוש ומעון ומשגל, וציווה אותם לחזר עליהם להביאם בסיבות המוכנות להם, על פנים מיוחדים ועתים ידועים. 

ומה שגזר הבורא שייגמר לאדם מהם, ייגמר וישלם בהשלמת הזדמנות הסיבות. {{ש}}
ואשר לא גזר לו להיגמר בהם, לא ייגמר, וימנעו ממנו הסיבות. {{ש}}
ונתבררו ממנו העבודה והעבירה בכוונה ובבחירה לאחת מהנה מבלתי האחרת. ויתחייב אחר זה הגמול והעונש, ואפילו לא גמר בהם המעשה. {{ש}}

והשני, כי אילו לא הוצרך האדם לטרוח ולחזר ולסבב להבאת טרפו, היה בועט ורודף אחר העבירות, ולא היה משגיח על מה שהוא חייב בו על טובת האלוהים עליו. 
:כמו שכתוב ([[ישעיה ה]]) והיה כינור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם, ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. 
:ואמר ([[דברים לב]]) וישמן ישורון ויבעט. שמנת עבית כשית ויטוש אלוה עשהו. 
:ואמרו זיכרונם לברכה: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון. 
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון.
וכל שכן מי שאין לו חלק באחת מהן, ולא שם לבו על אחת מהן. 

והיה מחמלת הבורא יתעלה על האדם, שהטרידו בענייני עולמו ואחריתו להתעסק כל ימי חייו בזה, ולא יבקש מה שאינו צריך לו ולא יוכל להשיגו בשכלו, כמו ענייני ההתחלה והתכלה. 
:כמו שאמר החכם ([[קהלת ג]]) גם את העולם נתן בלבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוהים מראש ועד סוף. 

ואם הוא מגביר עבודת האלוהים, ובוחר ביראתו, ובוטח בו בענייני תורתו ועולמו, וסר מן הדברים המגונים, וכוסף למידות הטובות - לא יבעט במנוחה, ולא יטה אל השלוה, לא ישיאהו היצר, ולא יפת בכשפי העולם. {{ש}} 
יסתלק מעליו טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו, מפני הסתלקות שני הפנים הנזכרים מעליו: הבחינה והבעיטה בטובה. ויבואהו טרפו בלי טורח ובלי יגיעה כפי ספוקו ומזונו. 
כמו שכתוב ([[משלי י|משלי]]) לא ירעיב ה' נפש צדיק.

=== [הקדמה ו. רשע וטוב לו] ===
ואם יאמר האומר: הנה אנחנו רואים מקצת צדיקים לא יזדמן להם טרפם אלא אחרי העמל והיגיעה, ורבים מאנשי העבירות בשלוה וחייהם בטוב ובנעימים - נאמר כי כבר קדמו הנביאים והחסידים לחקור על זה העניין. 
:מהם מי שאמר ([[ירמיהו יב]]) מדוע דרך רשעים צלחה. 
:ואמר האחר ([[חבקוק א]]) למה תראני און ועמל תביט ושוד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא. ואמר (שם) כי רשע מכתיר את הצדיק. 
:ואמר (שם) תחריש בבלע רשע צדיק ממנו. 
:ואמר אחר ([[תהלים עג]]) הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל. 
:ואמר (שם) אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים. 
:ואמר אחר על פי אנשי דורו ([[מלאכי ג]]) גם בחנו אלוהים וימלטו והרבה כזה. 

אך הניח הנביא התשובה בביאור עילת זה. {{ש}}
מפני שעילת כל אחד מן הצדיקים הנבחנים, וכל אחד מן הרשעים שהם בטובה בעולם הזה זולת עילת האחר, לכן העיר על זה :באומרו: ([[דברים כט|נצבים]]) הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו. 
:ואמר החכם בדומה לזה ([[קהלת ה|קהלת]]) אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה וגו'. 
:ואמר הכתוב ([[דברים לב]]) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. 

==== [רשע וטוב לו - תשובה בעניין] ====
ועם כל זה ראיתי לבאר בעניין הזה מה שיהיה בו מעט הספקה.{{ש}} 
ואומר כי הפנים אשר בעבורם ימנע מהצדיק הזמנות טרפו עד שיטרח עליו ויבחן בו: {{ש}}
אפשר שיהיה עוון שקדם לו התחייב להיפרע ממנו עליו, 
:כמו שכתוב ([[משלי יא]]) הן צדיק בארץ ישולם. 

ויש שיהיה על דרך התמורה בעולם הבא, 
:כמו שכתוב ([[דברים ה]]) להיטבך באחריתך. 

ויש שיהיה להראות סבלו והסברתו הטובה בעבודת הבורא ית', כדי שילמדו בני אדם ממנו, 
:כמו שידעת מעניין איוב. 

ויש שיהיה לרשע אנשי דורו, ויבחנהו הבורא יתעלה בעוני ובריש ובחלאים, להראות חסידותו ועבודתו לאלוהים מבלעדיהם. 
:כמו שכתוב ([[ישעיהו נג]]) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם. 

ויש שיהיה מפני שאיננו מקנא לאלוהים לקחת הדין מאנשי דורו, 
:כמו שידעת מענין עלי ובניו, שאמר בהם הכתוב ([[שמואל א ב]]) והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו וגו'. 

אבל טובות האל יתברך על הרשע - יש שתהיה בעבור טובה שקדמה לו, יגמלהו האלוהים עליה בעולם הזה. 
:כמו שאמר ([[דברים ז]]) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, {{ש}}
ותרגמו בו הראשונים: &quot;ומשלם לשנאוהי זכוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון לאובדיהון&quot;. 

ויש שתהיה על דרך הפיקדון אצלו, עד שיתן לו האל יתברך בן צדיק יהיה ראוי לה. 
:כמו שכתוב ([[איוב יז]]) יכין וצדיק ילבש. 
:ואמר ([[קהלת ב]]) ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלוהים. 

ואפשר שתהיה הסיבה הגדולה שבסיבות מותו ורעתו, 
:כמו שכתוב ([[קהלת ה|שם ה]]) עושר שמור לבעליו לרעתו. 

ואפשר שתהיה להאריך הבורא יתעלה לו עד שישוב ויהיה ראוי לה, 
:כמו שידעת מעניין מנשה. 

ויש שתהיה לחסד שקדם אביו, והיה ראוי להטיב לבבנו בעבורו. 
:כמו שנאמר ליהוא בן נמשי ([[מלכים ב י]]) בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל. 
:ואמר ([[משלי כ]]) מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. 
:ואמר ([[תהלים לז]]) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. 

ויש שתהיה לנסות אנשי התרמית והמצפונים הרעים, כשהם רואים זה ממהרים לסור מעבודת הבורא, וחשים להתרצות אל אנשי הרשע וללמוד ממעשיהם. ויתברר הנבר לאלוהים, ויראה הנאמן בעבודתו בסבלו עת ששולטים בו ומביישים אותו, ויקבל שכר מהבורא יתעלה על זה, 
:כמו שידעת מעניין אליהו עם איזבל, וירמיהו עם מלכי דורו.

=== [הקדמה ז. אל יתאמץ האדם מדי] ===
וכיון שהתברר חיוב הגלגול על הסיבות על בני אדם, נבאר עתה כי אין כל אדם חייב לחזר על כל סיבה מסיבות הטרף, כי הסיבות רבות. 

מהן נקלות, שטרחם מעט, כסחורה בחנות או מלאכת יד שטרחה מעט, כתפירה וכאיחוי והספרות [=כתיבה] ואצור המסחרים ושכיר האריסים והפועלים והשמשים בעבודת האדמה. {{ש}}
ומהן סיבות יש בהן יגיעה וטורח, כעיבוד העורות והוצאת הברזל והנחושת מן מוצאיהם, וזיקוק הכסף בעופרת, ונשוא המשאות הכבדות, ולכת בדרכים רחוקים תמיד, ועבודת האדמה וחרישתה וכיוצא בהם. 

ומי שהוא מבני אדם חזק בגופו וחלש בהכרתו, ראוי לו מהם מה שיש בו מן היגיעה כפי שיכול לסבול. {{ש}}
ומי שהוא חלש בגופו והכרתו חזקה, אל יבקש מסיבות הטרף מה שמייגע גופו, אך ייטה אל מה שיהיה קל על גופו ויוכל להתמיד עליו.

ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה. כבר הטביע האל לה בטבעו אהבה וחיבה. {{ש}}
וכן בשאר החיים: כמו שהטביע בטבע החתול צידת העכברים, ובטבע הנץ צידת מה שראוי לו מן העוף, ובטבע האיל צידת הנחשים. וכן יש מן העופות שיצודו הדגים לבד, וכן בטבע מין ומין ממיני החיים נטייה ותאווה אל מין ממיני הצמחים והחיים, הוטבע עליו להיות סיבה למזונו, ותכונת גופו ואבריו ראויים לדבר ההוא, כפה הארוך והשוק הארוך לעוף שהוא צד את הדגים, וכשן והציפורן החזק לארי, והקרניים לשור ולאיל. {{ש}}
ואשר תוכן מזונו מן הצמח - לא נתן לו כלי הציד והטרף. 

ועל הדמיון הזה תמצא מידות בני אדם וגופותם מוכנות לסחורות ולמלאכות. ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות, ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבול את טרחה, יחזר עליה ישים אותה סיבה להבאת מזונו, ויסבול מותקה ומרירותה, ואל יקוץ כשיימנע ממנו הטרף בקצת העתים, אך יבטח באלוהים שיספיק לו טרפו כל ימי חייו. ויכווין בטרדת לבו וגופו בסיבה מן הסיבות והסבוב עליה, לעמוד במצוות הבורא שצווה האדם להתעסק בסיבות העולם בעבודת האדמה וחרישתה וזריעתה. 
:כמו שכתוב ([[בראשית ב]]) ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. 
ולהשתמש בשאר בעלי חיים בתועלותיו ומזונותיו ובניין המדינות והכנת המזונות, ולהשתמש בנשים ולבעול אותן להרבות הזרע. ויהיה נשכר על כוונתו בהם לאלוהים בלבו ובמצפונו, בין שייגמר לו חפצו ובין שלא ייגמר לו חפצו. 
:כמו שכתוב ([[תהלים קכח]]) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. 
:ואמרו רבותנו זיכרונם לברכה: וכל מעשיך יהיו לשם שמים. 
ויהיה ביטחונו באלוהים שלם, ולא יזיקנו הסיבוב על הסיבות להבאת טרפו בהם מאומה כשהוא מכווין בהם בלבו ובמצפונו לשם שמים. 

ואל יחשוב כי טרפו מועמד על סיבה ידועה, ושאם תימנע הסיבה ההיא ממנו לא יבוא בסיבה אחרת. אבל יבטח על האלוהים בטרפו, וידע כי הסיבות כולן אצל הבורא שוות, יטריפהו במה שירצה מהן ובעת שירצה מאיזה עניין שירצה. 
:כמו שאמר הכתוב {{ממ|שמואל א|יד|ו}} כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט. 
:ואמר ([[דברים ח]]) כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. 
:ואמר ([[זכריה ד]]) לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות:

== פרק ד- בביאור הדברים אשר בהם יהיה הביטחון וחיוב שבחו וגנותו בהם ==
=== [הקדמה  - ז דברים שחייב המאמין לבטוח בהם ] ===
:אבל הדברים שחיב המאמין לבטח בהם על הבורא יתעלה כוללים אותם שני מינים. אחד מהם דברי העולם הזה והשני דברי העולם הבא. ודברי העולם הזה יחלקו לשני חלקים. אחד מהם עניני העולם לתועלות העולם הזה השני עניני העולם לתועלות העולם הבא. ועניני העולם לתועלות העולם הזה יחלקו לשלשה חלקים: אחד מהם תועלות גופו בלבד והשני תועלות טרפו וסבות הונו ומיני קניניו והשלישי תועלות בני ביתו ואשתו וקרוביו ואוהביו ואויביו ומי שהוא למעלה ממנו ולמטה ממנו מכתות בני אדם. ועניני העולם לתועלות העולם הבא יחלקו לשני חלקים: אחד מהם חובות הלבבות והאברים שהוא מתיחד בהם לבדו ואין מעשהו יוצא בהם להנאת זולתו ולא להזקו והחלק השני חובות האברים אשר לא יוכל לעשותם אלא בהשתתפות זולתו עמו בפעל ובהפעל כצדקה וגמילות חסדים ולמוד החכמה ולצוות בטוב ולהזהיר מן הרע. ועניני העולם הבא יחלקו לשני חלקים. אחד מהם הגמול הראוי והשני שהוא מחסד הבורא יתעלה על החסידים והנביאים לעולם הבא. והנה כל הדברים שבוטחים בהם על הבורא יתברך שבעה חלקים. אחד מהם עניני גוף האדם בלבד והשני עניני הונו וסבות טרפו והשלישי עניני אשתו ובניו וקרוביו ואוהביו ואויביו והרביעי חובות הלבבות והאברים שהוא מתיחד בתועלותן והזקתן והחמישי חובות האברים שתועלתן והזקתן מתעברות אל זולתו והששי גמול העולם הבא אשר יהיה כפי המעשה בעולם הזה והשביעי גמול העולם הבא אשר יהיה מהבורא יתברך על דרך החסד על סגלתו ואוהביו כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים לא כ)&lt;/small&gt; מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. וכיון שפרשתי ההקדמות אשר בעבורן יתכן הבטחון מן הבוטח באלהים יתעלה יש עלי לסמך להן פרוש אפני ישר הבטחון בכל אחד מהשבעה דברים אשר בהם יבטח כל בוטח על אלהים ועל זולתו אחד אחד.

==== [פירוש חלק א - בעניני גוף האדם בלבד ] ====

ואמר בפרוש החלק הראשון מהם והוא בעניני גוף האדם בלבד והם חייו ומותו וטרף מזונו למחיתו ומלבושו ודירתו ובריאותו וחליו ומדותיו. ואפני הישר בבטחון על אלהים בכל ענין מהם שישליך את נפשו בהם להליכות הגזר אשר גזר לו הבורא מהם ותבטח נפשו באלהים יתברך וידע כי לא יגמר לו מהם אלא מה שקדם בדעת הבורא שהוא הנכון לעניניו בעולם הזה ובעולם הבא ויותר טוב לאחריתו ושהנהגת הבורא לו בכלם שוה אין לשום בריה בהם עצה ולא הנהגה אלא ברשותו וגזרתו ודינו. וכמו שאין ביד הברואים חייו ומותו וחליו ובריאותו כן אין בידם טרף מזונו וספוקו ולבושו ושאר עניני גופו. ועם ברור אמונתו כי ענינו מסור אל גזרות הבורא יתעלה ושבחירת הבורא לו היא הבחירה הטובה הוא חייב להתגלגל לסבות תועלותיו ולבחר הטוב כנראה לו מן הענין והאלהים יעשה מה שקדמה בו גזרתו. והדומה לזה כי אדם אף על פי שקצו ומדת ימיו קשורים בגזרת הבורא יתברך יש על האדם להתגלגל לסבות החיים במאכל ובמשתה ומלבוש ובמעון כפי צרכו ולא יניח את זה על האלהים שיאמר אם קדם בגזרת הבורא שאחיה ישאיר נפשי בגופי מבלי מזון כל ימי חיי ולא אטרח בבקשת הטרף ועמלו. וכן אין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזרת הבורא וישתה סמי המות או שיסכן בעצמו להלחם עם הארי והחיות הרעות ללא דחק או שישליך עצמו בים או באש והדומה לזה ממה שאין האדם בטוח בהן ויסכן בנפשו. וכבר הזהירנו הכתוב מזה במה שאמר &lt;small&gt;(דברים ו טז)&lt;/small&gt; לא תנסו את ה׳ אלהיכם וגו׳ כי איננו נמלט בזה מאחד משני דברים. או שימות ויהיה הוא הממית את עצמו והוא נתבע על זה כאלו המית זולתו מבני אדם אף על פי שמותו על הדרך ההוא בגזרת האלהים וברשותו. וכבר הזהירנו שלא להמית שום אדם בשום גלגול באמרו &lt;small&gt;(שמות כ יג)&lt;/small&gt; לא תרצח וכל אשר יהיה המומת קרוב אל הממית יהיה הענש יותר ראוי כמו שכתוב &lt;small&gt;(עמוס א יא)&lt;/small&gt; על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו וגו'. וכן מי שהמית את עצמו יהיה ענשו גדול בלי ספק מפני שמשלו בזה כעבד שצוהו אדוניו לשמר מקום לזמן ידוע והזהירו שלא יפרד ממנו עד שיבא שליח אדוניו אליו. וכון שראה שבושש השליח לבא נפרד מן המקום קדם בואו וקצף עליו אדוניו והענישו ענש גדול. וכן הממית את עצמו יוצא מעבודת האלהים אל המרותו בהכנסו בסכנת המות. ועל כן אתה מוצא שמואל עליו השלום אומר &lt;small&gt;(שמואל א טז ב)&lt;/small&gt; איך אלך ושמע שאול והרגני ולא נחשב לו לחסרון בבטחונו על האלהים אך היתה התשובה מאלהים לו במה שמורה כי זריזותו בזה משבחת ואמר לו &lt;small&gt;(שמואל א טז ב)&lt;/small&gt; עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח לה׳ באתי ושאר הענין. ואילו היה זה קצור בבטחונו היתה התשובה אליו &lt;small&gt;(דברים לב לט)&lt;/small&gt; אני אמית ואחיה וגו׳ או הדומה לו כמו שאמר למשה עליו השלום עת שאמר לו &lt;small&gt;(שמות ד י)&lt;/small&gt;כי כבד פה וכבד לשון אנכי &lt;small&gt;(שמות ד יא)&lt;/small&gt; מי שם פה לאדם וגו'. ואם שמואל עם תם צדקתו לא הקל להכנס בסבה קטנה מסבות הסכנה אף על פי שהיה נכנס בה במצות הבורא יתברך כשאמר &lt;small&gt;(שמואל א טז א)&lt;/small&gt; מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כל שכן שיהיה זה מגנה מזולתו מבלתי מצות הבורא יתעלה. או שינצל בעזרת הבורא יתברך לו ויאבדו זכיותיו ויפסיד שכרו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בזה הענין &lt;small&gt;(גמרא שבת לב א)&lt;/small&gt; לעולם אל יעמד אדם במקום סכנה ויאמר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ואמר יעקב אבינו עליו השלום &lt;small&gt;(בראשית לב יא)&lt;/small&gt; קטנתי מכל החסדים וגו׳ ואמר המתרגם בפרושו זעירין זכוותי מכל חסדין ומכל טבוון. וכמו שאמרנו בחיים ובמות כן נאמר בחיוב תביעת סבות הבריאות והמזון והמלבוש והדירה והמדות הטובות ולהרחיק שכנגדן עם ברור אמונתו כי הסבות אין מועילות אותו בזה כלום אלא בגזרת הבורא יתברך כאשר יש לבעל האדמה לחרש אותה ולנקותה מן הקוצים ולזרעה ולהשקותה אם יזדמנו לו מים ויבטח על הבורא יתברך להפרותה ולשמרה מן הפגעים ותרבה תבואתה ויברך אותה הבורא ואין ראוי לו להניח האדמה מבלי עבודה וזריעה בבטחונו על גזרת הבורא שתצמיח האדמה בלתי זרע שקדם לו. וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצוין לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלהים כי הטרף בידו ורשותו ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סבה שירצה ואל יחשב כי הסבה תועילהו או תזיקהו מאומה. ואם יבוא לו טרפו על פנים מאפני הסבות אשר התעסק בהן ראוי לו שלא יבטח על הסבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה כי יחלש בטחונו באלהיו. אך אין ראוי לו לחשב כי תועילנו יותר ממה שקדם בדעת הבורא ואל ישמח בהדבקו בה וסבובו עליה אך יודה הבורא אשר הטריפו אחר יגעתו ולא שם עמלו וטרחו לריק כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים קכח ב)&lt;/small&gt;יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. ואמר אחד מן החסידים אני תמה ממי שנותן לחברו מה שגזר לו אצלו הבורא ואחר כך יזכיר לו טובתו עליו בו ויבקש להודות אותו עליו. ויותר אני תמה ממי שקבל טרפו על ידי אחר מכרח לתתו לו ויכנע לו ויפיסהו וישבחהו. ואם לא יבואהו הטרף על הפנים אשר סבב עליהם אפשר שטרף יומו כבר קדם אצלו והוא ברשותו או שבא לו על פנים אחרים. ועל איזה פנים שיהיה ראוי לו להתעסק בסבות ואל ירפה מחזר עליהן כשהם ראויות למדותיו ולגופו ולאמונתו ולעולמו כאשר קדמתי ויבטח עם זה על אלהיו שלא יעזבהו ולא ירפהו ולא יתעלם ממנו כמו שנאמר &lt;small&gt;(נחום א ז)&lt;/small&gt;טוב ה׳ למעוז ביום צרה וגו'. וכן נאמר בענין הבריאות והחלי כי על האדם לבטח בבורא בזה ולהשתדל בהתמדת הבריאות בסבות אשר מטבען זה ולדחות המדוה במה שנהגו לדחותו כמו שצוה הבורא יתעלה &lt;small&gt;(שמות כא יט)&lt;/small&gt; ורפא ירפא מבלי שיבטח על סבות הבריאות והחלי שהן מועילות או מזיקות אלא ברשות הבורא. וכאשר יבטח בבורא ירפאהו מחליו בסבה ובלתי סבה כמו שנאמר &lt;small&gt;(תהלים קז כ)&lt;/small&gt; ישלח דברו וירפאם וגו' ואפשר שירפאהו בדבר המזיק הרבה כמו שידעת מענין אלישע במים הרעים שרפא הזקם במלח כמו שכתוב &lt;small&gt;(מלכים ב ב יט)&lt;/small&gt; והמים רעים והארץ משכלת, שריפא היזקם במלח, וכן &lt;small&gt;(שמות טו כה)&lt;/small&gt; ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים, ואמרו הקדמונים &lt;small&gt;(במדרש תנחומא שם)&lt;/small&gt; שהיה עץ של הרדופני וכמוהו&lt;small&gt;(ישעיה לח כא)&lt;/small&gt; ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי וכבר ידעת מה שהיה מענין אסא כשבטח על הרופאים והניח בטחונו באלהים בחליו מהמוסר והתוכחה לו ואמר הכתוב &lt;small&gt;(איוב ה יח)&lt;/small&gt; כי הוא יכאיב ויחבש וגו'. 

==== [פירוש חלק ב - עניני קניני האדם וסבות טרפו ] ====

ופרוש החלק השני והוא עניני קניני האדם וסבות טרפו ואפני עסקיו במסחר ומלאכה והליכות הדרכים ומנוי ושכירות ופקידות ועבודת המלכים וגזברות וקבלנות ואמנה וספרות ומיני העבודות והליכות המדברות והימים והדומה לזה ממה שמתעסקין בו לקבץ ממון ולהרבות מותרי המחיה אפני ישר הבטחון בהם על האלהים שיתעסק במה שזימן לו הבורא מהם לצרך ספוקו ומזונו ולהגיע אל מה שיש בו די מן העולם. ואם יגזר לו הבורא בתוספת על זה תבואהו מבלי טרח ויגיעה כאשר יבטח על האלהים בה ולא ירבה לחזר על הסבות ולא יסמך עליהן בלבו. ואם לא יגזרו לו יותר מן המזון אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו לא היו יכולים בשום פנים ולא בשום סבה. וכאשר יבטח באלהים ימצא מנוחת לבו ושלות נפשו כי לא יעברנו חקו אל זולתו ולא יקדים ולא יאחר מעתו הנגזר לו בו. ויש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני אדם על יד איש אחד מהם להבחין בזה עבודתו לאלהים מהמרותו וישים את זה מן הסבות החזקות שבסבות הנסיון וההסתה לו כמלך שהוא מטריף חילו ועבדיו וכן השרים ורואי המלך והסגנים אשר סביבותיהם כתות מעבדיהם ושמשיהם ופקידיהם ונשים וקרובים ומשתדלים בעבורם לחזר על סבת קבוץ הממון מפנים טובים ורעים. והסכל מהם יטעה בשלשה פנים. 

'''אחד''' מהם בקבצו הממון כי הוא לוקח מה שגזר לו הבורא לקחתו על פנים מגנים ורעים. ואלו היה מבקש אותו על אפניו היה מגיע אל חפצו ורצונו והיה מתקיים בידו ענין תורתו ועולמו ולא היה חסר לו ממה שגזר הבורא מאומה. 

'''והשני''' כי הוא חושב שכל מה שהגיע אליו מן הממון הוא טרף מזונו ולא יבין כי הטרף מתחלק לשלשה חלקים אחד מהם טרף מזונו והוא כלכלת גופו בלבד והוא המבטח מן האלהים לכל אשר בו רוח חיים עד תכלית ימיו. והשני טרף מזון זולתו מאשה ובנים ועבדים ומשרתים והדומה להם ואיננו מבטח מן האלהים לכל הברואים אלא לסגלה מהם בתנאים מיחדים והוא מקרה מזדמן בעת אחת ואין מזדמן בעת אחרת כפי שמחיבות הליכות דיני הבורא מן החסד והמשפט. והשלישי טרף קנין והוא הממון אשר אין בו תועלת לאדם והוא שומר עליו ונוצר אותו עד אשר יורישנו לזולתו או שיאבד ממנו. והסכל יחשב כל אשר גזר לו הבורא מן הממון שהוא טרף מזונו וכלכלת גופו והוא ממהר אליו ומשתדל עליו ואפשר שיקבצנו לבעל אשתו אחריו ולהורגו ולגדול שבשונאיו. 

'''והשלישי''' שהוא נותן הטרפים לבעליהם כמו שגזר להם הבורא על ידו והוא זוכר טובתו להם בהם כאלו הוא הטריפם בהם וכלכל אותם והתחסד בם עליהם ורוצה שיודוהו וישבחוהו הרבה עליהם ושיעבדוהו בעבורם ויתגאה ויגבה וירום לבבו ויניח הודאתו עליהם ויחשב שאם היה מונע אותם מהם היו נשארים אצלו וכי לולא הוא היו נפסקים טרפיהם. והוא העני אשר ייגע לריק בעולם הזה ויפסיד שכרו לעולם הבא. 

והמשכיל נוהג בשלשת הפנים על הדרך הנכונה לתורתו ולעולמו ובטחונו במה שיש ביד האלהים מטרפו וקנינו יותר חזק מבטחונו במה שיש בידו מהם מפני שאינו יודע אם הוא טרף מזון או טרף קנין ויגיע לכבוד העולם הזה ואל הגמול הטוב בעולם הבא כמו שנאמר במזמור &lt;small&gt;(תהלים קיב א)&lt;/small&gt; הללויה אשרי איש ירא את ה׳ עד סופו. ויש מבני אדם כתות שאינם משתדלים לקנות הממון ולהרבות ממנו אלא לאהבת הכבוד מבני אדם ולעשות להם שם ואין מספיק להם ממנו שום דבר וזה סכלות מהם בסבת הכבוד בעולם הזה ובעולם הבא. וגורם להם זה מה שרואים מכבוד עמי הארץ לאנשי הממון וכבודם להם לחמדם מה שיש אצלם ולמשך מאשר בידם. ואלו השכילו והבינו כי אין ביכלתם ולא בכחם לא לתת ולא למנע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם לא היו מקוים לזולתו ולא היה ראוי אצלם לכבוד אלא מי שיחדהו הבורא במעלות משבחות ראוי בעבורן לכבוד הבורא יתעלה כמו שכתוב &lt;small&gt;(שמואל א ב ל)&lt;/small&gt; כי מכבדי אכבד. ומפני שסכלו עמי הארץ בכבדם בעלי הממון בסבות הכבוד הוסיף להם הבורא סכלות בסבות בקשותם ונפלו בהשתדלות גדולה ויגיעה רבה כל ימיהם והניחו מה שהיו חייבין להשתדל בו ולמהר אליו מהשלים חובות הבורא אשר עליהם ולהודות על טובותיו אצלם ותהיינה בקשותם יותר קרובות אליהם בדרך הזה בלי ספק כמו שאמר הכתוב &lt;small&gt;(משלי ג טז)&lt;/small&gt; אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד ואמר &lt;small&gt;(דברי הימים א כט יב)&lt;/small&gt; והעושר והכבוד מלפניך וגו'. 

ויש שימצא בכלל מבקשי הממון מי שיגיע ממנו אל תכלית תאותו בדרך הסבות אשר זכרנו ומהם מי שיגיע אליו בדרך הירשה והדומה לזה ויחשב כי הסבות חיבו לו את זה ולולא הן לא היה מגיע אליו ממנו כלום ומשבח הסבה מבלעדי המסבב. וכמה הוא דומה בזה לאדם שהוא במדבר הכביד עליו הצמא ומצא מים שאינם מתוקים בבור אחד ושמח בהם שמחה גדולה ורוה מהם. וכאשר הלך מעט ומצא מעין נובע מים מתוקים דאג על מה שקדם משתותו המים הראשונים ורוותו מהם. וכן בעל הממון שהגיע אליו בסבה ידועה אלו היתה נמנעת הסבה ההיא ממנו היה משיג אותו בסבה אחרת כאשר הקדמנו וכמו שאמר &lt;small&gt;(שמואל א יד ו)&lt;/small&gt; כי אין לה׳ מעצור להושיע ברב או במעט. 

וממה שראוי לבוטח על האלהים בטרפו כשיתעכב ממנו הטרף יום מן הימים שיאמר בלבו כי אשר הוציאני אל העולם הזה בזמן ידוע ועת ידועה ולא הוציאני אליו לפניהם ולא לאחריהם הוא שמעכב ממני בו טרפי לעת ידוע ויום ידוע לדעתו מה שהוא טוב לי. וכן כאשר יבואהו טרפו מצמצם לא יותר על מזונו מאומה ראוי לו לחשב בלבו ולומר אשר הכין לי מזוני בשדי אמי בתחלת עניני כפי צרכי ודי כלכלתי יום יום עד אשר המיר אותו לי בטוב ממנו ולא הזיק לי בואו בצמצום מאומה כן לא יזיק לי בוא הטרף הזה אשר העתיק אותי אליו עתה בצמצום כפי צרכי עד תכלית ימי מאומה. ויהיה נשכר על זה כמו שאמר הבורא על אבותינו במדבר שענינם היה כזה&lt;small&gt;(שמות טז ד)&lt;/small&gt; ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו ואמר &lt;small&gt;(ירמיה ב ב)&lt;/small&gt; הלוך וקראת באזני ירושלים וגו'. וכן אם יבואהו טרפו בסבה מבלי סבה ומקום מבלי מקום ועל ידי איש מבלתי איש אחר יאמר בלבו אשר יצרני על צורה ותבנית ותכונה ומדה מבלי שאר הצורות והתכונות והמדות לתקנת עניני הוא בחר לי שיבוא טרפי על הפנים המפיקים לעניני מבלי שאר הפנים. ואשר הוציאני אל העולם הזה במקום ידוע ועל ידי שני אישים ידועים מבלי שאר אישי העולם הוא בחר לי בו טרפי בארץ ידועה ועל ידי איש ידוע שם אותו סבה לטרפי לטוב לי כמו שאמר הכתוב &lt;small&gt;(תהלים קמה יז)&lt;/small&gt; צדיק ה׳ בכל דרכיו.

==== [פרוש חלק ג - עניני אשתו ובניו ובני ביתו וקרוביו ואוהביו ואויביו ומידעיו ומכיריו ואשר למעלה ממנו ואשר למטה ממנו ] ====

אבל פרוש החלק השלישי והם עניני אשתו ובניו ובני ביתו וקרוביו ואוהביו ואויביו ומידעיו ומכיריו ואשר למעלה ממנו ואשר למטה ממנו מכתות בני אדם אפני ישר הבטחון על האלהים בהם כאשר אספר והוא שאין אדם נמלט מאחד משני דברים. שיהיה נכרי או שיהיה בתוך משפחתו וקרוביו. ואם יהיה נכרי יהיה צוותו באלהיו בעת השתוממותו ויבטח עליו בגרותו. ויעלה על לבו גרות הנפש בעולם הזה וכי אנשי הארץ כמו גרים בה כמו שאמר הכתוב &lt;small&gt;(ויקרא כה כג)&lt;/small&gt; כי גרים ותושבים אתם עמדי. ויחשב בלבו כי כל מי שיש לו קרובים בו עד זמן מעט ישוב נכרי בודד ולא יועילהו קרוב ולא בן ולא יתחבר עמו אחד מהם. ויחשב אחר כך בהסתלקות כבד משאם וחובותם וצרכיהם מעליו ויחשב זה טובה מטובות הבורא עליו מפני שאם יהיה רודף אחר עניני העולם וצרכיו תהיה יגיעתו יותר קלה עליו מבלי אשה ובנים וחסרונם מנוחה לו וטובה. ואם יהיה מבקש עניני אחריתו יהיה לבו יותר רק ופנוי בעת התבודדותו מבלי ספק. ועל כן היו הפרושים בורחים מקרוביהם ומבתיהם אל ההרים כדי שיפנו לבותם לעבודת אלהים. וכן היו הנביאים בזמן הנבואה יוצאים ממעונותיהם ומתבודדים לחובות הבורא עליהם כמו שידעת מענין אליהו עם אלישע שנאמר עליו &lt;small&gt;(מלכים א יט יט)&lt;/small&gt; שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר. וכיון שרמז לו אליהו במעט רמז הבין אותו ואמר &lt;small&gt;(מלכים א יט כ)&lt;/small&gt; אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך, ואמר &lt;small&gt;(מלכים א יט כא)&lt;/small&gt; וילך אחרי אליהו וישרתהו. ואמרו על אחד מהפרושים שנכנס למדינה אחת להורות את יושביה עבודת האלהים וימצאם לובשים צבע אחד במלבושיהם ותכשיטיהם וראה קבריהם אצל פתחי בתיהם ולא ראה ביניהם אשה. ושאל אותם על זה ואמרו לו מה שאנו לובשים צבע אחד שלא יהיה נכר העני מן העשיר ושלא יבא העשיר להתגאות ולהתפאר בעשרו ויבא העני להתבזות אצל עצמו ושידמה ענינינו על האדמה ענינינו תחתיה. ונאמר על אחד מהמלכים שהיה מתערב בין עבדיו ולא היה נכר ביניהם מפני שהיה נוהג מנהג השפלות בתכשיטיו ובמלבושיו. ומה ששמנו קברות מתינו אצל פתחינו כדי שנוכח מהם ונהיה נכונים למות ונזמין לנו הצדה המגעת אותנו למקום המנוחה. ומה שראית שפרשנו מן הנשים והבנים דע כי יחדנו להם קריה קרובה מכאן כשיצטרך אחד ממנו על דבר מדבריהם ילך אליהם וישלים צרכו וישוב אלינו מפני שראינו במה שיכנס עלינו מטרדת הלב ורב ההפסד וגדל היגיעה והטרח בקרבתם והמנוחה מכל זה בהרחקתם לבחר בעניני העולם הבא ולמאס בעניני העולם הזה. וייטבו דבריהם בעיני הפרוש ויברך אותם ויאשרם בענינם. ואם יהיה הבוטח באלהים בעל אשה וקרובים ואוהבים ואויבים יבטח באלהים בהצלתו מהם וישתדל לפרע מה שחיב להם ולעשות חפציהם ולהיות לבו שלם עמהם וירף ידו מהזקתם ויסבב על מה שיהיה טוב להם ויהיה נאמן בכל עניניהם ויורם אפני תועלותם בעניני התורה והעולם לעבודת הבורא כמו שכתוב&lt;small&gt;(ויקרא יט יח)&lt;/small&gt; ואהבת לרעך כמוך, ואמר &lt;small&gt;(ויקרא יט יז)&lt;/small&gt; לא תשנא את אחיך בלבבך לא ליחל הגמול מהם ולא לקדם אצלם ולא מאהבתו בכבודם ושבחם ולא להשתרר עליהם אך לקיים מצות הבורא ולשמור בריתו ופקודיו עליהם. כי מי שתהיה דעתו בעשותו חפציהם על אחד מהדברים שזכרנו תחלה לא ישיג רצונו מהם בעולם הזה וייגע לריק ויפסיד שכרו לעולם הבא. ואם הוא נוהג בזה לעבודת האלהים בלבד יעזרם האלהים לגמל אותו בעולם הזה וישים בפיהם שבחו ויגדל ענינו בעיניהם ויגיע אל הגמול הגדול בעולם הבא כמו שאמר האלהים לשלמה &lt;small&gt;(מלכים א ג יג)&lt;/small&gt; וגם אשר לא שאלת נתתי לך וגו'. אבל אפני בטחונו על אלהיו בעניני מי שהוא למעלה ממנו ומי שהוא למטה ממנו מכתות בני אדם הפנים הישרים לו כשיביא אותו הצרך לבקש חפץ ממי שהוא למעלה ממנו או למטה ממנו שיבטח בו על אלהיו וישימם סבה בהשלמתו כאשר ישים עבודת הארץ וזריעתה סבה לטרפו. ואם ירצה להטריפו ממנה יצמח הזרע ויפרה וירבה ואין להודות הארץ על זה אך ההודאה לבורא לבדו. ואם לא יחפץ האלהים להטריפו ממנו לא תצמיח הארץ או תצמיח ויקרה הצמח פגע ואין להאשים הארץ. וכן כשיבקש מאחד מהם חפץ שיהיה אצלו החלש והחזק מהם שוה בעשותו ויבטח בהשלמתו על האלהים יתברך. ואם ישלם על ידי אחד מהם יודה הבורא יתברך אשר השלים חפצו ויודה למי שנעשה על ידו על לבו הטוב לו ושהבורא הביא תועלתו על ידו. ובידוע שאין הבורא מגלגל טובה אלא על ידי הצדיקים ומעט הוא שמתגלגל הפסד על ידיהם כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה &lt;small&gt;(גמרא בבא בתרא קיט ב)&lt;/small&gt;מגלגלין זכות ע״י זכאי וחובה ע״י חייב, ואמר הכתוב &lt;small&gt;(משלי יב כא)&lt;/small&gt; לא יאונה לצדיק כל און. ואם לא ישלם לו על ידיהם אל יאשימם ואל יתלה בהם קצור אך יודה לאלהים אשר בחר לו הטוב בזה וישבחם כפי שידע מהשתדלם לעשות חפצו אף על פי שלא נשלם כרצונו וכרצונם לו. וכן ינהג במידעיו ואוהביו ובמי שנושא ונותן עמהם ושמשיו ושתפיו. וכן אם יבקש ממנו מי שלמעלה ממנו או שלמטה ממנו חפץ יסבב לעשותו בכל לבו וישתדל להשלימו במצפונו אם יזדמן לו ויהיה מי שמבקשו ראוי להשתדל לו בו ואחר כך יבטח על האלהים בהשלמתו. ואם ישלימהו על ידו וישימהו סבה לטובת זולתו יודה על זה. ואם ימנע ממנו ולא יזדמן לו לעשותו אל יאשים נפשו ויודיע את חברו שלא קצר אחר שיטרח וישתדל בו בעצמו. אבל עניני אויביו וחומדיו ומבקשי רעתו יבטח בעניניהם על הבורא יתעלה ויסבל חרפתם ואל יגמל להם כפעלם אך יגמלם חסד ויעשה להם כל מה שיוכל לעשותו מן הטוב ויזכר בלבו שתועלתו ונזקו ביד הבורא יתעלה. ואם יהיו סבה להזיקו יחשב עליהם טוב ויחשד את עצמו ומעשיו ברע הקדמותיו אצל אלהיו ויתחנן אל האלהים ויבקש מלפניו לכפר עונותיו ואז ישובו אויביו לאהבתו כמו שאמר החכם &lt;small&gt;(משלי טז ז)&lt;/small&gt; ברצות ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים אתו.

==== [פרוש חלק ד - בעניני חובות הלבבות והאברים שהאדם מתיחד בתועלותם ונזקם] ====

ופרוש החלק הרביעי בעניני חובות הלבבות והאברים שהאדם מתיחד בתועלותם ונזקם וזה כצום וכתפלה וכסכה וכלולב וכציצית ושמירת השבת והמועדים והמנע מן העברות וכל חובות הלבבות אשר לא תעברנה אל זולתו ותועלותן ונזקן מיחדות בו מבלי שאר בני אדם אפני ישר הבטחון בכלם על האלהים יתברך מה שאני מבאר אותו ומאלהים אשאל להורות אותי האמת ברחמיו. והוא כי מעשי העבודה והעברה לא יתכנו לאדם כי אם בהקבץ שלשה דברים. האחד הבחירה בלבו ומצפונו והשני הכונה וההסכמה לעשות מה שבחר בו והשלישי שישתדל לגמר המעשה באבריו הנראים ויוציאהו אל גדר המעשה. ומה שאינו נעלם ממנו בהם כבחירת העבודה והעברה והכונה וההסכמה על המעשה הבטחון על האלהים בזה טעות וסכלות כי הבורא יתברך הניח ברשותנו בחירת עבודתו והמרותו כמו שכתוב &lt;small&gt;(דברים ל יט)&lt;/small&gt; ובחרת בחיים ולא הניח ברשותנו השלמת המעשה בעבודה ובעברה אלא בסבות שהם חוץ לנו מזדמנות בקצת העתים ונמנעות בקצתם ואם יבטח על האלהים בבחירת עבודתו ויאמר לא אבחר ולא אכון לעשות כלום מעבודת הבורא עד שיבחר לי הטוב ממנה כבר תעה מדרך הישרה ומעדו רגליו מאפני הנכונה כי הבורא יתברך כבר צונו לבחר במעשי העבודה ולכון אליה בהשתדלות והסכמה ובלב שלם לשמו הגדול והודיענו שהוא אפני הנכונה לנו בעולם הזה ובעולם הבא. ואם יזדמנו הסבות ויתכן גמר המעשה בעבודתו אשר קדמה בחירתנו בה יהיה לנו השכר הגדול על הבחירה בעבודה ועל הכונה לעשותה ועל השלמת מעשיה באברים הנראים. ואם ימנע מן האברים גמר המעשה יהיה לנו שכר הבחירה והכונה כאשר זכרנו במה שקדם וכן הענש על העברה. וההפרש שבין עבודת הבורא ושאר מעשי העולם בענין הבטחון באלהים יתברך ששאר עניני העולם לא נגלו לנו אפני הטוב והרע בסבה מן הסבות מבלעדי שאריתם ולא אפני ההפסד והרע בקצתם בלתי קצתם כי לא עמדנו על איזו מלאכה מן המלאכות שטובה לנו ויותר ראויה לבקשת הטרף והבריאות והטוב ולא באיזו סחורה ובאיזו דרך ובאיזה מעשה מן המעשים העולמיים נצליח כשנתגלגל בהם. ומן הדין עלינו שנבטח באלהים בבחירתה והשלמתה לעזרנו על מה שיש בו טובתנו אחר שנתגלגל עליהם ונתחנן אליו להעיר לבבנו לבחירת הטובה והראויה לנו מהם. אבל עבודת הבורא יתברך איננה כן מפני שכבר הודיענו אפני הנכונה בה וצונו לבחר בה ונתן לנו היכלת עליה. ואם נתחנן אליו בבחירתה ונבטח עליו בהראותנו אפני הטוב לנו נהיה תועים בדברינו וסכלים בבטחוננו מפני שכבר קדמה הודעתו אותנו דרכי העבודה אשר יועילנו בעולם הזה ובבא כמו שאמר &lt;small&gt;(דברים ו כד)&lt;/small&gt; ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה וגו׳ לטוב לנו כל הימים, ואמר בגמול העולם הבא &lt;small&gt;(דברים ו כה)&lt;/small&gt; וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות. ועוד כי עניני העולם יש שתשוב הסבה המשבחת מגנה והמגנה משבחת אך העבודה והעברה אינם כן כי המגנה והמשבח מהם לא יעתק מענינו ולא יתחלף לעולם. אבל מה שראוי לבטח עליו הוא גמר מעשה העבודה אחר בחירתה בלב שלם ונאמן והסכמה והשתדלות בבר לבב וכונה לשמו הגדול ובזה אנחנו חיבין להתחנן אליו לעזר אותנו בו ולהורות אותנו עליו כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים כה ה)&lt;/small&gt; הדריכני באמתך ולמדני, ואמר &lt;small&gt;(תהלים קיט לה)&lt;/small&gt; הדריכני בנתיב מצותיך וגו', ואמר &lt;small&gt;(תהלים קיט ל)&lt;/small&gt; דרך אמונה בחרתי וגו', ואמר &lt;small&gt;(תהלים קיט לא)&lt;/small&gt; דבקתי בעדותיך ה׳ אל תבישני, ואמר &lt;small&gt;(תהלים קיט מג)&lt;/small&gt; ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד וגו'. וכל זה ראיה שבחירתו היתה במעשה העבודה אך התפלל אל האלהים על שני דברים. אחד מהם ליחד לבבו ולחזק בחירתו בעבודתו בהרחקת טרדות העולם מלבו ועיניו כמו שאמר &lt;small&gt;(תהלים פו יא)&lt;/small&gt; יחד לבבי ליראה שמך, &lt;small&gt;(תהלים קיט יח)&lt;/small&gt; גל עיני ואביטה וגו', &lt;small&gt;(תהלים קיט לז)&lt;/small&gt; העבר עיני וגו', &lt;small&gt;(תהלים קיט לו)&lt;/small&gt; הט לבי אל עדותיך וגו', והדומה להם. והשני לחזק אבריו על השלמת המעשים בעבודתו והוא מה שאמר &lt;small&gt;(תהלים קיט לה)&lt;/small&gt; הדריכני בנתיב מצותיך, &lt;small&gt;(תהלים קיט קיז)&lt;/small&gt;סעדני ואושעה, והרבה כמוהו. ואני עתיד לבאר אפני מפסידי החלק הזה ואפני השלמתו והדרך הנכונה בו בעזרת השם.

==== [פרוש חלק ה - חובות האברים אשר תועלתם ונזקם מתעברים אל זולתו ] ====

אבל פרוש החלק החמישי והוא חובות האברים אשר תועלתם ונזקם מתעברים אל זולתו כצדקה והמעשר ולמוד החכמה וצוות בטוב והזהר מהרע ולהשיב האמנות ולהסתיר הסוד ולדבר טוב ולעשות הטוב וכבוד אבות והשבת הרשעים אל האלהים והורות בני אדם דרכי טובתם ולחמל ענייהם ולרחם עליהם ולסבל חרפתם כשמעיר אותם אל העבודה ומיחל אותם ומיראם בגמול ובענש. אפני יושר הבטחון בזה שיהיה האדם צופן בלבבו כל המעשים האלה והדומה להם ויבחר עשותם ויסבב אליהם כפי מה שהקדמנו בחלק הרביעי מחיוב הבחירה עלינו להתקרב אל האלהים בלבד לא לקנות שם וכבוד ביניהם ולא לקוות הגמול מהם ולא להשתרר עליהם. ואחר כך יבטח על האלהים בהשלמת המעשה שכון לעשותו מהם כפי מה שהוא רוצה בו ממנו אחרי שיסבב עליו ויזהר כפי יכלתו בכל זה להסתירו ממי שאין צריך לו להודיע כי בהיותו נסתר יהיה שכרו יותר גדול ממה שיהיה אם יהיה נודע. ומה שלא יוכל להסתירו יזכר בו השרש אשר הקדמנו כי התועלת והנזק לא יהיה מן הברואים כי אם ברשות הבורא יתברך. וכאשר יגלגל הבורא על ידו מצוה יחשב בלבו כי הוא טובה מאת הבורא יתעלה שהטיב בה אליו ואל ישמח בשבח אותו בני אדם עליה ואל יחפץ בכבודם בעבורה ויביאהו זה להתגאות במעשהו ויפסיד לבו וכונתו לאלהים ויפסיד מעשהו ויאבד שכרו. ואני עתיד לבאר זה בשערו בעזרת השם.

==== [פרוש חלק ו - בגמול העולם הזה והעולם הבא אשר יהיה האדם ראוי לו ] ====

אבל פרוש החלק הששי והוא בגמול העולם הזה והעולם הבא אשר יהיה האדם ראוי לו במעשה הטוב בעולם הוא שהגמול על שני פנים גמול בעולם הזה בלבד וגמול בעולם הבא בלבד. ויש שיהיו ראויים שניהם על מעשה אחד ולא פרש לנו באור זה באר היטב. אך ערב הבורא לעמו גמול כולל על מעשה כולל ולא חלק הגמול על העבודות בעולם כמו שעשה בענש על העברות בעולם כמו שפרש המעשים שעושיהם חייבין סקילה שרפה הרג וחנק ומלקות ארבעים ומיתה וכרת ותשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה ונזק שור בור ושן ואש ונותן מום באדם ושולחת יד במבשיו והמוציא שם רע והדומה לזה. אבל גמול העולם הבא וענשו לא פרש מהם הנביא מאומה בספרו בעבור כמה פנים. מהם כי צורת הנפש בלעדי הגוף אינה ידועה אצלנו כל שכן מה שתתענג בו או תצטער בענין ההוא אך פרש אותו למי שהיה מבין הענין הזה כמו שאמר ליהושע &lt;small&gt;(זכריה ג ז)&lt;/small&gt; ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. ולא יהיה זה בעוד נפשו קשורה בגופו אבל רמז למה שיהיה אחר המות שתשוב הנפש בצורת המלאכים בענין פשיטותה ודקותה ועזבה להשתמש בגופה כשתזדכך ותזהיר והיו מעשיה טובים בעולם הזה. ומהם שגמול העולם הבא וענשו היה מקבל אצל עמי הארץ מהנביאים ומשכל אצל החכמים והניחו לזכרו בספר כמו שהניחו לזכר הרבה מפרוש המצות והחובות מפני שסמכו על הקבלה. ומהם שהעם היו מן הסכלות ומעוט ההבנה בענין שאיננו נעלם ממה שכתוב בתורה. ונהג הבורא עמהם מנהג האב החומל על בנו הקטן כשהוא רוצה ליסרו בנחת ולאט כמו שכתוב &lt;small&gt;(הושע יא א)&lt;/small&gt; כי נער ישראל ואוהבהו. והאב כשרוצה ללמד את בנו בנערותו החכמות אשר יעלה בהם אל המעלות העליונות אשר לא יבינן הנער בעת ההיא אלו היה מפיס אותו עליהן ואומר לו סבל יגיעות המוסר והלמוד בעבור שתעלה בהן אל המעלות החמודות לא היה סובל את זה ולא שומע אליו מפני שאין מבין אותן. וכאשר ייעדהו על זה במה שהוא ערב לו מיד ממאכל ומשתה ומלבוש נאה ומרכבת נאה והדומה לזה ויועידהו במה שיצער אותו מיד מרעב ועירם ומלקות והדומה להם וישב דעתו על מה שיבטח עליו מן הראיות המרגשות והעדיות הגלויות האמתיות יקל עליו לסבל יגיעת המוסר ולשאת טרחו. וכאשר יגיע לימי הבחרות ויחזק שכלו יבין הענין המכון אליו במוסרו ויכון אליו ותמעט בעיניו הערבות אשר היה רץ אליה בתחלת עניניו והיה זה לחמלה עליו. וכן הבורא יתברך יחל עמו והפחידם בגמול וענש ממהרים מפני שידע כי העם כאשר יתקנו לעבודה תגל מעליהם סכלותם בגמול העולם הבא וענשו ויכונו בעבודה אליו ויתנהגו בה עדיו וכן נאמר בכל מה שבספרים מהגשמת הבורא יתברך. ומהם שגמול העולם הבא אין אדם ראוי לו במעשהו הטוב בלבד אך יהיה ראוי מן האלהים בשני דברים אחר המעשה הטוב. האחד שיורה בני האדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב כמו שכתוב &lt;small&gt;(דניאל יב ג)&lt;/small&gt; ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, ואמר &lt;small&gt;(משלי כד כה)&lt;/small&gt; ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב. וכאשר יתקבץ למשתדל גמול הצדקתו אל גמול צדקתו וגמול אמונת לבו וסבלו יהיה ראוי לגמול העולם הבא אצל הבורא. והשני חסד מאלהים ונדבה וטובה כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים סב יג)&lt;/small&gt; ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. והעלה בזה כי אם היה מעשה האדם כחול הים במספר לא יהיה שקול בטובה אחת מן טובות הבורא יתברך עליו בעולם הזה כל שכן אם יהיה לו חטא ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו. ומה שיהיה מגמול הבורא לו אינו מגיע לו על מעשהו אלא הוא מחסד הבורא עליו. אך הענש בשני העולמים הוא באמת ובדין וחוב שחיב בו האדם אלא שחסד הבורא יתגבר עליו בשני העולמים כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים סב יג)&lt;/small&gt; ולך אדני חסד &lt;small&gt;(תהלים עח לח)&lt;/small&gt; והוא רחום יכפר עון וגו'. ומהם כי המעשה הטוב מתחלק לשני חלקים ממנו נסתר אין משקיף עליו זולת הבורא כחובות הלבבות והדומה להם וממנו נראה על האברים איננו נסתר מן הברואים והם המצות הנראות על האברים. והבורא יתברך גומל על המעשה הנראה על האברים בגמול נראה בעולם הזה וגומל על המעשה הצפון והנסתר בגמול נסתר והוא גמול העולם הבא. ועל כן זכרו דוד עליו השלום במלה שמורה על הענין כמו שאמר &lt;small&gt;(תהלים לא כ)&lt;/small&gt; מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו׳ וכן דרך הענש הנראה והנסתר כדרך הגמול. והראיה על זה כי האל יתעלה ערב לעמו על העבודה הנראית על האברים גמול נראה מהר בעולם הזה והוא המפרש בפרשת אם בחקותי. וכן ערב להם על העברות הנראות הגלויות ענש נראה מהר בעולם הזה לפי שאין להמון העם אלא מה שנראה מהמעשים לא מה שנסתר והוא מה שאמר&lt;small&gt;(דברים כט כח)&lt;/small&gt; הנסתרות לה׳ אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, ואמר הכתוב &lt;small&gt;(ויקרא כ ד-ה)&lt;/small&gt; ואם העלם יעלימו עם הארץ וגו׳ ושמתי אני את פני באיש ההוא וגו'. אך העבודות והעברות הצפונות בלב דין גמולם על הבורא יתברך בעולם הזה ובעולם הבא על כן הניח הספר פרוש גמול העולם הבא. ומהם כי הגמול והענש הנזכרים בספר דבר הנביא בגמול העולם הזה וענשו לאנשי העולם ומפני שהיה יהושע בן יהוצדק בעולם המלאכים אמר לו&lt;small&gt;(זכריה ג ז)&lt;/small&gt; ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, כי זה דרך היחול וההפחדה שיהיה כראוי לזמן ולמקום ואתה הבן. ומהם שגמול העולם הבא אין תכליתו אלא להדבק באלהים ולהתקרב אל אורו העליון כמו שכתוב &lt;small&gt;(ישעיה נח ח)&lt;/small&gt; והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך, ואמר &lt;small&gt;(דניאל יב ג)&lt;/small&gt; והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו', ואמר &lt;small&gt;(איוב לג ל)&lt;/small&gt;לאור באור החיים. ולא יגיע אליו אלא מי שרצה הבורא בו ורצון הבורא שרש הגמול כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים ל ו)&lt;/small&gt; כי רגע באפו חיים ברצונו, ואמר בפרשת אם בחקותי רמזים שמורים על הרצון מאלהים והוא מה שאמר&lt;small&gt;(ויקרא כו יא)&lt;/small&gt; ואמר &lt;small&gt;(ויקרא כו ט)&lt;/small&gt; ולא תגעל נפשי אתכם, ואמר &lt;small&gt;(ויקרא כו י)&lt;/small&gt;ופניתי אליכם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. והבטחון על האלהים במה שיעד בו הצדיקים מגמול העולם הזה והעולם הבא על העבודה שישלמהו למי שראוי לו וכן ישלם הענש למי שראוי לו מן הדין על המאמין ובטחונו על האלהים בזה מהשלמת האמונה באלהים כמו שכתוב &lt;small&gt;(בראשית טו ו)&lt;/small&gt; והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה, ואמר &lt;small&gt;(תהלים כז יג)&lt;/small&gt;לולא האמנתי לראות בטוב ה׳ בארץ חיים. ואין ראוי לבטח על מעשהו הטוב ויבטיח נפשו בגמול העולם הזה והעולם הבא על מעשהו אך יטרח וישתדל בהודאה לטובות הבורא התמידות עליו לא לתקות גמול עתיד שיתחיב לו במעשהו. אך יבטח על האלהים בו אחר ההשתדלות לפרע הודאת הבורא על גדל טובתו עליו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה &lt;small&gt;(משנה אבות א ג)&lt;/small&gt; אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. והיה אחד מן החסידים אומר לא יגיע האדם אל גמול העולם הבא במעשהו אם מדקדקים עמו בחשבון במה שהוא חיב לאלהים על טובותיו עליו אבל בחסד האלהים עליו על כן אל תבטחו במעשיכם. ואמר דוד בזה &lt;small&gt;(תהלים סב יג)&lt;/small&gt; ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. 

==== [ פרוש חלק ז - בחסד האלהים על בחיריו וסגלתו בעולם הבא ] ====

אבל פרוש החלק השביעי והוא בחסד האלהים על בחיריו וסגלתו בעולם הבא ברוב הטובות אשר לא נוכל לספרן אפני ישר הבטחון על האלהים בו שיתעסק בסבות המגיעות אותו אל מדרגות החסידים הראוים לזה מאת האלהים יתברך בחסדו. והוא שינהג במדות אנשי הפרישות המואסים בעולם הזה ולהוציא אהבתו ובחירתו מלבו וימיר זה באהבת הבורא יתברך ולהמסר אליו ולהשתעשע בו ולהשתומם מהעולם ויושביו ויתנהג במנהגי הנביאים והחסידים ויהיה לבו בטוח באלהים שיתחסד עמו כמו שהתחסד עמם בעולם הבא. אבל מי שיבטח על האלהים שיזכהו לזה מבלי מצוע מעשה הוא הכסיל והפתי והוא דומה למי שנאמר עליהם &lt;small&gt;(גמרא סוטה כב ב)&lt;/small&gt; עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. ומסמני אנשי המעלה הגדולה הזאת שיורו עבדי הבורא אל עבודת הבורא והסבל בעת הנסיון והצרה ושיקל בעיניהם כל דבר אצל קיום מצות הבורא יתברך כמו שידעת מן הענין &lt;small&gt;(בראשית כב א)&lt;/small&gt;והאלהים נסה את אברהם, וענין חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש &lt;small&gt;(דניאל ג יג)&lt;/small&gt; ודניאל בגוב האריות &lt;small&gt;(דניאל ו יג)&lt;/small&gt; ועשרה הרוגי מלכות. ומי שבחר במות בעבודת הבורא מן החיים בהמרותו והריש מן העשר והחלי מן הבריאות והצרה מן השלוה ונמסר לדין הבורא ורצה בגזרתו ראוי הוא לחסד הבורא עליו בנועם העולם הבא אשר אמר עליו הכתוב &lt;small&gt;(משלי ח כא)&lt;/small&gt; להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, ואמר &lt;small&gt;(ישעיה סד ג)&lt;/small&gt; עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו, ואמר &lt;small&gt;(תהלים לא כ)&lt;/small&gt; מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

== פרק ה- בהפרש שיש בין עסק הבוטח באלוהים בסבות הטרף, ובין עסק מי שאינו בוטח באלוהים בה ==

:אבל ההפרש שבין הבוטח על האלהים וזולתו בענין התעסקו בסבות הטרף אמר כי הבוטח באלהים יבדל מזולת הבוטח עליו בשבעה ענינים. אחד מהם כי הבוטח באלהים רוצה בדינו בכל עניניו ומודה לו על הטובה ועל הרעה כמו שאמר &lt;small&gt;(איוב א כא)&lt;/small&gt; ה׳ נתן וה׳ לקח יהי שם ה׳ מבורך, וכמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים קא א)&lt;/small&gt; חסד ומשפט אשירה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה &lt;small&gt;(גמרא ברכות ס ב)&lt;/small&gt; אם חסד אשירה ואם משפט אשירה, ואמרו &lt;small&gt;(משנה ברכות ט ה)&lt;/small&gt; חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ואשר איננו בוטח באלהים מתהלל על הטובה כמו שנאמר &lt;small&gt;(תהלים י ג)&lt;/small&gt; כי הלל רשע על תאות נפשו וגו', ומתקצף באלהים על הרע כמו שנאמר&lt;small&gt;(ישעיה ח כא)&lt;/small&gt; והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגו'. והשני כי הבוטח באלהים נפשו במנוחה ולבו שלו מצד הגזרות לדעתו כי הבורא ינהיגן לטובתו בעולמו ואחריתו כמו שאמר דוד עליו השלום &lt;small&gt;(תהלים סב ו)&lt;/small&gt; אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי. ואשר איננו בוטח באלהים הוא בצער תדיר ודאגה ארכה ואבל ועצב לא ימושו ממנו בטובה וברעה. בטובה מפני מעוט רצותו במצבו ושאיפתו להוסיף ולהרבות ולכנס. וברעה מפני שהוא קץ בה והיא כנגד תאותו וטבעו ומדותיו. וכן אמר החכם &lt;small&gt;(משלי טו טו)&lt;/small&gt; כל ימי עני רעים וגו'. והשלישי כי הבוטח באלהים ואם יתעסק בסבות לא יסמך בלבו עליהן ולא יקוה מהן תועלת ולא נזק מבלתי רצון האל אך מתעסק בהן לבחר בעבודת הבורא אשר צוה להתעסק בעולם לישבו ולזינו. ואם תגיעהו תועלת או ידחה בהן הנזק יודה האלהים לבדו על זה ולא יוסיף בהן אהבה וחבה יתרה ולא תנוח נפשו עליהן יותר אך יחזק בטחונו באלהים ויסמך לבו עליו מבלעדי הסבות. ואם לא יועילוהו הסבות ידע כי יבואהו טרפו כשירצה יי מאיזה ענין שירצה ולא ימאס בהן בעבור זה ולא יניח להתעסק בהם לעבודת הבורא. ואשר איננו בוטח באלהים מתעסק בסבות לבטחונו עליהן שהן מועילות אותו ודוחות הנזק מעליו. ואם הן מועילות אותו ישבח אותן וישבח השתדלותו בהן ויבחר אותן ולא יפנה אל זולתן. ואם אינן מועילות לו יניח אותן וימאסן וישוב חפצו מהן כמו שאמר הכתוב &lt;small&gt;(חבקוק א טז)&lt;/small&gt; על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו. והרביעי כי הבוטח באלהים כשיותר לו דבר על מזונו יוציאנו במה שמפיק רצון הבורא יתברך בנדיבות נפשו וטוב לבבו כמו שנאמר &lt;small&gt;(דברי הימים א כט יד)&lt;/small&gt; כי ממך הכל וגו'. ומי שאיננו בוטח באלהים איננו רואה העולם וכל אשר בו די פרנסתו וספוק צרכו והוא חס על ממונו מהשלים חובות הבורא וחובות בני אדם ממנו ואיננו מרגיש בו עד שיאבד ממנו ממונו וישאר זולתו כמו שאמר החכם&lt;small&gt;(משלי יא כד)&lt;/small&gt; יש מפזר ונוסף עוד וחושך מיושר אך למחסור. והחמישי כי הבוטח באלהים הוא מתעסק בסבות העולם להכין מהם צידה לאחריתו וספוק לבית מועדו ומה שיתברר לו בו הצלת תורתו ועולמו מתעסק בו ומה שיהיה בו שום הפסד בתורתו או מביא להמרות הבורא איננו מתעסק בו שלא יביא לעצמו מדוה תחת הארוכה. ומי שאינו בוטח באלהים בוטח על הסבות ותנוח דעתו עליהן ולא ירחק מדבר מהן ויתעסק במשבח ובמגנה מהן ולא יחשב באחרית ענינו כמו שאמר החכם בהן &lt;small&gt;(משלי יד טז)&lt;/small&gt; חכם ירא וסר מרע. והששי כי הבוטח באלהים הוא אהוב לכל כתות בני אדם ודעתם נוחה עליו מפני שהם בטוחים מהזקתו ולבם שלם מחמתו ולא יפחדו ממנו על נשיהם ועל ממונם. והוא גם כן בטוח מהם מפני שיודע שתועלתו ונזקו אינם ביד נברא ולא ביכלתו ועל כן איננו מפחד מהזקתם כאשר איננו מקוה הנאתם. וכשהוא בטוח מהם והם בטוחים ממנו יאהבם ויאהבוהו כמו שכתוב &lt;small&gt;(תהלים לב י)&lt;/small&gt; והבוטח בה׳ חסד יסובבנו. ומי שאיננו בוטח באלהים אין לו אוהב מפני שהוא בכל עת חומד אותם ומקנא בם וחושב כל טובה שתגיע אליהם סרה ממנו ושטרפיהם לקוחים מטרפו וכל מה שנמנע ממנו מתאוותיו הוא בעבורם ובידם להגיעו אל תאוותיו. ואם תבואהו רעה או פגע בממונו ובניו יחשב כי הוא מאתם ושבידם להעביר הנזק ולדחות הרעה מעליו. וכיון שקדמו אלה ההקדמות בנפשו יבוא בעבור זה למאס אותם ולדבר בהם ולקללם ולשנא אותם והוא הנמאס בשני העולמים והמגנה בשני המעונים כמו שאמר הכתוב &lt;small&gt;(משלי יז כ)&lt;/small&gt; עקש לב לא ימצא טוב. והשביעי כי הבוטח באלהים לא יאבל בהמנע בקשה ולא בהפקד אהוב ולא יאצר הנמצא ואיננו חושש ליותר מטרף יומו כי לא יעלה על לבו מה יהיה למחרתו מפני שאינו יודע עת בוא קצו ובוטח באלהים להאריך לו בו ולהזמין טרפו ומזונו בו. ואיננו שמח בעתיד ולא יאבל לו כמו שאמר הכתוב&lt;small&gt;(משלי כז א)&lt;/small&gt; אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום, ואמר בן סירא&lt;small&gt;(גמרא סנהדרין ק ב)&lt;/small&gt; אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, מחר יבא ואיננו ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אבל דאגתו ואבלו על מה שהוא מקצר בו מחובות הבורא ומשתדל לפרע מה שיוכל לפרע מהם בנראהו ובנסתרו מפני שהוא חושב במיתתו ובוא יום האסיפה. ופחדו שיבואהו המות פתאם יוסיף לו השתדלות וזריזות להכין צידה לאחריתו ולא ירגיש על מה שיזמין לעולם הזה והוא מה שאמרו &lt;small&gt;(משנה אבות ב י)&lt;/small&gt; שוב יום אחד לפני מיתתך ופרשו בו &lt;small&gt;(גמרא שבת קנג א)&lt;/small&gt; ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה כדכתיב &lt;small&gt;(קהלת ט ח)&lt;/small&gt; בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ואשר איננו בוטח באלהים ירבה אבלו להתמדת פגעי העולם עליו ויפקד אוהביו וימנעו ממנו בקשותיו ויזמין מהון העולם הרבה כאלו בטח מן החליפה וסרה מעליו אימת המות כאלו ימיו לא יתמו וחייו לא יכלו איננו זוכר אחריתו ומתעסק בעולמו איננו מעין בענין תורתו וצידתו ובית מועדו. והיה בטחונו באריכות ימיו בעולם סבה לארך תאותו בעניניו וסבה לקצר תאותו בעניני אחריתו. וכאשר יוכיחנו מוכיח ויורנו מורה ויאמר לו עד מתי אתה מתעלם מחשב בצידתך ועניני בית מועדך יאמר עד שיהיה לי די פרנסתי וספוקי ולכל אשר אתי מאשה ובנים עד סוף ימינו תנוח נפשי מדאגות העולם ואפנה לפרע חובותי לבורא ואחשב בסבות הצידה ליום המועד.

== פרק ו- בביאור אופני חיוב גנות דעת האומרים באריכות התאוות בעולם, ומייחלים נפשותם בקבלת עבודת האלוהים כשיגיעו לחפצם בו, והם בעלי המשכונות ==
וראיתי להראות פני סכלותם וטעותם בדעת הזאת בשבעה ענינים אגלה בהם גדל טעותם ואם יארכו דברינו בעבור שיש בזה מן הביוש והתוכחת לבעלי הדעה הזאת והם כת בעלי המשכונות ענינם בזה כענין הסוחר שהוא מוכר באשראי למי שאינו מאמינו וימשכנהו בעת המכר מפני יראתו ממעוט אמונתו ושלא תמצא ידו לפרעו.

והראשון מאפני התשובה עליו שנאמר לו אתה האיש המסתפק בגזרת הבורא ושאיננו מאמין בגדל עצמתו אשר חשך אור שכלו וכבה נר תבונתו בגבר אפלת תאותו עליו הטוב לך לבקש משכון ולקחתו אלא מרעך וחברך אשר אין לו רשות עליך ולא מצותו עוברת עליך. אבל השכיר כשהוא משתכר אצל בני אדם אין טוב למשכן שוכרו בשכרו קדם עבודתו וכל שכן העבד שלא ימשכן אדוניו קדם עבודתו לו בפרנסתו קל וחומר הנוצר שלא ימשכן יוצרו קדם עבודתו לו.

ומן התמה כי עבודת העבד לאדוניו על מנת שיפרע לו שכרו אחר עבודתו גנאי הוא כמו שאמרו &lt;small&gt;(משנה אבות א ג)&lt;/small&gt; אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו׳ כל שכן שיעז פניו לבקש משכון בפרנסתו קדם עבודתו. ובדומה לזה אמר הכתוב &lt;small&gt;(דברים לב ו)&lt;/small&gt; הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.

והשני שכל המקבל משכון מחברו יש לו קצבה ולבקשתו תכלה אך בעל הדעת הזאת אין קץ לבקשתו כי אינו יודע מה יספיק לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ממזון ומותרים עד יום מותם. ואילו היה לו ממון כפלי כפלים ממה שיספיק לו לא תנוח נפשו מפני שקצם נעלם ומדת ימיהם אינה ידועה והוא סכל במה שבקש מפני שאין לו תכלית אצלו ולא שעור.

והשלישי שהממשכן את חברו איננו ממשכן אותו אלא אם לא קדם לו חוב שהוא חיב בו ואינו משה בו משאת מאומה והדין עמו. אבל אם קדמו לחברו עליו חובות שהוא חיב בהם וידע שיש לו עליו חובות ראויים אין לו לבקש ממנו משכון בשום פנים ולא יהיה ראוי לקחתו ממנו אפלו אם יתנדב בו הממשכן.

כל שכן הבורא שיש לו על האדם מן החובות הראויים מה שאלו היו מקבצים מעשי כל בני אדם בכל ימות העולם לאיש אחד מהם לא היה מספיק הכל לגמל טובה אחת מטובות הבורא עליו.

ואיך לא יתביש זה העז פנים לבקש מן הבורא שיקדים טובות גדולות על מה שקדם לו אצלו ויכבד החוב עליו ושמא לא ישלם לו מה שנדר לו מן העבודה בעבור כלות ימיו ובוא קצו.

והיה אחד מן החסידים אומר לבני אדם בני אדם! היתכן שיתבע אתכם הבורא בחובות מחרת ביום הזה וכן במה שאתם חייבים אחריו בשנה ושנים?

אמרו לו היאך יתכן שנהיה נתבעים בחובות הימים שאין אנו יודעין אם נחיה עד שנגיע אליהם ויחייבנו בהם. אבל אנו חיבים עבודה ידועה בזמן ידוע וכאשר נגיע לזמן נתחיב בעבודה.

אמר להם וכן ערב לכם הבורא יתברך לכל זמן ידוע טרף ידוע ועליכם בו עבודה קבועה וכאשר איננו תובע אתכם בעבודה קודם עתה כן ראוי שיהיה בפניכם בשת תמנע אתכם מלבקש טרף שלא הגיע עתו. ומדוע אני רואה אתכם מבקשים ממנו טרפי שנים באות אינכם יודעים אם ימיכם יגיעו אליהם ותבקשו להקדים לכם טרף מי שלא נברא עדיין מאשה ובנים. ולא יספיק לכם המזון לבדו אלא שאתם מקדימים המזון ומותריו לזמנים שאינם ידועים ולא ערובים לכם. ולא די לכם שאינכם מקדימים לו עבודה לזמן עתיד אלא שאינכם מחשבים עם נפשותיכם במה שהתעלמתם מן העבודה במה שעברו מן הימים אשר לא התעלם מהשלים לכם טרפם בם.

והרביעי כי הממשכן את חברו הוא ממשכן אותו לאחת משלש עלות אחת מהן שמא יעני ולא תשיג ידו. והשנית שמא יקפץ ידו על מה שיש אצלו ולא יוכל להפרע ממנו. והשלישית מפני שהוא ירא שמא ימות או שלא ימצאהו. והמשכון רפואת המדוים האלה בין בני אדם. ואלו היו בטוחים בני אדם קצתם בקצתם מאלה השלש מדות היה גנאי להם למשכן מבלי ספק. והבורא יתברך אשר לא יאותו לו אלו המדות יותר הוא גנאי גדול ומפלא שימשכנו אותו וכבר אמר הכתוב &lt;small&gt;(חגי ב ח)&lt;/small&gt; לי הכסף ולי הזהב וגו', ואמר&lt;small&gt;(דברי הימים א כט יב)&lt;/small&gt; והעשר והכבוד מלפניך.

והחמישי כי הממשכן את חברו תנוח נפשו במשכון מפני שהוא מקוה להפרע ממנו ולהנות בו או בתמורתו. אבל מי שיחשב כי כאשר יקדים לו הבורא די שפקו תנוח נפשו מצד העולם טענתו שקר מפני שאיננו בטוח בהשאר הממון אצלו שאפשר שיקרהו פגע מן הפגעים המבדילים בינו לבינו כמו שאמר הכתוב &lt;small&gt;(ירמיה יז יא)&lt;/small&gt; בחצי ימיו יעזבנו.

ומה שטענו ממנוחת נפשם בהגיעם אל חפצם מהון העולם כזב וסכלות מהם בבקשותם כי אפשר שיהיה סבה חזקה לטרדת לבם ולצער נפשם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה &lt;small&gt;(משנה אבות ב ז)&lt;/small&gt; מרבה נכסים מרבה דאגה.

והששי כי המקבל משכון מחברו אלו היה ברור לו שיפרעהו קדם זמנו ויגמלהו תחת המתנתו כפל מה שיש לו אצלו לחסד עליו לא היה ממשכן אותו בשום פנים. והבורא יתברך אשר ידענו מנהגו הטוב עמנו וטובו הגדול עלינו חדשים גם ישנים ושהוא גומל על מעשה הצדקה והעבודה במה שאינו עולה בדעת כל שכן שיספר כמו שכתוב &lt;small&gt;(ישעיה סד ג)&lt;/small&gt; עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו, יותר הוא גנאי גדול שנמשכן אותו.

והשביעי כי הממשכן את חברו אינו ממשכנו אלא אחר שהוא יכול למלאת מה שמשכנו בעבורו מהון העולם אבל הממשכן הבורא יתברך בהקדמת הטובות אליו אין לו יכלת לשלם העבודה עליהן ולא מבטח לפרע מה שיש עליו מן החובות הישנות כל שכן החדשות שהאדם הצדיק איננו פורע חובות טובת האלהים עליו אלא בעזר האלהים לו כמו שאמר אחד מן החסידים בתשבחותיו ואף המשכיל היודע אותך לא במעשהו יתהלל כי אם בשמך וברחמיך אשר הכינות את לבבו לדעת אותך כי בך יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל לאמר &lt;small&gt;(תהלים מד ט)&lt;/small&gt; באלהים הללנו כל היום וגו'.

== פרק ז- במפסידי הביטחון באלוהים, וכל מה שצריך לדבר בעניין הביטחון ולקצר בחלקיו ==
וכיון שהשלמנו בשער הזה מה שהיה ראוי לו מן הדברים כפי השגתנו ראוי לנו עתה לבאר מפסידי הבטחון באלהים. ואמר כי מפסידי שלשת השערים הקודמים בספר הזה כלם מפסידים הבטחון.

ומפסידיו עוד:

הסכלות בענין הבורא ובמדותיו הטובות כי מי שאינו מבין רחמי הבורא על ברואיו והגנתו עליהם והשגחתו ומשלו בהם ושהם קשורים באסוריו לא ינוח לבו ולא יסמך עליו.

ומהם סכלותו במצות הבורא יתברך רצוני לומר תורתו אשר הזהיר בה לסמך עליו ולבטח בו כמו שאמר &lt;small&gt;(מלאכי ג י)&lt;/small&gt; ובחנוני נא בזאת, ואמר &lt;small&gt;(ישעיה כו ד)&lt;/small&gt; בטחו בה׳ עדי עד.

ומהם נטותו אל הסבות הקרובות אשר הוא רואה אותן ולא ידע כי העלות כל אשר תקרבנה מהמעולל תמעט יכלתם להועיל למעולל ולהזיקו. וכל אשר תרחקנה יהיה כח יכלתם להועילו ולהזיקו יותר חזק ונראה.

כמו המלך כשהוא רוצה לענות אחד מעבדיו מצוה משנהו לעשות והמשנה מצוה השר והשר מצוה השוטר והשוטר מצוה לסרדיוט והסרדיוט מצוה הנוגשים והנוגשים מקימים המעשה בכלים מוכנים לו.

ואשר יכלתו מעוטה מכלם להקל מצערו ולהוסיף עליו הם הכלים מפני שאין להם חפץ והנוגשים יותר יכולים מהכלים וכן הסרדיוט יותר מהנוגשים והשוטר יותר מן הסרדיוט והשר יותר מן השוטר והמשנה יותר מהשר והמלך יותר מכלם מפני שאם ירצה ימחל לו.

וכבר נראה לך כי חלישות העלות וחזקתם להועיל למעולל תהיינה כפי קרבתם ורחקם ממנו. והבורא יתעלה אשר הוא תכלית העלות ברחק מן המעוללים ראוי לבטח בו ולסמך עליו לחזק יכלתו על תועלתם ונזקם כאשר קדמנו מן הדברים.

וכללו של דבר בענין הבטחון כי יתרון הבטחון מהבוטחים באלהים כפי יתרון ידיעתם אותו ואמונתם בהגנתו עליהם ורוב השגחתו על טובתם.

והנה הילד בתחלת ענינו בוטח על שדי אמו כמו שנאמר &lt;small&gt;(תהלים כב י)&lt;/small&gt;מבטיחי על שדי אמי. וכאשר תחזק הכרתו משיב בטחונו על אמו לרוב השגחתה עליו כמו שנאמר &lt;small&gt;(תהלים קלא ב)&lt;/small&gt; אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו וגו'. וכשתחזק הכרתו עוד ורואה כי הנהגת אמו אל אביו משיב בטחונו אליו למעלת הגנתו עליו. וכאשר יחזק גופו ותתכן לו תחבולה במחיתו במלאכה או סחורה והדומה להם משיב בטחונו אל כחו ותחבולתו מפני סכלותו בכל אשר קדם בטובת הנהגת האלהים.

ואמרו על אחד מן החסידים שהיה לו שכן סופר מהיר והיה מתפרנס משכר ספרותו. אמר לו יום אחד היאך ענינך, אמר לו בטוב בעוד ידי שלמה. ולערב היום ההוא נגדעה ידו ולא כתב בה שאר ימיו והיה זה ענשו מהאל יתברך על אשר בטח על ידו.

ואם יתכן לו טרפו על ידי זולתו מן הבריות ישיב בטחונו אליהם ותנוח נפשו עליהם.

וכשתחזק הכרתו ויראה חסרונם וצרכם אל הבורא יתברך ישיב בטחונו אליו ויסמך עליו בענינים שאין לו יכלת בהם ולא יוכל להמלט מהמסר בם אל גזרת הבורא כמו ירידת הגשמים על הזריעה והליכת הים והליכת המדברות מאין מים ובבוא שטף ובנפל הדבר בחיים והדומה לזה מן הענינים אשר אין בהם לאדם שום תחבולה בשום פנים כמו שנאמר &lt;small&gt;(ירמיה ב כז)&lt;/small&gt; ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו.

ואם תחזק הכרתו באלהים עוד יבטח בו גם כן במה שיתכן לו בו קצת תחבולה כמו הבאת הטרף בסבות המסכנות והמלאכות המיגעות את הגופים ויניחן לבטחונו באלהים שיטריפהו במה שיהיה קל להתעסק בו יותר מהן.

ואם תחזק הכרתו באלהים יותר ישיב בטחונו אליו בכל הסבות הקשה מהן והקלה ויכון בהתעסקו בהן לעבודת האלהים ולשמר מצוותיו.

וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה בחמלת הבורא על ברואיו ירצה במה שיהיה מגזרת האלהים לו בלבו ובלשונו ובנראהו ובנסתרו וישמח בכל אשר עשה לו האלהים ממות וחיים וריש ועשר ובריאות וחלי לא יכסף לזולת מה שבחר לו האלהים ולא ירצה אלא מה שרצה לו

ונמסר אל האלהים ומשליך נפשו וגופו אל דינו. ולא יגביר ענין על ענין ולא יבחר זולת מה שהוא בו מעניני עולמו כמו שאמר אחד מן הבוטחים לא השכמתי מעולם בענין והתאויתי לזולתו.

וכאשר תחזק הכרתו באלהים יותר מזה וידע הענין המכון אליו בבריאתו ויציאתו אל העולם הזה הכלה ויכיר מעלת העולם האחר הקים ימאס בעולם הזה ובסבותיו וימסר במחשבתו ובנפשו וגופו אל האלהים יתברך וישתעשע בזכרו בבדידות וישתומם מבלתי המחשבה בגדלתו.

ואם יהיה במקהלות לא יתאוה כי אם לרצונו ולא יכסף כי אם לפגיעתו ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא.

וזאת העליונה שבמדרגות הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגלת האלהים הזכים והוא מה שאמר הכתוב &lt;small&gt;(ישעיה כו ח)&lt;/small&gt; אף אורח משפטיך ה׳ קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר &lt;small&gt;(תהלים מב ג)&lt;/small&gt; צמאה נפשי לאלהים לאל חי.

אלה עשר מדרגות הבטחון אשר לא ימלט בוטח מאחת מהנה. ומצאנו ענין הבטחון בלשון הקודש מליצים בעדו בעשר מלות כנגד עשר מדרגות האלה והן

מבטח, ומשען, ותקוה, ומחסה, ותוחלת, וחכוי, וסמיכה, ושבר, ומסעד, וכסל.

האלהים ישימנו מן הבוטחים עליו הנמסרים לדינו בנראה ובנסתר ברחמיו אמן

'''נשלם שער הבטחון לאל אחרון וראשון.'''

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חובת הלבבות}}

[[קטגוריה:בחיי אבן פקודה]]</text>
      <sha1>t7x0gs71cfs12kqogmbsn7uo4fvs9h8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261521</id>
    <revision>
      <id>3007852</id>
      <parentid>3007765</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:07:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* המשך זהר פרשת נשא */</comment>
      <origin>3007852</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="356646" sha1="663jiajpbpfuc41sv862c5u2kuhnfez" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.

===קטע זמני===
ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. 


'''{{צ|כה תברכו}}''' בשם המפורש. '''{{צ|כה תברכו}}''' בלשון הקדש. {{ש}}
תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק. ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot;. מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. 

תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי וגו'(?) שבט אביך}} כלל. מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? -- לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים (?)ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא(?) - הא שלים הוא והא אקרי 'קדוש' דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 


תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא, ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי, ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. {{צ|יבקשו מפיהו}}. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא - כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא - כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור ד'''כ&quot;ב''' אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי ו{{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}}. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין {{צ|אמור}} במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} - אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא וקרא להו {{צ|בהמה}} - וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}} - כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא, דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. {{ש}}
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב, ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא זעיר אנפין מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. 

ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>663jiajpbpfuc41sv862c5u2kuhnfez</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007856</id>
      <parentid>3007852</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:25:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3007856</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357097" sha1="j64ev2jnj0xhpsnlavfctgs3jieifbl" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

===קטע זמני===
תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא, ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי, ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. {{צ|יבקשו מפיהו}}. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא - כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא - כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור ד'''כ&quot;ב''' אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי ו{{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}}. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין {{צ|אמור}} במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} - אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא וקרא להו {{צ|בהמה}} - וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}} - כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא, דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. {{ש}}
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב, ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא זעיר אנפין מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. 

ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>j64ev2jnj0xhpsnlavfctgs3jieifbl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007857</id>
      <parentid>3007856</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:46:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3007857</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357011" sha1="41qzdy15hq9xpkfwxg59487x7dm82fs" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

===קטע זמני===
תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. {{צ|יבקשו מפיהו}}. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני תלת קראי לקביל כ&quot;ב  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא וקרא להו {{צ|בהמה}} - וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}} - כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא, דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. {{ש}}
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב, ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא זעיר אנפין מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. 

ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>41qzdy15hq9xpkfwxg59487x7dm82fs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הפרטיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273365</id>
    <revision>
      <id>3007906</id>
      <parentid>2971167</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007906</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214457" sha1="7gf76486qq3r2jocajggg9o00ahpew4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000234 תיקון 2013582 תקן 147337 קוד a163Y00000DuCpvQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 128|חוק הגנת הפרטיות|9:208332)), ((174|ת&quot;ט|ec:9:317310)); ((תשמ&quot;ה, 52|תיקון|11:210403)); ((תשנ&quot;ה, 84|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((326|חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|13:211177)); ((תשנ&quot;ו, 290|תיקון מס' 4 (מאגרי מידע)|13:211276)); ((תשנ&quot;ז, 167|ת&quot;ט|ec:14:317311)); ((תש&quot;ס, 160|תיקון מס' 5|15:300199)), ((304|חוק איסור הלבנת הון|15:300267)); ((תשס&quot;ה, 750|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 54|תיקון מס' 8|16:299898)); ((תשס&quot;ז, 368|תיקון מס' 9|17:300033)); ((תשס&quot;ט, 114|חוק להגנה על עדים|17:300899)); ((תשע&quot;א, 758|תיקון מס' 11|18:301942)); ((תשע&quot;ז, 986|חוק לביטול פקודת העיתונות|20:387463)); ((תשפ&quot;ד, 1430|תיקון מס' 13|25:4810658)).

__TOC__

== פרק א': פגיעה בפרטיות ==

@ 1. איסור הפגיעה בפרטיות
: לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

@ 2. פגיעה בפרטיות מהי (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;א)
: פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
: (1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
: (2) האזנה האסורה על פי חוק;
: (3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
: (4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
: (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, &quot;נפגע&quot; - מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
: (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, &quot;כתב&quot; - לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
: (6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
: (7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
: (8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
: (9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
: (10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
: (11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

@ 2א. פרסום תצלום של נפטר (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
:: (2) חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
:: (3) התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:
::: (א) בן זוגו;
::: (ב) כל ילדיו;
::: (ג) הוריו;
::: (ד) כל אחיו;
:: (4) לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.
: (ב) בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

@ 3. הגדרת מונחים (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: לענין חוק זה -
:- &quot;אבטחת מידע&quot; - הגנה על שלמות המידע האישי או הגנה על המידע האישי מפני עיבוד, ללא רשות כדין;
:- &quot;אדם&quot;, לענין [[סעיפים 2]], [[13]], [[14]], [[15א]], [[17ב]], [[17ב1]], [[17ב2]], [[17ו]], [[23ב]], [[23מו]], [[ו-25]], וכן לעניין ההגדרות &quot;דיוור ישיר&quot;, &quot;מאגר מידע&quot;, &quot;מזהה ביומטרי&quot;, &quot;מידע אישי&quot; ו&quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot; - למעט תאגיד;
:- &quot;בעל שליטה&quot; במאגר מידע - מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוא או בעל תפקיד בו הוסמך בחיקוק לעבד מידע במאגר מידע;
:- &quot;דיוור ישיר&quot; - פנייה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הסכמה&quot; - הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
:- &quot;ועדת החוקה&quot; - ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים&quot; - [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מאגר מידע&quot; - אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי, למעט אחד מאלה:
:: (1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק;
:: (2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, לגבי 100,000 בני אדם או פחות, שאינו מלמד כשלעצמו על מידע אישי נוסף לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף אחר הכולל פרטי מידע אחרים לגבי אותם בני אדם;
:- &quot;מזהה ביומטרי&quot; - נתון ביומטרי המשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו, או אמצעי ביומטרי שניתן להפיק ממנו נתון כאמור; לעניין הגדרה זו, &quot;ביומטרי&quot; - מאפיין אנושי, פיזיולוגי או התנהגותי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
:- &quot;מחזיק&quot;, לעניין מאגר מידע - גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר המידע המעבד בעבורו מידע;
:- &quot;מידע אישי&quot; - נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי; לעניין הגדרה זו, &quot;אדם הניתן לזיהוי&quot; - מי שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות פרט מזהה, כגון שם, מספר זהות, מזהה ביומטרי, נתוני מיקום, מזהה מקוון, או נתון אחד או יותר הנוגע למצבו הפיזי, הבריאותי, הכלכלי, החברתי או התרבותי;
:- &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית;
:: (2) מידע אישי המתייחס למצב בריאותו של אדם, ובכלל זה מידע רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (3) מידע אישי שהוא מידע גנטי כהגדרתו [[בחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]];
:: (4) מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי המשמש או המיועד לשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו באופן ממוחשב;
:: (5) מידע אישי על מוצאו של אדם;
:: (6) מידע אישי על אודות עברו הפלילי של אדם;
:: (7) מידע אישי על אודות דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות של אדם או השקפת עולמו;
:: (8) מידע אישי שהוא הערכת אישיות שנערכה מטעם גורם מקצועי שכדרך עיסוק מחווה דעתו על אישיותו של אדם, או שנערכה באמצעי שמיועד לביצוע הערכה של מאפייני אישיות מהותיים, ובכלל זה קווי אופי, יכולת שכלית ויכולת תפקוד בעבודה או בלימודים;
:: (9) מידע אישי שהוא נתוני מיקום ונתוני תעבורה, כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס&quot;ח-2007]], שנוצרו על ידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק האמור]], לגבי אדם, ונתונים על אודות מיקומו של אדם שיש בהם כדי ללמד על מידע לפי פסקאות (1) עד (7) ו-(11);
:: (10) מידע אישי על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית;
:: (11) מידע אישי שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין;
:: (12) מידע אישי אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, [[בתוספת השנייה]], ובלבד שהוא מידע אישי במאגר מידע הנמצא בישראל שהועבר אליו מחוץ לגבולות המדינה, ושבמקום שממנו הועבר חלות על מידע אישי מסוגו הוראות דין מיוחדות ביחס לדין החל על מידע אישי אחר;
:- &quot;מנהל מאגר&quot; - בעל שליטה במאגר מידע, ולעניין גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]] - המנהל הכללי של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שהמנהל הכללי הסמיכו לנהל את המאגר;
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 23ט]];
:- &quot;מרשם&quot; - מרשם מאגרי המידע כמשמעותו [[בסעיף 12]];
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - נתונים על אודות החזקה וניהול של מידע אישי ושל מאגר מידע ועל אודות השימוש בהם, ובלבד שאינם כוללים מידע אישי;
:- &quot;עיבוד&quot;, &quot;שימוש&quot; - כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו, איסופו, אחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פרסום&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;צילום&quot; - לרבות הסרטה;
:- &quot;ראש הרשות&quot; - מי שהממשלה מינתה אותו לעמוד בראש הרשות להגנת הפרטיות ולפקח על הגנת המידע האישי במאגרי מידע לפי הוראות חוק זה;
:- &quot;הרשות((&quot;)), &quot;הרשות להגנת הפרטיות&quot; - הרשות להגנת הפרטיות שהוקמה ופועלת על פי [[2006_des4660 | החלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19 בינואר 2006]], [[2012_des4820 | מס' 4820 מיום 28 ביוני 2012]], [[page:dec3019 | מס' 3019 מיום 7 בספטמבר 2017]] [[dec1890-2022 | והחלטת הממשלה מס' 1890 מיום 2 באוקטובר 2022]] שנוסחה מובא [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;שימוש&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותי דיוור ישיר&quot; - מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא;
:- &quot;שלמות המידע&quot; - זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

@ 4. פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית
: פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

@ 5. פגיעה בפרטיות - עבירה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות [[בסעיף 2(1), 2(3) עד (7) ו-(9) עד (11)]], דינו - מאסר חמש שנים.

@ 6. מעשה של מה בכך
: לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

== פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ==

@ 7. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן א': מאגרי מידע (תיקון: תשנ&quot;ו) ===

@ 8. ניהול מאגר מידע ועיבוד חוקי של מידע אישי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;עיבוד&quot; - למעט אחסון באקראי ובתום לב.
: (ב) לא יעבד אדם מידע אישי במאגר מידע אלא למטרת המאגר שנקבעה לו כדין.
: (ג) לא יעבד אדם מידע אישי ממאגר מידע ללא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע או בחריגה מהרשאה כאמור.
: (ד)(1) בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אם המידע האישי הכלול במאגר המידע נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות חוק זה או להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע.
:: (2) נמסר מידע אישי לבעל שליטה במאגר מידע מגורם אחר, ובעל השליטה לא ידע ולא היה עליו לדעת כי אותו גורם פעל שלא כדין, לא יישא בעל השליטה במאגר המידע באחריות לפי סעיף קטן זה לעיבוד מידע אישי שבוצע לפני שידע או שהיה עליו לדעת כאמור.
:: (3) הוראות פסקה (1) לא יחולו על הפרת דין קלת ערך בנסיבות העניין, ולעניין מידע אישי שנמסר כאמור בפסקה (2), אף אם בעל השליטה ידע או היה עליו לדעת.

@ 8א. חובת רישום או הודעה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א)(1) מאגר מידע חייב ברישום בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם;
::: (ב) בעל השליטה במאגר המידע הוא גוף ציבורי כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; שבסעיף 23]], אלא אם כן מאגר המידע כולל מידע אישי על עובדי הגוף הציבורי בלבד.
:: (2) בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אלא אם כן מאגר המידע נרשם במרשם; לעניין זה, יראו מאגר מידע כאילו נרשם אם בעל השליטה במאגר המידע הגיש בקשה לרישום המאגר לפי הוראות [[סעיף 9]] וחלפה התקופה המנויה [[בסעיף 10(א)(1)]], בלי שראש הרשות הודיע למבקש על סירובו לרשום את המאגר או על השהיית הרישום של המאגר.
:: (3) ראש הרשות רשאי לפטור מאגר חייב ברישום מחובת הרישום לפי פסקה (1), אם שוכנע כי הרישום אינו דרוש לשם הבטחת קיום הוראות חוק זה לגבי מאגר המידע; הודעה כאמור תומצא לבעל השליטה במאגר ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ב)(1) עלה מספר בני האדם שיש על אודותיהם מידע בעל רגישות מיוחדת במאגר מידע שאינו מאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (א)(1), על 100,000, יודיע בעל השליטה במאגר המידע לרשות, בתוך 30 ימים מהתקיימות האמור, על זהות בעל השליטה, מענו ודרכי ההתקשרות עימו, על זהות הממונה על הגנת הפרטיות - אם נדרש מינויו לפי [[סעיף 17ב1]], ועל דרכי ההתקשרות עימו, וימסור לרשות העתק ממסמך הגדרות המאגר שעריכתו נדרשת בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[ו-36]].
:: (2) בעל השליטה כאמור בפסקה (1) יודיע לרשות, בתוך 30 ימים מיום השינוי או הפסקת הפעילות, לפי העניין, על כל שינוי בזהות בעל השליטה או בזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימם, על שינוי המחייב עדכון של מסמך הגדרות המאגר בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[ו-36]], ועל הפסקת פעילות המאגר.
:: (3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי ההודעה לפי סעיף קטן זה, וכן רשאי הוא, באישור ועדת החוקה, לפטור מחובת ההודעה סוגים של מאגרי מידע או סוגים של בעלי שליטה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין.

@ 9. בקשה לרישום (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשפ&quot;ד)
: (א) בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לראש הרשות.
: (ב) בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את -
:: (1) זהות בעל השליטה במאגר המידע, מענו בישראל ודרכי ההתקשרות עימו וזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימו;
:: (1א) סוג השירות שנותן המחזיק במאגר המידע לבעל השליטה בו;
:: (2) מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;
:: (3) סוגי המידע שייכללו במאגר;
:: (4) פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;
:: (5) פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]], שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.
: (ד) בעל השליטה במאגר מידע יודיע לראש הרשות על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

@ 10. סמכויות ראש הרשות בקשר לרישום מאגר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע -
:: (1) ירשום אותו ראש הרשות במרשם, תוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע האישי הכלול בו נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין, ואולם אם דרש ראש הרשות ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יבוא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור;
:: (2) ראש הרשות רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על רישום המאגר ככמה מאגרים נפרדים, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;
:: (3) ראש הרשות לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) הודיע ראש הרשות למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע או על השהיית הרישום לא יהיה המבקש רשאי לעבד מידע אישי במאגר ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.
: (ב3) ראש הרשות ימחק רישומו של מאגר מידע מהמרשם, אם הודיע לו בעל השליטה במאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער או שהועבר למאגר רשום אחר ואינו קיים עוד, או שהמאגר אינו מחויב עוד ברישום, ואימת הודעה זו בתצהיר.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ה1) (((בוטל).))
: (ו) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו ראש הרשות, רשאי ראש הרשות להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע במרשם, אם שוכנע כי הדבר נדרש בנסיבות העניין, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל השליטה במאגר או למחזיק במאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ז) (((בוטל).))

@ 10א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 11. חובת מבקש מידע ((אישי)) (תיקון: תשפ&quot;ד)
: פניה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה -
: (1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו ומהי תוצאת אי-ההסכמה;
: (2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
: (2א) שמו של בעל השליטה במאגר המידע, ודרכי ההתקשרות עימו;
: (3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה;
: (4) קיומן של זכות עיון במידע האישי לפי [[סעיף 13]] ושל זכות לבקש תיקון של המידע האישי לפי [[סעיף 14]].

@ 12. מרשם מאגרי מידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות ינהל מרשם מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור ויאפשר חיפוש בפרטיו.
: (ב) המרשם יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור [[בסעיף 9]], למעט שמו של הממונה על הגנת הפרטיות.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים [[בסעיף 9(ב)(1א) ו-(3), (4) ו-(5)]] לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.

@ 13. זכות עיון במידע אישי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2, תשפ&quot;ד)
: (א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע.
: (ב) בעל השליטה במאגר מידע יאפשר עיון במידע האישי, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
: (ג) בעל השליטה במאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע אישי המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל השליטה במאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.
: (ג1) אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע אישי בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.
:: בסעיף קטן זה, &quot;דין&quot; - לרבות הלכה פסוקה.
: (ד) האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע אישי ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981]].))
: (ה) הוראות סעיף זה [[וסעיף 13א]] לא יחולו -
:: (1) על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה [[בסעיף 19(ג)]];
:: (1א) על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;
:: (2) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ&quot;ז-1967]];
:: (3) כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;
:: (4) על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן - מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע האישי שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי), התשמ״ז–1987]].))
:: (5) על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה;
::: ((פורסם [[צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה), התשנ״ח–1998]].))
:: (6) על מאגר מידע שהוקם לפי [[סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]].

@ 13א. עיון במידע אישי שאינו בהחזקת בעל השליטה במאגר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 13]] -
: (1) בעל השליטה במאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה - המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;
: (2) פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע אישי עליו, וכן את שם בעל השליטה במאגר המידע ואת מענו.

@ 14. תיקון מידע אישי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) אדם שעיין במידע האישי שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל השליטה במאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ - למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע האישי או למחוקו.
: (ב) הסכים בעל השליטה במאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה שנקבעה בתקנות.
: (ג) סירב בעל השליטה במאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
: (ד) מחזיק חייב לתקן מידע אישי, אם בעל השליטה במאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.

@ 15. ערעור לבית המשפט (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: על סירובו של בעל השליטה במאגר מידע לאפשר עיון כאמור [[בסעיף 13]] או [[בסעיף 13א]] ועל הודעת סירוב כאמור [[בסעיף 14(ג)]], רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

@ 15א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) לעניין בעל שליטה במאגר מידע - אם המאגר חייב ברישום לפי הוראות [[סעיף 8א]] - עיבד מידע אישי במאגר מידע בלי שנרשם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה לרשום את המאגר, וחלפו 90 ימים מיום פנייתו;
:: (2) פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע לפי [[סעיף 11]] [[או 23ד(א)]] בלי שמסר הודעה כדרישת [[אותו סעיף]], ובלבד שאדם כאמור פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע לו כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו;
:: (3) לעניין בעל שליטה במאגר מידע - לא אפשר לאדם שביקש לעיין במידע אישי שעליו המוחזק במאגר המידע, לעיין במידע, בניגוד להוראות [[סעיפים 13]] [[או 13א]], במועד ובדרך שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 13]];
:: (4) הסכים לבקשה לתיקון או למחיקת מידע אישי שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, אך לא ביצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו, או לא הודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה הקבועה בתקנות לפי [[סעיף 14(ב)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (5) לא הודיע לאדם שביקש לתקן או למחוק מידע אישי שעליו, שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, על סירובו, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ג)]], בניגוד להוראת [[אותו סעיף]];
:: (6) לעניין בעל שליטה במאגר מידע - לא הודיע לראש הרשות על קבלה דרך קבע של מידע אישי, שנאגר במאגר מידע לפי [[סעיף 23ד(ג)]], ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו.
: (ב) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) עידוד התובע למימוש זכויותיו;
:: (2) היקף ההפרה וחומרתה;
:: (3) התנהגות המפר, נסיבותיו האישיות ויכולתו הכלכלית, וכן אמצעי אכיפה נוספים או תשלום נוסף שהוחלו על המפר לגבי אותן הפרות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לנהל הליך פלילי, אם ההפרה מהווה גם עבירה פלילית, לגרוע מהאפשרות להשתמש בסמכות לפי [[פרק ד'3]] או לגרוע מזכותו של התובע לתבוע כל סעד אחר לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], בשל אותה הפרה; ואולם לא יקבל אדם פיצוי לדוגמה לפי סעיף זה, בשל אותו מעשה או מחדל, יותר מפעם אחת.

@ 16. סודיות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: לא יגלה אדם מידע אישי שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום; המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים.

@ 17. אחריות לאבטחת מידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) בעל שליטה במאגר מידע ומחזיק במאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.
: (ב)(1) שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע תקנות לעניין האחריות לאבטחת המידע הקבועה בסעיף קטן (א) [[ובסעיף 17ב(ב)]], ובכלל זה היקפה והחובות הכלולות בה, וכן לעניין דרכי אבטחת המידע כאמור, בין השאר בעניינים אלה:
::: (א) הגנה פיזית ולוגית על המאגר;
::: (ב) סדרי הניהול וכללי העבודה במאגר המידע ובקשר אליו, לרבות לעניין קביעה של הגבלות על גישה של מועסקים למידע.
:: (2) בתקנות לפי פסקה (1), יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי מאגרי מידע בעלי מאפיינים שונים.
:: (3) תקנות לפי פסקה (1) שיחולו על גופים המנויים [[+#$ תוספת ראשונה|בפרטים 2]] [[ו-3 בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] - יותקנו גם בהתייעצות עם שר הביטחון.

@ 17א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 17ב. ממונה על אבטחת מידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע:
:: (1) בעל שליטה בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה לפי [[סעיף 8א]] או מחזיק בחמישה מאגרי מידע כאמור;
:: (2) גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]];
:: (3) בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17]], הממונה על אבטחת המידע יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לא ימונה כממונה על אבטחת המידע מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

@ 17ב1. חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות:
:: (1) בעל שליטה במאגר מידע שהוא גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]] או מחזיק במאגר מידע כאמור, למעט גוף ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 23כ]];
:: (2) בעל שליטה במאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם;
:: (3) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקיו העיקריים כוללים פעולות עיבוד מידע או כרוכים בפעולות כאמור, אשר נוכח טיבן, היקפן או מטרתן מחייבות ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, ובכלל זה מעקב או התחקות שיטתית אחר התנהגותו, מיקומו או פעולותיו של אדם, בהיקף ניכר, ובין היתר ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], וספק שירות חיפוש מקוון או מי שעיסוקו העיקרי כרוך בפעולות אלה;
:: (4) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובין השאר תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], בית חולים כללי כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]], וקופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ב) לעניין פסקאות (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א) - עיבוד מידע בהיקף ניכר יהיה בין השאר בשים לב למספר בני האדם שמידע מעובד לגביהם, לשיעורם באוכלוסייה מסוימת, להיקף המידע, לכמותו ולטווח של סוגי המידע המעובד, למשך ולתדירות של פעולות העיבוד, למשך שמירת המידע ולתחום הגאוגרפי של פעולות העיבוד.

@ 17ב2. תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה על הגנת הפרטיות יפעל להבטחת קיום ההוראות לפי חוק זה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ולקידום השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע במאגרי המידע, ובכלל זה -
:: (1) ישמש סמכות מקצועית ומוקד ידע, ייעץ להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו ולעובדיו, יכין תוכנית הדרכה ויפקח על ביצועה;
:: (2) יכין תוכנית לבקרה שוטפת על העמידה בהוראות לפי חוק זה לגבי מאגרי מידע, יוודא את ביצועה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ידווח להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו על ממצאיו ויציע הצעות לתיקון הליקויים;
:: (3) יוודא את קיומם של נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות המאגר, שעריכתם נדרשת בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[ו-36]], שיובאו לאישור הנהלת הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו;
:: (4) יוודא טיפול בפניות של בני אדם שמידע אישי על אודותיהם נמצא במאגר המידע, לגבי עיבוד מידע כאמור או מימוש זכויותיהם לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות לעיון במידע אישי או לתיקונו; דרכי ההתקשרות עם הממונה על הגנת הפרטיות יפורסמו לציבור באופן נגיש ופשוט;
:: (5) ישמש איש קשר של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו עם הרשות.
: (ב) בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, יספקו לממונה על הגנת הפרטיות את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו ויוודאו שהוא מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות.
: (ג) הממונה על הגנת הפרטיות ידווח ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה במאגר המידע או של המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, או לעובד שכפוף ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה או המחזיק, לפי העניין.

@ 17ב3. כישורי הממונה על הגנת הפרטיות ומילוי תפקידו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה על הגנת הפרטיות יהיה בעל הידע והכישורים הנדרשים למילוי תפקידו בצורה נאותה, ובכלל זה ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ואבטחת מידע והיכרות עם תחומי פעילותו של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו ומטרותיו, והכול בשים לב לאופי עיבוד המידע, נסיבותיו, היקפו ומטרותיו.
: (ב) הממונה על הגנת הפרטיות יכול שיהיה מי שאינו עובד הגוף שבו ימלא את תפקידו.
: (ג) הממונה על הגנת הפרטיות לא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר, אם מילוי התפקיד או הכפיפות כאמור עלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה.

=== סימן ב': דיוור ישיר (תיקון: תשנ&quot;ו) ===

@ 17ג. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 17ד. דיוור ישיר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום במרשם ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.

@ 17ה. ציון מקור המידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.

@ 17ו. מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: (א) כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט -
:: (1) ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר במרשם מאגרי מידע;
:: (2) הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;
:: (3) זהותו ומענו של בעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע האישי שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל השליטה במאגר מידע זה.
: (ב) כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
: (ג) כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע שעל-פיו בוצעה הפניה, כי מידע אישי המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.
: (ד) הודיע אדם לבעל השליטה במאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל השליטה במאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.
: (ה) לא הודיע בעל השליטה במאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל השליטה במאגר המידע לפעול כאמור.
: (ו) הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.

@ 17ז. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 17ח. אי תחולה על גוף ציבורי (תיקון: תשנ&quot;ו)
: [[סימן זה]] לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 23(1)]] במילוי תפקידיו על פי דין.

@ 17ט. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין.

=== סימן ג': הרשות להגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 17ט1. הרשות להגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו לגבי מאגרי מידע.
: (ב) דין מי שפועל מטעם ראש הרשות כדין עובד המדינה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
: (ג) הרשות תפרסם את נהליה לעניין הפעלת סמכויותיה באתר האינטרנט שלה; ואולם, לא יפורסמו פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], והרשות רשאית שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) הודעה על מינוי ראש הרשות תפורסם ברשומות.

@ 17ט2. חוות דעת מקדמית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לבקשת בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, או מי שעומד להיות אחד מאלה, תיתן הרשות חוות דעת מקדמית בעניין עמידת מאגר המידע בדרישות חוק זה או ההוראות לפיו לעניין עיבוד המידע במאגר המידע (בחוק זה - חוות דעת מקדמית).
: (ב) בקשה לקבלת חוות דעת מקדמית תכלול את מטרת הבקשה ואת כל העובדות הנדרשות למתן חוות הדעת, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר.
: (ג) חוות דעת מקדמית תינתן בתוך 60 ימים ממועד קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד המצאת המסמכים הנוגעים בדבר, לפי המאוחר; ראש הרשות רשאי להאריך את המועד, בנסיבות מיוחדות; החליטה הרשות שלא לתת חוות דעת מקדמית, תודיע על כך למבקש בתוך 45 ימים מהמועד האמור.
: (ד) הרשות רשאית לפרסם חוות דעת מקדמית בהסכמת המבקש; לא הסכים המבקש לפרסום חוות הדעת המקדמית, רשאית הרשות לפרסמה ללא פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
: (ה) ראש הרשות יקבע נוהל, אשר יפורסם באתר האינטרנט של הרשות, לעניין דרכי הגשת בקשה לחוות דעת מקדמית ונסיבות שבהן לא תינתן חוות דעת לגבי בקשות מהסוגים האלה:
:: (1) בקשה שהתפרסמה לגביה בעבר עמדת הרשות או שיש בעניינה הלכה ברורה;
:: (2) בקשה שתחולתה והשלכותיה מצומצמות לעניינו של המבקש ביחס להקצאת משאבים רבה שהטיפול בה ידרוש;
:: (3) בקשה שעניינה תאורטי או אקדמי;
:: (4) בקשה הנגועה בחוסר ניקיון כפיים;
:: (5) בקשה הנוגעת להליכים תלויים ועומדים, לרבות הליכי פיקוח, בירור או אכיפה פלילית, לפי חוק זה;
:: (6) בקשה שהטיפול בה ידרוש הקצאת משאבים בלתי סבירה.

@ 17ט3. דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות ודיווח לוועדת החוקה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יכין עד 1 ביוני בכל שנה דוח על פעולות שנקטה הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה להכנת הדוח, ובכלל זה פעולות האכיפה והפיקוח (בסעיף זה - דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות); המועצה להגנת הפרטיות תגיש את הדוח, בצירוף הערותיה, לא יאוחר מ-1 ביולי בכל שנה, לוועדת החוקה.
: (ב) דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות יכלול בין השאר מידע כמפורט להלן, בפילוח לפי משרדי הממשלה, גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים:
:: (1) מספר הבקשות לחוות דעת מקדמית שהוגשו לרשות ומספר חוות הדעת שנתנה;
:: (2) מספר הבקשות לרישום מאגרי מידע שהוגשו לפי [[סעיף 8א(א)]] ומספר הבקשות שסורבו או מאגרי המידע שרישומם הושהה לפי [[סעיף 10(א)]], והסיבות לסירוב או להשהיה;
:: (3) מספר מאגרי המידע החייבים ברישום לפי [[סעיף 8א(א)]], שניתן להם פטור מחובת רישום;
:: (4) מספר מאגרי המידע שרישומם הותלה או בוטל לפי [[סעיף 10(ו)]];
:: (5) מספר ההודעות על מאגרי מידע שנמסרו לרשות להגנת הפרטיות לפי [[סעיף 8א(ב)]] ומספר בעלי השליטה או המחזיקים של המאגרים כאמור שבוצע כלפיהם פיקוח או בירור מינהלי בשנה שלאחר הגשת ההודעה;
:: (6) מספר התלונות שהוגשו לרשות כלפי בעלי שליטה במאגרי מידע או מחזיקים, לגבי הפרות לפי חוק זה;
:: (7) מספר פיקוחי הרוחב שהתקיימו לפי [[סעיף 23יז]];
:: (8) מספר הליכי הבירור המינהלי שנפתחו לפי [[סעיף 23יב(א)]], ולגבי כמה מהם הוחלט על קיום חקירה במקום הליך הבירור, לפי [[סעיף 23טז(ב)]];
:: (9) מספר צווי החיפוש והתפיסה או חדירה לחומר מחשב שהתבקשו מבית המשפט לפי [[סעיף 23יד(א)]] ומספר המקרים שבהם ניתן הצו;
:: (10) מספר התלונות שהוגשו לראש הרשות על מומחה חיצוני לפי [[סעיף 23יח(ח)]], וכמה מהן נמצאו מוצדקות;
:: (11) מספר ההוראות להפסקת הפרה שניתנו לפי [[סעיף 23כה]], בחלוקה לפי סוגי ההפרות, לגבי כמה מהן הוגש ערעור וכמה ערעורים התקבלו באופן מלא או חלקי;
:: (12) מספר ההתראות המינהליות שניתנו לפי [[סעיף 23לו]], ולגבי כמה מהן הוגשה בקשה לביטול לפי [[סעיף 23לז]], ומה היו תוצאות הבקשה;
:: (13) מספר המקרים שבהם נמסרה למפר הודעה על אפשרות להגיש לו כתב התחייבות ולהפקיד עירבון במקום להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 23לט]], ובכמה מקרים הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סעיף 23מ(ג)]];
:: (14) סך העיצומים הכספיים שהוטלו לפי [[סעיף 23כו]], סכום העיצום הכספי הממוצע שהוטל, סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל וסכום העיצום הנמוך ביותר שהוטל;
:: (15) מספר המקרים שבהם ביקש מפר לממש את זכות הטיעון לפי [[סעיף 23כח]], ופרק הזמן הממוצע למימוש זכות טיעון;
:: (16) מספר המקרים שבהם הוגשה הודעת חיוב ולא הוטל עיצום כספי ומה היו הטעמים לאי-הטלתו;
:: (17) מספר המקרים שבהם הופחת העיצום הכספי לפי [[סעיף 23לא]] [[והתוספת החמישית]], בכמה מהם הופחת סכום העיצום בשל כך שעלה על השיעור המרבי המותר ממחזור העסקאות של הגוף, בכמה מהם - בשל כך שעלה על תקרת העיצום של עסק זעיר או קטן לפי [[אותה תוספת]] ובכמה מהם - בשל כך שמונה ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המנויים [[בסעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)]];
:: (18) מספר ההפרות החוזרות שאירעו, כמה מהן אירעו לאחר מסירת התראה מינהלית למפר לפי [[סעיף 23לו]], וכמה מהן אירעו לאחר הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי [[סעיף 23מ]];
:: (19) מספר ההפרות הנמשכות שאירעו;
:: (20) מספר הערעורים שהוגשו על החלטות ראש הרשות להטיל עיצום כספי, התראה מינהלית או כתב התחייבות ועירבון לפי [[פרק ד'3]], בכמה מהן עוכב ביצוע ההחלטה ובכמה מהן התקבל הערעור;
:: (21) מספר המקרים שבהם לא פורסם עיצום כספי שהוטל על תאגיד ומספר המקרים שבהם פורסם עיצום כספי שניתן ליחיד או לתאגיד כאמור [[בסעיף 23מו]];
:: (22) מספר הבקשות שהוגשו לצו הפסקה לפי [[סעיף 23מט]] ובכמה מהן ניתן צו כאמור;
:: (23) נתונים על האכיפה הפלילית שביצעה הרשות, ובין השאר מספר החקירות שנפתחו על ידי חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות החקירות האמורות, בפילוח לפי סעיפי העבירות, ובכמה מהם הסתיים ההליך בהרשעה, ומה היה העונש בכל אחד מהמקרים;
:: (24) מספר הבקשות לאישור הפעלת סמכות ראש הרשות, מפקח או חוקר שהוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, בהתאם [[לסעיף 23נט]]; כמה מהן התקבלו ובכמה מהן נקבעו תנאים.
: (ג) לדוח על פעולות הרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף קטן (א) יצרף ראש הרשות דיווח על מספר התביעות שהוגשו לבית משפט בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי [[סעיף 15א]] ואת מספרי ההליכים של התביעות האמורות, בהתאם למידע שתמסור לו הנהלת בתי המשפט.

== פרק ג': הגנות ==

@ 18. הגנות מה הן (תיקון: תשפ&quot;ד)
: במשפט פלילי, אזרחי או מינהלי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
: (1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי [[סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
:: (א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
:: (ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
:: (ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
:: (ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
:: (ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
:: (ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי [[פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
: (3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.

@ 19. פטור (תיקון: תשמ&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
: (ב) רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
: (ג) &quot;רשות בטחון&quot;, לענין סעיף זה - כל אחד מאלה:
:: (1) משטרת ישראל;
:: (2) אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;
:: (3) שירות בטחון כללי;
:: (4) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:: (5) הרשות להגנה על עדים.

@ 20. נטל ההוכחה (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות [[בסעיף 18(2)]] ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.
: (ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה [[בסעיף 18(2)]].
: (ג) חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי [[סעיף 18(2)(ב) או (ד)]] שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

@ 21. הפרכה של טענות הגנה
: הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפני כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.

@ 22. הקלות
: בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:
: (1) הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
: (2) הוא לא התכוון לפגוע;
: (3) אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

== פרק ד': מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (תיקון: תשמ&quot;ה) ==

@ 23. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף ציבורי&quot; -
:: (1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
:: (2) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;
::: ((פורסם [[צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)|צו בדבר קביעת גופים ציבוריים]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 466).))
:: (3) (((נמחקה);))
:- &quot;מאגר מידע&quot;, &quot;מידע&quot;, &quot;הרשם&quot; ו&quot;שימוש&quot; - (((נמחקו).))
@ 23א. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 23ב. איסור על מסירת מידע ((אישי)) (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע האישי מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה [[בסעיף 19]] לקבל או למסור מידע אישי לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.

@ 23ג. סייג לאיסור (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: מסירת המידע האישי מותרת, על אף האמור [[בסעיף 23ב]], אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית -
: (1) בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (א) מסירת המידע האישי היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
:: (ב) מסירת המידע האישי היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;
: (2) מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע האישי דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו; אולם לא יימסר מידע אישי כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.

@ 23ד. חובותיו של גוף ציבורי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]] יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
: (ב) גוף ציבורי המוסר מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]] יקיים רישום של המידע האישי שנמסר.
: (ג) גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]], והמידע האישי נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לראש הרשות ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי [[סעיף 12]].
: (ד) גוף ציבורי שקיבל מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]] לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.
: (ה) לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע אישי שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע אישי שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.

@ 23ה. מידע אישי עודף (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) מקום שמידע אישי שמותר למסור לפי [[סעיפים 23ב]] [[או 23ג]] מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אישי אחר (להלן - מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע האישי למסור לגוף המקבל את המידע האישי המבוקש עם המידע האישי העודף.
: (ב) מסירת מידע אישי עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע האישי עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.

@ 23ו. מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: מסירת מידע אישי המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 2]] [[ו-8]].

@ 23ז. תקנות לענין מסירת מידע אישי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע אישי מאת גופים ציבוריים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 23ח. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ד'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23ט. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות רשאי להסמיך מפקח מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות של חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 23יד]] - הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
: (ב) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח).
: (ג) הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

=== סימן ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23י. סמכויות מפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו-ה']], ולשם פיקוח על ביצוע ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]], רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות [[סימן א']] (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש מכל אדם שהוא סבור שהוא נוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך;
:: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי סעיף זה לא ייאסף בהיקף העולה על הנדרש למימוש תכליות הפיקוח;
:: (4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שקיים בו מאגר מידע או שנעשה בו שימוש במאגר מידע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) טרם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה יודיע המפקח לאדם כי הוא נמצא בהליך פיקוח; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי [[סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].
: (ג) ראש הרשות ימחק נתוני מערכת או מידע מדגמי שנמסרו או שנאספו לפי סעיף קטן (א)(3), כאשר אינם נדרשים עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח, ולכל המאוחר בתוך שלוש שנים ממועד מסירת המידע או איסופו, ולעניין נתוני מערכת - בתוך שבע שנים, אלא אם כן המידע נדרש להליכים לפי [[סימן ב']] [[או ג' לפרק זה]], לפי [[פרק ד'3]] או לפי [[פרק ד'4]].

@ 23יא. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

=== סימן ג': בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23יב. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] או הוראה לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 23כו]], רשאי הוא לפתוח בהליך בירור מינהלי של ההפרה ולהפעיל לשם כך את הסמכויות [[בסעיף 23י]].
: (ב) בהליך בירור מינהלי לפי סעיף קטן (א), לא תחול חובת הזדהות לפי [[סעיף 23יא]] אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
:: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
:: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
: (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר.

@ 23יג. הודעה על קיום הליך בירור מינהלי ומענה לשאלות מפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: טרם הפעלת סמכויותיו לפי [[סימן זה]] יודיע המפקח לאדם כי מתקיים הליך בירור מינהלי לגבי מאגר המידע ואת מהות ההליך; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי [[סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].

@ 23יד. צו חיפוש ותפיסה וצו חדירה לחומר מחשב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה למפקח שראש הרשות הסמיך לכך, יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23יב(א)]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי [[+|סעיפים 23(1)]], [[+|23א]] [[ו-24 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעם בעצמו או באמצעות מפקח אחר; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) מידע שנאסף באמצעות חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי ישמש לתכלית שלשמה נאסף בלבד, ולא ישמש ראיה בהליך פלילי.

@ 23טו. אופן ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב והעתקתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי [[סימן זה]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו-(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]], [[+|32א עד 42]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או למפקח שהוא הסמיך לכך.

@ 23טז. החלטה על הליך בירור מינהלי במקרה של יסוד סביר לחשד לקיומה של עבירה פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[סימן א' לפרק ד'4]] או בירור מינהלי לפי [[סימן זה]], יחליט ראש הרשות על קיום חקירה או בירור מינהלי; החלטת ראש הרשות כאמור תהיה בהתאם לשיקולים אלה בלבד, ועל פי נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות:
:: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
:: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
:: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
: (ב) החליט ראש הרשות לקיים הליך בירור מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), ונתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לרשות קודם לכן ושאילו היו ידועות לרשות היו משפיעות על ההחלטה, רשאי ראש הרשות להורות על קיום חקירה, במקום הליך הבירור.
: (ג) ראש הרשות רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), להחליט לקיים חקירה פלילית או בירור מינהלי לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ד': פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23יז. תוכנית לפיקוח רוחב והסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח הרוחב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יקבע תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות לפי חוק זה ואת רשימת הגורמים המפוקחים שעליהם תחול התוכנית לפיקוח הרוחב; לשם ביצוע התוכנית, רשאי ראש הרשות להסתייע במי שאינו עובד המדינה בביצוע פעולות אלה (בסעיף זה - גורם מסייע):
:: (1) הפצת שאלוני פיקוח רוחב לגורמים המפוקחים, ובלבד שיובהר כי הפנייה למפוקח היא מטעם הרשות אך המענה והשיח יתבצעו מול אדם שאינו עובד המדינה וכי המפוקח יהיה רשאי לפנות לעובד המדינה ששמו ודרכי ההתקשרות עימו יצוינו בפנייה;
:: (2) קבלת המענה לשאלון מהמפוקח, בצירוף המסמכים הנלווים שהתבקשו ומסמכים נוספים שצירף המפוקח;
:: (3) בדיקת המענה לשאלון והמסמכים שהתקבלו לפי פסקה (2), לפי אמות מידה שיקבע ראש הרשות בנוהל;
:: (4) פנייה למפוקח לשם קבלת השלמות או כדי לעדכנו בצורך בהבהרת התשובות מול הרשות;
:: (5) הכנת דוח לרשות בדבר התייחסות המפוקח לשאלון לגבי מפוקח מסוים או סוג מפוקחים;
:: (6) מתן אורכה לבקשת מפוקח למענה לשאלון או למסירת מסמכים על פי הנחיות הרשות;
:: (7) מענה למפוקח בשאלות טכניות.
: (ב) בביצוע הפעולות יפעל גורם מסייע בהתאם להנחייתו ולהוראותיו של ראש הרשות ותחת פיקוחו; ואולם -
:: (1) כל פעולה המחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לרשות או לעובדיה על פי דין, לא תבוצע אלא בידי מי שהוא עובד המדינה;
:: (2) גורם מסייע לא יבצע פעולה שנדרשת לגביה כניסה למקום בהתאם להוראת [[סעיף 23י(א)(4)]].
: (ג) על גורם מסייע יחולו הוראות [[סעיף 23יח(ג)(2) עד (ה), (ז), (י) ו-(יא)]], בשינויים המחויבים.

@ 23יח. הסתייעות במומחה חיצוני (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על מילוי ההוראות לפי [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו-ה']] ולשם הפעלת סמכויותיו לפי [[סימנים ב']] [[ו-ג']] [[ופרק ד'3]], רשאי ראש הרשות להסתייע באדם שאינו עובד המדינה, ושבידו אישור שניתן לו לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בחוק זה - מומחה חיצוני), בעניינים שנדרשים לגביהם ניסיון, ידע או אמצעים ייחודיים.
: (ב) מומחה חיצוני יפעל מטעמו של ראש הרשות, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ובפיקוחו; מומחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות או לעובדי הרשות לפי דין.
: (ג) ראש הרשות רשאי לתת למי שמתקיימים בו כל אלה אישור לשמש מומחה חיצוני:
:: (1) הוא בעל ניסיון, ידע ומומחיות המתאימים לתפקידו;
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
: (ד) ראש הרשות רשאי שלא לתת אישור לשמש מומחה חיצוני למי שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
: (ה)(1) לא ימונה למומחה חיצוני ולא יכהן כמומחה חיצוני כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים.
:: (2) מומחה חיצוני לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
:: (3) נודע למומחה חיצוני כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקאות (1) או (2), יודיע על כך בהקדם האפשרי לראש הרשות.
: (ו) מומחה חיצוני רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, ובלבד שכל דרישה תאושר מראש על ידי מפקח, וכן רשאי הוא ללוות מפקח הנכנס למקום לפי הוראות [[סעיף 23י(א)(4)]].
: (ז) מומחה חיצוני שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט.
: (ח) הרואה את עצמו נפגע מפעולה של מומחה חיצוני, רשאי לפנות בתלונה מנומקת, בכתב, לראש הרשות; ראש הרשות יבחן את התלונה ויענה לפונה בתוך 45 ימים; מצא ראש הרשות שהתלונה הייתה מוצדקת - יודיע על כך למתלונן ולמומחה החיצוני, בצירוף החלטתו; מצא ראש הרשות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמומחה החיצוני.
: (ט)(1) דינו של מומחה חיצוני כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], וההוראות [[בחוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]].
:: (2) מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עימו ייקבעו בתנאי חוזה ההתקשרות עימו, ובכלל זה הוראות לעניין פרק הזמן שבו לא יעבוד המומחה החיצוני אצל גוף שמתחרה בגוף שטיפל בעניינו כמומחה חיצוני ולא ייתן שירות לגוף כאמור או יקבל זכות או טובת הנאה ממנו.
: (י) הודעה על אישור לשמש מומחה חיצוני ורשימת המומחים החיצוניים המעודכנת יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;טיפול&quot; - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
::- &quot;ניגוד עניינים&quot;, של מומחה חיצוני - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
::- &quot;קרוב&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בן משפחה של מומחה חיצוני;
::: (2) אדם שלמומחה החיצוני יש עניין במצבו הכלכלי;
::: (3) תאגיד שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2), הם בעלי עניין בו;
::: (4) גוף שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

=== סימן ה': פיקוח ובירור מינהלי בגופים לפי [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23יט. פיקוח ובירור מינהלי בגופים המנויים [[בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימנים ב']] [[ו-ג']] לעניין הגופים המנויים [[בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]], ייקבע בנוהל שיגובש בהסכמה בין מערך הסייבר הלאומי כהגדרתו [[בחוק האמור]] (בחוק זה - מערך הסייבר הלאומי) ובין הרשות, בהתחשב ברגישות המידע והמערכות הממוחשבות המשמשות גופים אלה.

== פרק ד'2: פיקוח ובירור מינהלי בגופים ביטחוניים (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 23כ. תחולה על גופים ביטחוניים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף ביטחוני&quot; - אחד מאלה:
::: (1) משטרת ישראל;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) שירות הביטחון הכללי;
::: (4) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
::: (5) מערך הסייבר הלאומי;
::: (6) הרשות להגנה על עדים;
::: (7) שירות בתי הסוהר;
::: (8) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו והממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
::: (9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (10) מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי [[פרט (3) בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]], ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר המשפטים;
::: (11) גוף אחר שקבע שר הביטחון, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
::- &quot;ראש גוף ביטחוני&quot;, לעניין צבא הגנה לישראל - ראש המטה הכללי או קצין בדרגת אלוף שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה.
: (ב)(1) הוראות [[$ פרק ד1|סימנים ב']] [[ו-ג' בפרק ד'1]] לא יחולו על גופים ביטחוניים, אולם הפיקוח והבירור המינהלי בגופים ביטחוניים יבוצעו לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (2) (((החל מיום 14.8.2028):)) על אף האמור בפסקה (1), על משטרת ישראל יחולו הוראות [[$ פרק ד1|סימנים ב']] [[ו-ג' לפרק ד'1]], ובלבד שלא יחולו על מאגרים בדרגת סיווג &quot;סודי&quot; ומעלה.
: (ג) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי שלא לכלול בפרסום ברשומות של צו כאמור בפסקה (11) להגדרה &quot;גוף ביטחוני&quot; שבסעיף קטן (א), את שמו של גוף שלגביו הוצא הצו האמור, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה; ואולם הנוסח המלא של הצו, הכולל את שמו של הגוף האמור, יופקד אצל שר המשפטים.

@ 23כא. מינוי מפקח פרטיות בגוף ביטחוני (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש גוף ביטחוני, בהתייעצות עם ראש הרשות, ימנה אדם לתפקיד מפקח פרטיות בגוף הביטחוני ([[בפרק זה]] - המפקח הפנימי), בהתאם לתנאי כשירות והכשרה שיורה עליהם ראש הרשות, בהתייעצות עם ראש הגוף הביטחוני.
: (ב) המפקח הפנימי ימונה לתקופת כהונה אחת, ורשאי ראש הגוף הביטחוני למנותו לתקופות כהונה נוספות, בהתייעצות עם ראש הרשות; תקופת כהונה של המפקח הפנימי לא תפחת משלוש שנים.
: (ג) לא תופסק כהונתו של המפקח הפנימי והוא לא יועבר מתפקידו אלא בהתייעצות עם ראש הרשות.
: (ד) המפקח הפנימי יהיה עובד הגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, או לעובד בכיר בגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, והוא יונחה מקצועית בידי ראש הרשות.
: (ה) המפקח הפנימי לא ימלא תפקיד נוסף ולא יעסוק בעיסוק נוסף, העלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו לפי [[פרק זה]].
: (ו) הגוף הביטחוני יעמיד לרשות המפקח הפנימי אמצעים נאותים הדרושים למילוי תפקידו לפי [[פרק זה]].

@ 23כב. תפקידי המפקח הפנימי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המפקח הפנימי יפקח על יישום הוראות חוק זה בגוף הביטחוני ויקיים בקרה על ביצוען, ובין השאר -
: (1) יכין תוכנית עבודה שנתית שתובא לאישור ראש הגוף הביטחוני וראש הרשות, לפיקוח על קיום הוראות חוק זה ולבדיקת הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] והפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 23כו]] (בסעיף זה - תוכנית עבודה);
: (2) יבדוק את נוהלי הגוף הביטחוני ומדיניותו בתחום הגנת הפרטיות ועמידתם בהוראות הדין ואת מדיניות הגוף הביטחוני בתחום הגנת הפרטיות ועמידתה בהוראות לפי חוק זה;
: (3) יבדוק קיום הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] והפרה של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 23כו]], בהתאם להנחיות ראש הרשות;
: (4) ידווח לראש הרשות בלא דיחוי, בכפוף להוראות ההתאמה הביטחונית, כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], והמידור החלות על הגוף הביטחוני, על ממצאים של פעולות הפיקוח והבדיקה שביצע;
: (5) יקיים בקרה על אופן תיקון ליקויים שהתגלו בממצאי הפיקוח והבדיקה;
: (6) יקיים הכשרה והדרכה של עובדי הגוף הביטחוני בנושאי פרטיות;
: (7) יגיש לראש הגוף הביטחוני ולראש הרשות דין וחשבון שנתי על אופן הביצוע של תוכנית העבודה ועל קיום הוראות הדין בתחום הפרטיות בגוף הביטחוני.

@ 23כג. סמכויות המפקח הפנימי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לשם מילוי תפקידו יהיו למפקח הפנימי הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[סימן ב' בפרק ד'1]], וכן תחול עליו החובה למחוק מידע מדגמי כאמור [[בסעיף 23י(ג)]], בשינויים המחויבים.

@ 23כד. סמכויות ראש הרשות לגבי גופים ביטחוניים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות רשאי להורות למפקח הפנימי לקיים פעולות, ובכלל זה פעולות משלימות או פעולות נוספות על הפעולות שביצע המפקח הפנימי, או לפעול לתיקון ליקויים.
: (ב) ראש הרשות רשאי להשתמש בסמכויות המסורות לו לפי [[פרק ד'3]] אם מצא כי הופרה הוראה מן ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] או הוראה המנויה [[בסעיף 23כו]], על סמך דיווח של המפקח הפנימי, או אם מצא כי יש חשש כי הופרה הוראה מן ההוראות המנויות כאמור והורה למפקח הפנימי לברר אם בוצעה הפרה, והמפקח הפנימי לא בירר את ההפרה בתוך זמן סביר שיקבע ראש הרשות לאחר שנועץ במפקח הפנימי, והתקיימו הוראות [[סעיף 23כז]].
: (ג) סבר ראש הרשות כי הממצאים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) מעלים חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה או שנודע לו בדרך אחרת על ביצוע עבירה כאמור, יהיו נתונות לחוקר סמכויות האכיפה לפי [[סעיף 23נא]], אלא אם כן הייתה רשות חקירה אחרת המוסמכת על פי דין לחקור עבירות באותו גוף ביטחוני; לעניין סעיף זה, &quot;רשות חקירה אחרת&quot; - למעט משטרת ישראל.
: (ד) לא יעשה חוקר או ראש הרשות שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי גוף ביטחוני, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ד'3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': סמכות ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23כה. סמכות להורות על הפסקת הפרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(9)]], או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי [[סעיף 2]], רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
: (ב) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע עיבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או הרשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור, בניגוד [[לסעיף 8(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
: (ג) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, עיבד מידע בניגוד להוראות התקנות המנויות [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
: (ד) מצא ראש הרשות כי התקיים האמור בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל שליטה במאגר מידע או למחזיק במאגר המידע שחייב במינוי ממונה על הגנת פרטיות לפי [[סעיף 17ב1(א)]], הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה, ולהורות לו על הפסקת ההפרה ועל הדרך שבה עליו לתקנה; קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי [[סעיף 23כו(ד)(1)(ז)]], רשאי ראש הרשות להורות כאמור גם לעניין פסקה (5) שלהלן:
:: (1) לא סופקו לממונה על הגנת הפרטיות התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו או שהוא לא היה מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות, בניגוד [[לסעיף 17ב2(ב)]];
:: (2) הממונה על הגנת הפרטיות אינו מדווח ישירות לבעלי התפקידים המנויים [[בסעיף 17ב2(ג)]];
:: (3) הממונה על הגנת הפרטיות אינו בעל הידע והכישורים הנדרשים לפי [[סעיף 17ב3(א)]];
:: (4) הממונה על הגנת הפרטיות ממלא תפקיד נוסף או כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר באופן שעלול להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה בניגוד [[לסעיף 17ב3(ג)]];
:: (5) בעל השליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד [[לסעיף 17ב1(א)(3) או (4)]].
: (ה) בהוראה להפסקת הפרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) יציין ראש הרשות את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, הדרישה לתיקון ההפרה והמועד לתיקונה;
:: (2) האפשרות שיוטל על המפר עיצום כספי אם לא יפסיק את ההפרה;
:: (3) זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי סעיף קטן (ו).
: (ו)(1) על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על הפסקת הפרה כאמור.
:: (2) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
:: (3) הוגש ערעור כאמור, לא יראו בהפרת הוראת ראש הרשות לפי סעיף זה כהפרה עד שייתן בית המשפט הוראה אחרת.
: (ז) ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23כו. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 150,000 שקלים חדשים, ואם במאגר המידע היה מידע אישי על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו את כפל הסכום:
:: (1) עשה אחד מאלה:
::: (א) עיבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום בלי שנרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 8א(א)]];
::: (ב) כלל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי [[סעיף 9]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
::: (ג) לא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרטים המנויים [[בסעיף 9(ב)]] או בפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 9(ג)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]], למעט שינוי במענו של בעל השליטה במאגר המידע;
:: (2) לא מסר לראש הרשות הודעה על מאגר מידע החייב בהודעה לפי [[סעיף 8א(ב)]] או שלא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרט מהפרטים המפורטים [[באותו סעיף]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שהמאגר היה רשום במרשם או בלי שאחת ממטרותיו הרשומות של המאגר היא שירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (4) לא הודיע לראש הרשות כי הוא מקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם להוראות [[סעיף 23ג]] והמידע נאגר במאגר מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 23ד(ג)]].
: (ב) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 15,000 שקלים חדשים:
:: (1) סירב לאפשר לאדם שמידע אישי עליו מוחזק במאגר המידע לעיין במידע האישי שעליו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]];
:: (2) ביצע שינוי במידע האישי שברשותו בלי שהודיע עליו לכל מי שקיבל את המידע, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14(ב)]];
:: (3) לא הודיע למבקש על סירוב לתקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבבעלותו או למוחקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14(ג)]];
:: (4) לא תיקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבהחזקתו, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ד)]];
:: (5) לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם [[לסעיף 17ו(ב)]], שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, בניגוד להוראות [[סעיף 17ו(ד)]];
:: (6) לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם [[לסעיף 17ו(ג)]], כי מידע אישי המתייחס אליו, לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסוימים, בניגוד להוראות [[סעיף 17ו(ד)]].
: (ג)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום השווה למכפלה של 50 שקלים חדשים במספר בני האדם שאליהם נעשתה הפנייה או הדרישה, כמפורט להלן, ואם הייתה הפנייה או הדרישה לגבי מידע בעל רגישות מיוחדת - בסכום השווה למכפלה של 100 שקלים חדשים במספר בני האדם כאמור:
::: (א) פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, בלי שמסר לו הודעה כנדרש [[בסעיף 11]];
::: (ב) פנה לאדם בדיוור ישיר, בניגוד להוראות [[סעיף 17ו(א)]];
::: (ג) בעל שליטה במאגר מידע שלא פירט על דרישת מידע אישי, כי הוא מוסר דרך קבע מידע בהתאם [[לסעיף 23ג]], בניגוד להוראות [[סעיף 23ד(א)]].
:: (2) היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ-30,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 30,000 שקלים חדשים.
: (ד)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם:
::: (א) פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, והפנייה נעשתה לקבוצה בלתי מסוימת של בני אדם, בלי שמסר לו הודעה כנדרש [[בסעיף 11]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
::: (ב) לא מינה ממונה על אבטחת מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]];
::: (ג) לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב1(א)(1) או (2)]];
::: (ד) עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שיש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו וכן רישום המציין למי מסר כל אוסף נתונים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 17ה]];
::: (ה) בעל שליטה במאגר מידע שלא קִיים רישום של המידע האישי שמסר בהתאם [[לסעיף 23ג]], בניגוד להוראות [[סעיף 23ד(ב)]];
::: (ו) לעניין בעל שליטה במאגר מידע המנוי [[בסעיף 17ב1(א)(1) או (2)]] - לא מילא אחר הוראות ראש הרשות להפסקת הפרה או לתיקונה, בניגוד להוראות [[סעיף 23כה(ד)]];
::: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע, בצו, שהוראות פסקת משנה (ו) יחולו גם לעניין בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק המנוי [[בסעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)]].
:: (2) בעיצום כספי לפי פסקאות משנה (ד) ו-(ה) יחושב סכום העיצום הכספי לפי מספר בני האדם שאין לגביהם רישום כאמור באותן פסקאות משנה.
:: (3) היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ-20,000 שקלים חדשים, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - קטן מ-40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.
: (ה)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - בסכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם:
::: (א) לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(א)]] להפסיק שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(9)]], או להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי [[סעיף 2]];
::: (ב) עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שאינה כדין, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)]], אלא אם כן העיבוד נעשה רק בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::: (ג) לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ב)]] להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או להפסיק להרשות לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור;
::: (ד) עיבד מידע אישי בלא הרשאה של בעל השליטה במאגר המידע, או בחריגה מהרשאה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]];
::: (ה) בעל שליטה במאגר מידע שמסר מידע מאת גוף ציבורי, בניגוד להוראות [[סעיף 23ב]], בלי שהתקיימו הוראות [[סעיף 23ג]].
:: (2) היה סכום העיצום הכספי כאמור בפסקה (1) קטן מ-200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים.
: (ו) עיבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מידע אישי במאגר שלא בהתאם למטרה שנקבעה לו, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)]], בנסיבות שבהן היה ניתן לקבוע כדין מטרה כאמור, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הקבוע [[בפרט (1) לתוספת השלישית]].
: (ז) לא מסר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מסמך או עותק מחומר מחשב למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 23י(א)(2) או (3)]], רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בשיעור של 300,000 שקלים חדשים.
: (ח) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 36]], כמפורט [[בטור א' לתוספת השלישית]], החלה עליו, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הקבוע לגביו [[התוספת האמורה|בטור ב', בטור ג', בטור ד' או בטור ה']] לצד אותה הוראה, לפי העניין, ואם מאגר המידע הוא מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה [[בתוספת האמורה]] ויש בו מידע על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו כפל הסכום הקבוע [[התוספת האמורה|בטור ה']] לצד אותה הוראה.
: (ט)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 36]], [[בתוספת הרביעית]], כמפורט [[בטור א' בחלק א' לאותה תוספת]], רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הקבוע [[התוספת האמורה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.
:: (2) לא מילא בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע אחר הוראות ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] להפסיק הפרה של הוראות התקנות כאמור [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[התוספת האמורה|בטור ב']] לצד אותה הוראה [[באותה תוספת]].
: (י)(1) נמסרה למחזיק במאגר מידע דרישת תשלום בשל הפרת הוראה כאמור בסעיף קטן (ח), יודיע על כך ראש הרשות לבעל השליטה במאגר המידע בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה למחזיק, ויורה לבעל השליטה במאגר לפעול להפסקת ההפרה בידי המחזיק, והכול בתוך תקופה, כפי שיורה ראש הרשות.
:: (2) לא הופסקה ההפרה כאמור בפסקה (1) ולא ביצע בעל השליטה במאגר מידע את שדרש ממנו ראש הרשות לשם הפסקת ההפרה, רשאי ראש הרשות למסור לו הודעה על כוונת חיוב כאמור [[בסעיף 23כז]] בשל אותה הפרה, ויחולו לגבי בעל השליטה במאגר המידע לעניין אותה הפרה, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי [[סימן זה]], כאילו הוא היה המפר; סכום העיצום הכספי שיוטל על בעל השליטה במאגר המידע בשל הפרה כאמור יהיה הסכום שניתן להטיל על המחזיק בשל אותה הפרה.

@ 23כז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין ראש הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני ראש הרשות לפי הוראות [[סעיף 23כח]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 23כט(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 23ל]], ושיעור התוספת.

@ 23כח. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 23כז]] רשאי לטעון את טענותיו, לפני ראש הרשות, בכתב או בעל פה, לפי החלטת ראש הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 23כט. החלטת ראש הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 23כח]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 23לא]].
: (ב) החליט ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו וכן את זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי [[סעיף 23מה]];
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט ראש הרשות את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 23כח]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 23ל. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א)(1) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק המאה שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
:: (2) הוגש ערעור על החלטת דרישת התשלום, לא תבוא במניין הימים לעניין פסקה (1) התקופה שעד להכרעת בית המשפט בעניין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], שבוצעה לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 23לא. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: ראש הרשות אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת החמישית]] ובשיעורים הקבועים בה.

@ 23לב. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני ראש הרשות כאמור [[בסעיף 23כט(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי ראש הרשות או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור, לפי העניין.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בסעיף 23כו]] והסכומים הקבועים [[בתוספת השלישית]], [[בתוספת הרביעית]] [[ובתוספת החמישית]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה בשנת 2026; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) ראש הרשות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 23לג. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 23כט]].

@ 23לד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], בשינויים המחויבים.

@ 23לה. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ג': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23לו. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן ב']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) בהתראה מינהלית יציין ראש הרשות מהו המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, ואת אופן החישוב של סכום העיצום, כאמור [[בסעיף 23לח]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 23לז]].
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ״ו–2026]].))

@ 23לז. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 23לו]], רשאי הוא לפנות לראש הרשות, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל ראש הרשות בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת ראש הרשות תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 23לח. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת, ויחולו הוראות [[סעיף 23ל(א)]], וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 23כז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 23ל(ב)]], וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 23כז]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23לט. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות למסור למפר הודעה בכתב על אפשרותו להגיש לראש הרשות כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן ב']].

@ 23מ. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 23לט]] ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע ראש הרשות ושתחילתה ביום הגשת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) ראש הרשות רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות, לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הרשות עירבון בסכום העיצום הכספי שראש הרשות היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]].
: (ד) ראש הרשות רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

@ 23מא. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 23לט]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו ראש הרשות הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 23כז]].
: (ב) ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 23מב. הפרת התחייבות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 23ל(א)]] או כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 23ל(ב)]], לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) ראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 23כז]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) מסר ראש הרשות למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 23כט(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני ראש הרשות לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 23כט(ד)]], יחלט ראש הרשות את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט ראש הרשות, לפי [[סעיף 23מ(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 23כט]] הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית, מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;
:: (2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 23מ(ב)]] - יחלט ראש הרשות את העירבון, ואם החליט, לפי [[סעיף 23מ(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 23כט]] לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; ראש הרשות לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו ראש הרשות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]], בשל אותה הפרה.

@ 23מג. השבת העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

=== סימן ה': הוראות שונות לעניין עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23מד. עיצום כספי בשל הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה וכן על מעשה המהווה הפרה של הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 23כו]] ושל הפרה לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 23מה. ערעור, עיכוב ביצוע והחזר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על הפעלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי [[סימנים ב' עד ה']] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ביצוע הפעולה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על החלטת ראש הרשות לפי [[סימנים ב' עד ה']], כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך ראש הרשות או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
: (ד) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

@ 23מו. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הטיל ראש הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד, אלא אם כן הוא תאגיד המנוהל על ידי יחיד ושמו של התאגיד כשם הבעלים היחיד שלו.
: (ב) פרסום לפי סעיף זה לא יתבצע אלא לאחר שניתנה למפר הזדמנות לטעון את טענותיו; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 23כח]], ובלבד שראש הרשות הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 23כז]].
: (ג) הוגש ערעור על החלטת ראש הרשות להטיל עיצום כספי, יפרסם ראש הרשות, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), ראש הרשות -
:: (1) לא יפרסם את שמו של מפר שהוא תאגיד, אם שוכנע כי ההפרה היא קלת ערך בנסיבות העניין, אלא אם כן הפרסום נחוץ לאזהרת ציבור בני האדם שפרטיהם נמצאים במאגר;
:: (2) יפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד או של תאגיד ששמו כשם הבעלים היחיד שלו, אם סבר שהדבר נחוץ לאזהרת הציבור.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם ראש הרשות פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ו) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 23מז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת, כאמור [[בסעיף 23טז]]; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו ראש הרשות הליכים לפי [[סימנים ב' עד ה']] בשל ההפרה.

@ 23מח. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[סימנים ב' עד ה']] לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות ואחראי על תחום העיצומים הכספיים; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ו': צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23מט. צו שיפוטי להפסקת פעולות עיבוד מידע או צו למחיקת מידע אישי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה של הוראות לפי [[סעיף 2(9)]], [[8(ב), (ג) או (ד)]], [[17]] [[או 23ב]], רשאי הוא לבקש מבית משפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה - בית המשפט) לתת צו לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, להפסקת פעולות עיבוד מידע הגורמות להפרה או שיש חשש שיגרמו להפרה (בסעיף זה - צו הפסקה), וכן רשאי בית המשפט להורות לשם כך על מחיקת המידע האישי שבמאגר המידע במלואו (בסעיף זה - צו מחיקה).
: (ב) בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א), כפי שהתבקש או בשינויים, אם שוכנע כי התקיימו כל אלו:
:: (1) יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה כאמור באותו סעיף קטן;
:: (2) אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה למניעת ביצוע ההפרה;
:: (3) הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מההפרה עולה על הנזק שעלול להיגרם ממתן הצו הנוגע אליה, ובכלל זה הפגיעה בחופש הביטוי שעלולה להיגרם ממתן הצו;
:: (4) חומרת ההפרה מצדיקה את מתן הצו.
: (ג)(1) צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני בית המשפט, ואם הצו מופנה כלפי מחזיק - גם למחזיק, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.
:: (2) צו הפסקה שלא במעמד צד כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; בתקופה כאמור לא יינתן צו מחיקה.
:: (3) בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו לפי סעיף זה אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
: (ה) על הליך לפי סעיף זה יחולו הוראות [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], בשינויים המחויבים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליך לפי סעיף זה; עד לקביעת הוראות כאמור, יחולו הוראות [[תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע&quot;ז-2017]], בשינויים המחויבים.

== פרק ד'4: סמכויות אכיפה ועונשין (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': סמכויות אכיפה (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23נ. הסמכת חוקרים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות רשאי להסמיך חוקר מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (להלן - חוקר), אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 23נא(א)(3)]] - הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
: (ב) הסמכתו של חוקר לפי סעיף זה, תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כחוקר ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת חוקר).
: (ג) הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

@ 23נא. סמכויות אכיפה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 5]], בנסיבות המנויות [[בסעיף 2(9)]], והחשד הוא שהעבירה נעברה לגבי ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע, או היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי [[פרק ב']] או לפי [[פרק זה]], רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]] והוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס&quot;ב-2002]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה כאמור;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי [[סעיפים 23 עד 24 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו.
: (ב) על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו-(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31 עד 42]] [[+|ו-45, לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ג)(1) היה לחוקר יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחוקרו במקום הימצאו; היה הזיהוי בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את אותו אדם במקום הימצאו, רשאי החוקר לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו למשרדי הרשות או לזמנו למשרדי הרשות למועד אחר שיקבע; מי שזומן למשרדי הרשות, יתייצב במועד שזומן אליו.
:: (2) על עיכוב לפי פסקה (1) יחולו הוראות [[+|סעיפים 66]], [[+|67]], [[+|ו-72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך, ויראו את משרדי הרשות שראש הרשות הכריז עליהם בהודעה ברשומות כתחנת משטרה לעניין הוראות [[חוק המעצרים]].

@ 23נב. זיהוי חוקר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) מתקיימות לגביו הוראות לעניין זיהוי מפקח לפי [[סעיף 23יא]], בשינויים המחויבים;
:: (2) הוא לובש מדי חוקר, בצבע ובצורה שהורה ראש הרשות לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 23יב(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין החובות כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ב': עבירות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23נג. הפרעה לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המפריע לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 23נד. הטעיית ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני (תיקון: תשפ&quot;ד)
: העושה אחד מאלה בכוונה להטעות את ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני, דינו - מאסר שנתיים:
: (1) כולל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי [[סעיף 9]] או בהודעה על שינוי בפרטים המנויים [[בסעיף 9(ב)]] או בהודעה לפי [[סעיף 8א(ב)]];
: (2) מוסר פרטים שאינם נכונים במענה לדרישה של מפקח לפי [[סעיף 23י(א)(1) עד (3)]] או של מומחה חיצוני לפי [[סעיף 23יח(ו)]].

@ 23נה. עיבוד מידע ממאגר מידע בלא הרשאה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המעבד מידע אישי ממאגר מידע בלא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]], דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 23נו. מסירת פרטים לא נכונים בפנייה לקבלת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הפונה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבוד המידע במאגר מידע ומוסר לו פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות [[סעיף 11]], בכוונה להטעותו באשר למסירת המידע האישי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 23נז. מסירת מידע מגוף ציבורי שלא כדין (תיקון: תשפ&quot;ד)
: גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]] שהוא תאגיד, עובד של גוף ציבורי כאמור או מי שפועל מטעם גוף ציבורי כאמור, המוסר מידע אישי שעל העברתו חל איסור לפי הוראות [[סעיף 23ב]], במטרה שגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע יעבד אותו, דינו - מאסר שלוש שנים.

== פרק ד'5: הוראות לעניין בחירות (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 23נח. [[פרק ד'5]] - הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בחירות כלליות לרשויות&quot; - הבחירות הכלליות כמשמעותן [[בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]];
:- &quot;בחירות לרשות מקומית&quot; - בחירות כהגדרתן [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] או [[בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ&quot;ד-1994]], למעט בחירות לוועד המקומי של יישוב במועצה אזורית;
:- &quot;ועדת הבחירות המרכזית&quot; - כמשמעותה [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבחירות (דרכי תעמולה)&quot; - [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק המועצות האזוריות&quot; - [[=חוק המועצות האזוריות|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חוק הרשויות המקומיות (בחירות)&quot; - [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;יושב ראש ועדת בחירות אזורית&quot; - יושב ראש ועדת בחירות אזורית שנקבע לפי [[סעיף 17ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], בנוגע לבחירות לרשות מקומית שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן;
:- &quot;מועמד בבחירות לרשות מקומית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מתחילת תקופת הבחירות הכלליות לרשויות ועד יום הגשת הרשימות -
::: (א) מפלגה כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] וסיעה של הכנסת;
::: (ב) סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה [[בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]];
::: (ג) מי שזכאי, לפי [[סעיף 16(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]], לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי [[סעיף 16(ג) לחוק האמור]];
::: (ד) מי שזכאי, לפי [[סעיף 5ב(א)(1) לחוק המועצות האזוריות]], לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) החל מיום הגשת רשימות מועמדים - רשימת מועמדים בבחירות למועצה של רשות מקומית ומועמד לראש רשות מקומית וכן מי שהגיש את רשימת המועמדים או הצעת המועמד, למעט קבוצה של בוחרים;
:- &quot;מפלגה&quot; - כהגדרתה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], ולעניין החלק מתקופת בחירות לכנסת המתחיל ביום שלאחר המועד האחרון להגשת רשימת מועמדים לכנסת לוועדת הבחירות המרכזית - מפלגה כאמור שהגישה רשימת מועמדים המשתתפת בבחירות לכנסת;
:- &quot;תקופות בחירות&quot; - תקופת הבחירות לכנסת או תקופת הבחירות הכלליות לרשויות;
:- &quot;תקופת הבחירות הכלליות לרשויות&quot; - תקופה שתחילתה ביום ה-101 שלפני יום הבחירות הכלליות לרשויות, וסיומה ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות האמור;
:- &quot;תקופת בחירות לכנסת&quot; - תקופה שתחילתה ביום הקובע, כהגדרתו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]], וסיומה ביום פרסום תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת]];
:- &quot;תקופת הבחירות לרשות&quot; - תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים או הצעות המועמד וסיומה היום ה-14 שלאחר יום הבחירות.

@ 23נט. הפעלת סמכויות לפי [[פרקים ד'1]] [[ו-ד'3]] בתקופות בחירות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות, מפקח או חוקר לא יפעיל, בתקופות בחירות, סמכות הנתונה לו לפי סעיפים המנויים להלן בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, הנוגעת למאגר מידע אשר מפלגה או מועמד בבחירות לרשות מקומית הם בעלי השליטה בו, שהם או מי שמחזיק במאגר מידע כאמור מטעמם ביצעו, אלא אם כן קיבל אישור לפי סעיף קטן (ב):
:: (1) כניסה למקום, לפי [[סעיף 23י(א)(4)]];
:: (2) הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי, לפי [[סעיף 23יד]];
:: (3) הגשת בקשה לצו הפסקה, לפי [[סעיף 23מט]];
:: (4) סמכות לתפוס כל חפץ, לפי [[סעיף 23נא(א)(2)]];
:: (5) הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב, לפי [[סעיף 23נא(א)(3)]];
:: (6) הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 23כז]];
:: (7) מסירת התראה מינהלית, לפי [[סעיף 23לו]];
:: (8) מסירת הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי [[סעיף 23לט]].
: (ב) סמכות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתופעל -
:: (1) בתקופת בחירות לכנסת, לעניין מאגר מידע אשר מפלגה היא בעלת השליטה בו - באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית;
:: (2) בתקופת בחירות כלליות לרשויות, לעניין מאגר מידע שמפלגה כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] או סיעה של הכנסת היא בעלת שליטה בו - באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ולעניין מאגר מידע אשר מועמד אחר בבחירות לרשויות מקומיות הוא בעל השליטה בו - באישור יושב ראש ועדת בחירות אזורית.
: (ג) לפני מתן אישור לפי סעיף זה ייתן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, הזדמנות למפלגה או למועמד בבחירות ברשות המקומית הנוגעים בדבר להשמיע את טענותיהם; ואולם לגבי סמכות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (5) רשאי יושב ראש ועדת בחירות כאמור לתת אישור להפעלת הסמכות בלי לבקש את עמדת המפלגה או המועמד בבחירות ברשות המקומית, מטעמי דחיפות או אם יהיה בכך כדי לסכל את מטרת הפעלת הסמכות המבוקשת; נסיבות העניין וטעמי הדחיפות יפורטו בהחלטת יושב הראש.
: (ד) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית לא ייתן אישור להפעלת סמכות לפי סעיף זה, אם מצא כי הדבר יפגע באופן מהותי ביכולתם של המפלגה או של המועמד בבחירות ברשות המקומית, לפי העניין, להתמודד בבחירות או לנהל את הקשר עם ציבור הבוחרים, וכי עוצמת הפגיעה הצפויה כאמור עולה על הסיכון לפגיעה בפרטיות ועל הסיכון לפגיעה באינטרס הציבורי העומד בבסיס הפעלת הסמכות; אישור כאמור יכול שיהיה בתנאים.
: (ה) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש ועדת בחירות אזורית הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ו) החליט ראש הרשות, מפקח או חוקר להפעיל סמכות לפי סעיף זה בתקופת בחירות לרשות מקומית שמתקיימות ביום שאינו יום הבחירות הכלליות לרשויות, בנוגע למאגר מידע שהמועמד בבחירות לרשות מקומית הוא בעל השליטה בו, רשאי המועמד בבחירות לרשות מקומית לבקש מיושב ראש ועדת בחירות אזורית, ואם הוא מפלגה כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] או סיעה של הכנסת - מיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לקבוע כי הסמכות האמורה לא תופעל בתקופת הבחירות לאותה רשות מקומית, אם ימצא כי התקיים האמור בסעיף קטן (ד), או להתנות את הפעלת הסמכות בתנאים; על בקשה והחלטה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ה), בשינויים המחויבים.
: (ז) על הליכים לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17ד]] [[ו-17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], בשינויים המחויבים.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין בחירות לרשות מקומית אחרת או למועצה אזורית אחרת המתוקצבת מתקציב המדינה, למעט ועד מקומי.
: ((פורסמו [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים), התשפ״ה–2025]].))

== פרק ה': שונות (תיקון: תשמ&quot;ה) ==

@ 24. דין המדינה (תיקון: תשמ&quot;ה)
: חוק זה חל על המדינה.

@ 25. מות הנפגע
: (א) אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להגיש תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.
: (ב) אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.

@ 26. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 27. החלת הוראות [[מחוק איסור לשון הרע]]
: על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות [[+|סעיפים 21]], [[+|23]] [[ו-24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 28. ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם
: במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.

@ 29. צווים נוספים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;
:: (2) על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;
:: (3) על מסירת החומר הפוגע לנפגע;
:: (4) על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו [[בסעיף 23ה]], או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.

@ 29א. פיצוי בלא הוכחת נזק (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 5]], רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
: (ב)(1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי [[סעיף 4]], רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
:: (2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
: (ג) לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.
: (ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - מדד חודש מאי 2007.

@ 30. אחריות בשל פרסום בעתון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא של העתון.
: (ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עורך עתון&quot; - לרבות עורך בפועל.

@ 31. אחריות של מדפיס ומפיץ (תיקון: תשע&quot;ז)
: פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.

@ 31א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 31ב. עוולה בנזיקין (תיקון: תשנ&quot;ו)
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות [[פרקים ב']] [[או ד']] או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 32. חומר פסול לראיה
: חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.

@ 33. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].))

@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ&quot;ה-1965]].))

@ 35. שמירת דינים
: הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.

@ 36. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר:
: (1) תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017]].))
: (2) תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס&quot;א–2001]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ&quot;ג-2023]].))
: (3) כללי התנהגות ואתיקה לבעלי שליטה או למחזיקים של מאגרי מידע ולעובדיהם;
: (4) הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

@ 36א. אגרות (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשפ&quot;ד)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע אגרות בעבור עיון במאגרי מידע לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 36ב. שינוי התוספות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, לתקן את [[התוספת השלישית]], [[התוספת הרביעית]] [[והתוספת החמישית]].

@ 37. תחילה
: תחילתו של [[פרק ב']] ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;&quot;הרשות&quot;, &quot;הרשות להגנת הפרטיות&quot;&quot;, בסעיף 3]]))) ====
=== נוסח [[dec1890-2022 |  החלטת הממשלה מס' 1890]] ===
@ : נושא ההחלטה:
: עצמאות הרשות להגנת הפרטיות ותיקון החלטת ממשלה
@ : מחליטים:
: בהמשך [[2006_des4660 | להחלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19 בינואר 2006]], [[2012_des4820 | מס' 4820 מיום 28 ביוני 2012]] [[page:dec3019 | ומס' 3019 מיום 7 בספטמבר 2017]]:

@ 1. : (א) הרשות להגנת הפרטיות (להלן: הרשות) היא יחידה במשרד המשפטים שבראשה עומד ראש הרשות.
: (ב) הרשות תהיה עצמאית בהפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות לשם מילוי תפקידיה באמצעות עובדי הרשות ובהתאם להוראות כל דין, ותקציב הפעילות של הרשות ינוהל בנפרד בתוך תקציב משרד המשפטים. מתוך כיבוד עצמאותה של הרשות, תפעל הרשות באופן בלתי תלוי בעת הפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות.

@ 2. : תפקידי הרשות הם בין היתר אלו:
: (א) לפקח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981 והתקנות שלפיו ביחס למאגרי מידע.
: (ב) לחקור חשדות לביצוע עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981 ביחס למאגרי מידע בהתאם לסמכויותיה על פי דין.
: (ג) להעלות את המודעות בציבור לזכות לפרטיות במאגרי מידע, לערך ההגנה על הפרטיות ולחשיבותו בעידן המידע, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.
: (ד) לטפל בפניות ציבור שיש בהן ממש בעניין פגיעה בנושאי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981.
: (ה) לפתח וליישם תוכניות מקצועיות והכשרות בתחומי פעילותה.
: (ו) לקדם ולקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם ובמסגרת פורומים בין-לאומיים שבהם משתתפים גופים מקבילים.
: (ז) לבצע את סמכויות רשם הגורמים המאשרים לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

@ 3. : (א) בהמשך להחלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19.1.2006 ומס' 3543 מיום 11.2.2018, לקבוע כי תנאי הכשירות למינוי כראש הרשות יהיו כדלקמן:
:: (1) מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות כשופט של בית המשפט המחוזי;
:: (2) לא ימונה לראש הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) יובהר, כי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4470 מיום 8.2.2009, ראש הרשות ימונה לתקופת כהונה אחת בת שש שנים.

@ 4. : לתקן את החלטת הממשלה מס' 4660 מיום 19.1.2006 ולקבוע כי:
: (א) הממשלה תמנה את ראש הרשות בהודעה ברשומות כרשם לעניין [[חוק זה|סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) שר המשפטים ימנה את ראש הרשות כרשם לעניין [[סעיף 9 לחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[פסקה (12) להגדרה &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot;, בסעיף 3]]))) ====
@ (1) : מידע על חברות בארגון עובדים כאמור [[בתקנה 7 לתקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ&quot;ג-2023]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 23כו(ח)]]))) ====
=== עיצום כספי על הפרת [[תקנות אבטחת מידע]] ===
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;גורם חיצוני&quot; - כמשמעותו [[תקנות אבטחת מידע|בתקנה 15(א) לתקנות]];
:- &quot;יחיד&quot; - אדם וקרובו, אדם ובא כוחו; לעניין זה &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה וכן צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה;
:- &quot;מאגר המנוהל בידי יחיד&quot; - מאגר מידע שבעל השליטה בו הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד או תאגיד בבעלות שני יחידים, ושלכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש, ולמעט מאגרי מידע כמפורט להלן:
:: (1) מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
:: (2) מאגר מידע שיש בו מידע אישי על אודות 10,000 בני אדם ומעלה;
:: (3) מאגר מידע הכולל מידע אישי שבעל המאגר כפוף בשלו לחובת סודיות מקצועית לפי דין או לפי עקרונות של אתיקה מקצועית;
:- &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית&quot; - מאגר מידע שאינו מאגר המנוהל בידי יחיד שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מטרתו העיקרית אינה איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
:: (2) בעל השליטה במאגר המידע אינו גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]];
:: (3) אם יש במאגר מידע בעל רגישות מיוחדת מתקיים בו גם אחד מאלה:
::: (א) מספר בעלי ההרשאה למאגר אצל בעל השליטה אינו עולה על עשרה;
::: (ב) המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת רק על אודות המועסקים אצל בעל השליטה או הספקים שלו, הוא משמש למטרות ניהול העסק של בעל השליטה במאגר המידע בלבד והוא מהסוגים שלהלן בלבד:
:::: (1) מידע לפי פסקאות (2), (6) ו-(8) עד (10) להגדרה &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot;;
:::: (2) מידע אישי על נטייתו המינית של המועסק או של בן זוגו, הנובע ממידע שמסר המועסק;
:::: (3) מידע אישי על אודות אמונותיו הדתיות;
:::: (4) מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי כאמור בפסקה (4) להגדרה &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot; שהוא תמונת פנים בלבד;
:- &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית&quot; - מאגר שאינו מאגר מידע המנוהל על ידי יחיד ואינו מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) מטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
:: (2) בעל השליטה בו הוא גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23 לחוק]];
:: (3) המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת, למעט מידע בעל רגישות מיוחדת המוחרג בפסקה (3)(ב) להגדרה &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית&quot;;
:- &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה&quot; - מאגר מידע שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) מאגר מידע כאמור בפרט (1) להגדרה &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית&quot; או מאגר מידע שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת שמספר בעלי ההרשאה אצל בעל השליטה בו עולה על 100 או שיש בו מידע אישי על אודות 100,000 בני אדם ומעלה;
:: (2) מאגר מידע שיש בו מזהים ביומטריים של 100,000 בני אדם ומעלה;
:- &quot;תקנות אבטחת מידע&quot; - [[=תקנות אבטחת מידע|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע&quot;ז-2017]].

@ : {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;60%&quot; | ההפרה !! colspan=&quot;4&quot; width=&quot;40%&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר המנוהל בידי יחיד}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) הכנת מסמך הגדרות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא הגדיר במסמך הגדרות המאגר את כל העניינים האמורים [[בתקנה 2(א) לתקנות אבטחת מידע]], בניגוד להוראות [[אותה תקנה]], לרבות סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע לפי תקנת משנה (3), בשים לב לרשימת סוגי המידע המהווים מידע בעל רגישות מיוחדת לפי [[סעיף 3 לחוק]] || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) עדכון מסמך הגדרות מאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא עדכן את מסמך הגדרות המאגר, בניגוד להוראות [[תקנה 2(ב) לתקנות אבטחת מידע]] || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בדיקת מידע עודף: בעל שליטה במאגר מידע שלא בחן או תיעד את הבחינה אם אין המידע שהוא שומר במאגר רב מן הנדרש למטרות המאגר, בניגוד להוראות [[+|תקנה 2(ג)]] [[או 19(ב) לתקנות אבטחת מידע]] || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) הכנת נוהל אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע במסמך נוהל אבטחת מידע בהתאם למסמך הגדרות המאגר [[ותקנות אבטחת מידע]] (להלן - נוהל אבטחה), בניגוד להוראות [[תקנה 4(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) נוהל אבטחה - הכנה, שמירה וקביעת הוראות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא עשה אחד מאלה:
:: (א) שמר את נוהל האבטחה כך שפרטים ממנו יימסרו לבעלי הרשאה רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע תפקידיהם, בניגוד להוראות [[תקנה 4(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ב) כלל בנוהל האבטחה את הפרטים המנויים [[בתקנה 4(ג) לתקנות אבטחת מידע]]; ולעניין מאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה - כלל בו התייחסות לפרטים המנויים [[בתקנה 4(ד) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות כאמור [[בתקנה 9(ב)(2) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ג) קבע בנוהל האבטחה הוראות לעניין התמודדות עם אירועי אבטחת מידע או לעניין דיווח לבעל השליטה במאגר, בניגוד להוראות [[תקנה 11(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ד) פירט בנוהל האבטחה את העניינים המנויים [[בתקנה 15(א)(2)(א) עד (ה) לתקנות אבטחת מידע]], בניגוד להוראות [[תקנה 15(א)(3) לתקנות האמורות]]
| - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) מבנה המאגר ומערכותיו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא החזיק מסמך מעודכן של מבנה מאגר המידע או רשימת מצאי מעודכנת של מערכות המאגר, בהתאם להוראות [[תקנה 5(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) מסירת פרטי מבנה המאגר ורשימת מצאי: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר את המסמך המעודכן של מבנה מאגר המידע או את רשימת המצאי לפי הרשאות הגישה שנקבעו בהתאם להוראות [[תקנה 5(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : (8) הגנת מערכות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הבטיח כי המערכות המפורטות [[בתקנה 5(א)(1) לתקנות אבטחת מידע]] יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, באופן התואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו, בהתאם להוראות [[תקנה 6(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 1,000 || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : (9) סקר סיכונים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא דאג לכך שייערך סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע אחת ל-18 חודשים לפחות (להלן - סקר סיכונים), או שלא דן בתוצאות סקר הסיכונים שהועברו לו ולא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהן, או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו במסגרת סקר הסיכונים, בניגוד להוראות [[תקנה 5(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || - || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : (10) מבדקי חדירות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו מבדקי חדירות למערכות המאגר, אחת ל-18 חודשים לפחות, או שלא דן בתוצאות מבדקי החדירות או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו, בניגוד להוראות [[תקנה 5(ד) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || - || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : (11) בקרה ותיעוד כניסה לאתרים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים לבקרה ולתיעוד בהתאם להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : (12) ניהול כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלי שנקט אף אמצעי סביר כאמור [[בתקנה 7(א) לתקנות אבטחת מידע]], בניגוד להוראות [[אותה תקנה]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : (13) הדרכת כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלא שקיים לפני כן הדרכות או בלא שמסר לבעלי ההרשאות מידע כנדרש, בניגוד להוראות [[תקנה 7(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : (14) הדרכה תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים פעילות הדרכה תקופתית לבעלי ההרשאות שלו, בניגוד להוראות [[תקנה 7(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : (15) קביעה וניהול של הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע הרשאות גישה של בעלי הרשאות למאגר המידע ולמערכות המאגר, בניגוד להוראות [[תקנה 8(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע]], לפי העניין, או שלא ניהל רישום מעודכן של ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות [[תקנה 8(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין (להלן - רשימת הרשאות תקפות) || - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : (16) יישום נוהל הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי המאגר וטיבו, כדי לוודא כי הגישה למאגר המידע ולמערכות המאגר נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך בלבד לפי רשימת ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות [[תקנה 9(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : (17) יישום נוהל הרשאות הגישה לגבי בעל הרשאה שסיים את תפקידו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לביטול ההרשאות של בעל הרשאה שסיים את תפקידו, בניגוד להוראות [[תקנה 9(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : (18) מנגנון בקרה ותיעוד גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא ביצע אחד מאלה:
:: (א) דאג שינוהל מנגנון בקרה, בניגוד להוראות [[תקנה 10(א) ו-(ב) לתקנות אבטחת מידע]] (להלן - מנגנון בקרה) או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ב) קבע נוהל בדיקה שגרתי של נתוני התיעוד של מנגנון הבקרה וערך דוח של הבעיות שהתגלו וצעדים שננקטו בעקבותיהן, בניגוד להוראות [[תקנה 10(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ג) דאג שנתוני התיעוד של מנגנון הבקרה יישמרו למשך 12 חודשים לפחות, בניגוד להוראות [[תקנה 10(ד) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ד) יידע את בעלי ההרשאות במאגר בדבר קיום מנגנון הבקרה, בניגוד להוראות [[תקנה 10(ה) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין
| - || - || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : (19) תיעוד אירוע אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לתיעוד כל מקרה שבו התגלה אירוע המעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או לחריגה מהרשאה (להלן - אירועי אבטחת מידע), בניגוד להוראות [[תקנה 11(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : (20) דיון תקופתי באירועי אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים דיון באירועי אבטחת המידע או שלא בחן את הצורך בעדכון נוהל האבטחה ותיעד דיון ובחינה כאמור, בניגוד להוראות [[+|תקנה 11(ג)]] [[ותקנה 19(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[-#11|התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : (21) דיווח לרשות אודות אירוע אבטחה חמור: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הודיע לראש הרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור, או שלא דיווח לראש הרשות על הצעדים שנקט בעקבות האירוע, בניגוד להוראות [[תקנה 11(ד)(1) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 80,000 || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : (22) עדכון מערכות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו עדכונים שוטפים של מערכות המאגר, לרבות חומר המחשב הנדרש לפעולתן, או לכך שלא ייעשה שימוש במערכות שהיצרן לא תומך בהיבטי אבטחה שלהן בלא שניתן כל מענה אבטחתי, בניגוד להוראות [[תקנה 13(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : (23) אבטחת חיבור ברשת: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שחיבר את מערכות המאגר לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת, בלא התקנת כל אמצעי הגנה, בניגוד להוראות [[תקנה 14(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : (24) בקרה ופיקוח על גורם חיצוני (מיקור חוץ): בעל שליטה במאגר מידע שהתקשר עם גורם חיצוני לצורך קבלת שירות, שלא קבע במפורש בהסכם עם הגורם החיצוני את העניינים המנויים [[בתקנה 15(א)(2) לתקנות אבטחת מידע]] או שלא נקט כל אמצעי בקרה ופיקוח על עמידתו של הגורם החיצוני בהוראות שנקבעו בהסכם האמור בעניינים המפורטים [[בפסקאות משנה (ד) ו-(ו) עד (ח) בתקנה האמורה]], בניגוד [[לתקנה 15(א)(4) לתקנות אבטחת מידע]] || - || 4,000 || 80,000 || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : (25) תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר באופן מאובטח, במשך שנה לפחות, את הנתונים הנצברים במסגרת יישום הוראות [[+|תקנות 6(ב)]], [[+|8 עד 11]], [[+|14]], [[+|15(א)(4)]] [[ו-16 לתקנות אבטחת מידע]], החלות עליו, בניגוד להוראות [[תקנה 17(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : (26) גיבוי נתוני התיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא עשה אחד מאלה:
:: (א) גיבה את הנתונים שנשמרו באופן שיבטיח שיהיה ניתן, בכל עת, לשחזר את הנתונים למצבם המקורי, בניגוד להוראות [[תקנה 17(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ב) קבע במסמך את העניינים המנויים [[בתקנה 18(א)(1) ו-(3) לתקנות אבטחת מידע]] וכן קבע נהלים להבטחת שחזור הנתונים, כאמור [[בתקנה 17(ב) לתקנות האמורות]];
:: (ג) דאג לכך שיישמר עותק הגיבוי של הנתונים והנהלים האמורים [[בתקנה 18(א) לתקנות אבטחת מידע]] באופן שיבטיח את שלמות המידע ואת אפשרות שחזור המידע, בניגוד להוראות [[תקנה 18(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין
| - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : (27) הפרת חובות תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא תיעד את אופן ביצועה של פעולה שאינה יצירת מסמך, שחלה עליו חובה או אחריות לבצעה לפי [[תקנות אבטחת מידע|התקנות]], בניגוד להוראות [[תקנה 19(ב) לתקנות האמורות]] || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : (28) הפרדת מערכות המאגר (מידור): בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הפריד בין מערכות המאגר אשר ניתן לגשת מהן למידע אישי, לבין מערכות מחשוב אחרות המשמשות אותו, בניגוד להוראות [[תקנה 13(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : (29) ביקורת תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שתיערך, אחת ל-24 חודשים לפחות, ביקורת פנימית או חיצונית, בניגוד להוראות [[תקנה 16(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין, או שלא דן בדוחות הביקורת שהועברו לו, או שלא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהם, בניגוד להוראות [[תקנה 16(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || || - || 40,000 || 160,000
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 23כו(ט)]]))) ====
=== עיצום כספי על הפרת [[תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]] ===
@ : [[בתוספת זו]], &quot;תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי&quot; - [[=תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ&quot;ג-2023]].

=== חלק א' ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;60%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההפרה !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בעל שליטה במאגר מידע שלא הודיע בכתב לנושא המידע על החלטתו בבקשה לפי הוראות [[תקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], בניגוד להוראות [[תקנה 3(ד) לתקנות האמורות]] || 15,000 שקלים חדשים
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר, שמטרתו להבטיח כי במאגר המידע לא מוחזק מידע שאינו נחוץ עוד למטרה שלשמה נאסף או הוחזק או למטרה אחרת שלשמה מותר להחזיקו לפי כל דין (להלן - מידע שאינו נחוץ), בניגוד להוראות [[תקנה 4(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]] || rowspan=&quot;3&quot; | סכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי קטן מ-20,000 שקלים חדשים, ואם היה המידע האמור מידע בעל רגישות מיוחדת - קטן מ-40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר שמטרתו להבטיח כי המידע שבמאגר המידע נכון, שלם, ברור ומעודכן, בניגוד להוראות [[תקנה 5(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]]
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, ולא נקט כל אמצעי לתיקון המידע או מחיקתו, בניגוד להוראות [[תקנה 5(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]]
|}

=== חלק ב' ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;60%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההפרה !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בעל שליטה במאגר מידע שקיבל בקשה כתובה למחיקת מידע אישי כאמור [[בתקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], ולא התקיימו החריגים כאמור [[בתקנה 3(ב) לתקנות האמורות]], והוא לא מחק את המידע או ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר, באמצעים סבירים, לזהות את נושא המידע, בניגוד להוראות [[תקנה 3(ג) לתקנות האמורות]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]], שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות; || rowspan=&quot;4&quot; | סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - סכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי כאמור קטן מ-200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים; לעניין פרט (1), (3) ו-(4) - העיצום הכספי יחושב לפי מספר בני האדם שבעל השליטה לא מחק את המידע האישי על אודותיהם כנדרש או לא הודיע להם כנדרש [[+|בתקנה 3(ג)]] [[+|או 6(א)]] [[או 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], לפי העניין.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע אישי שאינו נחוץ לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]] ולא ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר לזהות את נושא המידע כאמור [[בתקנה 4(ג)]] ולא התקיימו הנסיבות הקבועות [[בתקנה האמורה]], ולא מחק את המידע האמור במועד המוקדם האפשרי בנסיבות העניין, בניגוד להוראות [[תקנה 4(ב) לתקנות האמורות]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בעל שליטה במאגר מידע שקיבל מידע אישי על אודות אדם ולא הודיע לו כנדרש [[בתקנה 6(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], ולא התקיימו אחת מהנסיבות הקבועות [[בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות]], בניגוד [[-|לתקנה 6(א) האמורה]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) בעל שליטה במאגר מידע שביקש להעביר את המידע האישי שקיבל לצד שלישי ולא הודיע על כך לנושא המידע כנדרש [[בתקנה 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], ולא התקיימה אחת מהנסיבות הקבועות [[בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות]], בניגוד [[-|לתקנה 6(ב) האמורה]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות.
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 23לא]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור לעניין גובה מחזור העסקאות&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] - אישור שנתן רואה החשבון המבקר;
:: (2) לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית - אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי [[סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות]];
:: (3) לעניין מפר אחר - אישור שנתן רואה חשבון או יועץ מס מייצג, כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לרשות המסים בישראל או למוסד לביטוח לאומי לפי דין; לעניין זה, &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; לעניין מלכ&quot;ר כהגדרתו [[בחוק האמור]] - מחזור כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], ולעניין גוף ציבורי שאינו אחד האמורים - התקציב השנתי של אותו הגוף הציבורי;
:- &quot;עסק זעיר&quot; - מפר שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה לא עלה על 4 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;עסק קטן&quot; - מפר, למעט עסק זעיר, שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה עלה על 4 מיליון שקלים חדשים ולא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים.

@ 2. הפחתה בשל התנהגות המפר
: ראש הרשות יפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעורים כמפורט להלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) בחמש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי לא הוטל עליו עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית לפי [[סימנים ב' עד ה' בפרק ד'3]] בשל הפרת אותה הוראה - בשיעור של 20%; ואם בשלוש השנים שקדמו להפרה לא הוטל על המפר עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית כאמור - בשיעור של 10%;
: (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לראש הרשות - בשיעור של 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של ראש הרשות - בשיעור של 20%;
: (4) המפר חב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות לפי [[סעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)]] בלבד, ומינה ממונה כאמור, טרם מסירת ההודעה על כוונת חיוב - בשיעור של 10%; הפחתה כאמור תחול כל עוד לא קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי [[סעיף 23כו(ד)(1)(ז)]].

@ 3. הפחתה בשל תשלום או פיצוי אחר ששולם
: ראש הרשות רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשל פיצוי ששולם או שנפסק לחובת המפר בשל אותן הפרות - בשיעור שלא יעלה על 30%.

@ 4. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה ראש הרשות, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר בשיעור של 20%.

@ 5. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]], [[$ תוספת|3]] [[$ תוספת|ו-4]], רשאי ראש הרשות להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי.

@ 6. הפחתה לעסק זעיר או קטן
: מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, כי המפר הוא עסק זעיר או קטן, לפי העניין, יפחית את סכומי העיצום שיוטלו עליו, בין שהופחתו לפי [[$ תוספת|סעיף 2]], [[$ תוספת|3]] [[$ תוספת|או 4]] ובין שלא הופחתו כאמור, כך שסכום העיצום בשל הפרות לפי כל אחת מהפסקאות המפורטות להלן, לא יעלה על הסכום המפורט לצידן:
: (1) {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות [[בסעיף 23כו(א) ו-(ב)]], [[$ תוספת שלישית|בפרטים (6) עד (8)]], [[$ תוספת שלישית|(11) עד (14)]] [[ו-(25) עד (28) לתוספת השלישית]], [[ופרט (1) בחלק א' לתוספת הרביעית]] | עבור עסק זעיר - 20,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן - 40,000 שקלים חדשים; }}
: (2) {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות [[בסעיף 23כו(ג) עד (ו)]], [[$ תוספת שלישית|בפרטים (1) עד (5)]], [[$ תוספת שלישית|(9)]] [[$ תוספת שלישית|ו-(10)]], [[$ תוספת שלישית|(15) עד (24)]] [[ו-(29) לתוספת השלישית]], [[בפרטים (2) עד (4) לחלק א' לתוספת הרביעית]] [[ובחלק ב' לתוספת האמורה]] | עבור עסק זעיר - 50,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן - 100,000 שקלים חדשים; }}
: (3) {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות [[בסעיף 23כו(ז)]] | עבור עסק זעיר - 70,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן - 140,000 שקלים חדשים; }}
: הפר מפר שהוא עסק זעיר או עסק קטן מספר הפרות לפי פסקאות (1) עד (3) - לא יישא המפר בסכום העולה על העיצום הכספי הגבוה מבין הפסקאות.

@ 7. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי [[$ תוספת|סעיף 2]], [[$ תוספת|3]], [[$ תוספת|4]] [[$ תוספת|או 6]] ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, יפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו; ואולם לעוסק שאין לו מחזור עסקאות, ראש הרשות לא יפחית את סכום העיצום לפי סעיף זה לסכום קטן מהסכום המרבי שניתן להטיל לפי [[$ תוספת|סעיף 6]] לעניין עסק זעיר.
: (ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיף 6]] או סעיף זה, יגיש לראש הרשות אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר א' התשמ&quot;א (23 בפברואר 1981).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* משה נסים, שר המשפטים
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>7gf76486qq3r2jocajggg9o00ahpew4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הביטוח הלאומי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>283836</id>
    <revision>
      <id>3007820</id>
      <parentid>3007491</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:45:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="846454" sha1="0sfcrn90fd10qnldqtydvidau57o8c4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' &lt;!-- 2000196 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת&quot;ט|ec:2:317296)); ((תשט&quot;ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט&quot;ז, 46|ת&quot;ט|ec:3:317297)), ((46|ת&quot;ט|ec:3:317744)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי&quot;ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש&quot;ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ&quot;ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ&quot;ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ&quot;ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ&quot;ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317298)); ((תשכ&quot;ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' &lt;!-- 2000913 --&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' &lt;!-- 2001407 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי&quot;ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי&quot;ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517966)); ((תשי&quot;ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2001408 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517979)); ((תש&quot;ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ&quot;ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517986)); ((תשכ&quot;ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ&quot;ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש&quot;ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל&quot;ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל&quot;ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל&quot;ה, 124|ת&quot;ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל&quot;ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל&quot;ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' &lt;!-- 2000608 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ&quot;ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל&quot;ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' &lt;!-- 2155459 --&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ&quot;ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ&quot;ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש&quot;ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל&quot;ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל&quot;ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל&quot;ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2000197 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת&quot;ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ&quot;ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת&quot;ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש&quot;ל, 16|ת&quot;ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל&quot;א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל&quot;ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל&quot;ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת&quot;ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל&quot;ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל&quot;ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל&quot;ו, 7|ת&quot;ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת&quot;ט|i:1976)); ((תשל&quot;ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל&quot;ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל&quot;ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש&quot;ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ&quot;א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ&quot;ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ&quot;ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ&quot;ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת&quot;ט|ec:10:317440)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968), התשמ&quot;ד-1984|4690)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ&quot;ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת&quot;ט|ec:11:317304)), ((184|ת&quot;ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317306)), ((18|ת&quot;ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ&quot;ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש&quot;ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ&quot;א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ&quot;ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ&quot;ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ&quot;ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ&quot;ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)).
'''נוסח חדש:''' ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ&quot;ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת&quot;ט|ec:14:317847)); ((תשנ&quot;ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ&quot;ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ&quot;ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת&quot;ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס&quot;א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת&quot;ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס&quot;ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת&quot;ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס&quot;ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת&quot;ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס&quot;ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת&quot;ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס&quot;ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס&quot;ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת&quot;ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס&quot;ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס&quot;ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש&quot;ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע&quot;א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע&quot;ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע&quot;ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע&quot;ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע&quot;ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע&quot;ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע&quot;ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע&quot;ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג&quot;ץ 3390/16|בג&quot;ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע&quot;ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ&quot;א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ&quot;ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ&quot;ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ״ו–7 --&gt;

''שינוי לוחות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 350|שינוי לוח י&quot;א|5951)); ((תשס&quot;ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ&quot;א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ&quot;ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;א] (תיקון)|11657)); ((תשפ&quot;ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|הוראת שעה|12183)). ''שינוי תארים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע&quot;ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת&quot;ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ&quot;ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י&quot;ג2 לחוק|12129)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995.

נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ&quot;א-1991.

הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט&quot;ו באייר התשנ&quot;ה (15 במאי 1995).
----
((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ&quot;ל (י&quot;פ תשע&quot;ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --&gt; שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה &lt;!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --&gt; או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים &lt;!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --&gt; שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי &lt;!-- בלי שינוי בתואר השר --&gt; (י&quot;פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] ==

@ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תש&quot;ס-4, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-9, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ד-12, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16, תשע&quot;ז-19, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל שליטה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;המינהלה&quot; - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה;
:- &quot;ועדת העבודה והרווחה&quot; - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- &quot;בית הדין לעבודה&quot; - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]];
:- &quot;אשתו&quot; - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
:- ”גיל הפרישה” –
:: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]];
:: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;גמול פרישה&quot; - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;גמלה&quot; - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י&quot;ב]] או [[פרק י&quot;ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]];
:- &quot;גמלת אזרח ותיק מיוחדת&quot; - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]];
:- &quot;דמי הסתגלות מיוחדים&quot; - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות&quot; - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]];
:- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חברת מעטים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;חוק ביטוח בריאות&quot; - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק בית הדין לעבודה&quot; - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבטחת הכנסה&quot; - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
:- &quot;חוק האימוץ&quot; - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הגנת השכר&quot; - [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק העמותות&quot; - [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;חוק השבות&quot; - [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק חופשה שנתית&quot; - [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק חיילים משוחררים&quot; - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:- &quot;חוק יישום תכנית ההתנתקות&quot; - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הכניסה לישראל&quot; - [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק משפחות חיילים&quot; - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק נכי המלחמה בנאצים&quot; - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק נכי רדיפות הנאצים&quot; - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק נפגעי פעולות איבה&quot; - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק עבודת נשים&quot; - [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק פיצויי פיטורים&quot; - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק שירות אזרחי&quot; - [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;חוק שירות בטחון&quot; - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;חוק שירות בתי הסוהר&quot; - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק שירות המדינה&quot; - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק שירות התעסוקה&quot; - [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק שירותי הכבאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק שכר מינימום&quot; - [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;חוק תגמול לחייל&quot; - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ילד&quot; - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מעביד&quot;, &quot;מעסיק&quot; - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
:- &quot;משרת בשירות לאומי–אזרחי&quot; - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית&quot; - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)));
::: ואלה הגמלאות:
::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']];
::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']];
::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']];
::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)));
::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י&quot;א]];
::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י&quot;ג]];
::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י&quot;ד]];
::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]];
:: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן:
::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)));
::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)));
::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)));
:: (2א) (((נמחקה);))
:: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)));
:: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
:: (1) ביום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005), בתוספת -
::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י&quot;א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003);
::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]];
:: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
:: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024);
:: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו -
::::- &quot;השכר הממוצע לשנת 2020&quot; - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::::- &quot;השכר הממוצע המתוקן&quot; - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;
::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);
:- &quot;עגונה&quot; - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
:- &quot;עובד&quot; - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
:- &quot;עובד לשעה&quot; - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
:- &quot;עובד עצמאי&quot;, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
:: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;
:: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']];
:: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
:- &quot;פיצוי&quot; - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
:- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פקודת הנזיקין&quot; - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
:- &quot;פקודת השותפויות&quot; - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ מתחדש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;קיבוץ שיתופי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]];
:- &quot;קצבת התאמה&quot; - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]];
:- &quot;שיעור הפיצוי&quot; - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
:- &quot;שירות לאומי&quot;, &quot;התנדבות קהילתית&quot; ו&quot;שירות אזרחי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]];
:- &quot;השכר הממוצע&quot; - הצירוף של שניים אלה:
:: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);
:: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
:: לענין הגדרה זו, &quot;יום העדכון&quot; - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
&lt;!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ&quot;א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].)) --&gt;
:: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש&quot;ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.))
:- &quot;שנת מס&quot; - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;תקופת אכשרה&quot; - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

@ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר מדוד&quot; - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש&quot;ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.))
::- &quot;חודש שכר חריג&quot; - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;
::- &quot;שכר מדוד מתוקן&quot; - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.
: (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:
:: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;
:: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, &quot;הפרש חודשי&quot; - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;
:: (3) (((פקעה).))

@ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תקנות הכניסה&quot; - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.
: (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]];
:: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ&quot;ח-1968]];
:: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]];
:: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]];
:: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;
:: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]].
: (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין:
:: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;
:: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

@ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

@ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו.
: (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

@ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג.

@ 4. חבורת עובדים [3]
: בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

@ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]
: עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

@ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.
: (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל&quot;ב-1972]].))

@ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ט-7)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.
: (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה.
: (ד) בסעיף זה -
:: (1) &quot;חברים בתאגיד&quot;, שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;
:: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

@ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס&quot;ג-8)
: הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

@ 7. המדינה כמעביד [4ב]
: דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

== פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 8. יסודות [199]
: (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.
: (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.
: (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]].

@ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.
: (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).
: ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י&quot;פ תשל&quot;ז, 1813).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;א, 1967).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 645).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י&quot;פ תשמ&quot;ב, 1729).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י&quot;פ תשמ&quot;ה, 168).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י&quot;פ תשמ&quot;ז, 1933).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י&quot;פ תשמ&quot;ט, 1778).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 299).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 1336).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4536).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י&quot;פ תש&quot;ס, 1932).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 3575).))
&lt;!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 1766).)) --&gt;
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7092).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 5003).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8080).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 614).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 866).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1528).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 5833).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 6172).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7084).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11094).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2358).))
: ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 6022).))

@ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ&quot;ח-8)
: קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י&quot;ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

=== סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה ===

@ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201]
: (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי&quot;ח-1958]].))
: (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

@ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש&quot;ס-4)
: המועצה -
: (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;
: (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]];
: (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
: (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

@ 13. ועדות המועצה [203]
: (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.
: (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

@ 14. יו&quot;ר המועצה וסגנו [204]
: השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

@ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.
:: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.
: (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;
:: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;
:: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;
:: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב]
: (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.
:: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.
:: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.
: (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.
: (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י&quot;ב]] -
:: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;
:: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;
:: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]];
:: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.
: (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]].
: (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 17. נוהל [205]
: המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש&quot;ס-4)
: (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
: (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס&quot;ב-2001]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;ועדה&quot; - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

@ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.
: (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.
: (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

@ 19. קיום סמכויות [207]
: קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

=== סימן ג': המנגנון ===

@ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208]
: השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

@ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209]
: השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

@ 22. עובדים אחרים [210]
: (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]].
: (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

@ 23. סניפים [211]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל&quot;ג-1973]].))

=== סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5) ===

@ 23א. החשב (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות חוק זה -
: (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
: (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;
: (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

=== סימן ד': האקטואר ===

@ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס&quot;ט-4)
: (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.
: (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.
: (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא).
: (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

=== סימן ה': כספים ומשק ===

@ 25. הצעת תקציב [212]
: (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב).
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

@ 26. אישור התקציב [213]
: השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

@ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214]
: המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

@ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.
: (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

@ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ט-6)
: על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, &quot;ענף ביטוח שירות מילואים&quot; - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו ביום כ&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (31 בדצמבר 1994).

@ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה -
: (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;
: (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;
: (3) לענין סעיף קטן זה, &quot;אומדן הגירעון&quot; - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

@ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א]
: הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]
: (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']].
: (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.
: (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

@ 31. מאזן ודו&quot;ח כספי [216]
: (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.
: (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

@ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-10, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-7, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-14, תשע&quot;ז-15, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-9, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7)
: (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; &lt;s&gt;מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;בשנת 2019, 53.57%&lt;/s&gt;; &lt;s&gt;החל מיום 1.3.2018&lt;/s&gt; &lt;s&gt;החל משנת 2018&lt;/s&gt; החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה;
:: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים;
:: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים;
:: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים;
:: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים;
:: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים;
:: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים;
:: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים;
:: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים;
:: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים;
:: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים;
:: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים;
:: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:
::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;
::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']].
:: (2) לענין סעיף קטן זה, &quot;תקבולים&quot; - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.
: (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]].
: (ג3) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.
: (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:
::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;
::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה:
:::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.
:: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]].
: (ט) (((פקע).))
: (י) (((פקע).))
: (יא) (((פקע).))

@ 33. [217א] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ב-6, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 34. השקעות [218]
: כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

@ 35. הלוואות [219]
: המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

@ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.
: (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;התחייבויות&quot; - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;
::- &quot;המוסד לבטיחות וגיהות&quot; - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]].

@ 37. נכסים [221]
: על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

@ 38. פטור ממסים [222]
: לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

== פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע&quot;ו-12)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;לידה&quot; - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון;
:- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
:: (1) מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]].
: (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
:: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
:: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

@ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93]
: המוסד רשאי -
: (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
: (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

=== סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-11)
: (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -
:: (1) למענק אשפוז;
:: (2) למענק לידה;
:: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
: (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
: (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות.
:: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות.
:: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

@ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]].
: (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

@ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ&quot;ח-6, תשס&quot;א, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ד-7)
: (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה -
:: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
:: לענין זה, &quot;משפחה&quot; - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.
: (ג) (((בוטל).))

@ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-11)
: (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
:: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.
: (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.
: (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

@ 46. [94ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 47. הסעת יולדת [95]
: המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

=== סימן ג': דמי לידה ===

@ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;
:- &quot;יום הלידה המשוער&quot; - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

@ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ&quot;ז-7, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ו-22, תשע&quot;ז-13, תשע&quot;ח-12)
: (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין;
:: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:
:: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]];
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]];
:: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
: (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
: (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
:: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;
:: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.
: (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;
::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]];
::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:
::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;
::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.
:: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים.
:: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה.
:: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

@ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]:
:: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]];
:: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה &quot;היום הקובע&quot; שבסעיף 48]];
:: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

@ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ו-6)
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))
: על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה:
: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]];
: (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']];
: (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]].

@ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ז-6, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-13)
: (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
:: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
:: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
:: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] או תגמול לפי [[פרקים י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%;
:: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]];
:: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
:: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
:: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

@ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-10, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-6, תש&quot;ע-7, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-22, תשפ&quot;ו-3)
: (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -
:: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]];
:: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]].
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((החל מיום 1.4.2026):)) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות.
: (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים.
: (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]].

@ 52. תקופת דמי לידה [99]
: (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
: (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

@ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12)
: (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']].

@ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-16, תשע&quot;ז, תשפ&quot;א-11)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
:: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י&quot;א באב התש&quot;ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה;
:: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ז)
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]];
: (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י&quot;ד]];
: (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]];
: (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי&quot;ד-1954]].))

@ 56. שלילת הזכות [103]
: המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
: (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
: (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

=== סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשע&quot;א-7) ===

@ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד-13, תשס&quot;ז-9, תשע&quot;א-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד -
:: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]];
:: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
: (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

@ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ח-8)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסכמים לנשיאת עוברים&quot; - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;אם מיועדת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.
: (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]].
:: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

@ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע&quot;ו-10)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה&quot; - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה &quot;היום הקובע&quot; - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:
:: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;
:: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]].
: (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -
:: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;
:: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

=== סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;א-8) ===

@ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש &lt;עוגן 57ג&gt; (תיקון: תשפ&quot;א-8)
: (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).))
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.
: (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
: (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש&quot;ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ&quot;ח באדר התשפ&quot;א (12 במרס 2021).

=== סימן ה': גמלה לשמירת הריון ===

@ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מבוטחת&quot; - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
:- &quot;שמירת הריון&quot; - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
:: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
:: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

@ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד]
: מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו-6, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-11)
: גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

@ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס&quot;ז-12)
: (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

=== סימן ו': תשלומים מיוחדים ===

@ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל&quot;ג-1973]].))

@ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע&quot;ד-9)
: אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה;
: בסעיף זה -
:- &quot;אישור רפואי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]];
:- &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1]
: (א) לענין סעיף זה, &quot;מבוטחת&quot; - מבוטחת לפי [[פרק י&quot;א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש&quot;ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה).
: (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ&quot;ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו&quot;חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

=== סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז) ===

@ 64. [103ז] (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ט-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבוטח&quot; -
::: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]];
::- &quot;ילד&quot; -
::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,
::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים &quot;אב&quot;, &quot;אם&quot; ו&quot;הורה&quot; יתפרשו בהתאם לכך.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש&quot;ך-1960]].))
: (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

=== סימן ב': קצבת ילדים ===

@ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]].

@ 67. מנין ילדים [106]
: (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
: (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

@ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-9, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-6, תשס&quot;ו-7, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס&quot;ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.24;
:: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] כשהוא מוכפל ב־2.36.
: (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) (((בוטל).))

@ 69. מקבל הקצבה [110, 111]
: (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
: (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].
: (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]].

@ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ט-3)
: על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה:
: (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;
: (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם.

@ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112]
: הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

@ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]
: מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

@ 72. תקופת הקצבה [114]
: (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.
: (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.
: (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

@ 73. פטור הקצבה ממסים [116]
: קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

=== סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ&quot;ח-9) ===

@ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח-9, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ו-9, תשע&quot;ו-21, תשפ&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה -
::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי &quot;מקשר הנישואין&quot; יבוא &quot;לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot;;
::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
::- &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;תובענה בעניין של סכסוך משפחתי&quot; שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע&quot;ה-2014]].
: (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:
::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו;
::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד;
::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד.
:: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.
: (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
: (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י&quot;א]].
: (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

=== סימן ד': מימון (תיקון: תשס&quot;ג-8) ===

@ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

=== סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע&quot;ו-3) ===
: ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].))

@ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9, תשפ&quot;ד-14)
: (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש&quot;ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן:
::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;
::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12.
:: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.
::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע&quot;ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.))
:: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], &quot;קופת גמל להשקעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
:: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ&quot;א באדר ב' התשע&quot;ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.
: (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]].
: (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.
:: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
:: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.
: (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]].
: (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]].
: (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.
: (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

@ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש&quot;ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-9)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]].
: (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

@ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשפ״ה–3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]];
: (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]];
: (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;
: (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע&quot;ז-2016]].))

@ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף.

== פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] ==

=== סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח ===

@ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס&quot;ז-12, תשע&quot;ב-13)
: (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]:
:: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]];
:: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
:: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
:: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי&quot;ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד;
:: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ&quot;ז-1967]];
:: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
:: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
:: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.
: (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

@ 76. עובד בחוץ לארץ [32]
: (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

@ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]
: (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
: (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

@ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]
: השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט&quot;ו]], בקשר לביטוחם של -
: (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
: (2) עובד בכלי שיט;
: (3) עובד בכלי טיס;
: (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]];
: (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
: (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי&quot;ד-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי&quot;ז-1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))

=== סימן ב': פגיעות בעבודה ===

@ 79. הגדרות [35]
: בחוק זה, במבוטח -
:- &quot;פגיעה בעבודה&quot; - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
:- &quot;תאונת עבודה&quot; - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
:- &quot;מחלת מקצוע&quot; - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

@ 80. חזקת תאונת עבודה [36]
: רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
: (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
: (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
: (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
: (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
: (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
: (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

@ 81. הפסקה וסטיה [37]
: (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
: (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
:: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
:: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

@ 82. רשלנות [38]
: אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

@ 83. חזקת סיבתיות [39]
: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

@ 84. בקע מפשעתי [40]
: אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
: (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
: (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
: (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

@ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - רעש מזיק);
:: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
:: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית);
::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
: (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
:: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, &quot;תדירויות גבוהות&quot; - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
:: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
:: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

@ 85. מחלות מקצוע [41]
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
: (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

=== סימן ג': גמלאות בעין ===

@ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע&quot;ו-5, תשפ&quot;ד-13)
: (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].
:: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;ריפוי&quot; - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

@ 87. ריפוי [43]
: (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
: (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
: (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 88. החלמה ושיקום [44]
: החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ&quot;ח-1968]].))

@ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]
: (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
:: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
:: (2) מאת המוסד באישור הממשלה;
:: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
: (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -
:: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי;
:: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
: (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
: (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
:: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
:: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

@ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46]
: שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

@ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]
: היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

=== סימן ד': דמי פגיעה ===

@ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
: (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

@ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3)
: (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.
: (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

@ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]];
::- &quot;מעביד&quot; - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
::- &quot;עובד&quot; - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
::- &quot;תקופת הזכאות הראשונה&quot; - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
:: (1) היה הנפגע עובד -
::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
:::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט&quot;ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]];
::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן;
:: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

@ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51]
: מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

@ 96. אסיר ועציר [52]
: לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה.

@ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3)
: (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

@ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12)
: (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הכנסה&quot; -
:: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
:: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]
: (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
: (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

@ 100. תקנות [56]
: השר רשאי לקבוע -
: (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]];
: (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
: (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי&quot;ז-1956]].))

@ 101. [57] (תיקון: תשס&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;ב-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
: (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.
: (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

=== סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה ===

@ 103. הגדרות [59, 62, 69]
: (א) לענין חוק זה -
::- &quot;נכה עבודה&quot; - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
::- &quot;דרגה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
::- &quot;דרגה שאינה יציבה&quot;, של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
: (ב) לענין [[פרק זה]], &quot;נכות&quot; - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים &quot;דרגת נכות&quot; ו&quot;קצבת נכות&quot; יתפרשו לפי זה.

@ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ה-3)
: (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]].
: (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
:: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;
:: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
: (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%.

@ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ו-14)
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי).
: (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

@ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68]
: נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

@ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ה-3)
: (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
: (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קצבה חודשית&quot; - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

@ 108. [67א] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))
@ 109. [68א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : (((בוטל).))

@ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 111. [68ג] (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -
:: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]];
:: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
: (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות.
: (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 113. מענק במקום קצבה [70]
: (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

@ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71]
: עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

@ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72]
: (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
: (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

@ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73]
: היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

@ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס&quot;ג-6)
: קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים.

=== סימן ו': קביעת דרגת נכות ===

@ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע)
: (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
:: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
:: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.
: (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:
:: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;
:: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;
:: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע&quot;א-2011]].))

@ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62]
: על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

@ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63]
: (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].))

@ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א]
: על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

@ 122. ערר [64] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
: (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

@ 123. ערעור [64א]
: החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65]
: קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

@ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]
: המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

=== סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה ===

@ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83]
: נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ&quot;ז-1967]].))

@ 127. הצורה ודרכי השימוש [84]
: צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

@ 128. עונשין [85]
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
:: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
: (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

@ 129. פטור [86]
: הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]].

=== סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה ===

@ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]:
:: (1) אשתו בשעת מותו;
:: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]];
:: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
:: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
:: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]].
: (ב) [[בסימן זה]] להלן –
:: (1) דין אלמן כדין אלמנה;
:: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
:: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]].

@ 131. זכות לקצבה או מענק [75]
: מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]].

@ 132. שיעורי קצבת תלויים [76]
: המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
: (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;
: (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;
: (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
: (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –
:: (א) לילד אחד – 20%;
:: (ב) לשני ילדים – 30%;
:: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%;
: (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –
:: (א) לילד אחד – 60%;
:: (ב) לשני ילדים – 80%;
:: (ג) לשלושה ילדים – 90%;
:: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%;
: (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –
:: (א) לתלוי אחד – 50%;
:: (ב) לשני תלויים – 75%;
:: (ג) לשלושה תלויים – 90%;
:: (ד) לארבעה תלויים – 100%.

@ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
:: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
:: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה:
::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]
: נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

@ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78]
: (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
:: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]].
: (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]
: הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

@ 137. תלויים חלקיים [80]
: תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

@ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

@ 139. גבול קצבאות [82]
: (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה.
: (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

@ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים.

@ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 142. (תיקון: תשס&quot;ג-11) : (((בוטל).))

@ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

=== סימן ט׳: שונות ===

@ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה -
: (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
: (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
: (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

@ 146. ביקורת [88]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
: (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

@ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89]
: הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
: ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.))

@ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
: (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
:: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]].
: (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
:: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח;
:: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח.
: (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח-11, תשפ&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;תאונת עבודה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]];
:: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]].
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה:
:: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ&quot;ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה;
:: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה;
:: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה;
:: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']].
: (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן:
:: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ&quot;ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה;
:: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

== פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] ==

@ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
:- &quot;תאונה&quot; - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
:- &quot;אבדן כושר התפקוד&quot; - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ&quot;א-1981]], לעניין הגדרת &quot;אובדן כושר התפקוד&quot;.))

@ 151. הזכות ותחומיה [90ג]
: (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
: (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.

@ 152. דמי תאונה [90ד]
: דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים.

@ 153. סייג [90ה]
: (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
: (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

@ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: דמי תאונה ליום הם -
: (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]];
: (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי.

@ 155. כפל גמלאות [90ז]
: מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

@ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
: (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
: (2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
: (3) במאסר.

@ 157. מועד להגשת התביעה [90ט]
: על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

== פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] ==

=== סימן א': מבוטחים ===

@ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ&quot;ח-5, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מבוטח&quot; -
:: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
:: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל);
:: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
:- &quot;מבוטח מיוחד&quot; - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]];
:- &quot;לשכת שירות התעסוקה&quot; ו&quot;שירות התעסוקה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]];
:- &quot;דמי אבטלה&quot; - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]];
:- &quot;עובד&quot; - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]];
:- &quot;תאריך קובע&quot; - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

@ 159. תקנות [127ב]
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ח-1997]].))

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.
: (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, &quot;משפחה&quot; - בן זוג, הורה, אח או אחות.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה &quot;מבוטח&quot; שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים.
: (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) -
:: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]];
:: בסעיף זה, &quot;התקופה המיוחדת&quot; - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:
:: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;
:: (2) 24 חודשים.

@ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ&quot;ח-8, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-13, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח -
:: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל);
:: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
:: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה.
: (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה.

@ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ח)
: (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:
:: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים;
:: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים;
:: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות;
:: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד;
:: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
: (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, &quot;מחלה&quot; - לרבות תאונה.
: (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
:: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות.

@ 164. (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
:: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
:: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
:: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]:
:: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;
:: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
:: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.
: (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.
: (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.
: (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) -
:: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;
:: (2) &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
:: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

@ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

=== סימן ג': דמי אבטלה ===

@ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-7)
: (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.
: (ב)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;יום תשלום&quot; - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין;
:::- &quot;השכר היומי הממוצע במשק&quot; - השכר הממוצע מחולק ב-25;
:::- &quot;התקופה הראשונה&quot; - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;
:::- &quot;התקופה השניה&quot; - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על -
::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;
::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע.

@ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]
: על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]].

@ 169. [127יב] (תיקון: תשנ&quot;ח-8) : (((בוטל).))

@ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב-13)
: (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.
: (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.
: (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).
: (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.
: (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי.
: (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.
: (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]].
: (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-4, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש:
:: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]];
:: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים;
:: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש&quot;ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים;
:: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;
:: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;
:: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים;
:: (3) 100 - בכל מקרה אחר.
: (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

@ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום קובע&quot; - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;
::- &quot;תקופה קובעת&quot; - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;
::- &quot;תקופת תשלום מרבית&quot; - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]];
::- &quot;יתרת תקופה קובעת&quot;, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.
: (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת -
:: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;
:: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין;
: (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.
: (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996).
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

@ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]
: לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

@ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-11, תשפ&quot;ב-11)
: (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.
:: (1א) (((נמחקה).))
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס&quot;ט-2009]].)) --&gt;
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ&quot;ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --&gt;
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.
: (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, &quot;זכאי מיוחד&quot; - מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;
:: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.
: (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]].

@ 173א. (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-8) : (((בוטל).))

@ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ&quot;ז-6, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;א-3, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-8, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עבודה מועדפת&quot; - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::- &quot;השיעור לחייל&quot; - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']].
: (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]];
:: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (3) (((פקעה);))
:: (4) (((פקעה).))
: (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ&quot;ג-1983]].))
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]].
: (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]];
::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, &quot;עבודה נדרשת&quot; - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']].
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']].
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

@ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תשע&quot;ז-5)
: הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]].

@ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;קצבת פרישה&quot; - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:
:: (1) עבודה;
:: (2) שירות בצבא הגנה לישראל;
:: (3) שירות במשטרת ישראל;
:: (4) שירות בשירות בתי הסוהר.

@ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ו-6)
: (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כב]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.
: (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.

@ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה&quot;ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ט-4)
: (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה;
:: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך).
: (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100.
: (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]].
: (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]].
: (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ&quot;ה-1994]].))
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.
: (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]].

=== סימן ד': שונות ===

@ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז]
: מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה.

@ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:
: (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל&quot;ת);
: (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל&quot;ת.

@ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;א-11)
: (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]:
:: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]];
:: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']];
:: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;הוראות [[סימן ה']]&quot; - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש&quot;ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021).

@ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, &quot;הכשרה מקצועית הולמת&quot; - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת.
: (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום &quot;70%&quot; יבוא &quot;100%&quot;, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע.

@ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)]
: קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

@ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)]
: הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) ===

@ 179א. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ב. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ג. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ד. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ה. (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ו. (תיקון: תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ז. (תיקון: תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א) : (((פקע).))
@ 179ח. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))
@ 179ט. (תיקון: תש&quot;ף-5) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-11) ===

@ 179י. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יא. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יב. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יג. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179יד. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))
@ 179טו. (תיקון: תשפ&quot;א-11) : (((פקע).))

=== סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 179טז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יז. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יח. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179יט. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כ. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
@ 179כא. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))

=== סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת  הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה-12) ===
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):))

@ 179כב. הגדרות - [[סימן ח']] (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], אולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] בשינויים אלה:
::: (א) במקום &quot;30&quot; יבוא &quot;12&quot;;
::: (ב) בסופה יבוא &quot;לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום&quot;;
:- &quot;מערך הדיגיטל הלאומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (13 ביוני 2025) עד יום כ&quot;ח בסיוון התשפ&quot;ה (24 ביוני 2025).

@ 179כג. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023)]], כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה:
:: (1) נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
:: (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה;
:: (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה.
: (ד) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179כד. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179כה. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי [[dec950-2023|החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (12 באוקטובר 2023)]], [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023)]] או [[dec988-2023|החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה:
: (1) נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
: (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות;
: (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות.

@ 179כו. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ה-12) 
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179כז. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ה-12)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

=== סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-6) ===
: (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):))

@ 179כח.  הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
:: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
:: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי &quot;ביוזמת המעסיק&quot; יבוא &quot;או ביוזמת העובד&quot; ובמקום &quot;30&quot; יבוא &quot;10&quot;;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ&quot;ז בניסן התשפ&quot;ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]].

@ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]].
: (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
:: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה &quot;קצבת נכה&quot; שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
:: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, &quot;משרת מילואים&quot; - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע.
: (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פצוע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור;
:: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות.
: (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, &quot;פונה מביתו&quot; - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום &quot;שישה&quot; יקראו &quot;שלושה&quot;.

@ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ו-6) 
: על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.

@ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא &quot;למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת&quot;.

@ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.

@ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-6)
: שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ&quot;ז באייר התשפ&quot;ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

== פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==

@ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;עובד&quot; - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']];
:- &quot;מעביד של עובד&quot; - לרבות מי שהיה מעבידו;
:- &quot;שכר עבודה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור;
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;פיצויי פיטורים&quot; - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי;
:- &quot;קופת גמל&quot; - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים);
:- &quot;חוב שכר עבודה&quot; - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
:- &quot;חוב לקופת גמל&quot; - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]].

@ 181. מבוטחים [127נד]
: המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל.

@ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]];
: (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
: (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]];
: (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]];
: (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]].

@ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-6)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח -
:: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
:: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית;
::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א);
::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו;
::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה;
:: לעניין סעיף זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ג-11)
: (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]].
: (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

@ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חבר אגודה שיתופית&quot; - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]];
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

@ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה חודשית&quot; - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]];
::- &quot;חבר קיבוץ מתחדש&quot; - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]].
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר.
: (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח]
: השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]].

@ 187. זקיפת חובות [127נט]
: (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים.
: (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:
:: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;
:: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;
:: (3) ביטוח בריאות;
:: (4) קופת תגמולים;
:: (5) כל מטרה אחרת.
: (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.
: (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

@ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]
: גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

@ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד.
: (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה.

@ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.
: (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

@ 191. עובד שנפטר [127סג]
: (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין.
: (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]].

@ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ&quot;ז-5, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ד-3)
: (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם -
:: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) בסעיף זה, &quot;דין קדימה&quot; - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]].

@ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]].
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]].

== פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח-10) ===

@ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל ליקוי חמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - &quot;הכנסה&quot; כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]];
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל&quot;ו-1975]], לעניין הגדרת &quot;הכנסה&quot;.))
:- &quot;הכנסה מעבודה או ממשלח יד&quot; - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]];
:- &quot;זכאי במשך תקופה ממושכת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;
:- &quot;נכה&quot; - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;
:: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע;
:: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:- &quot;עובד קטין&quot; - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]];
:- &quot;עקרת בית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;
:: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;
:: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]];
:- &quot;עקרת בית נכה&quot; - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);
:- &quot;התאריך הקובע&quot; - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

=== סימן ב': תנאי הזכאות ===

@ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ו-14, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.
: (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]:
::: (א) (((נמחקה);))
::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
::: (ג) (((נמחקה).))
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה:
::: (א) גמלת ילד נכה;
::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1).

@ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ&quot;ח-11, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה:
:: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן;
:: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן;
:: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עולה&quot; - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]];
:: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

@ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ&quot;ד-1984]].))

=== סימן ג': גמלאות ===

@ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: נכה זכאי לגמלאות אלו:
: (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]];
: (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]];
: (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]];
: (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]].

@ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה):
:: (1) 107%;
:: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
:: (3) 21.40%;
:: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו;
::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו.
: (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה).
: (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, &quot;ילד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

@ 200א. (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]].

@ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) נכה שהיתה לו הכנסה -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו;
::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד;
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה;
:: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע.

@ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס&quot;ח-10)
: מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש&quot;ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:
: (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]];
: (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;
: (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;
: (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא]
: שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

@ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

@ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.
: (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]].))
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

@ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;גמלה בסיסית&quot; - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]].
: (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
:: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה;
:: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;
:: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;
:: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
: (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

=== סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר ===

@ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.
: (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

@ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.
: (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.
: (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ליקוי יחיד&quot; - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות.

@ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.
: (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.
: (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.
: (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.
:: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

@ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב]
: פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

@ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל]
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.
: (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

@ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.
: (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 213. ערעור [127לד]
: החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

@ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
: (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.
: (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס&quot;א-2000]].))

=== סימן ה': שונות ===

@ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))

@ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס&quot;א-5) : (((בוטל).))

@ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]
: המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

@ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב]
: סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]].

@ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ]
: השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

@ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
:: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
:: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
: (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

@ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6)
: (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת).
: (ב) (((בוטל).))

@ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים.
: (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;העלאת קצבאות הנכות&quot; - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].

=== סימן ו': ילד נכה ===

@ 221. הגדרת ילד נכה [127מט]
: לענין [[סימן זה]], &quot;ילד נכה&quot; - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))

@ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -
:: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;
:: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.
: (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]].
: (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;ד-3)
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

@ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ו-10, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-8)
: (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]].

@ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע&quot;ח-14)
: מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) ===

@ 222ג. (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

=== סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) ===

@ 222ד. (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) : (((פקע).))

== פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה;
:- &quot;גמלת סיעוד&quot; - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]];
:- &quot;השגחה&quot; - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;
:- &quot;ועדה מקומית מקצועית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;יחידות שירות&quot; - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו;
:- &quot;ליקוי&quot; - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;
:- &quot;מבוטח&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים;
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;
:- &quot;פעולות יום-יום&quot; - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;
:- &quot;קצבת יחיד מלאה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שווי בכסף של יחידת שירות&quot;, לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל;
:- &quot;שירותי סיעוד&quot; - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]];
:- &quot;שעות לילה&quot; - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה.

=== סימן ב': גמלאות ===

@ 223א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ח-8)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;היתר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;היתר שהותלה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק עובדים זרים&quot; - [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].

@ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-8, תשע&quot;ד-8, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות:
:: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה:
::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד;
::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו;
:: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע;
:: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע;
:: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע;
:: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע;
:: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3.
: (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין.
:: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;רופא מומחה&quot; - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 328]].
: (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]].))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון -
::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה &quot;קצבה בשל רדיפות הנאצים&quot; שבחוק ההטבות]];
::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;
::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]].
: (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות.
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]].

@ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקת תלות&quot; - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;
::- &quot;תכנית ניסיונית&quot; - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;
::- &quot;תקופת הניסיון&quot; - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))).
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:
:: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2013]].))
:: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;
:: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים &quot;ובלבד שלעניין&quot;.

@ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2)
: (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.
: (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי.
: (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.
: (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה.
:: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן.
:: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
: (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו.
: (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;גורם מקצועי&quot; - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]].

@ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-4, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה:
:: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]];
:: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות;
:: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
: (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]].
: (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו.
: (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]].
: (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;
::- &quot;מטפל&quot; - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה:
::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]];
::- &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-19, תשע&quot;ט-2)
: (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר.
: (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה -
::- &quot;גמלה מלאה&quot; - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]];
::- &quot;התוספות&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ח-9)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חשבון בנק&quot;, &quot;פיקדון&quot; - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]];
::- &quot;שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי&quot; - השיעור הגבוה מבין אלה:
::: (1) 12%;
::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
::- &quot;שיעור ההפרשה&quot; - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12:
::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]];
::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב);
::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
: (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי.
: (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה.
: (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש.
: (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון.
: (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.
: (ז) (((בוטל).))

@ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-8)
: (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין.
: (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023.

@ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע&quot;ח-9)
: (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול;
:: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי;
:: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול;
:: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול;
:: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול;
:: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד.
: (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה.

@ 226. תקופת אכשרה [127פו]
: תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

@ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ז-10)
: (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, &quot;בית חולים&quot; - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
: (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים.

@ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס&quot;ב-11)
: (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן.
: (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ&quot;ח-1988]].))

@ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע&quot;ו-15)
: על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ח-8)
: (א) המוסד רשאי לבדוק -
:: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;
:: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ&quot;ח-1988]].))
: (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד.

@ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.
: (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש&quot;ס-2000]].))
: (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

@ 230ב. (תיקון: תשס&quot;ו, תש&quot;ע-6) : (((פקע).))
@ 231. [127צא] (תיקון: תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 232. [127צב] (תיקון: תשע&quot;ג-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים.

@ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
: (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;
: (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

=== סימן ג': ועדה ארצית ===

@ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]
: (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).
: (ב) ואלה חברי הועדה הארצית:
:: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;
:: (2) שני נציגים של משרד הבריאות;
:: (3) נציג של משרד האוצר;
:: (4) נציג של משרד הפנים;
:: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;
:: (6) שני נציגים של המוסד;
:: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (8) נציג של כל קופות החולים האלה:
::: (א) קופת חולים מכבי;
::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים;
::: (ג) קופת חולים מאוחדת;
:: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (11) נציג של &quot;אש&quot;ל&quot; - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;
:: (12) נציג של &quot;משען&quot; - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;
:: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.
: (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.
: (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.
: (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

@ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו]
: הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה -
: (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;
: (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח;
: (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

=== סימן ד': מימון ===

@ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח-8, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1) -
::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;
::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
:: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
: (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.
: (ג)(1) (((נמחקה).))
:: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ&quot;ה (1 ביולי 1995).

== פרק י&quot;א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע&quot;ז-12) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-7, תשס&quot;ו-8, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-16, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אלמנה&quot; - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
:: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]];
:- &quot;אלמן&quot; - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא -
:: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
:: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
:: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת &quot;ילד&quot;, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
:- &quot;ילד&quot; - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) לא מלאו להם 18 שנים;
:: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
:: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית;
::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס&quot;ב-2002]].))
:::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]];
::::: (ב) (((נמחקה);))
:::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור;
:: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ&quot;ז-1997]].))
:: (5) (((נמחקה);))
:: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
:- &quot;הכנסה&quot; - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל&quot;ז-1976]].))
:- &quot;עקרת בית&quot; - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש;
:- &quot;אלמנה בת קצבה&quot; - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]];
:- &quot;עובד מבוטח&quot;, &quot;עובדת מבוטחת&quot; - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']].

@ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

=== סימן ב': מבוטחים ===

@ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד.

@ 241. [8] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 242. [9] (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 243. סוגים מיוחדים [10]
: השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל&quot;ט-1979]].))

=== סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע&quot;ז-12) ===

@ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
: (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
:: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי.
: (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

@ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-7, תשנ&quot;ח-10, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא -
:: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;
:: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;
::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
::- &quot;הכנסה מרבית&quot; - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס;
::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

@ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב-11, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7)
: (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה:
:: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק;
:: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
:: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
: (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
:: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]];
:: (3) בן זוגה אינו מבוטח;
:: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ד)
: לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
: (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
:: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
:: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
:: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']];
: (2) ילדו;
: (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
:: (א) מלאו לו 70 שנים;
:: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]].

@ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-7)
: מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
: (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]].

@ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20]
: היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]].

@ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס&quot;ב-11, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;קצבת נכות&quot; - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]];
::- &quot;סכום קצבת אזרח ותיק&quot; - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
::- &quot;גמלה נוספת לנכה&quot; - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה:
:: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין:
:: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) -
::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ועד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) ואילך;
:: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) ועד יום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%.

@ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;גמלת הבטחת הכנסה&quot; - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
::- &quot;תיקון מס' 200&quot; - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]].
: (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה.

=== סימן ד׳: ביטוח שאירים ===

@ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-6, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ד-10, תשע&quot;ז-18)
: (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
:: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי –
::: (א) לאלמנה שעמה ילדים;
::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
:: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).
: (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.
: (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
:: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
:: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.
: (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
:: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
:: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]];
:: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).
: (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
: (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).

@ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ&quot;ט-4, תש&quot;ס-4)
: (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
:: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ&quot;ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
:: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

@ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
:: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
:: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
:: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]];
:: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
:: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
:: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
:: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
:: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
:: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.

@ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 255. תשלום מענק [23]
: (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש.
: (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
:: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
:: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
: (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
: (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

@ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א]
: אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

@ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-4)
: אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]].

@ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ח-7)
: היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

@ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]
: מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה.

@ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א]
: מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]].

@ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –
: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
: (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם:
:: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]];
:: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]].

@ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז-12)
: (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
: (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
: (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]].

@ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]
: (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
:: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
:: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
:: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
:: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

@ 263. תשלום הקצבה לילדים [28]
: השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי&quot;ט-1959]].))

@ 264. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

@ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע&quot;ז-18)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
:: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל&quot;ט-1979]].))
:: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]].
: (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

=== סימן ה': דמי קבורה ===

@ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל&quot;ו-1976]].))

@ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)]
: נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

@ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)]
: כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]].

@ 269. סייג לתחולה [30]
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

=== סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ===

@ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן:
:: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה;
:: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]];
:: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע);
:: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966;
:: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף.
: (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך:
:: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים;
:: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים;
:: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים;
:: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים.
: (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
: (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור.

@ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]].

@ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]].

== פרק י&quot;ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] ==

@ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מילואים&quot; - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;שירות חצי-יומי&quot; - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;שכר מינימום&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירות חד-יומי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים;
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

@ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס&quot;א-4, תשס&quot;ג-13, תשס&quot;ח-8)
: (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
:: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
:: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.
: (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].))

@ 272. שיעור התגמול [127ע]
: (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
:: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל;
:: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
:: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

@ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס&quot;ד-9, תשס&quot;ח-8)
: (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
:: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
: (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

@ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]
: (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
: (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

@ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

@ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקופת חירום&quot; - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1).
:: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים.
:: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90.
: (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה:
:: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול;
:: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים.
: (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש.
: (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד.

@ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ&quot;ה-6)
: אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, &quot;שחרור משירות קבע&quot; - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג]
: השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל&quot;ח-1977]].))

@ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
:: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
: (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
: (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
:: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
:: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
:: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
:: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
:: (5) ימים אחרים שקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

@ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]
: (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
: (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 278. תשלום מקדמה ע&quot;י צה&quot;ל [127עו]
: (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] -
:: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
:: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]].
: ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], אשר בוצע מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]; תשפ&quot;ה, 3078 [13132]).))

@ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ&quot;ה-4)
: (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
: (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום).
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]].

@ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד.
: (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, &quot;יתרת התגמול&quot; - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
: (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

@ 281. ניכוי חוב [127עט]
: המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

@ 282. הענקות [127פ]
: (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות -
:: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
:: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל&quot;ז-1976]].))
: (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
:: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.))

@ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא]
: מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

@ 284. מימון [127פא1]
: (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
: (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]].

@ 285. דיווח [127פא2]
: (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
: (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

@ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס&quot;ד-12)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי -
:: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]];
:: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]];
:: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]].

@ 286א. (תיקון: תשפ&quot;ד-11) : (((פקע).))

== פרק י&quot;ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] ==

@ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ז-10, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ט-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ב-14, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: לענין [[פרק זה]], &quot;מתנדב&quot; - אחד מאלה:
: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, &quot;הפניה&quot; - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל&quot;ח-1978]].))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]];
: (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;
: (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]];
: (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ&quot;א-1991]] (ק&quot;ת תשנ&quot;א, 784);))
: (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;
: (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;
:: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל&quot;ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות &lt;!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי&quot;ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968, --&gt; בדבר אישור הארגונים הבאים: &lt;!-- &lt;s&gt;מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו&lt;/s&gt; (י&quot;פ תשי&quot;ד, 1342; תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 725); &lt;!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1504); --&gt; &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י&quot;פ תש&quot;ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר א' זסלני ז&quot;ל (י&quot;פ תשל&quot;א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י&quot;פ תשל&quot;ו, 506).))
:: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].))
: (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]];
: (9) (((פקעה);))
: (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]];
: (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי;
: (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

@ 288. הגדרות [198ה]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 130]];
:- &quot;שכר&quot; - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

@ 289. הזכאות לגמלאות [198ו]
: מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]].

@ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס&quot;ג-11)
: (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
: (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

@ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ&quot;א-7)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] -
: (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות;
:: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1);
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים;
: (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות;
::- &quot;מתנדב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]].

@ 291. מימון [198ח]
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט]
: זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י&quot;ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

@ 293. ארגונים מאושרים [תשל&quot;ו 37(א)]
: הארגונים המנויים [[בלוח י&quot;ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]].

@ 294. זכאים ישנים [תשל&quot;ו 37(ב)]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט&quot;ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

@ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל&quot;ו 38]
: שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, &quot;עוולה&quot; ו&quot;תלויים&quot; - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ&quot;א-1980]].))

== פרק י&quot;ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע&quot;ז-4) ==

@ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;חבלת שירות&quot;, &quot;חייל בשירות קבע&quot;, &quot;מחלה&quot; ו&quot;מחלת שירות&quot; - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;
::- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין;
::- &quot;פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום&quot; - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.
: (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.
: (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]].
: (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.
: (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, &quot;החלטה חלוטה&quot; - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.
: (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;
:: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]].
: (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

@ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ד-16)
: (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך.
: (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה.
: (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר.
: (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר.

@ 295ג. מימון (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]].
: (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם.

== פרק י&quot;ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15) ==
=== סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 345]];
:- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;
:- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
:- &quot;שכר העבודה&quot; - הגבוה מבין אלה:
:: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו;
:: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו.

@ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.
: (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]].

@ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, &quot;עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם.

@ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-6)
: הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

@ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד.
: (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]].

=== סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הכנסה&quot; - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט&quot;ו]];
:- &quot;חטוף או נעדר&quot; - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ&quot;ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר;
:- &quot;התגמול המזערי&quot; - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]];
:- &quot;התגמול המרבי&quot; - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע.

@ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו:
:: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90;
:: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90;
:: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90;
:: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה;
:: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי.
: (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
: (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד.

@ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות;
:: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה -
:::- &quot;בנק הדואר&quot; - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]];
:::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן:
:: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זר&quot; - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
:: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1).
: (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה.

@ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ&quot;ד-15)
: הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה &quot;התגמול המזערי&quot;]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-15) ===

@ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]].

@ 295יב. תוקף - [[פרק י&quot;ג2]] (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-15)
: (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
:: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 390).))
: (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת.

== פרק י&quot;ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] ==

=== סימן א': תביעות ===

@ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-13)
: (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
: (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
:: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
:: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
:: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
:: (6) בתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

@ 297. הגשת תביעות [129]
: השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חודש לתשלום&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - החודש שבו משולמת הגמלה.
: (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
: (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

@ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד-14)
: משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

@ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
: (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]].
: (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

@ 299. ועדת תביעות [131]
: ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

@ 300. הרכב ועדת התביעות [133]
: (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
: (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
: (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

@ 301. בדיקות רפואיות [134]
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ&quot;ה-1965]].))
: (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

@ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס&quot;ב-9)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות -
:: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
:: (2) לזכאי לגמלה;
:: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל&quot;ט-1979]].))
: (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

=== סימן ב': ייעוד הגמלה ===

@ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-12)
: (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
:: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
: (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

@ 304. מינוי מקבל גמלה [136]
: (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
: (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן -
:: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
:: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
: (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

@ 305. תשלום לבן זוג [136א]
: זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

@ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם.

@ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ&quot;ד-8)
: (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה.
: (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה.
:: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה.
: (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן.
: (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;אומן&quot;, &quot;המפקח הארצי על האומנה&quot; ו&quot;משפחת אומנה&quot; - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;ילד נכה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 221]].

@ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס&quot;ג-5, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]].
: (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ&quot;ד-1984]].))
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]].

@ 308. חוב של גמלה [137א]
: הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י&quot;א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]].

@ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]
: זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

@ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-15, תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ו-17, תשע&quot;ז-4, תשע&quot;ז-6, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ד-8)
: (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י&quot;ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
:: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]].
: (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
: (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
:: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
:: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
: (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
:: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
:: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
: (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם.

@ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-5, תשס&quot;ח-8, תשע&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;דמי ביטוח&quot; -
:: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה;
:: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
: (ב) המוסד רשאי לקזז -
:: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
::: (א) דמי ביטוח;
::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י&quot;ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.
: (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']].

@ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]
: לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

@ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים.

@ 315. החזרת גמלאות [140]
: שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
: (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
: (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
: (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
: (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

=== סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2) ===

@ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גמלה&quot; - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש&quot;ח)));
:: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
:: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה;
:- &quot;דמי פתיחת תיק&quot; - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה;
:- &quot;החלטת הזכאות&quot; - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה;
:- &quot;ועדת עררים&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']];
:: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']];
:: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]];
:: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]];
:: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]];
:: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]];
:- &quot;חוות דעת מקצועית&quot; - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע:
:: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, &quot;חוות דעת מומחה&quot; ו&quot;תעודת רופא&quot; - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר;
:- &quot;חוק לפיצוי נפגעי גזזת&quot; - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק פיצוי לנפגעי פוליו&quot; - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;הסכום היסודי&quot; - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש&quot;ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]];
:- &quot;תביעה&quot; - תביעה לגמלה.

@ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-4)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]:
{|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan=&quot;4&quot; |
|-
| (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan=&quot;4&quot; |
|-
| (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] ||13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (3) || טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה
|-
| (4) || טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי;
:: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי;
:: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה;
:: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק;
:: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי;
:: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק.
: (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.

@ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:
:: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]];
:: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה.
: (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה;
:: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;
:: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.
: (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
:: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת;
:: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
::- &quot;בעל זיקה&quot; - לרבות אלה:
::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו;
:::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
:::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה;
::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור;
::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו;
::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה:
:::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם:
::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה;
::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית;
::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו;
::::: (4) זכות למנות מנהל כללי;
::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם;
::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין;
:::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות;
:::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור;
::- &quot;שליטה&quot; ו&quot;שליטה מהותית&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל&quot;ו-1976]].

@ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-3)
: (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים.
:: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם -
::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה;
::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש&quot;ע-2010]];
::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע&quot;ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]];
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור.
:: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה:
::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022);
::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור.
: (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים.
:: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק.
: (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן:
::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]];
::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור;
:: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]];
:: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים;
:: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה;
:: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית.

@ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
:: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך;
:: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם;
:: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין.
: (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
: (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]].

@ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] -
:: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת;
:: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת;
:: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]];
:: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה;
:: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו;
:: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה;
:: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]].
: (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן.

@ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע:
:: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]].
: (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד.
: (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
: (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו.
: (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]].
: (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.
: (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם.

@ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה:
:: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות);
:: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות;
:: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים.
: (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור.

@ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף
: (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ו&quot;הסכום היסודי&quot; יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט&quot;ז באב התשע&quot;ה (1 באוגוסט 2015).
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה &quot;גמלה בסכום נמוך&quot; ובהגדרה &quot;הסכום היסודי&quot;, ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]].
: (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד.

@ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח.
: (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור.

=== סימן ג': תשלומי גמלה ===

@ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ג-11)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י&quot;א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י&quot;א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:
:: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
:: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

@ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם -
:: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
:: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים.

@ 318. תחילת זכות [142א]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

@ 319. שמירת זכויות [142ב]
: מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

@ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-8, תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-8, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-12, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-11, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם תוספת קצבה -
:: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
:: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
: (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).
: (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת -
:: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
:: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
: (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי -
:: (1) קצבת ילדים;
:: (2) דמי קבורה;
:: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%;
:: (4) קצבת לידה;
:: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]];
:: (6) גמלת סיעוד;
:: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']].
: (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
:: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']];
:: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']];
:: (3) תגמול לפי [[פרק י&quot;ב]];
:: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו;
:: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים;
:: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם;
:: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ&quot;א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.))
: (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
: (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ&quot;ד-1984]].))

@ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע&quot;ז-4)
: (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ג]] [[או י&quot;ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
: (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל&quot;ז-1976]].))

@ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144]
: (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י&quot;א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

@ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י&quot;א]] [[או י&quot;ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
:: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
: (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י&quot;ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם.
: (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
:: (1) [[חוק הנכים]];
:: (2) [[חוק המשטרה]];
:: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]];
:: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
:: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
:: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
:: (8) [[חוק תגמול לחייל]].
: (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
: (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']].
: (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

@ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ט-4)
: (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.
: (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

@ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס&quot;ה-2004]].))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי -
:: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]];
:: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י&quot;ג]];
:: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;שנה&quot; - שנים עשר חודשים רצופים.

@ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

@ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע&quot;ו-2, בג&quot;ץ 3390/16, תשפ&quot;ה-2)
: (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
: (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -
::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']];
::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].
:: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].

@ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס&quot;ב-8, תשס&quot;ז-7, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-11, תשע&quot;ד-11, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-18, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-9)
: (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י&quot;א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י&quot;א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]], ויחולו הוראות אלו:
:: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה;
:: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]];
:: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י&quot;א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י&quot;א]];
:: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן.
: (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור.
:: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות.
:: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot;.
: (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;בית משפט צבאי&quot;, &quot;חוק המאבק בטרור&quot;, &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; ו&quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]];
::- &quot;עבירת בגידה או ריגול חמור&quot; - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]];
::- &quot;עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור&quot; - עבירה לפי אחד מאלה:
::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]];
::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור;
::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה:
:::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]];
:::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין;
::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור.

@ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור:
:: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]];
:: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי.
: (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו.
: (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.
: (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות.
: (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה:
:: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית;
:: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]].
: (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; ו&quot;בית משפט צבאי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
::- &quot;חוק המאבק בטרור&quot; - [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;עבירת טרור ביטחונית&quot; - עבירה כלהלן:
::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]];
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ&quot;ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]];
::- &quot;עבירת טרור חמורה&quot; - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה &quot;עבירת טרור חמורה&quot; בחוק המאבק בטרור]];
::- &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]], כתוקפו מעת לעת;
::- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור.

@ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מידע מטעה&quot; - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;
::- &quot;מסמך&quot; ו&quot;זיוף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:
:: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה -
::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;
::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;
:: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.
: (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.
: (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

=== סימן ד': תביעות נגד צד שלישי ===

@ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-5, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ו-7, תשפ&quot;ב-2)
: (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
: (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו.
:: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
:: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
: (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור.
:: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
:: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
:: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח.
: (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה.
:: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;טיפול רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:::- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:::- &quot;עובד המדינה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]];
:::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:::- &quot;תאונת דרכים&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט&quot;ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט&quot;ז]].

@ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע&quot;ח-10, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-16)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דמי ביטוח&quot; - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים;
::- &quot;חוק הפיצויים&quot; - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים;
::- &quot;עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות אספקת השירותים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]];
::- &quot;עלות מימון הקרן&quot; - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]];
::- &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
::- &quot;הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים&quot; - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]];
::- &quot;תאונת דרכים&quot; - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]].
: (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם:
:: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024) - 10%;
:: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%.
: (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל.
: (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם.
: (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה.
: (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]
: זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]].

@ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]
: (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
: (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
: (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
: (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

@ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153]
: היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

@ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]
: לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

@ 333. היוון [155]
: לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))

== פרק ט&quot;ו: דמי ביטוח [פרק ח'] ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ&quot;ה-7)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;תקופת תשלום&quot; - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
::- &quot;מועד תשלום&quot; - מועד לתשלום דמי ביטוח;
::- &quot;מדרגת גבייה מופחתת&quot; - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן:
::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת;
::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

@ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג-8, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
: (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
: (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
: (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
: (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת ((&quot;))מבוטח((&quot;)) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.
: (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון.
: (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
: (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
: (ט) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו.
: (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

@ 336. תחומה של תקופת תשלום [158]
: כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

@ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12, תשע&quot;ח-5)
: (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית.
:: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.
: (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר.
: (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]].

@ 338. [159א] (תיקון: תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))
@ 339. [159ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-6, תשפ״ה–3)
: (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם -
:: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]];
:: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]].
: (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]].

@ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3)
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום.
:: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום.
: (ג) לעניין סעיף זה –
:- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד;
:- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]].

@ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ&quot;ח-7, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת.
: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].))

@ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ה-7)
: (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.
: (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]].
:: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, &quot;קצבת אזרח ותיק&quot; - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת.
: (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;
:: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.
: (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר -
:: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;
:: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;
:: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;
:: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ&quot;ז-1997]].))
: (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש.
: (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
:: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

@ 343. דמי ביטוח מופחתים [162]
: השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
: (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).

=== סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח ===

@ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם -
:: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה:
::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו -
::::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד;
::::- &quot;שווי דיור&quot; - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה;
::::- &quot;שווי שירותים&quot; - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח;
::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, &quot;פחת ציוד צרכני&quot; - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד;
::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור;
::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור;
:: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.
: (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה.

@ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']].
: (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.
: (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס&quot;ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]].
: (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי.
: (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י&quot;א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]].
: (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]].
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ&quot; - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת&quot; - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס;
::- &quot;יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה&quot; - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת;
::- &quot;תקציב חבר&quot; - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו;
::- &quot;תקציב חבר מגולם&quot; - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.

@ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ&quot;ג-7)
: (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.
: (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:
::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]];
::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.
:: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות.
:: (3) השר יקבע -
::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;
::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.
: (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.
:: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.
:: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.
: (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.
: (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי -
:: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;
:: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו;
:: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ&quot;ד-1984]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס&quot;ב-13, תשס&quot;ג-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה&quot; - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]];
::- &quot;חייב בתשלום בעד עצמו&quot; - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]];
::- &quot;מועד חיוב&quot; - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]].
: (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]].
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.
: (ה) (((פקע).))

@ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7)
: (א) בסעיף זה, &quot;פנסיה מוקדמת&quot; - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
: (ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]].
: (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י&quot;א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
:: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
: (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]].
: (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).
:: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת.
: (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

@ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]
: על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

@ 347. סמכות קביעה [166]
: מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

@ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ו-8, תשס&quot;ז-11, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ז-16, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-7)
: (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י&quot;א]].
: (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע.
: (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י&quot;א]].
: (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.
:: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

@ 349. שינוי [[לוח י&quot;א]] [167א] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-12)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י&quot;א]].

@ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-7, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד-16, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-12, תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ב-13, תשע&quot;ז-17, תשע&quot;ח-2)
: (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
:: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י&quot;ב]];
:: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]];
:: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.))
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל&quot;ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.))
:: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
::: (א) [[חוק הנכים]];
::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]];
::: (ג) [[חוק המשטרה]];
::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]];
::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]];
::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]];
::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]];
::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]];
:: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]];
:: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס&quot;ו-2006]];
:: (9) (((פקעה).))
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש&quot;ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ&quot;ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש&quot;ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.))
:: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.))

@ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, &quot;עולה חדש&quot; - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט&quot;ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
: (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י&quot;א]].
: (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט&quot;ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
: (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל.

@ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-10, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-16)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.
: (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
: (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]].
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
:: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
:: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק.
: (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
: (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]].
: (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]].
: (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]].
: (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י&quot;א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא -
:: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]];
:: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;
:: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה -
:::- &quot;הכשרה מקצועית&quot; - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;
:::- &quot;מכינה קדם-צבאית&quot; - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס&quot;ח-2008]];
:::- &quot;מתנדב בשנת שירות&quot; - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;
:::- &quot;שירות לאומי בהתנדבות&quot; - (((נמחקה);))
:: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס);
:: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י&quot;ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות;
::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור.

@ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
: (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;
: (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))

=== סימן ג': תשלומים ודוחו&quot;ת ===

@ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי&quot;ד-1954]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וכן חול המועד.
: (ג) (((פקע).))

@ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב דמי ביטוח&quot; - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]];
::- &quot;קנס&quot; - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;תוספת&quot; - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח;
::- &quot;חוב כולל&quot; - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.
: (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר);
:: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:
::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;
::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

@ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ&quot;ו-5, תשנ&quot;ח-4, תשס&quot;ד-3, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר -
:: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;
:: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;
:: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;
:: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]].
:: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, &quot;חוב כולל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 354]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי&quot;ח-1957]].))
: (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה:
::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה;
::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה;
::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם.
:: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:
::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה:
:::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין;
:::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
:::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח;
::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:
:::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה;
:::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה.
:: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו &quot;עובד&quot; הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
:: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע.
: (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון.

@ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.
: (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים.

@ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ&quot;ו-5)
: (((החל מיום 1.1.2030):))
: (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים:
:: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
:: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית.

@ 356. קנס על אי-הגשת דו&quot;ח [173א] (תיקון: תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;ו-5)
: (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
:: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.
: (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד -
:: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;
:: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.
: (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.
: (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

@ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו&quot;ח [174] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח-4, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ז-5)
: היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו&quot;ח [175]
: היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

@ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום.
: (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות).
: (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח:
:: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות;
:: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות.
: (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה.
: (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה.
: (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו.
: (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים.
: (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם.
: (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום.
: (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה.

@ 360. שיטת גביה [177]
: השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

@ 361. סמכות למתן הנחה [177א]
: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

@ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:
:: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;
:: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;
:: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ&quot;ו-1966]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ&quot;ד-1984]].))
::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.
: (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.
: (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).
: (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

@ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע&quot;ד-5)
: (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה.

@ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע&quot;ד-13)
: (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.
: (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -
:: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם;
:: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

=== סימן ד': פיגורים ===

@ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח -
:: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;
::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.))
:: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), &quot;דמי ביטוח&quot; - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.
: (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]].

@ 365. שמירת זכות לגמלה [180]
: היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

@ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]
: (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
:: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
:: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
:: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -
:: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]];
:: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]];
:: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;
:: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י&quot;ב]] [[ו-י&quot;ג]];
:: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]].
: (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.
: (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).
: (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

@ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 367א. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ז-6)
: לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]];
:: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 367ג. (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((פקע).))

@ 368. הסכם תשלומים [184]
: (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.
: (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל&quot;ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.
:: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס&quot;ב-2002 (ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.))
: (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

@ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י&quot;א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]].
: (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]].
: (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור.
: (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב.
: (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
: (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
: (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס&quot;ח-9)
: (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב בתשלום נפטר;
:: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;
:: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - בן-זוג, הורה או ילד;
:: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, &quot;מוסד&quot; ו&quot;סם&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]];
:: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;
:: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

=== סימן ה': הוראות מיוחדות ===

@ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-13)
: (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:
:: (1)(א) עובד חלקי;
::: (ב) עובד לשעה;
::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים;
::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;
::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;
::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;
::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;
::: (יא) עובד במשק בית;
::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;
:: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;
:: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;
:: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;
:: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;
::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;
::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ;
::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה;
::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ;
::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]];
::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד;
::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;
::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;
::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]];
::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל&quot;א-1971]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

@ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ&quot;א-10)
: על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י&quot;א]].

@ 371ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : (((פקע).))
@ 371ג. (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4) : (((פקע).))
@ 372. [187] (תיקון: תשע&quot;ז-6) : (((בוטל).))

@ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)]
: סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

@ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

== פרק ט&quot;ז: שונות [פרק ט'] ==

@ 374. ביצוע אמנות [190]
: (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ&quot;ג–1963]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ&quot;ה–1965]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

@ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א]
: הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 377. ביטוח חיילים [192]
: השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965]].))

@ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק קליטת חיילים משוחררים&quot; - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]];
::- &quot;חייל משוחרר&quot; - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה;
::- &quot;שירות סדיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]].
: (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה &quot;השירות האזרחי–לאומי&quot;, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר.
: (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזור&quot; - יהודה והשומרון וחבל עזה;
::- &quot;ההסכם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;היישובים&quot; - כהגדרתם בסעיף XII להסכם;
::- &quot;האתרים הצבאיים&quot; - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;
::- &quot;תושב ישראל באזור&quot; - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;
::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;
::- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ה (21 בדצמבר 1994).
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:
:: (1) מי שאינו תושב ישראל;
:: (2) תושב ישראל באזור;
:: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;
:: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;
:: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;
:: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;
:: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור;
:: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל&quot;ב-1972]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל&quot;ד-1974]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ&quot;ז-1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -
:: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;
:: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

@ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;
:: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:
::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;
::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עובד זר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]];
::- &quot;יישובים&quot;, &quot;אתרים צבאיים&quot; ו-&quot;תושב ישראל באזור&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 378]].

@ 379. רישום [193]
: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ&quot;ג-1963]].))

@ 380. מבוטח שלא נרשם [194]
: (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם.
: (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

@ 381. עיגול סכומים [195]
: השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א]
: (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]].
: (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]].

@ 383. פיקוח [196]
: (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.
: (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.
: (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]].

@ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע&quot;א)
: זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

@ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]].

@ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ז-5)
: (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י&quot;ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:
:: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, &quot;חברת בית&quot; ו&quot;חברה משפחתית&quot; - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]];
:: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.
: (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש.
: (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.
: (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.
: (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו:
:: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין;
:: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל.

@ 384ב. (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3) : (((בוטל).))

@ 385. חישובי מועדים [197]
: (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.
: (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

@ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע&quot;ו-11)
: לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש&quot;ל-1970]].))

@ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע&quot;ו-20)
: בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]].

== פרק י&quot;ז: הענקות [פרק ט'1] ==

@ 387. מתן הענקה [198אא]
: המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
: (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]];
: (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]];
: (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]];
: (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]].
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל&quot;ה-1975]].))

@ 388. מימון [198ב]
: ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה).

@ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג]
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

@ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]
: השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

== פרק י&quot;ח: בית הדין לעבודה [פרק י&quot;א] ==

@ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] -
:: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י&quot;ד]];
:: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח;
::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;
:: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;
:: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]];
:: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]];
:: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;
:: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]];
:: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]];
:: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]].
: (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].

@ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס&quot;ט-3)
: (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות -
:: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;
:: (2) המוסד;
:: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;
:: (4) מעביד;
:: (5) שירות רפואי מוסמך;
:: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]];
:: (7) שירות התעסוקה.
: (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

@ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]
: עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

@ 394. מניעת טיעון [231ב]
: לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא.

@ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232]
: המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

@ 396. קביעת מועדים [233]
: שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל&quot;ז-1977]].))

@ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ז-6)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]].
:: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל&quot;ח-1978]].))
: (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י&quot;ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור.
: (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו.
: (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.
: (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי.

== פרק י&quot;ט: עונשין וביצוע [פרק י&quot;ב] ==

@ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ו-6, תשפ&quot;א-3)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;
:: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;
:: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.
: (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י&quot;ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
:: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י&quot;ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י&quot;ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית.
:: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
:: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות.
:: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]].
: (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, &quot;חובה&quot; - למעט חובת תשלום למוסד.
: (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.
: (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס.
: (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

@ 399. בית המשפט המוסמך [241]
: בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]].

@ 400. ביצוע [242]
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 401. העברת סמכויות [243]
: השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]].

@ 402. תחילה [244]
: תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ&quot;ו (1 באוקטובר 1995).

@ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-12)
: (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ&quot;ז בחשון התשנ&quot;ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה -
:: (1) [[סעיף 53]] -
::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום &quot;שכר העבודה הרגיל&quot; נאמר &quot;שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל&quot;;
::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;
:: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים &quot;למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]&quot; לא קיימות;
:: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]&quot; לא קיימות.
: (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים &quot;ולא יפחת&quot; לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ&quot;ה (1 ביוני 1995).
: (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ&quot;ד (1 באפריל 1994).
: (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י&quot;א, כנוסחם לפני היום האמור.
: (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]].

@ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)]
: (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]].
: (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ&quot;ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ&quot;ז באדר ב' התשי&quot;ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י&quot;ב]].
: (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י&quot;ב]].

@ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס&quot;ג-5)
: על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003).

@ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ו-4, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ז-19, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-5)
: (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס&quot;ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם):
:: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה;
:: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]];
:: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] -
::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]];
::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]];
:: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.
: (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין.
: (ג) (((פקע).))
: (ד) (((פקע).))
: (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, &quot;המצב הביטחוני המיוחד&quot; - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023).
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה &quot;נפגע&quot; בחוק נפגעי פעולות איבה]].

@ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ה-2, תש&quot;ע-9)
: (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם -
:: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;
:: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]].
: (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.
: (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

== לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 1, הגדרת &quot;עובד עצמאי&quot;]]))) ====
==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ====

: לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, &quot;רבעון&quot; - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס.

== לוח א'1 (תיקון: תשס&quot;ד) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====

=== חלק א' &lt;עוגן לוח א1 חלק א&gt; ===
==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה &quot;גיל הפרישה&quot;)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הפרישה לגבר ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

==== גיל הפרישה לאישה ====
@ (תיקון: תשס&quot;ד-8, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-19)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62
|}

=== חלק ב' &lt;עוגן לוח א1 חלק ב&gt; ===
==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה &quot;מבוטח&quot;)]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 ואילך || 67
|}

=== חלק ג' &lt;עוגן לוח א1 חלק ג&gt; ===
==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י&quot;א]], מחמת גילו ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1944 || 60
|-
| יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1945 || 61
|-
| ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1947 ואילך || 62
|}

=== חלק ד' &lt;עוגן לוח א1 חלק ד&gt; ===
==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש&quot;ף) ====
==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע&quot;ז-12) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1939 || 65
|-
| יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1940 || 66
|-
| ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67
|-
| ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1946 || 68
|-
| ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1948 || 69
|-
| ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1950 ואילך || 70
|}

=== חלק ה'&lt;עוגן לוח א1 חלק ה&gt; ===
==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ====
==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י&quot;א]], מחמת גילה ====
@ (תיקון: תשע&quot;ז-8)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | חודש הלידה !! width=&quot;200px&quot; | גיל הזכאות (בשנים)
|-
| עד יוני 1949 || 55
|-
| יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים
|-
| מאי עד דצמבר 1950 || 56
|-
| ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים
|-
| ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים
|-
| מאי 1952 עד יולי 1955 || 57
|-
| אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58
|-
| אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים
|-
| אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים
|-
| דצמבר 1958 ואילך || 59
|}

== לוח ב' [לוח י&quot;ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-4) __NOTOC__ ==

== לוח ב'1 (תיקון: תשנ&quot;ז) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 43]]))) ====
@ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ&quot;ד-1993.))

@ (1) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-10) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;פג&quot; - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;
:- &quot;שיעור עדכון&quot; - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;
:- &quot;מענק בסיסי&quot; - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]];
:- &quot;סכום שנתי בסיסי&quot; - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

@ (2) (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש&quot;ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש&quot;ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה.
: (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

@ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה:
: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; = M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt; (1 + ST)&lt;/span&gt;
: כאשר -
:- &quot;M&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;
:- &quot;M&lt;sub&gt;0&lt;/sub&gt;&quot; - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;
:- &quot;ST&quot; - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון).

@ (4) (תיקון: תשס&quot;ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

@ (5) (תיקון: תשס&quot;ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:
: (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;
: (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;
: (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;
: (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;
: (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;
: (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;
: (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

== לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס&quot;ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ ==

== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ו-7) __NOTOC__ ==

== לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-11) __NOTOC__ ==

== לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ====
=== הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] ===
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה
|-
| 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24%
|-
| 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20%
|-
| 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16%
|-
| 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12%
|-
| 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8%
|-
| 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4%
|}

== לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 167]]))) ====
=== חישוב דמי אבטלה ===
@ (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ג-12) : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הסכום היומי הבסיסי&quot; - הסכום הבסיסי מחולק ב-25;
:- &quot;השכר&quot; - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;הסכום המרבי&quot; - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י&quot;א]];
:- &quot;אחוזים&quot; - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

@ (תיקון: תשנ&quot;ט-6, תשס&quot;ג-8, תשס&quot;ג-11, תשס&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=50%&quot; | !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width=&quot;25%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25
|}

== לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס&quot;א-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ====
=== עבודה מועדפת ועבודה נדרשת ===

@ (א) (תיקון: תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;
@ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;
@ (ג) : בבתי מלון:
: (1) מלצרות;
: (2) טבחות;
: (3) חדרנות;
: (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ה) (תיקון: תשס&quot;ב-12, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ג-14, תשס&quot;ג-15, תשס&quot;ד-11) : (((פקע);))
@ (ו) (תיקון: תשס&quot;ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:
: (1) עבודות מתכת -
:: (א) מסגרות וריתוך;
:: (ב) חרטות וכרסום;
:: (ג) חשמלאות;
:: (ד) מכונאות;
:: (ה) מכשירנות;
:: (ו) משחיזנות;
: (2) הלבשה -
:: (א) חייטות ותפירה;
:: (ב) גזרנות;
:: (ג) תפירת עור;
: (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית;
@ (ז) (תיקון: תשס&quot;ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]; לעניין זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']];
:: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']];
:: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']];
:: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;
: (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
:: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
:: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]];
:: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]];
: בפרט זה -
:- &quot;טיפול וסיוע אישי&quot; - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
:- &quot;בן משפחה&quot; - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

== לוח ח'1 (תיקון: תשס&quot;ח-10, תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 202]]))) ====
=== שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה ===
@ (תיקון: תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים
|-
| חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0
|-
| חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30
|-
| חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40
|-
| חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60
|}

== לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-9, תשפ&quot;ב-5) __NOTOC__ ==

== לוח ח'2 (תיקון: תשע&quot;ו-19) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 223]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-8, ק&quot;ת תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2)
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו;
| : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת;
: (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי;
: (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום;
| : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות;
: (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מוצרי ספיגה;
| : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב:
: (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש;
: (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):))
:: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל):
:: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך;
:: (ב)  תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות;
:: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש;
:: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה;
| 0.5 יחידות בשבוע
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב;
| : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע;
: (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]];
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) (((יבוטל ביום 2.5.2025):)) שירות כביסה של עד 5 ק&quot;ג; || יחידה אחת;
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) (((פקע).))
| 
|}

== לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב-7) ====
=== הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשפ&quot;ב-7) ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר התלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח ט'1 (תיקון: תשפ&quot;ב-7) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ====
=== הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | מספר תלויים !! width=&quot;200px&quot; | הכנסה חודשית
|-
| 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע
|-
| 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע
|-
| 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
|}

== לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ג-10, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ו-5) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ====
=== שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס&quot;ט-4) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-15, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ג-4, תשפ״ה–3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8)
: (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67
|}
: (((הנוסח הקבוע):))
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | פרט !! rowspan=&quot;3&quot; | ענף ביטוח !! colspan=&quot;6&quot; | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan=&quot;2&quot; | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan=&quot;3&quot; | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]]
|-
! colspan=&quot;3&quot; | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan=&quot;3&quot; | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan=&quot;2&quot; | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]]
|-
! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || -
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25
|-
! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67
|}

== לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ====
=== הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס&quot;ב-7, תשס&quot;ג-12) ===
@ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש&quot;ס–2, תשס״ב–7, תשס&quot;ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2)
: {|
! פרט !! בעד !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מרבית !! width=&quot;40%&quot; | הכנסה מזערית
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | 1. || rowspan=&quot;3&quot; | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;
|-
| לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 2. || rowspan=&quot;2&quot; | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 3. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מבוטח אחר || rowspan=&quot;2&quot; | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;
|-
| לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.
|}
@ (תיקון: תשנ״ט)
: [[בלוח זה]],
:- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
:- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני;
:- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה ((&quot;ה))סכום ((ה))בסיסי((&quot;)) שבסעיף 1]].

== לוח י&quot;א1 (תיקון: תשע&quot;ז-6) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 369]]))) ====
: {| style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב
|-
| 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|-
| 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן
|}

== לוח י&quot;ב [לוח י&quot;ב] __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 404]]))) ====
=== הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים ===
: {|
! width=&quot;50px&quot; | פרט !! width=&quot;200px&quot; | הפחתה !! width=&quot;200px&quot; | שיעור
|-
| 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8%
|-
| 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5%
|-
| 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0%
|}

== לוח י&quot;ג (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ג-8) __NOTOC__ ==

== לוח י&quot;ד __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 293]]))) ====
=== ארגונים מאושרים ===
@ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : (((נמחק).))
@ 3. : &quot;מיחא&quot; - חיפה, שיקום ילדים חרשים.
@ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע&quot;ש ד&quot;ר ע. זסלני ז&quot;ל.
@ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

== לוח ט&quot;ו __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 294]]))) ====
=== חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י&quot;ג]] ===
@ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ&quot;ה-1965.
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]].
@ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל&quot;ד-1974]].

== לוח ט&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ח-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ====
=== הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
| 2008 || 110
|-
| 2009 || 130
|-
| 2010 || 150
|-
| 2011 || 155
|-
| 2012 עד 2021 || 165
|-
| 2022 ואילך - || 174
|}

== לוח ט&quot;ז1 (תיקון: תשפ&quot;ו-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 350א]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):))
: ארצות הברית.

== לוח י&quot;ז (תיקון: תשס&quot;ט-4) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 384א]]))) ====
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד&quot; - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]];
:- &quot;מידע על כל הכנסה&quot; - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;
:- &quot;מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]&quot; - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מידע על הכנסות עבודה&quot; - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]].
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12, תשע&quot;ח-5)
: {| style=&quot;width: 100%; tabl-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע
|-
| : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || -
|-
| : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || -
|-
| : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || -
|-
| : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || -
|-
| : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || -
|-
| : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || -
|-
| : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || -
|-
| : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || -
|-
| : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט&quot;ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || -
|-
| : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || -
|-
| : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || -
|-
| : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד&lt;br&gt;2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה
|-
| : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה&quot;ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר
|-
| : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה&lt;br&gt;2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]]
|-
| : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || -
|-
| : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || -
|-
| : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל&quot;ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || -
|-
| : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ&quot;ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || -
|-
| : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || -
|-
| : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || -
|-
| : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || -
|-
| : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || -
|-
| : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל&quot;ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה
|-
| : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ&quot;ה-1995]] || -
|-
| : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל&quot;א-1971]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || -
|-
| : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]]
|-
| : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]] || -
|-
| : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ&quot;ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ&quot;ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]] || -
|-
| : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || -
|-
| : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]
|-
| : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || -
|-
| : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || -
|-
| : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || -
|-
| : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||-
|-
| : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה
|-
| : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || -
|-
| : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || -
|-
| : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד
|-
| : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || -
|-
| : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|-
| : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]]
|}

== לוח י&quot;ח (תיקון: תשע&quot;א) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ====
=== חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] &lt;עוגן לוח יח חלק א&gt; ===

@ : [[בלוח זה]],
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]].
@ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
@ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
@ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
@ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
@ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
@ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
: (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
: (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;
: (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
: (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
@ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור.
@ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

=== חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות &lt;עוגן לוח יח חלק ב&gt; ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז-12)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הגמלה !! colspan=&quot;10&quot; | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']]
|-
! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]]
|-
| אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| colspan=&quot;10&quot; | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}
|-
| [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש
|-
| [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש
|}

=== חלק ג': אזהרה &lt;עוגן לוח יח חלק ג&gt; ===
: הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

== לוחות השוואה &lt;עוגן לוח השוואה&gt; __NOTOC__ ==
@ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968:
&lt;לוח_השוואה&gt;
פרק א' | [[פרק א']]
פרק ב' | [[פרק י&quot;א]]
פרק ג' | [[פרק ה']]
פרק ג'1 | [[144]], [[265]]
פרק ג'2 | [[פרק ו']]
פרק ד' | [[פרק ג']]
פרק ה' | [[פרק ד']]
פרק ו'1 | [[פרק ז']]
פרק ו'2 | [[פרק ט']]
פרק ו'3 | [[פרק ח']]
פרק ו'4 | [[פרק י&quot;ב]]
פרק ו'5 | [[פרק י']]
פרק ז' | [[פרק י&quot;ד]]
פרק ח' | [[פרק ט&quot;ו]]
פרק ט' | [[פרק ט&quot;ז]]
פרק ט'1 | [[פרק י&quot;ז]]
פרק ט'2 | [[פרק י&quot;ג]]
פרק י' | [[פרק ב']]
פרק י&quot;א | [[פרק י&quot;ח]]
פרק י&quot;ב | [[פרק י&quot;ט]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
1א | [[2]]
2 | [[3]]
3 | [[4]]
4 | [[5]]
4א | [[6]]
4ב | [[7]]
5 | [[238]]
6 | [[239]]
7 | [[240]]
8 | [[241]]
9 | [[242]]
10 | [[243]]
11 | [[244]]
12 | [[245]]
15 | [[246]]
17 | [[247]]
18 | [[248]]
19 | [[249]]
20 | [[250]]
20א | [[251]]
21 | [[252]]
22 | [[253]]
22א | [[254]]
23 | [[255]]
23א | [[256]]
24 | [[257]]
25 | [[258]]
25א | [[259]]
26 | [[260]]
26ב | [[261]]
27(א-ב,ד) | [[262]]
27(ג) | הושמט
28 | [[263]]
29(א) | [[266]]
29(ב) | [[267]]
29(ג) | [[268]]
30 | [[269]], [[264]]
31 | [[75]]
32 | [[76]]
33 | [[77]]
34 | [[78]]
35 | [[79]]
36 | [[80]]
37 | [[81]]
38 | [[82]]
39 | [[83]]
40 | [[84]]
41 | [[85]]
42 | [[86]]
43 | [[87]]
44 | [[88]]
45 | [[89]]
46 | [[90]]
47 | [[91]]
48 | [[92]]
49 | [[93]]
50 | 94
51 | [[95]]
52 | [[96]]
53 | [[97]]
54 | [[98]]
55 | [[99]]
56 | [[100]]
57 | [[101]]
58 | [[102]]
59 | [[103]]
60 | [[104]]
61 | [[118]]
62 | [[103]], [[104]], [[119]]
63 | [[120]]
63א | [[121]]
64 | [[122]]
64א | [[123]]
65 | [[124]]
66 | [[104(ג)]], [[107]]
67 | [[104(ב)]], [[105]]
67א | [[108]]
68 | [[104(ב)]], [[106]]
68א | [[109]]
68ב | [[110]]
68ג | [[111]]
69 | [[103]], [[104]], [[112]]
70 | [[113]]
71 | [[114]]
72 | [[115]]
73 | [[116]]
73א(א) | [[117]]
73א(ב) | [[404(א)]]
73ב | [[125]]
74 | [[130]]
75 | [[131]]
76 | [[132]]
77 | [[133]]
77א | [[134]]
78(א-ב) | [[135]]
78(ג) | הושמט
79 | [[136]]
80 | [[137]]
81 | [[138]]
82 | [[139]]
82א | [[140]]
82ב | [[141]]
82ג | [[142]]
82ד | [[143]]
83 | [[126]]
84 | [[127]]
85 | [[128]]
86 | [[129]]
87 | [[145]]
88 | [[146]]
89 | [[147]]
89א | [[148]]
89ב | [[149]]
90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]]
90א | [[144(א)]], [[265(א)]]
90ב | [[150]]
90ג | [[151]]
90ד | [[152]]
90ה | [[153]]
90ו | [[154]]
90ז | [[155]]
90ח | [[156]]
90ט | [[157]]
91 | [[39]]
92 | [[40]]
93 | [[41]]
94 | [[42]]
94א | [[43]]
94ב | [[44]]
94ג | [[45]]
94ד | [[46]]
95 | [[47]]
95א | [[57(א-ב)]]
96 | [[48]]
97 | [[49]]
98 | [[50]]
98א | [[51]]
99 | [[52]]
100 | [[53(א-ב)]]
101 | [[54]]
101א | [[53(ג)]]
101ב | [[53(ד)]]
102 | [[55]]
103 | [[56]]
103א | [[57(ג)]]
103ב | [[62]]
103ב1 | [[63]]
103ג | [[58]]
103ד | [[59]]
103ה | [[60]]
103ו | [[61]]
103ז | [[64]]
104 | [[65]]
105 | [[66]]
106 | [[67]]
109 | [[68]], [[לוח ד']]
110(א) | [[69(א)]]
110(ב) | הושמט
111 | [[69(ב-ד)]]
112 | [[70]]
113 | [[71]]
114 | [[72]]
115 | [[74]]
116 | [[73]]
127א | [[158]]
127ב | [[159]]
127ג | [[160]]
127ד | [[161]]
127ה | [[162]]
127ו | [[163]]
127ז | [[165]]
127ח | [[166]]
127י | [[167]]
127יא | [[168]]
127יב | [[169]]
127יג | [[170]]
127יד | [[171]]
127טו | [[172]]
127טז | [[173]]
127טז1 | [[174]]
127טז2 | [[175]]
127טז3 | [[176]]
127יז | [[177]]
127יח(א) | [[178]]
127יח(ב) | [[179]]
127כ | לפי הענין
127כא | [[195]]
127כב(א,ד) | [[196]]
127כב(ב-ג) | [[207]]
127כב1(א-ב) | [[197]]
127כב1(ג) | [[202(ב)]]
127כג | [[198]]
127כד | [[217]]
127כה(א)(1–3) | [[199]]
127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]]
127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]]
127כז | [[208]]
127כח | [[209]]
127כט | [[211(א)]]
127ל | [[211(ב-ג)]]
127לא | [[212]]
127לב | [[210]]
127לד | [[213]]
127לה | [[214]]
127לו | [[200(א)]]
127לז | [[200(ב-ג)]]
127לח | [[201]]
127לט | [[202(א)]]
127מ | [[203]]
127מא | [[204]]
127מב | [[205]]
127מז(א)(1) | [[215]]
127מז(א)(2–3) | [[222(א)]]
127מז(ב) | [[216]]
127מח | [[222(ב)]]
127מט | [[221]]
127מט1 | [[222(ג)]]
127מט2 | [[222(ד)]]
127נ | [[219]]
127נב | [[218]]
127נב1 | [[220]]
127נג | [[180]]
127נד | [[181]]
127נה | [[182]]
127נו | [[183]]
127נז | [[184]]
127נז1 | [[185]]
127נח | [[186]]
127נט | [[187]]
127ס | [[188]]
127סא | [[189]]
127סב | [[190]]
127סג | [[191]]
127סד | [[194]]
127סה | [[192]]
127סו | [[193]]
127סז | [[270]]
127סח | [[271]]
127ע | [[272]]
127עא | [[273]]
127עב | [[274]]
127עג | [[275]]
127עד | [[276]]
127עה | [[277]]
127עו | [[278]]
127עז | [[279]]
127עח | [[280]]
127עט | [[281]]
127פ | [[282]]
127פא | [[283]]
127פא1 | [[284]]
127פא2 | [[285]]
127פב | [[286]]
127פג | [[223]]
127פד | [[224]]
127פה | [[225]]
127פו | [[226]]
127פז | [[227]]
127פח | [[228]]
127פט | [[229]]
127צ | [[230]]
127צא | [[231]]
127צב | [[232]]
127צג | [[233]]
127צד | [[234]]
127צה | [[235]]
127צו | [[236]]
127צז | [[237]]
127צח | הושמט
128 | [[296]]
129 | [[297]]
130 | [[298]]
131 | [[299]]
133 | [[300]]
134 | [[301]]
134א | [[302]]
135 | [[303]]
136 | [[304]]
136א | [[305]]
136ב | [[306]]
137 | [[307]]
137א | [[308]]
137ב | [[309]]
137ג | [[310]]
138 | [[311]]
139 | [[312]]
139א | [[313]]
139ב | [[314]]
140 | [[315]]
141 | [[316]]
142 | [[317]]
142א | [[318]]
142ב | [[319]]
143 | [[320]]
143ב | [[321]]
144 | [[322]]
145 | [[323]]
146 | [[324]]
147 | [[325]]
148 | [[326]]
149 | [[327]]
150 | [[328]]
151 | [[329]]
152 | [[330]]
153 | [[331]]
154 | [[332]]
155 | [[333]]
156 | [[334]]
157 | [[335]]
158 | [[336]]
159 | [[337]]
159א | [[338]]
159ב | [[339]]
160 | [[340]]
160א | [[341]]
161 | [[342]]
162 | [[343]]
163 | [[344]]
164 | [[345]]
165 | [[346]]
166 | [[347]]
167 | [[348]]
167א | [[349]]
167ב | [[348(א)]]
168 | [[350]]
168א(5) | הושמט
169 | [[351]]
170 | [[352]]
171 | [[353]]
172 | [[354]]
173 | [[355]]
173א | [[356]]
174 | [[357]]
175 | [[358]]
176 | [[359]]
177 | [[360]]
177א | [[361]]
178 | [[362]]
178א | [[363]]
179 | [[364]]
180 | [[365]]
181 | [[366]]
183 | [[367]]
184 | [[368]]
185 | [[369]]
185א | [[370]]
186 | [[371]]
187 | [[372]]
188(א) | [[373]]
188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]]
190 | [[374]]
191 | [[375]]
191א | [[376]]
192 | [[377]]
192א | [[378]]
193 | [[379]]
194 | [[380]]
195 | [[381]]
195א | [[382]]
196 | [[383]]
196א | [[384]]
197 | [[385]]
198 | [[386]]
198א | [[1]] השכר הממוצע
198אא | [[387]]
198ב | [[388]]
198ג | [[389]]
198ד | [[390]]
198ה | [[287]], [[288]]
198ו | [[289]]
198ז | [[290]]
198ח | [[291]]
198ט | [[292]]
199 | [[8]]
200 | [[9]]
200א | [[10]]
201 | [[11]]
202 | [[12]]
203 | [[13]]
204 | [[14]]
204א | [[15]]
204ב | [[16]]
205 | [[17]]
206 | [[18]]
207 | [[19]]
208 | [[20]]
209 | [[21]]
210 | [[22]]
211 | [[23]]
212 | [[25]]
213 | [[26]]
214 | [[27]]
215 | [[28]]
215א | [[29]]
215ב | [[30]]
216 | [[31]]
217 | [[32]]
217א | [[33]]
218 | [[34]]
219 | [[35]]
220 | [[36]]
221 | [[37]]
222 | [[38]]
223 | [[24]]
230 | [[391]]
231 | [[392]]
231א | [[393]]
231ב | [[394]]
232 | [[395]]
233 | [[396]]
234 | [[397]]
239 | [[398]]
241 | [[399]]
242 | [[400]]
243 | [[401]]
244 | [[402]]
&lt;/&gt;
&lt;לוח_השוואה&gt;
לוח א' | [[לוח א']]
לוח ב' | [[לוח ט']]
לוח ד'1 | [[261(א)]]
לוח ה' | [[לוח ה']]
לוח ה'1 | [[לוח ו']]
לוח ז' | [[לוח ג']]
לוח ט'1 | [[לוח ז']]
לוח ט'2 | [[לוח ח']]
לוח י' | [[לוח י']]
לוח י&quot;א | [[לוח י&quot;א]]
לוח י&quot;ב | [[לוח י&quot;ב]]
לוח י&quot;ד | [[לוח ב']]
&lt;/&gt;

@ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל&quot;ו-1976]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י&quot;ד]]
[[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט&quot;ו]]
[[8:207979|38]] | [[295]]
&lt;/&gt;

@ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991:
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[164]]
2 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 1]]
3 | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 2]]
3א | [[לוח יג|לוח י&quot;ג 3]]
4 | [[לוח י&quot;ג]] ([[165(א)(1)]])
5 | [[לוח יג|לוח יג 4]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211130|5]] | [[403(א)]]
&lt;/&gt;

@ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ד-1994]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]]
&lt;/&gt;

@ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ&quot;ה-1995]]:
&lt;לוח_השוואה&gt;
[[13:211806|2]] | [[403(ב)]]
&lt;/&gt;

&lt;פרסום&gt; נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ&quot;ה (3 באפריל 1995).
&lt;חתימות&gt; דוד ליבאי, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>0sfcrn90fd10qnldqtydvidau57o8c4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הטיס</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285285</id>
    <revision>
      <id>3007905</id>
      <parentid>2985035</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:58:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357877" sha1="ruwd8b0r328yzmgimsrhlwwy1ta0uh2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הטיס, התשע&quot;א-2011

&lt;מאגר 2000312 תיקון 2165539 תקן 336240 קוד a163Y00000DuIrlQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2000311 --&gt; ((חא&quot;י כרך ג', עמ' 2551|דבר המלך על הטיס (מושבות, ארצות חסות וארצות מנדט), 1927|0:563683)), ((ת&quot;ט|ת&quot;ט)); ע&quot;ר 1937, תוס' 2, 282, 291; ע&quot;ר 1938, תוס' 2, 1, 202; ע&quot;ר 1939, תוס' 2, 469, 472, 789; ((ס&quot;ח תש&quot;י, 73|תיקון|1:210203)), ((138|ת&quot;ט|ec:1:317327)); ((תשל&quot;ב, 148|תיקון מס' 2|7:208420)); ((תשל&quot;ה, 220|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תשל&quot;ז, 192|חוק רשות שדות התעופה|8:209804)); ((תש&quot;ם, 62|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)); ((תשנ&quot;ב, 168|תיקון מס' 7|12:210932)); ((תשס&quot;ה, 132|חוק רשות התעופה האזרחית|16:299642)); ((תשס&quot;ח, 145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)). ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 327|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|3089)); ((תשל&quot;ה, 2415|תיקון תוספת ה' לחוק|3377)); ((תשל&quot;ז, 1611|תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|3706)); ((תשמ&quot;ב, 136|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|4276)). '''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000312 --&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;א, 830|חוק הטיס|18:301172)), ((949|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)); ((תשע&quot;ו, 1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשפ&quot;ד, 180|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((438|תיקון מס' 4|25:3900668)), ((1002|חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה|25:4642867)); ((תשפ&quot;ה, 80|תיקון מס' 6|25:5208711)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1214|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק|7251)); ((תשע&quot;ד, 188|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק [תשע&quot;ג] (תיקון)|7301)), ((1148|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק [תשע&quot;ג] (תיקון מס' 2)|7379)); ((תשע&quot;ה, 9|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק [תשע&quot;ג] (תיקון)|7429)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ג, 2156|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ד, 2652|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ה, 2438|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ו, 2621|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ז, 1137|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ח, 4382|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשע&quot;ט, 6045|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תש&quot;ף, 2958|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;א, 2541|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ&quot;ג, 7842|הודעה בדבר עדכון סכומים|11488)); ((תשפ&quot;ד, 3183|הודעה בדבר עדכון סכומים|12016)); ((תשפ&quot;ה, 6566|הודעה בדבר עדכון סכומים|13414)); ((תשפ&quot;ו, 3788|הודעה בדבר עדכון סכומים|14239)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;איש צוות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) אדם הממלא תפקיד בכלי הטיס בזמן הטיסה, אף אם אינו עובד טיס, שהוצב לתפקיד האמור בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס;
:: (2) מי שמקבל הדרכה בטיסה או עובר מבחן בטיסה לצורך קבלת רישיון עובד טיס או הגדר שבו, או לצורך שמירה על זכויותיו לפי הרישיון או הגדר שבו;
:- &quot;בית ספר לעובדי טיס&quot; - מוסד שבו ניתנת הדרכה לתפקידי עובד טיס;
:- &quot;האמנה&quot; - אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית שנחתמה בשיקגו ביום כ&quot;א בכסלו התש&quot;ה (7 בדצמבר 1944), לרבות הנספחים לאמנה האמורה ותיקונים שנערכו בה, ככל שמדינת ישראל הצטרפה לתיקונים אלה;
:: ((ראו [[https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_chicago-convention.pdf | Convention on International Civil Aviation]] באתר רשות התעופה האזרחית.))
:- &quot;ארגון התעופה הבין-לאומי&quot; (ICAO) - הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית, שנוסד באמנה;
:- &quot;דיני הטיס&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות התעופה האזרחית]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הגדר&quot; - הרשאה המהווה חלק מרישיון עובד טיס, הקובעת תנאים, זכויות והגבלות בקשר לשימוש ברישיון;
:- &quot;הוראת גורם ביטחוני מוסמך&quot; - הנחיה מקצועית שניתנה לפי [[סעיף 10 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים&quot; - ההוראות הכלולות בספר &quot;Technical Instructions for the Safe Transport of Dangerous Goods by Air&quot; בהוצאת ארגון התעופה הבין-לאומי, כפי שעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;הוראות תעבורה אווירית&quot; - הוראות שניתנו לפי [[סעיפים 82]] [[או 92]];
:- &quot;הפעלה&quot;, לעניין כלי טיס - שימוש בכלי טיס למטרת טיסה או הטסה של כלי טיס, ובכלל זה גרימה או הרשאה לשימוש כאמור;
:- &quot;הפעלה מסחרית&quot; - הפעלת כלי טיס לצורכי עסק שעיקרו הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, באמצעות כלי טיס, בתמורה;
:- &quot;הפעלה כללית&quot; - הפעלת כלי טיס שאינה הפעלה מסחרית;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;ועדת הערר&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 39]];
:- &quot;ועדת הערר הרפואית&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 7]];
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - פריט, חפץ או חומר העלולים להוות סיכון לבריאות, לבטיחות, לרכוש או לסביבה, המפורטים בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים או המסווגים על פיהן;
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק השיפוט הצבאי&quot; - [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;חוק רשות התעופה האזרחית&quot; - [[חוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הרשות לחקירה בטיחותית&quot; - [[=חוק הרשות לחקירה בטיחותית|חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;חוק רשות שדות התעופה&quot; - [[חוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק רישוי שירותי התעופה&quot; - [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חייל&quot; - כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי]] וכן מי שהוראות [[החוק האמור]] חלות עליו לפי [[סעיף 8(2) או (3) לאותו חוק]];
:- &quot;טייס מפקד&quot; - הטייס, ובכלל זה מי שמטיס כלי טיס בלתי מאויש, המפקד על הטיסה והאחראי לניהולה הבטוח, שמונה לכך על ידי המפעיל האווירי של כלי הטיס;
:- &quot;יחידת נת&quot;א&quot; - יחידה הנותנת שירותי נת&quot;א, כמשמעותה [[בסעיף 26]];
:- &quot;כלי טיס&quot; - כלי או מיתקן שביכולתו להיתמך באטמוספרה מתגובות האוויר שאינן תגובות האוויר במגעו עם פני כדור הארץ, למעט כלי רחיפה ולמעט כלי או מיתקן אחר שקבע השר לפי [[סעיף 168(א)(8)]];
:- &quot;כלי טיס אזרחי&quot; - כלי טיס ישראלי או כלי טיס זר;
:- &quot;כלי טיס זר&quot; - כלי טיס הרשום במרשם המתנהל במדינה חברה, לפי הדין החל בה;
:- &quot;כלי טיס ישראלי&quot; - כלי טיס הרשום בפנקס הרישום;
:- &quot;כלי טיס משטרתי&quot; - כלי טיס של משטרת ישראל או כלי טיס המשמש את משטרת ישראל בפעילות מבצעית והמופעל על פי הנחייתה;
:- &quot;כלי טיס צבאי&quot; - כלי טיס של צבא הגנה לישראל, כלי טיס שגויס לצבא הגנה לישראל לפי [[חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ&quot;ז-1987]], וכל כלי טיס אחר שכשירותו האווירית, כשירות אנשי הצוות שבו והפעלתו נתונים, באופן קבוע או זמני, לפיקוחו המלא של צבא הגנה לישראל;
:- &quot;כלי טיס של מדינת ישראל&quot; - כלי טיס שיוחד, באופן קבוע או זמני, לשירות ממשלתי, והוא בבעלות מדינת ישראל או מופעל על ידה, למעט כלי טיס צבאי וכלי טיס משטרתי;
:- &quot;כלי רחיפה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) גילשון אוויר (Hang-glider) - מיתקן לא ממונע הכולל כנף הנתונה במסגרת קשיחה או העוטפת מסגרת קשיחה, שהמראתו יכולה להתבצע בלא כוח נוסף על כוחו של המפעיל ואשר המפעיל רתום אליו באמצעות ריתמה;
:: (2) גילשון אוויר עם מנוע עזר (Powered Hang-glider) - גילשון אוויר שמחובר אליו מנוע עזר או שמפעילו נושא על גופו מנוע עזר ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
:: (3) מצנח רחף (Paraglider) - מיתקן לא ממונע הכולל כנף גמישה שצורתה נקבעת באמצעות לחץ אוויר הנכנס דרך פתחים מיוחדים בקדמת הכנף, שהמראתו יכולה להתבצע בלא כוח נוסף על כוחו של המפעיל, המפעיל רתום אליו באמצעות ריתמה והמיתקן נשלט באמצעות מיתרי ניהוג;
:: (4) מצנח רחף עם מנוע עזר (Powered Paraglider) - מצנח רחף שמחובר אליו מיתקן עם מנוע עזר או שמפעילו נושא על גופו מנוע עזר ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
:: (5) מצנח ממונע (Powered Parachute) - מיתקן הכולל מנוע, כן נסע ומושב לכל מרחף, שמחוברת אליו כנף גמישה וטיסתו תלויה באופן בלעדי במנוע;
:: (6) טיסן ממונע נהוג רדיו שאינו מאויש, כפי שקבע השר, המשמש או המיועד לשמש למטרות פנאי או ספורט;
:: (7) כלי או מיתקן אחר שקבע השר לפי [[סעיף 93(ג)]];
:- &quot;מדינת המפעיל&quot; (State of Operator) - מדינה שהיא צד לאמנה ושבה מצוי מקום עסקיו העיקרי של המפעיל האווירי, ואם אין למפעיל האווירי מקום עסקים עיקרי - מדינה שהיא צד לאמנה ושבה מצוי מקום מושבו הקבוע;
:- &quot;מדינת הרישום&quot; (State of Registry) - מדינה שהיא צד לאמנה וכלי הטיס רשום בה;
:- &quot;מדינה חברה&quot; - מדינה זרה שהיא צד לאמנה;
:- &quot;מיתקן דיווח מזג אוויר&quot; - מיתקן למדידת נתוני מזג אוויר, חיזוים או דיווחם, לצורכי תעופה אזרחית;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - מיתקן הנמצא מחוץ לכלי הטיס ואינו מחובר אליו, המשמש או המיועד לשמש עזר לטיסה, ובכלל זה מיתקן המשמש או המיועד לשמש עזר לניווט אווירי או לביצוע תהליכי טיסה, מערכת הקולטת נתונים מכלי טיס או משדרת אליהם נתונים לצורך ניהול תעבורה אווירית, מסלול נחיתה, המראה או הסעה, מיתקן קרקע לתקשורת עם כלי טיס, מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי טיס ומיתקן דיווח מזג אוויר;
:- &quot;מכון בדק&quot; - מקום שבו עוסקים בביצוע פעולות בדק;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל הרשות, או עובד הרשות שהוא הסמיך לעניין חוק זה בהתאם להוראות [[סעיף 169(א)]];
:- &quot;מנהל הרשות לחקירה בטיחותית&quot; ו&quot;הרשות לחקירה בטיחותית&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות לחקירה בטיחותית]];
:- &quot;מנחת&quot; - שטח יבשתי או ימי לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, ואינו שדה תעופה;
:- &quot;מפעיל אווירי&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון הפעלה אווירית לפי חוק זה - מי שבידו רישיון הפעלה אווירית, ולעניין כלי טיס זר בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית לפי אמות המידה המחייבות כמשמעותן [[בסעיף 173(א)]] או לפי דיני מדינת המפעיל - רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית שניתן מאת מדינת המפעיל;
:: (2) בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה טעונה רישיון כאמור בפסקה (1) - בעל כלי הטיס, שוכר של כלי הטיס או מי שהורשה לבצע הפעלה מטעמו של מי מהם;
:- &quot;מפרטי הפעלה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 18(ב)]] [[או 173(א1)(5)]], לפי העניין;
:- &quot;מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל&quot; (Tel Aviv F.I.R) - המרחב האווירי בשטח ישראל ומחוץ לשטח ישראל, הנתון לפיקוחה האווירי של ישראל שניתנים בו שירותי נת&quot;א ותחומיו מפורסמים במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:- &quot;משקה משכר&quot; - משקה המכיל אלכוהול בכל ריכוז שהוא או משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר לפי [[סעיף 99(יא)(1)]];
:- &quot;נתון תחת השפעת אלכוהול&quot; - מי שבגופו אלכוהול בריכוז גבוה מהריכוז שקבע השר לפי [[סעיף 99(יא)(2)]];
:- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
:- &quot;עובד טיס&quot; - מי שבידו רישיון עובד טיס;
:- &quot;פנקס הרישום&quot; - פנקס הרישום המתנהל לפי הוראות [[סעיף 59]];
:- &quot;פעולות בדק&quot; - פעולות בכלי טיס, במנוע של כלי טיס, במדחף שלו או בציוד תעופתי, הדרושות להבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס, לרבות פעולות בדיקה, ביקורת, שיפוץ, תיקון, תחזוקה, שימור, החלפת חלקים ושינוי, ולמעט תחזוקה קלה;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;ציוד תעופתי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מערכת, מנגנון, מכשיר, אבזר, מיתקן או ציוד, לרבות ציוד קשר וניווט, המשמשים או המיועדים לשמש בהפעלת כלי טיס או בשליטה בו במהלך טיסה, ומיועדים להתקנה או לנשיאה בכלי טיס או המותקנים או הנישאים בו, ובלבד שאינם חלק מגוף כלי הטיס, ממנועו או מהמדחף שלו;
:: (2) ציוד הטסה של כלי טיס שאינו מאויש;
:- &quot;רופא&quot; - רופא מורשה כמשמעותו [[בסעיף 2 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:- &quot;רופא הרשות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 169(ב)]];
:- &quot;רישיון הפעלה אווירית&quot; - כמשמעותו [[בסימן ג' לפרק ב']];
:- &quot;רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת&quot; - כמשמעותו [[בסימן ו' לפרק ב']];
:- &quot;רישיון ייצור&quot; - כמשמעותו [[בסעיפים 52]] [[ו-53]];
:- &quot;רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס&quot; - כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ב']];
:- &quot;רישיון להפעלת מכון בדק&quot; - כמשמעותו [[בסימן ד' לפרק ב']];
:- &quot;רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א&quot; - כמשמעותו [[בסימן ה' לפרק ב']];
:- &quot;רישיון עובד טיס&quot; - כמשמעותו [[בסימן א' לפרק ב']];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי [[חוק רשות התעופה האזרחית]];
:- &quot;רשות שדות התעופה&quot; - רשות שדות התעופה שהוקמה לפי [[חוק רשות שדות התעופה]];
:- &quot;שדה תעופה&quot; - שטח שהשר קבע לפי [[סעיף 30]];
:- &quot;השירות המטאורולוגי&quot; - השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- &quot;שירותי מידע תעופתי&quot; (A.I.S) - כמשמעותם [[בסעיף 84]];
:- &quot;שטח ישראל&quot; - שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי החופין שלה, לרבות המרחב האווירי שמעל השטח האמור;
:- &quot;שירותי נת&quot;א&quot; - שירותי ניהול תעבורה אווירית הכוללים פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית, מתן מידע תעופתי או אישור תכניות טיסה;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;תחזוקה קלה&quot; - פעולות בדיקה, תחזוקה, שימור והחלפת חלקים בכלי טיס, שאינן פעולות מורכבות, כפי שקבע השר לפי [[סעיף 25]];
:- &quot;תעודת כושר טיסה&quot; (Certificate of Airworthiness) - כמשמעותה [[בסעיף 63]];
:- &quot;תעודת סוג&quot; (Type Certificate) - כמשמעותה [[בסעיף 51]];
:- &quot;תעודת רעש&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 64]];
:- &quot;תעודה רפואית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 6(א)(1)]];
:- &quot;תשתית אזרחית&quot; - תשתית תעופה המיועדת לשימוש התעופה האזרחית, למעט תשתית צבאית או תשתית משטרתית;
:- &quot;תשתית משטרתית&quot; - מנחת או מיתקן עזר לטיסה, המופעלים על ידי משטרת ישראל והמיועדים לשימוש כלי טיס משטרתיים;
:- &quot;תשתית צבאית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) שדה תעופה צבאי או מנחת המופעל על ידי צבא הגנה לישראל, לרבות שדה תעופה צבאי שרשות שדות התעופה נותנת בו שירותים מכוח צו לפי [[סעיף 5(א)(4) לחוק רשות שדות התעופה]], ומרחב הפיקוח האווירי שלהם;
:: (2) מיתקן עזר לטיסה המופעל, ככלל, על ידי צבא הגנה לישראל;
:: (3) מרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור [[בסעיף 80]], למעט נתיבים או אזורי מרחב אווירי בתוכו שהוקצו לשימוש התעופה האזרחית;
:: (4) תשתית תעופה אחרת, בעת שהיא משמשת את צבא הגנה לישראל באופן בלעדי;
:- &quot;תשתית תעופה&quot; - שדה תעופה, מנחת, מרחב פיקוח אווירי ומיתקן עזר לטיסה;
:- &quot;השר&quot; - שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

== פרק ב': רישוי העוסקים במקצועות התעופה וחובותיהם ==

=== סימן א': עובדי טיס ואנשי צוות ===

@ 2. עובד טיס - חובת רישוי
: לא ימלא אדם תפקיד שקבע השר, באישור הוועדה, בקשר להפעלה של כלי טיס, לביצוע פעולות בדק בכלי טיס או למתן שירותי נת&quot;א, לרבות מדריך לתפקיד כאמור, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות [[סימן זה]] ובהתאם להגדר שברישיון, לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 3. רישיון עובד טיס
: (א) המנהל ייתן רישיון עובד טיס או הגדר למבקש שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), וכן התנאים המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תפקיד שסווג בסיווג ביטחוני לפי [[סעיף 5]] - נקבעה למבקש התאמה ביטחונית לתפקיד האמור לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) לעניין רישיון או הגדר מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 6(א)]] - בידי המבקש תעודה רפואית מתאימה ותקפה כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון עובד טיס או הגדר, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דרישת גיל מזערי או גיל מרבי;
:: (2) הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון או ההגדר והדרכים לבדיקתם, ובכלל זה בחינות שעל המבקש לעמוד בהן;
:: (3) תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981]].))

@ 4. אישור רישיון או הגדר שניתנו במדינה חברה
: (א) על אף הוראות [[סעיף 2]], אדם רשאי למלא תפקיד כאמור [[באותו סעיף]], אף בלא רישיון עובד טיס, אם בידו רישיון לכך שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לעניין זה במדינה חברה, שאישר המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם להגדר שברישיון, לתנאי הרישיון והאישור ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל ייתן אישור לפי סעיף קטן (א) למבקש שמתקיימים לגביו התנאים שקבע השר למתן אישור כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע את ההליכים לקבלת האישור.
: (ג) אישור שניתן לפי סעיף זה ובעל אישור כאמור, יראו אותם לעניין דיני הטיס כרישיון עובד טיס וכעובד טיס, בהתאמה.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, ויחולו הוראות [[סעיף 39]], בשינויים המחויבים.

@ 5. סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית של עובדי טיס
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי עובדי טיס ואנשי צוות שלגביהם ימלא שירות הביטחון הכללי את תפקידו לפי [[סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], לעניין קביעת הוראות בדבר סיווג ביטחוני וקביעת התאמה ביטחונית; על קביעת הוראות בדבר סיווג ביטחוני וקביעת התאמה ביטחונית, יחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 6. התאמה בריאותית של עובד טיס
: (א) לא ימלא עובד טיס שבידו רישיון עובד טיס או הגדר, מסוג שקבע השר באישור הוועדה, את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר -
:: (1) אלא אם כן בידו תעודה רפואית תקפה המאשרת את התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, שניתנה לו לפי הוראות סעיף זה בידי רופא הרשות או בידי רופא בעל הכשרה ברפואה תעופתית שהוסמך לעניין סעיף זה בידי המנהל, בהמלצת רופא הרשות (בסעיף זה [[ובסעיף 7]] - רופא מוסמך), והוא פועל בהתאם לתנאי התעודה האמורה;
:: (2) אם חל, ממועד מתן התעודה הרפואית, שינוי במצב בריאותו העלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, ועובד הטיס יודע כי השינוי עלול לפגוע ביכולתו כאמור.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) התנאים וההליכים למתן תעודה רפואית ולקביעת התאמתו הבריאותית של אדם למלא תפקיד של עובד טיס, לפי סעיף זה, ובכלל זה הבדיקות הרפואיות הנדרשות לשם כך, לרבות בדיקות תקופתיות ובדיקות ביקורת, ובלבד שבדיקות כאמור יבוצעו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך;
:: (2) סוגי תעודות רפואיות שיינתנו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך;
:: (3) תקופת תוקפה של תעודה רפואית ותנאים לפקיעת תוקפה;
:: (4) הגבלות ותנאים לשימוש בסמי מרפא כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]], בידי עובדי טיס.
: (ג) הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לעניין התנאים למתן תעודה רפואית ולעניין תנאים לפקיעת תוקפה, טעונות אישור של הוועדה.
: (ד) רופא המטפל בעובד טיס שבידו רישיון עובד טיס או הגדר מסוג שקבע השר לפי סעיף קטן (א), היודע כי המטופל הוא עובד טיס כאמור, וסבור כי אותו עובד טיס, בהשתמשו ברישיונו, עלול לסכן את עצמו או את זולתו מחמת מצבו הרפואי, ידווח על כך לרופא הרשות או לרופא מוסמך, ויידע את עובד הטיס על אודות הדיווח כאמור.
: (ה) היה לעובד טיס ספק לעניין התאמתו הבריאותית למילוי תפקידו, בין השאר בעקבות בדיקת רופא כאמור בסעיף קטן (ד), יפנה לרופא מוסמך לשם בירור הספק.
: (ו)(1) רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם, לרבות ממטפל וממוסד רפואי כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]], למסור להם מידע או מסמך, המצוי בידם, לגבי מצבו בריאותו של מי שנבחנת התאמתו הבריאותית למלא תפקיד של עובד טיס, שיש בו כדי להשפיע על ההכרעה בדבר התאמה בריאותית כאמור; המבקש תעודה רפואית או את חידושה יחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית, לגבי מידע או מסמך כאמור.
:: (2) דרשו רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית מידע או מסמך לפי פסקה (1), ימסור להם מי שנדרש כאמור את המידע או המסמך, בתוך התקופה שנקבעה בדרישה.
:: (3) רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית לא ימסרו מידע או מסמך שהגיע לידיהם לפי הוראות סעיף קטן זה, אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או על פי צו של בית משפט.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המדינה.

@ 7. השגה וערר בעניינים רפואיים
: (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי להשיג עליה לפני רופא הרשות.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רופא הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר הרפואית.
: (ג)(1) השר ימנה רופא בעל הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית ליושב ראש ועדת הערר הרפואית, ורופא מוסמך שמתמלאים בו התנאים האמורים לממלא מקומו, ויכין רשימה של רופאים בעלי הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית ורופאים שהם עובדי טיס בעלי רישיון או הגדר מסוג שנקבעה לגביו חובת התאמה בריאותית לפי [[סעיף 6(א)]], הכשירים לשמש במותבים של ועדת הערר הרפואית.
:: (2) השר יקבע הוראות לעניין תנאי הכשירות של חברי ועדת הערר הרפואית ולעניין סדרי הדין בוועדת הערר.
: (ד)(1) ועדת הערר הרפואית תדון בערר לפי סעיף קטן (ב) במותב של שלושה, והם: יושב ראש ועדת הערר הרפואית או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש המותב, ושני חברים שימנה יושב ראש המותב, בעלי מומחיות מתאימה לנושא הנדון בערר, מתוך רשימה כאמור בסעיף קטן (ג)(1).
:: (2) ועדת ערר רפואית רשאית לאשר את החלטת רופא הרשות, לבטלה או לשנותה, וכן להורות על עריכת בדיקה נוספת, ככל שתמצא לנכון.
: (ה) החלטת ועדת הערר הרפואית ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, בשאלה משפטית בלבד.

@ 8. איסור שימוש באלכוהול ובסמים מסוכנים
: עובד טיס ואיש צוות לא ישתו משקה משכר בעת מילוי תפקידם ולא ימלאו את תפקידם כשהם נתונים תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתו משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופם סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.

@ 9. חובות, הגבלות ותנאים נוספים לשימוש ברישיון עובד טיס
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיף 46(א)(3) ו-(4)]], רשאי השר לקבוע חובות שיחולו על עובד טיס וכן הגבלות ותנאים לשימוש ברישיון עובד טיס או בהגדר הקבוע ברישיון כאמור, נוסף על החובות, ההגבלות והתנאים המפורטים [[בסימן זה]], שמטרתם להבטיח שמירה על הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי הנדרשים מעובד הטיס.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))

@ 10. עובד טיס שאינו ממלא את תנאי האמנה במלואם
: (א) עובד טיס שלא מתקיימות לגביו, במלואן, אמות המידה המחייבות שקבע ארגון התעופה הבין-לאומי בנספחי האמנה לפי סעיף 37 לאמנה החלות לגבי עובד טיס מאותו סוג, יפרט המנהל ברישיון עובד הטיס או בתעודה הרפואית של עובד הטיס, לפי העניין, את אי-ההתאמה לאמות המידה המחייבות כאמור.
: (ב) מי שברישיונו או בתעודה הרפואית שלו פורטה הערה בדבר אי-התאמה לפי סעיף קטן (א), לא ישמש כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה חברה, אלא באישור הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

@ 11. חובות מעסיק עובד טיס
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית, בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, בעל רישיון להפעלת מכון בדק ובעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א, לא יעסיקו אדם בתפקיד כאמור [[בסעיף 2]], אלא אם כן אותו אדם הציג לפניהם רישיון עובד טיס תקף ומתאים לביצוע התפקיד, ואם הוא עובד טיס מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 6(א)]] - גם תעודה רפואית מתאימה ותקפה.
: (ב) בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יציב עובד טיס לתפקידו אלא לאחר שווידא כי עובד הטיס מקיים את החובות, ההגבלות והתנאים החלים עליו לפי [[סעיף 9]], ואם פורטה ברישיונו או בתעודה הרפואית שלו הערה כאמור [[בסעיף 10(א)]] - לא יציב אותו כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי כאמור [[בסעיף 10(ב)]], אלא לאחר שווידא כי התקבל אישור מאת הרשויות המוסמכות כאמור [[באותו סעיף]].

@ 12. תקנות לעניין אנשי צוות שאינם עובדי טיס
: השר רשאי לקבוע תנאים לכשירותם של אנשי צוות שאינם עובדי טיס, להכשרתם ולהדרכתם, וכן חובות שיחולו עליהם במילוי תפקידם.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))

=== סימן ב': הדרכה לתפקידי עובדי טיס ===

@ 13. בית ספר לעובדי טיס - חובת רישוי
: לא יפעיל אדם ולא ינהל בית ספר לעובדי טיס ולא יערוך בו הדרכה לתפקידי עובד טיס, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי הרישיון, לתכנית הלימודים שאישר המנהל כאמור [[בסעיף 14(א)(1)]] ולהוראות לפי חוק זה; [[בסימן זה]], &quot;הדרכה לתפקידי עובד טיס&quot; - הוראה עיונית או הדרכה מעשית לרבות באמצעות מיתקן הדמיה, בנושאים שבהם נדרשים ידע מקצועי ומיומנות לצורך קבלת רישיון עובד טיס או הגדר שבו, או לצורך שימוש ברישיון או בהגדר כאמור.

@ 14. רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס
: (א) המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 45]], וכן תנאים אלה:
:: (1) המבקש הגיש למנהל את תכנית הלימודים של בית הספר, והמנהל אישר את התכנית;
:: (2) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורכי הדרכה לפי [[סעיף 15(1)]], וכי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות כנדרש לפי [[סעיף 15(2)]];
:: (3) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי [[סעיף 15(3)]].
: (ב) המנהל רשאי להסמיך בית ספר לעובדי טיס שניתן לגביו רישיון להפעלתו לפי סעיף קטן (א), לערוך מבחנים הדרושים לפי [[סימן א']], לצורך קבלת רישיון עובד טיס, ובלבד שהתקיימו תנאים שקבע השר לעניין זה; הסמכה כאמור תיחשב חלק בלתי נפרד מהרישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס.
: (ג) המנהל רשאי לקבוע ברישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה -
:: (1) סוגי ההדרכות שבית הספר מורשה לערוך;
:: (2) המיתקנים, לרבות מיתקני הדמיה, המאושרים לשם עריכת הדרכות;
:: (3) אזורי הטיסה או נתיבי הטיסה המאושרים לשם עריכת הדרכות;
:: (4) תנאים שמטרתם להבטיח את רמת ההדרכה ולשמור על בטיחות הטיסה;
:: (5) תנאים לגבי עריכת מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב).

@ 15. חובות בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיפים 46(א)]] [[ו-47]], רשאי השר לקבוע חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, כמפורט להלן:
: (1) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורכי הדרכה;
: (2) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות;
: (3) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין אופן עריכת ההדרכה, נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר ולפעול בהתאם לספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל.

@ 16. חובת הדרכה לתפקידי עובדי טיס לפי תכנית הדרכה מאושרת
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה לתפקידי עובד טיס שלא במסגרת בית ספר לעובדי טיס, שתיערך בהתאם לתכנית הדרכה שאישר המנהל, ורשאי הוא לקבוע סוגי הדרכות לתפקידי עובד טיס שאין לערוך אלא במסגרת בית ספר לעובדי טיס או במסגרת תכנית הדרכה שאישר המנהל; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע את התנאים לאישור תכנית הדרכה בידי המנהל, לרבות בעניינים המנויים [[בסעיפים 14(א)]] [[ו-45]], את ההליכים לקבלת אישור כאמור, וכן חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מי שעורך הדרכה כאמור, לרבות בעניינים המנויים [[בסעיפים 15]] [[ו-46]].

=== סימן ג': הפעלה מסחרית של כלי טיס ===

@ 17. הפעלה מסחרית של כלי טיס - חובת רישוי
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי הוראות [[סימן זה]] או אם הוא עובד טיס מטעם בעל רישיון כאמור.
: (ב) מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית אלא בהתאם לתנאי הרישיון, למפרטי ההפעלה המהווים חלק מן הרישיון, ולהוראות לפי חוק זה.

@ 18. רישיון הפעלה אווירית
: (א) המנהל ייתן רישיון הפעלה אווירית, ובכלל זה מפרטי הפעלה, למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 45]] וכן התנאים המפורטים להלן, אם שוכנע כי המבקש מסוגל לבצע את ההפעלה המבוקשת בבטחה:
:: (1) המבקש הוא אחד מאלה:
::: (א) יחיד שהוא תושב קבע בישראל ואין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל, או שהוא אזרח ישראלי שיש לו מקום עסקים עיקרי בישראל;
::: (ב) תאגיד שהתאגד בישראל, אין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל והשליטה בו היא בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד שהשליטה בו היא בידי אדם אחר בהתאם להוראות אמנה בין-לאומית בענייני תעופה, שישראל צד לה;
:: (2) המבקש מחזיק ברישיון הפעלה מסחרית לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה]];
:: (3) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו כלי הטיס, המיתקנים והציוד לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המבוקשת לפי [[סעיף 19(3)(א)]];
:: (4) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי [[סעיף 19(3)(ב)]];
:: (5) המבקש קיבל אישור מאת בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת לכך ששדה התעופה או המנחת, לפי העניין, יהווה בסיס לפעולתו של המפעיל האווירי בישראל; הוראות פסקה זו לא יחולו על המבקש להפעיל כלי טיס מסוג שהמנהל אישר לגביו כי הפעלתו אינה מחייבת בסיס פעולה בשדה תעופה או במנחת.
: (ב) המנהל יצרף לרישיון הפעלה אווירית מפרטי הפעלה שבהם יפרט בין השאר את אלה:
:: (1) סוגי כלי הטיס שבעל הרישיון רשאי להפעיל;
:: (2) ההרשאות, התנאים והמגבלות להפעלת כלי הטיס, ובכלל זה סוגי ההפעלה המורשים והאזורים שבעל הרישיון מורשה לפעול בהם.

@ 19. תקנות לעניין רישיונות הפעלה אווירית ובעלי רישיונות
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיפים 46(א)]] [[ו-47]], רשאי השר לקבוע הוראות לעניין רישיון הפעלה אווירית ובעל רישיון כאמור, בעניינים אלה:
: (1) ההדגמות והבדיקות שמבקש רישיון חייב לעמוד בהן לצורך קבלת הרישיון;
: (2) פרטים נוספים שייקבעו במפרטי ההפעלה ואופן השינוי של מפרטי ההפעלה;
: (3) חובות בעל הרישיון כמפורט להלן:
:: (א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, בכלי טיס, במיתקנים ובציוד, לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המסחרית במסגרת הרישיון;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))
:: (ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר למבצעים וספר עזר לתחזוקה, הכוללים הוראות והנחיות לעניין אופן הפעלת כלי הטיס, ביצוע פעולות בדק בהם, הדרכה והכשרה של עובדי הטיס ואנשי הצוות המועסקים על ידי בעל הרישיון והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))
: (4) הדרכים למסירת הוראות והודעות לבעל רישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), תשל״א–1971]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))

=== סימן ד': ביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה ===

@ 20. הגדרת כלי טיס - [[סימן ד' לפרק ב']]
: [[בסימן זה]], &quot;כלי טיס&quot; - לרבות מנוע של כלי טיס או מדחף שלו.

@ 21. מכון בדק - חובת רישוי
: לא יפעיל אדם ולא ינהל מכון בדק, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 22. רישיון להפעלת מכון בדק
: (א) המנהל ייתן רישיון להפעלת מכון בדק למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 45]], וכן כל אלה:
:: (1) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לביצוע פעולות בדק לפי [[סעיף 24(4)]], וכי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות כנדרש לפי [[סעיף 24(5)(א)]];
:: (2) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי [[סעיף 24(5)(ב)]].
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון להפעלת מכון בדק תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה -
:: (1) סוגי כלי טיס או ציוד תעופתי שמכון הבדק מורשה לבצע בהם פעולות בדק;
:: (2) סוגי פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצען;
:: (3) הגבלת בעל הרישיון לבצע פעולות בדק רק בכלי טיס הרשומים על שמו.

@ 23. חובת ביצוע פעולות בדק במסגרת מכון בדק, יצרן או בדק עצמי
: (א) לא יבצע אדם פעולות בדק, אלא אם כן הוא אחד מאלה:
:: (1) הוא עובד טיס המוסמך על פי רישיון עובד הטיס שבידו לבצע פעולות בדק, והמבצע פעולות אלה במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי [[סעיף 22]], או שהוא מבצע פעולות בדק בהשגחת עובד טיס כאמור, במסגרת מכון בדק כאמור, ולפי תנאים שקבע השר לעניין זה;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013]].))
:: (2) הוא עובד טיס המוסמך על פי רישיון עובד הטיס שבידו לבצע פעולות בדק, והוא מבצע פעולות אלה בכלי טיס המיועד להפעלה כללית והרשום על שמו בפנקס הרישום או בציוד התעופתי של כלי הטיס כאמור, על פי אישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שנתן לו המנהל, ובהתאם לתנאי האישור; השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי פסקה זו בידי המנהל, לרבות בעניינים המנויים [[בסעיפים 22(א)]] [[ו-45]], וכן לקבוע את ההליכים לקבלת אישור כאמור;
:: (3) הוא יצרן כלי הטיס המחזיק בתעודת הסוג של כלי הטיס או יצרן הציוד התעופתי הנוגע בדבר.
: (ב) מפעיל אווירי לא יקבל שירותי בדק לכלי טיס או לציוד תעופתי, אלא ממי שמורשה לכך לפי סעיף קטן (א).

@ 24. חובות, הגבלות ותנאים החלים על המורשה לבצע פעולות בדק
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיפים 46(א)]] [[ו-47]], רשאי השר לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל רישיון להפעלת מכון בדק, על יצרן כלי טיס או ציוד תעופתי המבצע פעולות בדק, ועל מי שקיבל אישור לבצע פעולות בדק באופן עצמי לפי [[סעיף 23(א)(2)]], ובכלל זה -
: (1) שיטות הבדק, אופן ביצוע פעולות הבדק ותהליכי הבדק, לרבות אישור סיום פעולות הבדק והחזרה לשימוש של כלי טיס או ציוד תעופתי שבוצעו בו פעולות בדק;
: (2) חובות תיעוד פעולות בדק ואופן שמירת התיעוד;
: (3) חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו;
: (4) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לביצוע פעולות בדק;
: (5) חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת מכון בדק בעניינים אלה:
:: (א) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות;
:: (ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני הסמכה), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))

@ 25. תקנות לעניין תחזוקה קלה
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע תחזוקה קלה בכלי טיס, ובכלל זה תנאים לביצוע תחזוקה קלה, לרבות תנאי כשירות לגבי המבצע תחזוקה כאמור וחובות שיחולו עליו.

=== סימן ה': מתן שירותים לניהול תעבורה אווירית ===

@ 26. יחידת נת&quot;א - חובת רישוי
: לא יפעיל אדם ולא ינהל יחידה הנותנת שירותי נת&quot;א, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 27. רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א
: (א) המנהל רשאי, בהתחשב בצורכי התעבורה האווירית, ליתן רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א למבקש שמתקיימים בו, נוסף על התנאים המנויים [[בסעיף 45]], התנאים המפורטים להלן, אם שוכנע כי המבקש מסוגל לתת שירותי נת&quot;א באופן המבטיח את בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה:
:: (1) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת&quot;א לפי [[סעיף 29(3)(א)]], ובכלל זה אמצעי תקשורת;
:: (2) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי [[סעיף 29(3)(ב)]];
:: (3) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי גובשו נוהלי תיאום בינו לבין יחידות נת&quot;א אחרות, גופים המוסמכים לספק שירותים מטאורולוגיים לצורכי התעופה האזרחית כפי שקבע השר וצבא הגנה לישראל; בנוהלי תיאום בין המבקש לצבא הגנה לישראל ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין הגבלת טיסה או איסור טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 82(ו)]];
:: (4) לעניין מי שמבקש לספק שירותי נת&quot;א לכלי טיס בטיסה בין-לאומית - המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים לפי האמנה לעניין זה, למעט תנאים כאמור שלגביהם הודיע המנהל לארגון התעופה הבין-לאומי, לפי [[סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], כי ישראל פועלת באופן שונה.
: (ב) ברישיון להפעלת יחידת נת&quot;א, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:
:: (1) סוגי שירותי נת&quot;א שבעל הרישיון ייתן וסוגי הטיסות שלגביהם יינתנו שירותים כאמור;
:: (2) המרחב האווירי שלגביו יינתנו שירותי נת&quot;א;
:: (3) נוהלי הפעלה ומגבלות הפעלה שבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א ינהג לפיהם;
:: (4) הרשאה לבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי בהתאם להוראות [[סעיף 84(ב)]].

@ 28. מתן שירותי נת&quot;א על בסיס מידע עדכני ובהתאם לנוהלי התיאום
: בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א ייתן שירותי נת&quot;א על בסיס מידע תעופתי עדכני שפורסם לפי [[סעיף 84]], ובהתאם לנוהלי התיאום האמורים [[בסעיף 27(א)(3)]] ולכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי [[סעיף 72]].

@ 29. תקנות לעניין שירותי נת&quot;א
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיפים 46(א)]] [[ו-47]], רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שירותי נת&quot;א, ובכלל זה בעניינים אלה:
: (1) סוגי שירותי נת&quot;א ומטרותיהם;
: (2) סוגי המרחבים האוויריים שלגביהם יינתנו שירותי נת&quot;א;
: (3) חובות בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א כמפורט להלן:
:: (א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת&quot;א, ובכלל זה אמצעי תקשורת;
:: (ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))
:: (ג) חובה לספק לטייסים ולמפעילים אוויריים מידע מסוג שקבע השר.

=== סימן ו': הפעלת שדות תעופה ומנחתים ===

@ 30. קביעת שטח כשדה תעופה
: השר רשאי לקבוע, בצו, שטח יבשתי או ימי, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, כשדה תעופה; בסעיף זה, &quot;שטח יבשתי או ימי&quot; - לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו.

@ 31. הפעלת שדה תעופה או מנחת - חובת רישוי
: לא יפעיל אדם שדה תעופה או מנחת ולא יתיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בהם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 32. רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת
: (א) המנהל ייתן רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 45]], וכן כל אלה:
:: (1) המנהל שוכנע כי ההפעלה המבוקשת תשתלב בביטחה בשימושים במרחב האווירי שהותרו לפי [[סעיף 82]];
:: (2) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך ההפעלה המבוקשת לפי [[סעיף 33(1)(א)]], ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה;
:: (3) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי [[סעיף 33(1)(ב)]];
:: (4) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי מבנה שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה המסלולים, שטחי התנועה, החניה והבטיחות, הגידור, הסימון והתאורה, מבטיחים הפעלה בטוחה של שדה התעופה או המנחת, לפי העניין, כנדרש לפי [[סעיף 33(2)]];
:: (5) לעניין מי שמבקש להפעיל שדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין-לאומית - המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים בנספח 14 לאמנה הנוגעים להקמתו ולהפעלתו של שדה תעופה, למעט הוראות בנספח האמור שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין-לאומי, לפי [[סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]] כי ישראל פועלת באופן שונה.
: (ב) ברישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:
:: (1) שעות ההפעלה של שדה התעופה או המנחת;
:: (2) מגבלות הפעלה לשם שמירה על הבטיחות;
:: (3) תנאים שמטרתם לנטר ולצמצם מטרדי רעש וזיהום אוויר; קביעת תנאים כאמור תיעשה בהתייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין זה.
: (ג) מתן רישיון לפי סעיף זה טעון התייעצות עם מי ששר הביטחון הסמיכו לעניין זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 48]] או מסמכות המנהל לפי [[סעיף 165]].

@ 33. תקנות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיפים 46(א)]] [[ו-47]], רשאי השר לקבוע הוראות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לעניין שדות תעופה ולעניין מנחתים, וכן הוראות שונות לעניין סוגי מנחתים:
: (1) חובות בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, כמפורט להלן:
:: (א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך הפעלת שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה;
:: (ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין הפעלת שדה התעופה או המנחת, לרבות לעניין שירותים תפעוליים בעת חירום, שירותי קרקע, הפעלת רכב בשדה תעופה או במנחת, הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ותחזוקת שדה התעופה או המנחת, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))
:: (ג) חובה למסור למשתמשים בשדה התעופה או במנחת, מידע מסוג שקבע השר;
: (2) מבנה שדות תעופה ומנחתים, ובכלל זה דרישות לגבי המסלולים, שטחי התנועה, החניה והבטיחות, מישורי הגישה, הנסיקה, המעבר וההליכה סביב, וכן דרישות לגבי גידור, סימון ותאורה;
: (3) שירותים תפעוליים בעת חירום ובכלל זה שירותי כיבוי והצלה, ופינוי כלי טיס;
: (4) שירותי קרקע לרבות תדלוק, הספקת חשמל לכלי טיס וגרירת כלי טיס;
: (5) טיפול בחומרים מסוכנים;
: (6) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם;
: (7) תחזוקת שדה תעופה או מנחת;
: (8) שעות הפעלה;
: (9) תנועה קרקעית של כלי טיס וכלי רכב בשדה תעופה או במנחת והפיקוח עליה.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (שמירה על הסדר בשדות תעופה ובמנחתים), תשל&quot;ג–1973]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 34. שעות פעילות טיסה בשדה תעופה
: השר רשאי להגביל את שעות פעילות הטיסה בשדה תעופה מסוים או להורות על שינויים בשעות כאמור, והכל לאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם.

=== סימן ז': מיתקן עזר לטיסה ===

@ 35. אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה המשמש או המיועד לשמש כלי טיס אזרחיים, אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב, והמיתקן מותקן או בנוי, לפי העניין, מתוחזק ומופעל בהתאם לתנאי האישור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אישור להפעלת מיתקן דיווח מזג אוויר יינתן על ידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.
: (ג) השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי סעיף זה, והליכים לקבלת אישור כאמור.

@ 36. נזק למיתקן עזר לטיסה
: לא יגרום אדם נזק למיתקן עזר לטיסה ולא ישבש אותות המשודרים ממיתקן כאמור.

=== סימן ח': ביטול, התליה והגבלה של רישיונות ואישורים ===

@ 37. הגדרת רישיון - [[סימן ח' לפרק ב']]
: [[בסימן זה]], &quot;רישיון&quot; - כל אחד מאלה:
: (1) רישיון עובד טיס, לרבות הגדר ברישיון כאמור;
: (2) רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס;
: (3) רישיון הפעלה אווירית, לרבות מפרטי הפעלה;
: (4) רישיון להפעלת מכון בדק;
: (5) רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
: (6) רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת;
: (7) אישור תכנית הדרכה שניתן לפי [[סעיף 16]];
: (8) אישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שניתן לפי [[סעיף 23(א)(2)]];
: (9) אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה שניתן לפי [[סעיף 35]].

@ 38. הגבלת רישיון, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו
: (א) המנהל רשאי להגביל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לבטלו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
:: (2) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן;
:: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
:: (4) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי חוק זה, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש ברישיון שנקבעו לפי [[פרק זה]];
:: (5) בעל הרישיון הפר הוראה לפי דיני הטיס האחרים או הוראת גורם ביטחוני מוסמך, החלה לגביו;
:: (6) בעל הרישיון הורשע בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון;
:: (7) לעניין רישיון עובד טיס - עובד הטיס גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר במילוי תפקידו באופן העלול לפגוע בבטיחות התעופה (בפסקה זו - ליקוי); ואולם המנהל לא יורה על ביטול רישיון, או על התליה לתקופה שאינה עולה על שנה אשר תוקפה אינו מותנה בקיום תנאים, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגבי עובד הטיס תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה בעל הרישיון מעורב באירוע בטיחותי הנחקר לפי [[פרק ז']], ולדעת המנהל התליית רישיונו נחוצה לשם שמירה על בטיחות התעופה, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו; תקופת ההתליה לפי סעיף קטן זה תסתיים במועד הגשת הדוח הסופי לפי [[סעיף 118]] או במועד מוקדם יותר שיורה המנהל.
: (ג) לא ינקוט המנהל אמצעים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשל נסיבות הקשורות להתאמתו הבריאותית של עובד טיס למלא את תפקידו, אלא לאחר התייעצות עם רופא הרשות.
: (ד) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד ההתליה.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, הסמכויות המוקנות למנהל לפי סעיף זה לעניין הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש אישור להפעלת מיתקן דיווח מזג אוויר שניתן לפי [[סעיף 35(ב)]], יהיו נתונות למנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(6) ו-(7).
: (ז) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף זה בדבר הגבלת רישיון, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, תימסר בכתב לבעל הרישיון הנוגע בדבר.

@ 39. ערר על החלטה בעניין רישיון עובד טיס
: (א) עובד טיס הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי [[סעיף 38]], לגבי רישיונו, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר.
: (ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, ימנה משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט השלום, שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל ידע בדיני הטיס, ואינו עובד המדינה, ליושב ראש ועדת הערר, וכן משפטן שמתקיימים בו התנאים האמורים, לממלא מקום קבוע ליושב ראש ועדת הערר.
: (ג) לצורך מינוי מותבים לוועדת הערר לפי סעיף קטן (ב), יכין השר רשימות כמפורט להלן:
:: (1) רשימת עובדי טיס שתכלול שלושה עובדי טיס לפחות מכל תפקיד מתפקידי עובדי טיס כאמור [[בסעיף 2]], שהם בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות במילוי התפקיד האמור; הכנת הרשימה כאמור תיעשה על פי המלצת הגופים המייצגים, לדעת השר, את עובדי הטיס באותם תפקידים;
:: (2) רשימה של עובדי המדינה ואנשי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום התעופה; הכנת הרשימה כאמור תיעשה על פי המלצת המנהל.
: (ד) ועדת הערר תדון בערר לפי סעיף קטן (א) במותב של שלושה, והם:
:: (1) יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו, שמינה שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב), והוא יהיה יושב ראש המותב;
:: (2) שני חברים שימנה יושב ראש המותב, כמפורט להלן:
::: (א) עובד טיס בעל רישיון עובד טיס מסוג הרישיון הנדון בערר, מתוך רשימה שהכין השר לפי סעיף קטן (ג)(1);
::: (ב) נציג ציבור או עובד המדינה, מתוך רשימה שהכין השר לפי סעיף קטן (ג)(2).
: (ה) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
: (ו) על ערר לפי סעיף זה ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יושב ראש ועדת הערר יהיה ראש בית הדין וממלא מקומו יהיה סגן ראש בית הדין;
:: (2) עיכוב ביצוע של החלטת המנהל שעליה עוררים, לפי [[סעיף 33 לחוק האמור]], יהיה מטעמים מיוחדים שיירשמו;
:: (3) תקנות לפי [[סעיף 54 לחוק האמור]], לעניין ועדת הערר וערר לפי סעיף זה, יותקנו גם בהתייעצות עם השר, ובמקום ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקראו ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 40. בקשה לרישיון עובד טיס לאחר ביטולו
: אדם שהמנהל ביטל את רישיון עובד הטיס שהיה בידו או הגדר שבו לפי [[סעיף 38]], לא יגיש בקשה לרישיון או להגדר חדש, מסוג שבוטל כאמור, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול כאמור.

@ 41. איסור שימוש ברישיון זר
: עובד טיס שרישיונו הותלה או בוטל לפי הוראות [[סימן זה]], ובידו גם רישיון מאותו סוג שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה חברה (בסעיף זה - רישיון זר), לא יעשה שימוש ברישיון הזר בשטח ישראל.

=== סימן ט': איסורים לעניין רישיונות ואישורים ===

@ 42. איסור התחזות
: לא יתחזה אדם לבעל רישיון כהגדרתו [[בסעיף 37]] ([[בסימן זה]] - רישיון), ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל רישיון כאמור, אלא אם כן הוא בעל רישיון תקף לפי חוק זה.

@ 43. איסור העברת רישיון
: רישיון אינו ניתן להעברה, אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013]].))

=== סימן י': הוראות כלליות לעניין רישיונות ===

@ 44. הגדרת רישיון - [[סימן י' לפרק ב']]
: [[בסימן זה]], &quot;רישיון&quot; - רישיון כאמור [[בפסקאות (1) עד (6) להגדרה &quot;רישיון&quot; שבסעיף 37]].

@ 45. תנאים כלליים לקבלת רישיון
: בלי לגרוע מהתנאים לקבלת רישיון המפורטים [[בסימנים א' עד ו']], המנהל ייתן רישיון רק למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו ספרות מקצועית מעודכנת כנדרש לפי [[סעיף 46(א)(1)]], וכי הוא מעסיק כוח אדם בעל ניסיון וכשירות מתאימים כנדרש לפי [[סעיף 46(א)(2)]]; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רישיון עובד טיס;
: (2) המבקש שילם את האגרה המתאימה בעד הגשת בקשה לרישיון בהתאם להוראות לפי [[סעיף 168(א)(4)]]; הוראות פסקה זו יחולו גם על אישור כאמור [[בפסקאות (7) עד (9) להגדרה &quot;רישיון&quot; שבסעיף 37]].

@ 46. חובות, הגבלות ותנאים החלים על בעל רישיון
: (א) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל רישיון, ובכלל זה -
:: (1) חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת לצורך הפעלת הרישיון, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית המעודכנת כאמור;
:: (2) חובה להעסיק כוח אדם בעל ניסיון וכשירות מתאימים ופעולות שעל בעל רישיון לנקוט במטרה להכשיר ולהדריך את כוח האדם האמור ולשמור על כשירותו;
:: (3) חובת תיעוד הפעולות שבעל הרישיון מבצע במסגרת רישיונו, ואופן שמירת התיעוד;
:: (4) חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו של בעל הרישיון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי עובד טיס.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), תשל״א–1971]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני הסמכה), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (יחידות מידה), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב״ם), התשפ״ד–2023]].))

@ 47. תקנות לעניין רישיונות
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין רישיונות, בין השאר בעניינים אלה:
: (1) תנאים לקבלת רישיון המפורטים [[בפרק זה]] וכן תנאים נוספים לקבלת רישיון; תקנות לפי פסקה זו הקובעות תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש או ביטול, הגבלה או התליה קודמים של רישיון שניתן למבקש, טעונות אישור של הוועדה;
: (2) ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלה או לחידוש של רישיון, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור, והתנאים הנדרשים לשם חידושו;
: (3) תקופת תוקפו של רישיון ומתן רישיון זמני;
: (4) פרטים שייכללו ברישיון, ובכלל זה תנאים להפעלתו ולשימוש בו;
: (5) תיקון רישיון, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת המנהל, לרבות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה וההליכים לתיקון הרישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 48. סייג לחובת רישיון
: השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת רישיון לפי הוראות [[פרק זה]], או לא יחול תנאי מהתנאים לקבלת רישיון, ורשאי הוא לקבוע לעניין זה תנאים חלופיים.

== פרק ג': כלי טיס ==

=== סימן א': תיכון וייצור של כלי טיס וציוד תעופתי ===

@ 49. הגדרת כלי טיס - [[סימן א' לפרק ג']]
: [[בסימן זה]], &quot;כלי טיס&quot; - לרבות מנוע של כלי טיס או מדחף שלו.

@ 50. קביעת אמות מידה לתיכון ולייצור של כלי טיס וציוד תעופתי
: (א) השר יקבע אמות מידה מפורטות ומקיפות לעניין תיכון וייצור של כלי טיס -
:: (1) במטרה להבטיח את כשירותו האווירית של כלי הטיס שייוצר על פי התכן האמור, בין השאר בהתאם להוראות נספח 8 לאמנה ([[בסימן זה]] - כללי הכושר האווירי);
:: (2) במטרה להבטיח כי כלי הטיס שייוצר על בסיס התכן האמור יעמוד בהוראות לעניין שמירה על הגנת הסביבה בהתאם לנספח 16 לאמנה ([[בסימן זה]] - כללי הגנת הסביבה).
: (ב) השר יקבע אמות מידה מפורטות ומקיפות לעניין תיכון וייצור של ציוד תעופתי, במטרה להבטיח כי הציוד התעופתי מתאים לשימוש תעופתי ([[בסימן זה]] - כללי התאמה לשימוש תעופתי).
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977]].))

@ 51. תעודת סוג לכלי טיס
: (א) המנהל ייתן למתכן של סוג כלי טיס (Type) המבקש זאת, תעודת סוג המגדירה את התכן של אותו סוג כלי טיס, לרבות הציוד התעופתי המיועד להתקנה בו, והמאשרת את התכן לצורך ייצור כלי הטיס והציוד התעופתי על פיו, בהתקיים כל אלה:
:: (1) כלי הטיס והציוד התעופתי ממלאים אחר כללי הכושר האווירי וכללי התאמה לשימוש תעופתי, החלים לגביהם; מצא המנהל כי כללי הכושר האווירי אינם מתאימים או מספיקים לגבי כלי טיס מסוג (Type) מסוים, לצורך שמירה על רמת בטיחות נאותה, רשאי הוא להורות על תנאים אחרים או נוספים שיש לקיימם לגבי כלי הטיס, במטרה להבטיח רמת בטיחות כאמור;
:: (2) כלי הטיס ממלא אחר כללי הגנת הסביבה החלים לגביו;
:: (3) אין בכלי הטיס תכונה או אפיון העלולים לפגוע בבטיחות הטיסה, בעת הפעלתו;
:: (4) תנאים נוספים שקבע השר למתן התעודה, ובכלל זה תנאים לעניין תהליך התיכון, שלביו והפיקוח עליו, וחובות שעל המתכן לעמוד בהן במהלך תהליך התיכון.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977]].))
: (ב) תוספת לתעודת סוג שניתנה בשל שינוי בתכן הסוג שאינו מחייב תעודת סוג חדשה, תיחשב תעודת סוג.
: (ג) על הגבלת תעודת סוג, התלייתה וביטולה יחולו הוראות [[סעיף 38(א)(1) עד (4)]], בשינויים המחויבים.

@ 52. ייצור כלי טיס וציוד תעופתי - חובת רישוי
: (א) לא ייצר אדם כלי טיס, לצורך שיווקו, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ייצר אדם ציוד תעופתי או חלק מכלי טיס, לצורך שיווקו, אלא אם כן בידו רישיון לייצור אותו ציוד תעופתי או חלק מכלי הטיס, שניתן לפי הוראות [[סימן זה]], או שהייצור נעשה במסגרת רישיון לייצור כלי טיס כאמור בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 53. רישיון ייצור
: (א) המנהל ייתן רישיון ייצור למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מבקש הרישיון מחזיק בתעודת סוג או שהוא בעל זכות שימוש בתעודה כאמור, ולעניין כלי טיס הפטור מתעודת סוג לפי [[סעיף 54(6)]], או ציוד תעופתי - התכן של כלי הטיס או הציוד התעופתי עומד בכללי הכושר האווירי, בכללי השמירה על איכות הסביבה ובכללי התאמה לשימוש תעופתי, החלים לגביו;
:: (2) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לתהליך הייצור, כנדרש לפי [[סעיף 54(5)(א)]];
:: (3) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות כנדרש לפי [[סעיף 54(5)(ב)]] וכי ברשותו ספרות מקצועית מעודכנת לביצוע תהליכי הייצור, כנדרש לפי [[סעיף 54(5)(ג)]].
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים לקבלת רישיון המפורטים בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים לקבלת רישיון כאמור.
: (ג) המנהל יקבע ברישיון בין השאר את אלה:
:: (1) כלי הטיס, החלק מכלי הטיס או הציוד התעופתי המאושר לייצור, לפי העניין;
:: (2) התכן שעל פיו ייוצר כלי הטיס, החלק מכלי הטיס או הציוד התעופתי, לפי העניין, והתנאים לייצורו.
: (ד) על הגבלת רישיון ייצור, התלייתו וביטולו יחולו הוראות [[סעיף 38(א)(1) עד (4) ו-(6)]] [[ו-38(ו) ו-(ז)]], בשינויים המחויבים.

@ 54. תקנות לעניין תיכון וייצור
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תיכון וייצור כלי טיס וציוד תעופתי, ובכלל זה בעניינים אלה:
: (1) ההליכים לקבלת תעודת סוג ורישיון ייצור לפי [[סעיפים 51]] [[ו-53]], לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת תעודה או רישיון כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור ותקופת תוקפה של בקשה לתעודת סוג;
: (2) בדיקות וניסויים שייערכו לצורך קבלת תעודת סוג או במסגרת ייצור כלי טיס וציוד תעופתי;
: (3) שינוי תעודת סוג או רישיון ייצור;
: (4) חובת מחזיק תעודת סוג לתת מענה ופיתרון לתקלות ולנזקים שנגרמו לכלי טיס בשל כשלים בתכן;
: (5) חובות ותנאים שיחולו על בעל רישיון ייצור לעניין תהליך הייצור ושלביו, ובכלל זה -
:: (א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לתהליך הייצור;
:: (ב) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות;
:: (ג) חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת לביצוע תהליכי הייצור, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית המעודכנת כאמור;
:: (ד) חובה לקבוע סימני זיהוי בכלי טיס, בחלקים מכלי טיס או בציוד תעופתי;
:: (ה) חובת תיעוד תהליך הייצור ושמירת התיעוד;
:: (ו) חובת דיווח למנהל ביחס לפעילותו;
: (6) פטור מרישיון ייצור או מהתנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
: (7) הוראות לעניין מינוי נציגי המנהל מקרב עובדי המתכן או בעל רישיון הייצור, לצורך פיקוח ובקרה על תהליך התיכון והייצור ותיעודו, לרבות סמכויותיהם, החובות המוטלות עליהם ואישור המלצותיהם בידי המנהל.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977]].))

@ 55. תקנות לעניין ייבוא וייצוא של כלי טיס או ציוד תעופתי
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייבוא וייצוא של כלי טיס, חלק מכלי טיס או ציוד תעופתי, ובכלל זה תנאים והגבלות לייבוא ולייצוא כאמור, והכל במטרה להבטיח את בטיחות הפעלתם של כלי טיס.

=== סימן ב': רישום וסימון כלי טיס ===

@ 56. חובת רישום כלי טיס
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס רשום בפנקס הרישום וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עובד טיס מטעם מפעיל אווירי בהפעלה מסחרית.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) כלי טיס הכשיר לרישום בפנקס הרישום והוגשה לגביו בקשה לרישום בפנקס ולקבלת תעודת רישום, ניתן להפעילו גם בטרם נרשם, בהתאם להוראות שקבע השר לעניין זה;
:: (2) כלי טיס המופעל על ידי מי שעוסק במכירת כלי טיס, במסגרת עיסוקו, אינו טעון רישום לפי הוראות סעיף קטן (א), בכפוף לתנאים ולהוראות שקבע השר לעניין זה, ובכלל זה תנאים שמטרתם להבטיח זיקה למדינת ישראל של מי שעוסק במכירת כלי טיס כאמור.

@ 57. נתינות כלי טיס
: (א) כלי טיס הרשום בפנקס הרישום יראו אותו ככלי טיס בעל נתינות ישראלית.
: (ב) כלי טיס הרשום בפנקס הרישום של מדינה זרה יראו אותו ככלי טיס בעל נתינות של אותה מדינה.

@ 58. תנאי כשירות לרישום בפנקס
: (א) השר יקבע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), את תנאי הכשירות לרישום כלי טיס בפנקס הרישום, במטרה להבטיח זיקה מספקת של כלי הטיס למדינת ישראל וכי לא יהיה ברישום משום פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973]].))
: (ב) כלי טיס הרשום במרשם של מדינה זרה אינו כשיר לרישום בפנקס הרישום.

@ 59. פנקס הרישום ותעודות רישום
: (א) המנהל אחראי לניהול פנקס רישום לצורך רישום כלי טיס בישראל ולמתן תעודות רישום.
: (ב) בפנקס הרישום יירשמו לגבי כלי הטיס פרטי בעליו, שעבודים ועיקולים שהוטלו על כלי הטיס, סימני לאומיותו ורישומו, פרטי הייצור שלו ופרטים נוספים, הכל כפי שקבע השר.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הרישום בפנקס הרישום וניהול הפנקס, לעניין תעודות רישום, ולעניין החובות שיחולו על המחזיק בתעודת רישום ובכלל זה -
:: (1) ההליכים לרישום כלי טיס בפנקס הרישום ולקבלת תעודת רישום, לרבות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה לרישום ומועד הרישום;
:: (2) ההליכים לרישום שעבודים ועיקולים של כלי טיס בפנקס הרישום;
:: (3) ההליכים לרישום העברת בעלות בכלי טיס;
:: (4) הפרטים שייכללו בתעודת רישום ותקופת תוקפה;
:: (5) תנאים והליכים לשינוי הרישום, להשעייתו או למחיקתו, וכן לשינוי, להתליה או לביטול של תעודת רישום, והוראות לעניין רישום שאינו בר תוקף.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973]].))
: (ד) התקיימו תנאים לרישום כלי טיס לפי חוק זה, ירשום המנהל את כלי הטיס בפנקס הרישום וימציא למבקש תעודת רישום.

@ 60. תוקף הרישום
: (א) אין ברישום כלי טיס בפנקס הרישום משום הוכחת בעלות עליו.
: (ב) רישום כלי טיס בפנקס הרישום יהיה ראיה חותכת בדבר לאומיות כלי הטיס למטרות בין-לאומיות וראיה לכאורה בדבר לאומיות כלי הטיס בהליכים בהתאם לדיני מדינת ישראל.

@ 61. עיון בפנקס הרישום ומסירת מידע ממנו
: (א) פנקס הרישום יהיה פתוח לעיון הציבור בהתאם לנהלים שיורה המנהל.
: (ב) המנהל רשאי למסור מידע מפנקס הרישום כמפורט להלן:
:: (1) מידע לגבי כלי טיס מסוים הרשום בפנקס - על פי בקשה מאת מדינה חברה או ארגון התעופה הבין-לאומי;
:: (2) דוחות לגבי הבעלות והשליטה בכלי טיס הרשומים בפנקס והמופעלים בטיסות בין-לאומיות - על פי בקשה מאת ארגון התעופה הבין-לאומי ובהתאם להנחיותיו.

@ 62. חובת סימון כלי טיס וזיהויו
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס מסומן בסימני לאומיותו ורישומו, כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף קטן זה, רשאי השר לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין אופן קביעת הסימנים והקצאתם, שיטות הסימון ופרטי הסימון, סימני רישום זמניים, סימון כלי טיס לייצוא והסרת הסימון.
: (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קבועים על כלי הטיס סימני זיהוי כפי שקבע השר לפי [[סעיף 54(5)(ד)]].
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973]].))

=== סימן ג': כשירות אווירית נמשכת ===

@ 63. תעודת כושר טיסה
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קיימת לגבי אותו כלי טיס תעודת כושר טיסה תקפה שניתנה לפי הוראות [[סימן זה]], ובכפוף לתנאים שבאותה תעודה.
: (ב) המנהל ייתן תעודת כושר טיסה למפעיל אווירי המבקש זאת, בהתקיים כל אלה:
:: (1) כלי הטיס רשום בפנקס הרישום;
:: (2) כלי הטיס עומד בכללי הכושר האווירי ובכללי הגנת הסביבה שנקבעו לפי [[סעיף 50(א)]];
:: (3) קיים לגבי כלי הטיס ספר טיסה (flight manual) או מסמך מתאים אחר, המפרט את מגבלות ההפעלה של כלי הטיס וכן כל מידע אחר הנחוץ להפעלתו הבטוחה, הכל כפי שקבע השר;
:: (4) קיים לגבי כלי הטיס ספר תחזוקה (maintenance manual) או מסמך מתאים אחר, המפרט את דרישות התחזוקה של כלי הטיס, ובכלל זה פעולות הבדק שיש לבצע בו, וכן כל מידע אחר הדרוש לשם שמירה על כשירותו האווירית הנמשכת, הכל כפי שקבע השר;
:: (5) המנהל אישר את הגורם האחראי מטעמו של המפעיל האווירי לביצוע פעולות הבדק בכלי הטיס מבין המורשים לכך לפי [[סעיף 23]], בהתאם להוראות שקבע השר;
:: (6) כלי הטיס נמצא בטוח לטיסה, בשים לב, בין השאר, לתכן שעל פיו יוצר, למבנהו ולציוד התעופתי המותקן בו;
:: (7) מתקיימים תנאים נוספים שקבע השר לעניין זה.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע סוגים מיוחדים של תעודות כושר טיסה שיינתנו בנסיבות ובתנאים שיקבע, גם אם לא מתקיימים לגבי כלי הטיס כל התנאים למתן תעודת כושר טיסה המפורטים באותו סעיף קטן.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תעודת כושר טיסה, ובכלל זה לעניין תקופת תוקפה של תעודה כאמור, ההליכים לקבלת התעודה, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלתה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת כשירותו האווירית, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור, אופן שינויה, העברתה לאחר ופקיעת תוקפה.
: (ה) על הגבלת תעודת כושר טיסה, התלייתה, ביטולה וסירוב לחדשה, יחולו הוראות [[סעיף 38(א)(1) עד (4) ו-(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 64. תעודת רעש
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קיימת לגבי כלי הטיס תעודת רעש תקפה שניתנה לפי סעיף זה, המאשרת את דירוג הרעש של כלי הטיס בהתאם להוראות הכרך הראשון לנספח 16 לאמנה ([[בסימן זה]] - דירוג הרעש), ובהתאם לתנאים שבאותה תעודה; השר רשאי לקבוע סוגי כלי טיס שהוראות סעיף זה לא יחולו לגביהם, בהתאם להוראות האמנה האמורות.
: (ב) המנהל ייתן תעודת רעש למפעיל אווירי המבקש זאת, אם כלי הטיס רשום בפנקס הרישום, עומד בכללי הגנת הסביבה שנקבעו לפי [[סעיף 50(א)]], שעניינם תקני רעש, וממלא אחר תנאים נוספים שקבע השר.
: (ג) על הגבלת תעודת רעש, התלייתה וביטולה, יחולו הוראות [[סעיף 38(א)(1) עד (4)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לקבוע הוראות לעניין ההליכים לקבלת תעודת רעש, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת התעודה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת עמידתו בתקני הרעש החלים לגביו, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור ואופן שינויה.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רעש כלי טיס), תשל״ז–1977]].))

@ 65. אישור תעודת כושר טיסה או תעודת רעש שניתנה במדינה חברה
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 63]] [[ו-64]], רשאי אדם להפעיל כלי טיס גם אם לא ניתנה לגביו תעודת כושר טיסה או תעודת רעש, אם קיימת לגביו תעודה מקבילה לתעודה כאמור שניתנה לו מאת הרשות המוסמכת לעניין זה במדינה חברה, ובלבד שהתעודה אושרה בידי המנהל לפי סעיף זה ושההפעלה תיעשה בהתאם לתנאים שבאותה תעודה ולתנאי האישור.
: (ב) השר יקבע את התנאים ואת ההליכים לקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אישור שניתן לפי סעיף זה, יראו אותו לעניין חוק זה ודיני הטיס האחרים כתעודת כושר טיסה או כתעודת רעש, לפי העניין.

@ 66. איסור הפעלת כלי טיס בדירוגי רעש מסוימים
: השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע איסור הפעלה בשטח ישראל של כלי טיס המדורגים בדירוגי רעש שקבע, גם אם ניתנו לגביהם תעודת רעש לפי [[סעיף 64]] או אישור לפי [[סעיף 65]].

@ 67. כשירות אווירית נמשכת
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 63]] [[ו-65]], לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס -
:: (1) במצב כשיר לטיסה;
:: (2) מופעל בהתאם למגבלות ההפעלה שבספר הטיסה או במסמך מתאים אחר שנקבע לפי [[סעיף 63(ב)(3)]], או במסמך אחר שקבע השר לעניין זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא יראו הפעלה של כלי טיס כהפרה של הוראות אותו סעיף קטן, רק בשל כך שאירעה בכלי הטיס תקלה הפוגעת בכשירותו לטיסה לאחר תחילת תנועתו בכוח מנועיו, ובכלי טיס לא ממונע - לאחר המראתו, ובלבד שבעת תחילת הפעלתו היה כלי הטיס במצב כשיר לטיסה.
: (ג) מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס אלא בהתאם למגבלות ההפעלה שבספר התחזוקה או במסמך מתאים אחר שנקבע לפי [[סעיף 63(ב)(4)]].
: (ד) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מפעיל אווירי במטרה להבטיח את כשירותו האווירית הנמשכת של כלי הטיס, ובכלל זה החובה להעמיד את כלי הטיס לבדיקה תקופתית או לבדיקת ביקורת, חובות והגבלות לעניין החזרת כלי טיס לשירות לאחר ביצוע פעולות בדק, וחובות דיווח לרבות לגבי תקלות ונזקים שנגרמו לכלי הטיס.

@ 68. ציוד תעופתי וציוד נוסף הקשור להפעלת כלי טיס
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מותקן או נישא בו ציוד תעופתי או ציוד אחר הקשור להפעלת כלי הטיס שקבע השר (בסעיף זה - ציוד), והציוד כאמור תקין, בהתאם לתנאים שקבע השר לעניין זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו הפעלה של כלי טיס כהפרה של הוראות אותו סעיף קטן, רק בשל כך שאירעה בציוד שבו תקלה הפוגעת בתקינות הציוד כאמור, לאחר תחילת תנועת כלי הטיס בכוח מנועיו, ובכלי טיס לא ממונע - לאחר המראתו, ובלבד שבעת תחילת הפעלתו של כלי הטיס, היה הציוד במצב תקין בהתאם להוראות לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ג) לא יפעיל אדם ציוד תעופתי ולא יתיר מפעיל אווירי לאדם להפעיל ציוד תעופתי, אלא אם כן הוא איש צוות או עובד טיס המורשה לכך, בהתאם לתנאים שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב״ם), התשפ״ד–2023]].))

@ 69. הוראות כושר אווירי
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי כלי טיס כהגדרתו [[בסעיף 49]] או ציוד תעופתי, אינם בטוחים לשימוש, וכי מצב דומה עלול להתפתח בכלי טיס או בציוד תעופתי אחרים שיוצרו על בסיס תכן זהה או דומה, רשאי הוא ליתן הוראות כושר אווירי לגבי כלי הטיס או הציוד התעופתי כאמור, שמטרתן להבטיח את שמירת כשירותם האווירית ובטיחות השימוש בהם.
: (ב) המנהל ימסור הוראות כושר אווירי שנתן לפי סעיף קטן (א) לכל מפעיל אווירי העושה שימוש בכלי הטיס או בציוד התעופתי שלגביהם ניתנו; מפעיל אווירי שקיבל הוראות כאמור יביאן לידיעת כל עובד טיס המפעיל מטעמו את כלי הטיס או הציוד האמורים, וכן לידיעת הגורם האחראי מטעמו לביצוע פעולת בדק בכלי הטיס כאמור [[בסעיף 63(ב)(5)]].
: (ג) מפעיל אווירי ועובד טיס שנמסרו להם הוראות כושר אווירי לפי סעיף זה, לא יפעילו את כלי הטיס או הציוד התעופתי שלגביו ניתנו ההוראות אלא בהתאם להן.

=== סימן ד': תנאים להפעלת כלי טיס ===

@ 70. חובת איוש אנשי צוות מתאימים בכלי הטיס
: לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן בכלי הטיס אנשי צוות במספר שלא יפחת ממספר שקבע השר ובתפקידים כפי שקבע.

@ 71. חובת נשיאת מסמכים
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מצויים בכלי הטיס כל המסמכים המפורטים להלן:
:: (1) תעודת רישום תקפה לגבי כלי הטיס, ככל שחלה חובת רישום לפי חוק זה;
:: (2) תעודת רעש תקפה לגבי כלי הטיס, ככל שהוראות [[סעיף 64]] חלות לגביו;
:: (3) תעודת כושר טיסה תקפה לגבי כלי הטיס;
:: (4) אם כלי הטיס מוביל נוסעים - רשימה של שמות הנוסעים, יעד טיסתם ומקום עלייתם לכלי הטיס;
:: (5) רישיון תקף לתחנת טלגרף אלחוטי שניתן לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:: (6) כל מסמך אחר שקבע השר.
: (ב) לא ישמש עובד טיס כאיש צוות, ולא יתיר מפעיל אווירי לעובד טיס לשמש כאיש צוות, אלא אם כן עובד הטיס נושא עמו רישיון עובד טיס מתאים ותקף, ואם הוא עובד טיס מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 6(א)]] - גם תעודה רפואית מתאימה ותקפה.
: (ג) השר רשאי לקבוע סוגי כלי טיס או סוגי הפעלות שלגביהם לא תחול חובת הנשיאה של מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או חלקם, בתנאים שקבע.

@ 72. כללי טיסה וניהול תעבורה אווירית
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס באופן העלול לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש, ובכלל זה לא יפעילו בניגוד לכללי הטיסה שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) לא יצנח אדם מכלי טיס, לא יטיל ממנו כל חפץ, לא ירסס ממנו כל חומר, לא יגרור דבר באמצעותו ולא יתיר פעולה כאמור, אלא בהתאם לכללי טיסה שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) לצורך שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי טיס והגנה על חיי אדם ורכוש, רשאי השר לקבוע בתקנות כללי טיסה וכללי ניהול תעבורה אווירית בעניינים הקבועים בנספח 2 לאמנה ובעניינים אלה:
:: (1) הוראות לעניין הפעלת כלי טיס בטיסה וניהול תעבורה אווירית, ובכלל זה לעניין גובהי טיסה ושיוט, הפרדות בין כלי טיס, הימנעות מהתנגשויות, אותות וסימנים, מדידת זמן, המראה, גישה לנחיתה ונחיתה, יירוט, תנאים מטאורולוגיים לטיסה, דיווחים שטייס יקבל וימסור, נוהלי דיבור בקשר, מהירות כלי טיס, טיסה במבנה, טיסה אווירובטית, טיסה תחרותית וטיסת ניסוי;
:: (2) הוראות לעניין טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, ובכלל זה חובת הגשת תכנית טיסה, קבלת מירשה טיסה (Air Traffic Control Clearance), שמירה על קשר רדיו עם יחידת הנת&quot;א הנוגעת בדבר, כללי טיסת ראייה וכללי טיסת מכשירים;
:: (3) הוראות לעניין תנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (4) הוראות שמטרתן הגנה וזיהוי של כלי טיס.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או לעניין הגנה וזיהוי של כלי טיס וכן תקנות לפי סעיף זה העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי [[סעיף 80]], יותקנו בהסכמת שר הביטחון; תקנות לפי סעיף זה בכל עניין אחר, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון.

@ 73. תקני רעש לכלי טיס
: (א) לא יפעיל מפעיל אווירי כלי טיס בשטח ישראל, באופן הגורם לרעש העולה על מפלס רעש או מכסת רעש שקבע השר, בהסכמת השר להגנת הסביבה ובאישור הוועדה, אלא אם כן תנאי מזג אוויר, בטיחות הטיסה או הוראת יחידת נת&quot;א שניתנה לפי [[סעיף 82(ז)]], מחייבים זאת; מפלס רעש או מכסת רעש כאמור ייקבעו בהתחשב בדירוגי הרעש שנקבעו לפי [[סעיף 66]], בהוראותיה של כל תכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], הנוגעת בדבר ובהוראות התעבורה האווירית שעניינן הגישה האווירית לשדה תעופה או למנחת ועזיבתו; השר והשר להגנת הסביבה יבחנו אחת לחמש שנים לפחות את הצורך בעדכון מפלס הרעש או מכסת הרעש שנקבעו כאמור.
: (ב) השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לקבוע חובות שיחולו על מפעיל אווירי לצורך עמידה במפלס הרעש או במכסת הרעש שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ולצורך הפחתת רעש.

@ 74. חומרים מסוכנים
: (א)(1) לא יוביל אדם חומר מסוכן בכלי טיס אלא אם כן בידו רישיון הפעלה אווירית מתאים או שהוא עובד טיס של בעל רישיון כאמור, ובכפוף לתנאי אותו רישיון ולהוראות לפי סעיף זה.
:: (2) לא ימסור אדם חומר מסוכן להובלה בכלי טיס אלא לבעל רישיון הפעלה אווירית כאמור בפסקה (1).
: (ב)(1) לא ימסור אדם חומר מסוכן להובלה בכלי טיס אלא לאחר שסיווג, ארז, סימן ותייג את החומר המסוכן ומסר מידע לגביו לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1), הכל כפי שקבע השר.
:: (2) לא יקבל בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1) חומר מסוכן להובלה בכלי טיס שבהפעלתו, אלא אם כן נתקיימו לגבי אותו חומר מסוכן כל התנאים לפי פסקה (1).
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הובלת חומרים מסוכנים בכלי טיס, ובכלל זה בעניינים אלה:
:: (1) אחסונם, שינועם, טעינתם ופריקתם של חומרים מסוכנים;
:: (2) חובות שיחולו על מי שמוסר חומר מסוכן להובלה בכלי טיס ועל בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1) המקבל חומר מסוכן להובלה בכלי טיס, או על מי מטעמם;
:: (3) הדרכת עובדי טיס להכרת חומרים מסוכנים וזיהוים, ולטיפול באירוע חומרים מסוכנים בכלי טיס;
:: (4) סוגי חומרים מסוכנים שהובלתם בכלי טיס אסורה.
: (ד) במקרים דחופים, רשאי המנהל לפטור אדם מהוראות לפי סעיף זה אם מצא כי הדבר נחוץ לשם הגנה על ביטחון המדינה, על חיי אדם, על הסביבה או על רכוש, ובלבד ששוכנע כי אותו אדם ינקוט אמצעים מתאימים, ככל האפשר, לשם שמירה והגנה על הבטיחות, על שלום הציבור ועל הסביבה, ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות לפי סעיף זה לא יחולו על חומר מסוכן כמפורט להלן, ורשאי השר לקבוע הוראות לעניין הובלה של חומר כאמור, הפעלתו או שימוש בו, בכלי טיס:
:: (1) חומר מסוכן שהימצאותו בכלי טיס נחוצה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות ההוראות לעניין ציוד לפי [[סעיף 68]] והוראות כושר אווירי כמשמעותן [[בסעיף 69]], או שהימצאותו נחוצה בהתאם להוראות הטכניות לחומרים מסוכנים;
:: (2) חומר מסוכן שלפי ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים מותר להובילו על ידי נוסע או איש צוות, לשימושו האישי, בכמות שאינה עולה על האמור בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.
: (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובהתאם להוראות נספח 18 לאמנה ולהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.
: (ז) עותק מההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים יועמד לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות.
: (ח) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על כל שינוי בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים שעניינו סיווג חומר כחומר מסוכן או פירוט לגבי חומר מסוכן, ועל מועד תחילתו של השינוי כאמור; בהודעה לפי סעיף קטן זה יצוין כי ההוראות המעודכנות מופקדות לעיון הציבור במשרדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 75. המראה ונחיתה של כלי טיס
: (א)(1) לא ימריא אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא משדה תעופה או ממנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי [[סעיף 32]], ולא ינחית אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא בשדה תעופה או במנחת כאמור, ובלבד שלפי הפרסום במסגרת שירותי המידע התעופתי, המנחת או שדה התעופה מתאים להמראה או לנחיתה של אותו כלי טיס, והכל אלא אם כן קבע השר אחרת ולפי התנאים שקבע.
:: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על בלון או דאון; בפסקה זו -
:::- &quot;בלון&quot; - כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע;
:::- &quot;דאון&quot; - כלי טיס כבד מהאוויר שטיסתו החופשית אינה תלויה באופן עיקרי במנוע.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם להמריא כלי טיס ולהנחיתו בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית משטרתית או תשתית צבאית, לפי הוראות [[סעיפים 178(ה)]] [[או 179(ג)(1)]], לפי העניין.

=== סימן ה': הוראות כלליות לעניין [[פרק ג']] ===

@ 76. אחריות טייס מפקד
: (א) טייס מפקד אחראי לעניינים המפורטים להלן, והוא הסמכות המקצועית, המכרעת והסופית לגביהם:
:: (1) בטיחותם של אנשי הצוות, הנוסעים והמטען שבכלי הטיס;
:: (2) הפעלת כלי הטיס ובטיחות הטיסה מרגע שכלי הטיס מוכן לתזוזה, כפי שקבע השר בהתאם לסוג כלי הטיס, ועד לעצירתו המלאה בסוף הטיסה וכיבוי כל מנועיו הראשיים.
: (ב)(1) במקרה חירום המצריך, לדעת הטייס המפקד, פעולה מיידית לשם הגנה על חיי אדם או שמירת הבטיחות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לסטות מהוראות כל דין לעניין הפעלת כלי הטיס, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין; בסעיף קטן זה, &quot;טייס מפקד&quot; - לרבות טייס אחר הממלא את מקומו בהטסה בהעדרו של הטייס המפקד מתא הטייס.
:: (2) פעל טייס מפקד כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל, בעל פה, בהקדם האפשרי, וידווח על כך למנהל, בכתב, כפי שקבע השר.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 106]].
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות שיחולו על טייס מפקד בקשר להפעלת כלי הטיס, ובכלל זה לפני הטיסה, במהלכה ולאחר סיומה, וכן הוראות לעניין חילוף טייס מפקד בשל אי-יכולתו להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה.

@ 77. חובת ציות והתנהגות נאותה בכלי טיס
: (א) כל אדם בכלי טיס חייב לציית להוראת טייס מפקד או איש צוות מטעמו, שניתנה לפי דיני הטיס, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לשם שמירה על הסדר הטוב בכלי הטיס או על המשמעת בו.
: (ב) לא יפריע אדם בכלי טיס לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי טיס, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו.

@ 78. אחריות מפעיל אווירי
: מפעיל אווירי אחראי לתחזוקתו ולהפעלתו הבטוחות של כלי הטיס שהוא מפעיל, בהתאם להוראות לפי חוק זה.

@ 79. הוראה בדבר איסור הפעלת כלי טיס ובדבר תיקון ליקויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם עומד להפעיל כלי טיס בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 17]], [[63(א)]], [[64(א)]], [[66 עד 69]], [[72(ג)(2)]], [[74]] [[או 173(א1)(3), (4) או (5)]], או כי הפעלת כלי טיס עלולה לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש, רשאי הוא להורות למפעיל האווירי, לטייס, לבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א, לבעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי העניין -
:: (1) להימנע מהפעלת כלי הטיס או למנוע את הפעלתו, לתקופה שיורה;
:: (2) לנקוט פעולות לבדיקת כלי הטיס ולתיקון ליקויים לצורך הכשרתו לטיסה, בתוך תקופה שיורה או כתנאי להפעלת כלי הטיס.
: (ב) המנהל ייתן למפעיל האווירי של כלי הטיס הנוגע בדבר ולמי שניתנה לו הוראה כאמור בסעיף קטן (א) הזדמנות לטעון את טענותיהם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר שניתנה ההוראה.

== פרק ד': מרחב הפיקוח התעופתי ==

@ 80. הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה אזרחית וצבאית
: הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה האזרחית ולתעופה הצבאית תיעשה בידי השר ושר הביטחון, ובהעדר הסכמה ביניהם - בידי הממשלה.

@ 81. נקודות כניסה לישראל ויציאה ממנה ונתיבים בטיסה בין-לאומית
: (א) החלטה בדבר נקודות ונתיבים שדרכם ייכנס כלי טיס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, ייצא ממנו או יחלוף בו, תתקבל על ידי השר ושר הביטחון, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובהעדר הסכמה בין השר ושר הביטחון - על ידי הממשלה.
: (ב) נקבעו נקודות ונתיבים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יטיס אדם כלי טיס הנכנס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל או היוצא ממנו, אלא דרכם, אלא אם כן יחידת נת&quot;א, בהסכמת חיל האוויר בצבא הגנה לישראל, הורתה לו לסטות מנקודות ונתיבים כאמור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על כלי טיס הנאלץ לנחות או לשנות את מסלול טיסתו מחמת תאונה, תנאי מזג אוויר, כוח עליון או מקרה חירום אחר כאמור [[בסעיף 76(ב)]]; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ומההוראות לפי [[פקודת המכס]], לעניין ההליכים הנדרשים לצורך כניסת בני אדם או מטען למדינת ישראל.
: ((ראו [[תקנה 49א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))
: ((ראו גם [[תקנות המכס (טיס)]].))

@ 82. הוראות תעבורה אווירית
: (א) המנהל אחראי לתכנון ולפיתוח של מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לשימוש התעופה האזרחית לפי [[סעיף 80]] ([[בפרק זה]] - המרחב האווירי האזרחי), ולמתן הוראות לעניין השימושים במרחב האמור, בין השאר בעניינים המפורטים להלן, והכל במטרה להבטיח את בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה, ובמטרה להגן על שלום הציבור והסביבה:
:: (1) הגדרת אזורי המרחב האווירי האזרחי, בהתאם לשירותי נת&quot;א הניתנים בהם וסוגי הטיסות שניתן לקיים בהם;
:: (2) נתיבי הטיסה במרחב האווירי האזרחי, ככל שקביעתם אינה בסמכות השר ושר הביטחון לפי [[סעיף 81]];
:: (3) גישה אווירית לשדות תעופה ולמנחתים ועזיבתם;
:: (4) אזורי המתנה אוויריים;
:: (5) תנועה קרקעית בתחום שדות תעופה ומנחתים;
:: (6) שימוש במיתקני עזר לטיסה;
:: (7) אזורי טיסה לכלי טיס לפי סוגיהם, לרבות אזורים שבהם לא נדרשת הגשת תכנית טיסה לפי כללי הטיסה;
:: (8) אזורים מסוכנים, מוגבלים או אסורים לטיסה;
:: (9) סיכונים לתעבורה האווירית.
: (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל ליתן הוראות לתעופה אזרחית בעניינים המפורטים באותו סעיף קטן, לגבי תשתית צבאית שמופעלים בה כלי טיס אזרחיים לפי [[סעיף 179(ג)]].
: (ג) הוראות תעבורה אווירית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יינתנו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הוראות לפי סעיף קטן (א), לגבי המרחב האווירי האזרחי שבו ניתנים שירותי נת&quot;א בידי צבא הגנה לישראל וכן הוראות לפי סעיף קטן (ב), יינתנו בהסכמת מי ששר הביטחון הסמיכו לכך, וכל הוראה אחרת - בהתייעצות עם מי שהוסמך כאמור;
:: (2) הוראות בעניינים הנוגעים להגנת הסביבה יינתנו בהתייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), המנהל ייתן הוראות תעבורה אווירית לאחר שהודיע לבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א על כוונתו לעשות כן, ובכפוף למגבלות ביטחוניות שניתנו במסגרת הוראות גורם ביטחוני מוסמך.
: (ה) המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א, במסגרת רישיון כאמור, ליתן הוראות תעבורה אווירית בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, לגבי תחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה של יחידת הנת&quot;א; הוראות כאמור יינתנו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), אלא אם כן קיימת דחיפות מיוחדת במתן ההוראות, וכן בהתאם לתנאים שקבע השר לעניין זה.
: (ו) שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי, ככל האפשר לאחר התייעצות עם המנהל, ליתן הוראות המגבילות או האוסרות טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, מטעמים של ביטחון המדינה; הודעה על מתן הוראות כאמור תועבר למנהל וליחידת הנת&quot;א הנוגעת בדבר.
: (ז) לא יפעיל אדם כלי טיס בניגוד להוראות התעבורה האווירית, ואולם רשאית יחידת נת&quot;א ליתן הוראות למטיס כלי טיס הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית ואת כללי הטיסה שנקבעו לפי [[סעיף 72]], בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; נתנה יחידת נת&quot;א הוראות כאמור, לא יפעיל אדם כלי טיס בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה בניגוד להן.

@ 83. פרסום נתיבים בין-לאומיים והוראות תעבורה אווירית
: (א) הוראות התעבורה האווירית וכן הנקודות והנתיבים שנקבעו לפי [[סעיף 81]], יפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי כפי שקבע השר, וכן יועמדו לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) ההוראות, הנקודות והנתיבים כאמור בסעיף קטן (א) אינם טעונים פרסום ברשומות, ואולם הודעה על קביעתם או על שינוים בפרסום כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בעל תוקף קבוע, תפורסם גם ברשומות.

@ 84. שירותי מידע תעופתי
: (א) המנהל יספק שירותי מידע תעופתי, ובכלל זה יאסוף, יערוך, יפרסם ויפיץ מידע תעופתי החיוני לבטיחות, לסדירות וליעילות של התעבורה האווירית, בהתאם להוראות שקבע השר ולהוראות נספח 15 לאמנה, למעט הוראות באותו נספח שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין-לאומי, לפי [[+|סעיפים 4(ב)]] [[ו-6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית]], כי ישראל פועלת באופן שונה.
: (ב) המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א, במסגרת רישיונו כאמור, לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי; בעל רישיון שקיבל הרשאה לעשות כן יפעל לפי הוראות שקבע השר בהתאם לנספח 15 לאמנה.

== פרק ה': כלי רחיפה ==

@ 85. הגדרות - [[פרק ה']]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הפעלה&quot;, לעניין כלי רחיפה - הטסה של כלי רחיפה, או גלישה או רחיפה באמצעות כלי כאמור;
:- &quot;הפעלה מסחרית&quot;, לעניין כלי רחיפה - הובלת נוסעים או מתן שירות, באמצעות כלי רחיפה, בתמורה, למעט הדרכה להפעלת כלי רחיפה.

@ 86. כשירות כלי רחיפה
: מפעיל כלי רחיפה אחראי לכשירות האווירית של כלי הרחיפה, בין השאר בהתאם להוראות היצרן, ככל שישנן, והוא לא יפעיל כלי רחיפה אלא אם כן וידא את כשירותו של כלי הרחיפה כאמור.

@ 87. כלי רחיפה - חובת רישוי להדרכה ולהפעלה מסחרית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ד-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה)
: (א) לא יעסוק אדם בהדרכה עיונית או מעשית להפעלת כלי רחיפה, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יפעיל אדם כלי רחיפה בהפעלה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ג) על הגבלת רישיון שניתן לפי סעיף קטן (א) או (ב), התלייתו, ביטולו וסירוב לחדשו, יחולו הוראות [[סעיף 38]], בשינויים המחויבים.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין -
:: (1) רישיונות הניתנים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולעניין בעלי רישיונות כאמור, ובין השאר לעניין ההכשרה, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי המתאימים הנדרשים לקבלת רישיון, ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, תקופת תוקפו והפרטים שייכללו בו, וכן לעניין חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעלי רישיונות כאמור;
:: (2) סוגי כלי רחיפה שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015]].))

@ 88. סוגי כלי רחיפה שהפעלתם טעונה רישיון
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי כלי רחיפה שהפעלתם טעונה רישיון לכך מאת המנהל, וכן תנאים לקבלת הרישיון, ובכלל זה הוראות לעניין גיל מזערי לקבלת רישיון, ההכשרה, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי המתאימים הנדרשים לקבלת הרישיון, ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, תקופת תוקפו והפרטים שייכללו בו.
: (ב) לא יפעיל אדם כלי רחיפה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ג) על הגבלת רישיון שניתן לפי סעיף זה, התלייתו, ביטולו וסירוב לחדשו, יחולו הוראות [[סעיף 38]], בשינויים המחויבים.

@ 89. איסור שימוש באלכוהול ובסמים מסוכנים בעת הפעלת כלי רחיפה
: מפעיל כלי רחיפה שבידו רישיון הדרכה או רישיון הפעלה מסחרית לפי [[סעיף 87]], ומפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי [[סעיף 88]], לא ישתו משקה משכר בעת מילוי תפקידם כאמור או בעת הפעלת כלי רחיפה, לפי העניין, לא ימלאו את תפקידם ולא יפעילו כלי רחיפה כשהם נתונים תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתו משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופם סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015]].))

@ 90. לבוש מגן וציוד מגן בעת הפעלת כלי רחיפה
: לא יפעיל אדם כלי רחיפה בלא לבוש מגן או ציוד מגן שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע הוראות לפי סוגי כלי רחיפה ולפי סוגי הפעלות, וכן סוגי כלי רחיפה שהוראות סעיף זה לא יחולו לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015]].))

@ 91. תקנות לעניין חובת ביטוח לשם הפעלת כלי רחיפה (תיקון: תשע&quot;ו)
: השר, בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] (בחוק זה - הממונה על שוק ההון), ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מפעיל כלי רחיפה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש של צד שלישי העלולים להיגרם עקב הפעלת כלי הרחיפה, ובכלל זה לעניין זהות מבטחים מורשים, לרבות מחוץ לישראל, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות לפי סוגי כלי רחיפה ולפי סוגי ביטוח.

@ 92. הוראות תעבורה אווירית לעניין כלי רחיפה ותנאים להפעלתם מחוץ לאזורי הפעילות
: (א) המנהל רשאי ליתן הוראות תעבורה אווירית לכלי רחיפה בעניינים אלה:
:: (1) גישה אווירית למנחתים של כלי רחיפה ממונעים, תנועתם הקרקעית במנחתים ועזיבתם את המנחתים;
:: (2) אזורי פעילות לכלי רחיפה ממונעים ונתיבים למעבר בין אזורי פעילות כאמור;
:: (3) אזורים מסוכנים, מוגבלים או אסורים להפעלת כלי רחיפה.
: (ב) על מתן הוראות תעבורה אווירית לכלי רחיפה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 82(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים להפעלת כלי רחיפה ממונעים מחוץ לאזורי הפעילות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ואולם תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין הגנה וזיהוי של כלי רחיפה או תקנות העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי [[סעיף 80]], יותקנו בהסכמת שר הביטחון.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015]].))
: (ד) לא יפעיל אדם כלי רחיפה -
:: (1) בניגוד להוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), או בניגוד לתנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ג);
:: (2) אלא אם כן הוא בקיא בהוראות התעבורה האווירית החלות במרחב האווירי הסמוך לאזור פעילותו של כלי הרחיפה.
: (ה) על אף הוראות סעיף זה, רשאית יחידת נת&quot;א ליתן הוראות למפעיל כלי רחיפה הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), את התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ג) ואת כללי הרחיפה שנקבעו [[לפי 93(א)]], בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; נתנה יחידת נת&quot;א הוראות כאמור, לא יפעיל אדם כלי רחיפה בניגוד להן.

@ 93. תקנות לעניין כלי רחיפה והפעלתם
: (א)(1) לצורך שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי רחיפה והגנה על חיי אדם ורכוש, רשאי השר, בהתייעצות עם שר התרבות והספורט ובאישור הוועדה, לקבוע בתקנות כללים להפעלת כלי רחיפה ([[בפרק זה]] - כללי רחיפה).
:: (2) לא יפעיל אדם כלי רחיפה אלא בהתאם לכללי הרחיפה שנקבעו לפי פסקה (1).
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015]].))
: (ב) בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בדרך האמורה באותו סעיף קטן חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מפעילי כלי רחיפה והתשתיות שישמשו את פעילותם.
: (ג) השר רשאי לקבוע כי כלי המרחף או הנישא באוויר, בין שהוא ממונע ובין שאינו ממונע, שאינו כלי טיס ואינו מנוי בפסקאות (1) עד (6) להגדרה &quot;כלי רחיפה&quot;, ייחשב כלי רחיפה לעניין חוק זה.

== פרק ו': סמכויות פיקוח ==

@ 94. מינוי מפקחים
: (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט על ביצוע הוראות לפי [[פרק ז']] ([[בפרק זה]] - ההוראות לפי חוק זה).
: (ב) המנהל, בהסכמת מנהל השירות המטאורולוגי, רשאי למנות, מבין עובדי השירות המטאורולוגי, מפקחים לעניין ביצוע ההוראות לפי חוק זה הנוגעות למטאורולוגיה לצורכי תעופה אזרחית.
: (ג) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של המנהל אליה וקבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה, כפי שהורה המנהל, ולעניין מפקח שמונה לפי סעיף קטן (ב) - כפי שהורה מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ד) הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 95. זיהוי מפקח
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל והמעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 96. סמכויות מפקח
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את קיומן של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס לכל מקום, לרבות לכלי טיס, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, ולא ייכנס לתא הטייס בעת טיסה אלא בתיאום עם הטייס המפקד.
: (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה כמשמעותה [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], ככל שנדרשת התאמה כאמור לפי אותו חוק.
: (ג) שוכנע השר לביטחון הפנים כי הדבר דרוש לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים, להסמיך מפקח שמונה בידי המנהל לפי [[סעיף 94]], גם בסמכויות המפורטות להלן שיהיו נתונות לו במקרים שבהם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי [[סעיף 142(ג)]], ובלבד שלא יוסמך מפקח בסמכויות כאמור, אלא אם כן הוא בעל כשירות והכשרה מתאימים לכך כאמור [[בסעיף 94(ג)(2) ו-(3)]]:
:: (1) הסמכות לחקור כל אדם הקשור לעבירה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) הסמכות לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת פקודת מעצר וחיפוש (([צ&quot;ל: פקודת מעצר וחיפוש]))]], בשינויים המחויבים;
:: (3) הסמכות לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
: (ד) סירב אדם להיענות לדרישות מפקח על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה [[וסעיף 97]], והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], בשינויים המחויבים.
: ((ראו [[תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית), תש״ם–1980]].))

@ 97. בדיקת אלכוהול וסמים בידי מפקח
: (א) מפקח רשאי לדרוש מעובד טיס או מאיש צוות, העומד למלא את תפקידו, הממלא את תפקידו, או שסיים זה עתה למלא את תפקידו -
:: (1) לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי [[סעיף 99(ט)]] ([[בסימן זה]] - דגימת נשיפה);
:: (2) לתת לו דגימת רוק, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי [[סעיף 99(ט)]] ([[בסימן זה]] - דגימת רוק).
: (ב) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי [[סעיף 142(ג)(2)]].
: (ג) ראה מפקח לנגד עיניו עובד טיס או איש צוות השותה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או במהלך פרק הזמן לפני מילוי תפקידו שבו עליו להימנע משתיית משקה משכר לפי [[סעיף 8]], או מצא, לפי דגימת נשיפה או דגימת רוק, כי עובד טיס או איש צוות נתון תחת השפעת אלכוהול או כי מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין עובד טיס או איש צוות העומד למלא את תפקידו - רשאי המפקח למנוע ממנו למלא את תפקידו;
:: (2) לעניין עובד טיס או איש צוות הממלא את תפקידו - יהיה בכך כדי לבסס חשד סביר כאמור [[בסעיף 98(א)]], ורשאי המפקח למנוע ממנו להמשיך במילוי תפקידו;
:: (3) לעניין עובד טיס או איש צוות שסיים זה עתה למלא את תפקידו - יהיה בכך כדי לבסס חשד סביר כאמור [[בסעיף 98(א)]].

@ 98. בדיקת אלכוהול וסמים בידי שוטר
: (א) היה לשוטר חשד סביר כי עובד טיס או איש צוות עבר עבירה לפי [[סעיף 142(ג)(2)]], רשאי הוא לדרוש ממנו לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.
: (ב) לצורך נטילת דגימה לפי סעיף זה מוסמך שוטר לעכב את עובד הטיס או את איש הצוות שממנו נדרשת הדגימה, לפרק זמן כאמור [[בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג) לא יורשע אדם על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

@ 99. הוראות לעניין נטילת דגימות
: (א) מפקח או שוטר הדורש מעובד טיס או מאיש צוות לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם (בסעיף זה - דגימה), בהתאם לסמכויותיו לפי [[סעיפים 97]] [[או 98]], לפי העניין, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור [[בסעיף 100]].
: (ב) נטילה של דגימה לפי [[סעיפים 97]] [[ו-98]] תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.
: (ג) נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק או מתן דגימת שתן ייעשו במקום שבו הנבדק ממלא את תפקידו או עומד למלא את תפקידו או סמוך למקום כאמור; שוטר או מפקח, לפי העניין, רשאי להורות על מקום אחר לנטילת הדגימה, ובלבד שמפקח לא יורה כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לקיום הוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו [[=חוק החיפוש|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף זה - חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
: (ה) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
: (ו) הנוטל דגימה, ירשום בתום הנטילה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו; דין וחשבון כאמור יכלול את אלה:
:: (1) שמו ופרטי זהותו של עובד הטיס או איש הצוות שממנו ניטלה הדגימה;
:: (2) נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;
:: (3) התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;
:: (4) שמו וכשירותו או דרגתו, לפי העניין, של נוטל הדגימה;
:: (5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.
: (ז) העתק הדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ו) יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה.
: (ח) הוראות [[חוק החיפוש]] לא יחולו על נטילה של דגימה לפי סעיף זה.
: (ט) השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לאשר, בהודעה ברשומות, מכשיר שישמש לקבלת דגימה של אוויר הנשוף מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, וכן מכשיר שישמש לקבלת דגימת רוק מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, ורשאי הוא לאשר מכשירים לצורך נטילת דגימות כאמור בידי שוטרים בלבד.
: (י) השר ושר הבריאות, באישור הוועדה, יקבעו הוראות בעניינים אלה:
:: (1) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
:: (2) אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה, סדר נטילתן ואופן בדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה;
:: (3) אופן הפעלת מכשיר שאושר לפי סעיף קטן (ט).
: (יא) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור הוועדה -
:: (1) רשאי לקבוע כי משקה משכר הוא משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל משקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול במשקה;
:: (2) יקבע שיעור מרבי של ריכוז אלכוהול לעניין ההגדרה &quot;נתון תחת השפעת אלכוהול&quot;.
: (יב) בית משפט הדן בעבירה לפי [[סעיף 142(ג)(2)]] רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (י)(2).

@ 100. סירוב לתת דגימה
: סירב עובד טיס או איש צוות -
: (1) לתת דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי דרישת שוטר כאמור [[בסעיף 98]], למעט סירוב מטעמים בריאותיים בנסיבות האמורות [[בסעיף 99(ה)]], יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי [[סעיף 142(ג)(2)]];
: (2) לתת דגימת נשיפה או דגימת רוק לפי דרישת מפקח כאמור [[בסעיף 97(א)]], יחולו לגביו הוראות [[סעיף 97(ג)(1), (2) או (3)]], לפי העניין.

@ 101. בדיקת אלכוהול וסמים - תחולה על מפעיל כלי רחיפה
: הוראות [[סעיפים 97 עד 100]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מפעיל כלי רחיפה שבידיו רישיון כאמור [[בסעיף 89]], לגבי מילוי תפקידו כמדריך להפעלת כלי רחיפה או לגבי הפעלת כלי רחיפה, לפי העניין.

@ 102. נאמני בטיחות תעופה
: (א) המנהל, בהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאי למנות נאמני בטיחות תעופה; נאמן בטיחות תעופה שמונה לפי סעיף זה רשאי, לאחר שהציג את תעודת מינויו כנאמן בטיחות תעופה ובעת שהוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו, לדרוש ממי שהפר לנגד עיניו הוראה מההוראות לפי חוק זה, להזדהות לפניו, לצורך דיווח על כך לרשות.
: (ב)(1) לא ימונה אדם כנאמן בטיחות תעופה אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
:: (2) התברר לנאמן בטיחות תעופה כי הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, יודיע על כך למנהל ולא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה.
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, אחת היא אם התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
:: (4) בסעיף קטן זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו;
::- &quot;תפקיד אחר&quot; - לרבות תפקיד אחר של קרובו;
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של נאמן בטיחות התעופה.
: (ג) לא ימונה נאמן בטיחות תעופה אלא אם כן קיבל הכשרה למילוי תפקידו כפי שיורה המנהל.
: (ד) נאמן בטיחות תעופה יפעל לפי הנחיות המנהל.
: (ה) נאמן בטיחות תעופה לא זכאי לשכר או למשכורת בעד מילוי תפקידו, והרשות לא תשלם בעדו דמי ביטוח לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אך הוא זכאי להחזר הוצאות שהוציא אגב מילוי תפקידו, בשיעורים ובאופן שקבע השר.
: (ו) המנהל רשאי להעביר נאמן בטיחות תעופה מתפקידו גם בלא הסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל.
: (ז) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מילוי תפקידו של נאמן בטיחות תעופה, סייגים ותנאי כשירות נוספים למינויו, התעודה שתינתן לו, צורת התג שעליו לענוד ואופן ענידתו.

== פרק ז': חקירת אירוע בטיחותי ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 103. הגדרות - [[פרק ז']] (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אדם מעורב&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הבעלים או המפעיל האווירי של כלי טיס המעורב באירוע בטיחותי או כל איש צוות בכלי הטיס כאמור;
:: (2) כל אדם המעורב בתחזוקה, בתכן או בייצור של כלי טיס המעורב באירוע בטיחותי או באימון אנשי הצוות שלו;
:: (3) כל אדם המעורב במתן שירותי נת&quot;א או שירותי קרקע לכלי הטיס המעורב באירוע בטיחותי;
:: (4) עובד הרשות;
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - תאונת טיס או תקרית טיס לרבות חמורה;
:- &quot;אירוע בטיחותי חמור&quot; - תאונת טיס או תקרית חמורה;
:- &quot;גוף חוקר&quot; - רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות;
:- &quot;גורם תורם&quot; - פעולה, מחדל, אירוע, תנאי או שילוב שלהם, אשר לו הוסרו, נמנעו או לא התקיימו, ההסתברות לקרות אירוע בטיחותי הייתה פחותה או שהיו נמנעות או מופחתות התוצאות השליליות של האירוע;
:- &quot;המלצת בטיחות&quot; - הצעה של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, שמטרתה למנוע אירועים בטיחותיים;
:- &quot;זמן הפעלה&quot; - כל אחד מפרקי הזמן המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (1) בכלי טיס מאויש - פרק הזמן מרגע עלייתו של אדם לכלי טיס בכוונה לטוס בו ועד לרדתו של האדם האחרון מכלי הטיס;
:: (2) בכלי טיס בלתי מאויש - פרק הזמן מהרגע שכלי הטיס מוכן לתזוזה לצורך טיסה ועד לעצירתו המלאה בסוף הטיסה וכיבוי מערכת ההנעה העיקרית שלו;
:- &quot;החוקר הראשי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוקר&quot; - מי שהוסמך לפי [[סעיף 115]];
:- &quot;חוקר ממונה&quot; - מי שמונה לחוקר ממונה לפי [[סעיף 115(ד)]];
:- &quot;חפץ&quot; - לרבות תעודה, חומר מחשב, מסמך לרבות פלט, וכל דבר העשוי לשמש ראיה בחקירה בטיחותית;
:- &quot;חקירה בטיחותית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 104]];
:- &quot;כלי טיס&quot; - לרבות כלי רחיפה שהפעלתו טעונה רישיון לפי [[סעיף 87]] [[או 88]];
:- &quot;מדינת האירוע&quot; (State of Occurrence) - מדינה שבשטחה הטריטוריאלי אירע אירוע בטיחותי;
:- &quot;מדינה מעורבת&quot; - מדינת הרישום, מדינת המפעיל, מדינת התכן או מדינת הייצור, של כלי טיס המעורב באירוע בטיחותי, וכן כל מדינה אחרת הנוגעת בדבר כפי שנקבע בהוראות נספח 13 לאמנה;
:- &quot;מדינת הייצור&quot; (State of Manufacture) - מדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט כלפי הגורם האחראי להרכבתו הסופית של כלי הטיס, המנוע או המדחף;
:- &quot;מדינת התכן&quot; (State of Design) - מדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט כלפי הגורם האחראי לתיכון הדגם הבסיסי (Type) של כלי הטיס;
:- &quot;המסה המרבית המותרת להמראה&quot; (Maximum Mass), לעניין כלי טיס - המסה המרבית המותרת להמראה לפי ספר הטיסה של אותו כלי טיס או לפי מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3)]];
:- &quot;סיבה&quot; - פעולה, מחדל, אירוע או תנאי, או צירוף של אלה, שהובילו לאירוע בטיחותי;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - אירוע הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בזמן הפעלה של כלי הטיס, ובמהלכו אירע אחד מאלה, הכל כפי שקבע השר לפי [[סעיף 129(3)]]:
:: (1) אדם נהרג או נפצע פציעה קשה;
:: (2) נגרם לכלי הטיס נזק חמור או כשל מבני;
:: (3) כלי הטיס נעדר או שלא ניתן להגיע אליו; לעניין זה, ייחשב כלי טיס נעדר אם לא נמצאו שבריו והחיפושים הרשמיים אחריו הופסקו על ידי הגורם המוסמך לכך במדינת האירוע;
:- &quot;תקרית טיס&quot; - אירוע שאינו תאונת טיס, הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בזמן הפעלה של כלי הטיס והשפיע או עלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתו;
:- &quot;תקרית חמורה&quot; - תקרית טיס בנסיבות המצביעות על כך שהייתה הסתברות גבוהה לכך שתתרחש תאונת טיס.

=== סימן ב': חקירה בטיחותית ומטרתה ===

@ 104. חקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: חקירה של אירוע בטיחותי לפי [[פרק זה]] היא הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו, הסקת מסקנות, לרבות קביעת הסיבות לאירוע הבטיחותי או הגורמים שתרמו להתרחשותו, ומתן המלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה מהחקירה והנוגעות לעניין, ככל שלדעת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יש בכך צורך ([[בפרק זה]] - חקירה בטיחותית).

@ 105. מטרת חקירה בטיחותית
: מטרתה הבלעדית של חקירה בטיחותית היא מניעת אירועים בטיחותיים, ואין תכליתה ייחוס אחריות אזרחית, פלילית או משמעתית לאירועים כאמור.

=== סימן ג': הודעות על אירוע בטיחותי חמור (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ===

@ 106. הודעה על אירוע בטיחותי חמור (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אדם מעורב שיש לו ידיעה על התרחשות אירוע בטיחותי חמור, ימסור על כך בלא דיחוי הודעה בעל פה, בעצמו ככל האפשר, והודעה בכתב, לרשות לחקירה בטיחותית; בהודעה כאמור יציין, בין השאר, את מקום האירוע, זמן האירוע ופרטיו.
: (ב) נבצר מאדם מעורב להודיע כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על האירוע הבטיחותי החמור, בכתב, לרשות לחקירה בטיחותית, מייד לאחר שחדלו להתקיים הנסיבות שהביאו לנבצרות כאמור.
: (ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר דיווח על אירוע בטיחותי חמור שלגביו נמסרה לו הודעה כאמור בסעיף זה, לשר ולמנהל, בהקדם האפשרי.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת אדם מעורב לדווח על האירוע הבטיחותי גם לפי [[סעיף 138]].

=== סימן ד': מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וחוקרים (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ===

@ 107. (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 108. תפקידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יהיה ממונה על ביצוע חקירות בטיחותיות לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) במילוי תפקידיו יפעל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה, ככל שהן ישימות בישראל, למעט הוראות כאמור שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין-לאומי, לפי הוראות [[סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], כי ישראל פועלת באופן שונה.

@ 109. אי-תלות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: בביצוע חקירה בטיחותית לפי [[פרק זה]] אין מרות על מנהל הרשות לחקירה בטיחותית ועל ממלא מקומו, זולת מרותו של הדין; הוראות סעיף זה יחולו גם על חוקר שהוסמך לפי [[סעיף 115]], בכפוף להוראות [[סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור]].

@ 110. פתיחה בחקירה בטיחותית, הפסקתה וחידושה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) נודע מנהל הרשות לחקירה בטיחותית על אירוע בטיחותי שישראל מחויבת לפתוח לגביו בחקירה בטיחותית לפי הוראות נספח 13 לאמנה, יפתח בחקירה בטיחותית לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) קיבל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית הודעה על אירוע בטיחותי שאינו אירוע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפתוח בחקירה בטיחותית לפי הוראות [[פרק זה]], אם מצא שיש בחקירה כדי לקדם את בטיחות התעופה.
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פתיחה בחקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי שמעורב בו כלי טיס בלתי מאויש וניהולה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בשינויים, כפי שיקבע.
: (ב2) נודע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית על אירוע הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בעת שכלי הטיס היה בתנועה ושלא בזמן הפעלה, בשדה תעופה שניתנים בו שירותי פיקוח ובקרה על תעבורה אווירית, רשאי הוא לפתוח בחקירה בטיחותית לפי הוראות [[פרק זה]], אם מצא שיש בחקירה כדי לקדם את בטיחות התעופה, ויראו אירוע כאמור כאירוע בטיחותי לעניין [[פרק זה]] ולעניין [[פרק ח']].
: (ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי -
:: (1) להפסיק חקירה בטיחותית אם הוא סבור כי אין בה כדי לקדם את בטיחות התעופה;
:: (2) לחדש חקירה בטיחותית שהופסקה או שנסתיימה, אם התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לו במועד החקירה הקודמת;
:: (3) להורות על חקירה בטיחותית נוספת או השלמת חקירה, של אותו אירוע בטיחותי, בידי אותם חוקרים או בידי חוקרים אחרים.
: (ד) פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירה בטיחותית לפי סעיף זה, לגבי אירוע בטיחותי שהתרחש בישראל, ימסור בלא דיחוי הודעה (Notification) לגבי האירוע הבטיחותי למדינה מעורבת, ולעניין אירוע בטיחותי כאמור שמעורב בו כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק&quot;ג או כלי טיס בעל הנעה סילונית - גם לארגון התעופה הבין-לאומי; הודעה כאמור תיערך לפי הוראות נספח 13 לאמנה.

@ 111. הגבלת גישה לכלי טיס ולראיות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אירע אירוע בטיחותי חמור, לא ייגש אדם לכלי הטיס שהיה מעורב באירוע, לרבות לחלקיו או לשבריו, למקרקעין שבהם הם נמצאים או למקרקעין שבקרבתם, לא יביא לשינוי במצב כלי הטיס ולא ייגע בחפץ העשוי לשמש ראיה בחקירה הבטיחותית, אלא לשם הצלת חיים או טיפול בנפגעים, מניעת הרס כלי הטיס או מטרות אחרות שקבע השר, ובהן הגנה על שלום הציבור, והכל בתנאים שקבע, או אם מנהל הרשות לחקירה בטיחותית התיר זאת ובהתאם לתנאים שהורה.
: (ב) אירע אירוע בטיחותי חמור בשדה תעופה, במנחת או במקרקעין אחרים, יפעיל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את סמכותו לפי סעיף קטן (א) באופן שיצמצם ככל האפשר את מידת הפגיעה בפעילותו התקינה של שדה התעופה או המנחת או את מידת הפגיעה בשימוש הסביר במקרקעין האחרים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 127]].

@ 112. הגבלת גישה לנחקר (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אירע אירוע בטיחותי חמור או פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירת אירוע בטיחותי לפי [[סעיף 110]], לא יפעיל מפקח שמונה לפי [[פרק ו']] או גוף חוקר, למעט שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, את סמכויותיו לפי דין לעניין קבלת עדויות וידיעות הקשורות לאירוע האמור, מאדם מעורב או מאדם שהיה עד לאירוע, אלא אם כן מנהל הרשות לחקירה בטיחותית התיר זאת ובהתאם לתנאים שהורה, והכל באחד מפרקי הזמן המפורטים להלן:
:: (1) לעניין אירוע בטיחותי שאירע בפרק הזמן האמור בפסקה (1) להגדרה &quot;זמן הפעלה&quot; - 48 שעות ממועד נחיתתו בישראל של אדם מעורב או אדם שהיה עד לאירוע;
:: (2) לעניין אירוע בטיחותי שאירע בפרק הזמן האמור בפסקה (2) להגדרה &quot;זמן הפעלה&quot; - 48 שעות מקרות האירוע;
:: (3) נבצר מאדם למסור ידיעות ועדויות לגבי אירוע בטיחותי, לרבות עקב מצבו הבריאותי - 48 שעות מהמועד שבו חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו לנבצרות כאמור.
: (ב) אירע אירוע בטיחותי חמור או פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירת אירוע בטיחותי לפי [[סעיף 110]], לא יקבל בעל רישיון לפי חוק זה ידיעות ועדויות מכל עובד שלו שהוא אדם מעורב או שהיה עד לאירוע, אלא לאחר שחלף אחד מפרקי הזמן המפורטים בסעיף קטן (א), לפי העניין, ואולם הוא רשאי לקבל ידיעות ועדויות גם בטרם חלף אחד מפרקי הזמן האמורים, ככל שהדבר נדרש לשם קבלת החלטה בדבר פעולות מיידיות לשמירה על חיי אדם ועל בטיחות התעופה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 127]].

@ 113. סמכות לאסור הפעלת כלי טיס לצורך חקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לצורך ניהול החקירה הבטיחותית ומיצוי הליכיה, להורות על איסור הפעלת כלי הטיס לתקופה ובתנאים שיורה; על הפעלת סמכות לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 111(ב)]], בשינויים המחויבים.

@ 114. סמכויות לשם חקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם מילוי תפקידו יהיו נתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לעניין חקירה בטיחותית, הסמכויות המפורטות להלן, ובלבד שלא יפעילן אלא אם כן הזדהה קודם לכן:
:: (1) הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת חקירה לפי [[סעיף 9(א)(1) ו-(4) לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]];
:: (2) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (3) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לחקירה;
:: (4) הסמכות לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת, ובכלל זה הסמכות לערוך בדיקות אלכוהול וסמים לפי [[סעיף 97]], ולעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 99(א), (ב) ו-(ו) עד (יא)]], בשינויים המחויבים;
:: (5) הסמכות להיכנס לכל מקום, לרבות לכלי טיס, לצורך ביצוע החקירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (6) הסמכות לתפוס כל חפץ הנחוץ לביצוע החקירה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב);
:: (7) לעניין אירוע בטיחותי חמור - הסמכות לנקוט אמצעים לשם שמירה על המקום שבו אירע האירוע, על כלי הטיס, על כל חלק ממנו ועל כל דבר העשוי לשמש ראיה בחקירה או לשם שינוע כלי הטיס או כל חלק ממנו לצורך החקירה, או להורות לבעל כלי הטיס או למפעיל האווירי של כלי הטיס לנקוט אמצעים כאמור; על הפעלת סמכות לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיף 111(ב)]], בשינויים המחויבים;
:: (8) לעניין תאונת טיס שנהרג בה איש צוות או נוסע בכלי הטיס - הסמכות לפנות אל המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות, לצורך חקירת סיבת מותו ונסיבות מותו של איש הצוות, או בנסיבות מיוחדות - של הנוסע בכלי הטיס, ובכלל זה ביצוע פרוצדורות רפואיות, לרבות נתיחה, בהתאם לשיקול דעתו של הגורם הרפואי, וכן הסמכות לקבל לידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את תוצאות הבדיקות או הנתיחה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 127]], ומהוראות [[חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי&quot;ג-1953]], לעניין ביצוע נתיחה.
: (ב) על תפיסת חפץ לפי סעיף קטן (א)(6) יחולו הוראות אלה:
:: (1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יערוך רשימה של החפצים שנתפסו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו;
:: (2) נתפס חפץ שניתן ליצור ממנו העתק, יאפשר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית למי שממנו נתפס החפץ, לבעל אותו חפץ או למנהל, לבקשתו, להעתיקו, ואולם רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לדחות את העתקת החפץ לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;
:: (3) נתפס חפץ שניתן ליצור ממנו העתק, במסגרת חקירת אירוע בטיחותי חמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לדחות את העתקתו לתקופה העולה על 90 ימים עד לסיום החקירה הבטיחותית (בפסקה זו - תקופת הדחייה), ככל הנדרש ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה; הארכת תקופת הדחייה לתקופה העולה על שנה טעונה אישור של בית משפט שלום;
:: (4) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות [[סעיף 32א לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה [[באותו סעיף]] יהיו נתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית; בפסקה זו, &quot;מחשב&quot; ו&quot;חומר מחשב&quot; - למעט מחשב המותקן או נישא בכלי טיס, או חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור, ולמעט חומר מחשב של בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א, הקשור למתן שירותי נת&quot;א;
:: (5) פורסם הדוח הסופי כאמור [[בסעיף 119]], יחזיר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בתוך 45 ימים ממועד פרסומו, חפץ שנתפס לפי סעיף זה לידי מי שמידיו נתפס או לידי בעליו, זולת אם בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ הורה אחרת; התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס כאמור, יחליט בדבר בית המשפט האמור, על פי בקשת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), חפץ שהוא שברי כלי טיס לא יוחזר אלא לבקשת בעליו ועל חשבונו, זולת אם בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ הורה אחרת; בעל חפץ כאמור המבקש לקבלו חזרה יגיש למנהל הרשות לחקירה בטיחותית את בקשתו בתוך 45 ימים ממועד פרסום הדוח הסופי; לא הגיש הבעלים בקשה כאמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לנהוג בחפץ לפי שיקול דעתו;
:: (7) על אף האמור בפסקאות (5) ו-(6), בית משפט רשאי להורות, לבקשת צד מעוניין, כי חפץ שנתפס על ידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי סעיף זה, לא יוחזר לידי בעליו אלא יועבר לצד מעוניין, לפי בקשתו, או יישאר בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית עד לסיום הליך משפטי שהחפץ עשוי לשמש בו כראיה, או עד למועד אחר שיחליט בית המשפט.
: (ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא ימסור חפץ אשר נתפס לפי סעיף זה או העתק של חפץ כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(5) עד (7).

@ 115. הסמכת חוקרים (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להסמיך, מבין עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חוקרים לביצוע חקירות בטיחותיות.
: (ב) לא יוסמך חוקר לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית אליה וקבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא בעל ידע וניסיון בתחום התעופה וממלא אחר תנאי כשירות לרבות הכשרה מקצועית מתאימה, הכל כפי שהורה מנהל הרשות לחקירה בטיחותית באישור השר;
::: ((פורסמו [[הוראות הטיס (תנאי כשירות לחוקרים לביצוע חקירות בטיחותיות), התשע״ב–2011]].))
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית), התשפ״ו–2026]].))
:: (4) הוא עמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.
: (ג) בביצוע חקירות בטיחותיות, יפעל חוקר שהוסמך לפי סעיף זה בפיקוחו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית ולפי הוראותיו.
: (ד) החליט מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפתוח בחקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי, ימנה, מקרב החוקרים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א), חוקר שיהיה ממונה על ביצוע החקירה הבטיחותית של אותו אירוע (בסעיף זה - חוקר ממונה), ורשאי מנהל הרשות, אם הדבר נדרש, למנות חוקר נוסף, אחד או יותר, מקרב החוקרים שהוסמכו כאמור, לביצוע החקירה הבטיחותית; בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), חוקרים נוספים שימונו לפי סעיף קטן זה יפעלו לפי הנחיות החוקר הממונה.
: (ה) מינה מנהל הרשות לחקירה בטיחותית חוקר ממונה או חוקר נוסף, אחד או יותר לפי סעיף קטן (ד), רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית להסמיכם, לצורך ביצוע החקירה הבטיחותית, בסמכויות לפי [[פסקאות (1) עד (6) של סעיף 114(א)]], כולן או חלקן, ובלבד שלעניין הסמכות לפי [[114|פסקה (6)]], לא יסמיכם אלא לתפיסת חפץ ולעריכת רשימה של החפצים שנתפסו כאמור [[בסעיף 114(ב)(1)]].
: (ו) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעניק לחוקר הממונה ולחוקרים הנוספים שהוסמכו לפי סעיף זה תעודה חתומה על ידיו, המעידה על תפקידם וסמכויותיהם; חוקר ממונה או חוקר אחר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו, אלא לאחר שהציג, על פי דרישה, תעודה כאמור.

@ 116. ערעור על הפעלת סמכויות חוקרים (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: הרואה את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי [[סעיף 114(א)(5) ו-(6)]] [[או 114(ב)]], או מהפעלת אותן סמכויות בידי חוקר שמנהל הרשות לחקירה בטיחותית הסמיכו לכך לפי [[סעיף 115(ה)]], רשאי לערער על כך לבית משפט השלום.

=== סימן ה': דוח חקירה בטיחותית ===

@ 117. דוח ראשוני בחקירת אירוע בטיחותי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) לאחר תחילת חקירה בטיחותית ואיסוף הממצאים הראשוניים, לעניין אירוע בטיחותי שיש להגיש לגביו דוח חקירה ראשוני לפי הוראות נספח 13 לאמנה, יכין מנהל הרשות לחקירה בטיחותית דוח חקירה ראשוני ויגישו לשר ולמנהל, כפי שקבע השר; לעניין זה, &quot;דוח חקירה ראשוני&quot; - דוח הכולל נתונים ראשוניים שהתקבלו בשלבים הראשוניים של החקירה הבטיחותית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) בחקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק&quot;ג, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את דוח החקירה הראשוני, באנגלית, למדינה מעורבת ולארגון התעופה הבין-לאומי;
:: (2) בחקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו אינה עולה על 2,250 ק&quot;ג, ועולות בה סוגיות הנוגעות לכשירות האווירית של כלי הטיס או סוגיות אשר לפי שיקול דעתו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית עשוי להיות למדינה חברה עניין בהן, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את דוח החקירה הראשוני, באנגלית, למדינה מעורבת.
: (ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר את דוח החקירה הראשוני כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מיום קרות האירוע הבטיחותי; ואולם, סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית כי העברת המידע הכלול בדוח החקירה הראשוני נדרשת באופן מיידי מטעמי בטיחות, יעביר את דוח החקירה הראשוני בלא דיחוי.
: (ד) דוח המועבר לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יכלול מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

@ 117א. הצהרות ביניים בחקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) לא פורסם דוח סופי בתום 12 חודשים ממועד תחילתה של חקירה בטיחותית, יכין מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בתום אותה תקופה ובכל שנה לאחר מכן ועד מועד פרסום הדוח הסופי כאמור [[בסעיף 118]], הצהרת ביניים שתכלול את תיאור התקדמות החקירה הבטיחותית והסוגיות הבטיחותיות שעלו מהחקירה עד לאותו מועד; מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם את הצהרות הביניים באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית.
: (ב) הצהרת ביניים לפי סעיף קטן (א) לא תכלול את המידע והפרטים האלה:
:: (1) שמות המעורבים באירוע הבטיחותי או פרטים אחרים המזהים אותם;
:: (2) פרטים שפרסומם מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

@ 118. דוח סופי בחקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בתום החקירה הבטיחותית, בין אם נערכה על ידו ובין אם נערכה על ידי חוקרים כאמור [[בסעיף 115]], יכין מנהל הרשות לחקירה בטיחותית דוח חקירה סופי ([[בפרק זה]] - הדוח הסופי), באופן ובמתכונת שקבע השר, בין השאר בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.
: (ב)(1) לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופי ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור מנהל הרשות לחקירה בטיחותית טיוטה של החלק בדוח הסופי הכולל את המידע העובדתי, ובחקירת אירוע בטיחותי שיש חובה לפתוח לגביו בחקירה לפי [[סעיף 110(א)]] - טיוטה מלאה של הדוח הסופי, למנהל וכן לכל אדם שיש כוונה לקבוע לגביו בדוח הסופי כי במעשה או במחדל שלו תרם לאירוע הבטיחותי, ובלבד שלא יועבר לאותו אדם מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; בפסקה זו, &quot;תרם&quot; - במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחרים.
:: (2) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יודיע למי שנמסרה לו טיוטה כאמור בפסקה (1) על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך התקופה שיורה, ורשאי הוא לשמוע תגובות בעל פה, לרבות במסגרת דיון משותף לכל הגורמים שהטיוטה כאמור הועברה אליהם.
: (ב1)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בחקירת אירוע בטיחותי שיש חובה לפתוח לגביו בחקירה לפי [[סעיף 110(א) או (ב1)]], יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופי ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), טיוטה מלאה של הדוח הסופי למדינה מעורבת.
:: (2) התקבלו הערות לטיוטת הדוח הסופי ממדינה מעורבת (בסעיף קטן זה - מדינה מעירה) בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועברה למדינה המעירה הטיוטה כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר אם מנהל הרשות לחקירה בטיחותית הסכים לכך, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לשלב את הערות המדינה המעירה בדוח הסופי; החליט מנהל הרשות לחקירה בטיחותית שלא לשלב את ההערות כאמור בדוח הסופי, וביקשה זאת המדינה המעירה, יצרף את ההערות שעוסקות בהיבטים הנוגעים למידע העובדתי בלבד כנספח לדוח הסופי.
:: (3) לא התקבלו ממדינה מעורבת הערות לטיוטת דוח סופי בתוך התקופה כאמור בפסקה (2), רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לגבש את הדוח הסופי לפי שיקול דעתו.
:: (4) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לאשר למדינה מעורבת להעביר את טיוטת הדוח שהכין כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשתה, לגורם אחר כפי שיאשר.
:: (5) קיבל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית טיוטת דוח סופי להתייחסותו ממדינה מעורבת, יעביר את התייחסותו לטיוטת הדוח למדינה האמורה בתוך 60 ימים מהמועד שבו קיבל את הטיוטה כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר אם הגורם המוסמך באותה מדינה הסכים לכך.
:: (6) השר רשאי לקבוע מועדים שונים מהמועדים הקבועים בפסקאות (2) ו-(5), בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.
: (ב2) הרשות לחקירה בטיחותית תעביר לנפגעים באירוע בטיחותי כאמור בסעיף קטן (ב1) ולקרובי המשפחה של הנפגעים או ההרוגים באירוע כאמור מידע הנוגע לחקירת האירוע בטרם פרסומו של הדוח הסופי הנוגע אליו; היו הנפגעים או קרובי משפחתם של הנפגעים או ההרוגים תושבי מדינה זרה, תעביר להם הרשות לחקירה בטיחותית את המידע באמצעות הרשות המוסמכת לביצוע חקירה בטיחותית באותה מדינה.
: (ג)(1) לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) ותיקון טיוטת הדוח הסופי ככל שמצא לנכון, יגיש מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את הדוח הסופי לשר ולמנהל, ויעבירו לכל גוף אחר הנוגע בדבר ולכל מדינה מעורבת, ובחקירה בטיחותית שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק&quot;ג - גם לארגון התעופה הבין-לאומי.
:: (2) הדוח הסופי יכלול, בין השאר, מסקנות והמלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה במהלך החקירה הבטיחותית, ולא ייכלל בו מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
: (ג1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נקבעה במסגרת הדוח הסופי המלצת בטיחות שיש לה השלכות משמעותיות ברמה העולמית, המחייבת נקיטת פעולות במהירות הראויה לשם שיפור הבטיחות, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את ההמלצה גם אל ארגון התעופה הבין-לאומי, אף אם הדוח אינו עוסק בחקירה בטיחותית שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק&quot;ג.
: (ד) הדוח הסופי יכלול את המידע הנדרש לפי נספח 13 לאמנה, ולא יכלול פרטים אלה:
:: (1) שמות המעורבים באירוע הבטיחותי;
:: (2) פרטים המזהים את המעורבים באירוע הבטיחותי שאינם פרטים כאמור בפסקה (1) ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], למעט פרט שהכללתו בדוח הסופי הכרחית לצורך ניתוח האירוע הבטיחותי או הסקת מסקנות בעניינו.

@ 119. פרסום הדוח הסופי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם את הדוח הסופי באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית וכן יעמיד את הדוח לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ובלבד שלא יפרסם את הדוח או חלק ממנו ולא יעמידו לעיון הציבור כאמור, אם יש בכך כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

@ 119א. העברת דוח נתונים לארגון התעופה הבין-לאומי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: נפתחה חקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק&quot;ג או לעניין תקרית חמורה שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק&quot;ג, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, עם סיום החקירה הבטיחותית, לארגון התעופה הבין-לאומי, נוסף על דוח סופי לפי [[סעיף 118]] אם נדרש להעבירו לפי [[הסעיף האמור]], גם דוח נתונים (Accident/Incident Data Report (ADREP)), הכולל נתונים הנובעים מהדוח הסופי לעניין תאונה או תקרית כאמור, לפי הוראות ארגון התעופה הבין-לאומי.

@ 120. תקנות לעניין דוחות בחקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: השר לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח החקירה הראשוני לפי [[סעיף 117]], הצהרת ביניים לפי [[סעיף 117א]], דוח נתונים לפי [[סעיף 119א]], טיוטת הדוח הסופי, הדוח הסופי וההליך לפי [[סעיף 118(ב) או (ב1)]], ובכלל זה לעניין אופן הגשת המסמכים והדוחות כאמור, הפרטים שייכללו בהם ומסירתם לארגון התעופה הבין-לאומי ולמדינות חברות, ורשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע דוחות נוספים שיוכנו ויוגשו במהלך חקירה בטיחותית לפי [[פרק זה]].

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין [[פרק ז']] ===

@ 121. תחולת הוראות [[מחוק ועדות חקירה]]
: על חקירה בטיחותית יחולו הוראות [[סעיף 8 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], בשינויים המחויבים.

@ 122. המלצות בטיחות נוספות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לגבש המלצות בטיחות נוספות אף שלא כחלק מדוח סופי של חקירה בטיחותית, אם לדעתו יש צורך בכך למניעת אירועים בטיחותיים; לעניין זה, &quot;המלצות בטיחות נוספות&quot; - המלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה במהלך חקירה בטיחותית או על כל מקור מידע אחר, לרבות מחקר בטיחותי, או ניתוח של מידע כאמור, או על מידע שעלה מסדרת חקירות בטיחותיות.
: (ב) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר את המלצות הבטיחות הנוספות לכל גוף הנוגע להמלצה, לרבות לגוף כאמור במדינה חברה, ואם ההמלצות נוגעות למסמכים של ארגון התעופה הבין-לאומי - יעבירן גם לארגון האמור; המלצות הבטיחות הנוספות יועברו באנגלית, אם הדבר נדרש.
: (ג) המלצות בטיחות נוספות לא יימסרו ולא יתקבלו כראיה במשפט ולא ישמשו בהליך מינהלי כהגדרתו [[בסעיף 123(א)]] או בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו, בכפוף להוראות [[סעיף 126]].

@ 122א. יישום המלצות בטיחות וקבלת המלצות ממדינה חברה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) המנהל או כל גוף אחר שהועברה אליו המלצת בטיחות לפי [[סעיף 118(ג)]] או המלצת בטיחות נוספת לפי [[סעיף 122]] (בסעיף זה - הגוף המקבל), יבחן את ההמלצות, יחליט בנוגע ליישומן וימסור את החלטתו המנומקת, בכתב, למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לא יאוחר מ-45 ימים ממועד קבלת ההמלצה, ולגבי גוף כאמור במדינה חברה - לא יאוחר מ-90 ימים מהמועד האמור; המנהל יעביר את החלטתו המנומקת גם לשר.
: (ב) הגוף המקבל יעביר למנהל הרשות לחקירה בטיחותית עדכון בנוגע להמלצות הבטיחות שהחליט ליישם, ובכלל זה עדכון לעניין אופן יישומן וההתקדמות ביישום, מדי שישה חודשים ועד תום הליך היישום.
: (ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי, לבקשת הגוף המקבל, להאריך את התקופות הנקובות בסעיף קטן (א) או (ב).
: (ד) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יתעד את המלצות הבטיחות שהעביר וכן את התשובות שהתקבלו לאותן המלצות, כאמור בסעיף זה, ויעקוב אחר יישום המלצות שעודכן בדבר ההחלטה ליישמן.
: (ה) הועברה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית המלצה מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה בהמשך לחקירה בטיחותית שערכה, יעביר אותה לגורם הנוגע ליישומה בישראל; מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יחליט בנוגע לאופן היישום של ההמלצה וההתקדמות ביישום, ויעביר את החלטתו המנומקת לרשות המוסמכת במדינה החברה אשר העבירה את ההמלצה כאמור, לא יאוחר מ-90 ימים ממועד קבלת ההמלצה.
: (ו) השר, לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה, רשאי להתקין תקנות לעניין המעקב אחר הטיפול בהמלצות לפי סעיף זה.

@ 123. חיסיון ואי-קבילות של חומר חקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הליך מינהלי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הליך לפי [[סעיף 38]];
::: (2) הליך לפי [[פרק י']];
::: (3) הפעלת סמכות מינהלית כלפי איש צוות;
::- &quot;חומר חקירה בטיחותית&quot; - הודעה שנמסרה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי [[סעיף 106]], עדויות שנגבו בחקירה בטיחותית, פרוטוקול החקירה, דוח החקירה הראשוני לפי [[סעיף 117]], טיוטת הדוח הסופי ודוחות נוספים שהוגשו לפי [[סעיף 120]], תגובות שהתקבלו לפי [[סעיף 118(ב)]], הערות שהתקבלו לפי [[סעיף 118(ב1)]], ניתוח מידע שערך מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וכל חומר אחר שהוכן או נוצר במהלך החקירה בשיתוף פעולה עם הנחקר או חומר שהתקבל ועבר עיבוד בידי הרשות לחקירה בטיחותית במהלך החקירה.
: (ב) חומר חקירה בטיחותית לא יימסר ולא יתקבל כראיה במשפט ולא ישמש בהליך משמעתי, בהליך מינהלי או בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו במשפט פלילי בשל שיבוש חקירה בטיחותית לפי [[סעיף 142(ד)(2)]].

@ 124. אי-קבילות הדוח הסופי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) הדוח הסופי לא יתקבל כראיה במשפט, למעט בערר לפי [[סעיף 39]], בעתירה מינהלית או בערעור מינהלי על החלטות לפי חוק זה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], ולא ישמש בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו, ולעניין הליך כלפי עובד טיס לפי [[סעיף 38]] - לא ישמש אלא בהתקיים הנסיבות כאמור [[בסעיף 138(ב)]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו במשפט פלילי בשל שיבוש חקירה בטיחותית לפי [[סעיף 142(ד)(2)]].

@ 125. סודיות חומר חקירה בטיחותית
: אדם שבידו חומר חקירה בטיחותית כהגדרתו [[בסעיף 123(א)]], ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא בהתאם להוראות לפי חוק זה.

@ 126. חשד לביצוע עבירה פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 125]] [[ו-140]] -
:: (1) סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, במהלך חקירה בטיחותית או בסיומה, כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, למעט עבירה לפי [[סעיף 142(א)]], יעביר כל חומר שברשותו הנוגע לחקירה ליועץ המשפטי לממשלה;
:: (2) סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, במהלך חקירה בטיחותית או בסיומה, כי מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 142(א)]], ומצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים לכך בשל האינטרס הציבורי, כפי שקבע השר בהסכמת שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, יעביר כל חומר שברשותו הנוגע לחקירה ליועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר שהועבר כאמור בסעיף קטן (א) מגלה חשד לביצוע עבירה המצדיק חקירה פלילית על ידי גוף חוקר, רשאי הוא להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בחקירה כאמור; בהוראה לפי סעיף קטן זה יתאר היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך את נסיבות האירוע הבטיחותי שבעקבותיו נערכה החקירה הבטיחותית, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה, ובלבד שלא יצורף להוראה כאמור דבר מחומר החקירה והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

@ 127. מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) סבר הממונה על החקירה במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה בעקבות אירוע בטיחותי, רשאי הוא להודיע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית כי לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] או כי ימלא את תפקידיו ויעשה שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] בתיאום עם משטרת ישראל, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו לעניין עבירה לפי [[סעיף 142(א)]], למעט עבירה לפי [[סעיף 142(א)(37)]], רק אם המעשה שבשלו התעורר חשד לביצוע העבירה היווה גורם לאירוע הבטיחותי.
: (ב) (((בוטל).))

@ 128. העברת מידע למדינה אחרת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אירע אירוע בטיחותי מחוץ לשטח ישראל, ונסיבות האירוע הבטיחותי נחקרות בידי המדינה שבה אירע האירוע, ואם האירוע אירע במקום שאין לגביו סמכות שיפוט של מדינה - בידי מדינת הרישום, יספק מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לאותה מדינה, לפי בקשתה, כל מידע הנוגע בדבר והקשור לכלי הטיס שהיה מעורב באירוע, לצוותו, למטען שהובל בו ולכל גורם אחר שהשפיע על הפעלת כלי הטיס, ובלבד שאותה מדינה התחייבה שלא ייעשה במידע שימוש אלא לצורך החקירה בלבד, בהתאם להוראות האמנה; מי שבידיו מידע כאמור, ימסור אותו למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לפי דרישתו, לצורך העברתו למדינה החוקרת לפי סעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע המועבר לפי אותו סעיף קטן לא יכלול מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

@ 128א. העברת הסמכות לביצוע של חקירת אירוע בטיחותי חמור (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אירע אירוע בטיחותי חמור בישראל, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, אם סבר כי מתקיימים טעמים מיוחדים, להעביר את הסמכות לבצע את החקירה, כולה או חלקה, לידי הרשות המוסמכת במדינה חברה או לארגון אזורי לחקירת תאונות טיס ותקריות טיס (RAIO) (בסעיף זה - רשות חקירה אחרת), כפי שיסוכם בין הצדדים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב); מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם הודעה על החלטתו להעביר את הסמכות לביצוע חקירה כאמור ואת הטעמים המיוחדים לכך באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית.
: (ב) העביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את הסמכות לביצוע החקירה לרשות חקירה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יסייע לרשות החקירה האחרת לקדם את החקירה ככל הנדרש;
:: (2) הפעלת הסמכויות לפי [[פרק זה]], בישראל, לעניין חקירה בטיחותית המבוצעת בידי רשות החקירה האחרת, תיעשה בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או בידי חוקרים שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 115]];
:: (3) הועברה הסמכות לביצוע החקירה במלואה לרשות החקירה האחרת, תפרסם רשות החקירה האחרת את דוח החקירה הסופי של האירוע הבטיחותי החמור, והרשות לחקירה בטיחותית לא תהיה אחראית לפרסומו; באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית יפורסמו הודעה על פרסום הדוח הסופי על ידי רשות החקירה האחרת וקישור לדוח הסופי כפי שפורסם באתר האינטרנט של רשות החקירה האחרת.

@ 128ב. ביצוע חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי חמור שאירע במדינה חברה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: אירע אירוע בטיחותי חמור במדינה חברה, רשאית הרשות לחקירה בטיחותית, לבקשת הרשות המוסמכת במדינה החברה, לבצע חקירה בטיחותית של האירוע הבטיחותי, כולה או חלקה, כפי שיסוכם בין הצדדים.

@ 128ג. ביצוע חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי חמור שאירע בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת או בשטח של מדינה שאינה מדינה חברה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אירע אירוע בטיחותי חמור בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת, או בשטח של מדינה שאינה מדינה חברה, והייתה מדינת ישראל מדינת הרישום של כלי טיס המעורב באירוע הבטיחותי החמור, תבצע הרשות לחקירה בטיחותית חקירה בטיחותית של האירוע בהתאם להוראות [[פרק זה]]; ואולם, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להעביר את הסמכות לביצוע החקירה, כולה או חלקה, לרשות המוסמכת במדינה חברה אחרת, אם מצא שהדבר נדרש לשם ביצוע החקירה, כפי שיסוכם בין הצדדים.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור ומדינת ישראל היא מדינה מעורבת ואינה מדינת הרישום, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפנות אל מדינת הרישום של כלי הטיס המעורב באירוע, בכתב, בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה, בבקשה כי הרשות לחקירה בטיחותית תבצע את החקירה הבטיחותית, כולה או חלקה, אם התקיימו כל אלה:
::: (א) האירוע אירע בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת, או בשטח מדינה שאינה מדינה חברה;
::: (ב) מדינת הרישום של כלי הטיס המעורב באירוע אינה מבצעת חקירה בטיחותית או שלא העבירה את ביצוע החקירה, כולה או חלקה, למדינה אחרת.
:: (2) הסכימה מדינת הרישום לבקשה כאמור בפסקה (1) או לא השיבה לבקשה בתוך 30 ימים, תבצע הרשות לחקירה בטיחותית את החקירה בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 128ד. סייגים לפרסום מידע שהתקבל ממדינה חברה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יפרסם מידע שהועבר אליו לגבי אירוע בטיחותי שנחקר על ידי מדינה חברה, ובכלל זה דוחות או טיוטות דוחות או חלק מהם, ולא יאפשר גישה למידע כאמור, אלא אם כן קיבל מאותה מדינה אישור לכך או שהמידע פורסם על ידי המדינה החברה.

@ 129. תקנות לעניין חקירות בטיחותיות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: השר לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות בטיחותיות לפי [[פרק זה]], ובכלל זה בעניינים אלה:
: (1) אופן ניהול החקירה וסדרי עבודתם של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וחוקרים אחרים לפי [[פרק זה]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה;
: (2) השתתפות נציגים של מדינה חברה בחקירה בטיחותית לפי [[פרק זה]] והשתתפות נציגי מדינת ישראל בחקירה דומה הנערכת במדינה חברה;
: (3) הגדרת תאונת טיס; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;
: (4) סוגי תקריות חמורות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בין השאר בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;
: (5) העברת הסמכות לבצע חקירה של אירוע בטיחותי לרשות מוסמכת במדינה חברה לפי [[סעיף 128א]] [[או 128ג]] וביצוע חקירה בטיחותית לפי [[סעיף 128ב]] [[או 128ג]];
: (6) הודעות שיש למסור למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי [[פרק זה]] והודעות ומידע נוספים שעל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית למסור בהתאם לנספח 13 לאמנה, ובכלל זה הדרכים למסירתם והפרטים שייכללו בהודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), התשע&quot;ד-2014]].))

=== סימן ז': אירוע בטיחותי מעורב-צבאי ===

@ 130. הגדרות - [[סימן ז' לפרק ז']] (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אירוע בטיחותי מעורב-צבאי&quot; - אירוע בטיחותי שהוא אחד מאלה:
:: (1) מעורבים בו כלי טיס אזרחי וכלי טיס צבאי;
:: (2) מעורב בו כלי טיס צבאי אגב שימוש בשדה תעופה, במנחת או במיתקן עזר לטיסה אזרחיים;
:: (3) מעורב בו כלי טיס צבאי במרחב אווירי שניתנים בו שירותי נת&quot;א בידי יחידת נת&quot;א שהפעלתה טעונה רישיון לפי [[סעיף 26]];
:: (4) מעורב בו כלי טיס אזרחי אגב שימוש בשדה תעופה צבאי, במנחת או במיתקן עזר לטיסה שהם תשתית צבאית;
:: (5) מעורב בו כלי טיס אזרחי, במרחב אווירי שניתנים בו שירותי נת&quot;א בידי צבא הגנה לישראל;
:: (6) מעורב בו כלי טיס אזרחי, אשר הופעל בידי גורם בצבא הגנה לישראל;
:- &quot;גורם ממונה צבאי&quot; - מפקד חיל האוויר בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, אלא אם כן ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל הורה אחרת;
:- &quot;היבטים צבאיים&quot; - היבטים הנוגעים למעורבותם של גורמים בצבא הגנה לישראל או מי מטעמם באירוע בטיחותי מעורב-צבאי, ובכלל זה:
:: (1) מעורבותו של כלי טיס צבאי באירוע, לעניין פסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;אירוע בטיחותי מעורב-צבאי&quot;;
:: (2) ניהול או הפעלה של תשתית צבאית, לעניין פסקה (4) להגדרת &quot;אירוע בטיחותי מעורב-צבאי&quot;;
:: (3) מתן שירותי נת&quot;א על ידי חייל, לעניין פסקה (5) להגדרה &quot;אירוע בטיחותי מעורב-צבאי&quot;;
:- &quot;כלי טיס אזרחי&quot; - למעט כלי טיס משטרתי;
:- &quot;כלי טיס צבאי&quot; - לרבות כלי טיס של מדינה זרה המוזמן לישראל כאמור [[בסעיף 175(ג)(1)]].

@ 131. הודעת חייל על אירוע בטיחותי מעורב-צבאי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: חייל שהיה עד לאירוע בטיחותי מעורב-צבאי או שהיה מעורב בו, ימסור הודעה על כך לגורם ממונה צבאי, שיעבירה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית בהקדם האפשרי.

@ 132. חקירת אירוע בטיחותי מעורב-צבאי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) נודע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית או לגורם ממונה צבאי על אירוע בטיחותי מעורב-צבאי, יודיע מי מהם על כך לגורם השני.
: (ב) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לערוך חקירה בטיחותית נפרדת של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי, ויחולו על החקירה הוראות [[פרק זה]], בכפוף להוראות [[סעיף 133]]; גורם ממונה צבאי רשאי לערוך תחקיר נפרד של אירוע כאמור, ויראו את אותו תחקיר כאילו היה תחקיר כהגדרתו [[בסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי]], ויחולו עליו הוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירה בטיחותית או החל הגורם הממונה הצבאי בתחקיר לפי סעיף קטן (ב), יודיע מי מהם על כך לגורם השני.
: (ד) נערכת חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי על ידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, או נערך תחקיר של אירוע כאמור על ידי גורם ממונה צבאי, רשאי עורך החקירה או התחקיר, לפי העניין, להסכים כי הגורם השני ישתתף בחקירה או בתחקיר שהוא מנהל, או לסייע, בהתאם לסמכויותיו לפי כל דין, לחקירה או לתחקיר כאמור, והכל בכפוף להסכמה בין שני הגורמים.
: (ה) לעניין [[סעיף 539א(ב)(5) לחוק השיפוט הצבאי]], בכל הנוגע לתחקיר של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי לפי [[הסעיף האמור]], יראו את מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או המנהל כגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לפי [[אותו סעיף]].

@ 133. חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי שעורך מנהל הרשות לחקירה בטיחותית (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי שעורך מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בשינויים אלה:
: (1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, ממלא מקומו או חוקרים שהוסמכו לפי [[סעיף 115]], לא יפעילו סמכויות הנתונות להם לפי [[פרק זה]] כלפי צבא הגנה לישראל, לרבות כלפי חייל, כלי טיס צבאי, ציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, ביצוע פעולות בדק ותחזוקה בכלי טיס צבאי או תשתית צבאית;
: (2) על אף האמור [[בסעיפים 118(ב)]] [[ו-119]], מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יכלול בטיוטת הדוח הסופי המיועדת למסירה לתגובות לפי [[סעיף 118(ב)]] או בדוח הסופי, מסקנות, המלצות וכל פרט אחר הנוגע להיבטים צבאיים של האירוע, למעט עובדות, אלא בהסכמת גורם ממונה צבאי;
: (3) על אף האמור [[בסעיפים 123]] [[ו-125]], מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להעביר לגורם ממונה צבאי חומר חקירה בטיחותית כהגדרתו [[בסעיף 123(א)]], ואולם לא ייעשה שימוש בחומר החקירה לשם נקיטת הליכים משמעתיים בצבא הגנה לישראל, וחומר החקירה לא יועבר לגוף חוקר כהגדרתו [[בסעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי]], או לכל גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;
: (4) על אף האמור [[בסעיף 126(ב)]], היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר חומר שהועבר אליו לפי [[סעיף 126(א)]], לגבי אירוע בטיחותי מעורב-צבאי, לפרקליט הצבאי הראשי; מצא הפרקליט הצבאי הראשי כי חומר שהועבר אליו כאמור מעלה חשד לביצוע עבירה המצדיק חקירה פלילית על ידי גוף חוקר כהגדרתו [[בסעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי]], רשאי הוא ליתן לאותו גוף הוראה בהתאם להוראות [[סעיף 126(ב)]].

=== סימן ח': אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי ===

@ 134. הגדרות - [[סימן ח' לפרק ז']] (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי&quot; - אירוע בטיחותי שמעורב בו כלי טיס משטרתי, ואינו מנוי בהגדרה &quot;אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי&quot;;
:- &quot;אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי&quot; - אירוע בטיחותי שהוא אחד מאלה:
:: (1) מעורבים בו כלי טיס משטרתי וכלי טיס צבאי;
:: (2) מעורב בו כלי טיס משטרתי, אגב שימוש בשדה תעופה צבאי, במנחת או במיתקן עזר לטיסה שהם תשתית צבאית;
:: (3) מעורב בו כלי טיס משטרתי, במרחב אווירי שניתנים בו שירותי נת&quot;א בידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;גורם ממונה משטרתי&quot; - המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:- &quot;גורם ממונה צבאי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 130]];
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[חוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;כלי טיס אזרחי&quot; - למעט כלי טיס משטרתי;
:- &quot;תחקיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 102(א) לחוק המשטרה]].

@ 135. חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א)(1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יערוך חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי, ובלבד שישתתף בה גורם ממונה משטרתי, אלא אם כן הסכימו ביניהם הגורמים האמורים אחרת; במסגרת השתתפותו בחקירה כאמור, יהיה הגורם הממונה המשטרתי רשאי להפעיל סמכויות הנתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי [[פרק זה]], והכל בכפוף להוראות [[סימן זה]].
:: (2) הוסכם על עריכת חקירה בטיחותית בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בלבד, או החליטה משטרת ישראל לערוך תחקיר, רשאים מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וגורם ממונה משטרתי להסכים ביניהם על סיוע לגורם העורך את החקירה או את התחקיר, לפי העניין, שבמסגרתו יפעיל הגורם המסייע את סמכויותיו לפי כל דין.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל לערוך תחקיר או בדיקה אחרת מטעמה של אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי.
: (ב) על חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי הנערכת לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) לעניין חקירה בטיחותית של תקרית טיס, לא יחולו הוראות [[סעיף 111(א)]] על שוטרים אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;
:: (2)(א) גורם ממונה משטרתי לא יפעיל סמכות הנתונה לו לפי [[סעיף 114(א)(1)]] כלפי מי שאינו שוטר, למעט מי שפעל מטעם משטרת ישראל; גורם ממונה משטרתי לא יפעיל כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי [[סימן זה]] כלפי אדם כאמור אלא בהסכמת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית;
::: (ב) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, ממלא מקומו או חוקרים שהוסמכו לפי [[סעיף 115]], לא יפעילו סמכויות הנתונות להם לפי [[פרק זה]] כלפי משטרת ישראל, לרבות כלפי שוטר או כלי טיס משטרתי, אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;
:: (3) על אף האמור [[בסעיפים 118(ב)]] [[ו-119]], מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יכלול מסקנות והמלצות בנוגע למשטרת ישראל בטיוטת הדוח הסופי המיועדת למסירה לתגובות לפי [[סעיף 118(ב)]] או בדוח הסופי, אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;
:: (3א)(א) על אף האמור בהוראות העברת מידע, הרשות לחקירה בטיחותית תעביר את המידע כאמור באותן הוראות לגורם ממונה משטרתי לפני העברתו לגורם אחר או לפני פרסומו, לפי העניין;
::: (ב) גורם ממונה משטרתי רשאי, בתוך פרק הזמן שציינה הרשות לחקירה בטיחותית בפנייתה, להודיע לרשות כי אינו מסכים להעברת מידע מסוים לגורם אחר או לפרסומו, אם אותו מידע נוגע לאופי הפעילות המבצעית של כלי טיס משטרתי שהיה מעורב באירוע הבטיחותי החמור שלגביו הוכן המידע או לסוג פעילות כאמור, או שמדובר במידע שעלול לפגוע בשיטות עבודה של משטרת ישראל;
::: (ג) הודיע גורם ממונה משטרתי כי אינו מסכים להעברת מידע כאמור בפסקת משנה (ב), לא תעביר הרשות לחקירה בטיחותית את אותו מידע לגורם אחר ולא תפרסמו; לא התקבלה עמדת הגורם הממונה המשטרתי בתוך פרק הזמן שצוין בפנייה אליו, יראו אותו כמי שהסכים למסירת המידע או לפרסומו כאמור;
::: (ד) בפסקה זו -
::::- &quot;הוראות העברת מידע&quot; - הוראות [[סעיפים 117]], [[117א]], [[118(ב1)(1) ו-(4) ו-(ג)]], [[119א]], [[122(ב)]], [[122א(ה)]], [[128(א)]] [[ו-128ד]];
::::- &quot;מידע&quot; - דוחות, הצהרות, טיוטת דוח סופי והמלצות כאמור בהוראות העברת מידע;
:: (4)(א) על אף האמור [[בסעיפים 123]] [[ו-125]], חומר החקירה והדוח הסופי יוכלו לשמש, בהסכמת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בהליך משמעתי, פיקודי או מינהלי שנוקטת משטרת ישראל כלפי שוטר בהתאם לפקודות משטרת ישראל; בפסקת משנה זו, &quot;פקודות משטרת ישראל&quot; - כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
::: (ב) על אף האמור [[בסעיף 18(א) לחוק המשטרה]], דיון בבית דין כהגדרתו [[בחוק האמור]], הנוגע לחומר חקירה בטיחותית הנערכת לפי סעיף זה, ולעדותו של עד שאיננו שוטר, ייערך בדלתיים סגורות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 126(ב)]], הוראה לגוף חוקר לפתוח בחקירה נגד שוטרים כאמור [[באותו סעיף]], תינתן לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל;
:: (6) תקנות לפי [[פרק זה]], הנוגעות לאירוע מעורב-משטרתי, יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 136. חקירת אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: על חקירת אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי יחולו הוראות אלה:
: (1) הוראות [[סימן ז' לפרק זה]] יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (א) [[בסעיפים 131]], [[132]] [[ו-133]], בכל מקום, במקום &quot;אירוע בטיחותי מעורב-צבאי&quot; יקראו &quot;אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי&quot;;
:: (ב) [[בסעיף 132]] -
::: (1) בסעיף קטן (ב), אחרי &quot;[[סעיף 133]]&quot; יקראו &quot;ובלבד שבחקירה ישתתף גורם ממונה משטרתי, בהתאם להוראות [[סעיף 135(א)]]&quot;;
::: (2) במקום סעיף קטן (ד) יקראו: &quot;(ד) נערכת חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי או נערך תחקיר של אירוע כאמור על ידי גורם ממונה משטרתי או על ידי גורם ממונה צבאי, רשאים מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, גורם ממונה צבאי וגורם ממונה משטרתי להסכים כי הם, כולם או חלקם, ינהלו את חקירת האירוע הבטיחותי או חלק ממנה, בהתאם לתנאים, מגבלות והסדרים כפי שיסכימו ביניהם;&quot;.
:: (ג) [[בסעיף 133(1)]], אחרי &quot;לפי [[סעיף 115]]&quot; יקראו &quot;וכן גורם ממונה משטרתי&quot;;
: (2) הוראות [[סעיף 135]] יחולו בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבעה בסעיף זה הוראה אחרת בעניינים המוסדרים [[באותו סעיף]].

== פרק ח': מידע בטיחותי ==

@ 137. הגדרות - [[פרק ח']] (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; ו&quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 103]];
:- &quot;הליך מינהלי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) הליך לפי [[סעיף 38]] כלפי עובד טיס;
:: (2) הפעלת סמכות מינהלית כלפי איש צוות;
:- &quot;חקירה בטיחותית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 104]];
:- &quot;כלי טיס&quot; - לרבות כלי רחיפה.

@ 138. הודעה על אירוע בטיחותי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 106]], היה אדם מעורב באירוע בטיחותי שאינו תאונת טיס, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל ולמנהל הרשות לחקירה בטיחותית בתוך 72 שעות מקרות האירוע הבטיחותי או מנחיתת כלי הטיס שהיה מעורב באירוע, לפי העניין ולפי המאוחר; בהודעה כאמור יציין, בין השאר, את הפרטים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 129(6)]], אולם רשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בנוגע לדיווח לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות [[סעיפים 123]] [[ו-125]] יחולו על הודעה שנמסרה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, ואולם המנהל רשאי להשתמש בהודעה כאמור בהליך מינהלי כלפי עובד טיס או איש צוות, שמסר את ההודעה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מההודעה עולה כי הופרו הוראות לפי דיני הטיס, ובשל חומרת ההפרה או נסיבותיה, המשך פעילותו כעובד טיס או כאיש צוות עלול לסכן את בטיחות התעופה;
:: (2) ההליך המינהלי נדרש לשם תיקון ליקוי שהימשכותו עלולה לסכן את בטיחות התעופה; בפסקה זו, &quot;ליקוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 38(א)(7)]].
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 125]], המידע הנכלל בהודעות לפי סעיף זה יישמר על ידי הרשות באופן שיבטיח כי פרטיו האישיים של מוסר המידע או של צד שלישי שהמידע נוגע אליו לא יזוהו, וכי לא ייעשה בו שימוש בניגוד להוראות סעיף זה; ואולם על אף הוראות [[סעיף 125]], המנהל רשאי לפרסם לציבור מידע שנמסר לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) אין בפרסום משום פגיעה בפרטיות כמשמעותה [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], והפרסום נעשה באופן שיבטיח כי בני אדם המעורבים באירוע הבטיחותי לא יזוהו;
:: (2) הפרסום נחוץ לתיקון תנאים המסכנים את בטיחות הטיסה, ללימוד ולהפקת לקחים בתחום בטיחות הטיסה או להנמקת שינוי במדיניות הרשות;
:: (3) להערכת המנהל לא יהיה בפרסום משום פגיעה בהמשך מסירת הודעות לפי סעיף זה.

@ 139. מידע בטיחותי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מחזיק מידע בטיחותי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל רישיון לפי חוק זה המנהל מערכת מידע בטיחותי;
::: (2) הרשות, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או רשות שלטונית אחרת שהמידע דרוש לה לשם שיפור בטיחות התעופה האזרחית, אם המידע נמסר להם בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב);
::- &quot;מידע בטיחותי&quot; - מידע שאסף מחזיק מידע בטיחותי במערכת מידע בטיחותי, כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב);
::- &quot;מערכת מידע בטיחותי&quot; - מערכת שנועדה לתיעוד, לאיסוף ולניתוח של נתונים תפעוליים שוטפים, דיווחים ומידע שהתקבלו בה, לצורך שיפור בטיחות התעופה, ובכלל זה מערכת ממוכנת.
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מידע בטיחותי ולעניין חובת בעל רישיון לפי חוק זה לנהל מערכת מידע בטיחותי ולהעביר מידע בטיחותי לרשות, למנהל הרשות לחקירה בטיחותית או לרשות שלטונית אחרת, לשם מילוי תפקידיהם, אם המידע דרוש להם לשם שיפור בטיחות התעופה האזרחית; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע, בין השאר, הגבלות ותנאים לעניין העברת המידע כאמור ולעניין סוג המידע שיועבר.
: (ג) מחזיק מידע בטיחותי -
:: (1) לא יעשה שימוש במידע בטיחותי אלא לצורך שלשמו נאסף ובהתאם להוראות לפי חוק זה;
:: (2) ישמור את המידע הבטיחותי באופן שיבטיח כי לא ייעשה בו שימוש בניגוד להוראות לפי חוק זה.
: (ד) המנהל לא יעשה שימוש במידע בטיחותי -
:: (1) בהליך מינהלי, אלא אם כן המידע הבטיחותי מעיד על כך שהתקיימו הנסיבות כאמור [[בסעיף 138(ב)]];
:: (2) בהליך לפי [[פרק י']] כלפי עובד טיס או איש צוות.
: (ה) בעל רישיון לפי [[סימנים ב' עד ו' לפרק ב']] או בעל רישיון ייצור, לא יעשה שימוש במידע בטיחותי בהליך כלפי עובדו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע הבטיחותי מעיד על כך שהופרו הוראות לפי דיני הטיס, ובשל חומרת ההפרה או נסיבותיה, המשך פעילותו כעובד טיס או כאיש צוות עלול לסכן את בטיחות התעופה;
:: (2) ההליך נדרש לשם תיקון ליקוי שהימשכותו עלולה לסכן את בטיחות התעופה; בפסקה זו, &quot;ליקוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 38(א)(7)]].
: (ו) מחזיק מידע בטיחותי לא יפרסם מידע בטיחותי לציבור, אלא בהתקיים התנאים לפרסום מידע כמפורט [[בסעיף 138(ג)]], בשינויים המחויבים.

@ 140. סודיות מידע בטיחותי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אדם שבידו מידע בטיחותי כהגדרתו [[בסעיף 139(א)]] ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא בהתאם להוראות לפי חוק זה או על פי צו בית משפט.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לכלול בדוח הסופי כהגדרתו [[בסעיף 118]] ציטוטים מהקלטה או מתמליל שהם מידע בטיחותי כהגדרתו [[בסעיף 139(א)]], אם מצא כי הדבר חיוני להמחשת ממצאי החקירה הבטיחותית או מסקנותיה.

@ 141. חיסיון ואי-קבילות של הקלטות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;הקלטה&quot; - הקלטת קול או תמונה של אדם בתא הטייס או בעמדת השליטה של כלי טיס בלתי מאויש, או של אדם ביחידת נת&quot;א או ביחידה צבאית הנותנת שירותי נת&quot;א לתעופה האזרחית, בעת מתן שירותים כאמור, וכן תמליל של הקלטה כאמור והקלטת נתוני טיסה (Flight Data Recording) והקלטה של פעילות טיסה הנקלטת באמצעים קרקעיים והנוגעת לאירוע בטיחותי, כמפורט בנספח 11 לאמנה.
: (ב) הקלטה לא תימסר ולא תתקבל כראיה במשפט ולא תשמש בהליך משמעתי, בהליך מינהלי או בהליך לפי [[פרק י']] כלפי עובד טיס או איש צוות, אלא אם כן מצא בית המשפט כי הצורך לגלות את ההקלטה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה, בשל השפעת הגילוי על החקירה הבטיחותית או על חקירות בטיחותיות עתידיות, בארץ או בעולם; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הקלטת תקשורת קרקע-אוויר או תקשורת קרקע-קרקע בין בני אדם המעורבים בהפעלת כלי טיס, ועל הקלטת נתוני טיסה, לעניין מסירתן וקבלתן כראיה ולעניין שימוש בהן בהליכים אלה:
:: (1) הליך פלילי;
:: (2) ערר לפי [[סעיף 39]];
:: (3) עתירה מינהלית או ערעור מינהלי על החלטות לפי חוק זה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
:: (4) הליך מינהלי או הליך לפי [[פרק י']] כלפי עובד טיס או איש צוות.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו במשפט פלילי בשל השפעה שלא כדין על חקירה בטיחותית ושיבוש חקירה בטיחותית לפי [[סעיף 142(ד)]], ובהליך לפי [[חוק השיפוט הצבאי]].

== פרק ט': עונשין ==

@ 142. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה)
: (א) אלה דינם מאסר שנה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) עובד טיס שמילא את תפקידו כשחל שינוי במצב בריאותו העלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)(2)]];
:: (3) עובד טיס שעשה שימוש בסמי מרפא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 6(ב)(4)]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) (((נמחקה);))
:: (19) מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום תקפה, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]];
:: (20) (((נמחקה);))
:: (21) (((נמחקה);))
:: (22) (((נמחקה);))
:: (23) (((נמחקה);))
:: (24) (((נמחקה);))
:: (25) (((נמחקה);))
:: (26) (((נמחקה);))
:: (27) (((נמחקה);))
:: (28) (((נמחקה);))
:: (29) (((נמחקה);))
:: (30) (((נמחקה);))
:: (31) (((נמחקה);))
:: (32) (((נמחקה);))
:: (33) (((נמחקה);))
:: (34) (((נמחקה);))
:: (35) (((נמחקה);))
:: (36) אדם בכלי טיס שהפר הוראה שניתנה מאת טייס מפקד או מאת איש צוות מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 77(א)]];
:: (37) אדם בכלי טיס שהפריע לאיש צוות במילוי תפקידו, השתתף בתגרה בכלי הטיס, התפרע בו או עשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]];
:: (38) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראת המנהל שניתנה לו לפי [[סעיף 79]];
:: (39) (((נמחקה);))
:: (40) (((נמחקה);))
:: (41) מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי [[סעיף 88]], שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (41א) מפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות יחידת נת&quot;א שניתנו לפי [[סעיף 92(ה)]];
:: (42) מי שניגש לכלי טיס, הביא לשינוי במצבו או נגע בחפץ, בניגוד להוראות [[סעיף 111(א)]];
:: (43) מי שהפר את הוראת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית שניתנה לפי [[סעיף 113]];
:: (44) מי שהפר את חובת הסודיות המוטלת לפי [[סעיף 140]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (45) מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו [[בסעיף 175]], בלא אישור המנהל או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 174(א)]];
:: (46) מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו [[בסעיף 175]], בלא אישור מאת הגורם הממונה כהגדרתו [[באותו סעיף]] או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (47) (((נמחקה);))
:: (48) (((נמחקה);))
:: (49) (((נמחקה);))
:: (50) (((נמחקה).))
: (ב) אלה דינם מאסר שלוש שנים:
:: (1) מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי [[סעיפים 2]], [[13]], [[17]], [[21]], [[26]], [[31]], [[35]], [[52]], [[87]] [[או 88]], בלא רישיון, בניגוד להוראות הסעיפים האמורים;
:: (2) מי ששידר ממיתקן עזר לטיסה, מכלי טיס, משדה תעופה או ממנחת שלא לצורך שלשמו מיועד שידור כאמור, באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 33]], [[35]] [[ו-72]];
:: (3) מי שגרם נזק למיתקן עזר לטיסה, או שיבש אותות המשודרים ממיתקן כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 36]];
:: (4) עובד טיס שרישיונו הותלה או בוטל ועשה שימוש ברישיון מאותו סוג שניתן לו מאת רשות המוסמכת לכך במדינה חברה, בניגוד להוראות [[סעיף 41]];
:: (5) מי שמסר חומר מסוכן להובלה בכלי טיס, קיבל חומר מסוכן להובלה כאמור או הוביל אותו, בניגוד להוראות [[סעיף 74(א) ו-(ב)]], הפר חובה החלה עליו לפי [[סעיף 74(ג)(2)]] או הוביל חומר מסוכן בכלי טיס שהובלתו נאסרה לפי [[סעיף 74(ג)(4)]];
:: (6) מי שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו לפי [[סעיף 125]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (6א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית, בלא רישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית או מפרטי ההפעלה המשויכים אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(5)]];
:: (6ב) מי שהפעיל כלי טיס זר המוביל חומר מסוכן, בשטח ישראל, בניגוד לתנאים הקבועים במפרטי ההפעלה המשויכים לרישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(5)]]; לעניין זה, &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מסוכן שנספח 18 לאמנה חל לגביו;
:: (7) (((נמחקה).))
: (ג) אלה דינם מאסר חמש שנים:
:: (1) אדם בכלי טיס שהפריע לאיש צוות במילוי תפקידו, השתתף בתגרה בכלי הטיס, התפרע בו או עשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]], באופן העלול לסכן את ביטחונו של כלי הטיס או של בני אדם שבו;
:: (2) עובד טיס, איש צוות, מפעיל כלי רחיפה שבידו רישיון הדרכה או הפעלה מסחרית לפי [[סעיף 87]], או מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי [[סעיף 88]], ששתה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או מילא את תפקידו כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתה משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, בניגוד להוראות [[סעיפים 8]] [[או 89]], לפי העניין.
: (ד)(1) המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, על ממלא מקומו או על חוקר שמונה לפי [[סעיף 115]], בכל הקשור לביצוע חקירה בטיחותית לפי [[פרק ז']], דינו - מאסר שנה; ואולם מסירת מידע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לממלא מקומו או לחוקר כאמור או הפניית תשומת לבם לעניין הקשור בביצוע החקירה אינה עבירה לפי פסקה זו.
:: (2) העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל חקירה בטיחותית לפי [[פרק ז']], בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.

@ 143. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 142]], למעט עבירות של עובדי התאגיד לפי [[סעיף 142(ב)(6)]], על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]; לעניין סעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 142]], למעט עבירה של עובד התאגיד לפי [[סעיף 142(ב)(6)]], על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

== פרק י': עיצום כספי ==

=== סימן א': הפרות ===

@ 144. הגדרות - [[סימן א' לפרק י']] (תיקון: תשפ&quot;ה, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;טיסת שכר לשימוש עצמי&quot; - טיסה שבה בעל רישיון הפעלה אווירית משכיר את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי של השוכר;
:- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס המשמש להובלת נוסעים או טובין, שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3)]] עולה על 5,700 ק&quot;ג, או על מסה גבוהה יותר שקבע השר, דרך כלל או לסוגי כלי טיס, ככל שקבע;
:- &quot;כלי טיס בינוני&quot; - כלי טיס שאינו כלי טיס גדול ואינו כלי טיס קטן;
:- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3)]] אינה עולה על 700 ק&quot;ג, או על מסה גבוהה יותר שקבע השר, דרך כלל או לסוגי כלי טיס, ככל שקבע;
:- &quot;מפר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 151]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגבי עובד טיס שהוא -
::: (א) טייס של כלי טיס גדול, מפקח על תעבורה אווירית או מורשה להדריך לתפקידים כאמור - 4,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 4,950 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשה להדריך לתפקידי עובד טיס ואינו עובד טיס כאמור בפסקת משנה (א) - 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 2,480 ש&quot;ח)));
::: (ג) עובד טיס שאינו מנוי בפסקאות משנה (א) או (ב) - 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש&quot;ח)));
:: (2) לגבי איש צוות בכלי טיס ישראלי שאינו עובד טיס - 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש&quot;ח)));
:: (3) לגבי בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס או בעל רישיון לפי [[סימנים ג' עד ו' לפרק ב']], שעורך הדרכה לתפקידי עובד טיס בהתאם לתכנית הדרכה שאישר המנהל לפי [[סעיף 16]], והוא מורשה להדריך לתפקידי עובדי טיס -
::: (א) בקשר לכלי טיס גדול - 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש&quot;ח)));
::: (ב) בקשר לכלי טיס בינוני - 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 18,570 ש&quot;ח)));
::: (ג) בקשר לכלי טיס קטן או בקשר לביצוע פעולות בדק הדורשות ציוד וידע מיוחדים כפי שקבע השר לפי [[סעיפים 3]] [[ו-24]] - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש&quot;ח)));
:: (4) לגבי בעל רישיון הפעלה אווירית או בעל רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית שניתן מאת מדינת המפעיל -
::: (א) המורשה להפעיל כלי טיס להובלת נוסעים או מטען בטיסה בין-לאומית שאינה טיסת שכר לשימוש עצמי, המפעיל כלי טיס במספר כמפורט להלן:
:::: (1) 15 כלי טיס לפחות - 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש&quot;ח)));
:::: (2) פחות מ-15 כלי טיס - 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש&quot;ח)));
::: (ב) המורשה להפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית שאינה הפעלה כאמור בפסקת משנה (א) -
:::: (1) לגבי בעל רישיון המפעיל כלי טיס גדול אחד לפחות, או שבעה כלי טיס בינוניים לפחות - 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש&quot;ח)));
:::: (2) לגבי בעל רישיון המפעיל פחות משבעה כלי טיס בינוניים - 12,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 15,480 ש&quot;ח)));
::: (ג) המורשה להפעיל כלי טיס קטנים בלבד - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש&quot;ח)));
:: (5) לגבי בעל רישיון מכון בדק המורשה לבצע פעולות בדק -
::: (א) בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה היא 200,000 ק&quot;ג או יותר - 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש&quot;ח)));
::: (ב) בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה היא 30,000 ק&quot;ג או יותר ואינה עולה על 200,000 ק&quot;ג - 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש&quot;ח)));
::: (ג) בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה אינה עולה על 30,000 ק&quot;ג - 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש&quot;ח)));
::: (ד) בכלי טיס בינוני או במנוע, במדחף או בציוד תעופתי של כלי טיס שאינו כלי טיס קטן, או פעולות בדק הדורשות ציוד וידע מיוחדים כפי שקבע השר לפי [[סעיף 24]] - 12,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 15,480 ש&quot;ח)));
::: (ה) בכלי טיס קטן, במנוע, במדחף או בציוד תעופתי של כלי טיס כאמור - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש&quot;ח)));
:: (6) לגבי בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א - 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש&quot;ח)));
:: (7) לגבי בעל רישיון לפי [[סימן ו' לפרק ב']] -
::: (א) להפעלת שדה תעופה - 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש&quot;ח)));
::: (ב) להפעלת מנחת - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 12,380 ש&quot;ח)));
:: (8) לגבי בעל רישיון ייצור המורשה לייצר -
::: (א) כלי טיס גדול - 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש&quot;ח)));
::: (ב) כלי טיס בינוני, או מנוע או מדחף של כלי טיס גדול או בינוני - 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש&quot;ח)));
::: (ג) כלי טיס קטן, או מנוע או מדחף של כלי טיס כאמור - 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש&quot;ח)));
::: (ד) ציוד תעופתי, חלק של כלי טיס, או חלק של מנוע או מדחף כלי טיס - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש&quot;ח)));
:: (9) לגבי מפעיל אווירי בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה טעונה רישיון כאמור בפסקה (4) -
::: (א) של כלי טיס גדול - 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש&quot;ח)));
::: (ב) של כלי טיס בינוני - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש&quot;ח)));
::: (ג) של כלי טיס קטן - 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש&quot;ח)));
:: (10) לגבי מפעיל כלי רחיפה שהוא -
::: (א) בעל רישיון להדרכה להפעלת כלי רחיפה לפי [[סעיף 87(א)]] או שהוא בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה בהפעלה מסחרית לפי [[סעיף 87(ב)]] - 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 3,100 ש&quot;ח)));
::: (ב) אינו מנוי בפסקת משנה (א) - 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש&quot;ח))).

@ 145. הוראות לעניין הסכום הבסיסי
: (א) הסכום הבסיסי שיחול על מפר, כמפורט באחת [[144|הפסקאות (1) עד (10) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], יהיה בהתאם לסוג הפעילות, הרישיון או האישור, לפי העניין, שבמסגרתו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת [[144|בהגדרה האמורה]].
: (ב) מפר שהוא בעל רישיון או אישור כמפורט [[144|בפסקאות (1), (3), (4), (5), (7) או (8) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], וניתן לסווגו ליותר מפסקת משנה אחת בפסקה כאמור, יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים בפסקאות המשנה שניתן לסווגו לפיהן.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפר שהוא בעל רישיון עובד טיס כאמור [[144|בפסקה (1)(ב) שבהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]] וכן רישיון כאמור [[144|בפסקה (1)(ג) לאותה הגדרה]], וההפרה לא היתה במסגרת ביצוע תפקידו כמדריך, יחול לגביו הסכום הבסיסי כאמור [[144|בפסקה (1)(ג) האמורה]].

@ 145א. עיצום כספי בגובה כפל הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: ביצע אדם פעולה הטעונה רישיון לפי חוק זה, בלא רישיון כאמור, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי החל לפי [[144|ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 144]] על בעל רישיון מאותו סוג, לעניין אותה פעולה ובהתאם למאפייניה:
: (1) מילא תפקיד הטעון רישיון עובד טיס, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
: (2) הפעיל או ניהל בית ספר לעובדי טיס או ערך בו הדרכה לתפקידי עובד טיס, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 13]];
: (3) הפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון הפעלה אווירית, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
: (4) הפעיל או ניהל מכון בדק בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
: (5) הפעיל או ניהל יחידה הנותנת שירותי נת&quot;א בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
: (6) הפעיל שדה תעופה או מנחת שהפעלתו טעונה רישיון, או התיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בהם, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 31]];
: (7) ייצר כלי טיס כהגדרתו [[בסעיף 49]], חלק מכלי טיס כאמור או ציוד תעופתי, הטעון רישיון ייצור, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 52]];
: (8) עסק בהדרכה עיונית או מעשית להפעלת כלי רחיפה, או הפעיל כלי רחיפה בהפעלה מסחרית, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 87]];
: (9) הפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון מאת מדינת המפעיל המקביל לרישיון הפעלה אווירית, בלא רישיון מקביל כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(5)]].

@ 146. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בגובה הסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) עובד טיס שביצע תפקיד שאינו מורשה לבצעו על פי רישיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
: (2) עובד טיס שמילא את תפקידו בלא תעודה רפואית תקפה, בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)(1)]];
: (3) מי ששימש כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה חברה, בלא אישור מאת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ב)]];
: (4) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים [[בסעיף 14(ב) או (ג)(1) עד (5)]], או בעל רישיון כאמור שערך הדרכה לתפקיד עובד טיס שלא בהתאם לתכנית הלימודים שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 13]];
: (5) בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר הוראה מההוראות הקבועות במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיונו, המפורטות [[בסעיף 18(ב)(1) ו-(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17]];
: (6) בעל רישיון להפעלת מכון בדק שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים [[בסעיף 22(ב)(1) עד (3)]], בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
: (7) מי שביצע פעולות בדק, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
: (8) מפעיל אווירי שקיבל שירותי בדק לכלי טיס או לציוד תעופתי ממי שאינו מורשה לכך לפי [[סעיף 23(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]], למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 172(4)(א)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים [[בסעיף 27(ב)(1) עד (4)]], בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
: (10) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים [[בסעיף 32(ב)(1) עד (3)]], בניגוד להוראות [[סעיף 31]];
: (11) מי שהפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא אושר בידי המנהל או בידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 35]];
: (12) בעל רישיון ייצור שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים [[בסעיף 53(ג)(1) ו-(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 52]];
: (13) מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס בלי שקיימת לגביו תעודת כושר טיסה תקפה, בניגוד להוראות [[סעיף 63(א)]];
: (14) בעל רישיון הפעלה אווירית שהוביל חומר מסוכן בכלי טיס שלא בהתאם לתנאי המפורט ברישיונו כאמור [[בסעיף 74(א)(1)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (15) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראת המנהל שניתנה לו לפי [[סעיף 79]];
: (16) בעל רישיון הדרכה להפעלת כלי רחיפה שערך הדרכה להפעלת כלי רחיפה שאינו מורשה לערוך לפי רישיונו או הפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 87(א)]];
: (17) בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה בהפעלה מסחרית שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 87(ב)]];
: (18) בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי [[סעיף 88]], שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (19) מפעיל כלי רחיפה שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש של צד שלישי, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 91]], והפעיל כלי רחיפה בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
: (20) בעל רישיון לפי חוק זה שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 168(א)(6)]], ופעל במסגרת הרישיון בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
: (21) מפעיל אווירי שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש בהתאם להוראות לפי [[סעיף 168(א)(6)]], והפעיל כלי טיס בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
: (21א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת כושר טיסה, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(3)]];
: (21ב) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית, בניגוד לתנאים הקבועים ברישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית או במפרטי ההפעלה המשויכים אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(5)]];
: (22) מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו [[בסעיף 175]], בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 174(א)]].

@ 147. עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל-50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) עובד טיס שעשה שימוש ברישיונו בלי שמתקיימות בו דרישות הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועיים, בניגוד לחובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי [[סעיף 9]];
: (2) בעל רישיון כאמור [[בסעיף 11]] שהעסיק אדם בתפקיד כאמור [[בסעיף 2]] או הציב עובד טיס לתפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 11]];
: (3) איש צוות שאינו עובד טיס שהפר חובה החלה עליו במילוי תפקידו לפי [[סעיף 12]];
: (4) מפעיל אווירי שהפר חובה לעניין הכשרתם והדרכתם של אנשי צוות שאינם עובדי טיס, החלה עליו לפי [[סעיף 12]];
: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שהפר חובה החלה עליו לפי [[סעיפים 15]] [[או 46(א)(1) או (2)]];
: (6) מי שקיבל אישור מאת המנהל לתכנית הדרכה לתפקידי עובד טיס לפי [[סעיף 16]], וערך הדרכה לתפקידי עובד טיס בניגוד לחובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי [[סעיף 16]];
: (7) בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר חובה החלה עליו לפי [[סעיפים 19(3)]] [[או 46(א)(1) או (2)]];
: (8) מבצע פעולות בדק שהפר חובה החלה לגביו לפי [[סעיף 24(1)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מכון בדק שהפר חובה החלה עליו לפי [[סעיפים 24(5)]] [[או 46(א)(1) או (2)]];
: (10) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א שנתן שירותי נת&quot;א שלא על בסיס מידע תעופתי עדכני או שלא בהתאם לנוהלי התיאום, בניגוד להוראות [[סעיף 28]], או הפר חובה החלה עליו לפי [[סעיפים 29(3)]] [[או 46(א)(1) או (2)]];
: (11) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת שהפר חובה או הוראה החלה עליו לפי [[סעיפים 33(1) עד (9)]] [[או 46(א)(1) או (2)]];
: (12) בעל אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה לפי [[סעיף 35]], שהתקין, תיחזק או הפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא בהתאם לתנאי האישור שנתן המנהל, או מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 35(א) או (ב)]];
: (13) מי שהעביר רישיון כמפורט [[בסעיף 37]], בניגוד להוראות ותנאים לפי [[סעיף 43]];
: (14) בעל רישיון ייצור שהפר חובה או תנאי לעניין תהליך הייצור ושלביו החלים עליו לפי [[סעיף 54(5)(א) עד (ד)]];
: (15) מי שהפעיל כלי טיס שקיימת לגביו תעודת כושר טיסה שלא בהתאם לתנאים שבאותה תעודה, בניגוד להוראות [[סעיף 63(א)]];
: (16) מי שהפעיל כלי טיס בלי שקיימת לגביו תעודת רעש תקפה, בניגוד להוראות [[סעיף 64(א)]];
: (17) מי שהפעיל כלי טיס המדורג בדירוג רעש שהפעלתו אסורה לפי [[סעיף 66]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (18) מי שהפעיל כלי טיס כשכלי הטיס אינו במצב כשיר לטיסה או בניגוד למגבלות ההפעלה שבספר הטיסה או במסמך אחר שקבע השר לפי [[סעיף 63(ב)(3)]] או לפי [[סעיף 67(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 67(א) ו-(ב)]];
: (19) מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס בניגוד למגבלות ההפעלה שבספר התחזוקה או במסמך מתאים אחר שקבע השר לפי [[סעיף 63(ב)(4)]], בניגוד להוראות [[סעיף 67(ג)]];
: (20) מפעיל אווירי שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי [[סעיף 67(ד)]];
: (21) מי שהפעיל כלי טיס בלא ציוד כאמור [[בסעיף 68(א)]], או כשהציוד אינו תקין בהתאם לתנאים שקבע השר לפי [[אותו סעיף]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 68(א) ו-(ב)]];
: (22) מי שהפעיל ציוד תעופתי ואינו איש צוות או עובד טיס המורשה לכך בהתאם לתנאים שקבע השר לפי [[סעיף 68(ג)]], או מפעיל אווירי שהתיר לאדם כאמור להפעיל ציוד תעופתי, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (23) מי שהפעיל כלי טיס או ציוד תעופתי שלא בהתאם להוראות כושר אווירי שניתנו לגבי אותו כלי טיס או ציוד תעופתי ונמסרו לו, בניגוד להוראות [[סעיף 69(ג)]];
: (24) מי שהפעיל כלי טיס כשאנשי הצוות המאיישים אותו אינם במספר ובתפקידים כפי שקבע השר לפי [[סעיף 70]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (25) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד לכללי טיסה שנקבעו לפי [[סעיף 72]];
: (26) מי שנתן שירותי נת&quot;א שלא בהתאם לכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי [[סעיף 72]], בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
: (27) בעל רישיון הפעלה אווירית שקיבל חומר מסוכן להובלה בניגוד להוראות [[סעיף 74(ב)(2)]], הפר הוראות או חובות החלות עליו לפי [[סעיף 74(ג)(1) עד (3)]], או הוביל בכלי טיס חומר מסוכן שהובלתו נאסרה לפי [[סעיף 740ג)(4)]];
: (28) איש צוות שהפעיל חומר מסוכן כאמור [[בסעיף 74(ה)]] או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
: (29) טייס מפקד שהפר חובה או הוראה החלה עליו בקשר להפעלת כלי הטיס לפי [[סעיף 76(ג)]];
: (30) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד לכללי רחיפה שנקבעו לפי [[סעיף 93(א)]];
: (30א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל שמוצב בו איש צוות שאין בידו רישיון או תעודה תקפים ומתאימים, המקבילים לרישיון עובד טיס או לתעודה רפואית, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(1)]];
: (30ב) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בניגוד לתנאים הקבועים בתעודה המקבילה לתעודת כושר טיסה, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(3)]];
: (30ג) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רעש, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(4)]];
: (31) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 178(ה)]];
: (32) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 179(ג)(1)]];
: (33) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי תוך שימוש במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, או בלא אישור מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 179(ג)(2)]].

@ 148. עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל-25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) מבצע פעולות בדק שהפר חובה החלה לגביו לפי [[סעיף 24(2) או (3)]];
: (2) מי שביצע תחזוקה קלה בכלי טיס, בניגוד לתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 25]];
: (3) בעל רישיון לפי חוק זה שהפר תנאי מתנאי רישיונו או חובה החלה עליו לפי חוק זה, שאינם מפורטים [[בסעיפים 146]] [[ו-147]], לרבות חובה שנקבעה לפי [[סעיפים 46(א)(3) ו-(4)]] [[או 54(5)(ה) ו-(ו)]];
: (4) מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום תקפה, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]];
: (5) מי שהפעיל כלי טיס שלא חלה עליו חובת רישום לפי [[סעיף 56(א)]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ב)]];
: (6) מי שהמריא כלי טיס או הנחיתו, בניגוד להוראות [[סעיף 75]];
: (7) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראות תעבורה אווירית שניתנו לפי [[סעיף 82]], או שלא בהתאם להוראות יחידת נת&quot;א שניתנו לפי [[סעיף 82(ז)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (8) בעל רישיון הדרכה להפעלת כלי רחיפה שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי [[סעיף 87(ד)(1)]];
: (9) בעל רישיון להפעלה מסחרית של כלי רחיפה שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי [[סעיף 87(ד)(1)]];
: (10) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות התעבורה האווירית כאמור [[בסעיף 92(א) ו-(ב)]], או הפר תנאי מהתנאים שקבע השר לפי [[סעיף 92(ג)]], בניגוד להוראות [[סעיף 92(ד)(1)]];
: (11) מי שהפעיל כלי רחיפה כשאינו בקיא בהוראות התעבורה האווירית החלות במרחב האווירי הסמוך לאזור פעילותו של כלי הרחיפה, בניגוד להוראות [[סעיף 92(ד)(2)]];
: (12) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות יחידת נת&quot;א שניתנו לפי [[סעיף 92(ה)]];
: (13) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד לחובות, הגבלות או תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 93(ב)]];
: (14) מי שהפר הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 166]];
: (15) מי שהפר הוראת שעה שקבע המנהל לפי [[סעיף 167]] ופורסמה ברשומות;
: (15א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 173(א1)(2)]];
: (15ב) מי שהפעיל דרך קבע כלי טיס זר בשטח ישראל בניגוד להוראות ולתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 173(ב)]] בעניינים אלה:
:: (1) אישור המנהל להפעלה דרך קבע, אם נדרש, והפעלה בהתאם לתנאי האישור כאמור;
:: (2) דיווח למנהל על הפעלה דרך קבע של כלי הטיס;
:: (3) שמירה על כשירותו האווירית הנמשכת של כלי הטיס בעת הפעלתו בישראל דרך קבע;
: (16) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור [[בסעיף 80]], לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת&quot;א בידי צבא הגנה לישראל, בלא אישור מראש מאת היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב או שלא בהתאם להוראותיה, בניגוד להוראות [[סעיף 179(ג)(3)]].

@ 149. עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל-10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס שאינו מסומן בסימני לאומיותו ורישומו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 62(א)]], או בלי שקבועים עליו סימני זיהוי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 62(ב)]];
: (2) מי שהפעיל כלי טיס בלי שמצוי בו מסמך מהמסמכים שהוא נדרש לשאתם לפי [[סעיף 71]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (3) עובד טיס ששימש כאיש צוות בלי שנשא עמו רישיון עובד טיס ותעודה רפואית, מתאימים ותקפים, או מפעיל אווירי שהתיר לעובד טיס לשמש כאיש צוות בלי שעובד הטיס נשא עמו רישיון ותעודה כאמור, והכל בניגוד להוראות [[סעיף 71(ב)]];
: (4) מפעיל אווירי שכלי טיס המופעל מטעמו גרם לרעש העולה על מפלס הרעש או על מכסת הרעש שקבע השר לפי [[סעיף 73(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (5) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שנמצאים בו כל המסמכים שיש לשאתם כאמור [[בסעיף 173(א1)(6)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]].

@ 150. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על סכום העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסימן זה]], בתוך שנה וחצי מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי ותשלומו ===

@ 151. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסימן א']] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סימן]], ימסור למפר הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות [[סעיף 156]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 152]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 150]].

@ 152. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 151]] רשאי לטעון את טענותיו בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 153. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) טען המפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 152]], יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 154(ב)]].
: (ב)(1) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
:: (2) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
:: (ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 152]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 60 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר בתום 60 הימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת החיוב.

@ 154. סכומים מופחתים
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן א']], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסימן א']], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״א–2011]].))

@ 155. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 153(ג)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 159]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 156. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 153]].

@ 157. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 158. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 159. ערעור על עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למערער.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 160. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
: (א) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם המנהל באתר האינטרנט של הרשות פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 154(ב)]], והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;
:: (2) פרטים לגבי סוג הרישיון או האישור של המפר או היותו איש צוות, לפי העניין;
:: (3) שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר, ובלבד שלא יראו לעניין זה עובד מטעם בעל רישיון או אישור לפי חוק זה כמי שנותן שירות לציבור, אף אם הוטל על אותו עובד עיצום כספי.
: (ב) על אף הוראות סעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.
: (ד) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 161. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה כאמור [[בסימן א']] המהווה עבירה.
: (א1) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגד המפר כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר ששילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה כאמור [[בסימן א']], לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]].

@ 161א. סייג להטלת עיצום כספי בשל הפרה המהווה עבירה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: נקבעה עבירה על הוראה מההוראות לפי חוק זה כעבירה מינהלית לפי [[חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]], לא יפתח המנהל בהליכים לפי [[פרק זה]] כלפי מפר ההוראה האמורה, בשל אותה הפרה.

@ 162. איסור אצילת סמכויות לפי [[פרק י']]
: על אף האמור [[בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], המנהל אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פרק זה]].

== פרק י&quot;א: הוראות שונות ==

@ 163. חסינות דיונית מפני תביעות
: לא תוגש תובענה נגד בעל כלי טיס, מפעיל אווירי, או מי מטעמם, בשל הסגת גבול, מטרד לציבור או מטרד ליחיד כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], רק בשל כך שכלי טיס הוטס מעל קרקע או רכוש כלשהו, ובלבד שבנסיבות העניין קוימו ההוראות לפי חוק זה הנוגעות להטסה, ובכלל זה לרעש מכלי טיס.

@ 164. רעש חזק או בלתי סביר מכלי טיס
: על אף האמור [[בסעיף 17 לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]] (בסעיף זה - חוק למניעת מפגעים), בכל חיקוק, למעט [[החוק האמור]], ולפיו רעש חזק או בלתי סביר הוא רעש כמשמעותו [[בחוק למניעת מפגעים]], יראו רעש כאמור, לעניין כלי טיס שהוראות [[סעיף 73]] חלות לגביו, כרעש החורג ממפלס רעש או ממכסת רעש שנקבעו לפי [[סעיף 73]].

@ 165. סמכות המנהל ליתן פטור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א)(1) המנהל רשאי ליתן פטור לאדם, לרבות בעל רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה, וכן ליתן פטור לגבי כלי טיס, מיתקן עזר לטיסה, ציוד תעופתי, שדה תעופה או מנחת, מהוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיפים המפורטים בפסקה (2), אם מצא כי בנסיבות העניין ההוראה שלגביה מתבקש הפטור אינה סבירה או אינה מתאימה ושוכנע כי יינקטו צעדים מתאימים לשם שמירה על בטיחות התעופה וסדירותה, ברמת בטיחות שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי הסעיפים האמורים, וכן לשם הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור; פטור לפי סעיף זה יינתן בכתב.
:: (2) אלה הוראות הסעיפים שהמנהל רשאי ליתן פטור מהן, אלא אם כן נקבע בהן אחרת: [[3(ב)]], [[4(ב)]], [[12]], [[14(א)(2) ו-(3)]], [[15]], [[16]], [[18(א)(3) ו-(4)]], [[19]], [[22(א)]], [[24]], [[25]], [[27(א)(1), (2) ו-(4)]], [[29(3)]], [[32(א)(2) עד (5)]], [[33]], [[35]], [[40]], [[45]], [[46]], [[47]], [[50]], [[53]], [[54]], [[55]], [[62]], [[63]], [[64]], [[66]], [[67(ד)]], [[68]], [[70]], [[71]], [[72(ג)]], [[75]], [[76(ג)]], [[87(ד)(1)]], [[88(א)]], [[90]], [[93]] [[ו-168(א)(3), (6) ו-(7)]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) עניינו של הפטור הוא רישיון הניתן ליחיד לפי חוק זה;
:: (2) המנהל נעדר מן הארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ומונה לו ממלא מקום מבין עובדי הרשות.
: (ג) פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), למעט פטור שניתן ליחיד מההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 3(ב)]], [[4(ב)]], [[12]], [[87(ד)(1)]] [[ו-88(א)]], יועמד לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

@ 166. תקנות להחלת אמות מידה, נהלים או הליכים לפי סעיף 37 לאמנה
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות לשם החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה, והכל בסייגים או בלא סייגים.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או הגנה וזיהוי של כלי טיס, וכן תקנות כאמור העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי [[סעיף 80]], יותקנו בהסכמת שר הביטחון.
: (ג) לא יתקין השר תקנות לפי סעיף זה, אלא באותם עניינים שלגביהם הוא מוסמך לעשות כן לפי הוראות אחרות בחוק זה ובהתאם לסמכות הנתונה לו לפי אותן הוראות, וכל עוד בהתאם לאמור באותן הוראות, התקנות לפיהן אינן טעונות אישור של הוועדה לפי חוק זה.
: (ד) לא תהיה ענישה פלילית על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), תשל״א–1971]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (רעש כלי טיס), תשל״ז–1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (יחידות מידה), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]].))

@ 167. הוראות שעה דחופות
: (א) המנהל רשאי לקבוע הוראת שעה שתחול על בעלי רישיונות, תעודות או אישורים לפי חוק זה, בעניינים המפורטים להלן, כולם או חלקם, אם ראה כי הדבר חיוני לשם שמירה על בטיחות הטיסה או לשם הגנה על שלום הציבור וכי קיימת דחיפות בקביעת הוראת שעה כאמור, ובלבד שלא יקבע הוראת שעה שאינה מתיישבת עם הוראות לפי חוק זה:
:: (1) אמצעי בטיחות שיש לנקוט לגבי כלי טיס, צוותו או הנוסעים שבו;
:: (2) אמצעי בטיחות שיש לנקוט לגבי מכוני בדק או תשתיות תעופה;
:: (3) אמצעים נוספים שיש לנקוט לשם שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי טיס.
: (ב) המנהל יקבע הוראת שעה לפי סעיף זה לאחר שנתן לאלה שלגביהם תחול הוראה כאמור או לגוף המייצג אותם הזדמנות להביע את עמדתם, ככל האפשר ובשים לב לדחיפות העניין.
: (ג) הוראת שעה שנקבעה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והיא אינה טעונה פרסום ברשומות במהלך השבועיים שמיום תחילתה כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ד)(1) המנהל יקבע את מועד תחילתה של הוראת שעה, ובלבד שלא יקדם ליום פרסומה באתר האינטרנט של הרשות.
:: (2) הוראת שעה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה עד למועד שיקבע המנהל ולא יאוחר מתום שבועיים מיום תחילתה כאמור בפסקה (1).
:: (3) שוכנע השר כי התקיימו הנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לאשר הוראת שעה שקבע המנהל; הוראת שעה שאושרה כאמור ופורסמה ברשומות, בתוך שבועיים מיום תחילתה כאמור בפסקה (1), תעמוד בתוקפה עד למועד שיקבע המנהל, ולא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום תחילתה.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], המנהל אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה.

@ 168. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה:
:: (1) כללי התנהגות לנוסעים בכלי טיס, לרבות כללים שמטרתם מניעת סיכון לבטיחות הטיסה ואיסור עישון בכלי טיס;
:: (2) כללי התנהגות של אנשי צוות בכלי טיס;
:: (3) הגבלות על שימוש בחפץ או על הפעלתו, לרבות מחוץ לכלי טיס, העלולים ליצור סיכון לבטיחות התעופה;
:: (4) אגרות בעד שירותים שנותנים הרשות או מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי חוק זה, ובכלל זה אגרות בעד הגשת בקשה לרישיון, לתעודה או לאישור לפי חוק זה ואגרות שנתיות לבעלי רישיון, תעודה או אישור כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009]].))
:: (5) תשלומים שעל מפעיל אווירי לשלם למנהל הרשות לחקירה בטיחותית בעבור הוצאות שהוציא מנהל הרשות לחקירה בטיחותית במסגרת חקירה בטיחותית לשם שמירה על מקום האירוע הבטיחותי, כלי הטיס או כל חלק שבו, לשם שינוע כלי הטיס או החזרת חפץ, מסמך או דבר אחר שנתפס על ידו, או לשם ביצוע פעולה דומה;
:: (6)(א) חובת בעל רישיון לפי חוק זה, וכן חובת מפעיל אווירי אחר, לבטח את אחריותו לנזקי גוף העלולים להיגרם לכל אדם וכן לנזקי רכוש העלולים להיגרם לצד שלישי, עקב פעילותו במסגרת הרישיון או עקב הפעלת כלי הטיס, לפי העניין, ובכלל זה הוראות לעניין זהות מבטחים מורשים, לרבות מחוץ לישראל; תקנות לפי פסקה זו לא יחולו על בעל רישיון עובד טיס, מפעיל כלי רחיפה ועל רשות שדות התעופה, ככל שיש בידה רישיון לפי חוק זה;
::: (ב) תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ובאישור הוועדה;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017]].))
:: (7) יישום הוראות האמנה;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)|תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO₂), התשפ״ה–2025]].))
:: (8) קביעת כלי או מיתקן שביכולתו להיתמך באטמוספרה מתגובות האוויר שאינן תגובות האוויר במגעו עם פני כדור הארץ, שלא ייחשב כלי טיס לעניין חוק זה.
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (קביעת כלי או מיתקן שלא ייחשב כלי טיס לעניין החוק), התשפ&quot;ג-2022]].))
: (ב) לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה אלא לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה.
: (ג) לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה הנוגעות לחקירה בטיחותית אלא לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה.

@ 169. הוראות לעניין מינויים
: (א) המנהל רשאי להסמיך עובד מעובדי הרשות בסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכה כאמור, ובכלל זה פירוט העניינים שלגביהם ניתנה ההסמכה, תפורסם ברשומות.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי למנות עובד מעובדי הרשות, שהוא רופא בעל הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית, לרופא הרשות.

@ 170. פרסום האמנה
: הרשות תעמיד את האמנה ונספחיה לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות וכן תפרסם את האמנה, בלא נספחיה, באתר האינטרנט שלה.
: ((ראו [[https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_chicago-convention.pdf | Convention on International Civil Aviation]] באתר רשות התעופה האזרחית.))

@ 171. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מההוראות לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], לפי [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], לפי [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], ולפי [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

== פרק י&quot;ב: תחולה ==

@ 172. תחולה לגבי כלי טיס ישראלי בהיותו מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי כלי טיס ישראלי גם בהיותו מחוץ לישראל וכן לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס כאמור ואיש צוות באותו כלי טיס, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה, ובכפוף להוראות אלה:
: (1) כללי הטיסה בעניינים האמורים [[בסעיף 72(ג)]] שיחולו לגבי כלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה זרה יהיו לפי הדין החל באותה מדינה;
: (2) כללי הטיסה בעניינים האמורים [[בסעיף 72(ג)]] שיחולו לגבי כלי טיס ישראלי המופעל מעל ים שאינו בשטחה של מדינה זרה יהיו לפי הוראות נספח 2 לאמנה;
: (3) קיימת סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה לבין הדין החל במדינה חברה - יחול הדין החל באותה מדינה;
: (4) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (3) -
:: (א) על אף הוראות [[סעיף 23(ב)]], מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי רשאי לקבל שירותי בדק לכלי הטיס או לציוד תעופתי שבו, במדינה חברה, גם ממי שאינו עובד טיס כאמור [[בסעיף 23(א)(1)]] או ממי שאינו יצרן של כלי הטיס או הציוד התעופתי כאמור [[בסעיף 23(א)(3)]], ובלבד ששירותי הבדק ניתנים מטעמו של הגורם האחראי לבצע פעולות בדק בכלי הטיס כאמור [[בסעיף 63(ב)(5)]], או בתיאום מלא עם אותו גורם, הכל כפי שקבע השר;
::: ((פורסמו [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013]].))
:: (ב) על אף הוראות [[פרק ז']], חקירת אירוע בטיחותי חמור כהגדרתו [[בסעיף 103]] שאירע לכלי טיס ישראלי בשטחה של מדינה חברה, תיערך באותה מדינה על פי דיניה ולא יחולו הוראות [[הפרק האמור]] למעט הוראות [[סעיף 128ב]] וההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 129(2)]], הנוגעות לעניין;
:: (ג) על אף הוראות [[פרק י']], הפר מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי או איש צוות בכלי טיס כאמור, הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה [[בסימן א' לפרק י']], לגבי כלי טיס ישראלי בהיותו מחוץ לישראל, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי המפר שילם תשלום כספי בהליכי אכיפה שנקטה כלפיו רשות מוסמכת במדינה זרה, בשל אותו מעשה, יחולו הוראות אלה:
::: (1) היה הסכום שהוכח תשלומו במדינה הזרה שווה לסכום העיצום הכספי שבכוונת המנהל להטיל על המפר בשל ההפרה, או גבוה ממנו - לא יוטל על המפר עיצום כספי לפי הוראות חוק זה;
::: (2) היה הסכום שהוכח תשלומו במדינה הזרה נמוך מסכום העיצום הכספי שבכוונת המנהל להטיל על המפר בשל ההפרה - יופחת הסכום שהוכח תשלומו כאמור מסכום העיצום הכספי שיש בכוונת המנהל להטיל על המפר.

@ 173. תחולה על כלי טיס זר בהיותו בישראל (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נקבעו לעניין כלי טיס, לעניין הפעלתו, לעניין המפעיל האווירי שלו או לעניין איש צוות בו, הוראות באמנה או באמות המידה המחייבות שקבע ארגון התעופה הבין-לאומי המפורטות בנספחים 1, 3, 5, 6, 7, 8, 10, 12, 16, 18 ו-19 לאמנה (בסעיף זה - אמות המידה המחייבות), יחולו ההוראות האמורות על כלי טיס זר בהיותו בשטח ישראל, על הפעלתו, על המפעיל האווירי שלו או על איש הצוות בו, לפי העניין, ולא יחולו באותו עניין ההוראות לפי [[סעיפים 2 עד 7]], [[9 עד 12]], [[17 עד 19]], [[23 עד 25]], [[38 עד 41]], [[43]], [[45 עד 47]], [[56]], [[62 עד 65]], [[67 עד 71]], [[74]], [[76(ג)]] [[ו-139]] - למעט [[139|ההגדרה &quot;מידע בטיחותי&quot;, לחוק זה]].
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חלות, לעניין הפעלת כלי טיס זר, הוראות האמנה ואמות המידה המחייבות כאמור באותו סעיף קטן, לא יפעיל אדם כלי טיס זר בשטח ישראל, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) לכל איש צוות המוצב בכלי הטיס, הממלא תפקיד הטעון רישיון המקביל לרישיון עובד טיס ותעודה המקבילה לתעודה רפואית, לפי האמנה ואמות המידה המחייבות, יש רישיון ותעודה כאמור שהם תקפים ומתאימים ושניתנו מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 1 לאמנה;
:: (2) קיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רישום, שניתנה מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 7 לאמנה;
:: (3) קיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת כושר טיסה, שניתנה מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 8 לאמנה, וההפעלה מתבצעת בהתאם לתנאים שבאותה תעודה;
:: (4) קיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רעש, שניתנה מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 16 לאמנה;
:: (5) מופעל כלי הטיס בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית לפי אמות המידה המחייבות - יש בידי מפעיל כלי הטיס רישיון כאמור וכן מפרטי הפעלה המשויכים לרישיון, שניתנו מאת מדינת המפעיל בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 6 לאמנה, וההפעלה מתבצעת בהתאם לתנאי הרישיון והמפרטים האמורים;
:: (6) בכלי הטיס נמצאים כל המסמכים שיש לשאתם לפי סעיף 29 לאמנה ונספח 6 לאמנה, והם תקפים ומעודכנים.
: (א2) על אף הוראות סעיף קטן (א1)(1) ו-(3), המנהל רשאי, לבקשת מפעיל כלי טיס זר, להתיר לו -
:: (1) להפעיל כלי טיס זר שמוצב בו איש צוות שחלות לגביו הוראות סעיף קטן (א1)(1), גם אם הרישיון או התעודה שבידו ניתנו שלא בהתאם לדרישות אמות המידה המחייבות כאמור באותו סעיף קטן; המנהל לא יתיר הפעלה כאמור אלא אם כן כל סטייה מהדרישות האמורות צוינה ברישיון או בתעודה שבידי איש הצוות, לפי העניין, והמנהל שוכנע כי תישמר בטיחות התעופה ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום אותן דרישות;
:: (2) להפעיל כלי טיס זר גם אם התעודה המקבילה לתעודת כושר טיסה שניתנה לגבי כלי הטיס ניתנה שלא בהתאם לדרישות אמות המידה המחייבות כאמור בסעיף קטן (א1)(3); המנהל לא יתיר הפעלה כאמור אלא אם כן כל סטייה מהדרישות האמורות צוינה בתעודה האמורה או בדרך אחרת המקובלת על המנהל, והוא שוכנע כי תישמר בטיחות התעופה ברמה מקובלת.
: (א3) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), הודיעה מדינת המפעיל או מדינת הרישום, לפי העניין, לארגון התעופה הבין-לאומי על הבדל בין הדין החל באותה מדינה ובין הוראה באמות המידה המחייבות החלה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל, לבקשת מפעיל כלי הטיס הזר, להתיר לו לקיים אמצעים חלופיים להוראה האמורה, אם שוכנע כי האמצעים החלופיים יבטיחו שמירה על בטיחות התעופה, סדירותה או יעילותה, ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראה האמורה, וכי הדבר אינו נוגד את האינטרס הציבורי.
: (א4) לא חלות, לפי הוראות סעיף קטן (א), הוראות האמנה ואמות המידה המחייבות על כלי טיס זר בהיותו בשטח ישראל, על הפעלתו, על המפעיל האווירי שלו או על איש צוות בו, יחולו באותו עניין ההוראות לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף הוראות [[סעיפים 2]], [[6]], [[17]], [[56]], [[63]], [[64]] [[ו-74]] - המנהל רשאי להכיר ברישיון או בתעודה שניתנו מאת מדינת הרישום ולעניין [[סעיפים 17]] [[ו-74]] - מאת מדינת המפעיל, כשווי ערך לרישיון או לתעודה הנדרשים לפי הסעיפים האמורים, אם שוכנע כי תישמר בטיחות התעופה ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי חוק זה;
:: (2) הכיר המנהל ברישיון או בתעודה לפי פסקה (1) -
::: (א) לא יחולו על בעל הרישיון או התעודה הוראות לפי [[סעיפים 6]], [[9]], [[11]], [[23 עד 25]], [[46]], [[56]], [[62]], [[63(ד)]], [[67(ב) עד (ד)]], [[68]] - למעט לעניין ציוד תעופתי שהוא ציוד ניווט, תקשורת ועקיבה, [[69]] [[ו-70]], החלות לעניין בעל רישיון או תעודה שווי ערך שניתנו לפי חוק זה, ויחולו באותם עניינים דיני מדינת הרישום;
::: (ב) לא יחולו על בעל הרישיון או התעודה הוראות לפי [[סעיפים 19]] - למעט לעניין ציוד תעופתי שהוא ציוד ניווט, תקשורת ועקיבה, [[139|ו-139]] - למעט [[139|ההגדרה &quot;מידע בטיחותי&quot;]], החלות לעניין בעל רישיון או תעודה שווי ערך שניתנו לפי חוק זה, ויחולו באותם עניינים דיני מדינת המפעיל;
::: (ג) יקראו את [[סעיף 67(א)(2)]] כך שבמקום הסיפה החל במילים &quot;שנקבע לפי [[סעיף 63(ב)(3)]]&quot; יבוא &quot;שנקבע לפי דיני מדינת הרישום&quot;;
:: (3) הפעיל אדם כלי טיס זר בשטח ישראל שלא בהתאם לתנאי רישיון או תעודה שהוכרו לפי פסקה (1) או שלא בהתאם לדיני מדינת הרישום או מדינת המפעיל החלים לגביו לפי פסקה (2), יראו אותו לעניין [[פרקים ט']] [[פרק י|ו-י']] כמי שהפר תנאי מתנאי רישיון או תעודה שווי ערך הניתנים לפי חוק זה;
:: (4) על אף הוראות פסקה (1), הוקנתה באמנה בין-לאומית שישראל צד לה זכות להפעלת כלי טיס זר בשטח ישראל, ועל פי דיני מדינת הרישום או מדינת המפעיל של כלי הטיס הזר, הפעלתו אינה טעונה רישיון או תעודה שווי ערך לאלה הנדרשים לפי הסעיפים המנויים בפסקה (1), רשאי המנהל, לבקשת מפעיל כלי הטיס הזר, להתיר לו לקיים אמצעים חלופיים, אם שוכנע כי אמצעים אלה יבטיחו שמירה על בטיחות התעופה ברמה שוות ערך לזו המושגת באמצעות קיום הרישיון או התעודה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לגבי הפעלה דרך קבע של כלי טיס זר בשטח ישראל.

@ 174. כלי טיס שאינו רשום
: (א) לא יפעיל אדם בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו [[בסעיף 175]], אלא באישור המנהל ובהתאם לתנאי האישור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עובד טיס מטעם בעל רישיון הפעלה אווירית.
: (ב) לא ייתן המנהל אישור כאמור בסעיף קטן (א), אלא למפעיל אווירי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי המדינה שבה מצוי מקום עסקיו העיקרי, ואם אין לו מקום עסקים עיקרי - המדינה שבה מצוי מקום מושבו הקבוע, מיישמת אמות מידה השומרות על רמת בטיחות נאותה; נתן המנהל אישור כאמור, יראו את כלי הטיס שלגביו ניתן האישור, לעניין תחולת ההוראות לפי חוק זה, ככלי טיס זר, ואת המדינה האמורה כמדינת הרישום של כלי טיס וכמדינת המפעיל שלו.

@ 175. כלי טיס של מדינה זרה - סייג לתחולה
: (א) לא יפעיל אדם בשטח ישראל כלי טיס שיוחד באופן קבוע או זמני לשירות ממשלתי לא מסחרי של מדינה חברה, שהוא בבעלות אותה מדינה או המופעל על ידה, לרבות כלי טיס המשמש בשירות הצבא, המכס או המשטרה של אותה מדינה (State Aircraft) (בסעיף זה - כלי טיס של מדינה זרה), אלא באישור מאת הגורם הממונה שניתן לגבי אותו כלי טיס ולפי תנאי האישור, ובלבד שהאישור מצוי בכלי הטיס כל עוד הוא נמצא במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל.
: (ב) מפעיל אווירי כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל אישור כאמור באותו סעיף קטן, יהיה פטור מהוראות לפי חוק זה, בכפוף לתנאי האישור.
: (ג) בסעיף זה, &quot;הגורם הממונה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) לעניין כלי טיס של מדינה זרה, המוזמן על ידי צבא הגנה לישראל מטעמים ביטחוניים או לצורכי אימונים משותפים או למטרה צבאית אחרת - מפקד חיל האוויר בצבא הגנה לישראל;
:: (2) לעניין כלי טיס של מדינה זרה שאינו מוזמן כאמור בפסקה (1) - המנהל.

@ 176. העברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל - תחולת דינים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נחתם הסכם בין הרשות ובין הרשות המוסמכת לעניין זה במדינה חברה לפי סעיף 83BIS לאמנה, ולפיו הסמכויות והחובות בעניינים המפורטים באותו סעיף מועברות, כולן או חלקן, ממדינת הרישום למדינת המפעיל, יחולו הוראות אלה:
:: (1) היתה מדינת ישראל מדינת הרישום של כלי טיס שלגביו חל ההסכם - יראו את כלי הטיס האמור ככלי טיס זר שהמדינה החברה היא מדינת הרישום שלו, לעניין הדין החל בעניינים המוסדרים בהסכם;
:: (2) היתה מדינת ישראל מדינת המפעיל של כלי טיס שלגביו חל ההסכם - יראו את כלי הטיס האמור ככלי טיס ישראלי לעניין הדין החל בעניינים המוסדרים בהסכם.
: (ב) הוראות פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א) לא יחולו כלפי מדינה חברה שאינה צד להסכם כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההסכם כאמור בסעיף קטן (א) נרשם בארגון התעופה הבין-לאומי ופורסם, בהתאם להוראות סעיף 83BIS לאמנה;
:: (2) דבר קיומו של ההסכם כאמור בסעיף קטן (א) והיקף תחולתו הובאו לידיעת המדינה החברה האחרת.
: (ג) נחתם הסכם בין רשויות במדינות חברות בהתאם להוראות סעיף BIS83 לאמנה, ולפיו הסמכויות והחובות בעניינים המפורטים באותו סעיף מועברות, כולן או חלקן, ממדינת הרישום למדינת המפעיל, וניתן להסכם תוקף כלפי מדינת ישראל לפי הוראות אותו סעיף, יראו את מדינת המפעיל של כלי טיס הכלול בהסכם כמדינת הרישום שלו לעניין הדין החל בעניינים המוסדרים בהסכם.

@ 177. תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל
: ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלי טיס של מדינת ישראל ועל ציוד תעופתי השייך לכלי טיס כאמור, אלא אם כן קבע השר אחרת ובהתאם לתנאים שקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הטיס (אי־תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל), התשע״ט–2018]].))

@ 178. תחולה על משטרת ישראל
: (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ובשינויים כמפורט בהם, ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לגבי משטרת ישראל לרבות בכל הנוגע לכלי טיס משטרתי, לציוד תעופתי המשמש אותו, לכלי רחיפה של משטרת ישראל ולעובד טיס הממלא תפקיד בקשר להפעלה של כלי טיס משטרתי או בקשר לביצוע פעולות בדק באותו כלי טיס, לרבות מדריך לתפקיד כאמור, וכן בכל הנוגע להפעלה או לניהול של תשתית משטרתית.
: (ב) ההוראות לפי [[פרק א']], לפי [[פרק ב סימן א|סימנים א']], [[פרק ב סימן ב|ב']], [[פרק ב סימן ד|ד']] [[פרק ב סימן ח|ו-ח' לפרק ב']], למעט [[סעיף 12]], לפי [[סעיפים 44]], [[45]], [[46(א)(3) ו-(4)]] [[ו-46(ב)]], [[47]] [[ו-48]], לפי [[סימנים א' עד ג' לפרק ג']], למעט [[סעיפים 64]] [[ו-66]], לפי [[סעיפים 76(ב)]], [[95]], [[96]] [[ו-98 עד 100]], לפי [[סימן ח' לפרק ז']], לפי [[סעיפים 137]] [[ו-138]], ולפי [[פרקים ט']], [[פרק יא|י&quot;א]], [[פרק יג|י&quot;ג]] [[פרק יד|ו((-))י&quot;ד]], יחולו לגבי משטרת ישראל בשינויים אלה:
:: (1) הוראות [[סעיפים 3(א)(1)]] [[ו-5]] לא יחולו על שוטר הממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 2]], בקשר להטסה של כלי טיס משטרתי;
:: (2) סמכות המנהל לפי [[סעיף 38]] תופעל כלפי עובד טיס שהוא שוטר במילוי תפקידו, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף קטן זה - המפקח הכללי);
:: (3) הוגש ערר לפי [[סעיף 39]] בידי עובד טיס שהוא שוטר במילוי תפקידו, לא תחליט ועדת הערר בערר, אלא לאחר ששמעה את המפקח הכללי;
:: (4) ההוראות לפי [[סעיף 59(ב) ו-(ג)(2)]] בדבר רישום עיקולים לא יחולו לגבי כלי טיס של משטרת ישראל;
:: (5) סמכות המנהל להגביל, להתלות, לבטל או לסרב לחדש תעודת רישום או תעודת כושר טיסה שניתנו לגבי כלי טיס משטרתי, לפי [[סעיפים 59(ג)(5)]] [[או 63(ה)]], לפי העניין, וכן סמכותו לשנות רישום של כלי טיס של משטרת ישראל בפנקס הרישום, להשעותו או למחקו, לפי [[סעיף 59(ג)(5)]], יופעלו בהתייעצות עם המפקח הכללי;
:: (6) על אף האמור [[בסעיף 61(א)]], רישומים של כלי טיס של משטרת ישראל בפנקס הרישום לא יהיו פתוחים לעיון הציבור, והעיון בהם טעון הסכמה של המפקח הכללי;
:: (7) סמכות המנהל למסור מידע מפנקס הרישום לפי [[סעיף 61(ב)]] לא תחול לגבי כלי טיס של משטרת ישראל;
:: (8) הוראות לפי [[סעיף 68]], לגבי כלי טיס משטרתי, ייקבעו בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (9) לעניין [[סעיף 76(ב)]], סמכות טייס מפקד בכלי טיס משטרתי לסטות מהוראות כל דין לעניין הפעלת כלי הטיס, תהיה נתונה לו גם בשל צורך מבצעי חיוני, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין;
:: (10) לא יופעלו סמכויות לפי [[סעיף 96]] כלפי משטרת ישראל, למעט סמכויות לפי [[סעיף 96(א)(1), (2) ו-(4)]], שיופעלו בכפוף להוראות [[96|סעיף קטן (ג)]];
:: (11) העמדה לדין של שוטר בעבירות לפי [[סעיף 142(א)(1), (7), (11), (12), (19) עד (22), (25) עד (30), (42), (43), (48) עד (50)]] [[ו-142(ב)(2)]] שביצע בעת מילוי תפקידו, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (12) סמכות המנהל ליתן פטור לפי [[סעיף 165]] תופעל בהתייעצות עם המפקח הכללי;
:: (13) תקנות לפי [[סעיף 166]] יחולו על משטרת ישראל בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף זה;
:: (14) סמכות המנהל לקבוע הוראות שעה לפי [[סעיף 167]] תופעל בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף זה;
:: (15) תקנות לפי [[סעיף 168(א)(1), (2), (5) ו-(6)]] לא יחולו;
:: (16) תקנות לפי [[סעיף 168(א)(3)]] לא יחולו לעניין הגבלות על שימוש בחפץ או על הפעלתו בתוך כלי טיס משטרתי;
:: (17) תקנות לפי [[סעיף 168(א)(7)]] יחולו בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף זה.
: (ג) סמכויות לפי [[סעיף 96(א)(1), (2) ו-(4)]] יופעלו כלפי משטרת ישראל בכפוף להוראות [[סעיף 96(ב)]] ולסייגים אלה:
:: (1) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי [[סעיף 96(א)(1), (2) ו-(4)]] כלפי משטרת ישראל אלא בהתאם לכללי ביטחון מידע הנהוגים במשטרת ישראל, כפי שיפורט בנוהל לפי פסקה (5);
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 96(א)(1)]], דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו כלפי משטרת ישראל במיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה אם הדבר עלול לסכל את ביצוע סמכותו או לגרום לפגיעה בביטחונו או בביטחון אדם אחר; ואולם חלפו הנסיבות שמנעו את ההזדהות כאמור, יקיים אותו אדם את דרישת המפקח, מוקדם ככל האפשר;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 96(א)(2)]], היה מסמך בעל רגישות מיוחדת, לא יימסר למפקח, ובלבד שיהיה רשאי לעיין בו, כפי שיפורט בנוהל לפי פסקה (5);
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 96(א)(4)]], רשאי המפקח הכללי להורות על עיכוב כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל או לחלק ממנו, אם מצא כי כניסתו באותה עת עלולה לשבש פעילות מבצעית או מודיעינית או לשבש חקירה פלילית, או אם מתרחשת במקום פעילות עוינת; חלפו הנסיבות שמנעו את כניסת המפקח כאמור, תותר כניסתו מוקדם ככל האפשר, בתיאום בין הרשות למשטרת ישראל; בפסקה זו, &quot;המפקח הכללי&quot; - המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות קצין משטרה בכיר כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שהוא הסמיך לכך;
:: (5) המנהל והמפקח הכללי של משטרת ישראל יסכימו על נוהל בנושא כללי ביטחון מידע הנהוגים במשטרת ישראל שיחולו לעניין סעיף קטן זה, ובנושא קביעת מסמכים כבעלי רגישות מיוחדת, עיכוב מסירת מסמכים או קביעת מועדי העיון בהם במקרה של חשש לשיבוש פעילות מבצעית או מודיעינית או לשיבוש חקירה פלילית, אופן שמירתם של מסמכים כאמור והבטחת נגישות מפקח אליהם, בין השאר בהתאם לכללי ביטחון המידע הנוגעים לעניין; על אף האמור [[בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית]], המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי פסקה זו.
: (ד) על הפעלת כלי טיס משטרתי אגב שימוש בתשתית אזרחית יחולו נוהלי משטרת ישראל; נהלים כאמור ייקבעו בהתייעצות עם המנהל, בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית, וכן בשים לב להוראות [[סימן ד' לפרק ג']] ולהוראות התעבורה האווירית שנקבעו לפי [[סעיף 82]], ובלבד שהנהלים יבטיחו כי -
:: (1) כלי טיס משטרתי לא יופעל בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות או לכללי הטיסה ולכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי [[סעיף 72]], אלא בשל צורך מבצעי בהתאם להחלטת מפקד היחידה האווירית של משטרת ישראל, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין ובשים לב לבטיחותם של כלי טיס אחרים הפועלים במרחב האווירי;
:: (2) הפעלת כלי טיס משטרתי בניגוד להוראות התעבורה האווירית או לכללי הטיסה ולכללי ניהול תעבורה אווירית כאמור בפסקה (1) תיעשה בתיאום מוקדם עם יחידת הנת&quot;א הנוגעת בדבר.
: (ה) הפעלת כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, לפי העניין, טעונה אישור של המנהל.
: (ו) חוק זה לא יחול על כלי רחיפה של משטרת ישראל, על מפעיל כלי רחיפה כאמור ועל תשתיות המשמשות לפעילותם; על הפעלת כלי רחיפה של משטרת ישראל יחולו נוהלי משטרת ישראל; נהלים כאמור ייקבעו בהתייעצות עם המנהל, בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית, וכן בשים לב להוראות התעבורה האווירית שנקבעו לפי [[סעיף 92]], ובלבד שהנהלים יבטיחו כי -
:: (1) כלי רחיפה כאמור לא יופעל בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות, אלא בשל צורך מבצעי חיוני בהתאם להחלטת מפעיל כלי הרחיפה, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין ובשים לב לבטיחותם של כלי טיס וכלי רחיפה אחרים הפועלים במרחב האווירי;
:: (2) הפעלת כלי רחיפה כאמור בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות תיעשה בתיאום מוקדם עם יחידת הנת&quot;א הנוגעת בדבר.
: (ז) השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לפי חוק זה, שיחולו לגבי משטרת ישראל, בלא שינויים או בשינויים שיקבע, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א).

@ 179. תחולה על צבא הגנה לישראל
: (א) ההוראות לפי חוק זה, למעט הוראות [[סימן ז' לפרק ז']] ולמעט הוראות [[סעיף 136]], לא יחולו לגבי צבא הגנה לישראל, לרבות בכל הנוגע לכלי טיס צבאי, לציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, לחייל הממלא תפקיד כאמור [[בסעיף 2]] לגבי כלי טיס צבאי, לביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה בכלי טיס צבאי, לתיכון ולייצור של כלי טיס צבאי וציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, למתן שירותי תעבורה אווירית לכלי טיס כאמור ולהפעלה או לניהול של תשתית צבאית.
: (ב) הפעלת כלי טיס צבאי אגב שימוש בתשתית אזרחית תיעשה בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית ובכפוף לצורך ביטחוני או מבצעי.
: (ג) על שימוש של כלי טיס אזרחי בתשתית צבאית, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת&quot;א בידי צבא הגנה לישראל, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הפעלת כלי טיס אזרחי בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית צבאית טעונה אישור של המנהל; המנהל ייתן אישור כאמור רק לאחר שנוכח כי שדה התעופה הצבאי או המנחת הצבאי, לפי העניין, ערוך ומתאים להפעלה בטוחה של כלי טיס אזרחי; שדה תעופה צבאי או מנחת שהוא תשתית צבאית ונתוניו פורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי, יראו אותו כאילו המנהל אישר אותו להפעלת כלי טיס אזרחי לפי פסקה זו;
:: (2) שימוש של כלי טיס אזרחי במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית טעון אישור של המנהל; המנהל ייתן אישור כאמור רק לאחר שנוכח כי המיתקן מתאים להפעלה בטוחה של כלי טיס אזרחי; ואולם אישור מיתקן דיווח מזג אוויר שהוא תשתית צבאית יינתן בידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל; מיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית ונתוניו פורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי, יראו אותו כאילו המנהל אישר אותו להפעלת כלי טיס אזרחי לפי פסקה זו;
:: (3) הפעלת כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור [[בסעיף 80]], לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת&quot;א בידי צבא הגנה לישראל, טעונה אישור מראש של היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב, ישירות או באמצעות יחידת נת&quot;א, ותתבצע בהתאם להוראותיה; היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית רשאית לתת הוראות למטיס כלי טיס הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית ואת כללי הטיסה וכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי [[סעיף 72]], אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין;
:: (4) השר, בהסכמת שר הביטחון, יורה על נוהל הקובע את ההסדרים הנדרשים לשם מתן אישור בהתאם לפסקאות (1) ו-(2).
: (ד) ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לגבי חייל במילוי תפקידו הנותן שירותי נת&quot;א לתעופה האזרחית, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) מתן שירותים כאמור לתעופה אזרחית בין-לאומית בידי חייל בעת מילוי תפקידו טעון רישיון מאת המנהל; רישיון כאמור יינתן לפי נוהל שיורה עליו המנהל בהתייעצות עם מפקד חיל האוויר בצבא הגנה לישראל ובשים לב, ככל האפשר, להוראות [[סימן א' לפרק ב']];
:: (2) מתן שירותים כאמור לתעופה אזרחית פנים-ארצית טעון היתר מאת המנהל; היתר כאמור יינתן לפי נוהל שיורה עליו המנהל בהסכמת מפקד חיל האוויר של צבא הגנה לישראל ובשים לב, ככל האפשר, להוראות [[סימן א' לפרק ב']];
:: (3) השר, בהסכמת שר הביטחון, יורה על נוהל הקובע את ההסדרים הנדרשים לשם פיקוח על קיומן של פסקאות (1) ו-(2).
: (ה) חוק זה לא יחול על כלי רחיפה של צבא הגנה לישראל, על מפעיל כלי רחיפה כאמור ועל תשתיות המשמשות לפעילותם.
: (ו) לא יופעלו סמכויות לפי [[פרק ו']] כלפי צבא הגנה לישראל וכלפי חייל במילוי תפקידו.

@ 180. [[פרק ז']] - תחולה
: הוראות [[פרק ז']] יחולו לגבי אירוע בטיחותי שאירע ביום התחילה ואילך.

== פרק י&quot;ג: תיקונים עקיפים ==

@ 181. ביטול חוק הטיס
: חוק הטיס, 1927 - בטל.

@ 182. : ((הנוסח שולב [[בדבר המלך על הטיס במושבות (הטלת החוקים)]].))
@ 183. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]].))
@ 184. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].))
@ 185. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].))
@ 186. : ((הנוסח שולב [[בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל&quot;א-1971]].))
@ 187. : ((הנוסח שולב [[בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל&quot;ז-1977]].))
@ 188. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]].))
@ 189. : ((הנוסח שולב [[בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ&quot;ג-1983]].))
@ 190. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))
@ 191. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]].))
@ 192. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 193. : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]].))

== פרק י&quot;ד: תחילה והוראות מעבר ==

@ 194. תחילה
: בכפוף להוראות [[פרק זה]], תחילתו של חוק זה ביום פרסומו ברשומות (להלן - יום התחילה).

@ 195. הוראות לעניין כלי רחיפה - תחילה ותקנות ראשונות
: תחילתו של [[סעיף 87(א) עד (ג)]] שנתיים מיום התחילה, ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי [[סעיף 87(ד)(1)]]; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של [[סעיף 87(א) עד (ג)]] בשישה חודשים נוספים בכל פעם.
: ((פורסם צו הטיס (דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק) (תיקון), התשע&quot;ה-2015, לפיו נדחתה תחילתו של [[סעיף 87(א) עד (ג)]] עד ליום 13.4.2015.))

@ 196. [[פרק י']] - תחילה ותקנות ראשונות
: תחילתו של [[פרק י']] ביום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 154(ב)]], ובלבד שתקנות ראשונות לפי [[הסעיף האמור]] יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; לא הותקנו התקנות במועד האמור, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של [[פרק י']] בשלושה חודשים נוספים בכל פעם.

@ 197. שמירת תוקף
: (א) תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס, 1927 (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, לרבות לעניין [[פרקים ט']] [[פרק י|ו-י']], והכל זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), [[+|תקנות 56]], [[+|57]] [[=תקנות הרישיונות|ו-58 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]] ([[בפרק זה]] - תקנות הרישיונות), לעניין סדרי דין לפני ועדת ערר, יעמדו בתוקפן כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 54(ב) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]], בהתאם להוראות [[סעיף 39(ו)(3)]].
: (ג) [[=תקנות בתי הספר|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל&quot;א-1971]] ([[בפרק זה]] - תקנות בתי הספר), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה, ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין [[פרקים ט']] [[פרק י|ו-י']], כאילו הותקנו לפי [[סעיפים 15]], [[43]], [[46(א)]] [[ו-47]], והכל כל עוד לא שונו או בוטלו.

@ 198. הוראות מעבר לעניין רישיונות, תעודות, אישורים, היתרים ופטורים לפי תקנות הטיס
: (א) רישיון עובד טיס, הגדר ברישיון כאמור, תעודה רפואית וכל אישור של רישיון או תעודה כאמור שניתנו לפני יום התחילה מאת רשות הרישוי לפי [[תקנות הרישיונות]], ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון עובד טיס, כהגדר ברישיון כאמור, כתעודה רפואית או כאישור שלהם, לפי העניין, שניתנו לפי הוראות [[סימן א' לפרק ב']].
: (ב) אישור שניתן לפני יום התחילה מאת קצין הביטחון של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לגבי עובד טיס או איש צוות, לפי [[תקנה 12א לתקנות הרישיונות]], ועמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כקביעת התאמה ביטחונית לגבי אותו עובד טיס או איש צוות, שנעשתה לפי [[סעיף 5]].
: (ג) רישיון בית ספר להוראת טיס שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי [[תקנות בתי הספר]], ורישיון מכון הסמכה שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי [[=תקנות המכונים|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל&quot;ט-1979]] ([[בפרק זה]] - תקנות המכונים), ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ב']].
: (ד) על רישיון הפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]] ([[בפרק זה]] - תקנות ההפעלה), ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ניתנו רישיון ומפרטי הפעלה כאמור לשם הפעלה מסחרית של כלי טיס - יראו אותם כרישיון הפעלה אווירית וכמפרטי הפעלה שניתנו לפי [[סימן ג' לפרק ב']];
:: (2) ניתנו רישיון ומפרטי הפעלה כאמור למפעיל כלי טיס בהפעלה כללית או למפעיל כלי רחיפה - הם יוסיפו לעמוד בתוקף, אלא אם כן קבע השר הוראה אחרת בעניין זה.
: (ה) רישיון למכון בדק ורישיון אחזקה עצמית שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי [[תקנות המכונים]], ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון להפעלת מכון בדק שניתן לפי [[סימן ד' לפרק ב']]; ואולם רישיון אחזקה עצמית שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי [[התקנות האמורות]], לעובד טיס, לצורך ביצוע פעולות בדק בכלי טיס הרשום על שמו בפנקס הרישום והמיועד להפעלה כללית, יראו אותו כאישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שניתן לפי [[סעיף 23(א)(2)]].
: (ו) רישיון שניתן לרשות שדות התעופה מאת המנהל לפני יום התחילה לפי [[תקנה 66(א) לתקנות ההפעלה]], ועמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון שניתן לפי [[סימן ה' לפרק ב']], להפעלת יחידות הנת&quot;א שהפעילה רשות שדות התעופה ערב יום התחילה, והוא יעמוד בתוקפו עד תום שנתיים מהיום האמור.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 31]], רשאית רשות שדות התעופה, בתקופה של שנתיים מיום התחילה, להפעיל שדה תעופה ולהתיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בו, גם בלא רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סימן ו' לפרק ב']], ויראו אותה לעניין חוק זה, במהלך התקופה האמורה, כבעל רישיון כאמור.
: (ח) רישיון מנחת שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי [[תקנות הטיס (מנחתים), התשל&quot;ה-1975]], ועמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון להפעלת מנחת שניתן לפי [[סימן ו' לפרק ב']].
: (ט) תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור פריט אווירונאוטי שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה לפי [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]] ([[בפרק זה]] - תקנות התיעוד), ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון ייצור שניתן לפי חוק זה.
: (י) תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנות העומדות בתוקפן לפי [[סעיף 197]], ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כתעודות, כאישורים, כהיתרים או כפטורים שניתנו לפי חוק זה, לפי העניין; בסעיף קטן זה, &quot;תעודה&quot; - לרבות תעודת רישום, תעודת רישום לסחרן, תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, תעודת סוג - תוספת, תעודת כושר טיסה, תעודת רעש, תעודת איש צוות אוויר, תעודת איש צוות, אישור כושר אווירי לייבוא ולייצוא, אישור למיתקן עזר לטיסה, אישור לטייס בוחן, הרשאת אדם כנציג המנהל ואישור לתכנית הדרכה.

@ 199. הוראות מעבר לעניין מינויים
: (א) רופא הרשות שמונה לפי סעיף 12א(א) לחוק הטיס, 1927, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו מונה לפי [[סעיף 169(ב)]].
: (ב) רשות הרישוי שמונתה לפי [[תקנה 1 לתקנות הרישיונות]], וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו הוסמכה בידי המנהל מכוח סמכותו לפי [[בסעיף 169(א)]], לצורך ביצוע תפקידיה לפי [[התקנות האמורות]].
: (ג) הרשם שמונה לפי [[תקנה 1 לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל&quot;ד-1973]], וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך בידי המנהל מכוח סמכותו לפי [[סעיף 169(א)]], לצורך ביצוע תפקידיו לפי [[התקנות האמורות]].
: (ד) ועדת הערר הרפואית שמונתה בידי השר לפי [[תקנה 60 לתקנות הרישיונות]], וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 7]], והיא תמשיך לכהן עד למינוי ועדת ערר רפואית חדשה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], או, לכל המאוחר, עד שנה מיום התחילה.
: (ה) ועדת הערר לרישוי שמונתה בידי השר לפי [[תקנה 54 לתקנות הרישיונות]], וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 39]], והיא תמשיך לכהן עד למינוי ועדת ערר חדשה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], או, לכל המאוחר, עד שנה מיום התחילה.
: (ו) עובד הרשות שמונה למפקח לפי סעיף 10ג לחוק הטיס, 1927, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו מונה למפקח לפי [[סעיף 94]], ואולם הפעלת סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי [[סעיפים 96]] [[ו-97]], שלא הוענקו לאותו מפקח ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה בהתאם [[לסעיף 94(ג)(2)]]; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על פרטי המפקחים שמונו וכיהנו ערב יום התחילה כאמור.
: (ז) החוקר הראשי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וממלא מקומו, שמונו לפי [[תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ&quot;ד-1984]], וכיהנו ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו מונו לפי [[סעיף 107]], ואולם הפעלת סמכות מהסמכויות הנתונות לחוקר הראשי לפי [[פרק ז']] שלא הוענקו לחוקר הראשי ולממלא מקומו כאמור ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות [[סעיף 107(א)(3)]].

@ 200. הוראות מעבר לעניין שדות תעופה
: שדה תעופה המנוי ערב יום התחילה [[בתוספת לחוק רשות שדות התעופה]], יראו אותו כאילו נקבע בצו לפי [[סעיף 30]].

@ 201. הוראות מעבר לעניין הוראות כושר אווירי
: הוראות כושר אווירי שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי [[תקנה 120 לתקנות התיעוד]], ועמדו בתוקפן ערב היום האמור, יראו אותן כהוראות כושר אווירי שניתנו לפי [[סעיף 69]].

@ 202. הוראות מעבר לעניין מפלסי רעש
: מפלסי הרעש לכלי טיס הממריאים מנמל התעופה בן-גוריון, שנקבעו לפי [[תקנה 85א לתקנות ההפעלה]] ומפורסמים ערב יום התחילה בהתאם להוראות [[התקנה האמורה]], יראו אותם כמפלסי רעש שנקבעו לפי [[סעיף 73]].

@ 203. הוראת מעבר לעניין סוגי תקריות חמורות
: סוגי תקריות חמורות המפורסמים ערב יום התחילה במסגרת שירות מידע תעופתי לפי [[תקנה 65 לתקנות ההפעלה]] (להלן - שירות מידע תעופתי), יראו אותם כסוגי תקריות חמורות שנקבעו לפי [[סעיף 129(4)]]; בסעיף זה, &quot;תקרית חמורה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 103]].

@ 204. הוראות מעבר לעניין הקצאת המרחב האווירי ונתיבים בין-לאומיים
: (א) הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה האזרחית ולתעופה הצבאית, כפי שהיתה בתוקף ערב יום התחילה בהתאם להסדרים ולנהלים שהיו נהוגים באותו מועד בין הרשות לבין משרד הביטחון, יראו אותה כאילו נעשתה לפי [[סעיף 80]].
: (ב) הנקודות והנתיבים שהיו מפורסמים ערב יום התחילה במסגרת שירות מידע תעופתי, בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק הטיס, 1927, [[ולתקנות ההפעלה]], ודרכם נכנס כלי טיס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, יצא ממנו או חלף בו, יראו אותם כאילו נקבעו לפי [[סעיף 81]].

@ 205. הוראות מעבר לעניין הוראות תעבורה אווירית
: הוראות התעבורה האווירית במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לשימוש התעופה האזרחית, שהיו מפורסמות ערב יום התחילה במסגרת שירות מידע תעופתי, יראו אותן כאילו נקבעו לפי [[סעיפים 82]] [[או 92]], לפי העניין.

@ 206. [[חוק רישוי שירותי התעופה]] - תחילה, הוראות מעבר ותקנות ראשונות
: (א) רישיון שניתן מאת השר לפי [[סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה]] לפני יום התחילה, ועמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כרישיון הפעלה מסחרית שניתן לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]], כנוסחו [[בסעיף 185(2) לחוק זה]].
: (ב) היתר הפעלה עונתי שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה כנספח לרישיון שניתן מאת השר לפי [[סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה]], ועמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כהיתר הפעלה שניתן לפי [[סעיף 8ג לחוק האמור]], כנוסחו [[בסעיף 185(8) לחוק זה]], לתקופה שלגביה ניתן.
: (ג) תחילתו של [[סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה]], כנוסחו [[בסעיף 185(10) לחוק זה]], ביום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 10א(ו)(2) לחוק האמור]], ובלבד שתקנות כאמור יותקנו לא יאוחר משלושה חודשים מיום התחילה; לא הותקנו תקנות כאמור, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של [[הסעיף האמור]] בשלושה חודשים נוספים בכל פעם.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ד באדר ב' התשע&quot;א (30 במרס 2011).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>ruwd8b0r328yzmgimsrhlwwy1ta0uh2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הטיס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285360</id>
    <revision>
      <id>3007911</id>
      <parentid>2985047</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:07:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007905]</comment>
      <origin>3007911</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="428054" sha1="civdufvo1dfz9ewm67sxlrwz177w5op" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הטיס, התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000312}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2551|דבר המלך על הטיס (מושבות, ארצות חסות וארצות מנדט), 1927|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563683.pdf}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; ע״ר 1937, תוס׳ 2, 282, 291; ע״ר 1938, תוס׳ 2, 1, 202; ע״ר 1939, תוס׳ 2, 469, 472, 789; {{ח:תיבה|ס״ח תש״י, 73|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_210203.pdf}}, {{ח:תיבה|138|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317327.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 148|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 220|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 192|חוק רשות שדות התעופה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209804.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 62|תיקון מס׳ 9 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 168|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 132|חוק רשות התעופה האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}. {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 327|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2415|תיקון תוספת ה׳ לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 1611|תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3706.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 136|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4276.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשע״א, 830|חוק הטיס|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301172.pdf}}, {{ח:תיבה|949|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 180|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|438|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3900668.pdf}}, {{ח:תיבה|1002|חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642867.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 80|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5208711.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1214|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 188|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק [תשע״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7301.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק [תשע״ג] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7379.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 9|דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק [תשע״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7429.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 2156|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 2652|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 2438|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2621|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1137|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4382|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6045|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2958|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2541|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 7842|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3183|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 6566|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13414.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3788|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14239.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי העוסקים במקצועות התעופה וחובותיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: עובדי טיס ואנשי צוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הדרכה לתפקידי עובדי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הפעלה מסחרית של כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מתן שירותים לניהול תעבורה אווירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הפעלת שדות תעופה ומנחתים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: מיתקן עזר לטיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן ח׳: ביטול, התליה והגבלה של רישיונות ואישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|סימן ט׳: איסורים לעניין רישיונות ואישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן י|סימן י׳: הוראות כלליות לעניין רישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תיכון וייצור של כלי טיס וציוד תעופתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישום וסימון כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: כשירות אווירית נמשכת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תנאים להפעלת כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות לעניין פרק ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מרחב הפיקוח התעופתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: כלי רחיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חקירת אירוע בטיחותי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חקירה בטיחותית ומטרתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הודעות על אירוע בטיחותי חמור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וחוקרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: דוח חקירה בטיחותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין פרק ז׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: אירוע בטיחותי מעורב־צבאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: אירוע בטיחותי מעורב־משטרתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מידע בטיחותי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הפרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי ותשלומו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צוות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם הממלא תפקיד בכלי הטיס בזמן הטיסה, אף אם אינו עובד טיס, שהוצב לתפקיד האמור בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמקבל הדרכה בטיסה או עובר מבחן בטיסה לצורך קבלת רישיון עובד טיס או הגדר שבו, או לצורך שמירה על זכויותיו לפי הרישיון או הגדר שבו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר לעובדי טיס“ – מוסד שבו ניתנת הדרכה לתפקידי עובד טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – אמנת התעופה האזרחית הבין־לאומית שנחתמה בשיקגו ביום כ״א בכסלו התש״ה (7 בדצמבר 1944), לרבות הנספחים לאמנה האמורה ותיקונים שנערכו בה, ככל שמדינת ישראל הצטרפה לתיקונים אלה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_chicago-convention.pdf|Convention on International Civil Aviation}} באתר רשות התעופה האזרחית.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון התעופה הבין־לאומי“ (ICAO) – הארגון הבין־לאומי לתעופה אזרחית, שנוסד באמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיני הטיס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|בחוק רשות התעופה האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדר“ – הרשאה המהווה חלק מרישיון עובד טיס, הקובעת תנאים, זכויות והגבלות בקשר לשימוש ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת גורם ביטחוני מוסמך“ – הנחיה מקצועית שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים“ – ההוראות הכלולות בספר ”Technical Instructions for the Safe Transport of Dangerous Goods by Air“ בהוצאת ארגון התעופה הבין־לאומי, כפי שעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות תעבורה אווירית“ – הוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה“, לעניין כלי טיס – שימוש בכלי טיס למטרת טיסה או הטסה של כלי טיס, ובכלל זה גרימה או הרשאה לשימוש כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מסחרית“ – הפעלת כלי טיס לצורכי עסק שעיקרו הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, באמצעות כלי טיס, בתמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה כללית“ – הפעלת כלי טיס שאינה הפעלה מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הערר“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הערר הרפואית“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – פריט, חפץ או חומר העלולים להוות סיכון לבריאות, לבטיחות, לרכוש או לסביבה, המפורטים בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים או המסווגים על פיהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השיפוט הצבאי“ – {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות התעופה האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות לחקירה בטיחותית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה|חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רשות שדות התעופה“ – {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי שירותי התעופה“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי}} וכן מי שהוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק האמור}} חלות עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 8|סעיף 8(2) או (3) לאותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טייס מפקד“ – הטייס, ובכלל זה מי שמטיס כלי טיס בלתי מאויש, המפקד על הטיסה והאחראי לניהולה הבטוח, שמונה לכך על ידי המפעיל האווירי של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נת״א“ – יחידה הנותנת שירותי נת״א, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן שביכולתו להיתמך באטמוספרה מתגובות האוויר שאינן תגובות האוויר במגעו עם פני כדור הארץ, למעט כלי רחיפה ולמעט כלי או מיתקן אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(8)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס אזרחי“ – כלי טיס ישראלי או כלי טיס זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס זר“ – כלי טיס הרשום במרשם המתנהל במדינה חברה, לפי הדין החל בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס ישראלי“ – כלי טיס הרשום בפנקס הרישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס משטרתי“ – כלי טיס של משטרת ישראל או כלי טיס המשמש את משטרת ישראל בפעילות מבצעית והמופעל על פי הנחייתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס צבאי“ – כלי טיס של צבא הגנה לישראל, כלי טיס שגויס לצבא הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל|חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ״ז–1987}}, וכל כלי טיס אחר שכשירותו האווירית, כשירות אנשי הצוות שבו והפעלתו נתונים, באופן קבוע או זמני, לפיקוחו המלא של צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס של מדינת ישראל“ – כלי טיס שיוחד, באופן קבוע או זמני, לשירות ממשלתי, והוא בבעלות מדינת ישראל או מופעל על ידה, למעט כלי טיס צבאי וכלי טיס משטרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גילשון אוויר (Hang-glider) – מיתקן לא ממונע הכולל כנף הנתונה במסגרת קשיחה או העוטפת מסגרת קשיחה, שהמראתו יכולה להתבצע בלא כוח נוסף על כוחו של המפעיל ואשר המפעיל רתום אליו באמצעות ריתמה;
{{ח:תתת|(2)}} גילשון אוויר עם מנוע עזר (Powered Hang-glider) – גילשון אוויר שמחובר אליו מנוע עזר או שמפעילו נושא על גופו מנוע עזר ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
{{ח:תתת|(3)}} מצנח רחף (Paraglider) – מיתקן לא ממונע הכולל כנף גמישה שצורתה נקבעת באמצעות לחץ אוויר הנכנס דרך פתחים מיוחדים בקדמת הכנף, שהמראתו יכולה להתבצע בלא כוח נוסף על כוחו של המפעיל, המפעיל רתום אליו באמצעות ריתמה והמיתקן נשלט באמצעות מיתרי ניהוג;
{{ח:תתת|(4)}} מצנח רחף עם מנוע עזר (Powered Paraglider) – מצנח רחף שמחובר אליו מיתקן עם מנוע עזר או שמפעילו נושא על גופו מנוע עזר ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
{{ח:תתת|(5)}} מצנח ממונע (Powered Parachute) – מיתקן הכולל מנוע, כן נסע ומושב לכל מרחף, שמחוברת אליו כנף גמישה וטיסתו תלויה באופן בלעדי במנוע;
{{ח:תתת|(6)}} טיסן ממונע נהוג רדיו שאינו מאויש, כפי שקבע השר, המשמש או המיועד לשמש למטרות פנאי או ספורט;
{{ח:תתת|(7)}} כלי או מיתקן אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת המפעיל“ (State of Operator) – מדינה שהיא צד לאמנה ושבה מצוי מקום עסקיו העיקרי של המפעיל האווירי, ואם אין למפעיל האווירי מקום עסקים עיקרי – מדינה שהיא צד לאמנה ושבה מצוי מקום מושבו הקבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הרישום“ (State of Registry) – מדינה שהיא צד לאמנה וכלי הטיס רשום בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה חברה“ – מדינה זרה שהיא צד לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן דיווח מזג אוויר“ – מיתקן למדידת נתוני מזג אוויר, חיזוים או דיווחם, לצורכי תעופה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – מיתקן הנמצא מחוץ לכלי הטיס ואינו מחובר אליו, המשמש או המיועד לשמש עזר לטיסה, ובכלל זה מיתקן המשמש או המיועד לשמש עזר לניווט אווירי או לביצוע תהליכי טיסה, מערכת הקולטת נתונים מכלי טיס או משדרת אליהם נתונים לצורך ניהול תעבורה אווירית, מסלול נחיתה, המראה או הסעה, מיתקן קרקע לתקשורת עם כלי טיס, מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי טיס ומיתקן דיווח מזג אוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון בדק“ – מקום שבו עוסקים בביצוע פעולות בדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל הרשות, או עובד הרשות שהוא הסמיך לעניין חוק זה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות לחקירה בטיחותית“ ו”הרשות לחקירה בטיחותית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה|בחוק הרשות לחקירה בטיחותית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנחת“ – שטח יבשתי או ימי לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, ואינו שדה תעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל אווירי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון הפעלה אווירית לפי חוק זה – מי שבידו רישיון הפעלה אווירית, ולעניין כלי טיס זר בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית לפי אמות המידה המחייבות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 173|בסעיף 173(א)}} או לפי דיני מדינת המפעיל – רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית שניתן מאת מדינת המפעיל;
{{ח:תתת|(2)}} בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה טעונה רישיון כאמור בפסקה (1) – בעל כלי הטיס, שוכר של כלי הטיס או מי שהורשה לבצע הפעלה מטעמו של מי מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרטי הפעלה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|או 173(א1)(5)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל“ (Tel Aviv F.I.R) – המרחב האווירי בשטח ישראל ומחוץ לשטח ישראל, הנתון לפיקוחה האווירי של ישראל שניתנים בו שירותי נת״א ותחומיו מפורסמים במסגרת שירותי המידע התעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – משקה המכיל אלכוהול בכל ריכוז שהוא או משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(יא)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתון תחת השפעת אלכוהול“ – מי שבגופו אלכוהול בריכוז גבוה מהריכוז שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(יא)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד טיס“ – מי שבידו רישיון עובד טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס הרישום“ – פנקס הרישום המתנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות בדק“ – פעולות בכלי טיס, במנוע של כלי טיס, במדחף שלו או בציוד תעופתי, הדרושות להבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס, לרבות פעולות בדיקה, ביקורת, שיפוץ, תיקון, תחזוקה, שימור, החלפת חלקים ושינוי, ולמעט תחזוקה קלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תעופתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת, מנגנון, מכשיר, אבזר, מיתקן או ציוד, לרבות ציוד קשר וניווט, המשמשים או המיועדים לשמש בהפעלת כלי טיס או בשליטה בו במהלך טיסה, ומיועדים להתקנה או לנשיאה בכלי טיס או המותקנים או הנישאים בו, ובלבד שאינם חלק מגוף כלי הטיס, ממנועו או מהמדחף שלו;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד הטסה של כלי טיס שאינו מאויש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – רופא מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא הרשות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 169|בסעיף 169(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה אווירית“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מכון בדק“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת יחידת נת״א“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון עובד טיס“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן א׳ לפרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|חוק רשות התעופה האזרחית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות שדות התעופה“ – רשות שדות התעופה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|חוק רשות שדות התעופה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה“ – שטח שהשר קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירות המטאורולוגי“ – השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מידע תעופתי“ (A.I.S) – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח ישראל“ – שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי החופין שלה, לרבות המרחב האווירי שמעל השטח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי נת״א“ – שירותי ניהול תעבורה אווירית הכוללים פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית, מתן מידע תעופתי או אישור תכניות טיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה קלה“ – פעולות בדיקה, תחזוקה, שימור והחלפת חלקים בכלי טיס, שאינן פעולות מורכבות, כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת כושר טיסה“ (Certificate of Airworthiness) – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת סוג“ (Type Certificate) – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רעש“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה רפואית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית אזרחית“ – תשתית תעופה המיועדת לשימוש התעופה האזרחית, למעט תשתית צבאית או תשתית משטרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית משטרתית“ – מנחת או מיתקן עזר לטיסה, המופעלים על ידי משטרת ישראל והמיועדים לשימוש כלי טיס משטרתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית צבאית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שדה תעופה צבאי או מנחת המופעל על ידי צבא הגנה לישראל, לרבות שדה תעופה צבאי שרשות שדות התעופה נותנת בו שירותים מכוח צו לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה#סעיף 5|סעיף 5(א)(4) לחוק רשות שדות התעופה}}, ומרחב הפיקוח האווירי שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן עזר לטיסה המופעל, ככלל, על ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} מרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80}}, למעט נתיבים או אזורי מרחב אווירי בתוכו שהוקצו לשימוש התעופה האזרחית;
{{ח:תתת|(4)}} תשתית תעופה אחרת, בעת שהיא משמשת את צבא הגנה לישראל באופן בלעדי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית תעופה“ – שדה תעופה, מנחת, מרחב פיקוח אווירי ומיתקן עזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי העוסקים במקצועות התעופה וחובותיהם}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: עובדי טיס ואנשי צוות}}

{{ח:סעיף|2|עובד טיס – חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא ימלא אדם תפקיד שקבע השר, באישור הוועדה, בקשר להפעלה של כלי טיס, לביצוע פעולות בדק בכלי טיס או למתן שירותי נת״א, לרבות מדריך לתפקיד כאמור, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} ובהתאם להגדר שברישיון, לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|3|רישיון עובד טיס}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון עובד טיס או הגדר למבקש שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), וכן התנאים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תפקיד שסווג בסיווג ביטחוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} – נקבעה למבקש התאמה ביטחונית לתפקיד האמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רישיון או הגדר מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}} – בידי המבקש תעודה רפואית מתאימה ותקפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון עובד טיס או הגדר, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרישת גיל מזערי או גיל מרבי;
{{ח:תתת|(2)}} הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון או ההגדר והדרכים לבדיקתם, ובכלל זה בחינות שעל המבקש לעמוד בהן;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|4|אישור רישיון או הגדר שניתנו במדינה חברה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, אדם רשאי למלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|באותו סעיף}}, אף בלא רישיון עובד טיס, אם בידו רישיון לכך שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לעניין זה במדינה חברה, שאישר המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם להגדר שברישיון, לתנאי הרישיון והאישור ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן אישור לפי סעיף קטן (א) למבקש שמתקיימים לגביו התנאים שקבע השר למתן אישור כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע את ההליכים לקבלת האישור.
{{ח:תת|(ג)}} אישור שניתן לפי סעיף זה ובעל אישור כאמור, יראו אותם לעניין דיני הטיס כרישיון עובד טיס וכעובד טיס, בהתאמה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|5|סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית של עובדי טיס}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי עובדי טיס ואנשי צוות שלגביהם ימלא שירות הביטחון הכללי את תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 7|סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, לעניין קביעת הוראות בדבר סיווג ביטחוני וקביעת התאמה ביטחונית; על קביעת הוראות בדבר סיווג ביטחוני וקביעת התאמה ביטחונית, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6|התאמה בריאותית של עובד טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימלא עובד טיס שבידו רישיון עובד טיס או הגדר, מסוג שקבע השר באישור הוועדה, את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר –
{{ח:תתת|(1)}} אלא אם כן בידו תעודה רפואית תקפה המאשרת את התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, שניתנה לו לפי הוראות סעיף זה בידי רופא הרשות או בידי רופא בעל הכשרה ברפואה תעופתית שהוסמך לעניין סעיף זה בידי המנהל, בהמלצת רופא הרשות (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 7|ובסעיף 7}} – רופא מוסמך), והוא פועל בהתאם לתנאי התעודה האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} אם חל, ממועד מתן התעודה הרפואית, שינוי במצב בריאותו העלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, ועובד הטיס יודע כי השינוי עלול לפגוע ביכולתו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים וההליכים למתן תעודה רפואית ולקביעת התאמתו הבריאותית של אדם למלא תפקיד של עובד טיס, לפי סעיף זה, ובכלל זה הבדיקות הרפואיות הנדרשות לשם כך, לרבות בדיקות תקופתיות ובדיקות ביקורת, ובלבד שבדיקות כאמור יבוצעו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי תעודות רפואיות שיינתנו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפה של תעודה רפואית ותנאים לפקיעת תוקפה;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות ותנאים לשימוש בסמי מרפא כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}, בידי עובדי טיס.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לעניין התנאים למתן תעודה רפואית ולעניין תנאים לפקיעת תוקפה, טעונות אישור של הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} רופא המטפל בעובד טיס שבידו רישיון עובד טיס או הגדר מסוג שקבע השר לפי סעיף קטן (א), היודע כי המטופל הוא עובד טיס כאמור, וסבור כי אותו עובד טיס, בהשתמשו ברישיונו, עלול לסכן את עצמו או את זולתו מחמת מצבו הרפואי, ידווח על כך לרופא הרשות או לרופא מוסמך, ויידע את עובד הטיס על אודות הדיווח כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} היה לעובד טיס ספק לעניין התאמתו הבריאותית למילוי תפקידו, בין השאר בעקבות בדיקת רופא כאמור בסעיף קטן (ד), יפנה לרופא מוסמך לשם בירור הספק.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם, לרבות ממטפל וממוסד רפואי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, למסור להם מידע או מסמך, המצוי בידם, לגבי מצבו בריאותו של מי שנבחנת התאמתו הבריאותית למלא תפקיד של עובד טיס, שיש בו כדי להשפיע על ההכרעה בדבר התאמה בריאותית כאמור; המבקש תעודה רפואית או את חידושה יחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית, לגבי מידע או מסמך כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} דרשו רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית מידע או מסמך לפי פסקה (1), ימסור להם מי שנדרש כאמור את המידע או המסמך, בתוך התקופה שנקבעה בדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית לא ימסרו מידע או מסמך שהגיע לידיהם לפי הוראות סעיף קטן זה, אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או על פי צו של בית משפט.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|7|השגה וערר בעניינים רפואיים}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי להשיג עליה לפני רופא הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רופא הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר הרפואית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר ימנה רופא בעל הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית ליושב ראש ועדת הערר הרפואית, ורופא מוסמך שמתמלאים בו התנאים האמורים לממלא מקומו, ויכין רשימה של רופאים בעלי הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית ורופאים שהם עובדי טיס בעלי רישיון או הגדר מסוג שנקבעה לגביו חובת התאמה בריאותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}, הכשירים לשמש במותבים של ועדת הערר הרפואית.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי הכשירות של חברי ועדת הערר הרפואית ולעניין סדרי הדין בוועדת הערר.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ועדת הערר הרפואית תדון בערר לפי סעיף קטן (ב) במותב של שלושה, והם: יושב ראש ועדת הערר הרפואית או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש המותב, ושני חברים שימנה יושב ראש המותב, בעלי מומחיות מתאימה לנושא הנדון בערר, מתוך רשימה כאמור בסעיף קטן (ג)(1).
{{ח:תתת|(2)}} ועדת ערר רפואית רשאית לאשר את החלטת רופא הרשות, לבטלה או לשנותה, וכן להורות על עריכת בדיקה נוספת, ככל שתמצא לנכון.
{{ח:תת|(ה)}} החלטת ועדת הערר הרפואית ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, בשאלה משפטית בלבד.

{{ח:סעיף|8|איסור שימוש באלכוהול ובסמים מסוכנים}}
{{ח:ת}} עובד טיס ואיש צוות לא ישתו משקה משכר בעת מילוי תפקידם ולא ימלאו את תפקידם כשהם נתונים תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתו משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופם סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.

{{ח:סעיף|9|חובות, הגבלות ותנאים נוספים לשימוש ברישיון עובד טיס}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(3) ו־(4)}}, רשאי השר לקבוע חובות שיחולו על עובד טיס וכן הגבלות ותנאים לשימוש ברישיון עובד טיס או בהגדר הקבוע ברישיון כאמור, נוסף על החובות, ההגבלות והתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}}, שמטרתם להבטיח שמירה על הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי הנדרשים מעובד הטיס.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}

{{ח:סעיף|10|עובד טיס שאינו ממלא את תנאי האמנה במלואם}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס שלא מתקיימות לגביו, במלואן, אמות המידה המחייבות שקבע ארגון התעופה הבין־לאומי בנספחי האמנה לפי סעיף 37 לאמנה החלות לגבי עובד טיס מאותו סוג, יפרט המנהל ברישיון עובד הטיס או בתעודה הרפואית של עובד הטיס, לפי העניין, את אי־ההתאמה לאמות המידה המחייבות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שברישיונו או בתעודה הרפואית שלו פורטה הערה בדבר אי־התאמה לפי סעיף קטן (א), לא ישמש כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה חברה, אלא באישור הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

{{ח:סעיף|11|חובות מעסיק עובד טיס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, בעל רישיון להפעלת מכון בדק ובעל רישיון להפעלת יחידת נת״א, לא יעסיקו אדם בתפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, אלא אם כן אותו אדם הציג לפניהם רישיון עובד טיס תקף ומתאים לביצוע התפקיד, ואם הוא עובד טיס מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}} – גם תעודה רפואית מתאימה ותקפה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יציב עובד טיס לתפקידו אלא לאחר שווידא כי עובד הטיס מקיים את החובות, ההגבלות והתנאים החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ואם פורטה ברישיונו או בתעודה הרפואית שלו הערה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}} – לא יציב אותו כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)}}, אלא לאחר שווידא כי התקבל אישור מאת הרשויות המוסמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|12|תקנות לעניין אנשי צוות שאינם עובדי טיס}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע תנאים לכשירותם של אנשי צוות שאינם עובדי טיס, להכשרתם ולהדרכתם, וכן חובות שיחולו עליהם במילוי תפקידם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הדרכה לתפקידי עובדי טיס}}

{{ח:סעיף|13|בית ספר לעובדי טיס – חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם ולא ינהל בית ספר לעובדי טיס ולא יערוך בו הדרכה לתפקידי עובד טיס, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי הרישיון, לתכנית הלימודים שאישר המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)(1)}} ולהוראות לפי חוק זה; {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}}, ”הדרכה לתפקידי עובד טיס“ – הוראה עיונית או הדרכה מעשית לרבות באמצעות מיתקן הדמיה, בנושאים שבהם נדרשים ידע מקצועי ומיומנות לצורך קבלת רישיון עובד טיס או הגדר שבו, או לצורך שימוש ברישיון או בהגדר כאמור.

{{ח:סעיף|14|רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, וכן תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הגיש למנהל את תכנית הלימודים של בית הספר, והמנהל אישר את התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורכי הדרכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(1)}}, וכי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להסמיך בית ספר לעובדי טיס שניתן לגביו רישיון להפעלתו לפי סעיף קטן (א), לערוך מבחנים הדרושים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳}}, לצורך קבלת רישיון עובד טיס, ובלבד שהתקיימו תנאים שקבע השר לעניין זה; הסמכה כאמור תיחשב חלק בלתי נפרד מהרישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי ההדרכות שבית הספר מורשה לערוך;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקנים, לרבות מיתקני הדמיה, המאושרים לשם עריכת הדרכות;
{{ח:תתת|(3)}} אזורי הטיסה או נתיבי הטיסה המאושרים לשם עריכת הדרכות;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שמטרתם להבטיח את רמת ההדרכה ולשמור על בטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים לגבי עריכת מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|15|חובות בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, רשאי השר לקבוע חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורכי הדרכה;
{{ח:תת|(2)}} חובה לקיים מערכת להבטחת איכות;
{{ח:תת|(3)}} חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין אופן עריכת ההדרכה, נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר ולפעול בהתאם לספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל.

{{ח:סעיף|16|חובת הדרכה לתפקידי עובדי טיס לפי תכנית הדרכה מאושרת}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה לתפקידי עובד טיס שלא במסגרת בית ספר לעובדי טיס, שתיערך בהתאם לתכנית הדרכה שאישר המנהל, ורשאי הוא לקבוע סוגי הדרכות לתפקידי עובד טיס שאין לערוך אלא במסגרת בית ספר לעובדי טיס או במסגרת תכנית הדרכה שאישר המנהל; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע את התנאים לאישור תכנית הדרכה בידי המנהל, לרבות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, את ההליכים לקבלת אישור כאמור, וכן חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מי שעורך הדרכה כאמור, לרבות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הפעלה מסחרית של כלי טיס}}

{{ח:סעיף|17|הפעלה מסחרית של כלי טיס – חובת רישוי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}} או אם הוא עובד טיס מטעם בעל רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית אלא בהתאם לתנאי הרישיון, למפרטי ההפעלה המהווים חלק מן הרישיון, ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|18|רישיון הפעלה אווירית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון הפעלה אווירית, ובכלל זה מפרטי הפעלה, למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} וכן התנאים המפורטים להלן, אם שוכנע כי המבקש מסוגל לבצע את ההפעלה המבוקשת בבטחה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד שהוא תושב קבע בישראל ואין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל, או שהוא אזרח ישראלי שיש לו מקום עסקים עיקרי בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד שהתאגד בישראל, אין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל והשליטה בו היא בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד שהשליטה בו היא בידי אדם אחר בהתאם להוראות אמנה בין־לאומית בענייני תעופה, שישראל צד לה;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש מחזיק ברישיון הפעלה מסחרית לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו כלי הטיס, המיתקנים והציוד לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המבוקשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(3)(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(3)(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} המבקש קיבל אישור מאת בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת לכך ששדה התעופה או המנחת, לפי העניין, יהווה בסיס לפעולתו של המפעיל האווירי בישראל; הוראות פסקה זו לא יחולו על המבקש להפעיל כלי טיס מסוג שהמנהל אישר לגביו כי הפעלתו אינה מחייבת בסיס פעולה בשדה תעופה או במנחת.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יצרף לרישיון הפעלה אווירית מפרטי הפעלה שבהם יפרט בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי כלי הטיס שבעל הרישיון רשאי להפעיל;
{{ח:תתת|(2)}} ההרשאות, התנאים והמגבלות להפעלת כלי הטיס, ובכלל זה סוגי ההפעלה המורשים והאזורים שבעל הרישיון מורשה לפעול בהם.

{{ח:סעיף|19|תקנות לעניין רישיונות הפעלה אווירית ובעלי רישיונות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, רשאי השר לקבוע הוראות לעניין רישיון הפעלה אווירית ובעל רישיון כאמור, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההדגמות והבדיקות שמבקש רישיון חייב לעמוד בהן לצורך קבלת הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} פרטים נוספים שייקבעו במפרטי ההפעלה ואופן השינוי של מפרטי ההפעלה;
{{ח:תת|(3)}} חובות בעל הרישיון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, בכלי טיס, במיתקנים ובציוד, לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המסחרית במסגרת הרישיון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:תתת|(ב)}} חובה להחזיק ולנהל ספר עזר למבצעים וספר עזר לתחזוקה, הכוללים הוראות והנחיות לעניין אופן הפעלת כלי הטיס, ביצוע פעולות בדק בהם, הדרכה והכשרה של עובדי הטיס ואנשי הצוות המועסקים על ידי בעל הרישיון והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הדרכים למסירת הוראות והודעות לבעל רישיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה)|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה}}

{{ח:סעיף|20|הגדרת כלי טיס – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳ לפרק ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}}, ”כלי טיס“ – לרבות מנוע של כלי טיס או מדחף שלו.

{{ח:סעיף|21|מכון בדק – חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם ולא ינהל מכון בדק, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|22|רישיון להפעלת מכון בדק}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת מכון בדק למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, וכן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לביצוע פעולות בדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(4)}}, וכי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(5)(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(5)(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון להפעלת מכון בדק תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי כלי טיס או ציוד תעופתי שמכון הבדק מורשה לבצע בהם פעולות בדק;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצען;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת בעל הרישיון לבצע פעולות בדק רק בכלי טיס הרשומים על שמו.

{{ח:סעיף|23|חובת ביצוע פעולות בדק במסגרת מכון בדק, יצרן או בדק עצמי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם פעולות בדק, אלא אם כן הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עובד טיס המוסמך על פי רישיון עובד הטיס שבידו לבצע פעולות בדק, והמבצע פעולות אלה במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, או שהוא מבצע פעולות בדק בהשגחת עובד טיס כאמור, במסגרת מכון בדק כאמור, ולפי תנאים שקבע השר לעניין זה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הוא עובד טיס המוסמך על פי רישיון עובד הטיס שבידו לבצע פעולות בדק, והוא מבצע פעולות אלה בכלי טיס המיועד להפעלה כללית והרשום על שמו בפנקס הרישום או בציוד התעופתי של כלי הטיס כאמור, על פי אישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שנתן לו המנהל, ובהתאם לתנאי האישור; השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי פסקה זו בידי המנהל, לרבות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיפים 22(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, וכן לקבוע את ההליכים לקבלת אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יצרן כלי הטיס המחזיק בתעודת הסוג של כלי הטיס או יצרן הציוד התעופתי הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי לא יקבל שירותי בדק לכלי טיס או לציוד תעופתי, אלא ממי שמורשה לכך לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|24|חובות, הגבלות ותנאים החלים על המורשה לבצע פעולות בדק}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, רשאי השר לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל רישיון להפעלת מכון בדק, על יצרן כלי טיס או ציוד תעופתי המבצע פעולות בדק, ועל מי שקיבל אישור לבצע פעולות בדק באופן עצמי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(2)}}, ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} שיטות הבדק, אופן ביצוע פעולות הבדק ותהליכי הבדק, לרבות אישור סיום פעולות הבדק והחזרה לשימוש של כלי טיס או ציוד תעופתי שבוצעו בו פעולות בדק;
{{ח:תת|(2)}} חובות תיעוד פעולות בדק ואופן שמירת התיעוד;
{{ח:תת|(3)}} חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו;
{{ח:תת|(4)}} חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לביצוע פעולות בדק;
{{ח:תת|(5)}} חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת מכון בדק בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות;
{{ח:תתת|(ב)}} חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|25|תקנות לעניין תחזוקה קלה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע תחזוקה קלה בכלי טיס, ובכלל זה תנאים לביצוע תחזוקה קלה, לרבות תנאי כשירות לגבי המבצע תחזוקה כאמור וחובות שיחולו עליו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מתן שירותים לניהול תעבורה אווירית}}

{{ח:סעיף|26|יחידת נת״א – חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם ולא ינהל יחידה הנותנת שירותי נת״א, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|27|רישיון להפעלת יחידת נת״א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהתחשב בצורכי התעבורה האווירית, ליתן רישיון להפעלת יחידת נת״א למבקש שמתקיימים בו, נוסף על התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, התנאים המפורטים להלן, אם שוכנע כי המבקש מסוגל לתת שירותי נת״א באופן המבטיח את בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת״א לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(3)(א)}}, ובכלל זה אמצעי תקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(3)(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי גובשו נוהלי תיאום בינו לבין יחידות נת״א אחרות, גופים המוסמכים לספק שירותים מטאורולוגיים לצורכי התעופה האזרחית כפי שקבע השר וצבא הגנה לישראל; בנוהלי תיאום בין המבקש לצבא הגנה לישראל ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין הגבלת טיסה או איסור טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ו)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מי שמבקש לספק שירותי נת״א לכלי טיס בטיסה בין־לאומית – המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים לפי האמנה לעניין זה, למעט תנאים כאמור שלגביהם הודיע המנהל לארגון התעופה הבין־לאומי, לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, כי ישראל פועלת באופן שונה.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון להפעלת יחידת נת״א, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי שירותי נת״א שבעל הרישיון ייתן וסוגי הטיסות שלגביהם יינתנו שירותים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המרחב האווירי שלגביו יינתנו שירותי נת״א;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי הפעלה ומגבלות הפעלה שבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א ינהג לפיהם;
{{ח:תתת|(4)}} הרשאה לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב)}}.

{{ח:סעיף|28|מתן שירותי נת״א על בסיס מידע עדכני ובהתאם לנוהלי התיאום}}
{{ח:ת}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א ייתן שירותי נת״א על בסיס מידע תעופתי עדכני שפורסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}, ובהתאם לנוהלי התיאום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א)(3)}} ולכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}.

{{ח:סעיף|29|תקנות לעניין שירותי נת״א}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שירותי נת״א, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סוגי שירותי נת״א ומטרותיהם;
{{ח:תת|(2)}} סוגי המרחבים האוויריים שלגביהם יינתנו שירותי נת״א;
{{ח:תת|(3)}} חובות בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת״א, ובכלל זה אמצעי תקשורת;
{{ח:תתת|(ב)}} חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תתת|(ג)}} חובה לספק לטייסים ולמפעילים אוויריים מידע מסוג שקבע השר.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הפעלת שדות תעופה ומנחתים}}

{{ח:סעיף|30|קביעת שטח כשדה תעופה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בצו, שטח יבשתי או ימי, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, כשדה תעופה; בסעיף זה, ”שטח יבשתי או ימי“ – לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו.

{{ח:סעיף|31|הפעלת שדה תעופה או מנחת – חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם שדה תעופה או מנחת ולא יתיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בהם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|32|רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, וכן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל שוכנע כי ההפעלה המבוקשת תשתלב בביטחה בשימושים במרחב האווירי שהותרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך ההפעלה המבוקשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(1)(א)}}, ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(1)(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי מבנה שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה המסלולים, שטחי התנועה, החניה והבטיחות, הגידור, הסימון והתאורה, מבטיחים הפעלה בטוחה של שדה התעופה או המנחת, לפי העניין, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין מי שמבקש להפעיל שדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין־לאומית – המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים בנספח 14 לאמנה הנוגעים להקמתו ולהפעלתו של שדה תעופה, למעט הוראות בנספח האמור שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין־לאומי, לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}} כי ישראל פועלת באופן שונה.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שעות ההפעלה של שדה התעופה או המנחת;
{{ח:תתת|(2)}} מגבלות הפעלה לשם שמירה על הבטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים שמטרתם לנטר ולצמצם מטרדי רעש וזיהום אוויר; קביעת תנאים כאמור תיעשה בהתייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן רישיון לפי סעיף זה טעון התייעצות עם מי ששר הביטחון הסמיכו לעניין זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} או מסמכות המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}.

{{ח:סעיף|33|תקנות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, רשאי השר לקבוע הוראות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לעניין שדות תעופה ולעניין מנחתים, וכן הוראות שונות לעניין סוגי מנחתים:
{{ח:תת|(1)}} חובות בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך הפעלת שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה;
{{ח:תתת|(ב)}} חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין הפעלת שדה התעופה או המנחת, לרבות לעניין שירותים תפעוליים בעת חירום, שירותי קרקע, הפעלת רכב בשדה תעופה או במנחת, הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ותחזוקת שדה התעופה או המנחת, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תתת|(ג)}} חובה למסור למשתמשים בשדה התעופה או במנחת, מידע מסוג שקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} מבנה שדות תעופה ומנחתים, ובכלל זה דרישות לגבי המסלולים, שטחי התנועה, החניה והבטיחות, מישורי הגישה, הנסיקה, המעבר וההליכה סביב, וכן דרישות לגבי גידור, סימון ותאורה;
{{ח:תת|(3)}} שירותים תפעוליים בעת חירום ובכלל זה שירותי כיבוי והצלה, ופינוי כלי טיס;
{{ח:תת|(4)}} שירותי קרקע לרבות תדלוק, הספקת חשמל לכלי טיס וגרירת כלי טיס;
{{ח:תת|(5)}} טיפול בחומרים מסוכנים;
{{ח:תת|(6)}} הסרת מכשולים, סימונם או הארתם;
{{ח:תת|(7)}} תחזוקת שדה תעופה או מנחת;
{{ח:תת|(8)}} שעות הפעלה;
{{ח:תת|(9)}} תנועה קרקעית של כלי טיס וכלי רכב בשדה תעופה או במנחת והפיקוח עליה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שמירה על הסדר בשדות תעופה ובמנחתים)|תקנות הטיס (שמירה על הסדר בשדות תעופה ובמנחתים), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים)|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|34|שעות פעילות טיסה בשדה תעופה}}
{{ח:ת}} השר רשאי להגביל את שעות פעילות הטיסה בשדה תעופה מסוים או להורות על שינויים בשעות כאמור, והכל לאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: מיתקן עזר לטיסה}}

{{ח:סעיף|35|אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה המשמש או המיועד לשמש כלי טיס אזרחיים, אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב, והמיתקן מותקן או בנוי, לפי העניין, מתוחזק ומופעל בהתאם לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אישור להפעלת מיתקן דיווח מזג אוויר יינתן על ידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי סעיף זה, והליכים לקבלת אישור כאמור.

{{ח:סעיף|36|נזק למיתקן עזר לטיסה}}
{{ח:ת}} לא יגרום אדם נזק למיתקן עזר לטיסה ולא ישבש אותות המשודרים ממיתקן כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ח|סימן ח׳: ביטול, התליה והגבלה של רישיונות ואישורים}}

{{ח:סעיף|37|הגדרת רישיון – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|בסימן זה}}, ”רישיון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} רישיון עובד טיס, לרבות הגדר ברישיון כאמור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס;
{{ח:תת|(3)}} רישיון הפעלה אווירית, לרבות מפרטי הפעלה;
{{ח:תת|(4)}} רישיון להפעלת מכון בדק;
{{ח:תת|(5)}} רישיון להפעלת יחידת נת״א;
{{ח:תת|(6)}} רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת;
{{ח:תת|(7)}} אישור תכנית הדרכה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|(8)}} אישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(2)}};
{{ח:תת|(9)}} אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}.

{{ח:סעיף|38|הגבלת רישיון, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להגביל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לבטלו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי חוק זה, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש ברישיון שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון הפר הוראה לפי דיני הטיס האחרים או הוראת גורם ביטחוני מוסמך, החלה לגביו;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון הורשע בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין רישיון עובד טיס – עובד הטיס גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר במילוי תפקידו באופן העלול לפגוע בבטיחות התעופה (בפסקה זו – ליקוי); ואולם המנהל לא יורה על ביטול רישיון, או על התליה לתקופה שאינה עולה על שנה אשר תוקפה אינו מותנה בקיום תנאים, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגבי עובד הטיס תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה בעל הרישיון מעורב באירוע בטיחותי הנחקר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ולדעת המנהל התליית רישיונו נחוצה לשם שמירה על בטיחות התעופה, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו; תקופת ההתליה לפי סעיף קטן זה תסתיים במועד הגשת הדוח הסופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} או במועד מוקדם יותר שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לא ינקוט המנהל אמצעים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשל נסיבות הקשורות להתאמתו הבריאותית של עובד טיס למלא את תפקידו, אלא לאחר התייעצות עם רופא הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־30 ימים ממועד ההתליה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, הסמכויות המוקנות למנהל לפי סעיף זה לעניין הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש אישור להפעלת מיתקן דיווח מזג אוויר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}}, יהיו נתונות למנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(6) ו־(7).
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף זה בדבר הגבלת רישיון, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, תימסר בכתב לבעל הרישיון הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|39|ערר על החלטה בעניין רישיון עובד טיס}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, לגבי רישיונו, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, ימנה משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט השלום, שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל ידע בדיני הטיס, ואינו עובד המדינה, ליושב ראש ועדת הערר, וכן משפטן שמתקיימים בו התנאים האמורים, לממלא מקום קבוע ליושב ראש ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך מינוי מותבים לוועדת הערר לפי סעיף קטן (ב), יכין השר רשימות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת עובדי טיס שתכלול שלושה עובדי טיס לפחות מכל תפקיד מתפקידי עובדי טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שהם בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות במילוי התפקיד האמור; הכנת הרשימה כאמור תיעשה על פי המלצת הגופים המייצגים, לדעת השר, את עובדי הטיס באותם תפקידים;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה של עובדי המדינה ואנשי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום התעופה; הכנת הרשימה כאמור תיעשה על פי המלצת המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תדון בערר לפי סעיף קטן (א) במותב של שלושה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו, שמינה שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב), והוא יהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים שימנה יושב ראש המותב, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עובד טיס בעל רישיון עובד טיס מסוג הרישיון הנדון בערר, מתוך רשימה שהכין השר לפי סעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג ציבור או עובד המדינה, מתוך רשימה שהכין השר לפי סעיף קטן (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ו)}} על ערר לפי סעיף זה ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש ועדת הערר יהיה ראש בית הדין וממלא מקומו יהיה סגן ראש בית הדין;
{{ח:תתת|(2)}} עיכוב ביצוע של החלטת המנהל שעליה עוררים, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 33|סעיף 33 לחוק האמור}}, יהיה מטעמים מיוחדים שיירשמו;
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 54|סעיף 54 לחוק האמור}}, לעניין ועדת הערר וערר לפי סעיף זה, יותקנו גם בהתייעצות עם השר, ובמקום ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקראו ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרישיון עובד טיס לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} אדם שהמנהל ביטל את רישיון עובד הטיס שהיה בידו או הגדר שבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, לא יגיש בקשה לרישיון או להגדר חדש, מסוג שבוטל כאמור, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול כאמור.

{{ח:סעיף|41|איסור שימוש ברישיון זר}}
{{ח:ת}} עובד טיס שרישיונו הותלה או בוטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן זה}}, ובידו גם רישיון מאותו סוג שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה חברה (בסעיף זה – רישיון זר), לא יעשה שימוש ברישיון הזר בשטח ישראל.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ט|סימן ט׳: איסורים לעניין רישיונות ואישורים}}

{{ח:סעיף|42|איסור התחזות}}
{{ח:ת}} לא יתחזה אדם לבעל רישיון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|בסימן זה}} – רישיון), ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל רישיון כאמור, אלא אם כן הוא בעל רישיון תקף לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|43|איסור העברת רישיון}}
{{ח:ת}} רישיון אינו ניתן להעברה, אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן י|סימן י׳: הוראות כלליות לעניין רישיונות}}

{{ח:סעיף|44|הגדרת רישיון – {{ח:פנימי|פרק ב סימן י|סימן י׳ לפרק ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן י|בסימן זה}}, ”רישיון“ – רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בפסקאות (1) עד (6) להגדרה ”רישיון“ שבסעיף 37}}.

{{ח:סעיף|45|תנאים כלליים לקבלת רישיון}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהתנאים לקבלת רישיון המפורטים {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימנים א׳ עד ו׳}}, המנהל ייתן רישיון רק למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו ספרות מקצועית מעודכנת כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(1)}}, וכי הוא מעסיק כוח אדם בעל ניסיון וכשירות מתאימים כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(2)}}; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רישיון עובד טיס;
{{ח:תת|(2)}} המבקש שילם את האגרה המתאימה בעד הגשת בקשה לרישיון בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(4)}}; הוראות פסקה זו יחולו גם על אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בפסקאות (7) עד (9) להגדרה ”רישיון“ שבסעיף 37}}.

{{ח:סעיף|46|חובות, הגבלות ותנאים החלים על בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל רישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת לצורך הפעלת הרישיון, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית המעודכנת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חובה להעסיק כוח אדם בעל ניסיון וכשירות מתאימים ופעולות שעל בעל רישיון לנקוט במטרה להכשיר ולהדריך את כוח האדם האמור ולשמור על כשירותו;
{{ח:תתת|(3)}} חובת תיעוד הפעולות שבעל הרישיון מבצע במסגרת רישיונו, ואופן שמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(4)}} חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי עובד טיס.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה)|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (יחידות מידה)|תקנות הטיס (יחידות מידה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב&amp;quot;ם)|תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב״ם), התשפ״ד–2023}}.}}

{{ח:סעיף|47|תקנות לעניין רישיונות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין רישיונות, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים לקבלת רישיון המפורטים {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} וכן תנאים נוספים לקבלת רישיון; תקנות לפי פסקה זו הקובעות תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש או ביטול, הגבלה או התליה קודמים של רישיון שניתן למבקש, טעונות אישור של הוועדה;
{{ח:תת|(2)}} ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלה או לחידוש של רישיון, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור, והתנאים הנדרשים לשם חידושו;
{{ח:תת|(3)}} תקופת תוקפו של רישיון ומתן רישיון זמני;
{{ח:תת|(4)}} פרטים שייכללו ברישיון, ובכלל זה תנאים להפעלתו ולשימוש בו;
{{ח:תת|(5)}} תיקון רישיון, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת המנהל, לרבות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה וההליכים לתיקון הרישיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|48|סייג לחובת רישיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, או לא יחול תנאי מהתנאים לקבלת רישיון, ורשאי הוא לקבוע לעניין זה תנאים חלופיים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: כלי טיס}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תיכון וייצור של כלי טיס וציוד תעופתי}}

{{ח:סעיף|49|הגדרת כלי טיס – {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳ לפרק ג׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}}, ”כלי טיס“ – לרבות מנוע של כלי טיס או מדחף שלו.

{{ח:סעיף|50|קביעת אמות מידה לתיכון ולייצור של כלי טיס וציוד תעופתי}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע אמות מידה מפורטות ומקיפות לעניין תיכון וייצור של כלי טיס –
{{ח:תתת|(1)}} במטרה להבטיח את כשירותו האווירית של כלי הטיס שייוצר על פי התכן האמור, בין השאר בהתאם להוראות נספח 8 לאמנה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} – כללי הכושר האווירי);
{{ח:תתת|(2)}} במטרה להבטיח כי כלי הטיס שייוצר על בסיס התכן האמור יעמוד בהוראות לעניין שמירה על הגנת הסביבה בהתאם לנספח 16 לאמנה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} – כללי הגנת הסביבה).
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע אמות מידה מפורטות ומקיפות לעניין תיכון וייצור של ציוד תעופתי, במטרה להבטיח כי הציוד התעופתי מתאים לשימוש תעופתי ({{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} – כללי התאמה לשימוש תעופתי).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|51|תעודת סוג לכלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן למתכן של סוג כלי טיס (Type) המבקש זאת, תעודת סוג המגדירה את התכן של אותו סוג כלי טיס, לרבות הציוד התעופתי המיועד להתקנה בו, והמאשרת את התכן לצורך ייצור כלי הטיס והציוד התעופתי על פיו, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס והציוד התעופתי ממלאים אחר כללי הכושר האווירי וכללי התאמה לשימוש תעופתי, החלים לגביהם; מצא המנהל כי כללי הכושר האווירי אינם מתאימים או מספיקים לגבי כלי טיס מסוג (Type) מסוים, לצורך שמירה על רמת בטיחות נאותה, רשאי הוא להורות על תנאים אחרים או נוספים שיש לקיימם לגבי כלי הטיס, במטרה להבטיח רמת בטיחות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס ממלא אחר כללי הגנת הסביבה החלים לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} אין בכלי הטיס תכונה או אפיון העלולים לפגוע בבטיחות הטיסה, בעת הפעלתו;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים נוספים שקבע השר למתן התעודה, ובכלל זה תנאים לעניין תהליך התיכון, שלביו והפיקוח עליו, וחובות שעל המתכן לעמוד בהן במהלך תהליך התיכון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תוספת לתעודת סוג שניתנה בשל שינוי בתכן הסוג שאינו מחייב תעודת סוג חדשה, תיחשב תעודת סוג.
{{ח:תת|(ג)}} על הגבלת תעודת סוג, התלייתה וביטולה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1) עד (4)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|52|ייצור כלי טיס וציוד תעופתי – חובת רישוי}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם כלי טיס, לצורך שיווקו, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם ציוד תעופתי או חלק מכלי טיס, לצורך שיווקו, אלא אם כן בידו רישיון לייצור אותו ציוד תעופתי או חלק מכלי הטיס, שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}, או שהייצור נעשה במסגרת רישיון לייצור כלי טיס כאמור בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|53|רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון ייצור למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון מחזיק בתעודת סוג או שהוא בעל זכות שימוש בתעודה כאמור, ולעניין כלי טיס הפטור מתעודת סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(6)}}, או ציוד תעופתי – התכן של כלי הטיס או הציוד התעופתי עומד בכללי הכושר האווירי, בכללי השמירה על איכות הסביבה ובכללי התאמה לשימוש תעופתי, החלים לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לתהליך הייצור, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(5)(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(5)(ב)}} וכי ברשותו ספרות מקצועית מעודכנת לביצוע תהליכי הייצור, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(5)(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים לקבלת רישיון המפורטים בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים לקבלת רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יקבע ברישיון בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס, החלק מכלי הטיס או הציוד התעופתי המאושר לייצור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} התכן שעל פיו ייוצר כלי הטיס, החלק מכלי הטיס או הציוד התעופתי, לפי העניין, והתנאים לייצורו.
{{ח:תת|(ד)}} על הגבלת רישיון ייצור, התלייתו וביטולו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1) עד (4) ו־(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(ו) ו־(ז)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|54|תקנות לעניין תיכון וייצור}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תיכון וייצור כלי טיס וציוד תעופתי, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההליכים לקבלת תעודת סוג ורישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53}}, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת תעודה או רישיון כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור ותקופת תוקפה של בקשה לתעודת סוג;
{{ח:תת|(2)}} בדיקות וניסויים שייערכו לצורך קבלת תעודת סוג או במסגרת ייצור כלי טיס וציוד תעופתי;
{{ח:תת|(3)}} שינוי תעודת סוג או רישיון ייצור;
{{ח:תת|(4)}} חובת מחזיק תעודת סוג לתת מענה ופיתרון לתקלות ולנזקים שנגרמו לכלי טיס בשל כשלים בתכן;
{{ח:תת|(5)}} חובות ותנאים שיחולו על בעל רישיון ייצור לעניין תהליך הייצור ושלביו, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לתהליך הייצור;
{{ח:תתת|(ב)}} חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות;
{{ח:תתת|(ג)}} חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת לביצוע תהליכי הייצור, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית המעודכנת כאמור;
{{ח:תתת|(ד)}} חובה לקבוע סימני זיהוי בכלי טיס, בחלקים מכלי טיס או בציוד תעופתי;
{{ח:תתת|(ה)}} חובת תיעוד תהליך הייצור ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(ו)}} חובת דיווח למנהל ביחס לפעילותו;
{{ח:תת|(6)}} פטור מרישיון ייצור או מהתנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(7)}} הוראות לעניין מינוי נציגי המנהל מקרב עובדי המתכן או בעל רישיון הייצור, לצורך פיקוח ובקרה על תהליך התיכון והייצור ותיעודו, לרבות סמכויותיהם, החובות המוטלות עליהם ואישור המלצותיהם בידי המנהל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|55|תקנות לעניין ייבוא וייצוא של כלי טיס או ציוד תעופתי}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייבוא וייצוא של כלי טיס, חלק מכלי טיס או ציוד תעופתי, ובכלל זה תנאים והגבלות לייבוא ולייצוא כאמור, והכל במטרה להבטיח את בטיחות הפעלתם של כלי טיס.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישום וסימון כלי טיס}}

{{ח:סעיף|56|חובת רישום כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס רשום בפנקס הרישום וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עובד טיס מטעם מפעיל אווירי בהפעלה מסחרית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כלי טיס הכשיר לרישום בפנקס הרישום והוגשה לגביו בקשה לרישום בפנקס ולקבלת תעודת רישום, ניתן להפעילו גם בטרם נרשם, בהתאם להוראות שקבע השר לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס המופעל על ידי מי שעוסק במכירת כלי טיס, במסגרת עיסוקו, אינו טעון רישום לפי הוראות סעיף קטן (א), בכפוף לתנאים ולהוראות שקבע השר לעניין זה, ובכלל זה תנאים שמטרתם להבטיח זיקה למדינת ישראל של מי שעוסק במכירת כלי טיס כאמור.

{{ח:סעיף|57|נתינות כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} כלי טיס הרשום בפנקס הרישום יראו אותו ככלי טיס בעל נתינות ישראלית.
{{ח:תת|(ב)}} כלי טיס הרשום בפנקס הרישום של מדינה זרה יראו אותו ככלי טיס בעל נתינות של אותה מדינה.

{{ח:סעיף|58|תנאי כשירות לרישום בפנקס}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), את תנאי הכשירות לרישום כלי טיס בפנקס הרישום, במטרה להבטיח זיקה מספקת של כלי הטיס למדינת ישראל וכי לא יהיה ברישום משום פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} כלי טיס הרשום במרשם של מדינה זרה אינו כשיר לרישום בפנקס הרישום.

{{ח:סעיף|59|פנקס הרישום ותעודות רישום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אחראי לניהול פנקס רישום לצורך רישום כלי טיס בישראל ולמתן תעודות רישום.
{{ח:תת|(ב)}} בפנקס הרישום יירשמו לגבי כלי הטיס פרטי בעליו, שעבודים ועיקולים שהוטלו על כלי הטיס, סימני לאומיותו ורישומו, פרטי הייצור שלו ופרטים נוספים, הכל כפי שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הרישום בפנקס הרישום וניהול הפנקס, לעניין תעודות רישום, ולעניין החובות שיחולו על המחזיק בתעודת רישום ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים לרישום כלי טיס בפנקס הרישום ולקבלת תעודת רישום, לרבות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה לרישום ומועד הרישום;
{{ח:תתת|(2)}} ההליכים לרישום שעבודים ועיקולים של כלי טיס בפנקס הרישום;
{{ח:תתת|(3)}} ההליכים לרישום העברת בעלות בכלי טיס;
{{ח:תתת|(4)}} הפרטים שייכללו בתעודת רישום ותקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והליכים לשינוי הרישום, להשעייתו או למחיקתו, וכן לשינוי, להתליה או לביטול של תעודת רישום, והוראות לעניין רישום שאינו בר תוקף.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו תנאים לרישום כלי טיס לפי חוק זה, ירשום המנהל את כלי הטיס בפנקס הרישום וימציא למבקש תעודת רישום.

{{ח:סעיף|60|תוקף הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} אין ברישום כלי טיס בפנקס הרישום משום הוכחת בעלות עליו.
{{ח:תת|(ב)}} רישום כלי טיס בפנקס הרישום יהיה ראיה חותכת בדבר לאומיות כלי הטיס למטרות בין־לאומיות וראיה לכאורה בדבר לאומיות כלי הטיס בהליכים בהתאם לדיני מדינת ישראל.

{{ח:סעיף|61|עיון בפנקס הרישום ומסירת מידע ממנו}}
{{ח:תת|(א)}} פנקס הרישום יהיה פתוח לעיון הציבור בהתאם לנהלים שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי למסור מידע מפנקס הרישום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מידע לגבי כלי טיס מסוים הרשום בפנקס – על פי בקשה מאת מדינה חברה או ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות לגבי הבעלות והשליטה בכלי טיס הרשומים בפנקס והמופעלים בטיסות בין־לאומיות – על פי בקשה מאת ארגון התעופה הבין־לאומי ובהתאם להנחיותיו.

{{ח:סעיף|62|חובת סימון כלי טיס וזיהויו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס מסומן בסימני לאומיותו ורישומו, כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף קטן זה, רשאי השר לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין אופן קביעת הסימנים והקצאתם, שיטות הסימון ופרטי הסימון, סימני רישום זמניים, סימון כלי טיס לייצוא והסרת הסימון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קבועים על כלי הטיס סימני זיהוי כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(5)(ד)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: כשירות אווירית נמשכת}}

{{ח:סעיף|63|תעודת כושר טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קיימת לגבי אותו כלי טיס תעודת כושר טיסה תקפה שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ובכפוף לתנאים שבאותה תעודה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן תעודת כושר טיסה למפעיל אווירי המבקש זאת, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס רשום בפנקס הרישום;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס עומד בכללי הכושר האווירי ובכללי הגנת הסביבה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} קיים לגבי כלי הטיס ספר טיסה (flight manual) או מסמך מתאים אחר, המפרט את מגבלות ההפעלה של כלי הטיס וכן כל מידע אחר הנחוץ להפעלתו הבטוחה, הכל כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} קיים לגבי כלי הטיס ספר תחזוקה (maintenance manual) או מסמך מתאים אחר, המפרט את דרישות התחזוקה של כלי הטיס, ובכלל זה פעולות הבדק שיש לבצע בו, וכן כל מידע אחר הדרוש לשם שמירה על כשירותו האווירית הנמשכת, הכל כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל אישר את הגורם האחראי מטעמו של המפעיל האווירי לביצוע פעולות הבדק בכלי הטיס מבין המורשים לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, בהתאם להוראות שקבע השר;
{{ח:תתת|(6)}} כלי הטיס נמצא בטוח לטיסה, בשים לב, בין השאר, לתכן שעל פיו יוצר, למבנהו ולציוד התעופתי המותקן בו;
{{ח:תתת|(7)}} מתקיימים תנאים נוספים שקבע השר לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע סוגים מיוחדים של תעודות כושר טיסה שיינתנו בנסיבות ובתנאים שיקבע, גם אם לא מתקיימים לגבי כלי הטיס כל התנאים למתן תעודת כושר טיסה המפורטים באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תעודת כושר טיסה, ובכלל זה לעניין תקופת תוקפה של תעודה כאמור, ההליכים לקבלת התעודה, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלתה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת כשירותו האווירית, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור, אופן שינויה, העברתה לאחר ופקיעת תוקפה.
{{ח:תת|(ה)}} על הגבלת תעודת כושר טיסה, התלייתה, ביטולה וסירוב לחדשה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1) עד (4) ו־(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|64|תעודת רעש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קיימת לגבי כלי הטיס תעודת רעש תקפה שניתנה לפי סעיף זה, המאשרת את דירוג הרעש של כלי הטיס בהתאם להוראות הכרך הראשון לנספח 16 לאמנה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – דירוג הרעש), ובהתאם לתנאים שבאותה תעודה; השר רשאי לקבוע סוגי כלי טיס שהוראות סעיף זה לא יחולו לגביהם, בהתאם להוראות האמנה האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן תעודת רעש למפעיל אווירי המבקש זאת, אם כלי הטיס רשום בפנקס הרישום, עומד בכללי הגנת הסביבה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}}, שעניינם תקני רעש, וממלא אחר תנאים נוספים שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} על הגבלת תעודת רעש, התלייתה וביטולה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1) עד (4)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לקבוע הוראות לעניין ההליכים לקבלת תעודת רעש, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת התעודה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת עמידתו בתקני הרעש החלים לגביו, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור ואופן שינויה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רעש כלי טיס)|תקנות הטיס (רעש כלי טיס), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|65|אישור תעודת כושר טיסה או תעודת רעש שניתנה במדינה חברה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64}}, רשאי אדם להפעיל כלי טיס גם אם לא ניתנה לגביו תעודת כושר טיסה או תעודת רעש, אם קיימת לגביו תעודה מקבילה לתעודה כאמור שניתנה לו מאת הרשות המוסמכת לעניין זה במדינה חברה, ובלבד שהתעודה אושרה בידי המנהל לפי סעיף זה ושההפעלה תיעשה בהתאם לתנאים שבאותה תעודה ולתנאי האישור.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את התנאים ואת ההליכים לקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אישור שניתן לפי סעיף זה, יראו אותו לעניין חוק זה ודיני הטיס האחרים כתעודת כושר טיסה או כתעודת רעש, לפי העניין.

{{ח:סעיף|66|איסור הפעלת כלי טיס בדירוגי רעש מסוימים}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע איסור הפעלה בשטח ישראל של כלי טיס המדורגים בדירוגי רעש שקבע, גם אם ניתנו לגביהם תעודת רעש לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|67|כשירות אווירית נמשכת}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 65|ו־65}}, לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס –
{{ח:תתת|(1)}} במצב כשיר לטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} מופעל בהתאם למגבלות ההפעלה שבספר הטיסה או במסמך מתאים אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(ב)(3)}}, או במסמך אחר שקבע השר לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא יראו הפעלה של כלי טיס כהפרה של הוראות אותו סעיף קטן, רק בשל כך שאירעה בכלי הטיס תקלה הפוגעת בכשירותו לטיסה לאחר תחילת תנועתו בכוח מנועיו, ובכלי טיס לא ממונע – לאחר המראתו, ובלבד שבעת תחילת הפעלתו היה כלי הטיס במצב כשיר לטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס אלא בהתאם למגבלות ההפעלה שבספר התחזוקה או במסמך מתאים אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(ב)(4)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מפעיל אווירי במטרה להבטיח את כשירותו האווירית הנמשכת של כלי הטיס, ובכלל זה החובה להעמיד את כלי הטיס לבדיקה תקופתית או לבדיקת ביקורת, חובות והגבלות לעניין החזרת כלי טיס לשירות לאחר ביצוע פעולות בדק, וחובות דיווח לרבות לגבי תקלות ונזקים שנגרמו לכלי הטיס.

{{ח:סעיף|68|ציוד תעופתי וציוד נוסף הקשור להפעלת כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מותקן או נישא בו ציוד תעופתי או ציוד אחר הקשור להפעלת כלי הטיס שקבע השר (בסעיף זה – ציוד), והציוד כאמור תקין, בהתאם לתנאים שקבע השר לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו הפעלה של כלי טיס כהפרה של הוראות אותו סעיף קטן, רק בשל כך שאירעה בציוד שבו תקלה הפוגעת בתקינות הציוד כאמור, לאחר תחילת תנועת כלי הטיס בכוח מנועיו, ובכלי טיס לא ממונע – לאחר המראתו, ובלבד שבעת תחילת הפעלתו של כלי הטיס, היה הציוד במצב תקין בהתאם להוראות לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם ציוד תעופתי ולא יתיר מפעיל אווירי לאדם להפעיל ציוד תעופתי, אלא אם כן הוא איש צוות או עובד טיס המורשה לכך, בהתאם לתנאים שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב&amp;quot;ם)|תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב״ם), התשפ״ד–2023}}.}}

{{ח:סעיף|69|הוראות כושר אווירי}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי כלי טיס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}} או ציוד תעופתי, אינם בטוחים לשימוש, וכי מצב דומה עלול להתפתח בכלי טיס או בציוד תעופתי אחרים שיוצרו על בסיס תכן זהה או דומה, רשאי הוא ליתן הוראות כושר אווירי לגבי כלי הטיס או הציוד התעופתי כאמור, שמטרתן להבטיח את שמירת כשירותם האווירית ובטיחות השימוש בהם.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ימסור הוראות כושר אווירי שנתן לפי סעיף קטן (א) לכל מפעיל אווירי העושה שימוש בכלי הטיס או בציוד התעופתי שלגביהם ניתנו; מפעיל אווירי שקיבל הוראות כאמור יביאן לידיעת כל עובד טיס המפעיל מטעמו את כלי הטיס או הציוד האמורים, וכן לידיעת הגורם האחראי מטעמו לביצוע פעולת בדק בכלי הטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(ב)(5)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי ועובד טיס שנמסרו להם הוראות כושר אווירי לפי סעיף זה, לא יפעילו את כלי הטיס או הציוד התעופתי שלגביו ניתנו ההוראות אלא בהתאם להן.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תנאים להפעלת כלי טיס}}

{{ח:סעיף|70|חובת איוש אנשי צוות מתאימים בכלי הטיס}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן בכלי הטיס אנשי צוות במספר שלא יפחת ממספר שקבע השר ובתפקידים כפי שקבע.

{{ח:סעיף|71|חובת נשיאת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מצויים בכלי הטיס כל המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת רישום תקפה לגבי כלי הטיס, ככל שחלה חובת רישום לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} תעודת רעש תקפה לגבי כלי הטיס, ככל שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} חלות לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} תעודת כושר טיסה תקפה לגבי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} אם כלי הטיס מוביל נוסעים – רשימה של שמות הנוסעים, יעד טיסתם ומקום עלייתם לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} רישיון תקף לתחנת טלגרף אלחוטי שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(6)}} כל מסמך אחר שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישמש עובד טיס כאיש צוות, ולא יתיר מפעיל אווירי לעובד טיס לשמש כאיש צוות, אלא אם כן עובד הטיס נושא עמו רישיון עובד טיס מתאים ותקף, ואם הוא עובד טיס מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}} – גם תעודה רפואית מתאימה ותקפה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע סוגי כלי טיס או סוגי הפעלות שלגביהם לא תחול חובת הנשיאה של מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או חלקם, בתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|72|כללי טיסה וניהול תעבורה אווירית}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס באופן העלול לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש, ובכלל זה לא יפעילו בניגוד לכללי הטיסה שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} לא יצנח אדם מכלי טיס, לא יטיל ממנו כל חפץ, לא ירסס ממנו כל חומר, לא יגרור דבר באמצעותו ולא יתיר פעולה כאמור, אלא בהתאם לכללי טיסה שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לצורך שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי טיס והגנה על חיי אדם ורכוש, רשאי השר לקבוע בתקנות כללי טיסה וכללי ניהול תעבורה אווירית בעניינים הקבועים בנספח 2 לאמנה ובעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין הפעלת כלי טיס בטיסה וניהול תעבורה אווירית, ובכלל זה לעניין גובהי טיסה ושיוט, הפרדות בין כלי טיס, הימנעות מהתנגשויות, אותות וסימנים, מדידת זמן, המראה, גישה לנחיתה ונחיתה, יירוט, תנאים מטאורולוגיים לטיסה, דיווחים שטייס יקבל וימסור, נוהלי דיבור בקשר, מהירות כלי טיס, טיסה במבנה, טיסה אווירובטית, טיסה תחרותית וטיסת ניסוי;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, ובכלל זה חובת הגשת תכנית טיסה, קבלת מירשה טיסה (Air Traffic Control Clearance), שמירה על קשר רדיו עם יחידת הנת״א הנוגעת בדבר, כללי טיסת ראייה וכללי טיסת מכשירים;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין תנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות שמטרתן הגנה וזיהוי של כלי טיס.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או לעניין הגנה וזיהוי של כלי טיס וכן תקנות לפי סעיף זה העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}}, יותקנו בהסכמת שר הביטחון; תקנות לפי סעיף זה בכל עניין אחר, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון.

{{ח:סעיף|73|תקני רעש לכלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפעיל אווירי כלי טיס בשטח ישראל, באופן הגורם לרעש העולה על מפלס רעש או מכסת רעש שקבע השר, בהסכמת השר להגנת הסביבה ובאישור הוועדה, אלא אם כן תנאי מזג אוויר, בטיחות הטיסה או הוראת יחידת נת״א שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ז)}}, מחייבים זאת; מפלס רעש או מכסת רעש כאמור ייקבעו בהתחשב בדירוגי הרעש שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}}, בהוראותיה של כל תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, הנוגעת בדבר ובהוראות התעבורה האווירית שעניינן הגישה האווירית לשדה תעופה או למנחת ועזיבתו; השר והשר להגנת הסביבה יבחנו אחת לחמש שנים לפחות את הצורך בעדכון מפלס הרעש או מכסת הרעש שנקבעו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לקבוע חובות שיחולו על מפעיל אווירי לצורך עמידה במפלס הרעש או במכסת הרעש שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ולצורך הפחתת רעש.

{{ח:סעיף|74|חומרים מסוכנים}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לא יוביל אדם חומר מסוכן בכלי טיס אלא אם כן בידו רישיון הפעלה אווירית מתאים או שהוא עובד טיס של בעל רישיון כאמור, ובכפוף לתנאי אותו רישיון ולהוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא ימסור אדם חומר מסוכן להובלה בכלי טיס אלא לבעל רישיון הפעלה אווירית כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא ימסור אדם חומר מסוכן להובלה בכלי טיס אלא לאחר שסיווג, ארז, סימן ותייג את החומר המסוכן ומסר מידע לגביו לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1), הכל כפי שקבע השר.
{{ח:תתת|(2)}} לא יקבל בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1) חומר מסוכן להובלה בכלי טיס שבהפעלתו, אלא אם כן נתקיימו לגבי אותו חומר מסוכן כל התנאים לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הובלת חומרים מסוכנים בכלי טיס, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחסונם, שינועם, טעינתם ופריקתם של חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} חובות שיחולו על מי שמוסר חומר מסוכן להובלה בכלי טיס ועל בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1) המקבל חומר מסוכן להובלה בכלי טיס, או על מי מטעמם;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכת עובדי טיס להכרת חומרים מסוכנים וזיהוים, ולטיפול באירוע חומרים מסוכנים בכלי טיס;
{{ח:תתת|(4)}} סוגי חומרים מסוכנים שהובלתם בכלי טיס אסורה.
{{ח:תת|(ד)}} במקרים דחופים, רשאי המנהל לפטור אדם מהוראות לפי סעיף זה אם מצא כי הדבר נחוץ לשם הגנה על ביטחון המדינה, על חיי אדם, על הסביבה או על רכוש, ובלבד ששוכנע כי אותו אדם ינקוט אמצעים מתאימים, ככל האפשר, לשם שמירה והגנה על הבטיחות, על שלום הציבור ועל הסביבה, ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות לפי סעיף זה לא יחולו על חומר מסוכן כמפורט להלן, ורשאי השר לקבוע הוראות לעניין הובלה של חומר כאמור, הפעלתו או שימוש בו, בכלי טיס:
{{ח:תתת|(1)}} חומר מסוכן שהימצאותו בכלי טיס נחוצה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות ההוראות לעניין ציוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} והוראות כושר אווירי כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69}}, או שהימצאותו נחוצה בהתאם להוראות הטכניות לחומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} חומר מסוכן שלפי ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים מותר להובילו על ידי נוסע או איש צוות, לשימושו האישי, בכמות שאינה עולה על האמור בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובהתאם להוראות נספח 18 לאמנה ולהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ז)}} עותק מההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים יועמד לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות.
{{ח:תת|(ח)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על כל שינוי בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים שעניינו סיווג חומר כחומר מסוכן או פירוט לגבי חומר מסוכן, ועל מועד תחילתו של השינוי כאמור; בהודעה לפי סעיף קטן זה יצוין כי ההוראות המעודכנות מופקדות לעיון הציבור במשרדי הרשות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים)|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|75|המראה ונחיתה של כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לא ימריא אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא משדה תעופה או ממנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, ולא ינחית אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא בשדה תעופה או במנחת כאמור, ובלבד שלפי הפרסום במסגרת שירותי המידע התעופתי, המנחת או שדה התעופה מתאים להמראה או לנחיתה של אותו כלי טיס, והכל אלא אם כן קבע השר אחרת ולפי התנאים שקבע.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על בלון או דאון; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בלון“ – כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דאון“ – כלי טיס כבד מהאוויר שטיסתו החופשית אינה תלויה באופן עיקרי במנוע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם להמריא כלי טיס ולהנחיתו בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית משטרתית או תשתית צבאית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיפים 178(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 179|או 179(ג)(1)}}, לפי העניין.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}}}

{{ח:סעיף|76|אחריות טייס מפקד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מפקד אחראי לעניינים המפורטים להלן, והוא הסמכות המקצועית, המכרעת והסופית לגביהם:
{{ח:תתת|(1)}} בטיחותם של אנשי הצוות, הנוסעים והמטען שבכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת כלי הטיס ובטיחות הטיסה מרגע שכלי הטיס מוכן לתזוזה, כפי שקבע השר בהתאם לסוג כלי הטיס, ועד לעצירתו המלאה בסוף הטיסה וכיבוי כל מנועיו הראשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במקרה חירום המצריך, לדעת הטייס המפקד, פעולה מיידית לשם הגנה על חיי אדם או שמירת הבטיחות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לסטות מהוראות כל דין לעניין הפעלת כלי הטיס, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין; בסעיף קטן זה, ”טייס מפקד“ – לרבות טייס אחר הממלא את מקומו בהטסה בהעדרו של הטייס המפקד מתא הטייס.
{{ח:תתת|(2)}} פעל טייס מפקד כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל, בעל פה, בהקדם האפשרי, וידווח על כך למנהל, בכתב, כפי שקבע השר.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות שיחולו על טייס מפקד בקשר להפעלת כלי הטיס, ובכלל זה לפני הטיסה, במהלכה ולאחר סיומה, וכן הוראות לעניין חילוף טייס מפקד בשל אי־יכולתו להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה.

{{ח:סעיף|77|חובת ציות והתנהגות נאותה בכלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם בכלי טיס חייב לציית להוראת טייס מפקד או איש צוות מטעמו, שניתנה לפי דיני הטיס, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לשם שמירה על הסדר הטוב בכלי הטיס או על המשמעת בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפריע אדם בכלי טיס לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי טיס, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו.

{{ח:סעיף|78|אחריות מפעיל אווירי}}
{{ח:ת}} מפעיל אווירי אחראי לתחזוקתו ולהפעלתו הבטוחות של כלי הטיס שהוא מפעיל, בהתאם להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|79|הוראה בדבר איסור הפעלת כלי טיס ובדבר תיקון ליקויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם עומד להפעיל כלי טיס בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66 עד 69}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} {{ח:פנימי|סעיף 173|או 173(א1)(3), (4) או (5)}}, או כי הפעלת כלי טיס עלולה לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש, רשאי הוא להורות למפעיל האווירי, לטייס, לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א, לבעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} להימנע מהפעלת כלי הטיס או למנוע את הפעלתו, לתקופה שיורה;
{{ח:תתת|(2)}} לנקוט פעולות לבדיקת כלי הטיס ולתיקון ליקויים לצורך הכשרתו לטיסה, בתוך תקופה שיורה או כתנאי להפעלת כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן למפעיל האווירי של כלי הטיס הנוגע בדבר ולמי שניתנה לו הוראה כאמור בסעיף קטן (א) הזדמנות לטעון את טענותיהם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר שניתנה ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מרחב הפיקוח התעופתי}}

{{ח:סעיף|80|הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה אזרחית וצבאית}}
{{ח:ת}} הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה האזרחית ולתעופה הצבאית תיעשה בידי השר ושר הביטחון, ובהעדר הסכמה ביניהם – בידי הממשלה.

{{ח:סעיף|81|נקודות כניסה לישראל ויציאה ממנה ונתיבים בטיסה בין־&lt;wbr&gt;לאומית}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה בדבר נקודות ונתיבים שדרכם ייכנס כלי טיס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, ייצא ממנו או יחלוף בו, תתקבל על ידי השר ושר הביטחון, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובהעדר הסכמה בין השר ושר הביטחון – על ידי הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו נקודות ונתיבים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יטיס אדם כלי טיס הנכנס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל או היוצא ממנו, אלא דרכם, אלא אם כן יחידת נת״א, בהסכמת חיל האוויר בצבא הגנה לישראל, הורתה לו לסטות מנקודות ונתיבים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על כלי טיס הנאלץ לנחות או לשנות את מסלול טיסתו מחמת תאונה, תנאי מזג אוויר, כוח עליון או מקרה חירום אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(ב)}}; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ומההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, לעניין ההליכים הנדרשים לצורך כניסת בני אדם או מטען למדינת ישראל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 49א|תקנה 49א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות המכס (טיס)|תקנות המכס (טיס)}}.}}

{{ח:סעיף|82|הוראות תעבורה אווירית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אחראי לתכנון ולפיתוח של מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לשימוש התעופה האזרחית לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}} ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – המרחב האווירי האזרחי), ולמתן הוראות לעניין השימושים במרחב האמור, בין השאר בעניינים המפורטים להלן, והכל במטרה להבטיח את בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה, ובמטרה להגן על שלום הציבור והסביבה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדרת אזורי המרחב האווירי האזרחי, בהתאם לשירותי נת״א הניתנים בהם וסוגי הטיסות שניתן לקיים בהם;
{{ח:תתת|(2)}} נתיבי הטיסה במרחב האווירי האזרחי, ככל שקביעתם אינה בסמכות השר ושר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(3)}} גישה אווירית לשדות תעופה ולמנחתים ועזיבתם;
{{ח:תתת|(4)}} אזורי המתנה אוויריים;
{{ח:תתת|(5)}} תנועה קרקעית בתחום שדות תעופה ומנחתים;
{{ח:תתת|(6)}} שימוש במיתקני עזר לטיסה;
{{ח:תתת|(7)}} אזורי טיסה לכלי טיס לפי סוגיהם, לרבות אזורים שבהם לא נדרשת הגשת תכנית טיסה לפי כללי הטיסה;
{{ח:תתת|(8)}} אזורים מסוכנים, מוגבלים או אסורים לטיסה;
{{ח:תתת|(9)}} סיכונים לתעבורה האווירית.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל ליתן הוראות לתעופה אזרחית בעניינים המפורטים באותו סעיף קטן, לגבי תשתית צבאית שמופעלים בה כלי טיס אזרחיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תעבורה אווירית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יינתנו בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א), לגבי המרחב האווירי האזרחי שבו ניתנים שירותי נת״א בידי צבא הגנה לישראל וכן הוראות לפי סעיף קטן (ב), יינתנו בהסכמת מי ששר הביטחון הסמיכו לכך, וכל הוראה אחרת – בהתייעצות עם מי שהוסמך כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בעניינים הנוגעים להגנת הסביבה יינתנו בהתייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), המנהל ייתן הוראות תעבורה אווירית לאחר שהודיע לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א על כוונתו לעשות כן, ובכפוף למגבלות ביטחוניות שניתנו במסגרת הוראות גורם ביטחוני מוסמך.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א, במסגרת רישיון כאמור, ליתן הוראות תעבורה אווירית בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, לגבי תחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה של יחידת הנת״א; הוראות כאמור יינתנו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), אלא אם כן קיימת דחיפות מיוחדת במתן ההוראות, וכן בהתאם לתנאים שקבע השר לעניין זה.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי, ככל האפשר לאחר התייעצות עם המנהל, ליתן הוראות המגבילות או האוסרות טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, מטעמים של ביטחון המדינה; הודעה על מתן הוראות כאמור תועבר למנהל וליחידת הנת״א הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בניגוד להוראות התעבורה האווירית, ואולם רשאית יחידת נת״א ליתן הוראות למטיס כלי טיס הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית ואת כללי הטיסה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; נתנה יחידת נת״א הוראות כאמור, לא יפעיל אדם כלי טיס בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה בניגוד להן.

{{ח:סעיף|83|פרסום נתיבים בין־&lt;wbr&gt;לאומיים והוראות תעבורה אווירית}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות התעבורה האווירית וכן הנקודות והנתיבים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, יפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי כפי שקבע השר, וכן יועמדו לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות, הנקודות והנתיבים כאמור בסעיף קטן (א) אינם טעונים פרסום ברשומות, ואולם הודעה על קביעתם או על שינוים בפרסום כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בעל תוקף קבוע, תפורסם גם ברשומות.

{{ח:סעיף|84|שירותי מידע תעופתי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יספק שירותי מידע תעופתי, ובכלל זה יאסוף, יערוך, יפרסם ויפיץ מידע תעופתי החיוני לבטיחות, לסדירות וליעילות של התעבורה האווירית, בהתאם להוראות שקבע השר ולהוראות נספח 15 לאמנה, למעט הוראות באותו נספח שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין־לאומי, לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיפים 4(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|ו־6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, כי ישראל פועלת באופן שונה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א, במסגרת רישיונו כאמור, לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי; בעל רישיון שקיבל הרשאה לעשות כן יפעל לפי הוראות שקבע השר בהתאם לנספח 15 לאמנה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: כלי רחיפה}}

{{ח:סעיף|85|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה“, לעניין כלי רחיפה – הטסה של כלי רחיפה, או גלישה או רחיפה באמצעות כלי כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מסחרית“, לעניין כלי רחיפה – הובלת נוסעים או מתן שירות, באמצעות כלי רחיפה, בתמורה, למעט הדרכה להפעלת כלי רחיפה.

{{ח:סעיף|86|כשירות כלי רחיפה}}
{{ח:ת}} מפעיל כלי רחיפה אחראי לכשירות האווירית של כלי הרחיפה, בין השאר בהתאם להוראות היצרן, ככל שישנן, והוא לא יפעיל כלי רחיפה אלא אם כן וידא את כשירותו של כלי הרחיפה כאמור.

{{ח:סעיף|87|כלי רחיפה – חובת רישוי להדרכה ולהפעלה מסחרית|תיקון: ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ד־2, ק״ת תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בהדרכה עיונית או מעשית להפעלת כלי רחיפה, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי רחיפה בהפעלה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} על הגבלת רישיון שניתן לפי סעיף קטן (א) או (ב), התלייתו, ביטולו וסירוב לחדשו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} רישיונות הניתנים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ולעניין בעלי רישיונות כאמור, ובין השאר לעניין ההכשרה, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי המתאימים הנדרשים לקבלת רישיון, ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, תקופת תוקפו והפרטים שייכללו בו, וכן לעניין חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעלי רישיונות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי כלי רחיפה שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|88|סוגי כלי רחיפה שהפעלתם טעונה רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי כלי רחיפה שהפעלתם טעונה רישיון לכך מאת המנהל, וכן תנאים לקבלת הרישיון, ובכלל זה הוראות לעניין גיל מזערי לקבלת רישיון, ההכשרה, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי המתאימים הנדרשים לקבלת הרישיון, ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, תקופת תוקפו והפרטים שייכללו בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי רחיפה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} על הגבלת רישיון שניתן לפי סעיף זה, התלייתו, ביטולו וסירוב לחדשו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|89|איסור שימוש באלכוהול ובסמים מסוכנים בעת הפעלת כלי רחיפה}}
{{ח:ת}} מפעיל כלי רחיפה שבידו רישיון הדרכה או רישיון הפעלה מסחרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, ומפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, לא ישתו משקה משכר בעת מילוי תפקידם כאמור או בעת הפעלת כלי רחיפה, לפי העניין, לא ימלאו את תפקידם ולא יפעילו כלי רחיפה כשהם נתונים תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתו משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופם סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|90|לבוש מגן וציוד מגן בעת הפעלת כלי רחיפה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי רחיפה בלא לבוש מגן או ציוד מגן שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע הוראות לפי סוגי כלי רחיפה ולפי סוגי הפעלות, וכן סוגי כלי רחיפה שהוראות סעיף זה לא יחולו לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|91|תקנות לעניין חובת ביטוח לשם הפעלת כלי רחיפה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – הממונה על שוק ההון), ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מפעיל כלי רחיפה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש של צד שלישי העלולים להיגרם עקב הפעלת כלי הרחיפה, ובכלל זה לעניין זהות מבטחים מורשים, לרבות מחוץ לישראל, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות לפי סוגי כלי רחיפה ולפי סוגי ביטוח.

{{ח:סעיף|92|הוראות תעבורה אווירית לעניין כלי רחיפה ותנאים להפעלתם מחוץ לאזורי הפעילות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי ליתן הוראות תעבורה אווירית לכלי רחיפה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גישה אווירית למנחתים של כלי רחיפה ממונעים, תנועתם הקרקעית במנחתים ועזיבתם את המנחתים;
{{ח:תתת|(2)}} אזורי פעילות לכלי רחיפה ממונעים ונתיבים למעבר בין אזורי פעילות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אזורים מסוכנים, מוגבלים או אסורים להפעלת כלי רחיפה.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן הוראות תעבורה אווירית לכלי רחיפה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים להפעלת כלי רחיפה ממונעים מחוץ לאזורי הפעילות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ואולם תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין הגנה וזיהוי של כלי רחיפה או תקנות העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}}, יותקנו בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי רחיפה –
{{ח:תתת|(1)}} בניגוד להוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), או בניגוד לתנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} אלא אם כן הוא בקיא בהוראות התעבורה האווירית החלות במרחב האווירי הסמוך לאזור פעילותו של כלי הרחיפה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף זה, רשאית יחידת נת״א ליתן הוראות למפעיל כלי רחיפה הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), את התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ג) ואת כללי הרחיפה שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 93|לפי 93(א)}}, בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; נתנה יחידת נת״א הוראות כאמור, לא יפעיל אדם כלי רחיפה בניגוד להן.

{{ח:סעיף|93|תקנות לעניין כלי רחיפה והפעלתם}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לצורך שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי רחיפה והגנה על חיי אדם ורכוש, רשאי השר, בהתייעצות עם שר התרבות והספורט ובאישור הוועדה, לקבוע בתקנות כללים להפעלת כלי רחיפה ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – כללי רחיפה).
{{ח:תתת|(2)}} לא יפעיל אדם כלי רחיפה אלא בהתאם לכללי הרחיפה שנקבעו לפי פסקה (1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בדרך האמורה באותו סעיף קטן חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מפעילי כלי רחיפה והתשתיות שישמשו את פעילותם.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע כי כלי המרחף או הנישא באוויר, בין שהוא ממונע ובין שאינו ממונע, שאינו כלי טיס ואינו מנוי בפסקאות (1) עד (6) להגדרה ”כלי רחיפה“, ייחשב כלי רחיפה לעניין חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות פיקוח}}

{{ח:סעיף|94|מינוי מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי למנות, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט על ביצוע הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – ההוראות לפי חוק זה).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל, בהסכמת מנהל השירות המטאורולוגי, רשאי למנות, מבין עובדי השירות המטאורולוגי, מפקחים לעניין ביצוע ההוראות לפי חוק זה הנוגעות למטאורולוגיה לצורכי תעופה אזרחית.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של המנהל אליה וקבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה, כפי שהורה המנהל, ולעניין מפקח שמונה לפי סעיף קטן (ב) – כפי שהורה מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|95|זיהוי מפקח}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל והמעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|96|סמכויות מפקח}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את קיומן של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס לכל מקום, לרבות לכלי טיס, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, ולא ייכנס לתא הטייס בעת טיסה אלא בתיאום עם הטייס המפקד.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ככל שנדרשת התאמה כאמור לפי אותו חוק.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע השר לביטחון הפנים כי הדבר דרוש לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים, להסמיך מפקח שמונה בידי המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, גם בסמכויות המפורטות להלן שיהיו נתונות לו במקרים שבהם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ג)}}, ובלבד שלא יוסמך מפקח בסמכויות כאמור, אלא אם כן הוא בעל כשירות והכשרה מתאימים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(ג)(2) ו־(3)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות לחקור כל אדם הקשור לעבירה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת פקודת מעצר וחיפוש {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת מעצר וחיפוש]}}}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} סירב אדם להיענות לדרישות מפקח על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 97|וסעיף 97}}, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית)|תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית), תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|97|בדיקת אלכוהול וסמים בידי מפקח}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי לדרוש מעובד טיס או מאיש צוות, העומד למלא את תפקידו, הממלא את תפקידו, או שסיים זה עתה למלא את תפקידו –
{{ח:תתת|(1)}} לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(ט)}} ({{ח:פנימי|פרק ו|בסימן זה}} – דגימת נשיפה);
{{ח:תתת|(2)}} לתת לו דגימת רוק, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(ט)}} ({{ח:פנימי|פרק ו|בסימן זה}} – דגימת רוק).
{{ח:תת|(ב)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראה מפקח לנגד עיניו עובד טיס או איש צוות השותה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או במהלך פרק הזמן לפני מילוי תפקידו שבו עליו להימנע משתיית משקה משכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או מצא, לפי דגימת נשיפה או דגימת רוק, כי עובד טיס או איש צוות נתון תחת השפעת אלכוהול או כי מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עובד טיס או איש צוות העומד למלא את תפקידו – רשאי המפקח למנוע ממנו למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין עובד טיס או איש צוות הממלא את תפקידו – יהיה בכך כדי לבסס חשד סביר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בסעיף 98(א)}}, ורשאי המפקח למנוע ממנו להמשיך במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין עובד טיס או איש צוות שסיים זה עתה למלא את תפקידו – יהיה בכך כדי לבסס חשד סביר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בסעיף 98(א)}}.

{{ח:סעיף|98|בדיקת אלכוהול וסמים בידי שוטר}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי עובד טיס או איש צוות עבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ג)(2)}}, רשאי הוא לדרוש ממנו לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך נטילת דגימה לפי סעיף זה מוסמך שוטר לעכב את עובד הטיס או את איש הצוות שממנו נדרשת הדגימה, לפרק זמן כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 73|בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יורשע אדם על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

{{ח:סעיף|99|הוראות לעניין נטילת דגימות}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח או שוטר הדורש מעובד טיס או מאיש צוות לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם (בסעיף זה – דגימה), בהתאם לסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}}, לפי העניין, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}.
{{ח:תת|(ב)}} נטילה של דגימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי־נוחות וכאב.
{{ח:תת|(ג)}} נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק או מתן דגימת שתן ייעשו במקום שבו הנבדק ממלא את תפקידו או עומד למלא את תפקידו או סמוך למקום כאמור; שוטר או מפקח, לפי העניין, רשאי להורות על מקום אחר לנטילת הדגימה, ובלבד שמפקח לא יורה כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לקיום הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
{{ח:תת|(ה)}} בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
{{ח:תת|(ו)}} הנוטל דגימה, ירשום בתום הנטילה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו; דין וחשבון כאמור יכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו ופרטי זהותו של עובד הטיס או איש הצוות שממנו ניטלה הדגימה;
{{ח:תתת|(2)}} נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;
{{ח:תתת|(3)}} התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;
{{ח:תתת|(4)}} שמו וכשירותו או דרגתו, לפי העניין, של נוטל הדגימה;
{{ח:תתת|(5)}} שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.
{{ח:תת|(ז)}} העתק הדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ו) יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק החיפוש}} לא יחולו על נטילה של דגימה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לאשר, בהודעה ברשומות, מכשיר שישמש לקבלת דגימה של אוויר הנשוף מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, וכן מכשיר שישמש לקבלת דגימת רוק מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, ורשאי הוא לאשר מכשירים לצורך נטילת דגימות כאמור בידי שוטרים בלבד.
{{ח:תת|(י)}} השר ושר הבריאות, באישור הוועדה, יקבעו הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה, סדר נטילתן ואופן בדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הפעלת מכשיר שאושר לפי סעיף קטן (ט).
{{ח:תת|(יא)}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור הוועדה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי לקבוע כי משקה משכר הוא משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל משקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול במשקה;
{{ח:תתת|(2)}} יקבע שיעור מרבי של ריכוז אלכוהול לעניין ההגדרה ”נתון תחת השפעת אלכוהול“.
{{ח:תת|(יב)}} בית משפט הדן בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ג)(2)}} רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (י)(2).

{{ח:סעיף|100|סירוב לתת דגימה}}
{{ח:ת}} סירב עובד טיס או איש צוות –
{{ח:תת|(1)}} לתת דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי דרישת שוטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בסעיף 98}}, למעט סירוב מטעמים בריאותיים בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99(ה)}}, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ג)(2)}};
{{ח:תת|(2)}} לתת דגימת נשיפה או דגימת רוק לפי דרישת מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97(ג)(1), (2) או (3)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|101|בדיקת אלכוהול וסמים – תחולה על מפעיל כלי רחיפה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97 עד 100}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מפעיל כלי רחיפה שבידיו רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}}, לגבי מילוי תפקידו כמדריך להפעלת כלי רחיפה או לגבי הפעלת כלי רחיפה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|102|נאמני בטיחות תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, בהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאי למנות נאמני בטיחות תעופה; נאמן בטיחות תעופה שמונה לפי סעיף זה רשאי, לאחר שהציג את תעודת מינויו כנאמן בטיחות תעופה ובעת שהוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו, לדרוש ממי שהפר לנגד עיניו הוראה מההוראות לפי חוק זה, להזדהות לפניו, לצורך דיווח על כך לרשות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא ימונה אדם כנאמן בטיחות תעופה אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
{{ח:תתת|(2)}} התברר לנאמן בטיחות תעופה כי הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, יודיע על כך למנהל ולא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, אחת היא אם התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד אחר“ – לרבות תפקיד אחר של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של נאמן בטיחות התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה נאמן בטיחות תעופה אלא אם כן קיבל הכשרה למילוי תפקידו כפי שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} נאמן בטיחות תעופה יפעל לפי הנחיות המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן בטיחות תעופה לא זכאי לשכר או למשכורת בעד מילוי תפקידו, והרשות לא תשלם בעדו דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אך הוא זכאי להחזר הוצאות שהוציא אגב מילוי תפקידו, בשיעורים ובאופן שקבע השר.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להעביר נאמן בטיחות תעופה מתפקידו גם בלא הסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מילוי תפקידו של נאמן בטיחות תעופה, סייגים ותנאי כשירות נוספים למינויו, התעודה שתינתן לו, צורת התג שעליו לענוד ואופן ענידתו.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חקירת אירוע בטיחותי}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|103|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם מעורב“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים או המפעיל האווירי של כלי טיס המעורב באירוע בטיחותי או כל איש צוות בכלי הטיס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} כל אדם המעורב בתחזוקה, בתכן או בייצור של כלי טיס המעורב באירוע בטיחותי או באימון אנשי הצוות שלו;
{{ח:תתת|(3)}} כל אדם המעורב במתן שירותי נת״א או שירותי קרקע לכלי הטיס המעורב באירוע בטיחותי;
{{ח:תתת|(4)}} עובד הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – תאונת טיס או תקרית טיס לרבות חמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי חמור“ – תאונת טיס או תקרית חמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם תורם“ – פעולה, מחדל, אירוע, תנאי או שילוב שלהם, אשר לו הוסרו, נמנעו או לא התקיימו, ההסתברות לקרות אירוע בטיחותי הייתה פחותה או שהיו נמנעות או מופחתות התוצאות השליליות של האירוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המלצת בטיחות“ – הצעה של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, שמטרתה למנוע אירועים בטיחותיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן הפעלה“ – כל אחד מפרקי הזמן המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בכלי טיס מאויש – פרק הזמן מרגע עלייתו של אדם לכלי טיס בכוונה לטוס בו ועד לרדתו של האדם האחרון מכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} בכלי טיס בלתי מאויש – פרק הזמן מהרגע שכלי הטיס מוכן לתזוזה לצורך טיסה ועד לעצירתו המלאה בסוף הטיסה וכיבוי מערכת ההנעה העיקרית שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוקר הראשי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר ממונה“ – מי שמונה לחוקר ממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – לרבות תעודה, חומר מחשב, מסמך לרבות פלט, וכל דבר העשוי לשמש ראיה בחקירה בטיחותית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקירה בטיחותית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – לרבות כלי רחיפה שהפעלתו טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} {{ח:פנימי|סעיף 88|או 88}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת האירוע“ (State of Occurrence) – מדינה שבשטחה הטריטוריאלי אירע אירוע בטיחותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה מעורבת“ – מדינת הרישום, מדינת המפעיל, מדינת התכן או מדינת הייצור, של כלי טיס המעורב באירוע בטיחותי, וכן כל מדינה אחרת הנוגעת בדבר כפי שנקבע בהוראות נספח 13 לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הייצור“ (State of Manufacture) – מדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט כלפי הגורם האחראי להרכבתו הסופית של כלי הטיס, המנוע או המדחף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת התכן“ (State of Design) – מדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט כלפי הגורם האחראי לתיכון הדגם הבסיסי (Type) של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המסה המרבית המותרת להמראה“ (Maximum Mass), לעניין כלי טיס – המסה המרבית המותרת להמראה לפי ספר הטיסה של אותו כלי טיס או לפי מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיבה“ – פעולה, מחדל, אירוע או תנאי, או צירוף של אלה, שהובילו לאירוע בטיחותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – אירוע הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בזמן הפעלה של כלי הטיס, ובמהלכו אירע אחד מאלה, הכל כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(3)}}:
{{ח:תתת|(1)}} אדם נהרג או נפצע פציעה קשה;
{{ח:תתת|(2)}} נגרם לכלי הטיס נזק חמור או כשל מבני;
{{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס נעדר או שלא ניתן להגיע אליו; לעניין זה, ייחשב כלי טיס נעדר אם לא נמצאו שבריו והחיפושים הרשמיים אחריו הופסקו על ידי הגורם המוסמך לכך במדינת האירוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרית טיס“ – אירוע שאינו תאונת טיס, הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בזמן הפעלה של כלי הטיס והשפיע או עלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרית חמורה“ – תקרית טיס בנסיבות המצביעות על כך שהייתה הסתברות גבוהה לכך שתתרחש תאונת טיס.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חקירה בטיחותית ומטרתה}}

{{ח:סעיף|104|חקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} חקירה של אירוע בטיחותי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} היא הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו, הסקת מסקנות, לרבות קביעת הסיבות לאירוע הבטיחותי או הגורמים שתרמו להתרחשותו, ומתן המלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה מהחקירה והנוגעות לעניין, ככל שלדעת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יש בכך צורך ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – חקירה בטיחותית).

{{ח:סעיף|105|מטרת חקירה בטיחותית}}
{{ח:ת}} מטרתה הבלעדית של חקירה בטיחותית היא מניעת אירועים בטיחותיים, ואין תכליתה ייחוס אחריות אזרחית, פלילית או משמעתית לאירועים כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הודעות על אירוע בטיחותי חמור|תיקון: תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|106|הודעה על אירוע בטיחותי חמור|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם מעורב שיש לו ידיעה על התרחשות אירוע בטיחותי חמור, ימסור על כך בלא דיחוי הודעה בעל פה, בעצמו ככל האפשר, והודעה בכתב, לרשות לחקירה בטיחותית; בהודעה כאמור יציין, בין השאר, את מקום האירוע, זמן האירוע ופרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מאדם מעורב להודיע כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על האירוע הבטיחותי החמור, בכתב, לרשות לחקירה בטיחותית, מייד לאחר שחדלו להתקיים הנסיבות שהביאו לנבצרות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר דיווח על אירוע בטיחותי חמור שלגביו נמסרה לו הודעה כאמור בסעיף זה, לשר ולמנהל, בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת אדם מעורב לדווח על האירוע הבטיחותי גם לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וחוקרים|תיקון: תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|107||תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|108|תפקידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יהיה ממונה על ביצוע חקירות בטיחותיות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי תפקידיו יפעל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה, ככל שהן ישימות בישראל, למעט הוראות כאמור שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין־לאומי, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, כי ישראל פועלת באופן שונה.

{{ח:סעיף|109|אי־&lt;wbr&gt;תלות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בביצוע חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אין מרות על מנהל הרשות לחקירה בטיחותית ועל ממלא מקומו, זולת מרותו של הדין; הוראות סעיף זה יחולו גם על חוקר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|110|פתיחה בחקירה בטיחותית, הפסקתה וחידושה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נודע מנהל הרשות לחקירה בטיחותית על אירוע בטיחותי שישראל מחויבת לפתוח לגביו בחקירה בטיחותית לפי הוראות נספח 13 לאמנה, יפתח בחקירה בטיחותית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית הודעה על אירוע בטיחותי שאינו אירוע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפתוח בחקירה בטיחותית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם מצא שיש בחקירה כדי לקדם את בטיחות התעופה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פתיחה בחקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי שמעורב בו כלי טיס בלתי מאויש וניהולה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו בשינויים, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב2)}} נודע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית על אירוע הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בעת שכלי הטיס היה בתנועה ושלא בזמן הפעלה, בשדה תעופה שניתנים בו שירותי פיקוח ובקרה על תעבורה אווירית, רשאי הוא לפתוח בחקירה בטיחותית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם מצא שיש בחקירה כדי לקדם את בטיחות התעופה, ויראו אירוע כאמור כאירוע בטיחותי לעניין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ולעניין {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להפסיק חקירה בטיחותית אם הוא סבור כי אין בה כדי לקדם את בטיחות התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} לחדש חקירה בטיחותית שהופסקה או שנסתיימה, אם התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לו במועד החקירה הקודמת;
{{ח:תתת|(3)}} להורות על חקירה בטיחותית נוספת או השלמת חקירה, של אותו אירוע בטיחותי, בידי אותם חוקרים או בידי חוקרים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירה בטיחותית לפי סעיף זה, לגבי אירוע בטיחותי שהתרחש בישראל, ימסור בלא דיחוי הודעה (Notification) לגבי האירוע הבטיחותי למדינה מעורבת, ולעניין אירוע בטיחותי כאמור שמעורב בו כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק״ג או כלי טיס בעל הנעה סילונית – גם לארגון התעופה הבין־לאומי; הודעה כאמור תיערך לפי הוראות נספח 13 לאמנה.

{{ח:סעיף|111|הגבלת גישה לכלי טיס ולראיות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי חמור, לא ייגש אדם לכלי הטיס שהיה מעורב באירוע, לרבות לחלקיו או לשבריו, למקרקעין שבהם הם נמצאים או למקרקעין שבקרבתם, לא יביא לשינוי במצב כלי הטיס ולא ייגע בחפץ העשוי לשמש ראיה בחקירה הבטיחותית, אלא לשם הצלת חיים או טיפול בנפגעים, מניעת הרס כלי הטיס או מטרות אחרות שקבע השר, ובהן הגנה על שלום הציבור, והכל בתנאים שקבע, או אם מנהל הרשות לחקירה בטיחותית התיר זאת ובהתאם לתנאים שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} אירע אירוע בטיחותי חמור בשדה תעופה, במנחת או במקרקעין אחרים, יפעיל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את סמכותו לפי סעיף קטן (א) באופן שיצמצם ככל האפשר את מידת הפגיעה בפעילותו התקינה של שדה התעופה או המנחת או את מידת הפגיעה בשימוש הסביר במקרקעין האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}}.

{{ח:סעיף|112|הגבלת גישה לנחקר|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי חמור או פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירת אירוע בטיחותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לא יפעיל מפקח שמונה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} או גוף חוקר, למעט שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, את סמכויותיו לפי דין לעניין קבלת עדויות וידיעות הקשורות לאירוע האמור, מאדם מעורב או מאדם שהיה עד לאירוע, אלא אם כן מנהל הרשות לחקירה בטיחותית התיר זאת ובהתאם לתנאים שהורה, והכל באחד מפרקי הזמן המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אירוע בטיחותי שאירע בפרק הזמן האמור בפסקה (1) להגדרה ”זמן הפעלה“ – 48 שעות ממועד נחיתתו בישראל של אדם מעורב או אדם שהיה עד לאירוע;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אירוע בטיחותי שאירע בפרק הזמן האמור בפסקה (2) להגדרה ”זמן הפעלה“ – 48 שעות מקרות האירוע;
{{ח:תתת|(3)}} נבצר מאדם למסור ידיעות ועדויות לגבי אירוע בטיחותי, לרבות עקב מצבו הבריאותי – 48 שעות מהמועד שבו חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו לנבצרות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אירע אירוע בטיחותי חמור או פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירת אירוע בטיחותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לא יקבל בעל רישיון לפי חוק זה ידיעות ועדויות מכל עובד שלו שהוא אדם מעורב או שהיה עד לאירוע, אלא לאחר שחלף אחד מפרקי הזמן המפורטים בסעיף קטן (א), לפי העניין, ואולם הוא רשאי לקבל ידיעות ועדויות גם בטרם חלף אחד מפרקי הזמן האמורים, ככל שהדבר נדרש לשם קבלת החלטה בדבר פעולות מיידיות לשמירה על חיי אדם ועל בטיחות התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}}.

{{ח:סעיף|113|סמכות לאסור הפעלת כלי טיס לצורך חקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לצורך ניהול החקירה הבטיחותית ומיצוי הליכיה, להורות על איסור הפעלת כלי הטיס לתקופה ובתנאים שיורה; על הפעלת סמכות לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|114|סמכויות לשם חקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידו יהיו נתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לעניין חקירה בטיחותית, הסמכויות המפורטות להלן, ובלבד שלא יפעילן אלא אם כן הזדהה קודם לכן:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 9(א)(1) ו־(4) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}};
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לחקירה;
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת, ובכלל זה הסמכות לערוך בדיקות אלכוהול וסמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(א), (ב) ו־(ו) עד (יא)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(5)}} הסמכות להיכנס לכל מקום, לרבות לכלי טיס, לצורך ביצוע החקירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(6)}} הסמכות לתפוס כל חפץ הנחוץ לביצוע החקירה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(7)}} לעניין אירוע בטיחותי חמור – הסמכות לנקוט אמצעים לשם שמירה על המקום שבו אירע האירוע, על כלי הטיס, על כל חלק ממנו ועל כל דבר העשוי לשמש ראיה בחקירה או לשם שינוע כלי הטיס או כל חלק ממנו לצורך החקירה, או להורות לבעל כלי הטיס או למפעיל האווירי של כלי הטיס לנקוט אמצעים כאמור; על הפעלת סמכות לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ב)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין תאונת טיס שנהרג בה איש צוות או נוסע בכלי הטיס – הסמכות לפנות אל המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות, לצורך חקירת סיבת מותו ונסיבות מותו של איש הצוות, או בנסיבות מיוחדות – של הנוסע בכלי הטיס, ובכלל זה ביצוע פרוצדורות רפואיות, לרבות נתיחה, בהתאם לשיקול דעתו של הגורם הרפואי, וכן הסמכות לקבל לידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את תוצאות הבדיקות או הנתיחה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}}, ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה|חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי״ג–1953}}, לעניין ביצוע נתיחה.
{{ח:תת|(ב)}} על תפיסת חפץ לפי סעיף קטן (א)(6) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יערוך רשימה של החפצים שנתפסו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו;
{{ח:תתת|(2)}} נתפס חפץ שניתן ליצור ממנו העתק, יאפשר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית למי שממנו נתפס החפץ, לבעל אותו חפץ או למנהל, לבקשתו, להעתיקו, ואולם רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לדחות את העתקת החפץ לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;
{{ח:תתת|(3)}} נתפס חפץ שניתן ליצור ממנו העתק, במסגרת חקירת אירוע בטיחותי חמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לדחות את העתקתו לתקופה העולה על 90 ימים עד לסיום החקירה הבטיחותית (בפסקה זו – תקופת הדחייה), ככל הנדרש ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה; הארכת תקופת הדחייה לתקופה העולה על שנה טעונה אישור של בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|סעיף 32א לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|באותו סעיף}} יהיו נתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית; בפסקה זו, ”מחשב“ ו”חומר מחשב“ – למעט מחשב המותקן או נישא בכלי טיס, או חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור, ולמעט חומר מחשב של בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א, הקשור למתן שירותי נת״א;
{{ח:תתת|(5)}} פורסם הדוח הסופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}}, יחזיר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בתוך 45 ימים ממועד פרסומו, חפץ שנתפס לפי סעיף זה לידי מי שמידיו נתפס או לידי בעליו, זולת אם בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ הורה אחרת; התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס כאמור, יחליט בדבר בית המשפט האמור, על פי בקשת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), חפץ שהוא שברי כלי טיס לא יוחזר אלא לבקשת בעליו ועל חשבונו, זולת אם בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ הורה אחרת; בעל חפץ כאמור המבקש לקבלו חזרה יגיש למנהל הרשות לחקירה בטיחותית את בקשתו בתוך 45 ימים ממועד פרסום הדוח הסופי; לא הגיש הבעלים בקשה כאמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לנהוג בחפץ לפי שיקול דעתו;
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (5) ו־(6), בית משפט רשאי להורות, לבקשת צד מעוניין, כי חפץ שנתפס על ידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי סעיף זה, לא יוחזר לידי בעליו אלא יועבר לצד מעוניין, לפי בקשתו, או יישאר בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית עד לסיום הליך משפטי שהחפץ עשוי לשמש בו כראיה, או עד למועד אחר שיחליט בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא ימסור חפץ אשר נתפס לפי סעיף זה או העתק של חפץ כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(5) עד (7).

{{ח:סעיף|115|הסמכת חוקרים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להסמיך, מבין עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חוקרים לביצוע חקירות בטיחותיות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך חוקר לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית אליה וקבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל ידע וניסיון בתחום התעופה וממלא אחר תנאי כשירות לרבות הכשרה מקצועית מתאימה, הכל כפי שהורה מנהל הרשות לחקירה בטיחותית באישור השר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הטיס (תנאי כשירות לחוקרים לביצוע חקירות בטיחותיות)|הוראות הטיס (תנאי כשירות לחוקרים לביצוע חקירות בטיחותיות), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)|תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} הוא עמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.
{{ח:תת|(ג)}} בביצוע חקירות בטיחותיות, יפעל חוקר שהוסמך לפי סעיף זה בפיקוחו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית ולפי הוראותיו.
{{ח:תת|(ד)}} החליט מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפתוח בחקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי, ימנה, מקרב החוקרים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א), חוקר שיהיה ממונה על ביצוע החקירה הבטיחותית של אותו אירוע (בסעיף זה – חוקר ממונה), ורשאי מנהל הרשות, אם הדבר נדרש, למנות חוקר נוסף, אחד או יותר, מקרב החוקרים שהוסמכו כאמור, לביצוע החקירה הבטיחותית; בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), חוקרים נוספים שימונו לפי סעיף קטן זה יפעלו לפי הנחיות החוקר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינה מנהל הרשות לחקירה בטיחותית חוקר ממונה או חוקר נוסף, אחד או יותר לפי סעיף קטן (ד), רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית להסמיכם, לצורך ביצוע החקירה הבטיחותית, בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|פסקאות (1) עד (6) של סעיף 114(א)}}, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|פסקה (6)}}, לא יסמיכם אלא לתפיסת חפץ ולעריכת רשימה של החפצים שנתפסו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעניק לחוקר הממונה ולחוקרים הנוספים שהוסמכו לפי סעיף זה תעודה חתומה על ידיו, המעידה על תפקידם וסמכויותיהם; חוקר ממונה או חוקר אחר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו, אלא לאחר שהציג, על פי דרישה, תעודה כאמור.

{{ח:סעיף|116|ערעור על הפעלת סמכויות חוקרים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)(5) ו־(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 114|או 114(ב)}}, או מהפעלת אותן סמכויות בידי חוקר שמנהל הרשות לחקירה בטיחותית הסמיכו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115(ה)}}, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: דוח חקירה בטיחותית}}

{{ח:סעיף|117|דוח ראשוני בחקירת אירוע בטיחותי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר תחילת חקירה בטיחותית ואיסוף הממצאים הראשוניים, לעניין אירוע בטיחותי שיש להגיש לגביו דוח חקירה ראשוני לפי הוראות נספח 13 לאמנה, יכין מנהל הרשות לחקירה בטיחותית דוח חקירה ראשוני ויגישו לשר ולמנהל, כפי שקבע השר; לעניין זה, ”דוח חקירה ראשוני“ – דוח הכולל נתונים ראשוניים שהתקבלו בשלבים הראשוניים של החקירה הבטיחותית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בחקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק״ג, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את דוח החקירה הראשוני, באנגלית, למדינה מעורבת ולארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} בחקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו אינה עולה על 2,250 ק״ג, ועולות בה סוגיות הנוגעות לכשירות האווירית של כלי הטיס או סוגיות אשר לפי שיקול דעתו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית עשוי להיות למדינה חברה עניין בהן, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את דוח החקירה הראשוני, באנגלית, למדינה מעורבת.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר את דוח החקירה הראשוני כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מיום קרות האירוע הבטיחותי; ואולם, סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית כי העברת המידע הכלול בדוח החקירה הראשוני נדרשת באופן מיידי מטעמי בטיחות, יעביר את דוח החקירה הראשוני בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ד)}} דוח המועבר לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יכלול מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

{{ח:סעיף|117א|הצהרות ביניים בחקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא פורסם דוח סופי בתום 12 חודשים ממועד תחילתה של חקירה בטיחותית, יכין מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בתום אותה תקופה ובכל שנה לאחר מכן ועד מועד פרסום הדוח הסופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118}}, הצהרת ביניים שתכלול את תיאור התקדמות החקירה הבטיחותית והסוגיות הבטיחותיות שעלו מהחקירה עד לאותו מועד; מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם את הצהרות הביניים באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ביניים לפי סעיף קטן (א) לא תכלול את המידע והפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמות המעורבים באירוע הבטיחותי או פרטים אחרים המזהים אותם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שפרסומם מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

{{ח:סעיף|118|דוח סופי בחקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בתום החקירה הבטיחותית, בין אם נערכה על ידו ובין אם נערכה על ידי חוקרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 115|בסעיף 115}}, יכין מנהל הרשות לחקירה בטיחותית דוח חקירה סופי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – הדוח הסופי), באופן ובמתכונת שקבע השר, בין השאר בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופי ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור מנהל הרשות לחקירה בטיחותית טיוטה של החלק בדוח הסופי הכולל את המידע העובדתי, ובחקירת אירוע בטיחותי שיש חובה לפתוח לגביו בחקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}} – טיוטה מלאה של הדוח הסופי, למנהל וכן לכל אדם שיש כוונה לקבוע לגביו בדוח הסופי כי במעשה או במחדל שלו תרם לאירוע הבטיחותי, ובלבד שלא יועבר לאותו אדם מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; בפסקה זו, ”תרם“ – במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחרים.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יודיע למי שנמסרה לו טיוטה כאמור בפסקה (1) על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך התקופה שיורה, ורשאי הוא לשמוע תגובות בעל פה, לרבות במסגרת דיון משותף לכל הגורמים שהטיוטה כאמור הועברה אליהם.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בחקירת אירוע בטיחותי שיש חובה לפתוח לגביו בחקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א) או (ב1)}}, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופי ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), טיוטה מלאה של הדוח הסופי למדינה מעורבת.
{{ח:תתת|(2)}} התקבלו הערות לטיוטת הדוח הסופי ממדינה מעורבת (בסעיף קטן זה – מדינה מעירה) בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועברה למדינה המעירה הטיוטה כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר אם מנהל הרשות לחקירה בטיחותית הסכים לכך, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לשלב את הערות המדינה המעירה בדוח הסופי; החליט מנהל הרשות לחקירה בטיחותית שלא לשלב את ההערות כאמור בדוח הסופי, וביקשה זאת המדינה המעירה, יצרף את ההערות שעוסקות בהיבטים הנוגעים למידע העובדתי בלבד כנספח לדוח הסופי.
{{ח:תתת|(3)}} לא התקבלו ממדינה מעורבת הערות לטיוטת דוח סופי בתוך התקופה כאמור בפסקה (2), רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לגבש את הדוח הסופי לפי שיקול דעתו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לאשר למדינה מעורבת להעביר את טיוטת הדוח שהכין כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשתה, לגורם אחר כפי שיאשר.
{{ח:תתת|(5)}} קיבל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית טיוטת דוח סופי להתייחסותו ממדינה מעורבת, יעביר את התייחסותו לטיוטת הדוח למדינה האמורה בתוך 60 ימים מהמועד שבו קיבל את הטיוטה כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר אם הגורם המוסמך באותה מדינה הסכים לכך.
{{ח:תתת|(6)}} השר רשאי לקבוע מועדים שונים מהמועדים הקבועים בפסקאות (2) ו־(5), בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.
{{ח:תת|(ב2)}} הרשות לחקירה בטיחותית תעביר לנפגעים באירוע בטיחותי כאמור בסעיף קטן (ב1) ולקרובי המשפחה של הנפגעים או ההרוגים באירוע כאמור מידע הנוגע לחקירת האירוע בטרם פרסומו של הדוח הסופי הנוגע אליו; היו הנפגעים או קרובי משפחתם של הנפגעים או ההרוגים תושבי מדינה זרה, תעביר להם הרשות לחקירה בטיחותית את המידע באמצעות הרשות המוסמכת לביצוע חקירה בטיחותית באותה מדינה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) ותיקון טיוטת הדוח הסופי ככל שמצא לנכון, יגיש מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את הדוח הסופי לשר ולמנהל, ויעבירו לכל גוף אחר הנוגע בדבר ולכל מדינה מעורבת, ובחקירה בטיחותית שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק״ג – גם לארגון התעופה הבין־לאומי.
{{ח:תתת|(2)}} הדוח הסופי יכלול, בין השאר, מסקנות והמלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה במהלך החקירה הבטיחותית, ולא ייכלל בו מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
{{ח:תת|(ג1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נקבעה במסגרת הדוח הסופי המלצת בטיחות שיש לה השלכות משמעותיות ברמה העולמית, המחייבת נקיטת פעולות במהירות הראויה לשם שיפור הבטיחות, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את ההמלצה גם אל ארגון התעופה הבין־לאומי, אף אם הדוח אינו עוסק בחקירה בטיחותית שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק״ג.
{{ח:תת|(ד)}} הדוח הסופי יכלול את המידע הנדרש לפי נספח 13 לאמנה, ולא יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמות המעורבים באירוע הבטיחותי;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים המזהים את המעורבים באירוע הבטיחותי שאינם פרטים כאמור בפסקה (1) ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, למעט פרט שהכללתו בדוח הסופי הכרחית לצורך ניתוח האירוע הבטיחותי או הסקת מסקנות בעניינו.

{{ח:סעיף|119|פרסום הדוח הסופי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם את הדוח הסופי באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית וכן יעמיד את הדוח לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ובלבד שלא יפרסם את הדוח או חלק ממנו ולא יעמידו לעיון הציבור כאמור, אם יש בכך כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

{{ח:סעיף|119א|העברת דוח נתונים לארגון התעופה הבין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} נפתחה חקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק״ג או לעניין תקרית חמורה שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק״ג, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, עם סיום החקירה הבטיחותית, לארגון התעופה הבין־לאומי, נוסף על דוח סופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} אם נדרש להעבירו לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|הסעיף האמור}}, גם דוח נתונים (Accident/Incident Data Report (ADREP)), הכולל נתונים הנובעים מהדוח הסופי לעניין תאונה או תקרית כאמור, לפי הוראות ארגון התעופה הבין־לאומי.

{{ח:סעיף|120|תקנות לעניין דוחות בחקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח החקירה הראשוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, הצהרת ביניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, דוח נתונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}}, טיוטת הדוח הסופי, הדוח הסופי וההליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב) או (ב1)}}, ובכלל זה לעניין אופן הגשת המסמכים והדוחות כאמור, הפרטים שייכללו בהם ומסירתם לארגון התעופה הבין־לאומי ולמדינות חברות, ורשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע דוחות נוספים שיוכנו ויוגשו במהלך חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}}}

{{ח:סעיף|121|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|מחוק ועדות חקירה}}}}
{{ח:ת}} על חקירה בטיחותית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 8|סעיף 8 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|122|המלצות בטיחות נוספות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לגבש המלצות בטיחות נוספות אף שלא כחלק מדוח סופי של חקירה בטיחותית, אם לדעתו יש צורך בכך למניעת אירועים בטיחותיים; לעניין זה, ”המלצות בטיחות נוספות“ – המלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה במהלך חקירה בטיחותית או על כל מקור מידע אחר, לרבות מחקר בטיחותי, או ניתוח של מידע כאמור, או על מידע שעלה מסדרת חקירות בטיחותיות.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר את המלצות הבטיחות הנוספות לכל גוף הנוגע להמלצה, לרבות לגוף כאמור במדינה חברה, ואם ההמלצות נוגעות למסמכים של ארגון התעופה הבין־לאומי – יעבירן גם לארגון האמור; המלצות הבטיחות הנוספות יועברו באנגלית, אם הדבר נדרש.
{{ח:תת|(ג)}} המלצות בטיחות נוספות לא יימסרו ולא יתקבלו כראיה במשפט ולא ישמשו בהליך מינהלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123(א)}} או בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}.

{{ח:סעיף|122א|יישום המלצות בטיחות וקבלת המלצות ממדינה חברה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או כל גוף אחר שהועברה אליו המלצת בטיחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ג)}} או המלצת בטיחות נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}} (בסעיף זה – הגוף המקבל), יבחן את ההמלצות, יחליט בנוגע ליישומן וימסור את החלטתו המנומקת, בכתב, למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת ההמלצה, ולגבי גוף כאמור במדינה חברה – לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד האמור; המנהל יעביר את החלטתו המנומקת גם לשר.
{{ח:תת|(ב)}} הגוף המקבל יעביר למנהל הרשות לחקירה בטיחותית עדכון בנוגע להמלצות הבטיחות שהחליט ליישם, ובכלל זה עדכון לעניין אופן יישומן וההתקדמות ביישום, מדי שישה חודשים ועד תום הליך היישום.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי, לבקשת הגוף המקבל, להאריך את התקופות הנקובות בסעיף קטן (א) או (ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יתעד את המלצות הבטיחות שהעביר וכן את התשובות שהתקבלו לאותן המלצות, כאמור בסעיף זה, ויעקוב אחר יישום המלצות שעודכן בדבר ההחלטה ליישמן.
{{ח:תת|(ה)}} הועברה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית המלצה מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה בהמשך לחקירה בטיחותית שערכה, יעביר אותה לגורם הנוגע ליישומה בישראל; מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יחליט בנוגע לאופן היישום של ההמלצה וההתקדמות ביישום, ויעביר את החלטתו המנומקת לרשות המוסמכת במדינה החברה אשר העבירה את ההמלצה כאמור, לא יאוחר מ־90 ימים ממועד קבלת ההמלצה.
{{ח:תת|(ו)}} השר, לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה, רשאי להתקין תקנות לעניין המעקב אחר הטיפול בהמלצות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|123|חיסיון ואי־&lt;wbr&gt;קבילות של חומר חקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך מינהלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תתתת|(2)}} הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:תתתת|(3)}} הפעלת סמכות מינהלית כלפי איש צוות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר חקירה בטיחותית“ – הודעה שנמסרה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, עדויות שנגבו בחקירה בטיחותית, פרוטוקול החקירה, דוח החקירה הראשוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, טיוטת הדוח הסופי ודוחות נוספים שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, תגובות שהתקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב)}}, הערות שהתקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב1)}}, ניתוח מידע שערך מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וכל חומר אחר שהוכן או נוצר במהלך החקירה בשיתוף פעולה עם הנחקר או חומר שהתקבל ועבר עיבוד בידי הרשות לחקירה בטיחותית במהלך החקירה.
{{ח:תת|(ב)}} חומר חקירה בטיחותית לא יימסר ולא יתקבל כראיה במשפט ולא ישמש בהליך משמעתי, בהליך מינהלי או בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במשפט פלילי בשל שיבוש חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ד)(2)}}.

{{ח:סעיף|124|אי־&lt;wbr&gt;קבילות הדוח הסופי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדוח הסופי לא יתקבל כראיה במשפט, למעט בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, בעתירה מינהלית או בערעור מינהלי על החלטות לפי חוק זה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, ולא ישמש בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו, ולעניין הליך כלפי עובד טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} – לא ישמש אלא בהתקיים הנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו במשפט פלילי בשל שיבוש חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ד)(2)}}.

{{ח:סעיף|125|סודיות חומר חקירה בטיחותית}}
{{ח:ת}} אדם שבידו חומר חקירה בטיחותית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123(א)}}, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא בהתאם להוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|126|חשד לביצוע עבירה פלילית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}} –
{{ח:תתת|(1)}} סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, במהלך חקירה בטיחותית או בסיומה, כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(א)}}, יעביר כל חומר שברשותו הנוגע לחקירה ליועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, במהלך חקירה בטיחותית או בסיומה, כי מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(א)}}, ומצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים לכך בשל האינטרס הציבורי, כפי שקבע השר בהסכמת שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, יעביר כל חומר שברשותו הנוגע לחקירה ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר שהועבר כאמור בסעיף קטן (א) מגלה חשד לביצוע עבירה המצדיק חקירה פלילית על ידי גוף חוקר, רשאי הוא להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בחקירה כאמור; בהוראה לפי סעיף קטן זה יתאר היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך את נסיבות האירוע הבטיחותי שבעקבותיו נערכה החקירה הבטיחותית, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה, ובלבד שלא יצורף להוראה כאמור דבר מחומר החקירה והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

{{ח:סעיף|127|מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה על החקירה במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה בעקבות אירוע בטיחותי, רשאי הוא להודיע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית כי לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} או כי ימלא את תפקידיו ויעשה שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בתיאום עם משטרת ישראל, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(א)}}, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(א)(37)}}, רק אם המעשה שבשלו התעורר חשד לביצוע העבירה היווה גורם לאירוע הבטיחותי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|128|העברת מידע למדינה אחרת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי מחוץ לשטח ישראל, ונסיבות האירוע הבטיחותי נחקרות בידי המדינה שבה אירע האירוע, ואם האירוע אירע במקום שאין לגביו סמכות שיפוט של מדינה – בידי מדינת הרישום, יספק מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לאותה מדינה, לפי בקשתה, כל מידע הנוגע בדבר והקשור לכלי הטיס שהיה מעורב באירוע, לצוותו, למטען שהובל בו ולכל גורם אחר שהשפיע על הפעלת כלי הטיס, ובלבד שאותה מדינה התחייבה שלא ייעשה במידע שימוש אלא לצורך החקירה בלבד, בהתאם להוראות האמנה; מי שבידיו מידע כאמור, ימסור אותו למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לפי דרישתו, לצורך העברתו למדינה החוקרת לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע המועבר לפי אותו סעיף קטן לא יכלול מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

{{ח:סעיף|128א|העברת הסמכות לביצוע של חקירת אירוע בטיחותי חמור|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי חמור בישראל, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, אם סבר כי מתקיימים טעמים מיוחדים, להעביר את הסמכות לבצע את החקירה, כולה או חלקה, לידי הרשות המוסמכת במדינה חברה או לארגון אזורי לחקירת תאונות טיס ותקריות טיס (RAIO) (בסעיף זה – רשות חקירה אחרת), כפי שיסוכם בין הצדדים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב); מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יפרסם הודעה על החלטתו להעביר את הסמכות לביצוע חקירה כאמור ואת הטעמים המיוחדים לכך באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית.
{{ח:תת|(ב)}} העביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את הסמכות לביצוע החקירה לרשות חקירה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יסייע לרשות החקירה האחרת לקדם את החקירה ככל הנדרש;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בישראל, לעניין חקירה בטיחותית המבוצעת בידי רשות החקירה האחרת, תיעשה בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או בידי חוקרים שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}};
{{ח:תתת|(3)}} הועברה הסמכות לביצוע החקירה במלואה לרשות החקירה האחרת, תפרסם רשות החקירה האחרת את דוח החקירה הסופי של האירוע הבטיחותי החמור, והרשות לחקירה בטיחותית לא תהיה אחראית לפרסומו; באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית יפורסמו הודעה על פרסום הדוח הסופי על ידי רשות החקירה האחרת וקישור לדוח הסופי כפי שפורסם באתר האינטרנט של רשות החקירה האחרת.

{{ח:סעיף|128ב|ביצוע חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי חמור שאירע במדינה חברה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} אירע אירוע בטיחותי חמור במדינה חברה, רשאית הרשות לחקירה בטיחותית, לבקשת הרשות המוסמכת במדינה החברה, לבצע חקירה בטיחותית של האירוע הבטיחותי, כולה או חלקה, כפי שיסוכם בין הצדדים.

{{ח:סעיף|128ג|ביצוע חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי חמור שאירע בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת או בשטח של מדינה שאינה מדינה חברה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי חמור בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת, או בשטח של מדינה שאינה מדינה חברה, והייתה מדינת ישראל מדינת הרישום של כלי טיס המעורב באירוע הבטיחותי החמור, תבצע הרשות לחקירה בטיחותית חקירה בטיחותית של האירוע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; ואולם, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להעביר את הסמכות לביצוע החקירה, כולה או חלקה, לרשות המוסמכת במדינה חברה אחרת, אם מצא שהדבר נדרש לשם ביצוע החקירה, כפי שיסוכם בין הצדדים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור ומדינת ישראל היא מדינה מעורבת ואינה מדינת הרישום, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפנות אל מדינת הרישום של כלי הטיס המעורב באירוע, בכתב, בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה, בבקשה כי הרשות לחקירה בטיחותית תבצע את החקירה הבטיחותית, כולה או חלקה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האירוע אירע בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת, או בשטח מדינה שאינה מדינה חברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדינת הרישום של כלי הטיס המעורב באירוע אינה מבצעת חקירה בטיחותית או שלא העבירה את ביצוע החקירה, כולה או חלקה, למדינה אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} הסכימה מדינת הרישום לבקשה כאמור בפסקה (1) או לא השיבה לבקשה בתוך 30 ימים, תבצע הרשות לחקירה בטיחותית את החקירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|128ד|סייגים לפרסום מידע שהתקבל ממדינה חברה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יפרסם מידע שהועבר אליו לגבי אירוע בטיחותי שנחקר על ידי מדינה חברה, ובכלל זה דוחות או טיוטות דוחות או חלק מהם, ולא יאפשר גישה למידע כאמור, אלא אם כן קיבל מאותה מדינה אישור לכך או שהמידע פורסם על ידי המדינה החברה.

{{ח:סעיף|129|תקנות לעניין חקירות בטיחותיות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות בטיחותיות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן ניהול החקירה וסדרי עבודתם של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וחוקרים אחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה;
{{ח:תת|(2)}} השתתפות נציגים של מדינה חברה בחקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} והשתתפות נציגי מדינת ישראל בחקירה דומה הנערכת במדינה חברה;
{{ח:תת|(3)}} הגדרת תאונת טיס; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;
{{ח:תת|(4)}} סוגי תקריות חמורות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בין השאר בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;
{{ח:תת|(5)}} העברת הסמכות לבצע חקירה של אירוע בטיחותי לרשות מוסמכת במדינה חברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 128א|סעיף 128א}} {{ח:פנימי|סעיף 128ג|או 128ג}} וביצוע חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 128ב|סעיף 128ב}} {{ח:פנימי|סעיף 128ג|או 128ג}};
{{ח:תת|(6)}} הודעות שיש למסור למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} והודעות ומידע נוספים שעל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית למסור בהתאם לנספח 13 לאמנה, ובכלל זה הדרכים למסירתם והפרטים שייכללו בהודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות)|תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: אירוע בטיחותי מעורב־צבאי}}

{{ח:סעיף|130|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק ז׳}}|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי מעורב־צבאי“ – אירוע בטיחותי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעורבים בו כלי טיס אזרחי וכלי טיס צבאי;
{{ח:תתת|(2)}} מעורב בו כלי טיס צבאי אגב שימוש בשדה תעופה, במנחת או במיתקן עזר לטיסה אזרחיים;
{{ח:תתת|(3)}} מעורב בו כלי טיס צבאי במרחב אווירי שניתנים בו שירותי נת״א בידי יחידת נת״א שהפעלתה טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(4)}} מעורב בו כלי טיס אזרחי אגב שימוש בשדה תעופה צבאי, במנחת או במיתקן עזר לטיסה שהם תשתית צבאית;
{{ח:תתת|(5)}} מעורב בו כלי טיס אזרחי, במרחב אווירי שניתנים בו שירותי נת״א בידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(6)}} מעורב בו כלי טיס אזרחי, אשר הופעל בידי גורם בצבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ממונה צבאי“ – מפקד חיל האוויר בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, אלא אם כן ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל הורה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היבטים צבאיים“ – היבטים הנוגעים למעורבותם של גורמים בצבא הגנה לישראל או מי מטעמם באירוע בטיחותי מעורב־צבאי, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} מעורבותו של כלי טיס צבאי באירוע, לעניין פסקאות (1) עד (3) להגדרה ”אירוע בטיחותי מעורב־צבאי“;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול או הפעלה של תשתית צבאית, לעניין פסקה (4) להגדרת ”אירוע בטיחותי מעורב־צבאי“;
{{ח:תתת|(3)}} מתן שירותי נת״א על ידי חייל, לעניין פסקה (5) להגדרה ”אירוע בטיחותי מעורב־צבאי“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס אזרחי“ – למעט כלי טיס משטרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס צבאי“ – לרבות כלי טיס של מדינה זרה המוזמן לישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175(ג)(1)}}.

{{ח:סעיף|131|הודעת חייל על אירוע בטיחותי מעורב־&lt;wbr&gt;צבאי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} חייל שהיה עד לאירוע בטיחותי מעורב־צבאי או שהיה מעורב בו, ימסור הודעה על כך לגורם ממונה צבאי, שיעבירה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית בהקדם האפשרי.

{{ח:סעיף|132|חקירת אירוע בטיחותי מעורב־&lt;wbr&gt;צבאי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נודע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית או לגורם ממונה צבאי על אירוע בטיחותי מעורב־צבאי, יודיע מי מהם על כך לגורם השני.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לערוך חקירה בטיחותית נפרדת של אירוע בטיחותי מעורב־צבאי, ויחולו על החקירה הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}; גורם ממונה צבאי רשאי לערוך תחקיר נפרד של אירוע כאמור, ויראו את אותו תחקיר כאילו היה תחקיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|בסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירה בטיחותית או החל הגורם הממונה הצבאי בתחקיר לפי סעיף קטן (ב), יודיע מי מהם על כך לגורם השני.
{{ח:תת|(ד)}} נערכת חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב־צבאי על ידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, או נערך תחקיר של אירוע כאמור על ידי גורם ממונה צבאי, רשאי עורך החקירה או התחקיר, לפי העניין, להסכים כי הגורם השני ישתתף בחקירה או בתחקיר שהוא מנהל, או לסייע, בהתאם לסמכויותיו לפי כל דין, לחקירה או לתחקיר כאמור, והכל בכפוף להסכמה בין שני הגורמים.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|סעיף 539א(ב)(5) לחוק השיפוט הצבאי}}, בכל הנוגע לתחקיר של אירוע בטיחותי מעורב־צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|הסעיף האמור}}, יראו את מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או המנהל כגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|133|חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב־&lt;wbr&gt;צבאי שעורך מנהל הרשות לחקירה בטיחותית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו על חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב־צבאי שעורך מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, ממלא מקומו או חוקרים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}, לא יפעילו סמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} כלפי צבא הגנה לישראל, לרבות כלפי חייל, כלי טיס צבאי, ציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, ביצוע פעולות בדק ותחזוקה בכלי טיס צבאי או תשתית צבאית;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיפים 118(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 119|ו־119}}, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יכלול בטיוטת הדוח הסופי המיועדת למסירה לתגובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב)}} או בדוח הסופי, מסקנות, המלצות וכל פרט אחר הנוגע להיבטים צבאיים של האירוע, למעט עובדות, אלא בהסכמת גורם ממונה צבאי;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 125|ו־125}}, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להעביר לגורם ממונה צבאי חומר חקירה בטיחותית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123(א)}}, ואולם לא ייעשה שימוש בחומר החקירה לשם נקיטת הליכים משמעתיים בצבא הגנה לישראל, וחומר החקירה לא יועבר לגוף חוקר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|בסעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי}}, או לכל גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 126|בסעיף 126(ב)}}, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר חומר שהועבר אליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}}, לגבי אירוע בטיחותי מעורב־צבאי, לפרקליט הצבאי הראשי; מצא הפרקליט הצבאי הראשי כי חומר שהועבר אליו כאמור מעלה חשד לביצוע עבירה המצדיק חקירה פלילית על ידי גוף חוקר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 539א|בסעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי}}, רשאי הוא ליתן לאותו גוף הוראה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(ב)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: אירוע בטיחותי מעורב־משטרתי}}

{{ח:סעיף|134|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳ לפרק ז׳}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי מעורב־משטרתי“ – אירוע בטיחותי שמעורב בו כלי טיס משטרתי, ואינו מנוי בהגדרה ”אירוע בטיחותי מעורב צבאי־משטרתי“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי מעורב צבאי־משטרתי“ – אירוע בטיחותי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעורבים בו כלי טיס משטרתי וכלי טיס צבאי;
{{ח:תתת|(2)}} מעורב בו כלי טיס משטרתי, אגב שימוש בשדה תעופה צבאי, במנחת או במיתקן עזר לטיסה שהם תשתית צבאית;
{{ח:תתת|(3)}} מעורב בו כלי טיס משטרתי, במרחב אווירי שניתנים בו שירותי נת״א בידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ממונה משטרתי“ – המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ממונה צבאי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס אזרחי“ – למעט כלי טיס משטרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחקיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 102|בסעיף 102(א) לחוק המשטרה}}.

{{ח:סעיף|135|חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב־&lt;wbr&gt;משטרתי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יערוך חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב־משטרתי, ובלבד שישתתף בה גורם ממונה משטרתי, אלא אם כן הסכימו ביניהם הגורמים האמורים אחרת; במסגרת השתתפותו בחקירה כאמור, יהיה הגורם הממונה המשטרתי רשאי להפעיל סמכויות הנתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוסכם על עריכת חקירה בטיחותית בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בלבד, או החליטה משטרת ישראל לערוך תחקיר, רשאים מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וגורם ממונה משטרתי להסכים ביניהם על סיוע לגורם העורך את החקירה או את התחקיר, לפי העניין, שבמסגרתו יפעיל הגורם המסייע את סמכויותיו לפי כל דין.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל לערוך תחקיר או בדיקה אחרת מטעמה של אירוע בטיחותי מעורב־משטרתי.
{{ח:תת|(ב)}} על חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב־משטרתי הנערכת לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חקירה בטיחותית של תקרית טיס, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(א)}} על שוטרים אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} גורם ממונה משטרתי לא יפעיל סמכות הנתונה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)(1)}} כלפי מי שאינו שוטר, למעט מי שפעל מטעם משטרת ישראל; גורם ממונה משטרתי לא יפעיל כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}} כלפי אדם כאמור אלא בהסכמת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, ממלא מקומו או חוקרים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}, לא יפעילו סמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} כלפי משטרת ישראל, לרבות כלפי שוטר או כלי טיס משטרתי, אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיפים 118(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 119|ו־119}}, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יכלול מסקנות והמלצות בנוגע למשטרת ישראל בטיוטת הדוח הסופי המיועדת למסירה לתגובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב)}} או בדוח הסופי, אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;
{{ח:תתת|(3א)|(א)}} על אף האמור בהוראות העברת מידע, הרשות לחקירה בטיחותית תעביר את המידע כאמור באותן הוראות לגורם ממונה משטרתי לפני העברתו לגורם אחר או לפני פרסומו, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} גורם ממונה משטרתי רשאי, בתוך פרק הזמן שציינה הרשות לחקירה בטיחותית בפנייתה, להודיע לרשות כי אינו מסכים להעברת מידע מסוים לגורם אחר או לפרסומו, אם אותו מידע נוגע לאופי הפעילות המבצעית של כלי טיס משטרתי שהיה מעורב באירוע הבטיחותי החמור שלגביו הוכן המידע או לסוג פעילות כאמור, או שמדובר במידע שעלול לפגוע בשיטות עבודה של משטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הודיע גורם ממונה משטרתי כי אינו מסכים להעברת מידע כאמור בפסקת משנה (ב), לא תעביר הרשות לחקירה בטיחותית את אותו מידע לגורם אחר ולא תפרסמו; לא התקבלה עמדת הגורם הממונה המשטרתי בתוך פרק הזמן שצוין בפנייה אליו, יראו אותו כמי שהסכים למסירת המידע או לפרסומו כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”הוראות העברת מידע“ – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}}, {{ח:פנימי|סעיף 117א|117א}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118(ב1)(1) ו־(4) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 119א|119א}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 122א|122א(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 128ד|ו־128ד}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – דוחות, הצהרות, טיוטת דוח סופי והמלצות כאמור בהוראות העברת מידע;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 125|ו־125}}, חומר החקירה והדוח הסופי יוכלו לשמש, בהסכמת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בהליך משמעתי, פיקודי או מינהלי שנוקטת משטרת ישראל כלפי שוטר בהתאם לפקודות משטרת ישראל; בפסקת משנה זו, ”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 18|בסעיף 18(א) לחוק המשטרה}}, דיון בבית דין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק האמור}}, הנוגע לחומר חקירה בטיחותית הנערכת לפי סעיף זה, ולעדותו של עד שאיננו שוטר, ייערך בדלתיים סגורות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 126|בסעיף 126(ב)}}, הוראה לגוף חוקר לפתוח בחקירה נגד שוטרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 126|באותו סעיף}}, תינתן לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(6)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, הנוגעות לאירוע מעורב־משטרתי, יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|136|חקירת אירוע בטיחותי מעורב צבאי־&lt;wbr&gt;משטרתי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} על חקירת אירוע בטיחותי מעורב צבאי־משטרתי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק זה}} יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|בסעיפים 131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}} {{ח:פנימי|סעיף 133|ו־133}}, בכל מקום, במקום ”אירוע בטיחותי מעורב־צבאי“ יקראו ”אירוע בטיחותי מעורב צבאי־משטרתי“;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132}} –
{{ח:תתתת|(1)}} בסעיף קטן (ב), אחרי ”{{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}“ יקראו ”ובלבד שבחקירה ישתתף גורם ממונה משטרתי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(א)}}“;
{{ח:תתתת|(2)}} במקום סעיף קטן (ד) יקראו: ”(ד) נערכת חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב צבאי־משטרתי או נערך תחקיר של אירוע כאמור על ידי גורם ממונה משטרתי או על ידי גורם ממונה צבאי, רשאים מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, גורם ממונה צבאי וגורם ממונה משטרתי להסכים כי הם, כולם או חלקם, ינהלו את חקירת האירוע הבטיחותי או חלק ממנה, בהתאם לתנאים, מגבלות והסדרים כפי שיסכימו ביניהם;“.
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(1)}}, אחרי ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}“ יקראו ”וכן גורם ממונה משטרתי“;
{{ח:תת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} יחולו בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבעה בסעיף זה הוראה אחרת בעניינים המוסדרים {{ח:פנימי|סעיף 135|באותו סעיף}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מידע בטיחותי}}

{{ח:סעיף|137|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ ו”תאונת טיס“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך מינהלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} כלפי עובד טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת סמכות מינהלית כלפי איש צוות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקירה בטיחותית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – לרבות כלי רחיפה.

{{ח:סעיף|138|הודעה על אירוע בטיחותי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, היה אדם מעורב באירוע בטיחותי שאינו תאונת טיס, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל ולמנהל הרשות לחקירה בטיחותית בתוך 72 שעות מקרות האירוע הבטיחותי או מנחיתת כלי הטיס שהיה מעורב באירוע, לפי העניין ולפי המאוחר; בהודעה כאמור יציין, בין השאר, את הפרטים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(6)}}, אולם רשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בנוגע לדיווח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 125|ו־125}} יחולו על הודעה שנמסרה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, ואולם המנהל רשאי להשתמש בהודעה כאמור בהליך מינהלי כלפי עובד טיס או איש צוות, שמסר את ההודעה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מההודעה עולה כי הופרו הוראות לפי דיני הטיס, ובשל חומרת ההפרה או נסיבותיה, המשך פעילותו כעובד טיס או כאיש צוות עלול לסכן את בטיחות התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ההליך המינהלי נדרש לשם תיקון ליקוי שהימשכותו עלולה לסכן את בטיחות התעופה; בפסקה זו, ”ליקוי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)(7)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, המידע הנכלל בהודעות לפי סעיף זה יישמר על ידי הרשות באופן שיבטיח כי פרטיו האישיים של מוסר המידע או של צד שלישי שהמידע נוגע אליו לא יזוהו, וכי לא ייעשה בו שימוש בניגוד להוראות סעיף זה; ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, המנהל רשאי לפרסם לציבור מידע שנמסר לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין בפרסום משום פגיעה בפרטיות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, והפרסום נעשה באופן שיבטיח כי בני אדם המעורבים באירוע הבטיחותי לא יזוהו;
{{ח:תתת|(2)}} הפרסום נחוץ לתיקון תנאים המסכנים את בטיחות הטיסה, ללימוד ולהפקת לקחים בתחום בטיחות הטיסה או להנמקת שינוי במדיניות הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} להערכת המנהל לא יהיה בפרסום משום פגיעה בהמשך מסירת הודעות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|139|מידע בטיחותי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק מידע בטיחותי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל רישיון לפי חוק זה המנהל מערכת מידע בטיחותי;
{{ח:תתתת|(2)}} הרשות, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או רשות שלטונית אחרת שהמידע דרוש לה לשם שיפור בטיחות התעופה האזרחית, אם המידע נמסר להם בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע בטיחותי“ – מידע שאסף מחזיק מידע בטיחותי במערכת מידע בטיחותי, כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מידע בטיחותי“ – מערכת שנועדה לתיעוד, לאיסוף ולניתוח של נתונים תפעוליים שוטפים, דיווחים ומידע שהתקבלו בה, לצורך שיפור בטיחות התעופה, ובכלל זה מערכת ממוכנת.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מידע בטיחותי ולעניין חובת בעל רישיון לפי חוק זה לנהל מערכת מידע בטיחותי ולהעביר מידע בטיחותי לרשות, למנהל הרשות לחקירה בטיחותית או לרשות שלטונית אחרת, לשם מילוי תפקידיהם, אם המידע דרוש להם לשם שיפור בטיחות התעופה האזרחית; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע, בין השאר, הגבלות ותנאים לעניין העברת המידע כאמור ולעניין סוג המידע שיועבר.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק מידע בטיחותי –
{{ח:תתת|(1)}} לא יעשה שימוש במידע בטיחותי אלא לצורך שלשמו נאסף ובהתאם להוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ישמור את המידע הבטיחותי באופן שיבטיח כי לא ייעשה בו שימוש בניגוד להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל לא יעשה שימוש במידע בטיחותי –
{{ח:תתת|(1)}} בהליך מינהלי, אלא אם כן המידע הבטיחותי מעיד על כך שהתקיימו הנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} כלפי עובד טיס או איש צוות.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימנים ב׳ עד ו׳ לפרק ב׳}} או בעל רישיון ייצור, לא יעשה שימוש במידע בטיחותי בהליך כלפי עובדו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע הבטיחותי מעיד על כך שהופרו הוראות לפי דיני הטיס, ובשל חומרת ההפרה או נסיבותיה, המשך פעילותו כעובד טיס או כאיש צוות עלול לסכן את בטיחות התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ההליך נדרש לשם תיקון ליקוי שהימשכותו עלולה לסכן את בטיחות התעופה; בפסקה זו, ”ליקוי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)(7)}}.
{{ח:תת|(ו)}} מחזיק מידע בטיחותי לא יפרסם מידע בטיחותי לציבור, אלא בהתקיים התנאים לפרסום מידע כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138(ג)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|140|סודיות מידע בטיחותי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבידו מידע בטיחותי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(א)}} ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא בהתאם להוראות לפי חוק זה או על פי צו בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לכלול בדוח הסופי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 118|בסעיף 118}} ציטוטים מהקלטה או מתמליל שהם מידע בטיחותי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(א)}}, אם מצא כי הדבר חיוני להמחשת ממצאי החקירה הבטיחותית או מסקנותיה.

{{ח:סעיף|141|חיסיון ואי־&lt;wbr&gt;קבילות של הקלטות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הקלטה“ – הקלטת קול או תמונה של אדם בתא הטייס או בעמדת השליטה של כלי טיס בלתי מאויש, או של אדם ביחידת נת״א או ביחידה צבאית הנותנת שירותי נת״א לתעופה האזרחית, בעת מתן שירותים כאמור, וכן תמליל של הקלטה כאמור והקלטת נתוני טיסה (Flight Data Recording) והקלטה של פעילות טיסה הנקלטת באמצעים קרקעיים והנוגעת לאירוע בטיחותי, כמפורט בנספח 11 לאמנה.
{{ח:תת|(ב)}} הקלטה לא תימסר ולא תתקבל כראיה במשפט ולא תשמש בהליך משמעתי, בהליך מינהלי או בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} כלפי עובד טיס או איש צוות, אלא אם כן מצא בית המשפט כי הצורך לגלות את ההקלטה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה, בשל השפעת הגילוי על החקירה הבטיחותית או על חקירות בטיחותיות עתידיות, בארץ או בעולם; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הקלטת תקשורת קרקע־אוויר או תקשורת קרקע־קרקע בין בני אדם המעורבים בהפעלת כלי טיס, ועל הקלטת נתוני טיסה, לעניין מסירתן וקבלתן כראיה ולעניין שימוש בהן בהליכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליך פלילי;
{{ח:תתת|(2)}} ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}};
{{ח:תתת|(3)}} עתירה מינהלית או ערעור מינהלי על החלטות לפי חוק זה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(4)}} הליך מינהלי או הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} כלפי עובד טיס או איש צוות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במשפט פלילי בשל השפעה שלא כדין על חקירה בטיחותית ושיבוש חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ד)}}, ובהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|142|עונשין|תיקון: תשפ״ד־3, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} עובד טיס שמילא את תפקידו כשחל שינוי במצב בריאותו העלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עובד טיס שעשה שימוש בסמי מרפא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(4)}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(19)}} מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום תקפה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}};
{{ח:תתת|(20)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(21)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(22)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(23)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(24)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(25)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(26)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(27)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(28)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(29)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(30)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(31)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(32)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(33)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(34)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(35)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(36)}} אדם בכלי טיס שהפר הוראה שניתנה מאת טייס מפקד או מאת איש צוות מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}};
{{ח:תתת|(37)}} אדם בכלי טיס שהפריע לאיש צוות במילוי תפקידו, השתתף בתגרה בכלי הטיס, התפרע בו או עשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתת|(38)}} מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראת המנהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(39)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(40)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(41)}} מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(41א)}} מפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות יחידת נת״א שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(ה)}};
{{ח:תתת|(42)}} מי שניגש לכלי טיס, הביא לשינוי במצבו או נגע בחפץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(א)}};
{{ח:תתת|(43)}} מי שהפר את הוראת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}};
{{ח:תתת|(44)}} מי שהפר את חובת הסודיות המוטלת לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(45)}} מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, בלא אישור המנהל או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א)}};
{{ח:תתת|(46)}} מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, בלא אישור מאת הגורם הממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 175|באותו סעיף}} או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(47)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(48)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(49)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(50)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}} {{ח:פנימי|סעיף 88|או 88}}, בלא רישיון, בניגוד להוראות הסעיפים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} מי ששידר ממיתקן עזר לטיסה, מכלי טיס, משדה תעופה או ממנחת שלא לצורך שלשמו מיועד שידור כאמור, באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שגרם נזק למיתקן עזר לטיסה, או שיבש אותות המשודרים ממיתקן כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:תתת|(4)}} עובד טיס שרישיונו הותלה או בוטל ועשה שימוש ברישיון מאותו סוג שניתן לו מאת רשות המוסמכת לכך במדינה חברה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(5)}} מי שמסר חומר מסוכן להובלה בכלי טיס, קיבל חומר מסוכן להובלה כאמור או הוביל אותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(א) ו־(ב)}}, הפר חובה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ג)(2)}} או הוביל חומר מסוכן בכלי טיס שהובלתו נאסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6א)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית, בלא רישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית או מפרטי ההפעלה המשויכים אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(5)}};
{{ח:תתת|(6ב)}} מי שהפעיל כלי טיס זר המוביל חומר מסוכן, בשטח ישראל, בניגוד לתנאים הקבועים במפרטי ההפעלה המשויכים לרישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(5)}}; לעניין זה, ”חומר מסוכן“ – חומר מסוכן שנספח 18 לאמנה חל לגביו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אלה דינם מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} אדם בכלי טיס שהפריע לאיש צוות במילוי תפקידו, השתתף בתגרה בכלי הטיס, התפרע בו או עשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}}, באופן העלול לסכן את ביטחונו של כלי הטיס או של בני אדם שבו;
{{ח:תתת|(2)}} עובד טיס, איש צוות, מפעיל כלי רחיפה שבידו רישיון הדרכה או הפעלה מסחרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, או מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, ששתה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או מילא את תפקידו כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתה משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, על ממלא מקומו או על חוקר שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}, בכל הקשור לביצוע חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, דינו – מאסר שנה; ואולם מסירת מידע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לממלא מקומו או לחוקר כאמור או הפניית תשומת לבם לעניין הקשור בביצוע החקירה אינה עבירה לפי פסקה זו.
{{ח:תתת|(2)}} העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל חקירה בטיחותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|143|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}, למעט עבירות של עובדי התאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ב)(6)}}, על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}, למעט עבירה של עובד התאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(ב)(6)}}, על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עיצום כספי}}
{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הפרות}}

{{ח:סעיף|144|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳ לפרק י׳}}|תיקון: תשפ״ה, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר לשימוש עצמי“ – טיסה שבה בעל רישיון הפעלה אווירית משכיר את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי של השוכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס המשמש להובלת נוסעים או טובין, שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3)}} עולה על 5,700 ק״ג, או על מסה גבוהה יותר שקבע השר, דרך כלל או לסוגי כלי טיס, ככל שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס בינוני“ – כלי טיס שאינו כלי טיס גדול ואינו כלי טיס קטן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3)}} אינה עולה על 700 ק״ג, או על מסה גבוהה יותר שקבע השר, דרך כלל או לסוגי כלי טיס, ככל שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד טיס שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} טייס של כלי טיס גדול, מפקח על תעבורה אווירית או מורשה להדריך לתפקידים כאמור – 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 4,950 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשה להדריך לתפקידי עובד טיס ואינו עובד טיס כאמור בפסקת משנה (א) – 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 2,480 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד טיס שאינו מנוי בפסקאות משנה (א) או (ב) – 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי איש צוות בכלי טיס ישראלי שאינו עובד טיס – 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס או בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימנים ג׳ עד ו׳ לפרק ב׳}}, שעורך הדרכה לתפקידי עובד טיס בהתאם לתכנית הדרכה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, והוא מורשה להדריך לתפקידי עובדי טיס –
{{ח:תתתת|(א)}} בקשר לכלי טיס גדול – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בקשר לכלי טיס בינוני – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 18,570 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשר לכלי טיס קטן או בקשר לביצוע פעולות בדק הדורשות ציוד וידע מיוחדים כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} לגבי בעל רישיון הפעלה אווירית או בעל רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית שניתן מאת מדינת המפעיל –
{{ח:תתתת|(א)}} המורשה להפעיל כלי טיס להובלת נוסעים או מטען בטיסה בין־לאומית שאינה טיסת שכר לשימוש עצמי, המפעיל כלי טיס במספר כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} 15 כלי טיס לפחות – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} פחות מ־15 כלי טיס – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המורשה להפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית שאינה הפעלה כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי בעל רישיון המפעיל כלי טיס גדול אחד לפחות, או שבעה כלי טיס בינוניים לפחות – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש״ח)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי בעל רישיון המפעיל פחות משבעה כלי טיס בינוניים – 12,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 15,480 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} המורשה להפעיל כלי טיס קטנים בלבד – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי בעל רישיון מכון בדק המורשה לבצע פעולות בדק –
{{ח:תתתת|(א)}} בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה היא 200,000 ק״ג או יותר – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה היא 30,000 ק״ג או יותר ואינה עולה על 200,000 ק״ג – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה אינה עולה על 30,000 ק״ג – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בכלי טיס בינוני או במנוע, במדחף או בציוד תעופתי של כלי טיס שאינו כלי טיס קטן, או פעולות בדק הדורשות ציוד וידע מיוחדים כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} – 12,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 15,480 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בכלי טיס קטן, במנוע, במדחף או בציוד תעופתי של כלי טיס כאמור – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(6)}} לגבי בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(7)}} לגבי בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳}} –
{{ח:תתתת|(א)}} להפעלת שדה תעופה – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} להפעלת מנחת – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 12,380 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(8)}} לגבי בעל רישיון ייצור המורשה לייצר –
{{ח:תתתת|(א)}} כלי טיס גדול – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 123,830 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כלי טיס בינוני, או מנוע או מדחף של כלי טיס גדול או בינוני – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 92,870 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} כלי טיס קטן, או מנוע או מדחף של כלי טיס כאמור – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ציוד תעופתי, חלק של כלי טיס, או חלק של מנוע או מדחף כלי טיס – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(9)}} לגבי מפעיל אווירי בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה טעונה רישיון כאמור בפסקה (4) –
{{ח:תתתת|(א)}} של כלי טיס גדול – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 30,960 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} של כלי טיס בינוני – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 6,190 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} של כלי טיס קטן – 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפעיל כלי רחיפה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון להדרכה להפעלת כלי רחיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(א)}} או שהוא בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה בהפעלה מסחרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ב)}} – 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 3,100 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אינו מנוי בפסקת משנה (א) – 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 1,240 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|145|הוראות לעניין הסכום הבסיסי}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הבסיסי שיחול על מפר, כמפורט באחת {{ח:פנימי|סעיף 144|הפסקאות (1) עד (10) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, יהיה בהתאם לסוג הפעילות, הרישיון או האישור, לפי העניין, שבמסגרתו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת {{ח:פנימי|סעיף 144|בהגדרה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שהוא בעל רישיון או אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 144|בפסקאות (1), (3), (4), (5), (7) או (8) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, וניתן לסווגו ליותר מפסקת משנה אחת בפסקה כאמור, יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים בפסקאות המשנה שניתן לסווגו לפיהן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפר שהוא בעל רישיון עובד טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|בפסקה (1)(ב) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} וכן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|בפסקה (1)(ג) לאותה הגדרה}}, וההפרה לא היתה במסגרת ביצוע תפקידו כמדריך, יחול לגביו הסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|בפסקה (1)(ג) האמורה}}.

{{ח:סעיף|145א|עיצום כספי בגובה כפל הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} ביצע אדם פעולה הטעונה רישיון לפי חוק זה, בלא רישיון כאמור, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי החל לפי {{ח:פנימי|סעיף 144|ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 144}} על בעל רישיון מאותו סוג, לעניין אותה פעולה ובהתאם למאפייניה:
{{ח:תת|(1)}} מילא תפקיד הטעון רישיון עובד טיס, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(2)}} הפעיל או ניהל בית ספר לעובדי טיס או ערך בו הדרכה לתפקידי עובד טיס, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(3)}} הפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון הפעלה אווירית, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תת|(4)}} הפעיל או ניהל מכון בדק בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תת|(5)}} הפעיל או ניהל יחידה הנותנת שירותי נת״א בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תת|(6)}} הפעיל שדה תעופה או מנחת שהפעלתו טעונה רישיון, או התיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בהם, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תת|(7)}} ייצר כלי טיס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}}, חלק מכלי טיס כאמור או ציוד תעופתי, הטעון רישיון ייצור, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}};
{{ח:תת|(8)}} עסק בהדרכה עיונית או מעשית להפעלת כלי רחיפה, או הפעיל כלי רחיפה בהפעלה מסחרית, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}};
{{ח:תת|(9)}} הפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון מאת מדינת המפעיל המקביל לרישיון הפעלה אווירית, בלא רישיון מקביל כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(5)}}.

{{ח:סעיף|146|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בגובה הסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד טיס שביצע תפקיד שאינו מורשה לבצעו על פי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(2)}} עובד טיס שמילא את תפקידו בלא תעודה רפואית תקפה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(1)}};
{{ח:תת|(3)}} מי ששימש כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה חברה, בלא אישור מאת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}};
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב) או (ג)(1) עד (5)}}, או בעל רישיון כאמור שערך הדרכה לתפקיד עובד טיס שלא בהתאם לתכנית הלימודים שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(5)}} בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר הוראה מההוראות הקבועות במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיונו, המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(1) ו־(2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)(1) עד (3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תת|(7)}} מי שביצע פעולות בדק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תת|(8)}} מפעיל אווירי שקיבל שירותי בדק לכלי טיס או לציוד תעופתי ממי שאינו מורשה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172(4)(א)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ב)(1) עד (4)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)(1) עד (3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תת|(11)}} מי שהפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא אושר בידי המנהל או בידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת|(12)}} בעל רישיון ייצור שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(ג)(1) ו־(2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}};
{{ח:תת|(13)}} מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס בלי שקיימת לגביו תעודת כושר טיסה תקפה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(א)}};
{{ח:תת|(14)}} בעל רישיון הפעלה אווירית שהוביל חומר מסוכן בכלי טיס שלא בהתאם לתנאי המפורט ברישיונו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א)(1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(15)}} מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראת המנהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תת|(16)}} בעל רישיון הדרכה להפעלת כלי רחיפה שערך הדרכה להפעלת כלי רחיפה שאינו מורשה לערוך לפי רישיונו או הפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(א)}};
{{ח:תת|(17)}} בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה בהפעלה מסחרית שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ב)}};
{{ח:תת|(18)}} בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(19)}} מפעיל כלי רחיפה שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש של צד שלישי, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, והפעיל כלי רחיפה בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(20)}} בעל רישיון לפי חוק זה שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(6)}}, ופעל במסגרת הרישיון בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(21)}} מפעיל אווירי שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(6)}}, והפעיל כלי טיס בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(21א)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת כושר טיסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(3)}};
{{ח:תת|(21ב)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית, בניגוד לתנאים הקבועים ברישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית או במפרטי ההפעלה המשויכים אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(5)}};
{{ח:תת|(22)}} מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א)}}.

{{ח:סעיף|147|עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד טיס שעשה שימוש ברישיונו בלי שמתקיימות בו דרישות הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועיים, בניגוד לחובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תת|(2)}} בעל רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} שהעסיק אדם בתפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או הציב עובד טיס לתפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תת|(3)}} איש צוות שאינו עובד טיס שהפר חובה החלה עליו במילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(4)}} מפעיל אווירי שהפר חובה לעניין הכשרתם והדרכתם של אנשי צוות שאינם עובדי טיס, החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(5)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שהפר חובה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46(א)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(6)}} מי שקיבל אישור מאת המנהל לתכנית הדרכה לתפקידי עובד טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, וערך הדרכה לתפקידי עובד טיס בניגוד לחובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר חובה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46(א)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(8)}} מבצע פעולות בדק שהפר חובה החלה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(1)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק שהפר חובה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46(א)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א שנתן שירותי נת״א שלא על בסיס מידע תעופתי עדכני או שלא בהתאם לנוהלי התיאום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, או הפר חובה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46(א)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(11)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת שהפר חובה או הוראה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(1) עד (9)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46(א)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(12)}} בעל אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, שהתקין, תיחזק או הפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא בהתאם לתנאי האישור שנתן המנהל, או מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) או (ב)}};
{{ח:תת|(13)}} מי שהעביר רישיון כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}, בניגוד להוראות ותנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תת|(14)}} בעל רישיון ייצור שהפר חובה או תנאי לעניין תהליך הייצור ושלביו החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(5)(א) עד (ד)}};
{{ח:תת|(15)}} מי שהפעיל כלי טיס שקיימת לגביו תעודת כושר טיסה שלא בהתאם לתנאים שבאותה תעודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(א)}};
{{ח:תת|(16)}} מי שהפעיל כלי טיס בלי שקיימת לגביו תעודת רעש תקפה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)}};
{{ח:תת|(17)}} מי שהפעיל כלי טיס המדורג בדירוג רעש שהפעלתו אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(18)}} מי שהפעיל כלי טיס כשכלי הטיס אינו במצב כשיר לטיסה או בניגוד למגבלות ההפעלה שבספר הטיסה או במסמך אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(ב)(3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|(19)}} מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס בניגוד למגבלות ההפעלה שבספר התחזוקה או במסמך מתאים אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(ב)(4)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ג)}};
{{ח:תת|(20)}} מפעיל אווירי שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ד)}};
{{ח:תת|(21)}} מי שהפעיל כלי טיס בלא ציוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(א)}}, או כשהציוד אינו תקין בהתאם לתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|אותו סעיף}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|(22)}} מי שהפעיל ציוד תעופתי ואינו איש צוות או עובד טיס המורשה לכך בהתאם לתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג)}}, או מפעיל אווירי שהתיר לאדם כאמור להפעיל ציוד תעופתי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(23)}} מי שהפעיל כלי טיס או ציוד תעופתי שלא בהתאם להוראות כושר אווירי שניתנו לגבי אותו כלי טיס או ציוד תעופתי ונמסרו לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ג)}};
{{ח:תת|(24)}} מי שהפעיל כלי טיס כשאנשי הצוות המאיישים אותו אינם במספר ובתפקידים כפי שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(25)}} מי שהפעיל כלי טיס בניגוד לכללי טיסה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}};
{{ח:תת|(26)}} מי שנתן שירותי נת״א שלא בהתאם לכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תת|(27)}} בעל רישיון הפעלה אווירית שקיבל חומר מסוכן להובלה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(2)}}, הפר הוראות או חובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ג)(1) עד (3)}}, או הוביל בכלי טיס חומר מסוכן שהובלתו נאסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 740ג|סעיף 740ג)(4)}};
{{ח:תת|(28)}} איש צוות שהפעיל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(ה)}} או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(29)}} טייס מפקד שהפר חובה או הוראה החלה עליו בקשר להפעלת כלי הטיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ג)}};
{{ח:תת|(30)}} מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד לכללי רחיפה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(30א)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל שמוצב בו איש צוות שאין בידו רישיון או תעודה תקפים ומתאימים, המקבילים לרישיון עובד טיס או לתעודה רפואית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(1)}};
{{ח:תת|(30ב)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בניגוד לתנאים הקבועים בתעודה המקבילה לתעודת כושר טיסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(3)}};
{{ח:תת|(30ג)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רעש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(4)}};
{{ח:תת|(31)}} מי שהפעיל כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(ה)}};
{{ח:תת|(32)}} מי שהפעיל כלי טיס אזרחי בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179(ג)(1)}};
{{ח:תת|(33)}} מי שהפעיל כלי טיס אזרחי תוך שימוש במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, או בלא אישור מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179(ג)(2)}}.

{{ח:סעיף|148|עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מבצע פעולות בדק שהפר חובה החלה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(2) או (3)}};
{{ח:תת|(2)}} מי שביצע תחזוקה קלה בכלי טיס, בניגוד לתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון לפי חוק זה שהפר תנאי מתנאי רישיונו או חובה החלה עליו לפי חוק זה, שאינם מפורטים {{ח:פנימי|סעיף 146|בסעיפים 146}} {{ח:פנימי|סעיף 147|ו־147}}, לרבות חובה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(א)(3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 54|או 54(5)(ה) ו־(ו)}};
{{ח:תת|(4)}} מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום תקפה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}};
{{ח:תת|(5)}} מי שהפעיל כלי טיס שלא חלה עליו חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} מי שהמריא כלי טיס או הנחיתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}};
{{ח:תת|(7)}} מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראות תעבורה אווירית שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, או שלא בהתאם להוראות יחידת נת״א שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ז)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון הדרכה להפעלת כלי רחיפה שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ד)(1)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלה מסחרית של כלי רחיפה שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ד)(1)}};
{{ח:תת|(10)}} מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות התעבורה האווירית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א) ו־(ב)}}, או הפר תנאי מהתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(ד)(1)}};
{{ח:תת|(11)}} מי שהפעיל כלי רחיפה כשאינו בקיא בהוראות התעבורה האווירית החלות במרחב האווירי הסמוך לאזור פעילותו של כלי הרחיפה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(ד)(2)}};
{{ח:תת|(12)}} מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות יחידת נת״א שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(ה)}};
{{ח:תת|(13)}} מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד לחובות, הגבלות או תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(ב)}};
{{ח:תת|(14)}} מי שהפר הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166}};
{{ח:תת|(15)}} מי שהפר הוראת שעה שקבע המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} ופורסמה ברשומות;
{{ח:תת|(15א)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א1)(2)}};
{{ח:תת|(15ב)}} מי שהפעיל דרך קבע כלי טיס זר בשטח ישראל בניגוד להוראות ולתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(ב)}} בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור המנהל להפעלה דרך קבע, אם נדרש, והפעלה בהתאם לתנאי האישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} דיווח למנהל על הפעלה דרך קבע של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} שמירה על כשירותו האווירית הנמשכת של כלי הטיס בעת הפעלתו בישראל דרך קבע;
{{ח:תת|(16)}} מי שהפעיל כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80}}, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת״א בידי צבא הגנה לישראל, בלא אישור מראש מאת היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב או שלא בהתאם להוראותיה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179(ג)(3)}}.

{{ח:סעיף|149|עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס שאינו מסומן בסימני לאומיותו ורישומו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, או בלי שקבועים עליו סימני זיהוי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} מי שהפעיל כלי טיס בלי שמצוי בו מסמך מהמסמכים שהוא נדרש לשאתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} עובד טיס ששימש כאיש צוות בלי שנשא עמו רישיון עובד טיס ותעודה רפואית, מתאימים ותקפים, או מפעיל אווירי שהתיר לעובד טיס לשמש כאיש צוות בלי שעובד הטיס נשא עמו רישיון ותעודה כאמור, והכל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71(ב)}};
{{ח:תת|(4)}} מפעיל אווירי שכלי טיס המופעל מטעמו גרם לרעש העולה על מפלס הרעש או על מכסת הרעש שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(5)}} מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שנמצאים בו כל המסמכים שיש לשאתם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בסעיף 173(א1)(6)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על סכום העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן זה}}, בתוך שנה וחצי מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי ותשלומו}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳}} ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן א|אותו סימן}}, ימסור למפר הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}}.

{{ח:סעיף|152|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}} רשאי לטעון את טענותיו בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|153|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 154|סעיף 154(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תתת|(ג)}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 60 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר בתום 60 הימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת החיוב.

{{ח:סעיף|154|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות הטיס (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|155|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153(ג)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|156|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|157|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|158|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|159|ערעור על עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למערער.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|160|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יפרסם המנהל באתר האינטרנט של הרשות פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי – אם הופחת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 154|סעיף 154(ב)}}, והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים לגבי סוג הרישיון או האישור של המפר או היותו איש צוות, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר, ובלבד שלא יראו לעניין זה עובד מטעם בעל רישיון או אישור לפי חוק זה כמי שנותן שירות לציבור, אף אם הוטל על אותו עובד עיצום כספי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ד)}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|161|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳}} המהווה עבירה.
{{ח:תת|(א1)}} מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגד המפר כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר ששילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳}}, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|161א|סייג להטלת עיצום כספי בשל הפרה המהווה עבירה מינהלית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} נקבעה עבירה על הוראה מההוראות לפי חוק זה כעבירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}, לא יפתח המנהל בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} כלפי מפר ההוראה האמורה, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|162|איסור אצילת סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|163|חסינות דיונית מפני תביעות}}
{{ח:ת}} לא תוגש תובענה נגד בעל כלי טיס, מפעיל אווירי, או מי מטעמם, בשל הסגת גבול, מטרד לציבור או מטרד ליחיד כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, רק בשל כך שכלי טיס הוטס מעל קרקע או רכוש כלשהו, ובלבד שבנסיבות העניין קוימו ההוראות לפי חוק זה הנוגעות להטסה, ובכלל זה לרעש מכלי טיס.

{{ח:סעיף|164|רעש חזק או בלתי סביר מכלי טיס}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}} (בסעיף זה – חוק למניעת מפגעים), בכל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|החוק האמור}}, ולפיו רעש חזק או בלתי סביר הוא רעש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|בחוק למניעת מפגעים}}, יראו רעש כאמור, לעניין כלי טיס שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} חלות לגביו, כרעש החורג ממפלס רעש או ממכסת רעש שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}.

{{ח:סעיף|165|סמכות המנהל ליתן פטור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל רשאי ליתן פטור לאדם, לרבות בעל רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה, וכן ליתן פטור לגבי כלי טיס, מיתקן עזר לטיסה, ציוד תעופתי, שדה תעופה או מנחת, מהוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיפים המפורטים בפסקה (2), אם מצא כי בנסיבות העניין ההוראה שלגביה מתבקש הפטור אינה סבירה או אינה מתאימה ושוכנע כי יינקטו צעדים מתאימים לשם שמירה על בטיחות התעופה וסדירותה, ברמת בטיחות שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי הסעיפים האמורים, וכן לשם הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור; פטור לפי סעיף זה יינתן בכתב.
{{ח:תתת|(2)}} אלה הוראות הסעיפים שהמנהל רשאי ליתן פטור מהן, אלא אם כן נקבע בהן אחרת: {{ח:פנימי|סעיף 3|3(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)(2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(א)(3) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)(1), (2) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32(א)(2) עד (5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87(ד)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90}}, {{ח:פנימי|סעיף 93|93}} {{ח:פנימי|סעיף 168|ו־168(א)(3), (6) ו־(7)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עניינו של הפטור הוא רישיון הניתן ליחיד לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל נעדר מן הארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ומונה לו ממלא מקום מבין עובדי הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), למעט פטור שניתן ליחיד מההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87(ד)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88(א)}}, יועמד לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:סעיף|166|תקנות להחלת אמות מידה, נהלים או הליכים לפי סעיף 37 לאמנה}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות לשם החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין־לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה, והכל בסייגים או בלא סייגים.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או הגנה וזיהוי של כלי טיס, וכן תקנות כאמור העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}}, יותקנו בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין השר תקנות לפי סעיף זה, אלא באותם עניינים שלגביהם הוא מוסמך לעשות כן לפי הוראות אחרות בחוק זה ובהתאם לסמכות הנתונה לו לפי אותן הוראות, וכל עוד בהתאם לאמור באותן הוראות, התקנות לפיהן אינן טעונות אישור של הוועדה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא תהיה ענישה פלילית על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה)|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רעש כלי טיס)|תקנות הטיס (רעש כלי טיס), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (יחידות מידה)|תקנות הטיס (יחידות מידה), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|167|הוראות שעה דחופות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לקבוע הוראת שעה שתחול על בעלי רישיונות, תעודות או אישורים לפי חוק זה, בעניינים המפורטים להלן, כולם או חלקם, אם ראה כי הדבר חיוני לשם שמירה על בטיחות הטיסה או לשם הגנה על שלום הציבור וכי קיימת דחיפות בקביעת הוראת שעה כאמור, ובלבד שלא יקבע הוראת שעה שאינה מתיישבת עם הוראות לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי בטיחות שיש לנקוט לגבי כלי טיס, צוותו או הנוסעים שבו;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי בטיחות שיש לנקוט לגבי מכוני בדק או תשתיות תעופה;
{{ח:תתת|(3)}} אמצעים נוספים שיש לנקוט לשם שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע הוראת שעה לפי סעיף זה לאחר שנתן לאלה שלגביהם תחול הוראה כאמור או לגוף המייצג אותם הזדמנות להביע את עמדתם, ככל האפשר ובשים לב לדחיפות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת שעה שנקבעה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והיא אינה טעונה פרסום ברשומות במהלך השבועיים שמיום תחילתה כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המנהל יקבע את מועד תחילתה של הוראת שעה, ובלבד שלא יקדם ליום פרסומה באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת שעה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה עד למועד שיקבע המנהל ולא יאוחר מתום שבועיים מיום תחילתה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} שוכנע השר כי התקיימו הנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לאשר הוראת שעה שקבע המנהל; הוראת שעה שאושרה כאמור ופורסמה ברשומות, בתוך שבועיים מיום תחילתה כאמור בפסקה (1), תעמוד בתוקפה עד למועד שיקבע המנהל, ולא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום תחילתה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|168|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כללי התנהגות לנוסעים בכלי טיס, לרבות כללים שמטרתם מניעת סיכון לבטיחות הטיסה ואיסור עישון בכלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} כללי התנהגות של אנשי צוות בכלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות על שימוש בחפץ או על הפעלתו, לרבות מחוץ לכלי טיס, העלולים ליצור סיכון לבטיחות התעופה;
{{ח:תתת|(4)}} אגרות בעד שירותים שנותנים הרשות או מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי חוק זה, ובכלל זה אגרות בעד הגשת בקשה לרישיון, לתעודה או לאישור לפי חוק זה ואגרות שנתיות לבעלי רישיון, תעודה או אישור כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} תשלומים שעל מפעיל אווירי לשלם למנהל הרשות לחקירה בטיחותית בעבור הוצאות שהוציא מנהל הרשות לחקירה בטיחותית במסגרת חקירה בטיחותית לשם שמירה על מקום האירוע הבטיחותי, כלי הטיס או כל חלק שבו, לשם שינוע כלי הטיס או החזרת חפץ, מסמך או דבר אחר שנתפס על ידו, או לשם ביצוע פעולה דומה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} חובת בעל רישיון לפי חוק זה, וכן חובת מפעיל אווירי אחר, לבטח את אחריותו לנזקי גוף העלולים להיגרם לכל אדם וכן לנזקי רכוש העלולים להיגרם לצד שלישי, עקב פעילותו במסגרת הרישיון או עקב הפעלת כלי הטיס, לפי העניין, ובכלל זה הוראות לעניין זהות מבטחים מורשים, לרבות מחוץ לישראל; תקנות לפי פסקה זו לא יחולו על בעל רישיון עובד טיס, מפעיל כלי רחיפה ועל רשות שדות התעופה, ככל שיש בידה רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ובאישור הוועדה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תתת|(7)}} יישום הוראות האמנה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)|תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תתת|(8)}} קביעת כלי או מיתקן שביכולתו להיתמך באטמוספרה מתגובות האוויר שאינן תגובות האוויר במגעו עם פני כדור הארץ, שלא ייחשב כלי טיס לעניין חוק זה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (קביעת כלי או מיתקן שלא ייחשב כלי טיס לעניין החוק)|תקנות הטיס (קביעת כלי או מיתקן שלא ייחשב כלי טיס לעניין החוק), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה אלא לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה הנוגעות לחקירה בטיחותית אלא לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה.

{{ח:סעיף|169|הוראות לעניין מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להסמיך עובד מעובדי הרשות בסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכה כאמור, ובכלל זה פירוט העניינים שלגביהם ניתנה ההסמכה, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי למנות עובד מעובדי הרשות, שהוא רופא בעל הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית, לרופא הרשות.

{{ח:סעיף|170|פרסום האמנה}}
{{ח:ת}} הרשות תעמיד את האמנה ונספחיה לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות וכן תפרסם את האמנה, בלא נספחיה, באתר האינטרנט שלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_chicago-convention.pdf|Convention on International Civil Aviation}} באתר רשות התעופה האזרחית.}}

{{ח:סעיף|171|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחולה}}

{{ח:סעיף|172|תחולה לגבי כלי טיס ישראלי בהיותו מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי כלי טיס ישראלי גם בהיותו מחוץ לישראל וכן לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס כאמור ואיש צוות באותו כלי טיס, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה, ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כללי הטיסה בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ג)}} שיחולו לגבי כלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה זרה יהיו לפי הדין החל באותה מדינה;
{{ח:תת|(2)}} כללי הטיסה בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ג)}} שיחולו לגבי כלי טיס ישראלי המופעל מעל ים שאינו בשטחה של מדינה זרה יהיו לפי הוראות נספח 2 לאמנה;
{{ח:תת|(3)}} קיימת סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה לבין הדין החל במדינה חברה – יחול הדין החל באותה מדינה;
{{ח:תת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (3) –
{{ח:תתת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}, מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי רשאי לקבל שירותי בדק לכלי הטיס או לציוד תעופתי שבו, במדינה חברה, גם ממי שאינו עובד טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(1)}} או ממי שאינו יצרן של כלי הטיס או הציוד התעופתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(א)(3)}}, ובלבד ששירותי הבדק ניתנים מטעמו של הגורם האחראי לבצע פעולות בדק בכלי הטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(ב)(5)}}, או בתיאום מלא עם אותו גורם, הכל כפי שקבע השר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:תתת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, חקירת אירוע בטיחותי חמור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}} שאירע לכלי טיס ישראלי בשטחה של מדינה חברה, תיערך באותה מדינה על פי דיניה ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|הפרק האמור}} למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 128ב|סעיף 128ב}} וההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(2)}}, הנוגעות לעניין;
{{ח:תתת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, הפר מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי או איש צוות בכלי טיס כאמור, הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}}, לגבי כלי טיס ישראלי בהיותו מחוץ לישראל, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי המפר שילם תשלום כספי בהליכי אכיפה שנקטה כלפיו רשות מוסמכת במדינה זרה, בשל אותו מעשה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} היה הסכום שהוכח תשלומו במדינה הזרה שווה לסכום העיצום הכספי שבכוונת המנהל להטיל על המפר בשל ההפרה, או גבוה ממנו – לא יוטל על המפר עיצום כספי לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתתת|(2)}} היה הסכום שהוכח תשלומו במדינה הזרה נמוך מסכום העיצום הכספי שבכוונת המנהל להטיל על המפר בשל ההפרה – יופחת הסכום שהוכח תשלומו כאמור מסכום העיצום הכספי שיש בכוונת המנהל להטיל על המפר.

{{ח:סעיף|173|תחולה על כלי טיס זר בהיותו בישראל|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו לעניין כלי טיס, לעניין הפעלתו, לעניין המפעיל האווירי שלו או לעניין איש צוות בו, הוראות באמנה או באמות המידה המחייבות שקבע ארגון התעופה הבין־לאומי המפורטות בנספחים 1, 3, 5, 6, 7, 8, 10, 12, 16, 18 ו־19 לאמנה (בסעיף זה – אמות המידה המחייבות), יחולו ההוראות האמורות על כלי טיס זר בהיותו בשטח ישראל, על הפעלתו, על המפעיל האווירי שלו או על איש הצוות בו, לפי העניין, ולא יחולו באותו עניין ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9 עד 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17 עד 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23 עד 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38 עד 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45 עד 47}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62 עד 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67 עד 71}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}} – למעט {{ח:פנימי|סעיף 139|ההגדרה ”מידע בטיחותי“, לחוק זה}}.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חלות, לעניין הפעלת כלי טיס זר, הוראות האמנה ואמות המידה המחייבות כאמור באותו סעיף קטן, לא יפעיל אדם כלי טיס זר בשטח ישראל, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל איש צוות המוצב בכלי הטיס, הממלא תפקיד הטעון רישיון המקביל לרישיון עובד טיס ותעודה המקבילה לתעודה רפואית, לפי האמנה ואמות המידה המחייבות, יש רישיון ותעודה כאמור שהם תקפים ומתאימים ושניתנו מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 1 לאמנה;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רישום, שניתנה מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 7 לאמנה;
{{ח:תתת|(3)}} קיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת כושר טיסה, שניתנה מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 8 לאמנה, וההפעלה מתבצעת בהתאם לתנאים שבאותה תעודה;
{{ח:תתת|(4)}} קיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רעש, שניתנה מאת מדינת הרישום בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 16 לאמנה;
{{ח:תתת|(5)}} מופעל כלי הטיס בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית לפי אמות המידה המחייבות – יש בידי מפעיל כלי הטיס רישיון כאמור וכן מפרטי הפעלה המשויכים לרישיון, שניתנו מאת מדינת המפעיל בהתאם לאמות המידה המחייבות שנקבעו בנספח 6 לאמנה, וההפעלה מתבצעת בהתאם לתנאי הרישיון והמפרטים האמורים;
{{ח:תתת|(6)}} בכלי הטיס נמצאים כל המסמכים שיש לשאתם לפי סעיף 29 לאמנה ונספח 6 לאמנה, והם תקפים ומעודכנים.
{{ח:תת|(א2)}} על אף הוראות סעיף קטן (א1)(1) ו־(3), המנהל רשאי, לבקשת מפעיל כלי טיס זר, להתיר לו –
{{ח:תתת|(1)}} להפעיל כלי טיס זר שמוצב בו איש צוות שחלות לגביו הוראות סעיף קטן (א1)(1), גם אם הרישיון או התעודה שבידו ניתנו שלא בהתאם לדרישות אמות המידה המחייבות כאמור באותו סעיף קטן; המנהל לא יתיר הפעלה כאמור אלא אם כן כל סטייה מהדרישות האמורות צוינה ברישיון או בתעודה שבידי איש הצוות, לפי העניין, והמנהל שוכנע כי תישמר בטיחות התעופה ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום אותן דרישות;
{{ח:תתת|(2)}} להפעיל כלי טיס זר גם אם התעודה המקבילה לתעודת כושר טיסה שניתנה לגבי כלי הטיס ניתנה שלא בהתאם לדרישות אמות המידה המחייבות כאמור בסעיף קטן (א1)(3); המנהל לא יתיר הפעלה כאמור אלא אם כן כל סטייה מהדרישות האמורות צוינה בתעודה האמורה או בדרך אחרת המקובלת על המנהל, והוא שוכנע כי תישמר בטיחות התעופה ברמה מקובלת.
{{ח:תת|(א3)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), הודיעה מדינת המפעיל או מדינת הרישום, לפי העניין, לארגון התעופה הבין־לאומי על הבדל בין הדין החל באותה מדינה ובין הוראה באמות המידה המחייבות החלה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל, לבקשת מפעיל כלי הטיס הזר, להתיר לו לקיים אמצעים חלופיים להוראה האמורה, אם שוכנע כי האמצעים החלופיים יבטיחו שמירה על בטיחות התעופה, סדירותה או יעילותה, ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראה האמורה, וכי הדבר אינו נוגד את האינטרס הציבורי.
{{ח:תת|(א4)}} לא חלות, לפי הוראות סעיף קטן (א), הוראות האמנה ואמות המידה המחייבות על כלי טיס זר בהיותו בשטח ישראל, על הפעלתו, על המפעיל האווירי שלו או על איש צוות בו, יחולו באותו עניין ההוראות לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74}} – המנהל רשאי להכיר ברישיון או בתעודה שניתנו מאת מדינת הרישום ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74}} – מאת מדינת המפעיל, כשווי ערך לרישיון או לתעודה הנדרשים לפי הסעיפים האמורים, אם שוכנע כי תישמר בטיחות התעופה ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הכיר המנהל ברישיון או בתעודה לפי פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} לא יחולו על בעל הרישיון או התעודה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23 עד 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ב) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}} – למעט לעניין ציוד תעופתי שהוא ציוד ניווט, תקשורת ועקיבה, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}}, החלות לעניין בעל רישיון או תעודה שווי ערך שניתנו לפי חוק זה, ויחולו באותם עניינים דיני מדינת הרישום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יחולו על בעל הרישיון או התעודה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}} – למעט לעניין ציוד תעופתי שהוא ציוד ניווט, תקשורת ועקיבה, {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}} – למעט {{ח:פנימי|סעיף 139|ההגדרה ”מידע בטיחותי“}}, החלות לעניין בעל רישיון או תעודה שווי ערך שניתנו לפי חוק זה, ויחולו באותם עניינים דיני מדינת המפעיל;
{{ח:תתתת|(ג)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(א)(2)}} כך שבמקום הסיפה החל במילים ”שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(ב)(3)}}“ יבוא ”שנקבע לפי דיני מדינת הרישום“;
{{ח:תתת|(3)}} הפעיל אדם כלי טיס זר בשטח ישראל שלא בהתאם לתנאי רישיון או תעודה שהוכרו לפי פסקה (1) או שלא בהתאם לדיני מדינת הרישום או מדינת המפעיל החלים לגביו לפי פסקה (2), יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרקים ט׳}} {{ח:פנימי|פרק י|ו־י׳}} כמי שהפר תנאי מתנאי רישיון או תעודה שווי ערך הניתנים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקה (1), הוקנתה באמנה בין־לאומית שישראל צד לה זכות להפעלת כלי טיס זר בשטח ישראל, ועל פי דיני מדינת הרישום או מדינת המפעיל של כלי הטיס הזר, הפעלתו אינה טעונה רישיון או תעודה שווי ערך לאלה הנדרשים לפי הסעיפים המנויים בפסקה (1), רשאי המנהל, לבקשת מפעיל כלי הטיס הזר, להתיר לו לקיים אמצעים חלופיים, אם שוכנע כי אמצעים אלה יבטיחו שמירה על בטיחות התעופה ברמה שוות ערך לזו המושגת באמצעות קיום הרישיון או התעודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לגבי הפעלה דרך קבע של כלי טיס זר בשטח ישראל.

{{ח:סעיף|174|כלי טיס שאינו רשום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, אלא באישור המנהל ובהתאם לתנאי האישור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עובד טיס מטעם בעל רישיון הפעלה אווירית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן המנהל אישור כאמור בסעיף קטן (א), אלא למפעיל אווירי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי המדינה שבה מצוי מקום עסקיו העיקרי, ואם אין לו מקום עסקים עיקרי – המדינה שבה מצוי מקום מושבו הקבוע, מיישמת אמות מידה השומרות על רמת בטיחות נאותה; נתן המנהל אישור כאמור, יראו את כלי הטיס שלגביו ניתן האישור, לעניין תחולת ההוראות לפי חוק זה, ככלי טיס זר, ואת המדינה האמורה כמדינת הרישום של כלי טיס וכמדינת המפעיל שלו.

{{ח:סעיף|175|כלי טיס של מדינה זרה – סייג לתחולה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בשטח ישראל כלי טיס שיוחד באופן קבוע או זמני לשירות ממשלתי לא מסחרי של מדינה חברה, שהוא בבעלות אותה מדינה או המופעל על ידה, לרבות כלי טיס המשמש בשירות הצבא, המכס או המשטרה של אותה מדינה (State Aircraft) (בסעיף זה – כלי טיס של מדינה זרה), אלא באישור מאת הגורם הממונה שניתן לגבי אותו כלי טיס ולפי תנאי האישור, ובלבד שהאישור מצוי בכלי הטיס כל עוד הוא נמצא במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל אישור כאמור באותו סעיף קטן, יהיה פטור מהוראות לפי חוק זה, בכפוף לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הגורם הממונה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין כלי טיס של מדינה זרה, המוזמן על ידי צבא הגנה לישראל מטעמים ביטחוניים או לצורכי אימונים משותפים או למטרה צבאית אחרת – מפקד חיל האוויר בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין כלי טיס של מדינה זרה שאינו מוזמן כאמור בפסקה (1) – המנהל.

{{ח:סעיף|176|העברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל – תחולת דינים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נחתם הסכם בין הרשות ובין הרשות המוסמכת לעניין זה במדינה חברה לפי סעיף 83BIS לאמנה, ולפיו הסמכויות והחובות בעניינים המפורטים באותו סעיף מועברות, כולן או חלקן, ממדינת הרישום למדינת המפעיל, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היתה מדינת ישראל מדינת הרישום של כלי טיס שלגביו חל ההסכם – יראו את כלי הטיס האמור ככלי טיס זר שהמדינה החברה היא מדינת הרישום שלו, לעניין הדין החל בעניינים המוסדרים בהסכם;
{{ח:תתת|(2)}} היתה מדינת ישראל מדינת המפעיל של כלי טיס שלגביו חל ההסכם – יראו את כלי הטיס האמור ככלי טיס ישראלי לעניין הדין החל בעניינים המוסדרים בהסכם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א) לא יחולו כלפי מדינה חברה שאינה צד להסכם כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההסכם כאמור בסעיף קטן (א) נרשם בארגון התעופה הבין־לאומי ופורסם, בהתאם להוראות סעיף 83BIS לאמנה;
{{ח:תתת|(2)}} דבר קיומו של ההסכם כאמור בסעיף קטן (א) והיקף תחולתו הובאו לידיעת המדינה החברה האחרת.
{{ח:תת|(ג)}} נחתם הסכם בין רשויות במדינות חברות בהתאם להוראות סעיף BIS83 לאמנה, ולפיו הסמכויות והחובות בעניינים המפורטים באותו סעיף מועברות, כולן או חלקן, ממדינת הרישום למדינת המפעיל, וניתן להסכם תוקף כלפי מדינת ישראל לפי הוראות אותו סעיף, יראו את מדינת המפעיל של כלי טיס הכלול בהסכם כמדינת הרישום שלו לעניין הדין החל בעניינים המוסדרים בהסכם.

{{ח:סעיף|177|תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלי טיס של מדינת ישראל ועל ציוד תעופתי השייך לכלי טיס כאמור, אלא אם כן קבע השר אחרת ובהתאם לתנאים שקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אי-תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל)|תקנות הטיס (אי־תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|178|תחולה על משטרת ישראל}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ובשינויים כמפורט בהם, ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לגבי משטרת ישראל לרבות בכל הנוגע לכלי טיס משטרתי, לציוד תעופתי המשמש אותו, לכלי רחיפה של משטרת ישראל ולעובד טיס הממלא תפקיד בקשר להפעלה של כלי טיס משטרתי או בקשר לביצוע פעולות בדק באותו כלי טיס, לרבות מדריך לתפקיד כאמור, וכן בכל הנוגע להפעלה או לניהול של תשתית משטרתית.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימנים א׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|ו־ח׳ לפרק ב׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(א)(3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימנים א׳ עד ג׳ לפרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיפים 76(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98 עד 100}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳ לפרק ז׳}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיפים 137}} {{ח:פנימי|סעיף 138|ו־138}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרקים ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, יחולו לגבי משטרת ישראל בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יחולו על שוטר הממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בקשר להטסה של כלי טיס משטרתי;
{{ח:תתת|(2)}} סמכות המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תופעל כלפי עובד טיס שהוא שוטר במילוי תפקידו, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף קטן זה – המפקח הכללי);
{{ח:תתת|(3)}} הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} בידי עובד טיס שהוא שוטר במילוי תפקידו, לא תחליט ועדת הערר בערר, אלא לאחר ששמעה את המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(4)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב) ו־(ג)(2)}} בדבר רישום עיקולים לא יחולו לגבי כלי טיס של משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} סמכות המנהל להגביל, להתלות, לבטל או לסרב לחדש תעודת רישום או תעודת כושר טיסה שניתנו לגבי כלי טיס משטרתי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיפים 59(ג)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|או 63(ה)}}, לפי העניין, וכן סמכותו לשנות רישום של כלי טיס של משטרת ישראל בפנקס הרישום, להשעותו או למחקו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ג)(5)}}, יופעלו בהתייעצות עם המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)}}, רישומים של כלי טיס של משטרת ישראל בפנקס הרישום לא יהיו פתוחים לעיון הציבור, והעיון בהם טעון הסכמה של המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(7)}} סמכות המנהל למסור מידע מפנקס הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ב)}} לא תחול לגבי כלי טיס של משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, לגבי כלי טיס משטרתי, ייקבעו בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ב)}}, סמכות טייס מפקד בכלי טיס משטרתי לסטות מהוראות כל דין לעניין הפעלת כלי הטיס, תהיה נתונה לו גם בשל צורך מבצעי חיוני, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(10)}} לא יופעלו סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}} כלפי משטרת ישראל, למעט סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)(1), (2) ו־(4)}}, שיופעלו בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף קטן (ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} העמדה לדין של שוטר בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142(א)(1), (7), (11), (12), (19) עד (22), (25) עד (30), (42), (43), (48) עד (50)}} {{ח:פנימי|סעיף 142|ו־142(ב)(2)}} שביצע בעת מילוי תפקידו, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(12)}} סמכות המנהל ליתן פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}} תופעל בהתייעצות עם המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(13)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166}} יחולו על משטרת ישראל בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף זה;
{{ח:תתת|(14)}} סמכות המנהל לקבוע הוראות שעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} תופעל בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף זה;
{{ח:תתת|(15)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(1), (2), (5) ו־(6)}} לא יחולו;
{{ח:תתת|(16)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(3)}} לא יחולו לעניין הגבלות על שימוש בחפץ או על הפעלתו בתוך כלי טיס משטרתי;
{{ח:תתת|(17)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(א)(7)}} יחולו בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)(1), (2) ו־(4)}} יופעלו כלפי משטרת ישראל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ב)}} ולסייגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)(1), (2) ו־(4)}} כלפי משטרת ישראל אלא בהתאם לכללי ביטחון מידע הנהוגים במשטרת ישראל, כפי שיפורט בנוהל לפי פסקה (5);
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96(א)(1)}}, דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו כלפי משטרת ישראל במיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה אם הדבר עלול לסכל את ביצוע סמכותו או לגרום לפגיעה בביטחונו או בביטחון אדם אחר; ואולם חלפו הנסיבות שמנעו את ההזדהות כאמור, יקיים אותו אדם את דרישת המפקח, מוקדם ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96(א)(2)}}, היה מסמך בעל רגישות מיוחדת, לא יימסר למפקח, ובלבד שיהיה רשאי לעיין בו, כפי שיפורט בנוהל לפי פסקה (5);
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96(א)(4)}}, רשאי המפקח הכללי להורות על עיכוב כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל או לחלק ממנו, אם מצא כי כניסתו באותה עת עלולה לשבש פעילות מבצעית או מודיעינית או לשבש חקירה פלילית, או אם מתרחשת במקום פעילות עוינת; חלפו הנסיבות שמנעו את כניסת המפקח כאמור, תותר כניסתו מוקדם ככל האפשר, בתיאום בין הרשות למשטרת ישראל; בפסקה זו, ”המפקח הכללי“ – המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות קצין משטרה בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל והמפקח הכללי של משטרת ישראל יסכימו על נוהל בנושא כללי ביטחון מידע הנהוגים במשטרת ישראל שיחולו לעניין סעיף קטן זה, ובנושא קביעת מסמכים כבעלי רגישות מיוחדת, עיכוב מסירת מסמכים או קביעת מועדי העיון בהם במקרה של חשש לשיבוש פעילות מבצעית או מודיעינית או לשיבוש חקירה פלילית, אופן שמירתם של מסמכים כאמור והבטחת נגישות מפקח אליהם, בין השאר בהתאם לכללי ביטחון המידע הנוגעים לעניין; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ד)}} על הפעלת כלי טיס משטרתי אגב שימוש בתשתית אזרחית יחולו נוהלי משטרת ישראל; נהלים כאמור ייקבעו בהתייעצות עם המנהל, בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית, וכן בשים לב להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳ לפרק ג׳}} ולהוראות התעבורה האווירית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, ובלבד שהנהלים יבטיחו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי טיס משטרתי לא יופעל בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות או לכללי הטיסה ולכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, אלא בשל צורך מבצעי בהתאם להחלטת מפקד היחידה האווירית של משטרת ישראל, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין ובשים לב לבטיחותם של כלי טיס אחרים הפועלים במרחב האווירי;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת כלי טיס משטרתי בניגוד להוראות התעבורה האווירית או לכללי הטיסה ולכללי ניהול תעבורה אווירית כאמור בפסקה (1) תיעשה בתיאום מוקדם עם יחידת הנת״א הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} הפעלת כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, לפי העניין, טעונה אישור של המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} חוק זה לא יחול על כלי רחיפה של משטרת ישראל, על מפעיל כלי רחיפה כאמור ועל תשתיות המשמשות לפעילותם; על הפעלת כלי רחיפה של משטרת ישראל יחולו נוהלי משטרת ישראל; נהלים כאמור ייקבעו בהתייעצות עם המנהל, בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית, וכן בשים לב להוראות התעבורה האווירית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ובלבד שהנהלים יבטיחו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי רחיפה כאמור לא יופעל בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות, אלא בשל צורך מבצעי חיוני בהתאם להחלטת מפעיל כלי הרחיפה, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין ובשים לב לבטיחותם של כלי טיס וכלי רחיפה אחרים הפועלים במרחב האווירי;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת כלי רחיפה כאמור בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות תיעשה בתיאום מוקדם עם יחידת הנת״א הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לפי חוק זה, שיחולו לגבי משטרת ישראל, בלא שינויים או בשינויים שיקבע, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|179|תחולה על צבא הגנה לישראל}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי חוק זה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק ז׳}} ולמעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, לא יחולו לגבי צבא הגנה לישראל, לרבות בכל הנוגע לכלי טיס צבאי, לציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, לחייל הממלא תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לגבי כלי טיס צבאי, לביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה בכלי טיס צבאי, לתיכון ולייצור של כלי טיס צבאי וציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, למתן שירותי תעבורה אווירית לכלי טיס כאמור ולהפעלה או לניהול של תשתית צבאית.
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת כלי טיס צבאי אגב שימוש בתשתית אזרחית תיעשה בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית ובכפוף לצורך ביטחוני או מבצעי.
{{ח:תת|(ג)}} על שימוש של כלי טיס אזרחי בתשתית צבאית, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת״א בידי צבא הגנה לישראל, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת כלי טיס אזרחי בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית צבאית טעונה אישור של המנהל; המנהל ייתן אישור כאמור רק לאחר שנוכח כי שדה התעופה הצבאי או המנחת הצבאי, לפי העניין, ערוך ומתאים להפעלה בטוחה של כלי טיס אזרחי; שדה תעופה צבאי או מנחת שהוא תשתית צבאית ונתוניו פורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי, יראו אותו כאילו המנהל אישר אותו להפעלת כלי טיס אזרחי לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש של כלי טיס אזרחי במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית טעון אישור של המנהל; המנהל ייתן אישור כאמור רק לאחר שנוכח כי המיתקן מתאים להפעלה בטוחה של כלי טיס אזרחי; ואולם אישור מיתקן דיווח מזג אוויר שהוא תשתית צבאית יינתן בידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל; מיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית ונתוניו פורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי, יראו אותו כאילו המנהל אישר אותו להפעלת כלי טיס אזרחי לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80}}, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת״א בידי צבא הגנה לישראל, טעונה אישור מראש של היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב, ישירות או באמצעות יחידת נת״א, ותתבצע בהתאם להוראותיה; היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית רשאית לתת הוראות למטיס כלי טיס הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית ואת כללי הטיסה וכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(4)}} השר, בהסכמת שר הביטחון, יורה על נוהל הקובע את ההסדרים הנדרשים לשם מתן אישור בהתאם לפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ד)}} ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לגבי חייל במילוי תפקידו הנותן שירותי נת״א לתעופה האזרחית, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירותים כאמור לתעופה אזרחית בין־לאומית בידי חייל בעת מילוי תפקידו טעון רישיון מאת המנהל; רישיון כאמור יינתן לפי נוהל שיורה עליו המנהל בהתייעצות עם מפקד חיל האוויר בצבא הגנה לישראל ובשים לב, ככל האפשר, להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן שירותים כאמור לתעופה אזרחית פנים־ארצית טעון היתר מאת המנהל; היתר כאמור יינתן לפי נוהל שיורה עליו המנהל בהסכמת מפקד חיל האוויר של צבא הגנה לישראל ובשים לב, ככל האפשר, להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק ב׳}};
{{ח:תתת|(3)}} השר, בהסכמת שר הביטחון, יורה על נוהל הקובע את ההסדרים הנדרשים לשם פיקוח על קיומן של פסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ה)}} חוק זה לא יחול על כלי רחיפה של צבא הגנה לישראל, על מפעיל כלי רחיפה כאמור ועל תשתיות המשמשות לפעילותם.
{{ח:תת|(ו)}} לא יופעלו סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} כלפי צבא הגנה לישראל וכלפי חייל במילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|180|{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} – תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} יחולו לגבי אירוע בטיחותי שאירע ביום התחילה ואילך.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|181|ביטול חוק הטיס}}
{{ח:ת}} חוק הטיס, 1927 – בטל.

{{ח:סעיף|182|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דבר המלך על הטיס במושבות (הטלת החוקים)|בדבר המלך על הטיס במושבות (הטלת החוקים)}}.}}

{{ח:סעיף|183|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|בחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|184|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|185|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|186|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|187|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|188|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|189|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|190|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|191|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|192|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|193|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|194|תחילה}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}}, תחילתו של חוק זה ביום פרסומו ברשומות (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|195|הוראות לעניין כלי רחיפה – תחילה ותקנות ראשונות}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(א) עד (ג)}} שנתיים מיום התחילה, ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ד)(1)}}; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(א) עד (ג)}} בשישה חודשים נוספים בכל פעם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם צו הטיס (דחיית תחילתו של סעיף 87(א) עד (ג) לחוק) (תיקון), התשע״ה–2015, לפיו נדחתה תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(א) עד (ג)}} עד ליום 13.4.2015.}}

{{ח:סעיף|196|{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} – תחילה ותקנות ראשונות}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} ביום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|סעיף 154(ב)}}, ובלבד שתקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|הסעיף האמור}} יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; לא הותקנו התקנות במועד האמור, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} בשלושה חודשים נוספים בכל פעם.

{{ח:סעיף|197|שמירת תוקף}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס, 1927 (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, לרבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרקים ט׳}} {{ח:פנימי|פרק י|ו־י׳}}, והכל זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 56|תקנות 56}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 57|57}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 58|ו־58 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – תקנות הרישיונות), לעניין סדרי דין לפני ועדת ערר, יעמדו בתוקפן כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 54|סעיף 54(ב) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ו)(3)}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971}} ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – תקנות בתי הספר), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה, ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרקים ט׳}} {{ח:פנימי|פרק י|ו־י׳}}, כאילו הותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, והכל כל עוד לא שונו או בוטלו.

{{ח:סעיף|198|הוראות מעבר לעניין רישיונות, תעודות, אישורים, היתרים ופטורים לפי תקנות הטיס}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון עובד טיס, הגדר ברישיון כאמור, תעודה רפואית וכל אישור של רישיון או תעודה כאמור שניתנו לפני יום התחילה מאת רשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}}, ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון עובד טיס, כהגדר ברישיון כאמור, כתעודה רפואית או כאישור שלהם, לפי העניין, שניתנו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישור שניתן לפני יום התחילה מאת קצין הביטחון של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לגבי עובד טיס או איש צוות, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 12א|תקנה 12א לתקנות הרישיונות}}, ועמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כקביעת התאמה ביטחונית לגבי אותו עובד טיס או איש צוות, שנעשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ג)}} רישיון בית ספר להוראת טיס שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)|תקנות בתי הספר}}, ורישיון מכון הסמכה שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית)|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל״ט–1979}} ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – תקנות המכונים), ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} על רישיון הפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}} ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – תקנות ההפעלה), ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנו רישיון ומפרטי הפעלה כאמור לשם הפעלה מסחרית של כלי טיס – יראו אותם כרישיון הפעלה אווירית וכמפרטי הפעלה שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנו רישיון ומפרטי הפעלה כאמור למפעיל כלי טיס בהפעלה כללית או למפעיל כלי רחיפה – הם יוסיפו לעמוד בתוקף, אלא אם כן קבע השר הוראה אחרת בעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} רישיון למכון בדק ורישיון אחזקה עצמית שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית)|תקנות המכונים}}, ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון להפעלת מכון בדק שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳ לפרק ב׳}}; ואולם רישיון אחזקה עצמית שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית)|התקנות האמורות}}, לעובד טיס, לצורך ביצוע פעולות בדק בכלי טיס הרשום על שמו בפנקס הרישום והמיועד להפעלה כללית, יראו אותו כאישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ו)}} רישיון שניתן לרשות שדות התעופה מאת המנהל לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 66|תקנה 66(א) לתקנות ההפעלה}}, ועמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳ לפרק ב׳}}, להפעלת יחידות הנת״א שהפעילה רשות שדות התעופה ערב יום התחילה, והוא יעמוד בתוקפו עד תום שנתיים מהיום האמור.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}}, רשאית רשות שדות התעופה, בתקופה של שנתיים מיום התחילה, להפעיל שדה תעופה ולהתיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בו, גם בלא רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳}}, ויראו אותה לעניין חוק זה, במהלך התקופה האמורה, כבעל רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} רישיון מנחת שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975}}, ועמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון להפעלת מנחת שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ט)}} תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור פריט אווירונאוטי שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} – תקנות התיעוד), ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון ייצור שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(י)}} תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנות העומדות בתוקפן לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כתעודות, כאישורים, כהיתרים או כפטורים שניתנו לפי חוק זה, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”תעודה“ – לרבות תעודת רישום, תעודת רישום לסחרן, תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, תעודת סוג – תוספת, תעודת כושר טיסה, תעודת רעש, תעודת איש צוות אוויר, תעודת איש צוות, אישור כושר אווירי לייבוא ולייצוא, אישור למיתקן עזר לטיסה, אישור לטייס בוחן, הרשאת אדם כנציג המנהל ואישור לתכנית הדרכה.

{{ח:סעיף|199|הוראות מעבר לעניין מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} רופא הרשות שמונה לפי סעיף 12א(א) לחוק הטיס, 1927, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו מונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי שמונתה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות הרישיונות}}, וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו הוסמכה בידי המנהל מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 169|בסעיף 169(א)}}, לצורך ביצוע תפקידיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|התקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}}, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך בידי המנהל מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169(א)}}, לצורך ביצוע תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|התקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר הרפואית שמונתה בידי השר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 60|תקנה 60 לתקנות הרישיונות}}, וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, והיא תמשיך לכהן עד למינוי ועדת ערר רפואית חדשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|הסעיף האמור}}, או, לכל המאוחר, עד שנה מיום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לרישוי שמונתה בידי השר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 54|תקנה 54 לתקנות הרישיונות}}, וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, והיא תמשיך לכהן עד למינוי ועדת ערר חדשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|הסעיף האמור}}, או, לכל המאוחר, עד שנה מיום התחילה.
{{ח:תת|(ו)}} עובד הרשות שמונה למפקח לפי סעיף 10ג לחוק הטיס, 1927, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו מונה למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, ואולם הפעלת סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיפים 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, שלא הוענקו לאותו מפקח ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 94|לסעיף 94(ג)(2)}}; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על פרטי המפקחים שמונו וכיהנו ערב יום התחילה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} החוקר הראשי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וממלא מקומו, שמונו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984}}, וכיהנו ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו מונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}}, ואולם הפעלת סמכות מהסמכויות הנתונות לחוקר הראשי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שלא הוענקו לחוקר הראשי ולממלא מקומו כאמור ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|200|הוראות מעבר לעניין שדות תעופה}}
{{ח:ת}} שדה תעופה המנוי ערב יום התחילה {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה#תוספת|בתוספת לחוק רשות שדות התעופה}}, יראו אותו כאילו נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.

{{ח:סעיף|201|הוראות מעבר לעניין הוראות כושר אווירי}}
{{ח:ת}} הוראות כושר אווירי שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 120|תקנה 120 לתקנות התיעוד}}, ועמדו בתוקפן ערב היום האמור, יראו אותן כהוראות כושר אווירי שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.

{{ח:סעיף|202|הוראות מעבר לעניין מפלסי רעש}}
{{ח:ת}} מפלסי הרעש לכלי טיס הממריאים מנמל התעופה בן־גוריון, שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 85א|תקנה 85א לתקנות ההפעלה}} ומפורסמים ערב יום התחילה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 85א|התקנה האמורה}}, יראו אותם כמפלסי רעש שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}.

{{ח:סעיף|203|הוראת מעבר לעניין סוגי תקריות חמורות}}
{{ח:ת}} סוגי תקריות חמורות המפורסמים ערב יום התחילה במסגרת שירות מידע תעופתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 65|תקנה 65 לתקנות ההפעלה}} (להלן – שירות מידע תעופתי), יראו אותם כסוגי תקריות חמורות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(4)}}; בסעיף זה, ”תקרית חמורה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}}.

{{ח:סעיף|204|הוראות מעבר לעניין הקצאת המרחב האווירי ונתיבים בין־&lt;wbr&gt;לאומיים}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה האזרחית ולתעופה הצבאית, כפי שהיתה בתוקף ערב יום התחילה בהתאם להסדרים ולנהלים שהיו נהוגים באותו מועד בין הרשות לבין משרד הביטחון, יראו אותה כאילו נעשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנקודות והנתיבים שהיו מפורסמים ערב יום התחילה במסגרת שירות מידע תעופתי, בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק הטיס, 1927, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|ולתקנות ההפעלה}}, ודרכם נכנס כלי טיס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, יצא ממנו או חלף בו, יראו אותם כאילו נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.

{{ח:סעיף|205|הוראות מעבר לעניין הוראות תעבורה אווירית}}
{{ח:ת}} הוראות התעבורה האווירית במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לשימוש התעופה האזרחית, שהיו מפורסמות ערב יום התחילה במסגרת שירות מידע תעופתי, יראו אותן כאילו נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 92|או 92}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|206|{{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה}} – תחילה, הוראות מעבר ותקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון שניתן מאת השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה}} לפני יום התחילה, ועמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כרישיון הפעלה מסחרית שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185(2) לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתר הפעלה עונתי שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה כנספח לרישיון שניתן מאת השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה}}, ועמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כהיתר הפעלה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 8ג|סעיף 8ג לחוק האמור}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185(8) לחוק זה}}, לתקופה שלגביה ניתן.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 10א|סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיף 185(10) לחוק זה}}, ביום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 10א|סעיף 10א(ו)(2) לחוק האמור}}, ובלבד שתקנות כאמור יותקנו לא יאוחר משלושה חודשים מיום התחילה; לא הותקנו תקנות כאמור, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 10א|הסעיף האמור}} בשלושה חודשים נוספים בכל פעם.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד באדר ב׳ התשע״א (30 במרס 2011).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>civdufvo1dfz9ewm67sxlrwz177w5op</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ההוצאה לפועל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286080</id>
    <revision>
      <id>3007907</id>
      <parentid>3002536</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:00:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="379990" sha1="o27nnk6r5gosweancm2uxcmadfyyswc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ז-1967

&lt;מאגר 2000249 תיקון 2197097 תקן 147254 קוד a163Y00000DuCogQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|6:208253)); ((תשכ&quot;ט, 16|תיקון|6:208252)); ((תשל&quot;א, 186|תיקון לחוק המכר|7:208566)); ((תשל&quot;ה, 12|תיקון מס' 3|8:208254)); ((תשל&quot;ח, 160|תיקון מס' 4|9:208255)); ((תשל&quot;ט, 29|תיקון מס' 3 לחוק פסיקת ריבית|9:209233)); ((תש&quot;ם, 132|תיקון מס' 5|9:208256)); ((תשמ&quot;ד, 52|תיקון מס' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|10:210155)); ((תשמ&quot;ו, 62|תיקון מס' 7|11:210461)); ((תשמ&quot;ט, 50|תיקון מס' 8|12:210693)); ((תש&quot;ן, 126|תיקון מס' 9|12:210798)), ((198|ת&quot;ט|ec:12:317318)); ((תשנ&quot;א, 10|תיקון מס' 9 (תיקון)|12:210839)), ((119|תיקון מס' 9 (תיקון מס' 2)|12:211725)), ((184|תיקון מס' 11|12:210881)), ((184|תיקון מס' 12|12:210887)), ((198|תיקון מס' 10|12:210878)); ((תשנ&quot;ב, 146|תיקון לחוק הערבות|12:211808)); ((תשנ&quot;ד, 235|תיקון מס' 14|13:210966)), ((284|תיקון מס' 15|13:211479)); ((תשנ&quot;ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 70|תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל|13:211260)), ((88|תיקון מס' 18|13:211254)); ((תשנ&quot;ט, 138|תיקון מס' 19|14:211639)); ((תש&quot;ס, 282|תיקון מס' 20|15:300262)); ((תשס&quot;א, 207|תיקון מס' 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|15:300351)), ((218|תיקון מס' 21 (הודעה על סיום הליכים)|15:300354)); ((תשס&quot;ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|15:300478)); ((תשס&quot;ג, 16|תיקון מס' 24|15:300564)); ((תשס&quot;ד, 16|תיקון מס' 24 (תיקון)|16:299602)); ((תשס&quot;ה, 746|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 260|הוראת שעה|16:299986)); ((תשס&quot;ח, 515|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((665|תיקון מס' 51 לחוק בתי המשפט|17:300110)); ((תשס&quot;ט, 42|תיקון מס' 29|17:300665)), ((126|ת&quot;ט|2194)), ((328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע&quot;א, 28|תיקון מס' 29 (תיקון)|18:301275)), ((78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((355|תיקון מס' 32|18:301250)), ((929|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2)|18:301348)), ((930|תיקון מס' 33|18:301265)), ((1028|תיקון מס' 34|18:301376)); ((תשע&quot;ב, 24|תיקון מס' 35|18:301400)), ((112|תיקון מס' 36|18:301402)), ((158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|18:301315)), ((182|תיקון מס' 38|18:301448)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((607|תיקון מס' 41|18:301477)); ((תשע&quot;ג, 68|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 3)|19:301557)), ((98|תיקון מס' 42 והוראת שעה|19:301494)); ((תשע&quot;ד, 546|תיקון מס' 43|19:303799)), ((592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע&quot;ה, 142|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((196|תיקון מס' 46|20:312918)), ((204|תיקון מס' 47 והוראת שעה|20:313584)); ((תשע&quot;ו, 10|תיקון מס' 48 - הוראת שעה|20:315851)), ((533|תיקון מס' 49|20:321422)), ((751|תיקון מס' 50|20:338813)), ((1154|תיקון מס׳ 51|20:348521)); ((תשע&quot;ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((1049|תיקון מס׳ 53|20:390347)); ((תשע&quot;ח, 22|תיקון מס' 54|20:395586)), ((172|תיקון מס׳ 55|20:491142)), ((176|תיקון מס׳ 56|20:491143)), ((224|תיקון מס' 57|20:491463)), ((406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((438|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((687|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|20:501349)), ((871|תיקון מס' 17 לחוק הירושה|20:504221)); ((תשע&quot;ט, 41|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((116|תיקון מס' 63|20:528234)), ((220|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|8476)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 90|תיקון מס' 65|23:573944)), ((334|תיקון מס' 66|23:579145)), ((402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((תשפ&quot;א, 2|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|23:583843)); ((תשפ&quot;ב, 722|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((748|תיקון מס' 69|24:619528)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 12, 12|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|25:1783527)), ((534|תיקון מס' 73|25:2900633)), ((535|תיקון מס' 74|25:2900623)); ((תשפ&quot;ד, 145|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1498|תיקון מס' 77|25:4962450)); ((תשפ&quot;ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-2 --&gt;
''שינוי שיעורי ריבית:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|5525)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|7226)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס' 68 והוראת שעה)|9486)).  ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|13070)); ((תשפ&quot;ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|14142)).

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ח-7, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין דתי;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;פסק דין&quot; - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
:- &quot;זוכה&quot; - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
:- &quot;חייב&quot; - מי שפסק דין ניתן לחובתו;
:- &quot;חוב פסוק&quot; - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
:- &quot;הליך&quot; - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
:- &quot;ערובה&quot; - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
:- &quot;נכס&quot; - לרבות זכות קיימת או עתידה;
:- &quot;לשכה&quot; או &quot;לשכת הוצאה לפועל&quot; - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור [[בסעיף 2]];
:- &quot;קיבוץ&quot; - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], כקיבוץ או כמושב שיתופי;
:- &quot;המצאה מלאה&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות [[+|בתקנות 161(3) ו-(4)(א) ו-(ב)(1)]], [[+|163]] [[ו-165(א) לתקנות סדר הדין]];
:: (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)(1)]];
:: (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים [[שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (4) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]]):)) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק בתי המשפט&quot; - [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים&quot; - [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - הממונה כהגדרתו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:- &quot;כרטיס חיוב&quot; ו&quot;כרטיס תשלום&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כרטיס חיוב מיידי&quot; - אמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
:- &quot;תקנות סדר הדין&quot; - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;פסק דין לפינוי מושכר&quot; - פסק דין בתביעה לפינוי מושכר [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], אינו חל עליו;
:- &quot;מנהל רשות האכיפה והגבייה&quot; - מי שמונה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
:- &quot;רשות האכיפה והגבייה&quot; - רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה [[וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 2. לשכות הוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
: (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מחוז&quot; - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 3. מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א, תשע&quot;א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
: (ג)(1) הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
::: (א) שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
::: (ג) הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
::: (ד) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
::: (ה) נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
:: (2) הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
:: (3) תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים.
:: (4) הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
: (ד) כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
:: (1) בצאתו לקצבה;
:: (2) בהתפטרות;
:: (3) על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]].

@ 3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-5)
: (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה [[וסעיפים 3]] [[ו-3ב עד 3ד]].
: (ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
: (ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
: (ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
: (ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
:: ((פורסמו [[כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע&quot;ו-2016]].))

@ 3ב. תחולת הוראות [[מחוק בתי המשפט]] (תיקון: תשע&quot;א-5)
: הוראות [[סעיף 104 לחוק בתי המשפט]] יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור [[בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט]], ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי [[אותו סעיף]] יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

@ 3ב1. סמכות רשם לסיים דיון (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

@ 3ב2. רציפות הדיון (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

@ 3ג. הממונה על רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 3א(ד)]] או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
: (ג) תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
: (ד) הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

@ 3ד. אחראי על בירור תלונות (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]], קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות [[סעיף 32 לחוק האמור]], בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

@ 4. מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
: (ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

@ 4א. הענקת סמכויות לדון בבקשות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי [[סעיפים 19]], [[25]], [[48]], [[58]] [[ו-70]].
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014]].))

@ 5. הטלת תפקידים (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי [[סעיף 5א]], ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, &quot;אדם&quot; - למעט תאגיד.
: (ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
: (ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

@ 5א. ועדת האישורים (תיקון: תשנ&quot;א-5, תש&quot;ס, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין [[סעיף 5(ב)]] (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ב)]], אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
:: (2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
:: (3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
: (ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור -
:: (1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
:: (2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
:: (3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
:: (4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
:: (5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ד)]], או מועסק על-ידו.
: (ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
: (ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].

@ 5ב. תוקף אישורים וסדרי עבודה (תיקון: תשנ&quot;א-5)
: (א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
: (ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
: (ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

@ 5ב1. בעל אישור חדש (תיקון: תש&quot;ס)
: בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה - בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

@ 5ג. ניהול פנקס (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

@ 5ד. סייג לעיסוק (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: (א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורים, אחים וילדים.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.

@ 5ה. חובת סודיות (תיקון: תשנ&quot;א-5)
: לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

@ 5ו. אי חידוש, ביטול או פסילה (תיקון: תשנ&quot;א-5)
: ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
: (3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
: (4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

@ 5ז. בירור תלונות והתליה (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-7)
: (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי [[סעיף 5א]] ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
: (א1)(1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
:: (2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
:: (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
: (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]], למעט [[-|סעיפים 9(א)(4)]] [[-|ו-11(ה)]].
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי [[סעיף 5ו(3) או (4)]].

@ 5ח. הפסקת ביצועו של הליך (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשס&quot;ט)
: מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

@ 5ט. (תיקון: תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 6. בקשת ביצוע (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-3, תשפ&quot;ד)
: (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
: (ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב2)(1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
::: (א) תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[סעיף 2(ג)]], מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם -
:::: (1) קבעו בהסכם הפרשי הצמדה - ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
:::: (2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
::: (ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות [[+|סעיפים 5]] [[ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור [[בסעיף 5א לחוק האמור]] יחל -
:::: (1) לעניין פסק דין - ממועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים - ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
:::: (2) לעניין שטר - מהמועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיף 81א(ג1)]].
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
::: (א) לעניין פסק דין - לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
::: (ב) לעניין שטר - מועד הפירעון, כהגדרתו [[בסעיף 81א3(א)(1)]].
:: (3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
: (ב3) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי [[סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] במועד הפירעון כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]]; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], לפי המוקדם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ד)(1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים [[בתוספת הראשונה]] (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
:: (2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
:: (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

@ 7. המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה)
: (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]] או בצו לפי [[סעיף 69(ב)]], או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא  מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, &quot;העתק&quot; של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
: (א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור [[בפרק ו'1]], לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]] או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק ז'2]]; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות - יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב3]] או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב4]].
: (א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות [[סעיף 64]].
: (א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.
: (ב)(1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]]; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
::: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]]):)) 
::: המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] או לפי [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה [[בסעיף 5(א1) לחוק האמור]] תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) ו-(א3)]], לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי [[פרק ו'1]] לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]], ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי [[פרק ז'2]], אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
: (ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
: (ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

@ 7א. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט [[בסעיף 7א1]] ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
:: (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' שלצדו]] (להלן - כתב ויתור על סודיות).
: (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי [[סעיף 67]], או לדחות את בקשתו.
: (ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
: (ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
: (ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

@ 7א1. התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום (תיקון: תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]], [[69יג(ב)(1)]] [[או 74יא]] (בסעיף זה - צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
:: (1) שלוש שנים - אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (2) ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה - מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]]; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה - יחולו הוראות [[סעיף 7א2]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

@ 7א2. הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור [[בסעיף 7א1]], יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סימן א' לפרק י&quot;ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 104 לחוק האמור]];
: (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי [[פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

@ 7א3. (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) : (((פקע).))

@ 7ב. מסירת מידע (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]] שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור [[באותו סעיף]], למסור לידיו את המידע.
: (א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת הרביעית]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
: (א1א)(1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה]] (בסעיף קטן זה - הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]]) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]], המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
:: (3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
:: (4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם [[תוספת 2|שבתוספת]] או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי [[סעיף 7]].
: (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' לצדו]], אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]], [[או 69יג(ד)]] וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 81א(ג1)]] [[או 81א1(ד)(1) ((&lt;s&gt;לחוק&lt;/s&gt;))]], לפי העניין.
: (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי [[בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה]] למסור לידיו מידע בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק ב|בטור ב' שלצדו]], אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
: (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
: (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
: (ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח&quot;ות שהגיש לה החייב; לענין זה, &quot;רשות מס&quot; - כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ&quot;ז-1967]].
: (ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
: (ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] או [[בתוספת השלישית]] מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
: (ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]] (בסעיף קטן זה - הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 67(ב) ו-(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
::: (א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
::: (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
:: (2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]];
:: (3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
:: (4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
:: (5)(א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו [[בתוספת השניה]];
::: (ב) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת השלישית]];
::: (ג) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת הרביעית]].
: (ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ט) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

@ 7ב1. פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון: תשס&quot;ט)
: מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי [[סעיף 7ב]], לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

@ 7ב2. מידע על כניסת חייב לארץ (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]]; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

@ 7ב3. קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת [[סעיף 76(א3)]], רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה - חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
:: (2) חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (3) חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
: (ב) הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג - גם מספר הרישיון של בא כוחו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1]], רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

@ 7ב4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות [[סעיף 7ב3]], רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו [[בסעיף האמור]], של החייב.
: (ב) ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
: (ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.

@ 7ג. חזקה בדבר יכולת החייב (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות [[פרק ו'2]] והליכי הבאה לפי [[פרק ז'2]].
: (ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי [[סעיף 7(א)]], ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

@ 8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ד-3)
: (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
: (ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי [[סעיפים 7ב(א2) ו-(א3)]], [[11]], [[14]], [[15]], [[19]], [[21(א1) ו-(א2)]], [[25]], [[27]], [[48]], [[53]], [[59]], [[61 עד 64]], [[66א]], [[67]], [[69ג]], [[69יב]], [[70]], [[74]] והליכים לפי [[פרק ז'3]]; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס&quot;א-2001]].))
: (ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

@ 9. אגרות והוצאות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
: (ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
: (ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ד)(1) על אף האמור [[בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 4א(א) לאותו חוק]].
:: (2) לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] (בסעיף קטן זה - מועד הצירוף).
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
: (ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור [[בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] -
:: (1) אם הוראות [[החוק האמור]] חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7]];
:: (2) אם הוראות [[החוק האמור]] אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי [[-|סעיף 5א האמור]], במועד מסירת האזהרה לחייב לפי [[סעיף 7]].

@ 9א. (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) : (((פקע).))

@ 10. שכר עורך-דין (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי [[סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי [[פרק ו']] ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
: (ג) שכר עורך-הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;יום הוצאתן&quot; יבוא &quot;יום הגשת בקשת הביצוע&quot;.

@ 10א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10ב. (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) : (((פקע).))

@ 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך (תיקון: תשפ&quot;ד-3, [י&quot;פ הודעות])
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10(א)]], לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש&quot;ח))) או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
: (ב)(1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
:: (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
:: (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
: (ג) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;יום הוצאתן&quot; יבוא &quot;יום הגשת בקשת הביצוע&quot;.

@ 11. העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (תיקון: תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

@ 12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס&quot;ט)
: היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.

@ 12א. בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

@ 13. מעצר למניעת הפרעה בביצוע (תיקון: תשס&quot;ט)
: היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.

@ 14. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג-4)
: (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א]], [[69(ב)]] [[או 69א]] והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
: (ה)(1) לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ-50,000 שקלים חדשים.
:: (2) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.

@ 15. חיפושים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
: (ב) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

@ 16. השהיית הליך ואי-נקיטתו (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.

@ 17. עיכוב ביצועו של פסק דין (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
: (ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

@ 18. פסק דין שבוטל או שונה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
: (ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.

@ 19. טענת פרעתי (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2)
: (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
: (ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

@ 19א. עדכון על קבלת תקבולים (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור [[בסעיף 19ב]], רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.

@ 19ב. הסדר עם החייב (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה - הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ב) תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי [[סעיף 76]] או במסגרת צו איחוד לפי [[פרק ז'3]], כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ג) הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
:: (1) ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי [[סעיף 19א]], ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
:: (3) יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.

@ 20. גביית יתר (תיקון: תשל&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

== פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תשס״ט, תשע״ו–4) ==

@ 20א. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))

@ 20ב. חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג-2)
: (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בחוק זה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד)(1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]], יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי [[סעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)]] ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם [[לפרק ז'3]] או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע [[בסעיף 20ו(א)(1)]].

@ 20ג. החלת הוראות החוק (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: הוראות חוק זה, למעט הוראות [[פרקים ג']], [[ה']], [[ו']], [[ו'1]], [[ו'2]], [[ז'1]], [[ז'2]], [[ז'3]] [[ו-ז'4]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 20ד. בקשת ביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט)
: בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 20ה. הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט, תשע״ו–4)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
:: (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
:: (2) עיקול כלי רכב של החייב.
: (ב) זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות [[סעיף 7(ה)]].
: (ג) הוראות [[סעיף 20יז(א) ו־(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.

@ 20ו. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
:: (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
:: (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
: (ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל;
:: (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייסגר התיק.
: (ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 20ז. סגירת תיק או העברה למסלול רגיל (תיקון: תשס&quot;ט, תשע״ו–4)
: (א) נסגר תיק לפי [[פרק זה]], לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
: (ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי [[פרק זה]] ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
: (ג) הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.

@ 20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשפ&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1]] במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי [[סעיף 10(א)]] או לשכר טרחת עורך דין כאמור [[בסעיף 10ג]] לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

@ 20ט. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))

@ 20י. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]], לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

== פרק א'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2, תש&quot;ף-2) ==

@ 20יא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בקשה לביצוע במסלול מזונות&quot; - בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי;
:- &quot;מסלול מזונות&quot; - מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[פרק זה]];
:- &quot;פסק דין למזונות&quot; - פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד - פסק דין למזונות כהגדרתו [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)=|בחוק המזונות]], המוגש לביצוע לפי [[סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור]].

@ 20יב. (תיקון: תשע&quot;ג-2, תש&quot;ף-2) : (((בוטל).))

@ 20יג. מסלול לביצוע פסק דין למזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
: (ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.

@ 20יד. הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם [[בסעיף 2(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
: (ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
: (ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק המזונות]] (בסעיף זה - תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].

@ 20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[פרק א'1]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
: (ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
: (ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי [[פרק זה]] אלא אם כן -
:: (1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
: (ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
: (ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020]].))

@ 20טז. עדכון תיק (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
: (ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]] לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.

@ 20יז. מסירת מידע על החייב (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
: (ב) הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
: (ג) לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.

@ 20יח. דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.

@ 20יט. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
:: (2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
: (ב) הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל - גם לזוכה.
: (ג) הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.

@ 20כ. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
: (ב) הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.

@ 20כא. שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-3)
: על אף האמור [[בסעיפים 10]] [[ו-10ג]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

@ 20כב. חובת דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
: (1) נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
: (2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
: (3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
: (4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
: (5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
: (6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.

@ 20כג. תקנות לעניין מסלול מזונות (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.

== פרק ב': עיקול מיטלטלין ==

@ 21. עיקול מטלטלין ומכירתם (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל -
:: (1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
:: (2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
:: (3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
: (א1) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה - עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על ((הסכום)) המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']], אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
: (א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
:: (1) להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי [[בפרט 2 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא תאגיד;
::: (ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
::: (ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
:: (2) להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
::: (א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
::: (ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
: (א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
: (א4) (((החל מיום 15.3.2027):)) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים [[בתוספת הרביעית א']].
: (ב)(1) צו חיפוש לפי [[סעיף 15]] כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

@ 21א. עיקול רכב (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול - לא תחול הדרישה האמורה;
:: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

@ 21ב. רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
: (ב) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ג) חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (ד) בסעיף זה -
::- ״חוק הפיקוח על הביטוח״ - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]];
::- ״מבטח״ - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ״רכב באובדן״ - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
:: (1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
:: (2) ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
:: (3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, &quot;תשמישי קדושה&quot; - לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
:: (4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
:: (6) חיות מחמד; לענין זה, &quot;חיית מחמד&quot; - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
:: (6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
:: (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים [[בתוספת החמישית]], הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
: (ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

@ 23. הוצאת מעוקלים (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ד-3)
: הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א1) או (א2)]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

@ 24. העמדת נאמן (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.

@ 25. אחריותו של נאמן (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[סעיף 24]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.

@ 26. זכות שימוש במיטלטלין (תיקון: תשס&quot;ט)
: היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.

@ 27. מכירת המעוקלים (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ן, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
: (ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי [[החוק האמור]].

@ 28. ספק בבעלות (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
: (ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
: (ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.

@ 29. (תיקון: תשל&quot;א) : (((בוטל).))

@ 30. ביטול עסקאות (תיקון: תשס&quot;ט)
: עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור [[בסעיף 24]], אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.

@ 31. (תיקון: תש&quot;ן) : (((בוטל).))

@ 32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (תיקון: תשס&quot;ט)
: סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.

== פרק ג': עיקול מקרקעין ==

@ 33. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מקרקעין&quot; - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
:- &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.

@ 34. הטלת עיקול ותוצאותיו (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, &quot;הערת אזהרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.

@ 35. עיקול זמני
: (א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
: (ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 34(ג)]].
: (ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.

@ 36. מכירת מקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס&quot;ט)
: עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.

@ 37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס&quot;ט)
: לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.

@ 38. הגנת דירת המגורים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
: (א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]] (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]]; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ב) הוראות [[סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת [[סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג)(1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
::: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
::: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, &quot;בן משפחה&quot; - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.

@ 39. הגנת חייב חקלאי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.

@ 39א. תחולה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: הוראות [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]] לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של [[12:211808|חוק הערבות (תיקון), התשנ&quot;ב-1992]], ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]].

@ 40. זכותו של צד שלישי (תיקון: תשל&quot;א, תשס&quot;ט)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה (תיקון: תשס&quot;ט)
: עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי [[סעיף 37]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

@ 42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (תיקון: תשס&quot;ט)
: סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

== פרק ד': עיקול בידי צד שלישי ==

@ 43. הטלת עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.

@ 44. עיקול כלל נכסי החייב (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.

@ 45. עיקול נכס מסויים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
: (ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.

@ 45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

@ 45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ט)
: (א) חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.

@ 45ג. עיקול מתחדש בתיק מזונות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2)
: נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
: (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
: (2) לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.

@ 46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור [[בסעיפים 44]] [[ו-45]] או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות [[סעיף 67]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

@ 47. מסירת נכסים מעוקלים (תיקון: תשס&quot;ט)
: הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי [[פרק זה]] באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.

@ 48. חיוב של צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור [[בסעיף 47]], או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

@ 49. תחולת הוראות
: על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות [[הסעיפים 26 עד 32]], בשינויים המחוייבים.

@ 49א. תשלום לצד השלישי (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) הוגשה בקשה לפי [[פרק זה]] לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם -
:: (1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
:: (2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]].
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.

@ 50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-2, תש&quot;ף-3, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג-3)
: (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי [[פרק זה]] אינו תופס בהם:
:: (1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
:: (2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
:: (3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
:: (4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
:: (5) כספים המגיעים לחייב לפי [[סעיף 38(ב) או (ג)]];
:: (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (8)(א) כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
:::: (1) סל שירותי הבריאות;
:::: (2) פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
:::: (3) פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
:::: (4) פוליסת ביטוח סיעודי;
::: (ב) הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
::: (ג) לעניין פסקה זו -
::::- &quot;חוק ביטוח בריאות ממלכתי&quot; - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
::::- &quot;סל שירותי הבריאות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
::::- &quot;פוליסת ביטוח&quot; - לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה [[בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (9) כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בסעיף זה - חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (10)(א) כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה [[בתוספת השביעית]], אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, &quot;הורה עצמאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ&quot;ב-1992]];
::: (ב) הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים [[לתוספת השביעית]].
: (ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
: (ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.

@ 51. דין פרעון חוב (תיקון: תשס&quot;ט)
: מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.

@ 52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי [[הסעיפים 44]] [[ו-45]], שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

== פרק ה': כינוס נכסים ==

@ 53. (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
: (ג) (((בוטל).))

@ 54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
: (ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

@ 55. שמירת הוראות
: אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי [[סעיפים 22]], [[38]], [[39]] [[ו-50]] או לפי כל דין אחר.

@ 56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
: (א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות [[בסעיף 54]] כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
: (ב) החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.

@ 57. זכויות צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 58. אחריותו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[פרק זה]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.

@ 59. שכרו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.

@ 60. סיום תפקידו של כונס נכסים (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: (א) כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
: (ד) (((בוטל).))

== פרק ו': ביצוע בעין ==

@ 61. מסירת נכס (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.

@ 62. מסירת קטין (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-2)
: (א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט&quot;ו-1955]].
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.

@ 63. עשיית מעשה (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור [[בסעיפים 61]] [[או 62]] והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
: (ב) ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].

@ 64. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-2)
: (א) ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי [[סעיף 7(א)]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א2)]] לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה [[בסעיף 7(ב)(1)]].
: (א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
: (ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].

@ 65. טענות צד שלישי (תיקון: תשס&quot;ט)
: היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים [[בסעיף 64]] או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.

@ 66. חייב שחזר לאחר הפינוי (תיקון: תשס&quot;ט)
: הושלמה פעולת פינוי לפי [[סעיף 64]], והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.

== פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (תיקון: תשס&quot;ט) ==

@ 66א. הטלת הגבלות על חייב (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-2)
: התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור [[בסעיף 66ב]], ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
: (1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
: (4)(א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
: (5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 69ד(ב)]];
: (6) (((נמחקה).))

@ 66א1. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ח-6, ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף-4)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 66(א)(4)]] או לפי [[סעיף 69ד(א)(3)]], לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 66ב. תנאים להטלת הגבלות (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2)
: (א) הגבלות לפי [[סעיף 66א]] לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
:: (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]], או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
:: (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[=חוק המזונות|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] (בחוק זה - חוק המזונות);
:: (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
::: (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי [[פרק זה]];
:: (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).

@ 66ג. התראה בדבר הגבלה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2)
: (א) לא תיכנס הגבלה לפי [[פרק זה]] לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
: (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, &quot;לשכת ההוצאה לפועל&quot; - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1)]], לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

@ 66ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד)
: (א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי [[סעיף 66ג]].
: (ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.

== פרק ו'2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 66ה. רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן - מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
:: (3) התקיים אחד מאלה:
::: (א) טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
::: (ב) רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
:::: (2) נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
:::: (3) בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
:::: (4) נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
:::: (5) החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
::: (ג) התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
: (ב) לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה - צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ה) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ו) בסעיף זה, &quot;לשכת ההוצאה לפועל&quot; - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.

@ 66ו. ניהול מרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
: (ב) מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
: (ג) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
: (ד) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
: (ה) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

@ 66ז. מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג)(1) רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
:: (2) נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה - רישום חוזר).
:: (3) על רישום חוזר לא יחולו הוראות [[סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)]] [[ו-66ה(ב)]] לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.

@ 66ח. חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד)
: בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע&quot;ד-2014]], ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
: (2) מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
: (3) משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
: (4) אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.

== פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים (תיקון: תשע&quot;ט-2) ===

@ 67. חקירת יכולת (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה - חקירת יכולת).
: (א1)(1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]] או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
:: (2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור [[בסעיף 19]] או התנגדות לביצוע שטר כאמור [[בסעיף 81א]]; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
: (ב) בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
: (ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]], אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
: (ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

@ 68. החלטה על פי תצהיר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) המבקש חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]] רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
: (ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]], אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על פי התצהיר בלבד.
: (ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.

@ 68א. חוקרי ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן - הועדה הממליצה).
: (ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי [[חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1956 (([צ&quot;ל: התשט&quot;ו-1955]))]] שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
: (ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי [[סעיף 7א]] והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה [[בסעיף 67(א)]].
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
: (ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
: (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
: (ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
: (ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
: (ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
: (י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע&quot;א-2010]].))
: (יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
:: ((פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש&quot;ע-2010 (ק&quot;ת תש&quot;ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ&quot;ה באייר התש&quot;ע (9 במאי 2010).))

@ 69. תשלום בשיעורים (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], או על סמך תצהיר לפי [[סעיף 68]], או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור [[בסעיף 6]].
: (ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].

@ 69א. כללים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע״ח-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014]].))

@ 69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשע״ח-2)
: (א) חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי [[סעיף 69א]] או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות [[סעיף 7א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].

@ 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (תיקון: תשע״ח-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוב עבר במזונות&quot; - חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
::: (1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
::: (2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד;
::- &quot;צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות&quot; - צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י);
::- &quot;תשלום מזונות שוטף&quot; - תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות [[פרק זה]];
:: (2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
:: (3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
: (ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
: (ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות -
:: (1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
:: (2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
: (ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י) (בסעיף זה - בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות [[סעיף 7א(א)(1) ו-(א1)]];
:: (2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות;
:: (3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
:: (4) כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]].
: (ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה - הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה - בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
: (ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
: (י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
:: (2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
:: (3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
: (יא)(1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
:: (2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות [[סעיף 69]].

=== סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים (תיקון: תשע&quot;ט-2) ===

@ 69ב2. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הוראה לתשלום בשיעורים&quot; - הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
:- &quot;כללים&quot; - כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי [[סעיף 69א]];
:- &quot;צו תשלומים&quot; - צו תשלומים לבקשת חייב לפי [[סעיף 7א(ג)]], צו תשלום בשיעורים לפי [[סעיף 69]], צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיפים 69ד(א)]] [[ו-69ז(ב)]], צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי [[סעיף 69יג(ב)(1)]] או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי [[סעיף 74יא]];
:- &quot;ריבית בסיס&quot; - הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
:- &quot;תיק&quot; - לרבות תיק איחוד לפי [[פרק ז'3]];
:- &quot;תשלום במועד&quot; - תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

@ 69ב3. תנאים להכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ([[בסימן זה]] - בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
: (1) שלושה תשלומים ברציפות - אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
: (2) תשלום אחד - אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.

@ 69ב4. בקשה להכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ב) בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
: (ג) הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
:: (2) דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]], ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
:: (3) התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.

@ 69ב5. הכרה בחייב כמשלם (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

@ 69ב6. העברת בקשה להכרה להחלטת רשם (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]];
:: (2) הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
:: (3) המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי-נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)]] בתיק, לסכל את גביית החוב;
:: (4) המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]] או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3(1)]], אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.

@ 69ב7. תוצאות ההכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד)
: הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור [[בסעיף 69ב5]] [[או 69ב6]], לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
:: (א) עיקול חשבון עובר ושב לפי [[סעיף 43]];
:: (ב) עיקול משכורת לפי [[סעיף 43]];
:: (ג) עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 21א]], למעט רכב;
:: (ד) מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי [[סעיף 21(א)]];
:: (ה) (((נמחקה).))

@ 69ב8. (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 69ב9. הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
: (ב) הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 69ב10. ביטול הכרה בשל אי-התקיימות התנאים להכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: (א) זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]], ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
: (ב) הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
: (ד) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 69ב11. נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: על אף הוראת [[סעיף 69ב7(2)]], רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)]], לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.

@ 69ב12. (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 69ב13. תנאים לביטול הכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ([[בסימן זה]] - בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
: (1) שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
: (2) שישה תשלומים לפחות.

@ 69ב14. ביטול הכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]] או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי-ביטול ההכרה.
: (ד) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור [[בסעיף 69ב13]], יבטל את ההכרה בחייב בתיק.

@ 69ב15. תוצאות ביטול ההכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב7]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 69ב16. הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
: (ב) ביטול ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).

@ 69ב17. מניעת ביטול ההכרה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]], ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי-ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי-התשלום.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
: (ד) הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי [[סעיף 69ב16(ב)]], והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.

@ 69ב18. תקנות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע [[סימן זה]].

@ 69ב19. שמירת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי-נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]].

@ 69ב20. הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב-16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
:: (2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים - לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, &quot;תשלום&quot; - תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-(2)]].
: (ג) הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור [[בסעיף 69ב4(ג)(3)]], וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) אם התווספו לחוב דמי פיגורים - יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
: (ה)(1) בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
:: (2) שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
: (ו)(1) על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
:: (2) בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
:: (3) קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
: (ז) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.

== פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה (תיקון: תשע&quot;ה-3) ===

@ 69ג. הכרזה על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
:: (1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
:: (2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
:: לענין זה, &quot;החוב&quot; - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]].
: (ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.

@ 69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-6, תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
:: (1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
:: (2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 66א(4)(א)]].
: (ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
: (ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.

@ 69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי [[סעיף 69ג(א)]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
: (ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
: (ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
: (ו) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
: (ז) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.

@ 69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי [[פרק ז'3]], בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות [[שבסעיפים 74ו]] [[ו-74ט]]; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
: (ב) צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.

@ 69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי [[סעיף 69ג]] והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור [[בסעיף 67]]; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה [[בסעיף 69ג(א)]], או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.

@ 69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי [[סעיף 69ד]].

@ 69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.

@ 69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור [[בסעיף 69ט]].

@ 69י1. הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ח-5)
: מיום התחילה של [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הפטר לחייב מוגבל באמצעים - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ===

@ 69י2. תחולה, הוראות מעבר והגדרות (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ח-4)
: (א) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ&quot;ב באלול התשע&quot;ה (6 בספטמבר 2015) ([[בסימן זה]] - תקופת התחולה).
: (ב) הוראות [[סימן זה]] ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות [[סימן זה]] בתקופת התחולה.
: (ג) [[בסימן זה]] -
::- &quot;חוב&quot; - חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר-תביעה לפי [[סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל]] ולרבות חוב לפי [[סעיף 72(1) לפקודה האמורה]], בשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;מתן צו הכינוס&quot; יקראו &quot;הגשת בקשת ההפטר&quot;;
::- &quot;חוב שאינו בר-הפטר&quot; - חוב כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל]];
::- &quot;מסלול הפטר&quot; - מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[סימן זה]];
::- &quot;נושה&quot; - למעט נושה של חוב שאינו בר-הפטר;
::- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]].

@ 69י3. תנאים למתן צו הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ח-4)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות [[סימן זה]], לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ([[בסימן זה]] - בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור [[בסעיף 69י15]] ([[בסימן זה]] - צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
:: (2) בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים - קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;קרן החוב&quot; - סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל - מועד הגשת הבקשה;
:: (3) אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
:: (4) החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי [[סעיף 69ז]], בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
:: (5) אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה [[בפקודת פשיטת הרגל]] שתלויה ועומדת לגבי החייב;
:: (6) במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר -
::: (א) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו [[בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
::: (ב) החייב לא הוכרז פושט רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי [[הפקודה האמורה]];
::: (ג) לא ניתן לחייב צו הפטר לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי-התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.

@ 69י4. סייגים למתן צו הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי [[סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) לעניין [[פסקה (1) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
::: (ב) יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]];
::: (ג) לעניין [[פסקאות (9) ו-(11) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
:: (2) מתקיים לגבי החייב האמור [[בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
:: (3) החייב ביצע פעולות כאמור [[+|בסעיף 96]] [[או 98 לפקודת פשיטת הרגל]], שאילו היה החייב פושט רגל כאמור [[באותה פקודה]], היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
:: (4) מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה -
::: (א) בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
:::: (1) גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (2) גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (3) מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
::: (ב) עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
: (ב) הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]].

@ 69י5. בקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
: (1) תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]] ובדבר אי-התקיימות הסייגים למתן צו כאמור [[בסעיף 69י4(1) עד (3)]]; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני-הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר-הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
: (2) רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
: (3) העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
: (4) כתב ויתור על סודיות.

@ 69י6. הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
: (ב) הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו [[בסעיף 2(ג)]] ([[בסימן זה]] - מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו [[בפרק ז'3]] - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].

@ 69י7. דרישת מידע עדכני (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור [[בסעיף 7ב(א) ו-(א2) עד (ט)]].

@ 69י8. החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]], כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
: (ב) דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]] כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות [[סעיף 7ב(ד)]].

@ 69י9. פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור [[בסעיף 69י8]], ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) - באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי [[סעיף 69י11]].
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.

@ 69י10. הודעה לנושים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע&quot;א-2010]].
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.

@ 69י11. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור [[בסעיף 69י3]] או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור [[בסעיף 69י4]] ([[בסימן זה]] - התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
: (ב) התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור [[בסעיף 69י8]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי [[+|סעיפים 131]] [[ו-134א לפקודת מס הכנסה]], או שהוא עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי [[החוק האמור]], ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
:: (2) הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]] או [[פרק י&quot;א לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי [[סימן זה]] עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
:: (3) לעניין דוח לפי [[סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]], הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
:: (4) לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.

@ 69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]] ולא הגישו התנגדות.
: (ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י4]].

@ 69י13. החלטה בבקשת ההפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות [[סעיף 69י12]], או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]] ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות [[סעיף 69י3]], לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב)(1) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ-400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע [[בסעיף 69י3(א)(2)]].
:: (2) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
:: (3) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור [[בסעיף 69י3(א)(3)]], תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.

@ 69י14. תוצאות דחיית בקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: אין בדחיית בקשת הפטר לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13]] כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].

@ 69י15. פעולת ההפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי [[סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל]], ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי [[סעיף 69 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.

@ 69י16. ביטול צו הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות [[סימן זה]], אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.

@ 69י17. השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור [[בפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל]], נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]], לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]], יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
: (ב) דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).

@ 69י18. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי [[שבסעיף 69י3(א)(1)]], ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

@ 69י19. הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 69ה(ב)]], רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי [[סעיף 69י13]].

@ 69י20. הוראות לעניין ערעור (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 69י13(ב)(3)]] [[ו-80(ב)]], ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13(א)]] יהיה בזכות.

@ 69י21. סמכות בתי משפט (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי [[סימן זה]], ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע&quot;ו-2016]].))

@ 69י22. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות [[סימן זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
: (1) מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
: (2) מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
: (3) מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
: (4) מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
: (5) מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
: (6) מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.

@ 69י23. הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים (תיקון: תשע&quot;ח-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 69י8]], סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה - הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 69י12]], נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי [[הסעיף האמור]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
: (ג) גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

== פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

@ 69יא. הזמנה לבירור (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א)]], רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 7ג]];
:: (2) החייב לא צירף לבקשתו לפי [[סעיף 7א]] את המסמכים הדרושים לפי [[אותו סעיף]], או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
:: (3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
: (ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

@ 69יב. צו הבאה (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור [[בסעיף 69יא(א)]], לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי [[סעיף 67]] או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי [[סעיף 68א]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק זה]].
: (ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
: (ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור [[בפרק ז'4]], והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
: (ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.

@ 69יג. מעמד הבירור או ההבאה (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א]].
: (ב) במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
:: (1) לתת או לשנות צו תשלומים;
:: (2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
:: (3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
:: (4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;
:: (5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות [[סעיף 7ב]], ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
:: (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
:: (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
:: (3) למסור מידע לגבי יכולתו;
:: (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם.

@ 70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד)
: (א)(1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], הכולל גביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק האמור]], בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
:: (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
:: (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
:: (4) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע&quot;ד-2014]], לא יקראו את המילים &quot;הכולל גביית הפרשים כאמור [[חוק המזונות|בסעיף 10 לחוק האמור]]&quot; שבפסקה (1).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי [[סעיף 69יג(ג)]].
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].

@ 71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ד-2, תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
: (ב) לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור [[בסעיף 74]].
: (ג) (((נמחק).))

@ 72. שחרור החייב מהבאה וממאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
: (ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.

@ 72א. תקופות מצטברות של מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: (א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
: (ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.

@ 73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
: חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.

@ 73א. חסינות (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: מבלי לגרוע מהוראת [[סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.

@ 74. מאסר בשל חוב בעד מזונות (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד)
: (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי [[סעיף 68]] אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי [[פרק ו'1]] או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי [[פרק ו'2]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 7א]], [[69ג עד 69יג]] [[ו-70]] לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
: (ד) חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.

== פרק ז'3: איחוד תיקים (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2) ==

@ 74א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;א-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ממונה&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 74יד]];
:- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
:- &quot;תיק&quot; - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] כל עוד לא הוכרע בו סופית.

@ 74ב. בקשת איחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4)
: (א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - בקשת איחוד).
: (ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.

@ 74ג. המשך הליכים שננקטו (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד).
: (ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.

@ 74ד. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה - צו עיכוב יציאה).
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
:: (2) בקשת האיחוד נדחתה;
:: (3) כל הזוכים הסכימו לכך;
:: (4) צו האיחוד בוטל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.

@ 74ה. עיקול (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.

@ 74ו. בקשת האיחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג-2)
: (א) החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור [[בסעיף 7א(א)]] המאמת את הפרטים הכלולים בה.
: (ב) בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי [[סעיף 7א1(ב)]].
: (ג) עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

@ 74ז. חובת גילוי (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.

@ 74ח. החלטה לענין האיחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
: (ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות [[סעיף 67]] יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

@ 74ט. מבחן יכולת הפרעון (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א)
: (א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 7א1]] או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך פרק זמן ארוך יותר.
: (ב) (((בוטל).))

@ 74י. דחיית בקשה (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
: (1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
: (2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור [[בסעיף 74ז]];
: (3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
: (4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.

@ 74יא. צו איחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: (א) נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
: (ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 74יב. תיק נוסף (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
: (ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים [[בסעיף 74ט]].

@ 74יג. הבטחת מימוש הליך האיחוד (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד)
: ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.

@ 74יד. מינוי ממונה (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
: (ה) ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.

@ 74טו. ביטול צו (תיקון: תשנ&quot;א-4, תשס&quot;ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
: (1) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
: (2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
: (3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
: (4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (6) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי [[סעיף 74י]].

@ 74טו1. איחוד תיקים בצו תשלומים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג)
: (א) רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]] [[או 69יג(ב)(1)]], אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
: (ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 74א]], [[74ד]], [[74ה]], [[74ט]], [[74יא]], [[74יב]], [[74יג]] [[ו-74טו]], בשינויים המחויבים.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2) ==

@ 74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: (א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
: (ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
: (ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות [[בסעיף 74יז(א)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.

@ 74יז. סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט)
: (א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
:: (1) החייב משרת שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] או משרת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
:: (3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
:: (4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
:: (5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
: (ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
: (ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
: (ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.

@ 74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
: (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
: (ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
: (ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
: (ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.

@ 74יט. יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי [[סעיף 74כא]].

@ 74כ. אגרה מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ&quot;ה-1995]].))
: (ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות [[סעיף 9]] בשינויים אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
:: (2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי [[סעיף 74]] בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
:: (3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
: (ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.

@ 74כא. קרן מיוחדת (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.

@ 74כב. דין וחשבון (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'5: היוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו, תשע״ח-3) ==

@ 74כג. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]], &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

@ 74כד. היוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו)
: דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות [[פרק זה]]:
: (1) דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי [[סעיפים 7(א1)]], [[66ג(ב)]] [[או 66ה(ב)]];
: (2) דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב(ג)]];
: (3) דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור [[בסעיפים 70(ד)]] [[או 74(ד)]].

@ 74כה. תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור [[בסעיף 74כד]] אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
: (ב) הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה [[בסעיפים 69יב(ג)]], [[70(ד)]] [[או 74(ד)]], לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.

@ 74כו. אופן עריכת היוועדות חזותית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
: (ד) נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
: (ה) היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.

@ 74כז. (תיקון: תשע&quot;ו, תשע״ח-3) : (((בוטל).))

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 75. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (א)(1) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי [[סעיף 9]], לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי [[סעיף 10]] ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: 
::: (א) ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
::: (ב) כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק - לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
: (ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
:: (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
: (ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ&quot;א-1981]], כאילו היו פיקדון.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.

@ 76. ריבוי הליכים ופסקי דין (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג-2)
: (א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
: (א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
: (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה - לפי הוראות סעיף קטן (א2).
: (ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 75]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו [[בחוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]], תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.

@ 77. העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס&quot;ט)
: העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים [[בסעיפים 75]] [[ו-76]], ישולם לחייב.

@ 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-5)
: נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.

@ 78. מות החייב (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-8)
: מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה או בהליכים לפי [[סעיף 78א]] כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.

@ 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר (תיקון: תשע&quot;ח-8, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בקשה לביצוע פסק דין&quot; - בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
::- &quot;חוק הירושה&quot; - [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;הסכום המרבי&quot; - 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
::- &quot;פקודת פשיטת הרגל&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]];
::- &quot;צו ירושה&quot;, &quot;צו למינוי מנהל עיזבון&quot; ו&quot;צו קיום צוואה&quot; - כמשמעותם [[בחוק הירושה]];
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי [[סעיף 44(ב) או (ג)]] [[או 45(א) או (ב)]], לפי העניין.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], כפי שהוחל [[בסעיף 124 לחוק האמור]], רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה - צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
: (ג)(1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה - בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
::: (ב) סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
::: (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור - חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]];
::: (ד) אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי [[חוק הירושה]] לגבי עיזבון החייב;
::: (ה) הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי [[חוק הירושה]];
::: (ו) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור [[סעיף 3 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור [[#3|בסעיף 202 לפקודה האמורה]];
::: (ז) לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]], בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי [[החוק האמור]] או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]] או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי [[אותה פקודה]].
:: (2) הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
: (ד)(1) בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
:: (3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
: (ה)(1) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
::: (א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
:: (2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
::: (א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
: (ו)(1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה - התנגדות).
:: (2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי [[חוק הירושה]] לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
:: (3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]].
:: (4) הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
:: (5) על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]] להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
: (ז) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
:: (1) מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
:: (2) אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
:: (3) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
: (ח) נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
: (ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]].

@ 78ב. זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הודעת כוונה&quot; - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22כט]] [[או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;הודעת קביעה&quot; - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לב]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;הודעת אי-קביעה&quot; - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לג]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הממונה על הגנת הצרכן&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן]], לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי [[סעיף 22לז לחוק האמור]];
::- &quot;עוסק מפר בנסיבות מחמירות&quot; - כמשמעותו [[+|בסעיף 22כח]] [[או 22לו לחוק הגנת הצרכן]];
::- &quot;תיק חדש&quot; - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
::- &quot;תיק קיים&quot; - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
: (ב) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
:: (1) יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
:: (2) יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(2)]], לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה - זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
:: (1) יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
:: (2) ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
:: (3) בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) - יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
: (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
:: (1) תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
:: (2) תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
::: (ב) הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
: (ז) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי-קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ח) זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
: (ט) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
:: (1) עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
:: (2) מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
:: (3) נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים - אם היה התיק תיק קיים;
:: (4) נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.

@ 79. ביצוע הליכים וצווים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
: (ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
: (ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

@ 79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון: תשמ&quot;ט)
: מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.

@ 80. ערר וערעור (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ד, תשע״ז–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]], יהא בזכות.
: (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]] ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
: (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
: (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.

@ 81. חיוב שדינו כפסק דין (תיקון: תשס&quot;ב)
: משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים [[בסעיף 81ב1]].

@ 81א. הוצאה לפועל של שטרות (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג, תשס&quot;א, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג)
: (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם [[בפקודת השטרות]] (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
: (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות [[7|סעיף 7(ב) (([צ&quot;ל: סעיף 7(ה)]))]] יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
: (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]], המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז)(1) לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע&quot;ח-2018]], אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2)]] לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ג)]].
:: (2) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).

@ 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע״ח-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג)
: (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
:: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
:: (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
:: ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
: (ב)(1) (((נמחקה).))
:: (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי]], יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
: (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות [[תקנות סדר הדין]] ויחולו לעניין זה הוראות [[+|תקנות 161(4)]] [[ו-165(א) לתקנות האמורות]].
: (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ג)(1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה).
:: (2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
: (ד)(1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
:: (2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
: (ה) הוראות [[סעיף 7]] בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]] - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 7(ה)]] - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
: (ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6]], להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
:: (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט)
: הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות [[סעיף 81א]] [[או 81א1]], לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

@ 81א3. ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מועד הפירעון&quot; -
::: (1) לעניין שטר - אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר - יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית - לפי המועדים האמורים [[#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות]];
::: (2) לעניין תביעה על סכום קצוב - מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
::- &quot;תביעה על סכום קצוב&quot; - תביעה על סכום קצוב כמשמעותה [[בסעיף 81א1(א)]].
: (ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(1)]], לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
: (ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, &quot;החוב&quot; - סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן - ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
:: (2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה - תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 81א4. סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ד)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה [[בסעיף 69ב2]] וריבית לפי [[סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 81ב. שמירת דינים וזכויות (תיקון: תשכ&quot;ט)
: אין [[בסעיף 81א]] כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי [[פקודת השטרות]], ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.

@ 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א)
: (א) בקשה לפי [[סעיף 6]] לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
:: (1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
:: (2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
: (ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
:: (2) באזהרה שתישלח לחייב לפי [[סעיף 7]], הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה ((())4(())), יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
:: (3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]], על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
:: (3א) (((פקעה);))
:: (4)(א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
:::: (1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
:::: (2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
::: (ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
::: (ג) חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) - ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
:: (5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
::: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
::: (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
::: (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
:: (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:: (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
: (ד)(1) על אף הוראות [[סעיפים 10]] [[ו-59]], שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
:: (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
:: (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;החוב שבפיגור&quot; - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
::- &quot;יחיד&quot; - מי שאינו תאגיד;
::- &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.

@ 81ב2. חובת סודיות (תיקון: תשע&quot;ד)
: מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

@ 81ג. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ט)
: (א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי [[סעיפים 66א]], [[69ד(א)]] [[או 69ט]], או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת [[סעיף 69ד(ב)]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (תיקון: תשע&quot;ב)
: רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 82. שמירת דינים
: אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות [[פקודת בזיון בית המשפט]].

@ 83. ביצוע ערובה (תיקון: תשס&quot;ט)
: ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.

@ 84. ביצוע לפי בקשת החייב (תיקון: תשס&quot;ט)
: לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.

@ 85. ביטולים
: בטלים:
: (1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
: (2) פקודת החוב (מאסר);
: (3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938]];))
: (5) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי המשפט, 1940]];))
: (6) ((הנוסח שולב [[בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947]];))
: (7) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות]].))

@ 86. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ&quot;ח (1 בספטמבר 1968).

@ 87. הוראות מעבר (תיקון: תשס&quot;ט)
: הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.

@ 87א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א) : (((בוטל).))

@ 87ב. דיווח שנתי (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.

@ 88. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ד-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-2, תשע״ו–4)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
:: (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
:: (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
:: (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי [[סעיף 5]];
:: (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
:: (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
:: (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
:: (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
:: (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
:: (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
:: (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
:: (7) ניהול פנקסים ומסירת דו&quot;חות על ידי כונס נכסים;
:: (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
:: (8א) נהלים לאיחוד תיקים;
:: (8ב) (((נמחקה);))
:: (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
: (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע [[פרק ז'4]], ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים [[בסעיף 69ג]], בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע&quot;ג-2013]].))
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 6(ד)]]))) (תיקון: תשע&quot;ג-2) ====
=== פרטים שניתן לקבל מהמרשם (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 1. : שם פרטי ושם משפחה.
@ 2. : מספר זיהוי.
@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : שמות הורים.
@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : תאריך לידה.
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ב-4) : מען דיגיטלי כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 7א(א)(2)]], [[7ב(א2)]], [[7ב(א3)]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ו)
{|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || המוסד לביטוח לאומי || מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי || מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || מרשם האוכלוסין || מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || רשם האגודות השיתופיות || מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || רשם החברות והשותפויות || מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || רשם כלי שיט || מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || רשם כלי טיס || מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || רשות הרישוי || מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || הממונה על רישום צמ&quot;ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים || מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || רשות מקרקעי ישראל || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מרשם המקרקעין || מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || רשם המשכונות || מידע על משכונות על נכסי החייב.
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק משק החשמל) || מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || חברת כרטיסי אשראי || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || תאגיד בנקאי || זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] || (1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] || (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || הנהלת בתי המשפט || פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, &quot;הליכי חדלות פירעון&quot; - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], הליכי פירוק לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או [[פקודת האגודות השיתופיות]], או הליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]].
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות || מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || מערכת ההוצאה לפועל || מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.
|}

=== חלק ב' ===
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תאגיד בנקאי || פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || חברת כרטיסי אשראי || פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====

@ 1. : מרשם האוכלוסין.
@ 2. : רשות הרישוי.
@ 3. (תיקון: תשע&quot;ד) : רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
@ 4. : המוסד לביטוח לאומי.
@ 5. : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל]].
@ 6. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 7. (תיקון: תשפ&quot;ב-5) : ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]], המספק לפי [[החוק האמור]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===

@ 1. : כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
@ 2. : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשפ&quot;ד-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 21(א1) ו-(א2)]]))) ====
=== סכומים לעניין עיקול מיטלטלין ===

@ 1. : 2,500 שקלים חדשים.

@ 2. : 35,000 שקלים חדשים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשס&quot;ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====
=== מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול ===

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : מדפסת.
@ 2. : מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
@ 3. : מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
@ 4. : מכונת כביסה.

== תוספת שישית (((פקעה))) (תיקון: תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;א) __NOTOC__ ==
== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 50(א)(10)]]))) ====
=== תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול) ===
@ (1) : נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
@ (2) : מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
@ (3) : תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות ((ה))תעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
@ (4) : מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' באב תשכ&quot;ז (8 באוגוסט 1967).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>o27nnk6r5gosweancm2uxcmadfyyswc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ההוצאה לפועל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286081</id>
    <revision>
      <id>3007909</id>
      <parentid>3002537</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:07:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007907]</comment>
      <origin>3007909</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="440159" sha1="qjpul4093n2rpqiaqizg5i4bzpzfkbu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000249}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 186|תיקון לחוק המכר|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 12|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 160|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 29|תיקון מס׳ 3 לחוק פסיקת ריבית|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209233.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 132|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 52|תיקון מס׳ 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 62|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 50|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210693.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 126|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210798.pdf}}, {{ח:תיבה|198|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 10|תיקון מס׳ 9 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210839.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211725.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210881.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210887.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210878.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 146|תיקון לחוק הערבות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 235|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210966.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 70|תיקון מס׳ 3 לפקודת פשיטת הרגל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211260.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 138|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211639.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 282|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300262.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 207|תיקון מס׳ 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300351.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 21 (הודעה על סיום הליכים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300478.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 16|תיקון מס׳ 24 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 746|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 260|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 51 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 42|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2194.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 28|תיקון מס׳ 29 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301275.pdf}}, {{ח:תיבה|78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301250.pdf}}, {{ח:תיבה|929|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301348.pdf}}, {{ח:תיבה|930|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1028|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 24|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301400.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301402.pdf}}, {{ח:תיבה|158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301315.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301448.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 68|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301557.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 546|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf}}, {{ח:תיבה|592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 142|תיקון מס׳ 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306621.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_312918.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 47 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313584.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 10|תיקון מס׳ 48 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315851.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321422.pdf}}, {{ח:תיבה|751|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338813.pdf}}, {{ח:תיבה|1154|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 22|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395586.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491142.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491143.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491463.pdf}}, {{ח:תיבה|406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}, {{ח:תיבה|871|תיקון מס׳ 17 לחוק הירושה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 41|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528234.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8476.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 90|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573944.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_579145.pdf}}, {{ח:תיבה|402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_583843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 722|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|961|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 12, 12|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783527.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900633.pdf}}, {{ח:תיבה|535|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 145|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי שיעורי ריבית:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5525.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס׳ 68 והוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9486.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13070.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ח־5, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין דתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שפסק דין ניתן לחובתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פסוק“ – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה“ או ”לשכת הוצאה לפועל“ – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה מלאה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצאה באחת הדרכים המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|בתקנות 161(3) ו־(4)(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 163|163}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות סדר הדין}};
{{ח:תתת|(2)}} המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב מיידי“ – אמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לפינוי מושכר“ – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, אינו חל עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות האכיפה והגבייה“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות האכיפה והגבייה“ – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|2|לשכות הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|3|מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
{{ח:תתתת|(א)}} שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תתת|(3)}} תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו־(ה) תהיה חמש שנים.
{{ח:תתת|(4)}} הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצאתו לקצבה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתפטרות;
{{ח:תתת|(3)}} על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תתת|(4)}} על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|3א|מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ט, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב עד 3ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|3ב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|מחוק בתי המשפט}}|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 104|סעיף 104 לחוק בתי המשפט}} יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט}}, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|אותו סעיף}} יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

{{ח:סעיף|3ב1|סמכות רשם לסיים דיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|3ב2|רציפות הדיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

{{ח:סעיף|3ג|הממונה על רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ד)}} או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

{{ח:סעיף|3ד|אחראי על בירור תלונות|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}}, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

{{ח:סעיף|4|מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4א|הענקת סמכויות לדון בבקשות|תיקון: תש״ן, תשס״ט, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}}.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות)|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|5|הטלת תפקידים|תיקון: תש״ן, תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
{{ח:תת|(ג1)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו־(ג1).

{{ח:סעיף|5א|ועדת האישורים|תיקון: תשנ״א־5, תש״ס, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב־ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(1א)}} הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לסרב לתת אישור –
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
{{ח:תתת|(3)}} אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(5)}} אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}}, או מועסק על־ידו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|5ב|תוקף אישורים וסדרי עבודה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב1|בעל אישור חדש|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

{{ח:סעיף|5ג|ניהול פנקס|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

{{ח:סעיף|5ד|סייג לעיסוק|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורים, אחים וילדים.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך־דין או כמתמחה.

{{ח:סעיף|5ה|חובת סודיות|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

{{ח:סעיף|5ו|אי חידוש, ביטול או פסילה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
{{ח:תת|(2)}} הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
{{ח:תת|(4)}} הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

{{ח:סעיף|5ז|בירור תלונות והתליה|תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
{{ח:תת|(א2)}} לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|ו־11(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ו|סעיף 5ו(3) או (4)}}.

{{ח:סעיף|5ח|הפסקת ביצועו של הליך|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|5ט||תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|בקשת ביצוע|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} קבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
{{ח:תתתתת|(2)}} הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א לחוק האמור}} יחל –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א(ג1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 81א3|בסעיף 81א3(א)(1)}}.
{{ח:תתת|(3)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
{{ח:תת|(ב3)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} במועד הפירעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

{{ח:סעיף|7|המצאת אזהרה ופסק דין|תיקון: תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק־הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ב)}}, או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ־20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ־10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, ”העתק“ של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
{{ח:תת|(א1)}} האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק ו׳1}}, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}} או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}} או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב4|סעיף 7ב4}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(א3)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(א2), שיש לכלול באזהרה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}}
{{ח:תתת}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5|בסעיף 5(א1) לחוק האמור}} תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א2) ו־(א3)}}, לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}}, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
{{ח:תת|(ג1)}} הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
{{ח:תת|(ו)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

{{ח:סעיף|7א|בקשת חייב לצו תשלומים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ שלצדו}} (להלן – כתב ויתור על סודיות).
{{ח:תת|(א1)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או לדחות את בקשתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|7א1|התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|69יג(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 74יא|או 74יא}} (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א2|סעיף 7א2}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

{{ח:סעיף|7א2|הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}}, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳ לפרק י״ב בחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 104|סעיף 104 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק ב|פרק ב׳ לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:סעיף|7א3||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|7ב|מסירת מידע|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}} שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|באותו סעיף}}, למסור לידיו את המידע.
{{ח:תת|(א1)}} נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
{{ח:תת|(א1א)|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 14|בטור א׳ בפרט 14 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השנייה}} (בסעיף קטן זה – הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(5)}} יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:תת|(א2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ לצדו}}, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}} וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג1)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1) {{ח:הערה|&lt;s&gt;לחוק&lt;/s&gt;}}}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(א3)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור א׳ בחלק ב׳ בתוספת השניה}} למסור לידיו מידע בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור ב׳ שלצדו}}, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
{{ח:תת|(א4)}} צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א5)}} קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח&quot;ות שהגיש לה החייב; לענין זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו־(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו1)}} לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
{{ח:תתתת|(א)}} קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
{{ח:תתת|(4)}} אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתתת|(ג)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|7ב1|פטור מאחריות במסירת מידע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

{{ח:סעיף|7ב2|מידע על כניסת חייב לארץ|תיקון: תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

{{ח:סעיף|7ב3|קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות|תיקון: תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א3)}}, רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

{{ח:סעיף|7ב4|מסירת מידע על גובה חוב מזונות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}}, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|בסעיף האמור}}, של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.

{{ח:סעיף|7ג|חזקה בדבר יכולת החייב|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}} והליכי הבאה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

{{ח:סעיף|8|נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה|תיקון: תשל״ח, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ט, תשע״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק־הדין בהליך פחות חמור.
{{ח:תת|(ג)}} הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיפים 7ב(א2) ו־(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(א1) ו־(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61 עד 64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} והליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

{{ח:סעיף|9|אגרות והוצאות|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|סעיף 4א(א) לאותו חוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
{{ח:תת|(ה)}} לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א האמור}}, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|10|שכר עורך־&lt;wbr&gt;דין|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה המיוצג על־ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 81|סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
{{ח:תת|(ג)}} שכר עורך־הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך־דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק־דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10ב||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|10ג|שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך|תיקון: תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש״ח)}} או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(3)}} עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.

{{ח:סעיף|11|העברת הביצוע של פסק־&lt;wbr&gt;דין או של הליך|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק־הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|12|פסק־&lt;wbr&gt;דין הטעון הבהרה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.

{{ח:סעיף|12א|בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

{{ח:סעיף|13|מעצר למניעת הפרעה בביצוע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ־48 שעות.

{{ח:סעיף|14|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 69א|או 69א}} והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק־הדין.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ד)}} בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ־50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ־40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|15|חיפושים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

{{ח:סעיף|16|השהיית הליך ואי־&lt;wbr&gt;נקיטתו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|17|עיכוב ביצועו של פסק דין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

{{ח:סעיף|18|פסק דין שבוטל או שונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
{{ח:תת|(ב)}} צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|19|טענת פרעתי|תיקון: תש״ן, תש״ן־2, תשס״ט, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
{{ח:תת|(ג)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

{{ח:סעיף|19א|עדכון על קבלת תקבולים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}}, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.

{{ח:סעיף|19ב|הסדר עם החייב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ב)}} תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} או במסגרת צו איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.

{{ח:סעיף|20|גביית יתר|תיקון: תשל״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|20א||תיקון: תשס״ט, תשע״א־6, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20ב|חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(1א)}} הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)}} ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם {{ח:פנימי|פרק ז3|לפרק ז׳3}} או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 20ו|בסעיף 20ו(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|20ג|החלת הוראות החוק|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו1|ו׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ו2|ו׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז1|ז׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז3|ז׳3}} {{ח:פנימי|פרק ז4|ו־ז׳4}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|20ד|בקשת ביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|20ה|הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
{{ח:תתת|(2)}} עיקול כלי רכב של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20יז|סעיף 20יז(א) ו־(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.

{{ח:סעיף|20ו|פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.
{{ח:תת|(ד)}} הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|20ז|סגירת תיק או העברה למסלול רגיל|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר תיק לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק למסלול רגיל לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.

{{ח:סעיף|20ח|העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1}} במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} או לשכר טרחת עורך דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}} לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

{{ח:סעיף|20ט||תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20י|תקנות וכללים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

{{ח:קטע2|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}

{{ח:סעיף|20יא|הגדרות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע במסלול מזונות“ – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מזונות“ – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין למזונות“ – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|בחוק המזונות}}, המוגש לביצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 14|סעיף 14(א) ו־(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|20יב||תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20יג|מסלול לביצוע פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|20יד|הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק המזונות}} (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף|20טו|נקיטת הליכים במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
{{ח:תת|(ג)}} הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
{{ח:תת|(ד)}} הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}} אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
{{ח:תת|(ה)}} הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
{{ח:תת|(ו)}} הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020}}.}}

{{ח:סעיף|20טז|עדכון תיק|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.

{{ח:סעיף|20יז|מסירת מידע על החייב|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.

{{ח:סעיף|20יח|דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.

{{ח:סעיף|20יט|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל – גם לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.

{{ח:סעיף|20כ|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.

{{ח:סעיף|20כא|שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 10ג|ו־10ג}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|20כב|חובת דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
{{ח:תת|(1)}} נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
{{ח:תת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
{{ח:תת|(4)}} מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
{{ח:תת|(5)}} סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
{{ח:תת|(6)}} נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.

{{ח:סעיף|20כג|תקנות לעניין מסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}

{{ח:סעיף|21|עיקול מטלטלין ומכירתם|תיקון: תש״ן, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|(א1)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה – עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על {{ח:הערה|הסכום}} המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}}, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 2|בפרט 2 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
{{ח:תת|(א3)}} הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(א4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.3.2027):}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת הרביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} צו חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

{{ח:סעיף|21א|עיקול רכב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול הדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|21ב|רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|22|מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
{{ח:תתת|(1)}} צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
{{ח:תתת|(2)}} ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
{{ח:תתת|(3)}} דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, ”תשמישי קדושה“ – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
{{ח:תתת|(4)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
{{ח:תתת|(6)}} חיות מחמד; לענין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
{{ח:תתת|(6א)}} טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
{{ח:תתת|(7)}} פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(8)}} מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו־(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו־(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

{{ח:סעיף|23|הוצאת מעוקלים|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) או (א2)}}, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

{{ח:סעיף|24|העמדת נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|25|אחריותו של נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.

{{ח:סעיף|26|זכות שימוש במיטלטלין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.

{{ח:סעיף|27|מכירת המעוקלים|תיקון: תשל״ח, תש״ן, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה – המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן – צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|28|ספק בבעלות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
{{ח:תת|(ב)}} מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ד)}} פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|ביטול עסקאות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.

{{ח:סעיף|31||תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|ביטול עיקול לאחר תשלום חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}

{{ח:סעיף|33|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.

{{ח:סעיף|34|הטלת עיקול ותוצאותיו|תיקון: תש״ן, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.

{{ח:סעיף|35|עיקול זמני}}
{{ח:תת|(א)}} נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.

{{ח:סעיף|36|מכירת מקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.

{{ח:סעיף|37|רישום זכות במקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק־הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|38|הגנת דירת המגורים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
{{ח:תת|(א1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 229|סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ובכלל זה ההוראה לעניין אי־תחולת {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ג2)}} שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, ”בן משפחה“ – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.

{{ח:סעיף|39|הגנת חייב חקלאי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.

{{ח:סעיף|39א|תחולה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}} לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf|חוק הערבות (תיקון), התשנ״ב–1992}}, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}}.

{{ח:סעיף|40|זכותו של צד שלישי|תיקון: תשל״א, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|41|ביטול העיקול בשל העדר פעולה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

{{ח:סעיף|42|ביטול העיקול לאחר תשלום החוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}

{{ח:סעיף|43|הטלת עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.

{{ח:סעיף|44|עיקול כלל נכסי החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ג)}} הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.

{{ח:סעיף|45|עיקול נכס מסויים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.

{{ח:סעיף|45א|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

{{ח:סעיף|45ב|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.

{{ח:סעיף|45ג|עיקול מתחדש בתיק מזונות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.

{{ח:סעיף|46|דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}} או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

{{ח:סעיף|47|מסירת נכסים מעוקלים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|48|חיוב של צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

{{ח:סעיף|49|תחולת הוראות}}
{{ח:ת}} על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26 עד 32}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|49א|תשלום לצד השלישי|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|50|נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג־2, תש״ף־3, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו תופס בהם:
{{ח:תתת|(1)}} נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק־דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר – כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
{{ח:תתת|(4)}} כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(5)}} כספים המגיעים לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(7)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(3)}} פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
{{ח:תתתתת|(4)}} פוליסת ביטוח סיעודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”פוליסת ביטוח“ – לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(9)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(10)|(א)}} כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו־(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
{{ח:תת|(ד)}} הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|51|דין פרעון חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.

{{ח:סעיף|52|ביטול צו עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|הסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

{{ח:סעיף|55|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} או לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|56|אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים}}
{{ח:תת|(א)}} החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}} כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.

{{ח:סעיף|57|זכויות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|58|אחריותו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.

{{ח:סעיף|59|שכרו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.

{{ח:סעיף|60|סיום תפקידו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}

{{ח:סעיף|61|מסירת נכס|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.

{{ח:סעיף|62|מסירת קטין|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.

{{ח:סעיף|63|עשיית מעשה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיפים 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}} והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:סעיף|64|פינוי מקרקעין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א2)}} לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(א2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים – ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:סעיף|65|טענות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.

{{ח:סעיף|66|חייב שחזר לאחר הפינוי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הושלמה פעולת פינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו|תיקון: תשס״ט}}

{{ח:סעיף|66א|הטלת הגבלות על חייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב}}, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
{{ח:תת|(1)}} הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(4)|(א)}} הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תת|(5)}} הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 69ד|בסעיף 69ד(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|66א1|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״א־6, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תש״ף־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66(א)(4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(א)(3)}}, לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|66ב|תנאים להטלת הגבלות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א}} לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}}, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי־התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק המזונות);
{{ח:תתת|(3)}} החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|66ג|התראה בדבר הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיכנס הגבלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב(א)(1)}}, לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|66ד|ביטול הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66ג|סעיף 66ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.

{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|66ה|רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן – מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(4)}} נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
{{ח:תתתתת|(5)}} החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה – צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.

{{ח:סעיף|66ו|ניהול מרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

{{ח:סעיף|66ז|מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
{{ח:תתת|(2)}} נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה – רישום חוזר).
{{ח:תתת|(3)}} על רישום חוזר לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66ה|סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|ו־66ה(ב)}} לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.

{{ח:סעיף|66ח|חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תת|(3)}} משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
{{ח:תת|(4)}} אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}

{{ח:סעיף|67|חקירת יכולת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה – חקירת יכולת).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} או התנגדות לביצוע שטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}}; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ב1)}} התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}, אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

{{ח:סעיף|68|החלטה על פי תצהיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על פי התצהיר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.

{{ח:סעיף|68א|חוקרי ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1956 {{ח:הערה|[צ״ל: התשט״ו–1955]}}}} שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
{{ח:תת|(ג)}} חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
{{ח:תת|(ה)}} חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
{{ח:תת|(ו)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
{{ח:תת|(ז)}} חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ח)}} באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
{{ח:תת|(י)}} שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(יא)}} הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ״ה באייר התש״ע (9 במאי 2010).}}

{{ח:סעיף|69|תשלום בשיעורים|תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או על סמך תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.

{{ח:סעיף|69א|כללים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|69ב|בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.

{{ח:סעיף|69ב1|תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב עבר במזונות“ – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל אי־תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
{{ח:תתתת|(2)}} תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי־פירעון במועד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות“ – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מזונות שוטף“ – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי־תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –
{{ח:תתת|(1)}} לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי־תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)(1) ו־(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} נימוקי החייב לאי־תשלום חוב העבר במזונות;
{{ח:תתת|(3)}} הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ז)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ח)}} הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ט)}} צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(י)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
{{ח:תתת|(2)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(3)}} החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(יא)|(1)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}

{{ח:סעיף|69ב2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה לתשלום בשיעורים“ – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו תשלומים“ – צו תשלומים לבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)}}, צו תשלום בשיעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}, צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיפים 69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ז|ו־69ז(ב)}}, צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ב)(1)}} או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יא|סעיף 74יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית בסיס“ – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – לרבות תיק איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום במועד“ – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

{{ח:סעיף|69ב3|תנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
{{ח:תת|(2)}} תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.

{{ח:סעיף|69ב4|בקשה להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}}, ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.

{{ח:סעיף|69ב5|הכרה בחייב כמשלם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

{{ח:סעיף|69ב6|העברת בקשה להכרה להחלטת רשם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי־נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)}} בתיק, לסכל את גביית החוב;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}} או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3(1)}}, אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.

{{ח:סעיף|69ב7|תוצאות ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב5|בסעיף 69ב5}} {{ח:פנימי|סעיף 69ב6|או 69ב6}}, לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
{{ח:תתת|(א)}} עיקול חשבון עובר ושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ב)}} עיקול משכורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ג)}} עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|או 21א}}, למעט רכב;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|69ב8||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב9|הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69ב10|ביטול הכרה בשל אי־&lt;wbr&gt;התקיימות התנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי־התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב11|נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|סעיף 69ב7(2)}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)}}, לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי־נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.

{{ח:סעיף|69ב12||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב13|תנאים לביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
{{ח:תת|(2)}} שישה תשלומים לפחות.

{{ח:סעיף|69ב14|ביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}} או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי־ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, יבטל את ההכרה בחייב בתיק.

{{ח:סעיף|69ב15|תוצאות ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69ב16|הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69ב17|מניעת ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}}, ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי־ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי־התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב16|סעיף 69ב16(ב)}}, והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.

{{ח:סעיף|69ב18|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|69ב19|שמירת סמכויות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי־נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}.

{{ח:סעיף|69ב20|הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב־16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
{{ח:תתת|(2)}} אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, ”תשלום“ – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(1) ו־(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(3)}}, וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
{{ח:תתת|(2)}} שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(3)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה|תיקון: תשע״ה־3}}

{{ח:סעיף|69ג|הכרזה על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לענין זה, ”החוב“ – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.

{{ח:סעיף|69ד|הגבלות של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.

{{ח:סעיף|69ה|מרשם חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג(א)}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
{{ח:תת|(ב)}} רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
{{ח:תת|(ו)}} סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|69ו|ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ו|שבסעיפים 74ו}} {{ח:פנימי|סעיף 74ט|ו־74ט}}; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
{{ח:תת|(ב)}} צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.

{{ח:סעיף|69ז|בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}} והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג(א)}}, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.

{{ח:סעיף|69ח|הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד}}.

{{ח:סעיף|69ט|תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.

{{ח:סעיף|69י|ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ט|בסעיף 69ט}}.

{{ח:סעיף|69י1|הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} מיום התחילה של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ה־3}}

{{ח:סעיף|69י2|תחולה, הוראות מעבר והגדרות|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ״ב באלול התשע״ה (6 בספטמבר 2015) ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – תקופת התחולה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} בתקופת התחולה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 71|סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל}} ולרבות חוב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודה האמורה}}, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”מתן צו הכינוס“ יקראו ”הגשת בקשת ההפטר“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו בר־הפטר“ – חוב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הפטר“ – מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושה“ – למעט נושה של חוב שאינו בר־הפטר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.

{{ח:סעיף|69י3|תנאים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י15|בסעיף 69י15}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני־הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים – קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, ”קרן החוב“ – סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל – מועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ז|סעיף 69ז}}, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
{{ח:תתת|(5)}} אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל}} שתלויה ועומדת לגבי החייב;
{{ח:תתת|(6)}} במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר –
{{ח:תתתת|(א)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|הפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לחייב צו הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי־התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.

{{ח:סעיף|69י4|סייגים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקה (1) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקאות (9) ו־(11) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים לגבי החייב האמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 70|בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב ביצע פעולות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 96|בסעיף 96}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 98|או 98 לפקודת פשיטת הרגל}}, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|באותה פקודה}}, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(3)}} מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}}.

{{ח:סעיף|69י5|בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} ובדבר אי־התקיימות הסייגים למתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4(1) עד (3)}}; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני־הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר־הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
{{ח:תת|(2)}} רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
{{ח:תת|(3)}} העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
{{ח:תת|(4)}} כתב ויתור על סודיות.

{{ח:סעיף|69י6|הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף|69י7|דרישת מידע עדכני|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א) ו־(א2) עד (ט)}}.

{{ח:סעיף|69י8|החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}}, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}} כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ד)}}.

{{ח:סעיף|69י9|פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) – באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י11|סעיף 69י11}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.

{{ח:סעיף|69י10|הודעה לנושים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.

{{ח:סעיף|69י11|התנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיפים 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134א|ו־134א לפקודת מס הכנסה}}, או שהוא עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק האמור}}, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}} או {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק יא|פרק י״א לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}}, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.

{{ח:סעיף|69י12|דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}} ולא הגישו התנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}}.

{{ח:סעיף|69י13|החלטה בבקשת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י12|סעיף 69י12}}, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}} ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י3|סעיף 69י3}}, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ־400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(3)}}, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.

{{ח:סעיף|69י14|תוצאות דחיית בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} אין בדחיית בקשת הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13}} כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.

{{ח:סעיף|69י15|פעולת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר־הפטר או חוב שאינו בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל}}, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|סעיף 69 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|69י16|ביטול צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.

{{ח:סעיף|69י17|השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#פרק ב|בפרק ב׳ לפקודת פשיטת הרגל}}, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69י18|הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי {{ח:פנימי|סעיף 69י3|שבסעיף 69י3(א)(1)}}, ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|69י19|הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ה|סעיף 69ה(ב)}}, רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיף 69י13}}.

{{ח:סעיף|69י20|הוראות לעניין ערעור|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיפים 69י13(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(ב)}}, ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13(א)}} יהיה בזכות.

{{ח:סעיף|69י21|סמכות בתי משפט|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69י22|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
{{ח:תת|(4)}} מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
{{ח:תת|(5)}} מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
{{ח:תת|(6)}} מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.

{{ח:סעיף|69י23|הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה – הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י12|בסעיף 69י12}}, נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י12|הסעיף האמור}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
{{ח:תת|(ג)}} גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}

{{ח:סעיף|69יא|הזמנה לבירור|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הומצאה לחייב אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיף 7ג}};
{{ח:תתת|(2)}} החייב לא צירף לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} את המסמכים הדרושים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|אותו סעיף}}, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
{{ח:תת|(ד)}} הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

{{ח:סעיף|69יב|צו הבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יא|בסעיף 69יא(א)}}, לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן – צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור {{ח:פנימי|פרק ז4|בפרק ז׳4}}, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה – ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
{{ח:תת|(ה)}} שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|69יג|מעמד הבירור או ההבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
{{ח:תתת|(1)}} לתת או לשנות צו תשלומים;
{{ח:תתת|(2)}} להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
{{ח:תתת|(3)}} להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר – במועד אחר;
{{ח:תתת|(5)}} לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
{{ח:תתת|(1)}} למלא הצהרה בדבר יכולתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחתום על כתב ויתור על סודיות;
{{ח:תתת|(3)}} למסור מידע לגבי יכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} להציג מסמכים שנדרש להציגם.

{{ח:סעיף|70|מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי|תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
{{ח:תתת|(3)}} צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
{{ח:תתת|(4)}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, לא יקראו את המילים ”הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}“ שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.

{{ח:סעיף|71|סייג למתן צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תש״ן, תשנ״ד־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול־דין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן־זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|72|שחרור החייב מהבאה וממאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.

{{ח:סעיף|72א|תקופות מצטברות של מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
{{ח:תת|(ב)}} חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.

{{ח:סעיף|73|אין לאסור שנית בעד אותו חוב}}
{{ח:ת}} חייב שנאסר בשל אי־תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.

{{ח:סעיף|73א|חסינות|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראת {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|74|מאסר בשל חוב בעד מזונות|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג עד 69יג}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}} לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.

{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2}}

{{ח:סעיף|74א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יד|סעיף 74יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} כל עוד לא הוכרע בו סופית.

{{ח:סעיף|74ב|בקשת איחוד|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן – בקשת איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|74ג|המשך הליכים שננקטו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן – צו איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|74ד|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
{{ח:תתת|(2)}} בקשת האיחוד נדחתה;
{{ח:תתת|(3)}} כל הזוכים הסכימו לכך;
{{ח:תתת|(4)}} צו האיחוד בוטל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.

{{ח:סעיף|74ה|עיקול|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.

{{ח:סעיף|74ו|בקשת האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}} המאמת את הפרטים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א1|סעיף 7א1(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|74ז|חובת גילוי|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.

{{ח:סעיף|74ח|החלטה לענין האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

{{ח:סעיף|74ט|מבחן יכולת הפרעון|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} או אם הסכימו לכך כל הזוכים – תוך פרק זמן ארוך יותר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74י|דחיית בקשה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74ז|בסעיף 74ז}};
{{ח:תת|(3)}} לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
{{ח:תת|(4)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.

{{ח:סעיף|74יא|צו איחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|74יב|תיק נוסף|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}}.

{{ח:סעיף|74יג|הבטחת מימוש הליך האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.

{{ח:סעיף|74יד|מינוי ממונה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|74טו|ביטול צו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
{{ח:תת|(3)}} החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
{{ח:תת|(4)}} רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(5)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(6)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74י|סעיף 74י}}.

{{ח:סעיף|74טו1|איחוד תיקים בצו תשלומים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ב)(1)}}, אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74א|סעיפים 74א}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ד|74ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ה|74ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ט|74ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יא|74יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יב|74יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יג|74יג}} {{ח:פנימי|סעיף 74טו|ו־74טו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}

{{ח:סעיף|74טז|ביצוע בידי משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
{{ח:תת|(ב)}} צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־90 ימים מיום שהועבר לה.
{{ח:תת|(ג)}} חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 74יז|בסעיף 74יז(א)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.

{{ח:סעיף|74יז|סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב משרת שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} או משרת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
{{ח:תתת|(3)}} כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
{{ח:תתת|(5)}} לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים – בטל הצו.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי־הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.

{{ח:סעיף|74יח|סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.

{{ח:סעיף|74יט|יחידה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן – היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 74כא|סעיף 74כא}}.

{{ח:סעיף|74כ|אגרה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן – האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.

{{ח:סעיף|74כא|קרן מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב־15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.

{{ח:סעיף|74כב|דין וחשבון|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|74כג|הגדרה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז5|בפרק זה}}, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

{{ח:סעיף|74כד|היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז5|פרק זה}}:
{{ח:תת|(1)}} דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ג|66ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|או 66ה(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיף 69יב(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיפים 70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}.

{{ח:סעיף|74כה|תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74כד|בסעיף 74כד}} אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיפים 69יב(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}, לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|74כו|אופן עריכת היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.

{{ח:סעיף|74כז||תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|75|זקיפת הכנסות הביצוע|תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשס״ט, תשע״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק – לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}, כאילו היו פיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.

{{ח:סעיף|76|ריבוי הליכים ופסקי דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
{{ח:תת|(א2)}} נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
{{ח:תת|(ב)}} על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי־תשלום שכר עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|77|העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיפים 75}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}}, ישולם לחייב.

{{ח:סעיף|77א|יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.

{{ח:סעיף|78|מות החייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על־פי צוואה או בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|סעיף 78א}} כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.

{{ח:סעיף|78א|צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר|תיקון: תשע״ח־8, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע פסק דין“ – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הירושה“ – {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו ירושה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ ו”צו קיום צוואה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|או 45(א) או (ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 124|בסעיף 124 לחוק האמור}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לגבי עיזבון החייב;
{{ח:תתתת|(ה)}} הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 202 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|החוק האמור}} או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}} או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|אותה פקודה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות).
{{ח:תתת|(2)}} יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
{{ח:תתת|(3)}} נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}.
{{ח:תתת|(4)}} הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}} להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
{{ח:תתת|(2)}} אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
{{ח:תת|(ח)}} נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}}.

{{ח:סעיף|78ב|זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת כוונה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כט|בסעיף 22כט}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לב|בסעיף 22לב}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת אי־קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לג|בסעיף 22לג}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הצרכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}}, לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לז|סעיף 22לז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מפר בנסיבות מחמירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כח|בסעיף 22כח}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק חדש“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק קיים“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(2)}}, לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה – זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) – יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
{{ח:תתת|(2)}} תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
{{ח:תת|(ז)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי־קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ח)}} זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
{{ח:תתת|(2)}} מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
{{ח:תתת|(3)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים – אם היה התיק תיק קיים;
{{ח:תתת|(4)}} נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.

{{ח:סעיף|79|ביצוע הליכים וצווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|79א|מסמך מיכון – ראיה לכאורה|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.

{{ח:סעיף|80|ערר וערעור|תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}}, יהא בזכות.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}} ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
{{ח:תת|(ב2)}} פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.

{{ח:סעיף|81|חיוב שדינו כפסק דין|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור – גם בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1}}.

{{ח:סעיף|81א|הוצאה לפועל של שטרות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־6, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}} (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב) {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 7(ה)]}}}} יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ב1) ו־(ב2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ג)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|81א1|ביצוע תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
{{ח:תת}} ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 6|פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי}}, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|תקנות 161(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ב2)}} סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).
{{ח:תתת|(2)}} ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}} – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|81א2|הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1}}, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

{{ח:סעיף|81א3|ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפירעון“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שטר – אם היה השטר בר־פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה על סכום קצוב“ – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 81א1|בסעיף 81א1(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1)}}, לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, ”החוב“ – סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81א4|סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 69ב2|בסעיף 69ב2}} וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|81ב|שמירת דינים וזכויות|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}} כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|פקודת השטרות}}, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.

{{ח:סעיף|81ב1|אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים|תיקון: תשס״ב, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה – משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} באזהרה שתישלח לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
{{ח:תתת|(3)}} החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן – התוספות);
{{ח:תתתתת|(2)}} לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) – ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
{{ח:תתת|(5)}} לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תתת|(2)}} שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
{{ח:תתת|(3)}} שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב שבפיגור“ – כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.

{{ח:סעיף|81ב2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|81ג|עונשין|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיפים 66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ד|69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ט|או 69ט}}, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(ב)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|81ד|סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|82|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}.

{{ח:סעיף|83|ביצוע ערובה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.

{{ח:סעיף|84|ביצוע לפי בקשת החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|85|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים:
{{ח:תת|(1)}} החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
{{ח:תת|(2)}} פקודת החוב (מאסר);
{{ח:תת|(3)}} פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה האזרחית|בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938}};}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי המשפט|בפקודת בתי המשפט, 1940}};}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל|בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}};}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות}}.}}

{{ח:סעיף|86|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).

{{ח:סעיף|87|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.

{{ח:סעיף|87א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|87ב|דיווח שנתי|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.

{{ח:סעיף|88|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(3א)}} סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
{{ח:תתת|(3ב)}} החובות שיחולו על בעל תפקיד;
{{ח:תתת|(3ג)}} אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
{{ח:תתת|(5א)}} דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} ניהול פנקסים ומסירת דו״חות על ידי כונס נכסים;
{{ח:תתת|(8)}} הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
{{ח:תתת|(8א)}} נהלים לאיחוד תיקים;
{{ח:תתת|(8ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4}}, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג}}, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}})}}|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:קטע3||פרטים שניתן לקבל מהמרשם|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם פרטי ושם משפחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מספר זיהוי.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שמות הורים.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תאריך לידה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מען דיגיטלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א3)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ב, תשע״ב־5, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} הגורם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} סוג המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המוסד לביטוח לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרשם האוכלוסין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם החברות והשותפויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם כלי שיט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות הרישוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות מקרקעי ישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המשכונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על משכונות על נכסי החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק משק החשמל)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברת כרטיסי אשראי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנהלת בתי המשפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, ”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או הליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} הגורם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} סוג המידע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חברת כרטיסי אשראי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מרשם האוכלוסין.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}, המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}
{{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) ו־(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים לעניין עיקול מיטלטלין}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} 2,500 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4א פרט 2}}
{{ח:ת}} 35,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}
{{ח:קטע3||מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מדפסת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} מכונת כביסה.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(10)}})}}}}
{{ח:קטע3||תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול)}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות {{ח:הערה|ה}}תעסוקה, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשכ״ז (8 באוגוסט 1967).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qjpul4093n2rpqiaqizg5i4bzpzfkbu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יב ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>291013</id>
    <revision>
      <id>3007882</id>
      <parentid>706986</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T03:38:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן</comment>
      <origin>3007882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3194" sha1="62m6hphhfyap1x2d9b5rcnjffjsz1st" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יב|יב ו|ז|יב ח|קטגוריה=1|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו.}}

== וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם ==
אברם הגיע לשכם. שכם היא עיר מרכזית בכנען, אליה הגיעה גם יעקב עם בואו לכנען &quot;ויִַּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר&quot; ([[ביאור:בראשית לג יח]]).

אברם עמד ליד שכם ונהנה מיופי הארץ ומעוצמת העיר. אלוהים חשב שזה זמן טוב לחזור ולהבטיח לו: &quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת&quot;. גם עם יעקב אלוהים דיבר בשכם: &quot;קוםּ עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; ועֲַשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ&quot; ([[ביאור:בראשית לה א]]). אחר כך אברם המשיך משכם לבית אל, ככתוב: &quot;ויַַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל ויֵַּט אָהֳלֹה&quot; ([[בראשית יב ח]]).

העיר שכם היתה באזור אידיאלי לגידול צאן, ולכן גם בני יעקב יצאו &quot;לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לז יב]]). אולם אברם ממשיך לבית אל ומשם דרומה, &quot;ויִַּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה&quot; ([[בראשית יב ט]]), עד לנקודה כל כך דרומית שכל בצורת קלה מביאה לרעב בארץ. ניתן להסיק שאברהם לא החזיק בכוח צבאי משמעותי, ולכן הוא נדחף דרומה עד שמצא מקום חופשי לחנות.

=== לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ===
אלוהים מזכיר במספר מילים זעום את שני סעיפי ברכתו: &lt;small&gt;&lt;sub&gt;(1)&lt;/sub&gt;&lt;/small&gt; '''לזרעך''' &lt;small&gt;&lt;sub&gt;(2)&lt;/sub&gt;&lt;/small&gt; '''הארץ הזאת'''.

&quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; '''זאת הבטחה לעתיד, לזרעו של אברם ולא לאברם עצמו,''' כך שלמעשה אלוהים עוד לא נתן לאברם את הארץ. לפי סגנון ההבטחות של אלוהים: דורות חדשים מזרע אברהם יבואו, ולכל דור אלוהים יתן את הארץ המובטחת מחדש, במידה והם יהיו ראויים כדרישתו: ושמרתם את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). 

=== וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
בניית המזבח מהווה ציון דרך והכרזת בעלות על המקום. מה גם שהקמת מזבח זהו מנהג של נתינת כבוד והודיה לאלוהים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יב|יב ו|ז|יב ח|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>62m6hphhfyap1x2d9b5rcnjffjsz1st</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3007919</id>
      <parentid>3007011</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:38:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007919</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20744" sha1="6vus0cl4ejj0cfhpuimnwnx6sepvyjn" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]</text>
      <sha1>6vus0cl4ejj0cfhpuimnwnx6sepvyjn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007921</id>
      <parentid>3007919</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:39:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3007921</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20834" sha1="nbbb7lfn9qc55o4n7d27kqq3bboy3ud" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]</text>
      <sha1>nbbb7lfn9qc55o4n7d27kqq3bboy3ud</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק אוויר נקי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295681</id>
    <revision>
      <id>3007826</id>
      <parentid>2975214</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:47:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007826</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="264186" sha1="3rckk7w1zcka1b4n44qblvo0ocuhl13" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008

&lt;מאגר 2000055 תיקון 2204149 תקן 98122 קוד a163Y00000DuC5mQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ח, 752|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 119|ת&quot;ט|2192)), ((307|ת&quot;ט|18:301088)); ((תשע&quot;א, 200|ת&quot;ט|2272)), ((749|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)); ((תשע&quot;ב, 450|תיקון מס' 2 והוראת שעה|18:301482)); ((תשפ&quot;ג, 293|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 178|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((798|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((1070|ת&quot;ט|25:4690532)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ב, 6129|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ג, 3144|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ד, 3614|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ו, 3380|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ז, 3903|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ח, 4853|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ט, 4837|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תש&quot;ף, 3628|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ג, 3920|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ד, 3262|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|12022)); ((תשפ&quot;ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|13085)).

__TOC__

== פרק א': מטרות ופרשנות ==

@ 1. מטרות החוק (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
: (((החל מיום 1.1.2027):)) חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל ידי האסדרה של הקמתם והפעלתם של מקורות פליטה נייחים טעוני היתר בהתאם לגישה סביבתית משולבת המבוססת ככלל על האסדרה האירופית, וייעול הליכי רישוים של מקורות פליטה אלה, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אוויר&quot; - לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
:- &quot;האסדרה האירופית&quot; - ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי, כתוקפה מעת לעת, לעניין מקורות פליטה טעוני היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים;
:- &quot;בעל מקור פליטה&quot; - לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור פליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ואם אינו תאגיד - לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה:
:: (1) מחזיק במקור פליטה;
:: (2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור פליטה או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
:- &quot;גורם ביטחוני בכיר&quot; -
:: (1) לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו - עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
:: (2) לעניין יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה - עובד משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שראש הממשלה הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
:: (3) לעניין צבא הגנה לישראל - קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
:- &quot;גישה סביבתית משולבת&quot; - בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות חוק זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]], והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה;
:- &quot;דיגום&quot; - נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
:- &quot;דלק&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה או בדרך אחרת העלולה לגרום לזיהום האוויר, לרבות נפט גולמי או חומר אורגני אחר ומוצריהם;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;היתר בניה&quot; - היתר כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה]], לרבות הרשאה לפי [[סעיף 145(ו) לחוק האמור]];
:- &quot;היתר פליטה&quot; - היתר שניתן לפי הוראות [[פרק ד']], למקור פליטה טעון היתר;
:- &quot;היתר פליטה אחוד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29א]];
:- &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;זיהום האוויר&quot; - נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה;
:- &quot;זיהום אוויר חריג&quot; - נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
:- &quot;חוק הגנת הסביבה&quot; - [[=חוק הגנת הסביבה|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;חוק החומרים המסוכנים&quot; - [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;חוק למניעת מפגעים&quot; - [[חוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק התכנון והבניה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;טכניקה&quot; - (((החל מיום 1.1.2027):)) טכנולוגיה, אמצעים ושיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה או בפירוק של מקור פליטה או של פעילות המתבצעת בו;
:- &quot;הטכניקה המיטבית הזמינה&quot; - (((תוחלף ביום 1.1.2027):)) הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום האוויר, המוספים למקור פליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
:: (1) יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
:: (2) הם בשלב פיתוח הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילויות המתבצעת בו, או במקורות פליטה או בפעילויות מסוגם באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
:: (3) הם זמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל בפועל;
:- &quot;טכניקה מיטבית זמינה&quot; - (((החל מיום 1.1.2027):)) טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר הזמינות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה ותנאים אחרים בהיתר, ואשר מיועדות למניעה של פליטה והשפעות שליליות על הסביבה בכללה, ובנסיבות שבהן מניעה כאמור אינה אפשרית - לצמצום פליטה והשפעות כאמור; לעניין זה -
:: (1) יראו טכניקה כזמינה ליישום מעשי אם רמת הפיתוח שלה מאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית במגזר התעשייתי שאותו סוג של מקור פליטה או פעילות נמנים עימו, בהתחשב בעלותה וביתרונותיה, בין שהיא מיוצרת או שנעשה בה שימוש בישראל ובין שלא, ובלבד שבעל מקור הפליטה יכול להשיגה באופן סביר;
:: (2) יראו טכניקה כמיטבית אם היא הטכניקה האפקטיבית ביותר בהשגת רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה, ובכלל זה על בריאות הציבור;
:- &quot;כלי טיס&quot; - כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
:- &quot;מזהם&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) חומר המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:: (2) חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום -
::: (א) לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
::: (ב) לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
:- &quot;הממונה&quot; - ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר, בהמלצת ראש האגף, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
:- &quot;הממונה&quot; - (((החל מיום 1.1.2027):)) עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין היתר פליטה אחוד, ובכלל זה מתן היתר כאמור וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר כאמור, ביטולו או התלייתו, לגבי הפרטים [[בתוספת השלישית]] שלצידם מצוין &quot;(בסמכות ממונה בכיר)&quot; - יוסמך עובד בכיר של המשרד;
:- &quot;המנהל&quot; - (((החל מיום 1.1.2027):)) עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה;
:- &quot;המנהל הכללי של משרד הבריאות&quot; - לרבות רופא עובד המדינה שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
:- &quot;מערכת הביטחון&quot; -
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
:: (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (3) צבא הגנה לישראל;
:: (4) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2005]], עבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול רק על מקור פליטה המשמש לייצור ציוד ביטחוני כאמור;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהוסמך בהתאם להוראות [[סעיף 42]];
:- &quot;מפקח הגנת הסביבה&quot; - עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לפי [[חוק הגנת הסביבה]];
:- &quot;מקור פליטה&quot; - מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או עלול להיגרם מהם זניח;
:- &quot;מקור פליטה טעון היתר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 17]];
:- &quot;מקור פליטה נייד&quot; - מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;מקור פליטה נייח&quot; - מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) מקור פליטה טעון היתר;
:: (2) מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]];
:: (3) מקור פליטה המנוי [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;נותן האישור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים]], מטעם השר;
:- &quot;ניטור האוויר&quot; - מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים, של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
:- &quot;ניטור פליטה&quot; - מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים של ריכוז, כמות או תכונות אחרות של מזהם הנפלט ממקור פליטה;
:- &quot;ערכי איכות האוויר&quot; - ערכים שנקבעו לפי [[סעיף 6]], ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס;
:- &quot;ערכי פליטה&quot; - ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
:- &quot;פליטה&quot; - פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;הקרן&quot; - הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה [[בחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;רכב מנועי&quot;, &quot;רשות הרישוי&quot; לעניין רכב מנועי - כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
:- &quot;תחנת ניטור אוויר&quot; - מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שנמצאים בו מכשיר וציוד עזר כאמור;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר ==

@ 3. איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
: (א) לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו זיהום אוויר כחזק או כבלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) חריגה מערכי סביבה שנקבעו לפי [[סעיף 6(א)(2)]];
:: (2) פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה.

@ 4. הוראות לעניין איסור זיהום האוויר
: (א) בכפוף להוראות חוק זה, השר יקבע הוראות לשם מניעת הפרתו של [[סעיף 3]] ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) הוראות הקובעות מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר;
:: (2) צעדים ואמצעים שיש לנקוט למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))
: (ב) אין באי-קביעתן של הוראות לפי סעיף קטן (א) כדי להתיר גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר האסור לפי כל דין.

== פרק ג': פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו ==

=== סימן א': תכנית לאומית ===

@ 5. תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר
: (א) בתוך שנה מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב-שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי [[סעיף 6(א)(1)]];
:: (2) אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ-31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ-30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.

=== סימן ב': ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר ===

@ 6. ערכי איכות האוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים [[בתוספת הראשונה]], בפרקי זמן נתונים (בחוק זה - ערכי איכות האוויר):
:: (1) ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה - ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה [[בסעיף 5]];
:: (2) ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד (בחוק זה - ערכי סביבה);
:: (3) ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה - ערכי התרעה).
: (ב) השר רשאי -
:: (1) לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
:: (2) לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
:: (3) להוסיף, בצו, מזהמים [[לתוספת הראשונה]].
: (ג) ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה.
: (ד) השר יבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע.
: (ה) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים [[בתוספת הראשונה]] (בחוק זה - ערכי ייחוס); הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (איכות אויר), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע״א–2011]].))

@ 7. מדידה והערכה של איכות האוויר
: (א) השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין השאר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה - המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שעליהם יורה השר.
: (ב) הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
:: (1) איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
:: (2) תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
:: (3) פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור [[בסעיף 8]];
:: (4) תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
: (ג) בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
: (ד) הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הרביעית]], או החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) להקמה ולהפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
: (ו) השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
:: (2) אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
:: (3) אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
:: (4) דרכי הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח.
: (ז) המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.

@ 8. פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
: (ב) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))), לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור.
: (ג) ראה הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))), לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (ב), כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא -
:: (1) לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
:: (2) אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו - להורות לבעל מקור פליטה המנוי [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הרביעית]] או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], לנקוט אמצעים סבירים כפי שיפרט בכתב, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי [[חוק רישוי עסקים]] או בהתאם להוראות שניתנו לפי [[סעיף 41]], לפי העניין;
:: (3) היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר;
:: (4) להורות לראש רשות מקומית לנקוט באמצעים סבירים בהתאם להוראות לעניין בתכנית פעולה שהוכנה לפי [[סעיף 12]].

=== סימן ג': רשויות מקומיות ===

@ 9. מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות
: (א) רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
: (ב) בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות שהוטלו על רשות מקומית או מסמכויותיה לפי כל דין.

@ 10. חוקי עזר
: רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי [[סעיף 258 לפקודת העיריות]], [[ובסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]], יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם לשר.

@ 11. הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר
: (א) נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה - אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום האוויר (בחוק זה - רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); הכרזה כאמור לעניין זיהום אוויר חריג הנובע מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, תיעשה לאחר שהשר פנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וקיבל את חוות דעתו בעניין.
: (ב) תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שנתיים, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם נוכח כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.
: (ג) נוכח השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (א).

@ 12. נקיטת אמצעים באזור נפגע זיהום אוויר
: (א) הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר, שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000, תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות [[סעיף 77א לפקודת התעבורה]] בשינויים המחויבים.
: (ב) נוכח השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, בין השאר, מזיהום האוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יקבע זאת בצו כאמור [[בסעיף 11(א)]], ויודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) סבר השר כי נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) באזור נפגע זיהום אוויר מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יקבע זאת בצו כאמור [[בסעיף 11(א)]] ויודיע על כך לרשויות המקומיות במטרופולין; הרשויות המקומיות במטרופולין יכינו תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, &quot;מטרופולין&quot; - אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.
: (ד)(1) תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין השאר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום אוויר חריג, בפרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
:: (2) קבע השר בצו כאמור [[בסעיף 11(א)]] כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יכללו הרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) הוראות בתכנית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
: (ה) תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה והשר רשאי לאשרה או לאשרה בתנאים.
: (ו) אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
: (ז) לא הוגשה או לא אושרה תכנית פעולה שחובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה.

== פרק ד': מקורות פליטה נייחים ==

=== סימן א': כללי ===

@ 13. הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים
: (א) השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים; הוראות כאמור יכול שיקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה נייחים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
: (ב) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), תשכ&quot;ב-1962]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))

@ 14. הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה נייחים
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 13]], לפי העניין:
:: (1) ייצר מקור פליטה נייח המיועד לשימוש בישראל, ייבאו או ישווקו;
:: (2) יפעיל מקור פליטה נייח או ישתמש בו.
: (ב) כל רישיון או היתר זמני הנדרש לפי [[חוק רישוי עסקים]] להפעלה של מקור פליטה נייח לפי חוק זה יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.

@ 15. ניטור ודיגום
: (א) בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי [[בתוספת הרביעית]] או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] יבצע, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי [[סעיף 41]] או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], לפי העניין, ניטור פליטה ודיגום לשם מדידה של פליטת מזהמים ממקור הפליטה, וכן ניטור אוויר כאמור [[בסעיף 7(ד)]]; נתוני הניטור או הדיגום יימסרו לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית כאמור [[בסעיף 18(ד)]], והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.
: (ב) הממונה יפרסם לציבור באופן סדיר את נתוני הניטור והדיגום שנמסרו לו כאמור בסעיף קטן (א), באתר האינטרנט של המשרד, ורשאי הוא לערוך את הנתונים ולפרסמם בדוחות.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נתוני ניטור פליטה ודיגום ממקור פליטה המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון שניתן לגביו אישור כאמור [[בסעיף 21(ד)(1)]], לא יפורסמו, לא יימסרו לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית ויימסרו לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והכל בכפוף להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ניטור פליטה או דיגום לפי סעיף זה ולעניין דרכי מסירת הדיווח עליהם לממונה, ומועדי הדיווח.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))

@ 16. רישום ודיווח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי [[בתוספת הרביעית]] או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] ינהל רישום מלא ומפורט לעניין מקור הפליטה, לרבות ממצאי ניטור ודיגום שבוצעו לפי הוראות [[סעיף 15]], בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי [[סעיף 41]] או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], לפי העניין, וידווח עליו לממונה לפחות אחת לשנה, לא יאוחר מ-31 בדצמבר, או במועד אחר כפי שיורה הממונה.
: (ב) בעל מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א) יאפשר לממונה, למפקח הגנת הסביבה ולמפקח לעיין ברישום שהוא מנהל לפי סעיף קטן (א), בשעות העבודה המקובלות, וימסור להם, לפי דרישתם, העתק מרישום זה.

@ 16א. עקרונות ושיקולים לאסדרת מקורות פליטה טעוני היתר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) הסמכויות לפי [[פרק זה]], לגבי מקורות פליטה טעוני היתר, לעניין התקנת תקנות, מתן הנחיות, בחינת בקשות או השגות והחלטה בהן, ומתן היתרים או אישורים או קביעת תנאים בהם, יופעלו על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם לאסדרה האירופית, ובלבד שבעניין שבו האסדרה האירופית אינה מתאימה לתנאי הארץ, יופעלו הסמכויות על בסיס אמות מידה מקצועיות המיושמות במדינות מפותחות; הסמכויות כאמור בסעיף קטן זה יופעלו גם בשים לב לכל אלה:
:: (1) בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחינת השפעות על הסביבה ועל בריאות הציבור כמכלול;
:: (2) ניהול סיכונים;
:: (3) העדפת הפחתה במקור המיועדת למניעה של השפעות שליליות על הסביבה העלולות להיווצר, טרם היווצרותן, ובמקום שמניעה אינה אפשרית - צמצום השפעות כאמור; מניעה או צמצום כאמור יכול שייעשו בין השאר בשלבי הבחירה של החומרים ובאפיון התהליכים;
:: (4) הפחתת נטל אסדרה עודף ככל האפשר, ובכלל זה צמצום עלויות עודפות הכרוכות בציות לאסדרה, וכן יצירת ודאות ויציבות אסדרתית.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת - הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
:: (2) הוראות שנתן המנהל לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ובמשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל שיקול אחר שיש לשקול לפי [[פרק זה]] בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן.

@ 16ב. שינוי תנאי בהיתר פליטה קיים על פי תקנות או הנחיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) בקביעת הוראות לפי חוק זה שיש בהן משום שינוי של תנאים הקבועים בהיתרי פליטה שהיו בתוקף ערב קביעת ההוראות האמורות (בסעיף קטן זה - היתרים קיימים), יבחן השר את מועד כניסתן לתוקף של הוראות כאמור לגבי היתרים קיימים, ורשאי הוא לקבוע כי הן ייכנסו לתוקף לגבי היתרים כאמור, לפני מועד חידושם, רק אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) עלות יישום השינוי האמור בידי כלל בעלי ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין אינה עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, על פי המסקנות מתהליך הערכת השפעות אסדרה, כהגדרתו [[בחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], שנערך לגבי ההוראות;
:: (2) כניסת ההוראות לתוקף, לגבי כלל ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין, במועד חידושם ולא קודם לכן, עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בהגנה על הסביבה או על בריאות הציבור או לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה;
:: (3) כניסת ההוראות לתוקף, לגבי היתר קיים, במועד חידוש ההיתר ולא קודם לכן, עלולה להביא לאי-עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בין-לאומי שישראל צד לו.
: (ב) במתן הנחיות לפי חוק זה, אשר יישומן כרוך בשינוי תנאים שנקבעו בהיתר פליטה שהוא היתר פליטה שהיה בתוקף ערב מתן ההנחיות (בסעיף קטן זה - היתר קיים) או בשינוי אופן יישומם, רשאי המנהל להורות כי הנחיות כאמור ייכנסו לתוקף לגבי היתר קיים, לפני מועד חידושו, רק אם ניתן לכך אישור מאת השר; השר ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי מתקיים לגבי ההנחיות האמור בפסקאות (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שעודכן כאמור יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם ביום ו' באדר א' התשפ&quot;ד (15 בפברואר 2024).

@ 16ג. הפעלת סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):)) המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 16ד. תוכנית פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) המנהל יורה בנוהל על אופן הביצוע של פיקוח על כלל מקורות הפליטה טעוני ההיתר לפי חוק זה.
: (ב) המנהל יורה בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) הוראות לעניין הכנת תוכנית פיקוח בידי הממונה, ולעניין המתכונת להכנת תוכנית הפיקוח ואמות המידה להפעלתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בחינת כלל ההשפעות על הסביבה של פעילות מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
:: (2) אמות מידה לעניין תדירות הפיקוח, בשים לב למידת הסיכון או הזיהום הכרוכים בפעילות מקורות הפליטה ומורכבותם, לאופי הסביבה המושפעת מפעילויות אלה ולהפרות קודמות או תלונות; תדירות הפיקוח לא תפחת מביצוע פעילות פיקוח אחת לשנה במקורות הפליטה היוצרים את ההשפעות החמורות ביותר על הסביבה וביצוע פעילות פיקוח אחת לשלוש שנים במקורות פליטה היוצרים את ההשפעות הקלות ביותר על הסביבה מבין מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
:: (3) הוראות שיבטיחו שתוכנית הפיקוח תוכן כך שיהיה אפשר לזהות, ככל הניתן, הפרות של תנאי ההיתר;
:: (4) בחינת תוכנית פיקוח ועדכונה מעת לעת.
: (ג) הממונה יכין תוכנית פיקוח בהתאם להוראות המנהל, שתכלול את כל אלה:
:: (1) האזור הגאוגרפי שהתוכנית חלה עליו ורשימת בעלי ההיתרים שהתוכנית חלה עליהם באותו אזור;
:: (2) הערכה כללית של השפעות משמעותיות על הסביבה;
:: (3) תקופת התוכנית והוראות לעניין תדירות הפיקוח, ובכלל זה הוראות לגבי פיקוח שגרתי באתר שמתקיימת בו פעילות מקור הפליטה, הוראות לביצוע ביקורות פתע והוראות לביצוע בדיקות לא שגרתיות בנסיבות שבהן נדרשת בדיקת אירועים או תלונות חמורות שיש בהם חשש לפגיעה בסביבה או הפרת תנאים בהיתר.
: (ד) הממונה יפרסם את תוכנית הפיקוח שהכין לפי הוראות סעיף קטן (ג), באתר האינטרנט של המשרד, וכן יפרסם את סיכום פעילות הפיקוח שבוצעה לפי תוכנית הפיקוח, לגבי כל שנה, עד 30 באפריל של השנה העוקבת, ובכלל זה מידע בדבר עיקרי הממצאים מפעילות הפיקוח ומקורות הפליטה שבהם בוצעה פעילות פיקוח בשנה שקדמה למועד הדיווח.

=== סימן ב': מקורות פליטה טעוני היתר ===

@ 17. חובת היתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא יתקין אדם מקור פליטה שמבוצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות [[בתוספת השלישית]] או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים [[בתוספת האמורה]], בכל היקף, או בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או ביחידות מדידה אחרות כמפורט בה, לא יחזיקו, לא יפעילו ולא ישתמש בו, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן יש לו היתר פליטה תקף ובהתאם לתנאיו.
: (א1) ההספק, כושר הייצור, הכמויות או יחידות המדידה האחרות, כאמור בסעיף קטן (א), יחושבו בהתאם להספק, לכושר הייצור, לכמויות או למספר יחידות המדידה המרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או במספר יחידות מדידה נמוכים יותר.
: (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), הממונה רשאי לאשר, לבקשת בעל מקור פליטה, כי מקור הפליטה אינו טעון היתר, אם הוכח להנחת דעתו כי בשל מגבלה פיזית במקור הפליטה או הגבלה החלה עליו לפי דין אחר, לא יתאפשר לבצע בו בפועל פעילות בהספק, בכושר הייצור, בכמויות או במספר יחידות המדידה המרביים כאמור בסעיף קטן (א1); אישור כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד קיימת המגבלה הפיזית או חלה ההגבלה לפי הדין האחר, לפי העניין.
: (ב) היתר פליטה יכול שיינתן לגבי כמה מקורות פליטה טעוני היתר ובלבד שמקורות הפליטה נמצאים באתר אחד; היתר פליטה כאמור יכול שיחול גם על מקור פליטה אחר באותו אתר, אף אם אותו מקור אינו טעון היתר.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השלישית]].

@ 18. בקשה להיתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בקשה להיתר פליטה ([[בסימן זה]] - בקשה) תוגש לממונה וייכללו בה פרטים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב); (((החל מיום 1.1.2027):)) בקשה תוגש באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת הגשת הבקשה, וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור.
: (ב)(1) השר יקבע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה, לרבות הוראות בעניינים אלה:
::: (א) פרטים על בעל מקור הפליטה;
::: (ב) תיאור מקור הפליטה, רכיביו והפעילויות בו;
::: (ג) החומרים שייעשה בהם שימוש במקור הפליטה, סוגם וכמותם, ואלה המיוצרים בו, לרבות דלק ומקורות אנרגיה אחרים, וכן אופן ניצול החומרים ותוצרי הלוואי שלהם;
::: (ד) פירוט המזהמים שצפויים להיפלט ממקור הפליטה, סוגם וכמותם, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, ובכלל זה התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה, עצירות רגעיות והפסקת פעילות, והשפעתם הצפויה על הסביבה;
::: (ה) הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות;
:::: (((החל מיום 1.1.2027):)) הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, ואם ניתן לקבוע את ערך הפליטה המוצע לכל מזהם, המשויך לאותה טכניקה - ערך הפליטה המוצע כאמור;
::: (ו) אמצעים נוספים המוצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה;
::: (ז) אמצעים שינקוט בעל מקור הפליטה או מי מטעמו לפיקוח ולבקרה על פליטת המזהמים ממקור הפליטה;
::: (ח) תאור כללי של הסביבה וכן פירוט השפעות שליליות על הסביבה עקב נקיטת האמצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה ודרכי הגשתה;
:::: (((החל מיום 1.1.2027):)) חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה;
::: (ב) הגשת בקשה בשלבים ובלבד שמספרם לא יעלה על שלושה; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את השינויים שבהם יחולו הוראות סעיף זה [[וסעיפים 20]] [[ו-21]], לעניין בקשה כאמור.
: (ג)(1) הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם החלטה בבקשה.
:: (2) הממונה רשאי לפטור מגיש בקשה מהגשת מידע הנדרש לפי סעיף קטן (ב), כולו או חלקו, אם המידע האמור מצוי בתסקיר השפעה על הסביבה כהגדרתו [[בחוק התכנון והבניה]] (בחוק זה - תסקיר השפעה על הסביבה), שצורף לבקשה ונערך לגבי מקור הפליטה נושא הבקשה שנתיים לכל היותר לפני מועד הגשת הבקשה, או שהוא מצוי בתסקיר כאמור שנערך קודם לכן, אם הממונה שוכנע כי הנתונים הכלולים בתסקיר עדיין עדכניים ולא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על ממצאי התסקיר.
: (ד) מגיש בקשה ימסור העתק ממנה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות [[סעיף 21(ד)(1)]] לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
:: (((החל מיום 1.1.2027):)) מגיש בקשה ימסור העתק ממנה, מכל מסמך שנלווה אליה ומכל מסמך שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה לפי דרישתו כאמור בסעיף קטן (ג)(1), עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות [[סעיף 21(ד)(1)]] לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
: (ה) בקשה לגבי מקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון תוגש לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והמידע שיימסר יאובטח בהתאם להוראות הקצין המוסמך כמשמעותו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009]].))

@ 19. כללים ואמות מידה למתן היתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר יקבע בתקנות כללים ואמות מידה, דרך כלל או לסוג מסוים של מקורות פליטה, לעניין מתן היתר פליטה.
: (ב) אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, הוראות לעניין קביעת הטכניקה המיטבית הזמינה שלפיה ייקבעו התנאים בהיתר הפליטה, בהתחשב בעניינים אלה:
:: (1) שימוש בחומרים מעוטי סיכון;
:: (2) תהליכים, מיתקנים או שיטות פעולה דומים שנוסו בהצלחה במגזר תעשייתי בישראל או מחוצה לה;
:: (3) התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי;
:: (4) הכמות, הריכוז, התכונות וההשפעות של המזהמים הנפלטים;
:: (5) הזמן הנדרש להתקנה ולהטמעה של הטכנולוגיה והאמצעים האחרים במיתקנים קיימים וחדשים;
:: (6) צריכת חומרי גלם ואופיים ויעילות שימוש באנרגיה;
:: (7) הפחתת ההשפעות של כלל הפליטות על הסביבה כמכלול והפחתת סיכונים מהן;
:: (8) מניעת תקלות ואירועי פליטה חריגים ומזעור השפעתם;
:: (9) העלות והתועלת של אמצעים למניעת פליטה של מזהמים או לצמצומה המרבי.
: (ג) (((יבוטל ביום 1.1.2027):)) הוראות כאמור ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
: (ד) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 20. החלטה בבקשה להיתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוגשה בקשה, ישקול הממונה אם ליתן היתר פליטה, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו.
: (ב) בבואו לשקול בקשה להיתר פליטה, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההיתר והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
:: (2) הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
:: (3) קיומן של תכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של מגיש הבקשה ויכולתו לעמוד בדרישות תכניות כאמור;
:: (4) עמידה ביעדי התכנית הלאומית כאמור [[בסעיף 5]] בעקבות מתן ההיתר.
: (ג)(1) הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, במקרים חריגים ובהודעה מנומקת בכתב, להאריך את המועד האמור בשלושה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי [[סעיף 18(ב)(2)(ב)]] כי ניתן להגישה בשלבים.
::: (((החל מיום 1.1.2027):)) הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), בתוך שנה מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, בהודעה בכתב, להאריך את המועד האמור בשישה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי [[סעיף 18(ב)(2)(ב)]] כי ניתן להגישה בשלבים.
:: (2) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי [[סעיף 18(ג)]], לא יובא במניין התקופה כאמור בפסקה (1) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.
: (ד) החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר ויקיים הליך לפי [[סעיף 21]], ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
:: (((החל מיום 1.1.2027):)) החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הממונה יכין טיוטת היתר וימסור אותה למגיש הבקשה; מגיש הבקשה רשאי לטעון את טענותיו לגבי טיוטת ההיתר, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים שמגיש הבקשה טען לגביו, בתוך 30 ימים מיום קבלתה; פרק הזמן האמור בפסקה זו לא יבוא במניין התקופה כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (2) כללו טענות מגיש הבקשה בקשה להסבר כאמור בפסקה (1), יצרף הממונה להיתר הסבר לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי; הסבר כאמור יתייחס בין השאר ליישום השיקולים לפי חוק זה, ובכלל זה להתאמת התנאי למקובל בהסדר מתוך האסדרה האירופית, שקביעת התנאי התבססה עליו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ב)]];
:: (3) הממונה יפרסם את טיוטת ההיתר לפי [[סעיף 21]], ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור [[באותו סעיף]], גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
: (ה) החליט הממונה לשקול לסרב ליתן היתר פליטה, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו; התקיים דיון לפי [[סעיף 21(ו)]], יראו את מגיש הבקשה כמי שניתנה לו הזדמנות כאמור.
: (ו) היתה הבקשה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה שפעל כדין או שניתן לגביו היתר בניה עד ליום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) והמקום שבו יימצא מקור הפליטה האמור הוא בתחום אזור נפגע זיהום אוויר, לא יחליט הממונה ליתן היתר פליטה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הוגשה הבקשה בשלבים, כאמור [[בסעיף 18(ב)(2)(ב)]], רשאי הממונה ליתן החלטות ביניים בתום כל שלב משלבי הגשת הבקשה; הוראות סעיף זה יחולו לעניין החלטות ביניים כאמור.

@ 21. שיתוף הציבור (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א)(1) בקשה למתן היתר פליטה וכל צרופה שצורפה אליה לפי [[סעיף 18(ב)]] יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד הגשתם.
:: (2) מידע ופרטים נוספים שהוגשו לממונה לפי דרישתו כאמור [[בסעיף 18(ג)(1)]] וחוות דעת שנמסרו לממונה לפי [[סעיף 18(ד)]] יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור כאמור לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (3) בפרסום כאמור בפסקה (1) או (2) יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
: (ב) החליט הממונה לשקול לתת היתר פליטה או לתיתו בתנאים, כאמור [[בסעיף 20(ד) רישה]], יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד; בהודעה שתפורסם כאמור יצוינו הדרכים לעיון במסמכי הבקשה ובטיוטת היתר הפליטה, וכן האופן והמועד שבהם רשאי כל אדם להגיש הערות בקשר לטיוטת היתר הפליטה לפי סעיף זה.
: (ג) טיוטת היתר הפליטה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב); בפרסום כאמור יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
: (ד)(1) הממונה לא יפרסם פרט שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה וגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימת ידו כי יש בגילויו פגיעה כאמור; על החלטה לעניין אישור גורם ביטחוני בכיר ופרסום מידע כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 10]] [[ו-11 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים, ואולם, הוראת [[סעיף 11 לחוק האמור]] לעניין אי-גילוי עובדת אי-הפרסום לא תחול.
:: (2)(א) הודיע מגיש הבקשה, עם הגשתה, כי גילויים של פרטים בבקשה עלול לחשוף סוד מסחרי והצהיר על העובדות המקיימות זאת, רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם ולא להעמיד לעיון הציבור פרטים מהבקשה או מטיוטת היתר הפליטה, שלדעתו העיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור; על החלטה לעניין פרסום מידע כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 10]] [[ו-11 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים.
::: (ב) לשם בירור טענה לפי פסקת משנה (א) רשאי הממונה להיעזר ביועץ או מומחה, בין אם הוא עובד המדינה ובין אם לאו; הוצאות הממונה לבירור טענה לפי פסקה זו יחולו על מגיש הבקשה.
::: (ב1) הודיע מגיש הבקשה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הממונה לפרסם את הבקשה ולהעמידה לעיון הציבור, כאמור בסעיף קטן (א), בלי הפרטים שמגיש הבקשה טען לגביהם כאמור בפסקת משנה (א), עד לקבלת החלטתו בעניין הטענה האמורה, ובלבד שיפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ג) לעניין פסקה זו, &quot;סוד מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]], ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על בעל מקור הפליטה ועל הסוגים, הכמויות והריכוז של המזהמים הנפלטים או הצפויים להיפלט ממקור הפליטה וקצב פליטתם.
: (ה) כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין טיוטת היתר פליטה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ה1) (((פקע).))
: (ו) הממונה לא ייתן היתר פליטה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ה) ולאחר שדן בהערות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את מועד מתן היתר הפליטה או לשנות את תנאיו, בהתחשב בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
: (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) לא יחולו על מתן היתר פליטה למקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן.

@ 22. היתר פליטה ותנאיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי להתנות היתר פליטה בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, והכל כדי להבטיח את קיומן של מטרות חוק זה.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע בהיתר פליטה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) ערכי הפליטה למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים [[בתוספת החמישית]], או אם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה - הוראות אחרות שעניינן הגבלה על פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
:: (((החל מיום 1.1.2027):)) ערכי הפליטה המותרים למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים [[בתוספת החמישית]], ערכים אחרים או אמצעים טכניים שיש ליישם במקור הפליטה, המבוססים על הטכניקה המיטבית הזמינה כאמור בסעיף קטן (ד), ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה או ערכים או אמצעים כאמור - תנאים אחרים שקביעתם תביא להשגת רמה שווה של הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור, ובכלל זה תנאים לעניין הגבלת פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
:: (2) מניעת חריגות מערכי פליטה, הפסקת חריגות שאירעו ומניעת הישנותן;
:: (3) חובות ניטור פליטה, דיגום ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (4) חובות מסירת מידע לממונה.
: (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) וככל שהדבר נדרש כתוצאה מהפעילות המתבצעת במקור הפליטה, יקבע הממונה בהיתר הפליטה, הוראות בעניינים אלה:
:: (1) מניעה וצמצום של פליטות מזהמים שלא דרך ארובה;
:: (2) מניעה וצמצום של פליטות לא שגרתיות ותקלות, והטיפול בהן;
:: (3) מגבלות בדבר שימוש בחומרים, לרבות סוגי דלק;
:: (4) אמצעים כאמור [[בסעיף 8(ג)(2)]], שיינקטו במקרה של התרעה על זיהום אוויר חריג;
:: (5) תנאים שיש לקיימם לפני תחילת הפעילות נושא היתר הפליטה ולאחר סיומה;
:: (6) מגבלות לגבי התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה מהם, עצירות רגעיות שלהם והפסקת פעילותם;
:: (7) חובות דיגום וניטור האוויר בסביבה, ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (8) תחזוקה נאותה של מקור הפליטה או של כל חלק ממנו.
: (ד) תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי הטכניקה המיטבית הזמינה, בשים לב למאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
:: (((החל מיום 1.1.2027):)) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות הזמינות, בשים לב לבקשת בעל מקור הפליטה, ובהתחשב במאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים וכן ברמת הסיכון של המזהם וקצב הפליטה הצפוי, בהיותו של מקור הפליטה קיים או מתוכנן, ובהיבטי עלות ותועלת, והכול בהתאם להסדר מתוך האסדרה האירופית שיש להתבסס עליו לפי הוראות [[סעיף 16א(ב)]]; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
: (ה) היתר פליטה אינו ניתן להעברה אלא באישור הממונה מראש ובכתב.
: (ו) נקבעו בחיקוק, לרבות בתקנות לפי [[סעיף 13]], ולמעט תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה]], הוראות להסדרת פליטה של מזהמים ממקור הפליטה, לא ייקבעו בהיתר הפליטה הוראות מחמירות מהן, אלא מטעמים מיוחדים שיימסרו לבעל היתר הפליטה.
: (ז) ניתן היתר פליטה, יפורסם נוסחו המלא באתר האינטרנט של המשרד ויעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ובמשרדי בעל היתר הפליטה, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)]].

@ 22א. טכניקה חדשנית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א)(1) לשם ניסוי בהפעלה של טכניקה חדשנית במקור פליטה טעון היתר, רשאי הממונה, בתנאים שיקבע בהיתר הפליטה, לאשר לבעל מקור הפליטה לעשות שימוש באותה טכניקה, גם אם היא טרם התקבלה כטכניקה מיטבית זמינה, והכול לתקופה מוגבלת ובתנאים שיאפשרו לבחון אם הטכניקה החדשנית מספקת הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור להגנה כאמור שמספקת הטכניקה המיטבית הזמינה.
:: (2) תנאים כאמור בפסקה (1) יכללו הוראות הנדרשות להבטחת הבקרה על אופן התקדמות הניסוי ובחינת תוצאותיו.
: (ב) ראה הממונה כי שימוש בטכניקה חדשנית שאישר עלול להביא לפגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות או לבטל את האישור שנתן, ובלבד שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;טכניקה חדשנית&quot; - טכניקה חדשה שטרם נבחנה בקנה מידה תעשייתי ושהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי מתקיימים לגביה שני אלה:
:: (1) היא עשויה לספק הגנה על הסביבה ובריאות הציבור ברמה גבוהה מזו שמספקות הטכניקות המיטביות הזמינות או לספק הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור בעלות פחותה;
:: (2) יש אפשרות, מבחינה כלכלית, לעשות בה שימוש בקנה מידה תעשייתי.

@ 22ב. השגה למנהל על תנאי בהיתר פליטה או על סירוב לתת היתר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) בעל מקור פליטה רשאי להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום קבלת היתר הפליטה או מיום שנמסרה לו החלטה על שינוי בתנאי היתר הפליטה (בסעיף זה - מועד ההחלטה), השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, בטענה שמתקיים אחד מאלה, בשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 22ג(א)]], ובלבד שטענותיו בעניין התנאי האמור הוגשו לממונה לפני מועד ההחלטה, או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון לעניין התנאי האמור לפני מועד ההחלטה:
:: (1) יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ב)]];
:: (2) יש פער ניכר בין המועד שנקבע בהיתר ליישום התנאי ובין התקופה הדרושה לכך לדעת בעל מקור הפליטה;
:: (3) התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ב)]];
:: (4) התנאי שונה באופן ניכר מתנאי באותו עניין שנקבע בהיתר פליטה אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים.
: (ב) החליט הממונה לסרב לתת היתר פליטה, רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה, השגה בכתב על ההחלטה, בטענה שההחלטה ניתנה שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 16א]] [[או 19]] או בלי שנשקלו השיקולים האמורים [[בסעיף 20(ב)]], ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 22ג(א)]].
: (ג) בהשגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ניתן לטעון לעניין הוראות המנהל לפי [[סעיף 16א(ב)]].
: (ד)(1) נוכח המנהל כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לדחותה על הסף.
:: (2) נוכח המנהל, כי התקיים תנאי מן התנאים להגשת השגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יבחן אם יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, לפי העניין, בהתאם לשיקולים למתן היתר או לקביעת תנאיו לפי [[פרק זה]]; מצא המנהל, לאחר בחינה כאמור, כי יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, יורה לממונה לעשות כן.
:: (3) המנהל לא יורה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר חלוף התקופה להגשת הערות כאמור [[בסעיף 22ה(ב)]], ואם הוגשו הערות כאמור - לאחר שדן בהערות שהוגשו, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 21(ו) סיפה]].
:: (4) המנהל ימסור למגיש ההשגה את החלטתו המנומקת בהשגה, בכתב, בתוך 60 ימים מיום הגשתה, אולם רשאי הוא, בהודעה בכתב, לדחות את המועד למתן החלטתו ב-30 ימים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.

@ 22ג. השגה למנהל הכללי של המשרד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) על החלטת המנהל בהשגה כאמור [[בסעיף 22ב(ד)]], רשאי בעל מקור הפליטה להשיג בכתב לפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה - המנהל הכללי), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה, בטענה שמתקיים, נוסף על האמור [[בסעיף 22ב(א) או (ב)]], אחד מאלה, ובלבד שטענה כאמור נכללה בהשגה לפי אותו סעיף:
:: (1) יש חשש סביר שתנאי ההיתר נושא ההשגה כאמור [[בסעיף 22ב(א)]] או החלטה על סירוב למתן היתר לפי [[סעיף 22ב(ב)]], עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור במקור פליטה או את פעילות מקור הפליטה כולו; לעניין זה, &quot;קו ייצור&quot; - מיתקן או כמה מיתקנים המשמשים בתהליך ייצור שבסופו מיוצר מוצר;
:: (2) ההיתר ניתן למקור פליטה שמופעל על ידי בעל מקור פליטה שהוא תשתית לאומית כמפורט להלן לצורך אותה תשתית, או מתבקש לגבי מקור פליטה כאמור, ותנאי ההיתר כאמור [[בסעיף 22ב(א)]] או החלטה על סירוב למתן היתר כאמור [[בסעיף 22ב(ב)]], עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקתו או להביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום התשתית:
::: (א) רכבת;
::: (ב) נמל;
::: (ג) תחנת כוח;
::: (ד) מיתקן להתפלת מים;
::: (ה) שדה תעופה;
::: (ו) מיתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק;
::: (ז) בית חולים.
: (ב)(1) הוגשה למנהל הכללי השגה כאמור בסעיף קטן (א), יקיים המנהל הכללי התייעצות בכתב לגבי קיומה והיקפה של השפעה משקית בקשר להשגה, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לתחום פעילותו של מגיש ההשגה, או - אם הוקמה בחוק רשות האחראית לפי דין לאסדרת תחום הפעילות של מגיש ההשגה - עם ראש הרשות האמורה; אם האחריות לאסדרת תחום הפעילות כאמור אינה נתונה לפי דין בידי שום משרד ממשלתי או רשות כאמור, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות לפי פסקה זו עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.
:: (2) לא השיב מנהל כללי של משרד או ראש רשות, או המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, בכתב, על פנייתו של המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה, יראו את חובת ההתייעצות לפי אותה פסקה, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה.
:: (3) המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה לאחר שפנה לקיום התייעצות כאמור בפסקה (1) והתקבלה תשובה לפנייתו או שחלף הזמן למתן התשובה כאמור בפסקה (2).
:: (4) הוראות [[סעיף 22ב(ד)]] יחולו על החלטת המנהל הכללי, בשינויים המחויבים.

@ 22ד. תוקף היתר שהוגשה לגביו השגה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) היה בידי מגיש ההשגה לפי [[סעיף 22ב]] [[או 22ג]], ערב החלטת הממונה בבקשה להיתר נושא ההשגה, היתר פליטה, יעמוד ההיתר האמור בתוקף עד למתן החלטה בהשגה לפי [[אותם סעיפים]], ולכל היותר עד תום המועדים הקבועים בחוק לקבלת החלטה בהשגה, לפי העניין, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) מגיש ההשגה ביקש כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף אף לפני מתן החלטה בהשגה;
:: (2) המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, הורה כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף, במלואו, בחלקו, או בשינויים שעליהם יורה, לפני מתן ההחלטה בהשגה; המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, יורה כאמור רק אם נוכח כי ניתן לקיים את ההיתר נושא ההשגה גם בלא קיום התנאי שלגביו הוגשה השגה או סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע את אחד מאלה, והכול בהתחשב בעלות יישום התנאי שלגביו הוגשה ההשגה והמועד שנקבע ליישומו לעומת המועד לקבלת החלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של דרכים חלופיות ליישום התנאי ועלותן:
::: (א) פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה;
::: (ב) זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בבריאות הציבור או בסביבה;
::: (ג) סיכון משמעותי לציבור או לסביבה.
: (ב) חלפו המועדים לקבלת החלטה בהשגה ולא ניתנה החלטה בהשגה, יחול ההיתר נושא ההשגה עם התנאים שנקבעו או ששונו בו.

@ 22ה. הוראות לעניין הגשת השגה ושיתוף הציבור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) השגה כאמור [[בסעיף 22ב]] [[או 22ג]] (בסעיף זה - השגה) תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים לפי [[22ב|אותם סעיפים]], ולעניין השגה כאמור [[בסעיף 22ב(א)(1)]] - גם תוצאות בדיקת העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה והתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו, כאמור [[באותו סעיף]], שמסר מגיש ההשגה לממונה, לפני מתן ההיתר; ההוראות לפי [[סעיף 18(א) סיפה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת השגה.
: (ב) השגה תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד; כל אדם רשאי להגיש למנהל או למנהל הכללי, לפי העניין, הערות לעניין ההשגה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה, ולעניין הפרסום יחולו הוראות [[סעיף 21(ד)]], בשינויים המחויבים.

@ 22ו. פרסום ודיווח לכנסת בעניין השגות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) החלטות המנהל והמנהל הכללי לפי [[סעיפים 22ב]] [[ו-22ג]] וכן תשובות שניתנו במסגרת התייעצות לפי הוראות [[סעיף 22ג(ב)]], יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, והוראות [[סעיף 21(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הפרסום.
: (ב) השר יגיש לוועדה, לא יאוחר מ-30 באפריל מדי שנה, דיווח על השגות שהוגשו לפי סעיף זה והחלטות שהתקבלו בעניינן בשנה שקדמה למועד הדיווח.

@ 23. הוראות בעניין תכנון ובניה
: (א) בסעיף זה, &quot;מוסד תכנון&quot;, &quot;תכנית&quot;, &quot;תכנית מפורטת&quot;, &quot;תכנית מתאר ארצית&quot;, &quot;ועדה מחוזית&quot;, &quot;יועץ סביבתי&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק התכנון והבניה]].
: (ב) המגיש למוסד תכנון תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור פליטה טעון היתר (בסעיף זה - תכנית למיתקן טעון היתר) או מוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית כאמור, יודיע על כך לממונה בכתב במועד הגשת התכנית או ההחלטה על הכנת התכנית, לפי העניין.
: (ג) הממונה ימליץ למוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית למיתקן טעון היתר, אם לקיים הליך משותף לדיון בתכנית ובבקשה להיתר פליטה, לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה - הליך משותף).
: (ד) החליט מוסד התכנון לקיים הליך משותף, יחולו הוראות אלה על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה]] ובחוק זה:
:: (1) מגיש התכנית או בעל מקור פליטה נושא התכנית יגיש בקשה להיתר פליטה, והוראות לפי [[סעיף 18]], לרבות דרישות הממונה לפי [[סעיף 18(ג)]], יהוו גם הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה בנושא איכות האוויר; מוסד התכנון יהא רשאי לקבוע הנחיות נוספות להכנת התסקיר כאמור;
:: (2) יוכן תסקיר השפעה על הסביבה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר; הבקשה להיתר פליטה תהווה את פרק איכות האוויר בתסקיר כאמור;
:: (3) חוות דעת היועץ הסביבתי בעניין פרק איכות האוויר בתסקיר ההשפעה על הסביבה, תכלול את קביעת הממונה לפי [[סעיף 20]], בשינויים המחויבים, ותונח בפני מוסד התכנון בתוך שבעה ימים מהמועד הנקוב [[בסעיף האמור]];
:: (4) מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תכנית למיתקן טעון היתר או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, אלא לאחר שדן בחוות הדעת של היועץ הסביבתי לעניין תסקיר ההשפעה על הסביבה;
:: (5) החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הוראות [[סעיף 21(ב)]] לא יחולו, ואולם ההודעה על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, תכלול גם את פרטי ההודעה שיש לפרסם בעיתון לפי [[הסעיף האמור]];
::: (ב) המועד להגשת התנגדות או השגה לתכנית והמועד להגשת הערות לטיוטת היתר הפליטה יהיה לפי המועד הקבוע [[בחוק התכנון והבניה]] או בחוק זה, לפי המאוחר;
::: (ג) הדיון הפומבי בהתנגדויות או בהשגות לתכנית ובהערות לטיוטת היתר הפליטה יתקיים במועד אחד; מוסד התכנון יחליט בתכנית והממונה יחליט בבקשה להיתר הפליטה; השר ושר הפנים רשאים לקבוע הוראות בדבר סדרי הדיון בפני מוסד התכנון ובפני הממונה בהתנגדויות או בהשגות לפי [[חוק התכנון והבניה]] ובהערות לפי חוק זה;
:: (6) בכל עניין אחר שלא נקבעה לגביו הוראה מפורשת בסעיף זה, ימשיכו לחול הוראות לפי [[חוק התכנון והבניה]] לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה.
: (ה) החליט מוסד התכנון שלא לקיים הליך משותף, יחולו הוראות לפי [[חוק התכנון והבניה]] לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה, ואולם -
:: (1) לפני שמוסד התכנון יחליט על הפקדת התכנית למיתקן טעון היתר או על העברת תכנית מתאר ארצית למיתקן טעון היתר, לרבות תכנית לתשתיות לאומיות, להערות הוועדות המחוזיות, יציג הממונה למוסד התכנון, בתוך 90 ימים מיום פניית המוסד, חוות דעת בעניינים הנוגעים לחוק זה;
:: (2) החליט הממונה על שינוי בקביעתו בעניין מתן היתר פליטה, סירוב ליתן היתר פליטה או שינוי בתנאי היתר פליטה, יביא היועץ הסביבתי את השינוי לידיעת מוסד התכנון הדן בתכנית למיתקן טעון היתר.
: (ו) לא יחליט מוסד תכנון לאשר תכנית למיתקן טעון היתר שהממונה סירב ליתן לגביו היתר פליטה ולא יקבע בתכנית למיתקן טעון היתר שהממונה החליט ליתן לגביו היתר פליטה, הוראות שונות מההוראות שנקבעו בהיתר הפליטה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 24. התניית רישיונות או היתרים לפי חיקוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא יינתן היתר בניה למקור פליטה טעון היתר שלהקמתו נדרש היתר בניה, אלא לאחר הגשת הבקשה להיתר פליטה.
: (ב) (((יבוטל ביום 1.1.2027):))
:: (1) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה.
:: (2) ניתן היתר פליטה למקור פליטה שהוא עסק כאמור בפסקה (1), יראו את הוראות היתר הפליטה כתנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני כאמור או באישור מוקדם הנדרש לפי [[החוק האמור]] תנאים אחרים בעניינים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
: (ג) ניתן היתר פליטה לפי חוק זה, לא ייקבעו בתכנית פעולה כאמור [[בסעיף 12]] הוראות הנוגעות למקור הפליטה האמור, ואם נקבעו הוראות כאמור עובר למתן היתר הפליטה יבואו הוראות היתר הפליטה במקומן, והכל כפי שייקבע בהיתר הפליטה.

@ 25. תוקף היתר פליטה וחידושו (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) היתר פליטה יינתן לתקופה של שבע שנים.
: (ב) בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ-18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום ארבעה חודשים מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם.
: (ד) על בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[סעיף 21(ה) ו-(ו)]], כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.

@ 25. תוקף היתר, חידושו וסיום פעילות (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: (((החל מיום 1.1.2027):)) 
: (א) היתר פליטה יינתן לתקופה של עשר שנים.
: (ב) בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ-18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א):
:: (1) הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם; אין בהגשת בקשה לקבלת הסבר לפי [[סעיף 20(ד)(1)]] כדי להביא להארכת התקופה האמורה בתקופות נוספות.
:: (2) הממונה רשאי, לבקשת מגיש הבקשה להיתר או לחידושו, לתת היתר פליטה לתקופה של חמש שנים או פחות, אם נוכח שהפעילות שלגביה מבוקש ההיתר היא פעילות זמנית מטבעה, או שצפוי שתימשך פחות מחמש שנים, לפי הצהרת מגיש הבקשה; מגיש הבקשה יצרף אסמכתאות לתמיכה בהצהרתו לפי פסקה זו.
: (ד) עעל בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 22ו]] בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[סעיף 21(ה) ו-(ו)]], כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.
: (ה) פקע תוקפו של היתר פליטה, יפסיק בעל ההיתר את הפעילות לאלתר ויפעל למניעת סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה ממקור הפליטה כל עוד לא פונו ממנו לפי כל דין כל המיתקנים והחומרים שבו; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של בעל ההיתר לפעול לפי התנאים שנקבעו בהיתר הפליטה לעניין חובותיו בסיום הפעילות ולאחריה.

@ 25א. דרישה להפעלה חריגה של יחידת ייצור חשמל במצב סיכון (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החלטה על מצב סיכון&quot; - החלטה של מנהל המערכת על מצב סיכון, על פי המידע שבידו ובהתאם למסמך מצבי הסיכון;
::- &quot;הפעלה חריגה&quot; - הפעלת יחידת ייצור מוגבלת לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) או הפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח בעת תקלה לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב);
::- &quot;חוק משק החשמל&quot; - [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יחידת ייצור&quot;, &quot;רישיון ייצור&quot;, &quot;תחנת כוח&quot; - כהגדרתם [[בחוק משק החשמל]];
::- &quot;יחידת ייצור מוגבלת&quot; - מקור פליטה, שהוא יחידת ייצור המופעלת מכוח רישיון ייצור אשר בהיתר הפליטה החל לגביה נקבעו תנאים המגבילים את משך הזמן המותר להפעלתה בתקופה מסוימת;
::- &quot;מנהל המערכת&quot; - בעל רישיון לניהול המערכת כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]];
::- &quot;מצב סיכון&quot; - מצב שבו קיים או צפוי להתקיים חשש ממשי לפגיעה, שבשלו עלולה להידרש הפעלה חריגה;
::- &quot;מסמך מצבי הסיכון&quot; - מסמך שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ג) ונמסר לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל)));
::- &quot;הנוהל&quot; - הנוהל שנקבע לפי סעיף קטן (יג);
::- &quot;פגיעה&quot; - פגיעה באספקת החשמל לצרכנים עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל או פגיעה בשרידות מערכת החשמל.
: (ב)(1) מנהל המערכת רשאי, לאחר שמסר לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))) את מסמך מצבי הסיכון, לשם מניעת פגיעה -
::: (א) לדרוש מבעל יחידת ייצור מוגבלת להפעיל את יחידת הייצור מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתה לפי היתר הפליטה (בסעיף זה - דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת); דרש מנהל המערכת כאמור, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור המוגבלת בהתאם לדרישה כהפרת התנאי בהיתר הפליטה לעניין פרק הזמן המותר להפעלתה;
::: (ב) לדרוש מבעל תחנת כוח להפעיל יחידת ייצור הנמצאת בה שיש בה או באמצעי טיפול בה תקלה, אשר עלולה לגרום לחריגה מערכי הפליטה שנקבעו בהיתר הפליטה החל לגביה (בסעיף זה - דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה); דרישה לפי פסקה זו יכול שתינתן גם לעניין יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה לפי פסקת משנה (א); דרש מנהל המערכת כאמור בפסקת משנה זו, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור בתחנת הכוח שיש בה תקלה, בהתאם לדרישה, כהפרת תנאי היתר הפליטה.
:: (2) לא תינתן דרישה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מנהל המערכת קיבל החלטה על מצב סיכון; קבלת החלטה על מצב סיכון תיעשה על ידי מנהל המערכת בהקדם האפשרי לאחר המועד שבו צפה את האפשרות להתרחשותו, בהתאם למסמך מצבי הסיכון שמסר לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))) לפי הוראות סעיף קטן (ג); מנהל המערכת יתעד ברישומיו את החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, ואת הנימוקים להחלטה אשר יתייחסו למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה.
: (ג)(1) מנהל המערכת יכין מסמך המפרט את סוגי המצבים שבהם יש חשש ממשי לפגיעה שבשלו עלולה להידרש הפעלת יחידות ייצור מוגבלות (בסעיף זה - מסמך מצבי הסיכון).
:: (2) מנהל המערכת יקבע במסמך מצבי הסיכון את סוגי מצבי הסיכון ואופן זיהוים, במדדים כמותיים, ואם לא ניתן לקבוע מדדים כמותיים - במדדים איכותניים הכוללים תנאים או נסיבות לזיהוי מצב הסיכון כאמור, וכן יפרט בו שיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על קיומו של מצב סיכון המפורט במסמך ועל משכו הצפוי.
:: (3) מנהל המערכת יביא את מסמך מצבי הסיכון שהכין לאישור רשות החשמל כמשמעותה [[בחוק משק החשמל]]; אישרה רשות החשמל את מסמך מצבי הסיכון, ימסור מנהל המערכת את המסמך לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))).
:: (4) מסמך מצבי הסיכון שמסר מנהל המערכת לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))) יפורסם באתרי האינטרנט של מנהל המערכת, של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות החשמל.
: (ד) בטרם מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת יבדוק מנהל המערכת, על בסיס המידע שבידו, את החלופות למתן דרישה כאמור, בהתחשב בפרק הזמן העומד לרשותו, ובאפשרויות לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידות ייצור שאינן יחידות ייצור מוגבלות, ובכל מקרה לא ידרוש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת אם מצא שאפשר לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידת ייצור שאינה יחידת ייצור מוגבלת; מנהל המערכת יתעד ברישומיו את בדיקת החלופות שערך לפי סעיף קטן זה.
: (ה) בחירת יחידת הייצור המוגבלת בידי מנהל המערכת, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות לעניין הפעלת יחידות הייצור המוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, כפי שנקבע בנוהל.
: (ו) מנהל המערכת ידווח לממונה על כל אלה:
:: (1) החלטה על מצב סיכון, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-36 שעות ממועד החלטה;
:: (2) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד מתן הדרישה;
:: (3) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-12 שעות ממועד מתן הדרישה.
: (ז) דיווח על מתן דרישה להפעלה חריגה כאמור בסעיף קטן (ו), יכלול את אלה:
:: (1) פירוט הנסיבות שהצדיקו את מתן הדרישה, והנימוקים להחלטה על מצב הסיכון שבשלו ניתנה הדרישה ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, תוך התייחסות למצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה ההחלטה מתוך מסמך מצבי הסיכון;
:: (2) עובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
:: (3) בדיווח על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת - החלופות שבדק מנהל המערכת, ואם לא צפה את מצב הסיכון 48 שעות מראש - פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש והסבר מדוע לא צפה אותו מראש.
: (ח)(1) מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א), לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, על פי המידע שבידו; דרישה כאמור לא תעמוד בתוקפה לפרק זמן העולה על 21 ימים, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
::: (א) מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון הדורש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת, אחת או יותר, הנמצאת באותה תחנת כוח, צפוי להימשך לתקופה העולה על 21 ימים;
::: (ב) ניתן אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות, בתוך 21 ימים מתחילת הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, להמשך הפעלתה מעבר ל-21 הימים כאמור, לפרק הזמן שיאשר, בהסתמך על בקשת מנהל המערכת, בהתאם למשכו הצפוי של מצב הסיכון והקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, ולכל היותר - עד קבלת החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף קטן זה;
::: (ג) מנהל המערכת הודיע לבעל היתר הפליטה החל על יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה - בעל יחידת הייצור המוגבלת) כי מצב הסיכון דורש הפעלה של יחידת הייצור בהתאם לאישורו של שר האנרגיה והתשתיות כאמור בפסקת משנה (ב);
::: (ד)(1) מנהל המערכת הגיש לממונה מסמך המתייחס למצב הסיכון ולצורך המשקי בהמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובעל יחידת הייצור הגיש לממונה בקשה לאישור המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה - בקשה לאישור הפעלה), ואם נדרש - גם בקשה לשינוי היתר הפליטה; מסמך ההתייחסות והבקשה לאישור הפעלה או לשינוי היתר הפליטה יוגשו לממונה עם מתן הדרישה, ואם הדבר אינו אפשרי - מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת ההפעלה, ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד תחילת ההפעלה;
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1) - לעניין יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית - יוגשו הבקשות כאמור באותה פסקת משנה לכל המאוחר בתוך 60 ימים ממועד תחילת ההפעלה; לעניין זה, &quot;יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית&quot; - יחידת ייצור מוגבלת שאינה יחידת ייצור במחזור פתוח ואינה יחידת ייצור במחזור משולב;
:::: (3) הממונה רשאי להאריך את המועדים להגשת הבקשות.
:: (2) אישר הממונה את המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה.
:: (3) היה המשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת טעון שינוי בהיתר הפליטה, יגיש בעל יחידת הייצור בקשה לשינוי היתר הפליטה בהתאם להוראות [[סעיפים 26]] [[או 27]], לפי העניין, במועדים האמורים בפסקה (1)(ד); לבקשה להיתר פליטה כאמור תצורף חוות דעת של מנהל המערכת לעניין היקף הפעילות הנדרש לעמדתו להפעלת יחידת הייצור בהתחשב בצורך לתת מענה למצבי הסיכון.
:: (4) לא הוגשה בקשה לשינוי ההיתר או לא הוגשה בקשה לאישור הפעלה כאמור בפסקה (1)(ד) במועדים האמורים באותה פסקה, תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
:: (5) סירב הממונה לבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), יקבע בהחלטתו את המועד להפסקת ההפעלה בהתחשב בזמן היערכות סביר לשם מתן מענה למצב הסיכון בנסיבות העניין, ויראו את המועד שקבע כאמור כמועד שבו תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
:: (6) לא החליט הממונה בעניין הבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), רשאי מנהל המערכת, אם נוכח כי נמשך מצב הסיכון, להאריך את תקופת הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובלבד שניתן לכך אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות.
: (ט) בבואו לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ח) ישקול הממונה, בין היתר, את אלה:
:: (1) הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההחלטה והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
:: (2) הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
:: (3) קיומן של תוכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של בעל היתר הפליטה ויכולתו לעמוד בדרישות תוכניות כאמור;
:: (4) הצורך לתת מענה למצב סיכון שהציג לפניו מנהל המערכת.
: (י) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי הוראות [[סעיף 26]], הממונה רשאי להורות לבעל יחידת הייצור על הגשת בקשה לשינוי היתר הפליטה, אם נוכח כי ניתנו דרישות להפעלת יחידת הייצור כאמור בסעיף קטן (ח) בנסיבות חוזרות ונשנות.
: (יא) מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ב), לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת התקלה או עד לקבלת החלטת הממונה לגבי המשך הפעלתה, לפי המוקדם; אישר הממונה להמשיך את ההפעלה של תחנת הכוח כאמור, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה; אין באמור כדי לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה ומאפשרים את הפעלת יחידת הייצור בזמן תקלה לזמן ממושך יותר.
: (יב) נתן מנהל המערכת דרישה להפעלה חריגה, יפרסם הודעה לציבור באמצעי תקשורת אלקטרוניים בדבר מתן הדרישה והתקופה הצפויה להפעלה כאמור.
: (יג)(1) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) יורה בנוהל בהסכמת מנהל המערכת על הפעולות שמנהל המערכת נדרש לבצע בקשר למתן דרישה להפעלה חריגה, במטרה לצמצם את זיהום האוויר וההשפעה על איכות האוויר הנובעת מההפעלה החריגה, ובכלל זה ייתן הוראות על אופן הליך בחינת חלופות למתן הדרישה להפעלה חריגה וקביעת סדר עדיפות להפעלת יחידות ייצור מוגבלות, ועל רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לפי סעיף זה ושמירת מסמכים.
:: (2) הנוהל ייקבע בשים לב לשמירה על אמינות אספקת החשמל, למגבלות שרידות מערכת החשמל, למידת ההשפעה של היחידות המוגבלות על איכות האוויר והאמצעים למניעת זיהום אוויר המותקנים בהן, ובאופן שלא יהיה בפעולה על פי הוראותיו כדי לגרום פגיעה.
:: (3) במתן דרישה להפעלה חריגה וכן בכל פעולה אחרת לפי סעיף זה יפעל מנהל המערכת בהתאם לנוהל.
:: (4) הנוהל ייקבע עד יום י&quot;ח בכסלו התשפ&quot;ד (1 בדצמבר 2023); הממונה ומנהל המערכת יפרסמו את הנוהל באתרי האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ושל מנהל המערכת.
: (יד)(1) מנהל המערכת יודיע לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה להפעלה חריגה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון חדל להתקיים או כי אין חשש לקיומה של הפגיעה שבשלו ניתנה הדרישה;
::: (ב) הדרישה פקעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ח)(4) או (5) או שחלף פרק הזמן לפי סעיף קטן (ח)(1) רישה, ולא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת לפי סעיף קטן (ח)(1)(ב) או שלא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להארכת תקופת הדרישה להפעלה לפי סעיף קטן (ח)(6).
:: (2) הודעה על ביטול הדרישה או על פקיעתה, כאמור בפסקה (1), תימסר בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך 24 שעות ממועד החלטה או ממועד הפקיעה, לפי העניין.
: (טו) מנהל המערכת יעביר לממונה (((החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל))), על פי דרישתו, מידע או מסמכים הנמצאים ברשותו הנוגעים למצב סיכון, אשר דרושים לממונה (((החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל))) לשם בחינת עמידת מנהל המערכת בהוראות סעיף זה.
: (טז) מנהל המערכת ידווח לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))), אחת לשנה עד 31 במרץ, על אלה:
:: (1) הערכתו לעניין היקף ההפעלה של יחידות ייצור מוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, הצפוי בשנה העוקבת, והאמצעים שבכוונתו לנקוט לשם צמצום הצורך בהפעלה כאמור;
:: (2) אמצעים שנקט בשנה שקדמה למועד הדיווח, אם נקט, לצמצום הצורך בהפעלה חריגה בשנים הבאות, והוראות שנכללו בתוכנית הפיתוח שאישרו השרים כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל]], בשנת הדיווח, אם אושרה, וכן פעולות שבחן לשם נקיטת אמצעים כאמור;
:: (3) סך כל הדרישות לפי סעיף קטן (ב)(1) שנתן בשנה שקדמה למועד הדיווח, לרבות היקף ההפעלה של יחידות הייצור המוגבלות או של יחידות הייצור בתחנות הכוח שיש בהן תקלה והיקף ייצור החשמל שנעשו בהתאם לדרישות כאמור, ביחס להערכה השנתית כאמור בפסקה (1) וביחס להחלטות על מצבי סיכון לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (יז) השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

@ 26. שינויים בתנאים בהיתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי, בכל עת, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, להוסיף על תנאיו של היתר פליטה, לשנותם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור [[בסעיף 22(ז)]] בסמוך להיתר הפליטה.
: (ב) הממונה לא ישנה באופן מהותי תנאים בהיתר פליטה שעניינם יישום הטכניקה המיטבית הזמינה, אלא אם כן סבר כי קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, או צפויה חריגה כאמור ובמטרה למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, או אם סבר כי השינוי חיוני לקידום מטרות חוק זה.
: (ג) לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
: (ד) על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי [[סעיף 22(ב)(1)]], או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה יחולו הוראות [[סעיף 21]] בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים [[בסעיף 21]], וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) הממונה רשאי, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, לשנות את תנאיו של היתר פליטה, ובכלל זה להוסיף עליהם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור [[בסעיף 22(ז)]] בסמוך להיתר הפליטה.
: (א1) בקשת בעל היתר פליטה לשינוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ויחולו לעניין הגשתה ההוראות לפי [[סעיף 18]], בשינויים המחויבים.
: (ב) הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאי בהיתר פליטה אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה, או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או לסביבה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאי בהיתר פליטה לבקשת בעל ההיתר, וכן לערוך, ביוזמתו, שינוי של תנאי כאמור שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישת ניטור או דיגום שיישומה אינו כרוך בהקמת תשתית, או דרישה לדיווח, רישום, שילוט או סימון.
: (ג) לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
: (ד) על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי [[סעיף 22(ב)(1)]], או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה אשר צפוי להביא להגדלת פליטת המזהמים ממקור הפליטה או להגדלת ההשפעה השלילית על הסביבה של מקור הפליטה או להגדלת הסיכון לציבור או לסביבה ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 21]] בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים [[בסעיף 21]], וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
: (ה) הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), עד תום התקופה שלהלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין בקשה שעניינה שינוי כאמור בסעיף קטן (ד) - ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב-75 ימים נוספים;
:: (2) לעניין בקשה שעניינה שינוי שאינו שינוי כאמור בפסקה (1) - חודשיים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.
: (ו) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף קטן (א1), לא יבואו במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או (2) כל אלה:
:: (1) פרק הזמן עד להגשת מידע ופרטים כאמור;
:: (2) פרק הזמן שניתן לבעל היתר הפליטה כדי לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (3) לעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) - פרק הזמן להגשת הערות הציבור לטיוטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) ולדיון בהן.
: (ז) על שינוי תנאי בהיתר פליטה יחולו הוראות [[סעיפים 22ב עד 22ו]], בשינויים המחויבים.

@ 27. שינוי הפעלה משמעותי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו, לרבות בחומרי גלם שבהם נעשה שימוש במקור הפליטה, שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את פליטת המזהמים ממקור הפליטה לעומת ערכי הפליטה או שיש בו משום סטייה משמעותית מהגבלות אחרות שנקבעו בהיתר הפליטה, ולא יבצע הוספה או הרחבה של מיתקן במקור הפליטה, שאינה הוספה כאמור בסעיף קטן (ג) (בחוק זה - שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה.
: (ב) על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 22]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוספה של מקור פליטה טעון היתר למקור פליטה קיים טעונה היתר פליטה למקור הפליטה שהוסף.
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה, לרבות הרחבתו, או שינוי באופן הפעלתו של מקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שעלול להגדיל במידה ניכרת את ההשפעות השליליות על הסביבה של מקור הפליטה, כולן או חלקן, או את הסיכון לציבור או לסביבה הנובע ממנו, למעט הוספת מיתקן מהמיתקנים המפורטים [[בתוספת השלישית]] או פעילות מהפעילויות המפורטות בה (בחוק זה - שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים הנוגעים לשינוי המבוקש לפי הוראות [[סעיף 22]], כפי שיורה.
: (ב) על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 20]], [[21]] בשינויים האמורים [[בסעיף 26(ד)]], [[ו-22 עד 22ו]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוספה של מיתקן מהמיתקנים כמפורט [[בתוספת השלישית]] או של פעילות מהפעילויות כמפורט בה, למקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, טעונה היתר פליטה; ואולם, אם נוכח הממונה כי הוספה כאמור אינה משנה במידה ניכרת את אופי הפעילות או את היקף המיתקנים במקור הפליטה, רשאי הוא לדון בבקשה שעניינה הוספה כאמור כאילו הייתה בקשה לאישור שינוי הפעלה משמעותי.
: (ד) הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה בחודשיים נוספים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 26(ו)]].
: (ה) השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי.
: (ו) הממונה רשאי לתת לבעל היתר פליטה הוראות לעניין נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי וכן לעניין אופן הערכת ההשפעות על הסביבה של השינוי האמור, ובכלל זה השפעתו על הסיכון לציבור או לסביבה.
: (ז) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף קטן (ו), המנהל רשאי לתת הוראות כאמור באותו סעיף קטן גם לכלל בעלי היתרי הפליטה או לבעלי היתרי פליטה שניתנו לשם עיסוק בסוגי פעילות או מיתקנים מסוימים; הוראות שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל, במשרדי הממונה ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף, ועל כל שינוי בהן, תפורסם ברשומות, והשר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 27א. הודעה על שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א)(1) בעל היתר פליטה יודיע לממונה על כל שינוי שבכוונתו לבצע במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו לעומת הנתונים שצוינו בבקשה להיתר הפליטה, שאינו שינוי הפעלה משמעותי ושאינו כרוך בשינוי תנאי ההיתר, 45 ימים לפחות לפני ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה.
:: (2) להודעה כאמור בפסקה (1) יצרף בעל היתר הפליטה פירוט בדבר השינוי המתוכנן, ואם צפוי שינוי בהשפעות על הסביבה של מקור הפליטה עקב אותו שינוי - פירוט ההשפעות הצפויות; ההודעה תכלול תיקון של המידע והמסמכים הנוגעים לעניין אשר הוגשו במסגרת הבקשה להיתר הפליטה.
:: (3) הממונה רשאי לדרוש מבעל היתר הפליטה שהודיע על שינוי לפי סעיף זה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם בחינה של השינוי המתוכנן והשלכותיו.
: (ב) מצא הממונה כי שינוי שהודיע עליו בעל היתר הפליטה לפי הוראות סעיף קטן (א), הוא שינוי הפעלה משמעותי, יודיע לבעל היתר הפליטה, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה, כי עליו להגיש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי לפני ביצוע השינוי; הודיע הממונה כאמור, יחולו לעניין השינוי והבקשה כאמור הוראות [[סעיף 27(א) ו-(ב)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסר הממונה לבעל היתר פליטה הודעה כאמור באותו סעיף קטן, לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הודעת בעל היתר הפליטה לפי סעיף קטן (א), ועד מועד המסירה של הודעת הממונה טרם ביצע בעל היתר הפליטה את השינוי, הוא לא יבצע את השינוי אלא לפי הוראות [[סעיף 27(א) ו-(ב)]]; ואולם, אם הודעת הממונה נמסרה לבעל היתר הפליטה לאחר שבוצע השינוי, רשאי הממונה לתת לבעל היתר הפליטה הוראות והגבלות שיחולו עד מועד ההחלטה בבקשה לשינוי הפעלה משמעותי.

@ 28. ביטול היתר פליטה או התלייתו
: (א) הממונה רשאי, בכל עת, לבטל היתר פליטה או להתלותו, לאחר שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) היתר הפליטה ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) בעל היתר הפליטה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי היתר הפליטה;
:: (3) הפעלת מקור הפליטה גורמת לחריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה.
: (ב) היה הפגם שבשלו נדרשו ביטול היתר הפליטה או התלייתו לפי סעיף קטן (א), ניתן לתיקון, לא יבטל הממונה את היתר הפליטה ולא יתלה אותו, אלא לאחר שהודיע לבעל היתר הפליטה על הפגם, ובעל היתר הפליטה לא תיקן את הפגם באופן ובפרק הזמן שקבע הממונה בהודעתו.
: (ג) החלטות שקיבל הממונה לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה, בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)(1)]].

@ 29. סייג לתחולה על מערכת הביטחון
: (א) ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, רשאים, לאחר התייעצות עם השר ולתקופה קצובה שעליה יורו ואשר לא תעלה על פרק הזמן הנדרש להשלמת פעילות ביטחונית חיונית, להתיר לגבי מקור פליטה טעון היתר המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון כל אחד מאלה:
:: (1) הפעלת מקור הפליטה ללא היתר ובלבד שבקשה למתן היתר פליטה תוגש בלא דיחוי; ניתן היתר לפי פסקה זו לא תחול הוראת [[סעיף 24(א)]] למשך תקופת תוקפו.
:: (2) סטייה מתנאי שנקבע בהיתר פליטה;
:: (3) ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה ובלבד שבקשה לאישור כאמור תוגש בלא דיחוי.
: (ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים בכל פעם.
: (ג) פעילות ביטחונית חיונית שניתן לגביה היתר כאמור בסעיף קטן (א), תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבע כל אחד מגופי מערכת הביטחון, בהתייעצות עם הממונה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;פעילות ביטחונית חיונית&quot; - פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot;, שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.

=== סימן ב'1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 29א. בקשה להיתר פליטה אחוד, מתן ההיתר ותנאיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) בעל מקור פליטה טעון היתר, שהפעילות שהוא מבקש לבצע במקור הפליטה, כולה או חלקה, טעונה, נוסף על היתר פליטה, גם היתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] (להלן - היתר רעלים), או שנדרש לגביה אישור מאת נותן האישור לשם מתן רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים]], יגיש לממונה, לפי הוראות סעיף זה, בקשה להיתר פליטה אחוד; בחוק זה, &quot;היתר פליטה אחוד&quot; - היתר הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות [[סימן זה]], לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] [[ופרקים ח']], [[ט']] [[ו-י']] לעניין היתר פליטה, ובכלל זה בקשה להיתר פליטה, מתן היתר פליטה ותנאיו, ובעל היתר פליטה, יחולו לעניין היתר פליטה שהוא היתר פליטה אחוד, בקשה להיתר כאמור, מתן היתר כאמור ותנאיו, ובעל היתר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו הוראות לעניין היתר כאמור המתייחסות לזיהום האוויר כהגדרתו [[בסעיף 2]] או לחריגה מערכי סביבה או מערכי ייחוס, כהגדרתם [[בסעיף 6]], כמתייחסות לזיהום או לסיכון של הסביבה, לרבות בשל עיסוק בחומר מסוכן כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]] ולרבות גרימת מפגעים או מטרדים כאמור [[בחוק רישוי עסקים]];
:: (2) יראו כמזהם כהגדרתו [[בסעיף 2]], גם חומר כאמור [[2|בפסקה (2) לאותה הגדרה]], שנוכחותו בסביבה או בנכס גורמת או עלולה לגרום לאמור [[2|בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה]];
:: (3) יראו הוראות כאמור לעניין פליטה כהגדרתה [[בסעיף 2]], גם כהוראות לעניין פליטה כהגדרתה [[בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]], לרבות העברה כהגדרתה [[בחוק האמור]] ולרבות פעולה הגורמת למפגע או למטרד;
:: (4) בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול, נוסף על המידע והפרטים לפי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]], בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), מידע ופרטים לפי [[סעיף 3א לחוק החומרים המסוכנים]] ומידע ופרטים מהסוגים המפורטים לפי אותם סעיפים, בשינויים המחויבים, שעניינם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]], הנוגעים למקור הפליטה נושא הבקשה;
:: (5) בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 22(א)]], נוסף על התנאים לפי [[סעיף 22]], בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), יכללו התנאים שהממונה רשאי לקבוע כתנאים למתן היתר פליטה אחוד או כתנאים בהיתר כאמור, תנאים לפי [[+|סעיף 3ד]] [[או 3טז לחוק החומרים המסוכנים]] או תנאים לפי אותם סעיפים ודרישות מתאימות להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]].
: (ג) בעל מקור פליטה שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו יגיש בקשה להיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף זה ולא יגיש בקשה להיתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים]].
: (ד) הוראות לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] לעניין פעילות בלא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו לא יחולו על פעילות הטעונה היתר פליטה אחוד לפי סעיף זה; הוראות לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] שאינן הוראות כאמור יוסיפו לחול על הפעילות האמורה.

@ 29ב. התניית רישיון או היתר זמני לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):)) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה אחוד.

@ 29ג. תוצאות קבלת היתר פליטה אחוד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) ניתן לבעל מקור פליטה היתר פליטה אחוד כאמור [[בסעיף 29א]] -
:: (1) לא יידרש בעל מקור הפליטה להיתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] לגבי הפעילות נושא היתר הפליטה האחוד;
:: (2) יראו את היתר הפליטה האחוד ותנאיו כאישור למתן רישיון או היתר לפי [[חוק רישוי עסקים]] (בסעיף זה - רישיון עסק) ותנאים שנקבעו לגביו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי [[החוק האמור]] לעניין המטרה האמורה ולא ייקבעו לגבי רישיון עסק לפי [[אותו חוק]], לגבי אותו עסק, תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לא יחולו לעניין היתר פליטה אחוד, שרואים אותו לפי אותו סעיף קטן כאישור כאמור בו, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]]; ואולם -
:: (1) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 19א]] [[ו-19ב לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור [[בסעיף 19א לאותו חוק]], גם לעניין אכיפת תנאיו של היתר פליטה אחוד;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיף 28א לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 28(א)(2) לאותו חוק]], גם לעניין היתר כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 28ב לחוק האמור]].
: (ג) ניתן לגבי מקור פליטה היתר פליטה אחוד, ונעשה שינוי במקור הפליטה באופן שהוא אינו טעון עוד היתר פליטה, ימשיך ההיתר לעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי הממונה או שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין פעילות שנדרש לביצועה היתר רעלים - ניתן היתר רעלים לגבי הפעילות;
: (2) לעניין פעילות שלא נדרש לביצועה היתר פליטה או היתר רעלים, אשר מתקיימת בעסק שנדרש לגביו אישור השר לשם מתן רישיון עסק - ניתן אישור מאת נותן האישור לפי [[חוק רישוי עסקים]] ונקבעו תנאים ברישיון העסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים.

=== סימן ג': אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר ===

@ 30. אגרות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לצורך מימון פעולות המשרד לשם קיום הוראות לפי חוק זה ואכיפתן ולשם הפעלת המערך הארצי, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע, אגרה בעד הגשת בקשות או השגות ובעד קבלת היתרים או אישורים לפי חוק זה.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010]].))

@ 31. היטל על פליטת מזהמים לאוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל מקור פליטה.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה; שיעור ההיטל ייקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג המזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, בכמותם או במידת השפעתם על הסביבה, וכן רשאי השר לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה, אשר ייקבע בהתחשב, בין השאר, באגרות ובמסים אחרים המשולמים לפי כל דין, ישירות או בעקיפין, בשל פליטה של מזהמים ממקור פליטה, וכן הוראות בדבר החזר היטל שנגבה או מתן תשלום בשל התייעלות או הפחתה של פליטת מזהמים לאוויר.
: (ג) תשלום היטל לפי הוראות סעיף זה, יהיה תנאי לתוקפו של היתר פליטה.
: (ד) אין בתקנות שייקבעו לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוקי עזר לפי [[חוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], לעניין אגרות בעד ניטור פליטה או ניטור האוויר, ואולם בקביעת היטל לפי סעיף זה, יביא השר בחשבון, בין השאר, אגרות שנקבעו בחוקי עזר לפי [[החוק האמור]].
: (ה) על גביית היטל לפי סעיף זה יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ד': מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===
: (((החל מיום 1.1.2027, כותרת [[הסימן]] תהיה: &quot;מקורות פליטה נייחים שאינם טעוני היתר החייבים ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]]&quot;)))

@ 32. כללים ואמות מידה לאישור לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, באישור הוועדה, יקבע כללים ואמות מידה שלפיהם יפעל נותן האישור בבואו ליתן אישור או להתנות תנאים לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], שנמצא או מופעל בו מקור פליטה (((החל מיום 1.1.2027: שאינו טעון היתר))), לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר, לרבות קביעת ערכי פליטה; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 22(ב)(2) עד (4) ו-(ג)]].
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))
: (ב) כללים ואמת מידה שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, להמלצות ולהנחיות שפרסמו האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD) ולתנאי מדינת ישראל, בעניינים אלה, והכל כדי להגשים את מטרותיו של חוק זה בדרך מיטבית.
: (ג) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה, והכל בכפוף להוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]].

@ 33. תנאים למתן אישור לעסק החייב ברישוי
: (א) בבואו לשקול מתן אישור או להתנותו בתנאים, לפי [[סעיף 32(א)]], יביא נותן האישור בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 20(ב)]].
: (ב) נותן האישור רשאי לקבוע תנאים משלימים למתן האישור לעסק כאמור [[בסעיף 32(א)]], נוסף על התנאים שנקבעו לפי הוראות חוק זה, ורשאי הוא לקבוע תנאים מחמירים מהם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, והכל בכפוף להוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]].
: (ג) ניתן אישור לעסק לפי [[סעיף 32(א)]], יפורסמו תנאיו באתר האינטרנט של המשרד, בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)(1)]].

@ 34. תנאים בטרם מתן רישוי
: (א) נותן האישור רשאי ליתן לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] שנמצא או מופעל בו מקור פליטה, הוראות אף בטרם ניתן לו רישיון או היתר זמני לפי [[החוק האמור]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 32]] [[ו-33]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מי שניתנו לו הוראות לפי סעיף קטן (א) חייב לקיימן כאילו היו תנאים ברישיון או בהיתר זמני שניתן לו לפי [[חוק רישוי עסקים]], ויראו הפרה של הוראות כאמור כהפרת תנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי [[החוק האמור]].
: (ג) אין במתן הוראות לפי סעיף זה כדי לפטור אדם מקיום הוראות [[חוק רישוי עסקים]], כולן או חלקן.

== פרק ה': מקורות פליטה ניידים ==

@ 35. הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים
: (א) השר יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים, לרבות הוראות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטת מזהמים, רישום תוצאותיהן ודיווח עליהן; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה ניידים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בינלאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכי פליטה ממקורות פליטה ניידים הנהוגים במדינות מפותחות בעולם, ולהמלצות והנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
: (ג) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון התקנות לעניין פליטת מזהמים ממקורות פליטה ניידים.
: (ד) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ואולם -
:: (1) תקנות הנוגעות לכלי טיס צבאי, כלי שיט של צבא הגנה לישראל ולרכב מבצעי יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הביטחון; לעניין זה -
:::- &quot;כלי טיס צבאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל&quot;א-1971]];
:::- &quot;רכב מבצעי&quot; - רכב מנועי של צבא הגנה לישראל, שהשר, באישור הוועדה, קבע כי הוא רכב מבצעי;
:: (2) תקנות הנוגעות לכלי טיס ולכלי שיט של משטרת ישראל יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים;
:: (3) תקנות הנוגעות למקורות פליטה ניידים שפעילותם אינה בתחום האחריות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יותקנו לאחר התייעצות עם השר שפעילות מקור הפליטה כאמור היא בתחום האחריות של משרדו.
: (ה) השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, להוסיף מקורות פליטה ניידים [[לתוספת השנייה]].

@ 36. הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה ניידים
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 35]], לפי העניין:
:: (1) ייצר מקור פליטה נייד, ימכרנו, ייבאו או ישווקו;
:: (2) יפעיל מקור פליטה נייד או ישתמש בו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה של מקור פליטה נייד שלא מתקיימות לגביו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 35]], אם המכירה היא שלא דרך עיסוק או לשם גריטתו או מיחזור חומריו בלבד.

@ 37. הוראות לגבי רכב מנועי
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 35]], לא יירשם רכב מנועי, לא יינתן לו רישיון ולא יחודש רישיונו, על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, אלא אם כן הוא עומד בהוראות שנקבעו לפי חוק זה; בבדיקת רכב מנועי לצורך רישומו, קבלת רישיון רכב או חידושו לפי [[פקודת התעבורה]] (בסעיף זה - בדיקת רכב מנועי) תימדד ותירשם הפליטה מהרכב לעומת ערכי הפליטה; השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע את הדרכים לביצוע בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ועם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע כללים לדירוג וסימון רכב מנועי לסוגיו, בהתאם להשפעה הצפויה עקב השימוש בו על זיהום האוויר.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012]].))

@ 38. גילוי נתונים בפרסומת בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;פרסומת&quot; - פרסומת בכתב, בדפוס, או באמצעים אלקטרוניים חזותיים המיועדת או הזמינה לציבור;
::- &quot;רכב חדש&quot; - רכב מנועי שטרם נרשם או טרם ניתן עליו רישיון רכב לראשונה לפי [[פקודת התעבורה]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - רכב מנועי, לרבות רכב מסחרי, רכב עבודה ואופנוע כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]], שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 קילוגרמים.
: (ב) לא יעשה אדם המוכר או משווק רכב חדש דרך עיסוק, פרסומת לרכב חדש, אלא אם כן מופיעה בגוף הפרסומת מודעה שבה יפורטו -
:: (1) דרגת זיהום האוויר, בהתבסס על פליטת המזהמים של הרכב נושא הפרסומת בשעת פעולתו, ככל שהם נוגעים לסוג הרכב נושא הפרסומת כפי שקבע השר, לפי יחידות המדידה המקובלות של כל מזהם; בפסקה זו, &quot;מזהם&quot; - כל אחד מאלה: פחמן דו-חמצני (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;), פחמן חד-חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;), פחמימנים (HC), חלקיקים נשימים (PM), וכל מזהם אחר שקבע השר לעניין זה;
:: (2) נתונים על צריכת האנרגיה של הרכב, לפי יחידות מדידה תקניות המקובלות בישראל לכל סוג של מקור אנרגיה.
: (ג) נעשתה פרסומת לרכב חדש, רואים אותה כאילו עשאה היצרן, ואם הרכב מיובא - היבואן, או נעשתה לפי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת, ובלבד שלא יראו בפרסומת שמקורה מחוץ לישראל כפרסומת אסורה לפי הוראות חוק זה, אם מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, לפי העניין, עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל.
: (ד) בעסק שבו נמכר או משווק רכב חדש, תוצג במקום בולט ובצבע ובגודל ברורים לעין, הודעה הכוללת את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ה) מודעה כאמור בסעיף קטן (ב), בפרסומת תהיה כמפורט להלן:
:: (1) בכתב או בדפוס - בגודל של 7% לפחות משטח הפרסום הכולל של הפרסומת;
:: (2) בשידורי טלווזיה במסגרת שידורים המוסדרים לפי כל דין - בצבע ובגודל ברורים לעין, לפי כללים שקבע הגוף המפקח על אותם שידורים (בסעיף זה - גוף מפקח);
:: (3) באמצעי אלקטרוני חזותי אחר - באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע ובגודל ברורים לעין;
:: (4) במודעה כאמור בפסקאות (2) ו-(3), ניתן שלא לכלול את הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובלבד שיתקיימו כל אלה:
::: (א) מצוינת בה כתובת אתר אינטרנט של המפרסם שבו יפורסמו הפרטים כאמור;
::: (ב) כלולים בה צבע או סימן המציינים את דרגת הזיהום של הרכב נושא הפרסומת, כפי שנקבעו בתקנות.
: (ו) השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, לרבות בעניינים אלה:
:: (1) דרגות הזיהום ודרך הצגתן לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ד), ובכלל זה הצבע או הסימן שיסמנו את דרגות הזיהום במודעה;
:: (2) יחידות המדידה התקניות שעל פיהן יפורסם המידע האמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד);
:: (3) גודל המודעה, מיקומה, צורתה וצבעה, וכן גודל האותיות במודעה וצורתן;
:: (4) פרטים נוספים על הפרטים שבסעיף קטן (ב) שיש לכלול בפרסומת לרכב מנועי.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת), התשס&quot;ט-2009]].))
: (ז) גוף מפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, התואמים את ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), בשינויים המחויבים.

== פרק ו': דלק ==

@ 39. הוראות לגבי דלק
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, יקבע הוראות לגבי תכונות, מרכיבים ואיכות של סוגי דלק ותוספי דלק כדי להפחית, ככל הניתן, פליטת מזהמים כתוצאה מצריכת דלק או תוספי דלק, ולמנוע פגיעה ביעילות ובתפקוד של מיתקן או מערכת שנועדו לצמצם פליטת מזהמים ממקור פליטה העושה שימוש בדלק או בתוספי דלק; ואולם, הוראות כאמור לעניין דלק שחל עליו [[חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]], ייקבעו על ידי השר ושר התשתיות הלאומיות יחד, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
:: ((פורסמו [[תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגים של דלק או תוספי דלק או בעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
: (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן ובשים לב, בין השאר לנהוג במדינות מפותחות בעולם.
: (ד) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על כל תקן רשמי שנקבע לסוגי דלק ולתוספי דלק, ככל שנקבע; לעניין זה, &quot;תקן רשמי&quot; - כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]].
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי [[פרקים ד']] [[פרק ה|ו-ה']], לעניין מקורות פליטה.

@ 40. הגבלות ואיסורים לגבי דלק
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 39]], לפי העניין -
:: (1) ייצר דלק או תוספי דלק, ימכרם, ייבאם או ישווקם;
:: (2) יפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או ישתמש בדלק ובתוספי דלק בקשר למקור פליטה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על דלק ותוספי דלק שאינם מיועדים לשימוש בישראל לצורך הפקת אנרגיה.

== פרק ז': הוראות נוספות למקורות פליטה ==

@ 41. הוראות נוספות לעניין מקורות פליטה
: (א) הממונה רשאי ליתן לאדם או לגוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], שהוא בעל מקור פליטה, הוראות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה ולשם קידום מטרות חוק זה, לרבות הוראות בכל עניין שניתן לקבוע לגביו תנאים בהיתר פליטה למקור פליטה טעון היתר.
: (ב) במתן הוראות לפי סעיף קטן (א), יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את העניינים והשיקולים המנויים [[בסעיפים 19(ב)]] [[ו-20(ב)]].
: (ג) אין בהוראות שנקבעו בחיקוק החלות על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי [[פרקים ד' עד ו']], לעניין מקורות פליטה.
: (ה) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הרביעית]].

== פרק ח': פיקוח, אכיפה ועונשין ==

=== סימן א': פיקוח ===

@ 42. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

@ 43. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 44]] -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס, לכלי שיט או לרכב מנועי, ובלבד שלא ייכנס -
::: (א) למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
::: (ב) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, לבית סוהר או למקום המוחזק על ידי משטרת ישראל - כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הממונה או המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ב) מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))

@ 44. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא בעת מילוי תפקידו;
:: (2) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

=== סימן ב': צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר ===

@ 45. צו מינהלי למניעה או לצמצום של זיהום האוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נוכח הממונה כי נגרם זיהום האוויר, במעשה או במחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, לרבות בניגוד לתנאי היתר, או כי קיים יסוד סביר להניח שייגרם זיהום אוויר כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות, בכתב, על מי שגרם זיהום אוויר כאמור או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לזיהום האוויר, להימנע מעשיית הפעולה או לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתו או לצמצומו של זיהום האוויר שנגרם או שעלול להיגרם או להחזרת המצב לקדמותו, לפי העניין.
: (ב) לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן.
: (ג) הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור [[בסעיף 43(א)(4)]], אלא בהתאם להוראות [[אותו סעיף]].
: (ד) צו שניתן לפי סעיף זה יומצא למי שהצו ניתן כלפיו או למחזיק של מקור הפליטה בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה, יוצג הצו במקום שעליו הוא חל.

@ 46. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה יורה, בצו, על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לאלתר, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניתן צו למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי [[סעיף 45]] מאותו מקור פליטה, ומי שניתן כלפיו הצו לא מילא אחר הוראותיו;
:: (2) מקור הפליטה הוא מקור פליטה טעון היתר ולא ניתן לגביו היתר פליטה, (((החל מיום 1.1.2027):)) או שבוצע בו שינוי הפעלה משמעותי בלי שניתן לכך אישור מאת הממונה מראש ובכתב;
:: (3) הממונה נוכח, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, כי קיים חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל השימוש במקור הפליטה;
:: (4) השימוש במקור הפליטה נעשה תוך הפרה מתמשכת או חוזרת ונשנית של הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על ביצוע צו לפי הוראות סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 45(ב) עד (ד)]] בשינויים המחויבים.
: (ג) תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שלושים הימים רשאי הממונה, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי שבשלו ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופה נוספת של שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.

@ 46א. פרסום צו מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 1.1.2027):))
: (א) ניתן צו מינהלי כאמור [[בסעיף 45]] [[או 46]], יפרסמו נותן הצו באתר האינטרנט של המשרד, אולם בפרסום כאמור לא יפרסם נותן הצו פרטים שהם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם מידע הכלול בצו אם לדעתו הוא עלול לחשוף סוד מסחרי; בסעיף זה, &quot;סוד מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]], ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על מי שהצו הופנה כלפיו, מידע על חומרים שנפלטו, נשפכו, סולקו או הושלכו לסביבה ותוצאות של מדידה שנערכה שלא ברשות היחיד.
: (ב) ניתנה החלטה של בית המשפט להתליית צו שפורסם כאמור בסעיף קטן (א), לביטולו או לשינויו, יציין זאת נותן הצו לצד הצו המינהלי שפורסם כאמור באותו סעיף קטן.

@ 47. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 45]] [[או 46]], רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 48. צו הגבלה שיפוטי
: (א)(1) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה או תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]] (בסעיף זה - תובע), להורות על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לתקופה שיורה, אם התקיימו הנסיבות האמורות [[בסעיף 46(א)]] או שהשימוש הנעשה בו מהווה עבירה אחרת לפי הוראות חוק זה, וכן רשאי הוא להורות על הגבלת השימוש במקום אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה לפי חוק זה אם לא יינתן הצו (בסעיף זה - צו הגבלה שיפוטי).
:: (2) בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות באמצעות מקור הפליטה, את ידיעת בעל מקור הפליטה או המחזיק בו על ביצוע עבירה באמצעות מקור הפליטה או על הכוונה לבצע עבירה כאמור ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו.
: (ב)(1) בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת הממונה או תובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
:: (2) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן הצו.
: (ג) על ביצוע צו הגבלה שיפוטי יחולו הוראות [[סעיף 45(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

@ 49. בדיקת רכב מנועי והודעת אי-שימוש (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מפקח או מפקח הגנת הסביבה (בסעיף זה - מפקח) ושוטר רשאים לעכב רכב מנועי לצורך בדיקת זיהום האוויר הנפלט ממנו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית) ולבצע בו בדיקה כאמור, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח ייערך במקום ובדרך שתואמו עם משטרת ישראל; בסעיף זה((,)) &quot;בדיקה&quot; - בדיקה באמצעות מכשיר, כפי שקבע השר.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012]].))
: (ב) התעורר חשד, בעקבות הבדיקה הראשונית, לביצוע עבירה לפי חוק זה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי מפקח או שוטר לעכב את הרכב לבדיקה נוספת, ובלבד שבדיקה נוספת תבוצע במהירות האפשרית.
: (ג) מצא מפקח או שוטר בבדיקה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), כי הרכב מזהם את האוויר במידה העולה על המותר, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו עד לתיקון הליקוי (בסעיף זה - הודעת אי-שימוש) וליטול את רישיון הרכב; בהודעת אי-שימוש יפורטו הליקויים שנמצאו בבדיקה, וכן החובה למסור את הרכב לבדיקה לאחר תיקון הליקוי במקום ובמועד שייקבעו, לפי העניין; מסר מפקח או שוטר הודעת אי-שימוש יודיע על כך לרשות הרישוי; העתק מהודעת אי-שימוש יישלח לבעל הרכב אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת אי-השימוש; הממונה, בתיאום עם רשות הרישוי ועם ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל, יקבע נהלים לעניין מסירת הודעות ונטילת רישיון כאמור בסעיף קטן זה.
: (ד) ניתנה הודעת אי-שימוש ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רישיון הרכב למי שנקבע בהודעת אי-השימוש ובמועד שנקבע בה.
: (ה) ניתנה הודעת אי-שימוש, לא ישתמש אדם ברכב שלגביו נמסרה ההודעה אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי ובדיקתו לאחר מכן על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, במקום ובמועד שנקבעו בהודעה.
: (ו)(1) נוכחה רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, על פי בדיקה לפי סעיף קטן (ה), כי הליקויים שפורטו בהודעת אי-שימוש תוקנו, תבטל את ההודעה ותחזיר את רישיון הרכב.
:: (2) רשות הרישוי לא תחדש את רישיון הרכב ולא תיתן כפל רישיון, כל עוד לא נמסרה לה הודעה על כך שהרכב נבדק ונמצא תקין, או על תיקון הליקוי שפורט בהודעת אי-השימוש, לפי העניין.
: (ז) לא יעשה מפקח שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא עבר הכשרה נוספת, לעניין דרך הפעלת הסמכויות על פי סעיף זה, כפי שהורו השר לביטחון הפנים והשר וזאת מלבד הכשרתו כמפקח לפי [[סעיף 42]], או לפי [[סעיף 3 לחוק הגנת הסביבה]], לפי העניין;
:: (2) הוא הזדהה כאמור [[בסעיף 44]] או [[בסעיף 7 לחוק הגנת הסביבה]], לפי העניין.
: (ח) מפקח או שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה:
:: (1) לעצור את רכבו;
:: (2) להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
:: (3) למסור לו את רישיון הרכב.
: (ט) מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי רכב הנהוג בידי חייל, שוטר או סוהר וכן בידי ממונה ביטחון או מאבטח כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], בעת פעילות מבצעית.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.

=== סימן ג': עיצום כספי ===

@ 50. הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: היה לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))) יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 53]] ([[בסימן זה]] - מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))), בין השאר, את אלה:
: (1) המעשה המהווה את ההפרה;
: (2) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
: (3) זכותו של המפר לטעון טענותיו לפי הוראות [[סעיף 51]];
: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות [[סעיף 55]].

@ 51. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))), לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 52. דרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי [[סעיף 51]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 54]].
: (ב)(1) החליט הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))), בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 57(א)]] והמועד לתשלומו.
:: (2) החליט הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
: (ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 51]], בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 53. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) סכום העיצום הכספי יהיה 400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש&quot;ח))), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 800,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 1,018,500 ש&quot;ח))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
:: (1) אי־הכנת תכנית פעולה או אי־ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
:: (2) התקנה, הפעלה או החזקה של מקור פליטה טעון היתר או שימוש בו, או הרשאה לאחר לעשות כן, בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (3) ביצוע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א)]], (((החל מיום 1.1.2027):)) או מבצע שינוי כאמור בניגוד לתנאי האישור; ואולם לא יוטל עיצום כספי בשל ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלי אישור הממונה אלא אם כן נקבעו תקנות לפי [[סעיף 27(ה)]], ניתנה למפר הוראה כאמור [[בסעיף 27(ו)]], או שחלה על המפר הוראה שנתן המנהל לפי [[סעיף 27(ז)]], ולפי אותן תקנות או הוראות השינוי שביצע המפר הוא שינוי הפעלה משמעותי;
:: (4) אי־קיום הוראה שניתנה לו לפי הוראות [[סעיף 41(א)]].
: (ב) סכום העיצום הכספי יהיה 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 263,400 ש&quot;ח))), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש&quot;ח))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
:: (1) אי־קיום הוראות לגבי הקמה או הפעלה של תחנת ניטור אוויר, בניגוד להוראות [[סעיף 7]];
:: (2) אי־קיום הוראות שניתנו לפי [[סעיף 8(ג)(2)]];
:: (3) ייצור, ייבוא או שיווק של מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(1)]];
:: (4) הפעלה של מקור פליטה נייח או שימוש בו בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(2)]];
:: (5) אי־ביצוע ניטור או דיגום או אי־מסירת נתוני הניטור או הדיגום, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) אי־קיום תנאי ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], שנקבעו לפי [[סעיף 33]];
:: (7) ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(1)]];
:: (8) הפעלת מקור פליטה נייד או שימוש בו, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(2)]];
:: (9) ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של דלק או תוסף דלק בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(1)]];
:: (10) הפעלת מקור פליטה באמצעות דלק או תוסף דלק או שימוש בדלק בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(2)]].
: (ג) סכום העיצום הכספי יהיה 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 131,700 ש&quot;ח))), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 363,400 {{מוקטן|[צ&quot;ל: 263,400]}} ש&quot;ח))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
:: (1) אי־ניהול רישום או אי־דיווח לממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (1א) (((החל מיום 1.1.2027):)) אי-מתן הודעה מראש לממונה על שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27א]];
:: (2) אי־קיום הוראות לעניין בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37(א)]], על ידי מי שרשות הרישוי הסמיכה לכך;
:: (3) אי־קיום הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 38]].
: (ד) סכום העיצום הכספי יהיה 492,800 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה, בידי מנהל המערכת:
:: (1) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה לפי [[סעיף 25א(ב)(1)]] - אם מצב הסיכון מבוסס על מדד כמותי - בלא שהתקיים המדד הכמותי לקביעת מצב הסיכון, ואם מצב הסיכון מבוסס על מדד איכותני - בלא שהציג בכתב כי התקיימו התנאים או הנסיבות לקביעת מצב הסיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ב)(2)]];
:: (2) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בלי שבדק חלופות למתן הדרישה, כאשר הוא החליט על מצב הסיכון 48 שעות מראש לפחות, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ד)]];
:: (3) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שנבחרה מבין יחידות הייצור המוגבלות שיש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, שלא לפי סדר העדיפות שנקבע בנוהל לפי [[סעיף 25א(יג)]], בניגוד להוראת [[סעיף 25א(ה)]];
:: (4) אי-מסירת הודעה לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בתוך 24 שעות מהמועד שבו מצב הסיכון חדל להתקיים או ממועד הפקיעה, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(יד)(2)]]. 
: (ה) סכום העיצום הכספי יהיה 246,400 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה בידי מנהל המערכת:
:: (1) אי-תיעוד ברישומיו של החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי או של הנימוקים להחלטה הכוללים התייחסות למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ב)(2)]];
:: (2) אי-תיעוד ברישומיו של בדיקת החלופות להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שערך בטרם מתן דרישה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ד)]];
:: (3) אי-מסירת דיווח לממונה על החלטה על מצב סיכון, בתוך 36 שעות ממועד ההחלטה, אי-מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בתוך 24 שעות ממועד מתן הדרישה, או אי-מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בתוך 12 שעות ממועד מתן הדרישה, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ו)]], או אי-הכללת פרט מהותי מתוך המידע הנדרש בדיווח כאמור כמפורט [[בסעיף 25א(ז)]];
:: (4) מסירת מידע לא נכון בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ז)]];
:: (5) אי-העברה לממונה (((החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל))) של מסמך שדרש ממנהל המערכת לשם בחינת עמידתו בהוראות [[סעיף 25א]], אשר בהתאם לנוהל שנקבע לפי [[סעיף 25א(יג)]] על מנהל המערכת לשמור אותו, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(טו)]];
:: (6) אי-מסירת דיווח שנתי לממונה (((החל מיום 1.1.2027: למנהל))), בניגוד להוראות [[סעיף 25א(טז)]].
: (ו) לעניין סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) -
::- &quot;דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת&quot;, &quot;דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה&quot;, &quot;החלטה על מצב סיכון&quot;, &quot;הפעלה חריגה&quot;, &quot;מנהל המערכת&quot;, &quot;מסמך מצבי הסיכון&quot; ו&quot;מצב סיכון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 25א]];
::- &quot;פרט מהותי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה החלטה על מצב סיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון ועובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
::: (2) משכו הצפוי של מצב הסיכון על פי ההחלטה על מצב סיכון;
::: (3) החלופות למתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שבדק מנהל המערכת לפי [[סעיף 25א(ד)]];
::: (4) אם לא צפה מנהל המערכת את מצב הסיכון 48 שעות מראש - פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש, והסבר מדוע לא צפה אותו מראש;
::: (5) פרט מהותי אחר שנקבע בנוהל לפי [[סעיף 25א(יג)]].

@ 54. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״ב–2011]].))

@ 55. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות המפורטות [[בסעיף 53]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.

@ 56. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52]].

@ 57. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור [[בסעיף 51]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 53]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע בכ&quot;ח בסיוון התשס&quot;ח (1 ביולי 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

@ 58. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 59. עתירה (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי [[סימן זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 60. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הוטל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יורה הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)(1)]].

@ 61. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 53]].
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 61א. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 53]], או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 62. ערובה זמנית ועיכוב כלי שיט מזהם (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) התבצעה הפרה של הוראה מההוראות האמורות [[בסעיף 53]] בכלי שיט או בקשר אליו, יהיה הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) רשאי להטיל על המפר להפקיד ערובה זמנית כפי שיקבע, עד להחלטה בעניין העיצום הכספי או עד תשלום העיצום הכספי, לפי המאוחר.
: (ב) הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) יקבע את גובה הערובה הזמנית ומשך הזמן שעליה להיות בתוקף ויודיע על כך למפר עם משלוח ההודעה על כוונת החיוב; הערובה תהיה בגובה העיצום הכספי שצוין בהודעה על כוונת החיוב.
: (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף קטן (ב) לגבי כלי שיט, יורה הממונה (((החל מיום 1.1.2027: המנהל))) למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו להפעיל את סמכותו לפי [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שלא להרשות לכלי השיט, שבו או בקשר אליו, הופרה ההוראה, לצאת מתחום הנמל כל עוד לא הופקדה הערובה או שולם העיצום הכספי, לפי המוקדם מביניהם.

=== סימן ד': עונשין ===

@ 63. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - קנס פי שישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
:: (1) גורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 3]];
:: (2) אינו מקיים הוראות שניתנו לו לפי [[סעיף 8(ג)(2)]];
:: (3) מתקין, מחזיק, או מפעיל מקור פליטה טעון היתר או משתמש בו בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (4) מבצע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א)]];
::: (((החל מיום 1.1.2027):)) מבצע שינוי במקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שהוא שינוי הפעלה משמעותי, בלי קבלת אישור הממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) מייצר, מייבא, משווק או מוכר דלק או תוסף דלק, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(1)]];
:: (6) אינו מקיים הוראה שניתנה לו לפי הוראות [[סעיף 41(א)]], למעט חובה כאמור לפי [[סעיף 25א]];
:: (7) אינו מקיים הוראות צו שניתן לפי [[סעיף 45]], [[46]], [[48]] [[או 67]], או בהודעת אי-שימוש לפי [[סעיף 49]], לפי העניין.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
:: (1) מייצר, מייבא או משווק מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(1)]];
:: (2) מפעיל מקור פליטה נייח או משתמש בו, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(2)]];
:: (3) מייצר, מייבא, מוכר או משווק מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(1)]];
:: (4) מפעיל מקור פליטה נייד או משתמש בו, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(2)]];
:: (5) מפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או משתמש בדלק או בתוסף דלק בקשר למקור פליטה, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(2)]];
:: (6) מפריע לממונה או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה או אינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חוק זה למסור נתונים, ידיעות או מסמכים.
: (ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
:: (1) אינו מבצע ניטור או דיגום, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]];
:: (2) אינו מנהל רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (2א) (((החל מיום 1.1.2027):)) מבצע שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו בלי שהודיע על כך לממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 27א]];
:: (3) אינו מקיים הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 38]].
: (ד) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
:: (((החל מיום 1.1.2027):)) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, או עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) במקור פליטה הטעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות [[סעיף 29א]], דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
: (ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ו)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].
: (ז) עבירה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב)(1) עד (4), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
:: (((החל מיום 1.1.2027):)) עבירה לפי סעיפים קטנים (א), למעט פסקה (4) שבו, (ב)(1) עד (4) ו-(ג), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 64. אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד
: (א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור לעניין עבירה כאמור [[בסעיף 63(א)]].

@ 65. סמכויות בית משפט (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, לרבות פעילות בלא היתר או בניגוד לתנאיו, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, לרבות צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 45]] [[או 48]], ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מביצוע העבירה או למנוע את הישנותה.
: (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], בשינויים המחויבים.
: (ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל -
:: (1) לצוות עליו לתקן או לשקם כל פגיעה שגרם לסביבה או לתקן או לשקם מפגע סביבתי אחר כפי שיורה בית המשפט;
:: (2) לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה או לשיקום הסביבה, כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה על כך לבית המשפט.
: (ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שיראה לו בנסיבות העניין.

@ 66. הוראה לעניין כלי שיט
: (א) הוגש כתב אישום בעבירה לפי חוק זה בשל עבירה שבוצעה בכלי שיט או בקשר אליו, רשאי מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו, בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שלא להרשות לכלי השיט לצאת מתחום הנמל כל עוד לא נמסרה למנהל הנמל ערובה לתשלום הקנס במקרה של הרשעה בעבירה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע הוראות בעניין סכום הערובה, צורתה, תקופתה, תנאיה ודרכי גבייתה.

@ 67. צו שיפוטי לאיסור שימוש ברכב
: (א) הורשע אדם בעבירה בקשר לרכב מנועי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבקשר אליו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על 120 ימים, ועל מקום העמדת הרכב במהלך תקופת איסור השימוש (בסעיף זה - צו איסור שימוש).
: (ב) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש לפני שניתנה לבעל הרכב המנועי הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין איסור השימוש.
: (ג) ניתן צו איסור שימוש, לא ישתמש אדם ברכב מנועי שלגביו ניתן הצו אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי, במקומות ובמועדים שצוינו בצו, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר אישור בכתב מהממונה או מי מטעמו.
: (ד) הוראות [[+|סעיפים 57ג(ד) ו-(ו)]], [[+|57ד]], [[+|57ה]], [[+|57ו]] [[ו-57ז לפקודת התעבורה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין צו איסור שימוש והערעור עליו.

@ 68. שיעורי קנסות
: על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]], רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016]].))

@ 69. קובלנה
: (א) על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי]]:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
:: (2) כל אחד מהגופים המנויים [[בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, בתוך שישים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ט': תביעות אזרחיות ==

@ 70. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, הם עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 71. גופים שעניינם בשמירת איכות הסביבה
: (א) תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי גוף שזכאי להגיש תובענה לפי [[סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שאם עילת התביעה היא מעשה או מחדל שגרמו נזק לאדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה רשאי בית המשפט לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 72. אחריות נושא משרה בתאגיד
: נעשתה עוולה כאמור [[בסעיף 70]] על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
: (1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.

== פרק י': הוראות שונות ==

@ 73. חזקה לעניין מקרקעין
: נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה ממקרקעין, רואים את המחזיק במקרקעין או מי שהמקרקעין נתונים לשליטתו או לפיקוחו כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן למניעת ביצועו.

@ 74. חזקה לעניין רכב מנועי, כלי שיט וכלי טיס
: נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה מרכב מנועי, מכלי שיט או מכלי טיס, רואים את בעל הרכב, כלי השיט או כלי הטיס, לפי העניין, כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח שהרכב, כלי השיט או כלי הטיס נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

@ 75. ייעוד כספים
: אגרה, היטל, עיצום כספי או קנס שהוטלו לפי חוק זה יועברו לאוצר המדינה.

@ 76. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 77. סמכויות המכס
: (א) לעניין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו ייבוא בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 14(א)(1)]], [[36(א)(1)]] [[ו-40(א)(1)]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].
: (ב) תקנות לפי [[סעיפים 13]], [[35]] [[ו-39]], לעניין ייבוא, יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר.

@ 78. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין.

@ 79. תחולה על עובדים
: על אף האמור [[בסעיף 78]], הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד לזיהום אוויר במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].

@ 80. תחולה על המדינה
: (א) הוראות לפי חוק זה יחולו גם על המדינה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, רשאי להורות, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו על פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot; או בידי משטרת ישראל, שהשר קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.
: (ג) תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שנה, ורשאי השר, אם נוכח כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות האמורה, להאריך את תוקפו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנה; חדלו להתקיים הנסיבות בשלן ניתן הצו, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו.
: (ד) פעילות שניתן לגביה צו כאמור בסעיף זה תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבעו כל אחד מגופי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, לפי העניין, בהתייעצות עם הממונה.
: (ה) צו לפי סעיף זה והודעה על פקיעת תוקפו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות, אלא אם כן קבע השר מטעמים של ביטחון המדינה שלא לפרסמם, כולם או חלקם.

@ 81. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

== פרק י&quot;א: תיקונים עקיפים ==

@ 82. : ((הנוסח שולב [[בפקודת בריאות העם, 1940]].))
@ 83. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 84. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]].))
@ 85. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 86. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))
@ 87. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 88. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].))
@ 89. : ((הנוסח שולב [[בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 90. : ((הנוסח שולב [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 91. (תיקון: תשע&quot;א) : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 92. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]].))

== פרק י&quot;ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר ==

@ 93. תחילה
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) (בחוק זה - יום התחילה).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 38]] ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 94. תקנות ראשונות
: (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 38]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 6]], [[18(ב)]] [[ו-19(א)]] יותקנו עד יום י&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (1 ביולי 2010); עד למועד האמור יובאו תקנות לפי [[סעיף 30]] לאישור הוועדה.

@ 95. הוראות מעבר
: (א) על אף הוראות [[סעיף 17]], מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות [[בתוספת השלישית]] על פי רישיון עסק לפי [[חוק רישוי עסקים]], או צו שניתן לו לפי [[סעיף 8(א) לחוק למניעת מפגעים]] (בסעיף זה - מקור פליטה פעיל), רשאי להמשיך בהפעלתו אף בלא היתר לפי חוק זה בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ויחולו עליו הוראות [[חוק רישוי עסקים]] או [[חוק למניעת מפגעים]], לפי העניין, והכל עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר או עד ליום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016), לפי המוקדם, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה - המועד הקובע):
:: (1) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.3, 2.4 ו-2.5 לתוספת השלישית]] - כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011);
:: (2) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.1, 2.2, 2.6]] [[ו-3 לתוספת השלישית]] - ז' באדר התשע&quot;ב (1 במרס 2012);
:: (3) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 5|בפרטים 5]] [[ו-6 לתוספת השלישית]] - י&quot;ט באדר התשע&quot;ג (1 במרס 2013);
:: (4) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1, 4.2, 4.3, 4.4 ו-4.6 לתוספת השלישית]] - י' באדר התשע&quot;ה (1 במרס 2014);
:: (5) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1]] [[תוספת 3 פרט 4|ו-4.5 לתוספת השלישית]] - י' באדר התשע&quot;ה (1 במרס 2015).
: (ב)(1) המועדים האמורים [[בסימן ב' לפרק ד']] יימנו החל מהמועד הקובע, גם אם הבקשה להיתר פליטה הוגשה במועד מוקדם יותר.
:: (2) לגבי מקור פליטה שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות [[בתוספת השלישית]], יהיה המועד הקובע המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפעילויות שמתבצעות בו לפי סעיף קטן (א).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה, רשאי הממונה להורות לבעל מקור פליטה להגיש בקשה להיתר פליטה במועד מוקדם מהמועד הקובע אם החליט מוסד תכנון על קיום הליך משותף לפי [[סעיף 23]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מקור פליטה כאמור [[תוספת 3 פרט 1|בפרט 1.1 לתוספת השלישית]], שהוא תחנת כוח כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) לפני יום התחילה אושרה ופורסמה למתן תוקף לגביו תכנית לפי [[חוק התכנון והבניה]] שהוכן לגביה תסקיר השפעה על הסביבה, והיא כוללת הוראות לעניין מניעה וצמצום של זיהום האוויר;
:: (2) מקור האנרגיה העיקרי המשמש את מקור הפליטה הוא גז טבעי או אנרגיית שמש.
: (ד) הוראות [[סעיף 24(א)]] לא יחולו על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (ג), עד המועד האמור בסעיף קטן (א).
: (ה) הוראות שניתנו לפי [[סעיף 8 לחוק למניעת מפגעים]], למקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] או המנוי [[בתוספת הרביעית]], יוסיפו לעמוד בתוקפן כל עוד לא שונו או בוטלו, ויראו אותן כהוראות שניתנו לפי [[סעיפים 34]] [[או 41 לחוק זה]], לפי העניין.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 93(א)]], בקשה להיתר פליטה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה פעיל, שהוכח לגביה, להנחת דעתו של הממונה, כי התחלת הפעלתו של מקור הפליטה צפויה בתוך שנה מיום התחילה, ניתן להגיש החל מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010); תקנות לפי [[סעיפים 18]] [[ו-19]] שהותקנו החל מהמועד האמור יחולו על בקשה כאמור בסעיף קטן זה; לא הותקנו תקנות, יחולו על בקשה כאמור הנחיות שיקבע הממונה, בהתאמה לעקרונות המפורטים [[18|בסעיפים האמורים]]; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ז) השר רשאי להורות כי תחנת ניטור אוויר שהקימו רשות מקומית או בעל מקור פליטה האמור [[בסעיף 7(ד)]], לפני יום התחילה תהיה חלק מהמערך הארצי.
: (ח) הוראות [[סעיף 23]] והוראות [[חוק התכנון והבניה]], כנוסחן [[בסעיף 85 לחוק זה]], לא יחולו על תכנית שניתנו לגביה הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או שניתנה החלטה על הפקדתה או העברתה לוועדות מחוזיות לפני יום התחילה.

@ 96. תוקף תקנות
: תקנות שהותקנו לפי [[חוק למניעת מפגעים]] יראו אותן כאילו הותקנו לפי חוק זה, והכל לפי המפורט להלן:
: (1) [[תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ&quot;ב-1992]] - [[סעיף 6(א)(2)]];
: (2) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ&quot;ב-1962]] - [[סעיף 13]];
: (3) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), התשכ&quot;ג-1963]] - [[סעיף 35]];
: (4) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג'), התשכ&quot;ד-1963]] - [[סעיף 35]];
: (5) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס&quot;א-2001]] - [[סעיפים 35]] [[ו-49]];
: (6) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), התשל&quot;ג-1972]] - [[סעיף 13]];
: (7) [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]] - [[סעיף 13]];
: (8) [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ&quot;ח-1998]] - [[סעיף 13]];
: (9) תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), התשל&quot;ג-1972 - [[סעיף 13]];
: (10) [[תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ&quot;ג-1993]] - [[סעיף 39]].

@ 97. דיווח לוועדה
: השר ידווח לוועדה, אחת לשישה חודשים החל מתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, על ההתקדמות בהיערכות המשרד ליישום הוראות חוק זה.

== פרק י&quot;ג: [[חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)]] - הוראות מעבר (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==

@ 98. הגדרות - [[פרק י&quot;ג]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הדין החדש&quot; - חוק זה כנוסחו [[בחוק רישוי סביבתי]] מיום התחילה או מהיום הקובע ואילך, לפי העניין;
:- &quot;הדין הישן&quot; - חוק זה כנוסחו ערב יום התחילה;
:- &quot;היתר פליטה אחוד&quot; - היתר פליטה אחוד שניתן לפי [[סימן ב'1 בפרק ד']], כנוסחו בדין החדש, לרבות היתר פליטה קיים או אישור קיים שרואים אותם כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות [[סעיף 101(ב)]] או לפי הוראות [[סעיף 102(ב)]];
:- &quot;היתר פליטה קיים&quot; - היתר פליטה שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ד']], כנוסחו בדין הישן;
:- &quot;חוק רישוי סביבתי&quot; - [[=חוק רישוי סביבתי|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;היום הקובע&quot; - המועד כאמור [[בסעיף 6(ב) לחוק רישוי סביבתי]]: כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027), או המועד שנקבע בצו לפי [[סעיף 6(ג) לחוק האמור]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום התחילה כאמור [[בסעיף 6(א) לחוק רישוי סביבתי]]: יום כ&quot;ח באב התשפ&quot;ד (1 בספטמבר 2024);
:- &quot;מפעל קיים&quot; - מקור פליטה טעון היתר, שהיה בידי בעליו, ערב יום התחילה, היתר פליטה קיים.

@ 99. הוראות מעבר לעניין בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[חוק זה|בסעיף 25 לדין החדש]], בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים רשאי להפעיל את מקור הפליטה, לפי היתר הפליטה הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד למועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר פליטה לפי [[אותו סעיף]] או בבקשה לקבלת היתר פליטה אחוד לפי [[חוק זה|סעיף 29א לדין החדש]], גם אם תקופת תוקפו של היתר הפליטה הקיים שבידו הסתיימה במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הפליטה הקיים עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה - תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ב), (ג) או (ד), לפי העניין, והכול אלא אם כן היתר הפליטה הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף.
: (ב) בעל מקור הפליטה כאמור בסעיף קטן (א) הגיש בקשה לחידוש היתר פליטה לפי [[חוק זה|סעיף 25 לדין החדש]], ובכלל זה לשם קבלת היתר פליטה אחוד לפי [[חוק זה|סעיף 29א לדין החדש]], עד המועדים המפורטים להלן לגבי הפעילות או המיתקן נושא היתר הפליטה או עד תום תשע שנים מתחילת תוקפו של היתר הפליטה הקיים, לפי המוקדם:
:: (1) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.4]], [[תוספת 3 פרט 2|2.1, 2.2, 2.3.1, 2.3.2, 2.3.3, 2.4, 2.5.1 ו-2.5.2, לתוספת השלישית]] - היום הקובע;
:: (2) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.3]], [[תוספת 3 פרט 5|5.1]], [[תוספת 3 פרט 6|6.1 ו-6.2 לתוספת השלישית]] - ב' בטבת התשפ&quot;ח (1 בינואר 2028);
:: (3) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.2]], [[תוספת 3 פרט 2|2.6]], [[תוספת 3 פרט 3|3.1, 3.2, 3.3, 3.4]], [[תוספת 3 פרט 4|4.1.11]] [[תוספת 3 פרט 6|ו-6.3 לתוספת השלישית]] - י&quot;ד בטבת התשפ&quot;ט (1 בינואר 2029);
:: (4) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1.1, 4.1.8, 4.2 למעט פרט משנה 4.2.4, 4.3 ו-4.6 לתוספת השלישית]] - כ&quot;ו בטבת התש&quot;ץ (1 בינואר 2030);
:: (5) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 4|בפרט 4.1, למעט פרטי משנה 4.1.1, 4.1.8 ו-4.1.11, לתוספת השלישית]] - ו' בטבת התשצ&quot;א (1 בינואר 2031);
:: (6) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.2.4, 4.4 ו-4.5 לתוספת השלישית]] - י&quot;ז בטבת התשצ&quot;ב (1 בינואר 2032);
:: (7) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.1]], [[תוספת 3 פרט 5|5.2]] [[תוספת 3 פרט 6|ו-6.4 לתוספת השלישית]] - א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).
: (ג) לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המפורטות בסעיף קטן (ב), או שיש בו יותר ממיתקן אחד מהמיתקנים המנויים באותו סעיף קטן, יהיה המועד להגשת הבקשה לגביו, המועד המוקדם מהמועדים המפורטים בפסקאות שבאותו סעיף קטן, לעניין אותם פעילויות או מיתקנים, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל מקור הפליטה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל מפעל קיים שהמועד להגשת בקשה לגביו כאמור באותו סעיף קטן חל בטרם חלפו שש שנים מיום שקיבל את היתר הפליטה הקיים שבידו, רשאי להגיש את הבקשה לחידוש ההיתר שנה לפחות, ולא מוקדם מ-18 חודשים, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל מקור פליטה שביום התחילה נותרה פחות משנה עד לתום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו, והוא לא הגיש בקשה לחידוש ההיתר לפי הוראות [[חוק זה|סעיף 25 לדין הישן]].

@ 100. הוראות לעניין בקשות שהוגשו לפי הדין הישן (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות הדין הישן יחולו על בקשה להיתר פליטה שהגיש בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים לפני היום הקובע, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.
: (ב) הוראות הדין הישן יחולו על בקשה לחידוש היתר לפי הוראות [[חוק זה|סעיף 25 לדין הישן]], שהגיש בעל מקור פליטה ערב יום התחילה, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.

@ 101. תחולת הדין החדש על מפעל קיים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע.
: (ב) היה מפעל קיים טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה:
:: (1) החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הפליטה הקיים, יחד עם היתר הרעלים או התנאים שנתן נותן אישור לעניין [[סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]], ברישיון או בהיתר הזמני לפי הוראות [[החוק האמור]] שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
:: (2) הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד, אולם על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי הדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות [[חוק זה|סעיף 26(א) ו-(ב) לדין הישן]].

@ 102. הוראות לעניין מקור פליטה שלא היה טעון היתר לפי הדין הישן (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות [[תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 או 5.4 לתוספת השלישית]] כנוסחה בדין החדש, על פי רישיון או היתר לפי [[חוק רישוי עסקים]], בהתאם לאישור נותן האישור לפי [[סעיף 1(א)(1) לחוק האמור]] ולתנאים שנקבעו על ידו (בסעיף קטן זה - אישור קיים), רשאי להמשיך להפעיל את מקור הפליטה אף בלא היתר לפי חוק זה, בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ואם נדרש חידוש הרישיון לפי [[חוק רישוי עסקים]] יראו את האישור הקיים כאילו ניתן לצורך חידוש הרישיון, והכול עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה לפי הדין החדש, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן בהתאם לסוג הפעילות, ושרישיון העסק לא בוטל או הותלה לפני שניתנה החלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה:
:: (1) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.4 לתוספת השלישית]] - כ&quot;ו בטבת התש&quot;ץ (1 בינואר 2030);
:: (2) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 לתוספת השלישית]] - י&quot;ז בטבת התשצ&quot;ב (1 בינואר 2032).
: (ב) על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) החל מהיום הקובע ועד מועד קבלת החלטת הממונה בבקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את האישור הקיים כהיתר פליטה אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
:: (2) הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש יהיו נתונות לו לעניין האישור הקיים שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד; ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות [[סעיף 26(א) ו-(ב)]], כנוסחו בדין הישן.
: (ג) [[תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה, וכל עוד לא תוקנו, לא יחולו על הגשת בקשה להיתר לפי סעיף זה.

@ 103. הוראות לעניין היתר פליטה אחוד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 14(א) ו-(ב) לתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש&quot;ע-2010]], וכל עוד לא תוקנה [[התקנה האמורה]], בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול את הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות; בקשה כאמור תכלול את השיקולים לבחירתה של הטכניקה המוצעת כאמור וישימותה בנסיבות העניין, בהתאם לאסדרה האירופית ובהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, והכול בהתאם להנחיות שיפרסם הממונה.
: (ב) על אף האמור [[חוק זה|בסעיף 25(א) לדין החדש]], תקופת תוקפו של היתר פליטה אחוד שיינתן למבקש לראשונה מהיום הקובע ואילך, תהיה שבע שנים.

@ 104. דחיית מועדים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים [[בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 99(ב)]] או [[בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 102(א)]], לגבי פרט מסוים [[מהתוספת השלישית]] ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר מהמועדים המנויים בפסקאות האמורות, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לשם היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי [[חוק זה|סעיף 25 לדין החדש]] ושהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור [[בסעיף 99(ב)]] [[או 102(א)]] לא יהיה מאוחר מיום א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 6]]))) ====

: {| width=&quot;100%&quot;
| {{דוכיווני|אוזון|Ozone}} || align=&quot;center&quot; width=&quot;100px&quot; | width=O&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|גופרית דו-חמצנית|Sulfur Dioxide}} || align=&quot;center&quot; | SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|2,1 דיכלורואתאן|1,2 Dichloroethane}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane}} || align=&quot;center&quot; | CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|טולואן|Toluene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;7&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloroethylene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;HCl&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen Sulfide}} || align=&quot;center&quot; | H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S
|-
| {{דוכיווני|סטירן|Styrene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}} || align=&quot;center&quot; | CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O
|-
| {{דוכיווני|פחמן חד-חמצני|Carbon Monoxide}} || align=&quot;center&quot; | CO
|-
| {{דוכיווני|תחמוצות חנקן {{מוקטן|(מחושבות כ-NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}|Nitrogen Oxides {{מוקטן|(as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}}} || align=&quot;center&quot; | NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|חנקן דו-חמצני|Nitrogen Dioxide}} || align=&quot;center&quot; | NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|פחממנים פוליארומטיים {{מוקטן|(מחושב כבנזו-א-פירן)}}|Polyaromatic Hydrocarbons {{מוקטן|((())as benzo(a)pyrene C&lt;sub&gt;20&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;(()))}}}} || align=&quot;center&quot; | P.A.H
|-
| {{דוכיווני|1,3 בוטדיאן|1,3 Butadiene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|בנזן|Benzene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended Particulate Matter}} || align=&quot;center&quot; | S.P.M
|-
| {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף, שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}} || align=&quot;center&quot; | P.M.10
|-
| {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}} || align=&quot;center&quot; | P.M.2.5
|-
| {{דוכיווני|מילחי גופרה|Sulfate Salts}} || align=&quot;center&quot; | SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|ואנאדיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Vanadium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | V
|-
| {{דוכיווני|עופרת {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Lead {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Pb
|-
| {{דוכיווני|קדמיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Cadmium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Cd
|-
| {{דוכיווני|ניקל {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Nickel {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Ni
|-
| {{דוכיווני|כרום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Chromiun {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Cr
|-
| {{דוכיווני|ארסן {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Arsenic {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | As
|-
| {{דוכיווני|כספית {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Mercury {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Hg
|-
| {{דוכיווני|אבק שוקע|Settling Dust}} ||
|}

== תוספת שניה  ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== ההגדרה &quot;מקור פליטה נייד&quot; ===
@ 1. : רכב מנועי.
@ 2. : כלי שיט.
@ 3. : כלי טיס.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== ההגדרה &quot;מקור פליטה טעון היתר&quot; ===

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((תימחק ביום 1.1.2027):)) [[בתוספת זו]], בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, יחושבו אלה בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר.

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''תעשיות אנרגיה'''
: 1.1 מתקני שריפה עם הספק תרמי העולה על 50 מגה-וואט (((החל מיום 1.1.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר);
: 1.2 זיקוק גז ודלק (((החל מיום 1.1.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר);
: 1.3 תנורי קוק (Coke Ovens);
: 1.4 ניזול או גזיפיקציה של פחם;
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ט-2) : '''ייצור ועיבוד מתכות'''
: 2.1 קלייה וסינטור (ייצור גושים חדירים על ידי לחץ וחום) של עופרות מתכת, לרבות סולפיד;
: 2.2 ייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בכושר עבודה העולה על 2.5 טון לשעה;
: 2.3 עיבוד מתכות ברזליות:
:: 2.3.1 הפעלת מתקני ערגול בעלי כושר עבודה העולה על 20 טון פלדה גולמית לשעה;
:: 2.3.2 הפעלת נפחיות עם פטישים או מכבשים שהאנרגיה שלהם עולה על 50 קילו ג'אול לפטיש והערך הקלורי (calorific power) שבו משתמשים עולה על 20 מגה-וואט תרמי;
:: 2.3.3 יישום ציפוי מגן על ידי מתכות מותכות (fused metal coats) עם תשומת פלדה גולמית (crude) בכמות העולה על 2 טון לשעה;
: 2.4 יציקה של מתכות ברזליות בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום;
: 2.5 עיבוד מתכות לא ברזיליות:
:: 2.5.1 ייצור והפקת מתכות לא ברזליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטא-לורגיים, כימיים, אלקטרוליטיים או אחרים;
:: 2.5.2 התכה, ובכלל זה ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזליות, כולל מוצרים מוחזרים (שאריות זקוק, תבניות יציקה וכדומה) בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו-20 טון ליום לכל שאר המתכות;
: 2.6 טיפול שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל עולה על 30 מ&quot;ק;
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''תעשייה מינרלית'''
: 3.1 ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור העולה על 500 טון ליום, או סיד (lime) בכבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום (((החל מיום 1.1.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר);
: 3.2 ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
: 3.3 התכה של חומרים מינרלים כולל ייצור סיבים מינרליים בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
: 3.4 ייצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים, פורצלן, בכושר ייצור העולה על 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח העולה על 4 מ&quot;ק ועם צפיפות השמה לכבשן העולה על 300 ק&quot;ג למ&quot;ק;
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''תעשייה כימית''' (((החל מיום 1.1.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר)
: ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי של חומרים או קבוצות חומרים לפי הפירוט שלהלן:
: 4.1 ייצור חומרים אורגנים בסיסיים כגון:
:: 4.1.1 פחממנים פשוטים (לינארים או ציקלים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטים או ארומטיים);
:: 4.1.2 פחממנים המכילים חמצן, כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים;
:: 4.1.3 פחממנים סולפורים;
:: 4.1.4 פחממנים חנקתיים, כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates);
:: 4.1.5 פחממנים המכילים זרחן;
:: 4.1.6 פחממנים הלוגנים;
:: 4.1.7 תרכובות אורגנו-מתכתיות;
:: 4.1.8 מוצרי פלסטיק בסיסיים (סיבים פולימרים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס);
:: 4.1.9 גומי סינתטי;
:: 4.1.10 צבעים ופיגמנטים;
:: 4.1.11 חומרים פעילי שטח ודטרגנטים;
: 4.2 ייצור חומרים אנאורגנים בסיסיים כגון:
:: 4.2.1 גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו-תחמוצת הגפרית, קרבוניל כלוריד;
:: 4.2.2 חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גפרתית, אולאום (Oleum), חומצות גפריתיות;
:: 4.2.3 בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד;
:: 4.2.4 מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate);
:: 4.2.5 תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד;
: 4.3 ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות);
: 4.4 ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) ומוצרים בסיסיים להגנה על בריאות הצומח;
: 4.5 ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים, תוך עשיית שימוש בתהליכים כימיים או ביולוגיים;
: 4.6 ייצור חומרי נפץ;
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''ניהול פסולת'''
: 5.1 השבה וסילוק של פסולת מסוכנת בכמות העולה על 10 טון ליום;
: 5.2 טיפול תרמי בפסולת מוצקה לא מסוכנת בכמות העולה על 3 טון לשעה;
: 5.3 (((החל מיום 1.1.2027):)) סילוק או טיפול בפסולת לא מסוכנת:
:: 5.3.1 סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 50 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים:
::: (1) טיפול ביולוגי;
::: (2) טיפול פיסיקו-כימי;
::: (3) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
::: (4) טיפול בבוצה או אפר;
::: (5) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
:: 5.3.2 טיפול או שילוב של טיפול וסילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 75 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים, אולם אם הפעילות היחידה שנעשית היא עיכול אנאירובי, הקיבולת הקובעת לפעילות זו תהיה 100 טון ליום:
::: (1) טיפול ביולוגי;
::: (2) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
::: (3) טיפול בבוצה או אפר;
::: (4) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
:: 5.4 (((החל מיום 1.1.2027):)) תפעול מטמנה בקיבולת העולה על 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון, למעט מטמנה לפסולת אינרטית.
@ 6. (תיקון: תשס&quot;ט-2) : '''פעילויות אחרות'''
: 6.1 טיפול ועיבוד המיועד לייצור תוצרי מזון מחומרי הגלם מהצומח ביכולת ייצור העולה על 300 טון ליום (ערך ממוצע על בסיס רבעוני);
: 6.2 כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים בהספק העולה על 10 טון ליום;
: 6.3 טיפול שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים בעזרת ממיסים אורגניים, במיוחד להדפסה, לצביעה, לציפוי, לשימון, לניקוי, לאימפרגנציה וכדומה, הצורך ממיסים בכמות העולה על 150 ק&quot;ג לשעה או 200 טון לשנה;
: 6.4 ייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי אינסינרציה או גרפיטיזציה.

== תוספת רביעית  ==
==== ((([[סעיף 41]]))) ====
=== מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות ===

@ 1. : בית חולים.
@ 2. : מעבדה.
@ 3. : בעל צי כלי רכב; לעניין זה -
:- &quot;צי כלי רכב&quot; - כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:
:: (1) 10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו((,)) &quot;רכב מסחרי&quot;, &quot;שירות הובלה&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
:: (2) 50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:: (3) 100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]].
@ 4. : רכבת כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].
@ 5. : נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]].

== תוספת חמישית  ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====
=== מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר ===

@ : {{דוכיווני|גופרית דו חמצנית ותרכובות גופרית אחרות|Sulphur dioxide and other sulphur compounds}}
@ : {{דוכיווני|תחמוצות חנקן ותרכובות חנקן אחרות|Oxides of Nitrogen and other Nitrogen compounds}}
@ : {{דוכיווני|פחמן חד חמצני|Carbon Monoxide}}
@ : {{דוכיווני|חומרים אורגניים נדיפים|Volatile organic compounds}}
@ : {{דוכיווני|מתכות ותרכובותיהן|Metals and their compounds}}
@ : {{דוכיווני|אבק|Dust}}
@ : {{דוכיווני|כלור ותרכובותיו|Chlorine and its compounds}}
@ : {{דוכיווני|פלואור ותרכובותיו|Fluorine and its compounds}}
@ : {{דוכיווני|ארסן ותרכובותיו|Arsenic and its compounds}}
@ : {{דוכיווני|ציאנידים|Cyanides}}
@ : {{דוכיווני|חומרים אשר הוכחו כקרצינוגניים או כמוטוגניים או שיש להם השפעה על הרבייה אם הם נישאים באוויר, וכן חומרי המוצא של חומרים כאמור|Substances and preparations which have been proved to posses carcinogenic or mutagenic properties or properties which may affect reproduction via the air}}
@ (תיקון: תשס&quot;ט) : {{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים|Polychlorinated dibenzodioxins and polychlorinated dibenzofurans}}

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט בתמוז התשס&quot;ח (22 ביולי 2008).

&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט, ראש הממשלה
* גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* דליה איציק, יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>3rckk7w1zcka1b4n44qblvo0ocuhl13</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק אוויר נקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295787</id>
    <revision>
      <id>3007831</id>
      <parentid>2975215</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007826]</comment>
      <origin>3007831</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309999" sha1="kkwwvjyliqgfof7c0141k7s25g58524" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000055}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 752|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 119|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2192.pdf}}, {{ח:תיבה|307|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301171.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 450|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 293|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 178|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|798|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ב, 6129|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 3144|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 3614|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3380|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 3903|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4853|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 4837|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3628|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3920|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3262|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13085.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרות ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: רשויות מקומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מקורות פליטה נייחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מקורות פליטה טעוני היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי חוק רישוי עסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מקורות פליטה ניידים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דלק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות למקורות פליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תביעות אזרחיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) – הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|ההגדרה ”מקור פליטה נייד“}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרות ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרות החוק|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל ידי האסדרה של הקמתם והפעלתם של מקורות פליטה נייחים טעוני היתר בהתאם לגישה סביבתית משולבת המבוססת ככלל על האסדרה האירופית, וייעול הליכי רישוים של מקורות פליטה אלה, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוויר“ – לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האסדרה האירופית“ – ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי, כתוקפה מעת לעת, לעניין מקורות פליטה טעוני היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקור פליטה“ – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור פליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ואם אינו תאגיד – לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק במקור פליטה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור פליטה או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחוני בכיר“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו – עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – עובד משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שראש הממשלה הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין צבא הגנה לישראל – קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה סביבתית משולבת“ – בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות חוק זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיגום“ – נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה או בדרך אחרת העלולה לגרום לזיהום האוויר, לרבות נפט גולמי או חומר אורגני אחר ומוצריהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר בניה“ – היתר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}, לרבות הרשאה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145(ו) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה“ – היתר שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, למקור פליטה טעון היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה אחוד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף 29א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום האוויר“ – נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום אוויר חריג“ – נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הסביבה“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החומרים המסוכנים“ – {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת מפגעים“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכניקה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} טכנולוגיה, אמצעים ושיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה או בפירוק של מקור פליטה או של פעילות המתבצעת בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטכניקה המיטבית הזמינה“ – {{ח:הערה|(תוחלף ביום 1.1.2027):}} הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום האוויר, המוספים למקור פליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
{{ח:תתת|(2)}} הם בשלב פיתוח הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילויות המתבצעת בו, או במקורות פליטה או בפעילויות מסוגם באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הם זמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכניקה מיטבית זמינה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר הזמינות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה ותנאים אחרים בהיתר, ואשר מיועדות למניעה של פליטה והשפעות שליליות על הסביבה בכללה, ובנסיבות שבהן מניעה כאמור אינה אפשרית – לצמצום פליטה והשפעות כאמור; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו טכניקה כזמינה ליישום מעשי אם רמת הפיתוח שלה מאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית במגזר התעשייתי שאותו סוג של מקור פליטה או פעילות נמנים עימו, בהתחשב בעלותה וביתרונותיה, בין שהיא מיוצרת או שנעשה בה שימוש בישראל ובין שלא, ובלבד שבעל מקור הפליטה יכול להשיגה באופן סביר;
{{ח:תתת|(2)}} יראו טכניקה כמיטבית אם היא הטכניקה האפקטיבית ביותר בהשגת רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה, ובכלל זה על בריאות הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהם“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חומר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום –
{{ח:תתתת|(א)}} לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר, בהמלצת ראש האגף, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין היתר פליטה אחוד, ובכלל זה מתן היתר כאמור וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר כאמור, ביטולו או התלייתו, לגבי הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} שלצידם מצוין ”(בסמכות ממונה בכיר)“ – יוסמך עובד בכיר של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“ – לרבות רופא עובד המדינה שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ –
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}, עבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול רק על מקור פליטה המשמש לייצור ציוד ביטחוני כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה“ – מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או עלול להיגרם מהם זניח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה טעון היתר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה נייד“ – מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה נייח“ – מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקור פליטה טעון היתר;
{{ח:תתת|(2)}} מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(3)}} מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן האישור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים}}, מטעם השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניטור האוויר“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים, של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניטור פליטה“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים של ריכוז, כמות או תכונות אחרות של מזהם הנפלט ממקור פליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי איכות האוויר“ – ערכים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי פליטה“ – ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פליטה“ – פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“, ”רשות הרישוי“ לעניין רכב מנועי – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת ניטור אוויר“ – מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שנמצאים בו מכשיר וציוד עזר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר}}

{{ח:סעיף|3|איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו זיהום אוויר כחזק או כבלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה מערכי סביבה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הוראות לעניין איסור זיהום האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות חוק זה, השר יקבע הוראות לשם מניעת הפרתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות הקובעות מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר;
{{ח:תתת|(2)}} צעדים ואמצעים שיש לנקוט למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אין באי־קביעתן של הוראות לפי סעיף קטן (א) כדי להתיר גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר האסור לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית לאומית}}

{{ח:סעיף|5|תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שנה מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב־שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
{{ח:תת|(ב)}} שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ד)}} הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר}}

{{ח:סעיף|6|ערכי איכות האוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בפרקי זמן נתונים (בחוק זה – ערכי איכות האוויר):
{{ח:תתת|(1)}} ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה – ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתת|(2)}} ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד (בחוק זה – ערכי סביבה);
{{ח:תתת|(3)}} ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה – ערכי התרעה).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
{{ח:תתת|(3)}} להוסיף, בצו, מזהמים {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (בחוק זה – ערכי ייחוס); הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (איכות אויר)|תקנות אוויר נקי (איכות אויר), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה)|תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|7|מדידה והערכה של איכות האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין השאר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה – המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שעליהם יורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
{{ח:תתת|(2)}} תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:תתת|(4)}} תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, או החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) להקמה ולהפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
{{ח:תתת|(3)}} אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח.
{{ח:תת|(ז)}} המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.

{{ח:סעיף|8|פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}}, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}}, לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (ב), כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו – להורות לבעל מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לנקוט אמצעים סבירים כפי שיפרט בכתב, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} או בהתאם להוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(4)}} להורות לראש רשות מקומית לנקוט באמצעים סבירים בהתאם להוראות לעניין בתכנית פעולה שהוכנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: רשויות מקומיות}}

{{ח:סעיף|9|מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות שהוטלו על רשות מקומית או מסמכויותיה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|10|חוקי עזר}}
{{ח:ת}} רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258|סעיף 258 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|ובסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות}}, יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם לשר.

{{ח:סעיף|11|הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה – אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום האוויר (בחוק זה – רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); הכרזה כאמור לעניין זיהום אוויר חריג הנובע מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, תיעשה לאחר שהשר פנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וקיבל את חוות דעתו בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שנתיים, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם נוכח כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|12|נקיטת אמצעים באזור נפגע זיהום אוויר}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר, שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000, תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77א|סעיף 77א לפקודת התעבורה}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, בין השאר, מזיהום האוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יקבע זאת בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, ויודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} סבר השר כי נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) באזור נפגע זיהום אוויר מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יקבע זאת בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}} ויודיע על כך לרשויות המקומיות במטרופולין; הרשויות המקומיות במטרופולין יכינו תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, ”מטרופולין“ – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין השאר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום אוויר חריג, בפרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}} כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יכללו הרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) הוראות בתכנית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה והשר רשאי לאשרה או לאשרה בתנאים.
{{ח:תת|(ו)}} אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
{{ח:תת|(ז)}} לא הוגשה או לא אושרה תכנית פעולה שחובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מקורות פליטה נייחים}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|13|הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים; הוראות כאמור יכול שיקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה נייחים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה נייחים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר מקור פליטה נייח המיועד לשימוש בישראל, ייבאו או ישווקו;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל מקור פליטה נייח או ישתמש בו.
{{ח:תת|(ב)}} כל רישיון או היתר זמני הנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} להפעלה של מקור פליטה נייח לפי חוק זה יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.

{{ח:סעיף|15|ניטור ודיגום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} יבצע, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לפי העניין, ניטור פליטה ודיגום לשם מדידה של פליטת מזהמים ממקור הפליטה, וכן ניטור אוויר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}}; נתוני הניטור או הדיגום יימסרו לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ד)}}, והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם לציבור באופן סדיר את נתוני הניטור והדיגום שנמסרו לו כאמור בסעיף קטן (א), באתר האינטרנט של המשרד, ורשאי הוא לערוך את הנתונים ולפרסמם בדוחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נתוני ניטור פליטה ודיגום ממקור פליטה המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון שניתן לגביו אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ד)(1)}}, לא יפורסמו, לא יימסרו לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית ויימסרו לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ניטור פליטה או דיגום לפי סעיף זה ולעניין דרכי מסירת הדיווח עליהם לממונה, ומועדי הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|16|רישום ודיווח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ינהל רישום מלא ומפורט לעניין מקור הפליטה, לרבות ממצאי ניטור ודיגום שבוצעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לפי העניין, וידווח עליו לממונה לפחות אחת לשנה, לא יאוחר מ־31 בדצמבר, או במועד אחר כפי שיורה הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א) יאפשר לממונה, למפקח הגנת הסביבה ולמפקח לעיין ברישום שהוא מנהל לפי סעיף קטן (א), בשעות העבודה המקובלות, וימסור להם, לפי דרישתם, העתק מרישום זה.

{{ח:סעיף|16א|עקרונות ושיקולים לאסדרת מקורות פליטה טעוני היתר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לגבי מקורות פליטה טעוני היתר, לעניין התקנת תקנות, מתן הנחיות, בחינת בקשות או השגות והחלטה בהן, ומתן היתרים או אישורים או קביעת תנאים בהם, יופעלו על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם לאסדרה האירופית, ובלבד שבעניין שבו האסדרה האירופית אינה מתאימה לתנאי הארץ, יופעלו הסמכויות על בסיס אמות מידה מקצועיות המיושמות במדינות מפותחות; הסמכויות כאמור בסעיף קטן זה יופעלו גם בשים לב לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחינת השפעות על הסביבה ועל בריאות הציבור כמכלול;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכונים;
{{ח:תתת|(3)}} העדפת הפחתה במקור המיועדת למניעה של השפעות שליליות על הסביבה העלולות להיווצר, טרם היווצרותן, ובמקום שמניעה אינה אפשרית – צמצום השפעות כאמור; מניעה או צמצום כאמור יכול שייעשו בין השאר בשלבי הבחירה של החומרים ובאפיון התהליכים;
{{ח:תתת|(4)}} הפחתת נטל אסדרה עודף ככל האפשר, ובכלל זה צמצום עלויות עודפות הכרוכות בציות לאסדרה, וכן יצירת ודאות ויציבות אסדרתית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות שנתן המנהל לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ובמשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל שיקול אחר שיש לשקול לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|16ב|שינוי תנאי בהיתר פליטה קיים על פי תקנות או הנחיות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת הוראות לפי חוק זה שיש בהן משום שינוי של תנאים הקבועים בהיתרי פליטה שהיו בתוקף ערב קביעת ההוראות האמורות (בסעיף קטן זה – היתרים קיימים), יבחן השר את מועד כניסתן לתוקף של הוראות כאמור לגבי היתרים קיימים, ורשאי הוא לקבוע כי הן ייכנסו לתוקף לגבי היתרים כאמור, לפני מועד חידושם, רק אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות יישום השינוי האמור בידי כלל בעלי ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין אינה עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, על פי המסקנות מתהליך הערכת השפעות אסדרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, שנערך לגבי ההוראות;
{{ח:תתת|(2)}} כניסת ההוראות לתוקף, לגבי כלל ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין, במועד חידושם ולא קודם לכן, עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בהגנה על הסביבה או על בריאות הציבור או לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} כניסת ההוראות לתוקף, לגבי היתר קיים, במועד חידוש ההיתר ולא קודם לכן, עלולה להביא לאי־עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בין־לאומי שישראל צד לו.
{{ח:תת|(ב)}} במתן הנחיות לפי חוק זה, אשר יישומן כרוך בשינוי תנאים שנקבעו בהיתר פליטה שהוא היתר פליטה שהיה בתוקף ערב מתן ההנחיות (בסעיף קטן זה – היתר קיים) או בשינוי אופן יישומם, רשאי המנהל להורות כי הנחיות כאמור ייכנסו לתוקף לגבי היתר קיים, לפני מועד חידושו, רק אם ניתן לכך אישור מאת השר; השר ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי מתקיים לגבי ההנחיות האמור בפסקאות (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שעודכן כאמור יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם ביום ו׳ באדר א׳ התשפ״ד (15 בפברואר 2024).

{{ח:סעיף|16ג|הפעלת סמכויות הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|16ד|תוכנית פיקוח|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יורה בנוהל על אופן הביצוע של פיקוח על כלל מקורות הפליטה טעוני ההיתר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יורה בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) הוראות לעניין הכנת תוכנית פיקוח בידי הממונה, ולעניין המתכונת להכנת תוכנית הפיקוח ואמות המידה להפעלתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת כלל ההשפעות על הסביבה של פעילות מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} אמות מידה לעניין תדירות הפיקוח, בשים לב למידת הסיכון או הזיהום הכרוכים בפעילות מקורות הפליטה ומורכבותם, לאופי הסביבה המושפעת מפעילויות אלה ולהפרות קודמות או תלונות; תדירות הפיקוח לא תפחת מביצוע פעילות פיקוח אחת לשנה במקורות הפליטה היוצרים את ההשפעות החמורות ביותר על הסביבה וביצוע פעילות פיקוח אחת לשלוש שנים במקורות פליטה היוצרים את ההשפעות הקלות ביותר על הסביבה מבין מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות שיבטיחו שתוכנית הפיקוח תוכן כך שיהיה אפשר לזהות, ככל הניתן, הפרות של תנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(4)}} בחינת תוכנית פיקוח ועדכונה מעת לעת.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכין תוכנית פיקוח בהתאם להוראות המנהל, שתכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האזור הגאוגרפי שהתוכנית חלה עליו ורשימת בעלי ההיתרים שהתוכנית חלה עליהם באותו אזור;
{{ח:תתת|(2)}} הערכה כללית של השפעות משמעותיות על הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת התוכנית והוראות לעניין תדירות הפיקוח, ובכלל זה הוראות לגבי פיקוח שגרתי באתר שמתקיימת בו פעילות מקור הפליטה, הוראות לביצוע ביקורות פתע והוראות לביצוע בדיקות לא שגרתיות בנסיבות שבהן נדרשת בדיקת אירועים או תלונות חמורות שיש בהם חשש לפגיעה בסביבה או הפרת תנאים בהיתר.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יפרסם את תוכנית הפיקוח שהכין לפי הוראות סעיף קטן (ג), באתר האינטרנט של המשרד, וכן יפרסם את סיכום פעילות הפיקוח שבוצעה לפי תוכנית הפיקוח, לגבי כל שנה, עד 30 באפריל של השנה העוקבת, ובכלל זה מידע בדבר עיקרי הממצאים מפעילות הפיקוח ומקורות הפליטה שבהם בוצעה פעילות פיקוח בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מקורות פליטה טעוני היתר}}

{{ח:סעיף|17|חובת היתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקין אדם מקור פליטה שמבוצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, בכל היקף, או בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או ביחידות מדידה אחרות כמפורט בה, לא יחזיקו, לא יפעילו ולא ישתמש בו, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן יש לו היתר פליטה תקף ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(א1)}} ההספק, כושר הייצור, הכמויות או יחידות המדידה האחרות, כאמור בסעיף קטן (א), יחושבו בהתאם להספק, לכושר הייצור, לכמויות או למספר יחידות המדידה המרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או במספר יחידות מדידה נמוכים יותר.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), הממונה רשאי לאשר, לבקשת בעל מקור פליטה, כי מקור הפליטה אינו טעון היתר, אם הוכח להנחת דעתו כי בשל מגבלה פיזית במקור הפליטה או הגבלה החלה עליו לפי דין אחר, לא יתאפשר לבצע בו בפועל פעילות בהספק, בכושר הייצור, בכמויות או במספר יחידות המדידה המרביים כאמור בסעיף קטן (א1); אישור כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד קיימת המגבלה הפיזית או חלה ההגבלה לפי הדין האחר, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} היתר פליטה יכול שיינתן לגבי כמה מקורות פליטה טעוני היתר ובלבד שמקורות הפליטה נמצאים באתר אחד; היתר פליטה כאמור יכול שיחול גם על מקור פליטה אחר באותו אתר, אף אם אותו מקור אינו טעון היתר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|18|בקשה להיתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר פליטה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – בקשה) תוגש לממונה וייכללו בה פרטים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב); {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} בקשה תוגש באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת הגשת הבקשה, וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר יקבע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה, לרבות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על בעל מקור הפליטה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מקור הפליטה, רכיביו והפעילויות בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} החומרים שייעשה בהם שימוש במקור הפליטה, סוגם וכמותם, ואלה המיוצרים בו, לרבות דלק ומקורות אנרגיה אחרים, וכן אופן ניצול החומרים ותוצרי הלוואי שלהם;
{{ח:תתתת|(ד)}} פירוט המזהמים שצפויים להיפלט ממקור הפליטה, סוגם וכמותם, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, ובכלל זה התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה, עצירות רגעיות והפסקת פעילות, והשפעתם הצפויה על הסביבה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, ואם ניתן לקבוע את ערך הפליטה המוצע לכל מזהם, המשויך לאותה טכניקה – ערך הפליטה המוצע כאמור;
{{ח:תתתת|(ו)}} אמצעים נוספים המוצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה;
{{ח:תתתת|(ז)}} אמצעים שינקוט בעל מקור הפליטה או מי מטעמו לפיקוח ולבקרה על פליטת המזהמים ממקור הפליטה;
{{ח:תתתת|(ח)}} תאור כללי של הסביבה וכן פירוט השפעות שליליות על הסביבה עקב נקיטת האמצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה ודרכי הגשתה;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגשת בקשה בשלבים ובלבד שמספרם לא יעלה על שלושה; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את השינויים שבהם יחולו הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 20|וסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, לעניין בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם החלטה בבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה רשאי לפטור מגיש בקשה מהגשת מידע הנדרש לפי סעיף קטן (ב), כולו או חלקו, אם המידע האמור מצוי בתסקיר השפעה על הסביבה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} (בחוק זה – תסקיר השפעה על הסביבה), שצורף לבקשה ונערך לגבי מקור הפליטה נושא הבקשה שנתיים לכל היותר לפני מועד הגשת הבקשה, או שהוא מצוי בתסקיר כאמור שנערך קודם לכן, אם הממונה שוכנע כי הנתונים הכלולים בתסקיר עדיין עדכניים ולא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על ממצאי התסקיר.
{{ח:תת|(ד)}} מגיש בקשה ימסור העתק ממנה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}} לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} מגיש בקשה ימסור העתק ממנה, מכל מסמך שנלווה אליה ומכל מסמך שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה לפי דרישתו כאמור בסעיף קטן (ג)(1), עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}} לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה לגבי מקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון תוגש לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והמידע שיימסר יאובטח בהתאם להוראות הקצין המוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|19|כללים ואמות מידה למתן היתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע בתקנות כללים ואמות מידה, דרך כלל או לסוג מסוים של מקורות פליטה, לעניין מתן היתר פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, הוראות לעניין קביעת הטכניקה המיטבית הזמינה שלפיה ייקבעו התנאים בהיתר הפליטה, בהתחשב בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בחומרים מעוטי סיכון;
{{ח:תתת|(2)}} תהליכים, מיתקנים או שיטות פעולה דומים שנוסו בהצלחה במגזר תעשייתי בישראל או מחוצה לה;
{{ח:תתת|(3)}} התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי;
{{ח:תתת|(4)}} הכמות, הריכוז, התכונות וההשפעות של המזהמים הנפלטים;
{{ח:תתת|(5)}} הזמן הנדרש להתקנה ולהטמעה של הטכנולוגיה והאמצעים האחרים במיתקנים קיימים וחדשים;
{{ח:תתת|(6)}} צריכת חומרי גלם ואופיים ויעילות שימוש באנרגיה;
{{ח:תתת|(7)}} הפחתת ההשפעות של כלל הפליטות על הסביבה כמכלול והפחתת סיכונים מהן;
{{ח:תתת|(8)}} מניעת תקלות ואירועי פליטה חריגים ומזעור השפעתם;
{{ח:תתת|(9)}} העלות והתועלת של אמצעים למניעת פליטה של מזהמים או לצמצומה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}} הוראות כאמור ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין־לאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|20|החלטה בבקשה להיתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה, ישקול הממונה אם ליתן היתר פליטה, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לשקול בקשה להיתר פליטה, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההיתר והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
{{ח:תתת|(2)}} הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} קיומן של תכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של מגיש הבקשה ויכולתו לעמוד בדרישות תכניות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} עמידה ביעדי התכנית הלאומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} בעקבות מתן ההיתר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, במקרים חריגים ובהודעה מנומקת בכתב, להאריך את המועד האמור בשלושה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)(2)(ב)}} כי ניתן להגישה בשלבים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), בתוך שנה מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, בהודעה בכתב, להאריך את המועד האמור בשישה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)(2)(ב)}} כי ניתן להגישה בשלבים.
{{ח:תתת|(2)}} דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}, לא יובא במניין התקופה כאמור בפסקה (1) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר ויקיים הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יכין טיוטת היתר וימסור אותה למגיש הבקשה; מגיש הבקשה רשאי לטעון את טענותיו לגבי טיוטת ההיתר, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים שמגיש הבקשה טען לגביו, בתוך 30 ימים מיום קבלתה; פרק הזמן האמור בפסקה זו לא יבוא במניין התקופה כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(2)}} כללו טענות מגיש הבקשה בקשה להסבר כאמור בפסקה (1), יצרף הממונה להיתר הסבר לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי; הסבר כאמור יתייחס בין השאר ליישום השיקולים לפי חוק זה, ובכלל זה להתאמת התנאי למקובל בהסדר מתוך האסדרה האירופית, שקביעת התנאי התבססה עליו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הממונה יפרסם את טיוטת ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באותו סעיף}}, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} החליט הממונה לשקול לסרב ליתן היתר פליטה, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו; התקיים דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ו)}}, יראו את מגיש הבקשה כמי שניתנה לו הזדמנות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} היתה הבקשה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה שפעל כדין או שניתן לגביו היתר בניה עד ליום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) והמקום שבו יימצא מקור הפליטה האמור הוא בתחום אזור נפגע זיהום אוויר, לא יחליט הממונה ליתן היתר פליטה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה הבקשה בשלבים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(2)(ב)}}, רשאי הממונה ליתן החלטות ביניים בתום כל שלב משלבי הגשת הבקשה; הוראות סעיף זה יחולו לעניין החלטות ביניים כאמור.

{{ח:סעיף|21|שיתוף הציבור|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בקשה למתן היתר פליטה וכל צרופה שצורפה אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד הגשתם.
{{ח:תתת|(2)}} מידע ופרטים נוספים שהוגשו לממונה לפי דרישתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)(1)}} וחוות דעת שנמסרו לממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ד)}} יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור כאמור לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} בפרסום כאמור בפסקה (1) או (2) יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לשקול לתת היתר פליטה או לתיתו בתנאים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ד) רישה}}, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד; בהודעה שתפורסם כאמור יצוינו הדרכים לעיון במסמכי הבקשה ובטיוטת היתר הפליטה, וכן האופן והמועד שבהם רשאי כל אדם להגיש הערות בקשר לטיוטת היתר הפליטה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} טיוטת היתר הפליטה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב); בפרסום כאמור יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הממונה לא יפרסם פרט שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה וגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימת ידו כי יש בגילויו פגיעה כאמור; על החלטה לעניין אישור גורם ביטחוני בכיר ופרסום מידע כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים, ואולם, הוראת {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|סעיף 11 לחוק האמור}} לעניין אי־גילוי עובדת אי־הפרסום לא תחול.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הודיע מגיש הבקשה, עם הגשתה, כי גילויים של פרטים בבקשה עלול לחשוף סוד מסחרי והצהיר על העובדות המקיימות זאת, רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם ולא להעמיד לעיון הציבור פרטים מהבקשה או מטיוטת היתר הפליטה, שלדעתו העיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור; על החלטה לעניין פרסום מידע כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתתת|(ב)}} לשם בירור טענה לפי פסקת משנה (א) רשאי הממונה להיעזר ביועץ או מומחה, בין אם הוא עובד המדינה ובין אם לאו; הוצאות הממונה לבירור טענה לפי פסקה זו יחולו על מגיש הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב1)}} הודיע מגיש הבקשה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הממונה לפרסם את הבקשה ולהעמידה לעיון הציבור, כאמור בסעיף קטן (א), בלי הפרטים שמגיש הבקשה טען לגביהם כאמור בפסקת משנה (א), עד לקבלת החלטתו בעניין הטענה האמורה, ובלבד שיפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו, ”סוד מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}, ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על בעל מקור הפליטה ועל הסוגים, הכמויות והריכוז של המזהמים הנפלטים או הצפויים להיפלט ממקור הפליטה וקצב פליטתם.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין טיוטת היתר פליטה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} הממונה לא ייתן היתר פליטה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ה) ולאחר שדן בהערות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את מועד מתן היתר הפליטה או לשנות את תנאיו, בהתחשב בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) לא יחולו על מתן היתר פליטה למקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן.

{{ח:סעיף|22|היתר פליטה ותנאיו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להתנות היתר פליטה בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, והכל כדי להבטיח את קיומן של מטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע בהיתר פליטה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערכי הפליטה למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, או אם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה – הוראות אחרות שעניינן הגבלה על פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} ערכי הפליטה המותרים למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, ערכים אחרים או אמצעים טכניים שיש ליישם במקור הפליטה, המבוססים על הטכניקה המיטבית הזמינה כאמור בסעיף קטן (ד), ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה או ערכים או אמצעים כאמור – תנאים אחרים שקביעתם תביא להשגת רמה שווה של הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור, ובכלל זה תנאים לעניין הגבלת פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת חריגות מערכי פליטה, הפסקת חריגות שאירעו ומניעת הישנותן;
{{ח:תתת|(3)}} חובות ניטור פליטה, דיגום ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
{{ח:תתת|(4)}} חובות מסירת מידע לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) וככל שהדבר נדרש כתוצאה מהפעילות המתבצעת במקור הפליטה, יקבע הממונה בהיתר הפליטה, הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מניעה וצמצום של פליטות מזהמים שלא דרך ארובה;
{{ח:תתת|(2)}} מניעה וצמצום של פליטות לא שגרתיות ותקלות, והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(3)}} מגבלות בדבר שימוש בחומרים, לרבות סוגי דלק;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ג)(2)}}, שיינקטו במקרה של התרעה על זיהום אוויר חריג;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים שיש לקיימם לפני תחילת הפעילות נושא היתר הפליטה ולאחר סיומה;
{{ח:תתת|(6)}} מגבלות לגבי התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה מהם, עצירות רגעיות שלהם והפסקת פעילותם;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיגום וניטור האוויר בסביבה, ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
{{ח:תתת|(8)}} תחזוקה נאותה של מקור הפליטה או של כל חלק ממנו.
{{ח:תת|(ד)}} תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי הטכניקה המיטבית הזמינה, בשים לב למאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות הזמינות, בשים לב לבקשת בעל מקור הפליטה, ובהתחשב במאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים וכן ברמת הסיכון של המזהם וקצב הפליטה הצפוי, בהיותו של מקור הפליטה קיים או מתוכנן, ובהיבטי עלות ותועלת, והכול בהתאם להסדר מתוך האסדרה האירופית שיש להתבסס עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}}; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
{{ח:תת|(ה)}} היתר פליטה אינו ניתן להעברה אלא באישור הממונה מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ו)}} נקבעו בחיקוק, לרבות בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, ולמעט תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}, הוראות להסדרת פליטה של מזהמים ממקור הפליטה, לא ייקבעו בהיתר הפליטה הוראות מחמירות מהן, אלא מטעמים מיוחדים שיימסרו לבעל היתר הפליטה.
{{ח:תת|(ז)}} ניתן היתר פליטה, יפורסם נוסחו המלא באתר האינטרנט של המשרד ויעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ובמשרדי בעל היתר הפליטה, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)}}.

{{ח:סעיף|22א|טכניקה חדשנית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לשם ניסוי בהפעלה של טכניקה חדשנית במקור פליטה טעון היתר, רשאי הממונה, בתנאים שיקבע בהיתר הפליטה, לאשר לבעל מקור הפליטה לעשות שימוש באותה טכניקה, גם אם היא טרם התקבלה כטכניקה מיטבית זמינה, והכול לתקופה מוגבלת ובתנאים שיאפשרו לבחון אם הטכניקה החדשנית מספקת הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור להגנה כאמור שמספקת הטכניקה המיטבית הזמינה.
{{ח:תתת|(2)}} תנאים כאמור בפסקה (1) יכללו הוראות הנדרשות להבטחת הבקרה על אופן התקדמות הניסוי ובחינת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה הממונה כי שימוש בטכניקה חדשנית שאישר עלול להביא לפגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות או לבטל את האישור שנתן, ובלבד שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”טכניקה חדשנית“ – טכניקה חדשה שטרם נבחנה בקנה מידה תעשייתי ושהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי מתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עשויה לספק הגנה על הסביבה ובריאות הציבור ברמה גבוהה מזו שמספקות הטכניקות המיטביות הזמינות או לספק הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור בעלות פחותה;
{{ח:תתת|(2)}} יש אפשרות, מבחינה כלכלית, לעשות בה שימוש בקנה מידה תעשייתי.

{{ח:סעיף|22ב|השגה למנהל על תנאי בהיתר פליטה או על סירוב לתת היתר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מקור פליטה רשאי להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום קבלת היתר הפליטה או מיום שנמסרה לו החלטה על שינוי בתנאי היתר הפליטה (בסעיף זה – מועד ההחלטה), השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, בטענה שמתקיים אחד מאלה, בשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)}}, ובלבד שטענותיו בעניין התנאי האמור הוגשו לממונה לפני מועד ההחלטה, או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון לעניין התנאי האמור לפני מועד ההחלטה:
{{ח:תתת|(1)}} יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} יש פער ניכר בין המועד שנקבע בהיתר ליישום התנאי ובין התקופה הדרושה לכך לדעת בעל מקור הפליטה;
{{ח:תתת|(3)}} התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} התנאי שונה באופן ניכר מתנאי באותו עניין שנקבע בהיתר פליטה אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לסרב לתת היתר פליטה, רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה, השגה בכתב על ההחלטה, בטענה שההחלטה ניתנה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיפים 16א}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}} או בלי שנשקלו השיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהשגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ניתן לטעון לעניין הוראות המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} נוכח המנהל כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לדחותה על הסף.
{{ח:תתת|(2)}} נוכח המנהל, כי התקיים תנאי מן התנאים להגשת השגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יבחן אם יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, לפי העניין, בהתאם לשיקולים למתן היתר או לקביעת תנאיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; מצא המנהל, לאחר בחינה כאמור, כי יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, יורה לממונה לעשות כן.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל לא יורה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר חלוף התקופה להגשת הערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ה|בסעיף 22ה(ב)}}, ואם הוגשו הערות כאמור – לאחר שדן בהערות שהוגשו, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ו) סיפה}}.
{{ח:תתת|(4)}} המנהל ימסור למגיש ההשגה את החלטתו המנומקת בהשגה, בכתב, בתוך 60 ימים מיום הגשתה, אולם רשאי הוא, בהודעה בכתב, לדחות את המועד למתן החלטתו ב־30 ימים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.

{{ח:סעיף|22ג|השגה למנהל הכללי של המשרד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת המנהל בהשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(ד)}}, רשאי בעל מקור הפליטה להשיג בכתב לפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה – המנהל הכללי), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה, בטענה שמתקיים, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א) או (ב)}}, אחד מאלה, ובלבד שטענה כאמור נכללה בהשגה לפי אותו סעיף:
{{ח:תתת|(1)}} יש חשש סביר שתנאי ההיתר נושא ההשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א)}} או החלטה על סירוב למתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב(ב)}}, עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור במקור פליטה או את פעילות מקור הפליטה כולו; לעניין זה, ”קו ייצור“ – מיתקן או כמה מיתקנים המשמשים בתהליך ייצור שבסופו מיוצר מוצר;
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר ניתן למקור פליטה שמופעל על ידי בעל מקור פליטה שהוא תשתית לאומית כמפורט להלן לצורך אותה תשתית, או מתבקש לגבי מקור פליטה כאמור, ותנאי ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א)}} או החלטה על סירוב למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(ב)}}, עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקתו או להביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום התשתית:
{{ח:תתתת|(א)}} רכבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} נמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} תחנת כוח;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיתקן להתפלת מים;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדה תעופה;
{{ח:תתתת|(ו)}} מיתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק;
{{ח:תתתת|(ז)}} בית חולים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה למנהל הכללי השגה כאמור בסעיף קטן (א), יקיים המנהל הכללי התייעצות בכתב לגבי קיומה והיקפה של השפעה משקית בקשר להשגה, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לתחום פעילותו של מגיש ההשגה, או – אם הוקמה בחוק רשות האחראית לפי דין לאסדרת תחום הפעילות של מגיש ההשגה – עם ראש הרשות האמורה; אם האחריות לאסדרת תחום הפעילות כאמור אינה נתונה לפי דין בידי שום משרד ממשלתי או רשות כאמור, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות לפי פסקה זו עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תתת|(2)}} לא השיב מנהל כללי של משרד או ראש רשות, או המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, בכתב, על פנייתו של המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה, יראו את חובת ההתייעצות לפי אותה פסקה, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה לאחר שפנה לקיום התייעצות כאמור בפסקה (1) והתקבלה תשובה לפנייתו או שחלף הזמן למתן התשובה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב(ד)}} יחולו על החלטת המנהל הכללי, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22ד|תוקף היתר שהוגשה לגביו השגה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} היה בידי מגיש ההשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|או 22ג}}, ערב החלטת הממונה בבקשה להיתר נושא ההשגה, היתר פליטה, יעמוד ההיתר האמור בתוקף עד למתן החלטה בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|אותם סעיפים}}, ולכל היותר עד תום המועדים הקבועים בחוק לקבלת החלטה בהשגה, לפי העניין, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש ההשגה ביקש כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף אף לפני מתן החלטה בהשגה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, הורה כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף, במלואו, בחלקו, או בשינויים שעליהם יורה, לפני מתן ההחלטה בהשגה; המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, יורה כאמור רק אם נוכח כי ניתן לקיים את ההיתר נושא ההשגה גם בלא קיום התנאי שלגביו הוגשה השגה או סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע את אחד מאלה, והכול בהתחשב בעלות יישום התנאי שלגביו הוגשה ההשגה והמועד שנקבע ליישומו לעומת המועד לקבלת החלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של דרכים חלופיות ליישום התנאי ועלותן:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בבריאות הציבור או בסביבה;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיכון משמעותי לציבור או לסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} חלפו המועדים לקבלת החלטה בהשגה ולא ניתנה החלטה בהשגה, יחול ההיתר נושא ההשגה עם התנאים שנקבעו או ששונו בו.

{{ח:סעיף|22ה|הוראות לעניין הגשת השגה ושיתוף הציבור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|או 22ג}} (בסעיף זה – השגה) תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|אותם סעיפים}}, ולעניין השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א)(1)}} – גם תוצאות בדיקת העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה והתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|באותו סעיף}}, שמסר מגיש ההשגה לממונה, לפני מתן ההיתר; ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) סיפה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת השגה.
{{ח:תת|(ב)}} השגה תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד; כל אדם רשאי להגיש למנהל או למנהל הכללי, לפי העניין, הערות לעניין ההשגה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה, ולעניין הפרסום יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22ו|פרסום ודיווח לכנסת בעניין השגות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות המנהל והמנהל הכללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיפים 22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ו־22ג}} וכן תשובות שניתנו במסגרת התייעצות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(ב)}}, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} השר יגיש לוועדה, לא יאוחר מ־30 באפריל מדי שנה, דיווח על השגות שהוגשו לפי סעיף זה והחלטות שהתקבלו בעניינן בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:סעיף|23|הוראות בעניין תכנון ובניה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“, ”תכנית“, ”תכנית מפורטת“, ”תכנית מתאר ארצית“, ”ועדה מחוזית“, ”יועץ סביבתי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המגיש למוסד תכנון תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור פליטה טעון היתר (בסעיף זה – תכנית למיתקן טעון היתר) או מוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית כאמור, יודיע על כך לממונה בכתב במועד הגשת התכנית או ההחלטה על הכנת התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימליץ למוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית למיתקן טעון היתר, אם לקיים הליך משותף לדיון בתכנית ובבקשה להיתר פליטה, לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – הליך משותף).
{{ח:תת|(ד)}} החליט מוסד התכנון לקיים הליך משותף, יחולו הוראות אלה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} ובחוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש התכנית או בעל מקור פליטה נושא התכנית יגיש בקשה להיתר פליטה, והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, לרבות דרישות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}, יהוו גם הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה בנושא איכות האוויר; מוסד התכנון יהא רשאי לקבוע הנחיות נוספות להכנת התסקיר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יוכן תסקיר השפעה על הסביבה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר; הבקשה להיתר פליטה תהווה את פרק איכות האוויר בתסקיר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת היועץ הסביבתי בעניין פרק איכות האוויר בתסקיר ההשפעה על הסביבה, תכלול את קביעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, בשינויים המחויבים, ותונח בפני מוסד התכנון בתוך שבעה ימים מהמועד הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תכנית למיתקן טעון היתר או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, אלא לאחר שדן בחוות הדעת של היועץ הסביבתי לעניין תסקיר ההשפעה על הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} לא יחולו, ואולם ההודעה על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, תכלול גם את פרטי ההודעה שיש לפרסם בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיף האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד להגשת התנגדות או השגה לתכנית והמועד להגשת הערות לטיוטת היתר הפליטה יהיה לפי המועד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} או בחוק זה, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הדיון הפומבי בהתנגדויות או בהשגות לתכנית ובהערות לטיוטת היתר הפליטה יתקיים במועד אחד; מוסד התכנון יחליט בתכנית והממונה יחליט בבקשה להיתר הפליטה; השר ושר הפנים רשאים לקבוע הוראות בדבר סדרי הדיון בפני מוסד התכנון ובפני הממונה בהתנגדויות או בהשגות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} ובהערות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל עניין אחר שלא נקבעה לגביו הוראה מפורשת בסעיף זה, ימשיכו לחול הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה.
{{ח:תת|(ה)}} החליט מוסד התכנון שלא לקיים הליך משותף, יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לפני שמוסד התכנון יחליט על הפקדת התכנית למיתקן טעון היתר או על העברת תכנית מתאר ארצית למיתקן טעון היתר, לרבות תכנית לתשתיות לאומיות, להערות הוועדות המחוזיות, יציג הממונה למוסד התכנון, בתוך 90 ימים מיום פניית המוסד, חוות דעת בעניינים הנוגעים לחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה על שינוי בקביעתו בעניין מתן היתר פליטה, סירוב ליתן היתר פליטה או שינוי בתנאי היתר פליטה, יביא היועץ הסביבתי את השינוי לידיעת מוסד התכנון הדן בתכנית למיתקן טעון היתר.
{{ח:תת|(ו)}} לא יחליט מוסד תכנון לאשר תכנית למיתקן טעון היתר שהממונה סירב ליתן לגביו היתר פליטה ולא יקבע בתכנית למיתקן טעון היתר שהממונה החליט ליתן לגביו היתר פליטה, הוראות שונות מההוראות שנקבעו בהיתר הפליטה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|24|התניית רישיונות או היתרים לפי חיקוק אחר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר בניה למקור פליטה טעון היתר שלהקמתו נדרש היתר בניה, אלא לאחר הגשת הבקשה להיתר פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.1.2027):}}
{{ח:תתת|(1)}} לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן היתר פליטה למקור פליטה שהוא עסק כאמור בפסקה (1), יראו את הוראות היתר הפליטה כתנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני כאמור או באישור מוקדם הנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} תנאים אחרים בעניינים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן היתר פליטה לפי חוק זה, לא ייקבעו בתכנית פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} הוראות הנוגעות למקור הפליטה האמור, ואם נקבעו הוראות כאמור עובר למתן היתר הפליטה יבואו הוראות היתר הפליטה במקומן, והכל כפי שייקבע בהיתר הפליטה.

{{ח:סעיף|25|תוקף היתר פליטה וחידושו|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} היתר פליטה יינתן לתקופה של שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ־18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום ארבעה חודשים מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} על בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ה) ו־(ו)}}, כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.

{{ח:סעיף|25|תוקף היתר, חידושו וסיום פעילות|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} היתר פליטה יינתן לתקופה של עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ־18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם; אין בהגשת בקשה לקבלת הסבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)(1)}} כדי להביא להארכת התקופה האמורה בתקופות נוספות.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה רשאי, לבקשת מגיש הבקשה להיתר או לחידושו, לתת היתר פליטה לתקופה של חמש שנים או פחות, אם נוכח שהפעילות שלגביה מבוקש ההיתר היא פעילות זמנית מטבעה, או שצפוי שתימשך פחות מחמש שנים, לפי הצהרת מגיש הבקשה; מגיש הבקשה יצרף אסמכתאות לתמיכה בהצהרתו לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ד)}} עעל בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22ו}} בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ה) ו־(ו)}}, כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.
{{ח:תת|(ה)}} פקע תוקפו של היתר פליטה, יפסיק בעל ההיתר את הפעילות לאלתר ויפעל למניעת סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה ממקור הפליטה כל עוד לא פונו ממנו לפי כל דין כל המיתקנים והחומרים שבו; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של בעל ההיתר לפעול לפי התנאים שנקבעו בהיתר הפליטה לעניין חובותיו בסיום הפעילות ולאחריה.

{{ח:סעיף|25א|דרישה להפעלה חריגה של יחידת ייצור חשמל במצב סיכון|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על מצב סיכון“ – החלטה של מנהל המערכת על מצב סיכון, על פי המידע שבידו ובהתאם למסמך מצבי הסיכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה חריגה“ – הפעלת יחידת ייצור מוגבלת לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) או הפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח בעת תקלה לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“, ”רישיון ייצור“, ”תחנת כוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור מוגבלת“ – מקור פליטה, שהוא יחידת ייצור המופעלת מכוח רישיון ייצור אשר בהיתר הפליטה החל לגביה נקבעו תנאים המגבילים את משך הזמן המותר להפעלתה בתקופה מסוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – בעל רישיון לניהול המערכת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מצב סיכון“ – מצב שבו קיים או צפוי להתקיים חשש ממשי לפגיעה, שבשלו עלולה להידרש הפעלה חריגה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך מצבי הסיכון“ – מסמך שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ג) ונמסר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנוהל“ – הנוהל שנקבע לפי סעיף קטן (יג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“ – פגיעה באספקת החשמל לצרכנים עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל או פגיעה בשרידות מערכת החשמל.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מנהל המערכת רשאי, לאחר שמסר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}} את מסמך מצבי הסיכון, לשם מניעת פגיעה –
{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מבעל יחידת ייצור מוגבלת להפעיל את יחידת הייצור מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתה לפי היתר הפליטה (בסעיף זה – דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת); דרש מנהל המערכת כאמור, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור המוגבלת בהתאם לדרישה כהפרת התנאי בהיתר הפליטה לעניין פרק הזמן המותר להפעלתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לדרוש מבעל תחנת כוח להפעיל יחידת ייצור הנמצאת בה שיש בה או באמצעי טיפול בה תקלה, אשר עלולה לגרום לחריגה מערכי הפליטה שנקבעו בהיתר הפליטה החל לגביה (בסעיף זה – דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה); דרישה לפי פסקה זו יכול שתינתן גם לעניין יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה לפי פסקת משנה (א); דרש מנהל המערכת כאמור בפסקת משנה זו, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור בתחנת הכוח שיש בה תקלה, בהתאם לדרישה, כהפרת תנאי היתר הפליטה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תינתן דרישה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מנהל המערכת קיבל החלטה על מצב סיכון; קבלת החלטה על מצב סיכון תיעשה על ידי מנהל המערכת בהקדם האפשרי לאחר המועד שבו צפה את האפשרות להתרחשותו, בהתאם למסמך מצבי הסיכון שמסר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}} לפי הוראות סעיף קטן (ג); מנהל המערכת יתעד ברישומיו את החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, ואת הנימוקים להחלטה אשר יתייחסו למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנהל המערכת יכין מסמך המפרט את סוגי המצבים שבהם יש חשש ממשי לפגיעה שבשלו עלולה להידרש הפעלת יחידות ייצור מוגבלות (בסעיף זה – מסמך מצבי הסיכון).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יקבע במסמך מצבי הסיכון את סוגי מצבי הסיכון ואופן זיהוים, במדדים כמותיים, ואם לא ניתן לקבוע מדדים כמותיים – במדדים איכותניים הכוללים תנאים או נסיבות לזיהוי מצב הסיכון כאמור, וכן יפרט בו שיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על קיומו של מצב סיכון המפורט במסמך ועל משכו הצפוי.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יביא את מסמך מצבי הסיכון שהכין לאישור רשות החשמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}; אישרה רשות החשמל את מסמך מצבי הסיכון, ימסור מנהל המערכת את המסמך לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}}.
{{ח:תתת|(4)}} מסמך מצבי הסיכון שמסר מנהל המערכת לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}} יפורסם באתרי האינטרנט של מנהל המערכת, של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות החשמל.
{{ח:תת|(ד)}} בטרם מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת יבדוק מנהל המערכת, על בסיס המידע שבידו, את החלופות למתן דרישה כאמור, בהתחשב בפרק הזמן העומד לרשותו, ובאפשרויות לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידות ייצור שאינן יחידות ייצור מוגבלות, ובכל מקרה לא ידרוש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת אם מצא שאפשר לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידת ייצור שאינה יחידת ייצור מוגבלת; מנהל המערכת יתעד ברישומיו את בדיקת החלופות שערך לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} בחירת יחידת הייצור המוגבלת בידי מנהל המערכת, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות לעניין הפעלת יחידות הייצור המוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, כפי שנקבע בנוהל.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל המערכת ידווח לממונה על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה על מצב סיכון, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־36 שעות ממועד החלטה;
{{ח:תתת|(2)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן הדרישה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן הדרישה.
{{ח:תת|(ז)}} דיווח על מתן דרישה להפעלה חריגה כאמור בסעיף קטן (ו), יכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הנסיבות שהצדיקו את מתן הדרישה, והנימוקים להחלטה על מצב הסיכון שבשלו ניתנה הדרישה ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, תוך התייחסות למצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה ההחלטה מתוך מסמך מצבי הסיכון;
{{ח:תתת|(2)}} עובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} בדיווח על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת – החלופות שבדק מנהל המערכת, ואם לא צפה את מצב הסיכון 48 שעות מראש – פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש והסבר מדוע לא צפה אותו מראש.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א), לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, על פי המידע שבידו; דרישה כאמור לא תעמוד בתוקפה לפרק זמן העולה על 21 ימים, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון הדורש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת, אחת או יותר, הנמצאת באותה תחנת כוח, צפוי להימשך לתקופה העולה על 21 ימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות, בתוך 21 ימים מתחילת הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, להמשך הפעלתה מעבר ל־21 הימים כאמור, לפרק הזמן שיאשר, בהסתמך על בקשת מנהל המערכת, בהתאם למשכו הצפוי של מצב הסיכון והקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, ולכל היותר – עד קבלת החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת הודיע לבעל היתר הפליטה החל על יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה – בעל יחידת הייצור המוגבלת) כי מצב הסיכון דורש הפעלה של יחידת הייצור בהתאם לאישורו של שר האנרגיה והתשתיות כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} מנהל המערכת הגיש לממונה מסמך המתייחס למצב הסיכון ולצורך המשקי בהמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובעל יחידת הייצור הגיש לממונה בקשה לאישור המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה – בקשה לאישור הפעלה), ואם נדרש – גם בקשה לשינוי היתר הפליטה; מסמך ההתייחסות והבקשה לאישור הפעלה או לשינוי היתר הפליטה יוגשו לממונה עם מתן הדרישה, ואם הדבר אינו אפשרי – מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת ההפעלה, ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד תחילת ההפעלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1) – לעניין יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית – יוגשו הבקשות כאמור באותה פסקת משנה לכל המאוחר בתוך 60 ימים ממועד תחילת ההפעלה; לעניין זה, ”יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית“ – יחידת ייצור מוגבלת שאינה יחידת ייצור במחזור פתוח ואינה יחידת ייצור במחזור משולב;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה רשאי להאריך את המועדים להגשת הבקשות.
{{ח:תתת|(2)}} אישר הממונה את המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה.
{{ח:תתת|(3)}} היה המשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת טעון שינוי בהיתר הפליטה, יגיש בעל יחידת הייצור בקשה לשינוי היתר הפליטה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, לפי העניין, במועדים האמורים בפסקה (1)(ד); לבקשה להיתר פליטה כאמור תצורף חוות דעת של מנהל המערכת לעניין היקף הפעילות הנדרש לעמדתו להפעלת יחידת הייצור בהתחשב בצורך לתת מענה למצבי הסיכון.
{{ח:תתת|(4)}} לא הוגשה בקשה לשינוי ההיתר או לא הוגשה בקשה לאישור הפעלה כאמור בפסקה (1)(ד) במועדים האמורים באותה פסקה, תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
{{ח:תתת|(5)}} סירב הממונה לבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), יקבע בהחלטתו את המועד להפסקת ההפעלה בהתחשב בזמן היערכות סביר לשם מתן מענה למצב הסיכון בנסיבות העניין, ויראו את המועד שקבע כאמור כמועד שבו תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
{{ח:תתת|(6)}} לא החליט הממונה בעניין הבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), רשאי מנהל המערכת, אם נוכח כי נמשך מצב הסיכון, להאריך את תקופת הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובלבד שניתן לכך אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות.
{{ח:תת|(ט)}} בבואו לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ח) ישקול הממונה, בין היתר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההחלטה והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
{{ח:תתת|(2)}} הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} קיומן של תוכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של בעל היתר הפליטה ויכולתו לעמוד בדרישות תוכניות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} הצורך לתת מענה למצב סיכון שהציג לפניו מנהל המערכת.
{{ח:תת|(י)}} בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, הממונה רשאי להורות לבעל יחידת הייצור על הגשת בקשה לשינוי היתר הפליטה, אם נוכח כי ניתנו דרישות להפעלת יחידת הייצור כאמור בסעיף קטן (ח) בנסיבות חוזרות ונשנות.
{{ח:תת|(יא)}} מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ב), לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת התקלה או עד לקבלת החלטת הממונה לגבי המשך הפעלתה, לפי המוקדם; אישר הממונה להמשיך את ההפעלה של תחנת הכוח כאמור, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה; אין באמור כדי לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה ומאפשרים את הפעלת יחידת הייצור בזמן תקלה לזמן ממושך יותר.
{{ח:תת|(יב)}} נתן מנהל המערכת דרישה להפעלה חריגה, יפרסם הודעה לציבור באמצעי תקשורת אלקטרוניים בדבר מתן הדרישה והתקופה הצפויה להפעלה כאמור.
{{ח:תת|(יג)|(1)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} יורה בנוהל בהסכמת מנהל המערכת על הפעולות שמנהל המערכת נדרש לבצע בקשר למתן דרישה להפעלה חריגה, במטרה לצמצם את זיהום האוויר וההשפעה על איכות האוויר הנובעת מההפעלה החריגה, ובכלל זה ייתן הוראות על אופן הליך בחינת חלופות למתן הדרישה להפעלה חריגה וקביעת סדר עדיפות להפעלת יחידות ייצור מוגבלות, ועל רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לפי סעיף זה ושמירת מסמכים.
{{ח:תתת|(2)}} הנוהל ייקבע בשים לב לשמירה על אמינות אספקת החשמל, למגבלות שרידות מערכת החשמל, למידת ההשפעה של היחידות המוגבלות על איכות האוויר והאמצעים למניעת זיהום אוויר המותקנים בהן, ובאופן שלא יהיה בפעולה על פי הוראותיו כדי לגרום פגיעה.
{{ח:תתת|(3)}} במתן דרישה להפעלה חריגה וכן בכל פעולה אחרת לפי סעיף זה יפעל מנהל המערכת בהתאם לנוהל.
{{ח:תתת|(4)}} הנוהל ייקבע עד יום י״ח בכסלו התשפ״ד (1 בדצמבר 2023); הממונה ומנהל המערכת יפרסמו את הנוהל באתרי האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ושל מנהל המערכת.
{{ח:תת|(יד)|(1)}} מנהל המערכת יודיע לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה להפעלה חריגה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון חדל להתקיים או כי אין חשש לקיומה של הפגיעה שבשלו ניתנה הדרישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרישה פקעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ח)(4) או (5) או שחלף פרק הזמן לפי סעיף קטן (ח)(1) רישה, ולא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת לפי סעיף קטן (ח)(1)(ב) או שלא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להארכת תקופת הדרישה להפעלה לפי סעיף קטן (ח)(6).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על ביטול הדרישה או על פקיעתה, כאמור בפסקה (1), תימסר בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך 24 שעות ממועד החלטה או ממועד הפקיעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(טו)}} מנהל המערכת יעביר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל)}}, על פי דרישתו, מידע או מסמכים הנמצאים ברשותו הנוגעים למצב סיכון, אשר דרושים לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל)}} לשם בחינת עמידת מנהל המערכת בהוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(טז)}} מנהל המערכת ידווח לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}}, אחת לשנה עד 31 במרץ, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הערכתו לעניין היקף ההפעלה של יחידות ייצור מוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, הצפוי בשנה העוקבת, והאמצעים שבכוונתו לנקוט לשם צמצום הצורך בהפעלה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים שנקט בשנה שקדמה למועד הדיווח, אם נקט, לצמצום הצורך בהפעלה חריגה בשנים הבאות, והוראות שנכללו בתוכנית הפיתוח שאישרו השרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל}}, בשנת הדיווח, אם אושרה, וכן פעולות שבחן לשם נקיטת אמצעים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל הדרישות לפי סעיף קטן (ב)(1) שנתן בשנה שקדמה למועד הדיווח, לרבות היקף ההפעלה של יחידות הייצור המוגבלות או של יחידות הייצור בתחנות הכוח שיש בהן תקלה והיקף ייצור החשמל שנעשו בהתאם לדרישות כאמור, ביחס להערכה השנתית כאמור בפסקה (1) וביחס להחלטות על מצבי סיכון לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(יז)}} השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|26|שינויים בתנאים בהיתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בכל עת, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, להוסיף על תנאיו של היתר פליטה, לשנותם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ז)}} בסמוך להיתר הפליטה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה באופן מהותי תנאים בהיתר פליטה שעניינם יישום הטכניקה המיטבית הזמינה, אלא אם כן סבר כי קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, או צפויה חריגה כאמור ובמטרה למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, או אם סבר כי השינוי חיוני לקידום מטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}}, או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, לשנות את תנאיו של היתר פליטה, ובכלל זה להוסיף עליהם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ז)}} בסמוך להיתר הפליטה.
{{ח:תת|(א1)}} בקשת בעל היתר פליטה לשינוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ויחולו לעניין הגשתה ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאי בהיתר פליטה אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה, או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או לסביבה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאי בהיתר פליטה לבקשת בעל ההיתר, וכן לערוך, ביוזמתו, שינוי של תנאי כאמור שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישת ניטור או דיגום שיישומה אינו כרוך בהקמת תשתית, או דרישה לדיווח, רישום, שילוט או סימון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}}, או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה אשר צפוי להביא להגדלת פליטת המזהמים ממקור הפליטה או להגדלת ההשפעה השלילית על הסביבה של מקור הפליטה או להגדלת הסיכון לציבור או לסביבה ממנו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), עד תום התקופה שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בקשה שעניינה שינוי כאמור בסעיף קטן (ד) – ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב־75 ימים נוספים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה שעניינה שינוי שאינו שינוי כאמור בפסקה (1) – חודשיים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ו)}} דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף קטן (א1), לא יבואו במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או (2) כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרק הזמן עד להגשת מידע ופרטים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן שניתן לבעל היתר הפליטה כדי לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) – פרק הזמן להגשת הערות הציבור לטיוטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) ולדיון בהן.
{{ח:תת|(ז)}} על שינוי תנאי בהיתר פליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיפים 22ב עד 22ו}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|27|שינוי הפעלה משמעותי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו, לרבות בחומרי גלם שבהם נעשה שימוש במקור הפליטה, שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את פליטת המזהמים ממקור הפליטה לעומת ערכי הפליטה או שיש בו משום סטייה משמעותית מהגבלות אחרות שנקבעו בהיתר הפליטה, ולא יבצע הוספה או הרחבה של מיתקן במקור הפליטה, שאינה הוספה כאמור בסעיף קטן (ג) (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוספה של מקור פליטה טעון היתר למקור פליטה קיים טעונה היתר פליטה למקור הפליטה שהוסף.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה, לרבות הרחבתו, או שינוי באופן הפעלתו של מקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שעלול להגדיל במידה ניכרת את ההשפעות השליליות על הסביבה של מקור הפליטה, כולן או חלקן, או את הסיכון לציבור או לסביבה הנובע ממנו, למעט הוספת מיתקן מהמיתקנים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או פעילות מהפעילויות המפורטות בה (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים הנוגעים לשינוי המבוקש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, כפי שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} בשינויים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22 עד 22ו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוספה של מיתקן מהמיתקנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או של פעילות מהפעילויות כמפורט בה, למקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, טעונה היתר פליטה; ואולם, אם נוכח הממונה כי הוספה כאמור אינה משנה במידה ניכרת את אופי הפעילות או את היקף המיתקנים במקור הפליטה, רשאי הוא לדון בבקשה שעניינה הוספה כאמור כאילו הייתה בקשה לאישור שינוי הפעלה משמעותי.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה בחודשיים נוספים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי לתת לבעל היתר פליטה הוראות לעניין נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי וכן לעניין אופן הערכת ההשפעות על הסביבה של השינוי האמור, ובכלל זה השפעתו על הסיכון לציבור או לסביבה.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף קטן (ו), המנהל רשאי לתת הוראות כאמור באותו סעיף קטן גם לכלל בעלי היתרי הפליטה או לבעלי היתרי פליטה שניתנו לשם עיסוק בסוגי פעילות או מיתקנים מסוימים; הוראות שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל, במשרדי הממונה ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף, ועל כל שינוי בהן, תפורסם ברשומות, והשר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:סעיף|27א|הודעה על שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל היתר פליטה יודיע לממונה על כל שינוי שבכוונתו לבצע במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו לעומת הנתונים שצוינו בבקשה להיתר הפליטה, שאינו שינוי הפעלה משמעותי ושאינו כרוך בשינוי תנאי ההיתר, 45 ימים לפחות לפני ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה כאמור בפסקה (1) יצרף בעל היתר הפליטה פירוט בדבר השינוי המתוכנן, ואם צפוי שינוי בהשפעות על הסביבה של מקור הפליטה עקב אותו שינוי – פירוט ההשפעות הצפויות; ההודעה תכלול תיקון של המידע והמסמכים הנוגעים לעניין אשר הוגשו במסגרת הבקשה להיתר הפליטה.
{{ח:תתת|(3)}} הממונה רשאי לדרוש מבעל היתר הפליטה שהודיע על שינוי לפי סעיף זה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם בחינה של השינוי המתוכנן והשלכותיו.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי שינוי שהודיע עליו בעל היתר הפליטה לפי הוראות סעיף קטן (א), הוא שינוי הפעלה משמעותי, יודיע לבעל היתר הפליטה, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה, כי עליו להגיש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי לפני ביצוע השינוי; הודיע הממונה כאמור, יחולו לעניין השינוי והבקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסר הממונה לבעל היתר פליטה הודעה כאמור באותו סעיף קטן, לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הודעת בעל היתר הפליטה לפי סעיף קטן (א), ועד מועד המסירה של הודעת הממונה טרם ביצע בעל היתר הפליטה את השינוי, הוא לא יבצע את השינוי אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב)}}; ואולם, אם הודעת הממונה נמסרה לבעל היתר הפליטה לאחר שבוצע השינוי, רשאי הממונה לתת לבעל היתר הפליטה הוראות והגבלות שיחולו עד מועד ההחלטה בבקשה לשינוי הפעלה משמעותי.

{{ח:סעיף|28|ביטול היתר פליטה או התלייתו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בכל עת, לבטל היתר פליטה או להתלותו, לאחר שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היתר הפליטה ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפליטה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי היתר הפליטה;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת מקור הפליטה גורמת לחריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפגם שבשלו נדרשו ביטול היתר הפליטה או התלייתו לפי סעיף קטן (א), ניתן לתיקון, לא יבטל הממונה את היתר הפליטה ולא יתלה אותו, אלא לאחר שהודיע לבעל היתר הפליטה על הפגם, ובעל היתר הפליטה לא תיקן את הפגם באופן ובפרק הזמן שקבע הממונה בהודעתו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות שקיבל הממונה לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|29|סייג לתחולה על מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, רשאים, לאחר התייעצות עם השר ולתקופה קצובה שעליה יורו ואשר לא תעלה על פרק הזמן הנדרש להשלמת פעילות ביטחונית חיונית, להתיר לגבי מקור פליטה טעון היתר המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת מקור הפליטה ללא היתר ובלבד שבקשה למתן היתר פליטה תוגש בלא דיחוי; ניתן היתר לפי פסקה זו לא תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} למשך תקופת תוקפו.
{{ח:תתת|(2)}} סטייה מתנאי שנקבע בהיתר פליטה;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה ובלבד שבקשה לאישור כאמור תוגש בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים בכל פעם.
{{ח:תת|(ג)}} פעילות ביטחונית חיונית שניתן לגביה היתר כאמור בסעיף קטן (א), תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבע כל אחד מגופי מערכת הביטחון, בהתייעצות עם הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”פעילות ביטחונית חיונית“ – פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“, שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|29א|בקשה להיתר פליטה אחוד, מתן ההיתר ותנאיו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מקור פליטה טעון היתר, שהפעילות שהוא מבקש לבצע במקור הפליטה, כולה או חלקה, טעונה, נוסף על היתר פליטה, גם היתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} (להלן – היתר רעלים), או שנדרש לגביה אישור מאת נותן האישור לשם מתן רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, יגיש לממונה, לפי הוראות סעיף זה, בקשה להיתר פליטה אחוד; בחוק זה, ”היתר פליטה אחוד“ – היתר הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן זה}}, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ח|ופרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק י|ו־י׳}} לעניין היתר פליטה, ובכלל זה בקשה להיתר פליטה, מתן היתר פליטה ותנאיו, ובעל היתר פליטה, יחולו לעניין היתר פליטה שהוא היתר פליטה אחוד, בקשה להיתר כאמור, מתן היתר כאמור ותנאיו, ובעל היתר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו הוראות לעניין היתר כאמור המתייחסות לזיהום האוויר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או לחריגה מערכי סביבה או מערכי ייחוס, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, כמתייחסות לזיהום או לסיכון של הסביבה, לרבות בשל עיסוק בחומר מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}} ולרבות גרימת מפגעים או מטרדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(2)}} יראו כמזהם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, גם חומר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (2) לאותה הגדרה}}, שנוכחותו בסביבה או בנכס גורמת או עלולה לגרום לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה}};
{{ח:תתת|(3)}} יראו הוראות כאמור לעניין פליטה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, גם כהוראות לעניין פליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}, לרבות העברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|בחוק האמור}} ולרבות פעולה הגורמת למפגע או למטרד;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול, נוסף על המידע והפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}}, בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), מידע ופרטים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק החומרים המסוכנים}} ומידע ופרטים מהסוגים המפורטים לפי אותם סעיפים, בשינויים המחויבים, שעניינם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}, הנוגעים למקור הפליטה נושא הבקשה;
{{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, נוסף על התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), יכללו התנאים שהממונה רשאי לקבוע כתנאים למתן היתר פליטה אחוד או כתנאים בהיתר כאמור, תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 3ד|סעיף 3ד}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 3טז|או 3טז לחוק החומרים המסוכנים}} או תנאים לפי אותם סעיפים ודרישות מתאימות להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל מקור פליטה שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו יגיש בקשה להיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף זה ולא יגיש בקשה להיתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} לעניין פעילות בלא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו לא יחולו על פעילות הטעונה היתר פליטה אחוד לפי סעיף זה; הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} שאינן הוראות כאמור יוסיפו לחול על הפעילות האמורה.

{{ח:סעיף|29ב|התניית רישיון או היתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה אחוד.

{{ח:סעיף|29ג|תוצאות קבלת היתר פליטה אחוד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לבעל מקור פליטה היתר פליטה אחוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף 29א}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא יידרש בעל מקור הפליטה להיתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} לגבי הפעילות נושא היתר הפליטה האחוד;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את היתר הפליטה האחוד ותנאיו כאישור למתן רישיון או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} (בסעיף זה – רישיון עסק) ותנאים שנקבעו לגביו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} לעניין המטרה האמורה ולא ייקבעו לגבי רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|אותו חוק}}, לגבי אותו עסק, תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לא יחולו לעניין היתר פליטה אחוד, שרואים אותו לפי אותו סעיף קטן כאישור כאמור בו, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19ב|ו־19ב לחוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19א|בסעיף 19א לאותו חוק}}, גם לעניין אכיפת תנאיו של היתר פליטה אחוד;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28|סעיף 28(א)(2) לאותו חוק}}, גם לעניין היתר כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28ב|סעיף 28ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן לגבי מקור פליטה היתר פליטה אחוד, ונעשה שינוי במקור הפליטה באופן שהוא אינו טעון עוד היתר פליטה, ימשיך ההיתר לעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי הממונה או שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות שנדרש לביצועה היתר רעלים – ניתן היתר רעלים לגבי הפעילות;
{{ח:תת|(2)}} לעניין פעילות שלא נדרש לביצועה היתר פליטה או היתר רעלים, אשר מתקיימת בעסק שנדרש לגביו אישור השר לשם מתן רישיון עסק – ניתן אישור מאת נותן האישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ונקבעו תנאים ברישיון העסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר}}

{{ח:סעיף|30|אגרות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מימון פעולות המשרד לשם קיום הוראות לפי חוק זה ואכיפתן ולשם הפעלת המערך הארצי, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע, אגרה בעד הגשת בקשות או השגות ובעד קבלת היתרים או אישורים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (אגרות)|תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|31|היטל על פליטת מזהמים לאוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל מקור פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה; שיעור ההיטל ייקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג המזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, בכמותם או במידת השפעתם על הסביבה, וכן רשאי השר לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה, אשר ייקבע בהתחשב, בין השאר, באגרות ובמסים אחרים המשולמים לפי כל דין, ישירות או בעקיפין, בשל פליטה של מזהמים ממקור פליטה, וכן הוראות בדבר החזר היטל שנגבה או מתן תשלום בשל התייעלות או הפחתה של פליטת מזהמים לאוויר.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום היטל לפי הוראות סעיף זה, יהיה תנאי לתוקפו של היתר פליטה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בתקנות שייקבעו לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, לעניין אגרות בעד ניטור פליטה או ניטור האוויר, ואולם בקביעת היטל לפי סעיף זה, יביא השר בחשבון, בין השאר, אגרות שנקבעו בחוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} על גביית היטל לפי סעיף זה יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027, כותרת {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|הסימן}} תהיה: ”מקורות פליטה נייחים שאינם טעוני היתר החייבים ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}“)}}

{{ח:סעיף|32|כללים ואמות מידה לאישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, יקבע כללים ואמות מידה שלפיהם יפעל נותן האישור בבואו ליתן אישור או להתנות תנאים לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שנמצא או מופעל בו מקור פליטה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: שאינו טעון היתר)}}, לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר, לרבות קביעת ערכי פליטה; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)(2) עד (4) ו־(ג)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} כללים ואמת מידה שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, להמלצות ולהנחיות שפרסמו האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה־OECD) ולתנאי מדינת ישראל, בעניינים אלה, והכל כדי להגשים את מטרותיו של חוק זה בדרך מיטבית.
{{ח:תת|(ג)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה, והכל בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.

{{ח:סעיף|33|תנאים למתן אישור לעסק החייב ברישוי}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לשקול מתן אישור או להתנותו בתנאים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, יביא נותן האישור בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נותן האישור רשאי לקבוע תנאים משלימים למתן האישור לעסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, נוסף על התנאים שנקבעו לפי הוראות חוק זה, ורשאי הוא לקבוע תנאים מחמירים מהם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, והכל בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן אישור לעסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, יפורסמו תנאיו באתר האינטרנט של המשרד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|34|תנאים בטרם מתן רישוי}}
{{ח:תת|(א)}} נותן האישור רשאי ליתן לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שנמצא או מופעל בו מקור פליטה, הוראות אף בטרם ניתן לו רישיון או היתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שניתנו לו הוראות לפי סעיף קטן (א) חייב לקיימן כאילו היו תנאים ברישיון או בהיתר זמני שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ויראו הפרה של הוראות כאמור כהפרת תנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין במתן הוראות לפי סעיף זה כדי לפטור אדם מקיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, כולן או חלקן.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מקורות פליטה ניידים}}

{{ח:סעיף|35|הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים, לרבות הוראות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטת מזהמים, רישום תוצאותיהן ודיווח עליהן; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה ניידים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בינלאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכי פליטה ממקורות פליטה ניידים הנהוגים במדינות מפותחות בעולם, ולהמלצות והנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון התקנות לעניין פליטת מזהמים ממקורות פליטה ניידים.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} תקנות הנוגעות לכלי טיס צבאי, כלי שיט של צבא הגנה לישראל ולרכב מבצעי יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הביטחון; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס צבאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבצעי“ – רכב מנועי של צבא הגנה לישראל, שהשר, באישור הוועדה, קבע כי הוא רכב מבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} תקנות הנוגעות לכלי טיס ולכלי שיט של משטרת ישראל יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} תקנות הנוגעות למקורות פליטה ניידים שפעילותם אינה בתחום האחריות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יותקנו לאחר התייעצות עם השר שפעילות מקור הפליטה כאמור היא בתחום האחריות של משרדו.
{{ח:תת|(ה)}} השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, להוסיף מקורות פליטה ניידים {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|36|הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה ניידים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר מקור פליטה נייד, ימכרנו, ייבאו או ישווקו;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל מקור פליטה נייד או ישתמש בו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה של מקור פליטה נייד שלא מתקיימות לגביו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, אם המכירה היא שלא דרך עיסוק או לשם גריטתו או מיחזור חומריו בלבד.

{{ח:סעיף|37|הוראות לגבי רכב מנועי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, לא יירשם רכב מנועי, לא יינתן לו רישיון ולא יחודש רישיונו, על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, אלא אם כן הוא עומד בהוראות שנקבעו לפי חוק זה; בבדיקת רכב מנועי לצורך רישומו, קבלת רישיון רכב או חידושו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} (בסעיף זה – בדיקת רכב מנועי) תימדד ותירשם הפליטה מהרכב לעומת ערכי הפליטה; השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע את הדרכים לביצוע בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ועם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע כללים לדירוג וסימון רכב מנועי לסוגיו, בהתאם להשפעה הצפויה עקב השימוש בו על זיהום האוויר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|38|גילוי נתונים בפרסומת בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – פרסומת בכתב, בדפוס, או באמצעים אלקטרוניים חזותיים המיועדת או הזמינה לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב חדש“ – רכב מנועי שטרם נרשם או טרם ניתן עליו רישיון רכב לראשונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – רכב מנועי, לרבות רכב מסחרי, רכב עבודה ואופנוע כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 קילוגרמים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם המוכר או משווק רכב חדש דרך עיסוק, פרסומת לרכב חדש, אלא אם כן מופיעה בגוף הפרסומת מודעה שבה יפורטו –
{{ח:תתת|(1)}} דרגת זיהום האוויר, בהתבסס על פליטת המזהמים של הרכב נושא הפרסומת בשעת פעולתו, ככל שהם נוגעים לסוג הרכב נושא הפרסומת כפי שקבע השר, לפי יחידות המדידה המקובלות של כל מזהם; בפסקה זו, ”מזהם“ – כל אחד מאלה: פחמן דו־חמצני (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;), פחמן חד־חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;), פחמימנים (HC), חלקיקים נשימים (PM), וכל מזהם אחר שקבע השר לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים על צריכת האנרגיה של הרכב, לפי יחידות מדידה תקניות המקובלות בישראל לכל סוג של מקור אנרגיה.
{{ח:תת|(ג)}} נעשתה פרסומת לרכב חדש, רואים אותה כאילו עשאה היצרן, ואם הרכב מיובא – היבואן, או נעשתה לפי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת, ובלבד שלא יראו בפרסומת שמקורה מחוץ לישראל כפרסומת אסורה לפי הוראות חוק זה, אם מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, לפי העניין, עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} בעסק שבו נמכר או משווק רכב חדש, תוצג במקום בולט ובצבע ובגודל ברורים לעין, הודעה הכוללת את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} מודעה כאמור בסעיף קטן (ב), בפרסומת תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בכתב או בדפוס – בגודל של 7% לפחות משטח הפרסום הכולל של הפרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} בשידורי טלווזיה במסגרת שידורים המוסדרים לפי כל דין – בצבע ובגודל ברורים לעין, לפי כללים שקבע הגוף המפקח על אותם שידורים (בסעיף זה – גוף מפקח);
{{ח:תתת|(3)}} באמצעי אלקטרוני חזותי אחר – באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע ובגודל ברורים לעין;
{{ח:תתת|(4)}} במודעה כאמור בפסקאות (2) ו־(3), ניתן שלא לכלול את הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מצוינת בה כתובת אתר אינטרנט של המפרסם שבו יפורסמו הפרטים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלולים בה צבע או סימן המציינים את דרגת הזיהום של הרכב נושא הפרסומת, כפי שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגות הזיהום ודרך הצגתן לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד), ובכלל זה הצבע או הסימן שיסמנו את דרגות הזיהום במודעה;
{{ח:תתת|(2)}} יחידות המדידה התקניות שעל פיהן יפורסם המידע האמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד);
{{ח:תתת|(3)}} גודל המודעה, מיקומה, צורתה וצבעה, וכן גודל האותיות במודעה וצורתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים נוספים על הפרטים שבסעיף קטן (ב) שיש לכלול בפרסומת לרכב מנועי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת)|תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} גוף מפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, התואמים את ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דלק}}

{{ח:סעיף|39|הוראות לגבי דלק}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, יקבע הוראות לגבי תכונות, מרכיבים ואיכות של סוגי דלק ותוספי דלק כדי להפחית, ככל הניתן, פליטת מזהמים כתוצאה מצריכת דלק או תוספי דלק, ולמנוע פגיעה ביעילות ובתפקוד של מיתקן או מערכת שנועדו לצמצם פליטת מזהמים ממקור פליטה העושה שימוש בדלק או בתוספי דלק; ואולם, הוראות כאמור לעניין דלק שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1960}}, ייקבעו על ידי השר ושר התשתיות הלאומיות יחד, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש)|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגים של דלק או תוספי דלק או בעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן ובשים לב, בין השאר לנהוג במדינות מפותחות בעולם.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על כל תקן רשמי שנקבע לסוגי דלק ולתוספי דלק, ככל שנקבע; לעניין זה, ”תקן רשמי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}}, לעניין מקורות פליטה.

{{ח:סעיף|40|הגבלות ואיסורים לגבי דלק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} ייצר דלק או תוספי דלק, ימכרם, ייבאם או ישווקם;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או ישתמש בדלק ובתוספי דלק בקשר למקור פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על דלק ותוספי דלק שאינם מיועדים לשימוש בישראל לצורך הפקת אנרגיה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות למקורות פליטה}}

{{ח:סעיף|41|הוראות נוספות לעניין מקורות פליטה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי ליתן לאדם או לגוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, שהוא בעל מקור פליטה, הוראות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה ולשם קידום מטרות חוק זה, לרבות הוראות בכל עניין שניתן לקבוע לגביו תנאים בהיתר פליטה למקור פליטה טעון היתר.
{{ח:תת|(ב)}} במתן הוראות לפי סעיף קטן (א), יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את העניינים והשיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות שנקבעו בחיקוק החלות על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳ עד ו׳}}, לעניין מקורות פליטה.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: פיקוח}}

{{ח:סעיף|42|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|43|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס, לכלי שיט או לרכב מנועי, ובלבד שלא ייכנס –
{{ח:תתתת|(א)}} למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, לבית סוהר או למקום המוחזק על ידי משטרת ישראל – כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הממונה או המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעת מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר}}

{{ח:סעיף|45|צו מינהלי למניעה או לצמצום של זיהום האוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה כי נגרם זיהום האוויר, במעשה או במחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, לרבות בניגוד לתנאי היתר, או כי קיים יסוד סביר להניח שייגרם זיהום אוויר כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות, בכתב, על מי שגרם זיהום אוויר כאמור או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לזיהום האוויר, להימנע מעשיית הפעולה או לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתו או לצמצומו של זיהום האוויר שנגרם או שעלול להיגרם או להחזרת המצב לקדמותו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(א)(4)}}, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} צו שניתן לפי סעיף זה יומצא למי שהצו ניתן כלפיו או למחזיק של מקור הפליטה בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה, יוצג הצו במקום שעליו הוא חל.

{{ח:סעיף|46|צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יורה, בצו, על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לאלתר, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן צו למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} מאותו מקור פליטה, ומי שניתן כלפיו הצו לא מילא אחר הוראותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מקור הפליטה הוא מקור פליטה טעון היתר ולא ניתן לגביו היתר פליטה, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} או שבוצע בו שינוי הפעלה משמעותי בלי שניתן לכך אישור מאת הממונה מראש ובכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה נוכח, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, כי קיים חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל השימוש במקור הפליטה;
{{ח:תתת|(4)}} השימוש במקור הפליטה נעשה תוך הפרה מתמשכת או חוזרת ונשנית של הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על ביצוע צו לפי הוראות סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב) עד (ד)}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שלושים הימים רשאי הממונה, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי שבשלו ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופה נוספת של שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.

{{ח:סעיף|46א|פרסום צו מינהלי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46}}, יפרסמו נותן הצו באתר האינטרנט של המשרד, אולם בפרסום כאמור לא יפרסם נותן הצו פרטים שהם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם מידע הכלול בצו אם לדעתו הוא עלול לחשוף סוד מסחרי; בסעיף זה, ”סוד מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}, ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על מי שהצו הופנה כלפיו, מידע על חומרים שנפלטו, נשפכו, סולקו או הושלכו לסביבה ותוצאות של מדידה שנערכה שלא ברשות היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה החלטה של בית המשפט להתליית צו שפורסם כאמור בסעיף קטן (א), לביטולו או לשינויו, יציין זאת נותן הצו לצד הצו המינהלי שפורסם כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|47|בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46}}, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|48|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה או תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}} (בסעיף זה – תובע), להורות על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לתקופה שיורה, אם התקיימו הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}} או שהשימוש הנעשה בו מהווה עבירה אחרת לפי הוראות חוק זה, וכן רשאי הוא להורות על הגבלת השימוש במקום אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה לפי חוק זה אם לא יינתן הצו (בסעיף זה – צו הגבלה שיפוטי).
{{ח:תתת|(2)}} בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות באמצעות מקור הפליטה, את ידיעת בעל מקור הפליטה או המחזיק בו על ביצוע עבירה באמצעות מקור הפליטה או על הכוונה לבצע עבירה כאמור ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת הממונה או תובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על ביצוע צו הגבלה שיפוטי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|49|בדיקת רכב מנועי והודעת אי־&lt;wbr&gt;שימוש|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח או מפקח הגנת הסביבה (בסעיף זה – מפקח) ושוטר רשאים לעכב רכב מנועי לצורך בדיקת זיהום האוויר הנפלט ממנו (בסעיף זה – בדיקה ראשונית) ולבצע בו בדיקה כאמור, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח ייערך במקום ובדרך שתואמו עם משטרת ישראל; בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”בדיקה“ – בדיקה באמצעות מכשיר, כפי שקבע השר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד, בעקבות הבדיקה הראשונית, לביצוע עבירה לפי חוק זה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי מפקח או שוטר לעכב את הרכב לבדיקה נוספת, ובלבד שבדיקה נוספת תבוצע במהירות האפשרית.
{{ח:תת|(ג)}} מצא מפקח או שוטר בבדיקה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), כי הרכב מזהם את האוויר במידה העולה על המותר, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו עד לתיקון הליקוי (בסעיף זה – הודעת אי־שימוש) וליטול את רישיון הרכב; בהודעת אי־שימוש יפורטו הליקויים שנמצאו בבדיקה, וכן החובה למסור את הרכב לבדיקה לאחר תיקון הליקוי במקום ובמועד שייקבעו, לפי העניין; מסר מפקח או שוטר הודעת אי־שימוש יודיע על כך לרשות הרישוי; העתק מהודעת אי־שימוש יישלח לבעל הרכב אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת אי־השימוש; הממונה, בתיאום עם רשות הרישוי ועם ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל, יקבע נהלים לעניין מסירת הודעות ונטילת רישיון כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה הודעת אי־שימוש ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רישיון הרכב למי שנקבע בהודעת אי־השימוש ובמועד שנקבע בה.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הודעת אי־שימוש, לא ישתמש אדם ברכב שלגביו נמסרה ההודעה אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי ובדיקתו לאחר מכן על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, במקום ובמועד שנקבעו בהודעה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} נוכחה רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, על פי בדיקה לפי סעיף קטן (ה), כי הליקויים שפורטו בהודעת אי־שימוש תוקנו, תבטל את ההודעה ותחזיר את רישיון הרכב.
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי לא תחדש את רישיון הרכב ולא תיתן כפל רישיון, כל עוד לא נמסרה לה הודעה על כך שהרכב נבדק ונמצא תקין, או על תיקון הליקוי שפורט בהודעת אי־השימוש, לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעשה מפקח שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עבר הכשרה נוספת, לעניין דרך הפעלת הסמכויות על פי סעיף זה, כפי שהורו השר לביטחון הפנים והשר וזאת מלבד הכשרתו כמפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הגנת הסביבה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}} או {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הסביבה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ח)}} מפקח או שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} לעצור את רכבו;
{{ח:תתת|(2)}} להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} למסור לו את רישיון הרכב.
{{ח:תת|(ט)}} מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי רכב הנהוג בידי חייל, שוטר או סוהר וכן בידי ממונה ביטחון או מאבטח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, בעת פעילות מבצעית.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} היה לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}} יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}}, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
{{ח:תת|(3)}} זכותו של המפר לטעון טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.

{{ח:סעיף|51|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}}, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|52|דרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}}, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(א)}} והמועד לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|53|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי יהיה 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש״ח)}}, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 800,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 1,018,500 ש״ח)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי־הכנת תכנית פעולה או אי־ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} התקנה, הפעלה או החזקה של מקור פליטה טעון היתר או שימוש בו, או הרשאה לאחר לעשות כן, בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} או מבצע שינוי כאמור בניגוד לתנאי האישור; ואולם לא יוטל עיצום כספי בשל ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלי אישור הממונה אלא אם כן נקבעו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ה)}}, ניתנה למפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ו)}}, או שחלה על המפר הוראה שנתן המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ז)}}, ולפי אותן תקנות או הוראות השינוי שביצע המפר הוא שינוי הפעלה משמעותי;
{{ח:תתת|(4)}} אי־קיום הוראה שניתנה לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יהיה 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 263,400 ש״ח)}}, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש״ח)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי־קיום הוראות לגבי הקמה או הפעלה של תחנת ניטור אוויר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־קיום הוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} ייצור, ייבוא או שיווק של מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הפעלה של מקור פליטה נייח או שימוש בו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} אי־ביצוע ניטור או דיגום או אי־מסירת נתוני הניטור או הדיגום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(6)}} אי־קיום תנאי ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(7)}} ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפעלת מקור פליטה נייד או שימוש בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(2)}};
{{ח:תתת|(9)}} ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של דלק או תוסף דלק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1)}};
{{ח:תתת|(10)}} הפעלת מקור פליטה באמצעות דלק או תוסף דלק או שימוש בדלק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום העיצום הכספי יהיה 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 131,700 ש״ח)}}, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 363,400 {{מוקטן|[צ״ל: 263,400]}} ש״ח)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי־ניהול רישום או אי־דיווח לממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} אי־מתן הודעה מראש לממונה על שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־קיום הוראות לעניין בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}, על ידי מי שרשות הרישוי הסמיכה לכך;
{{ח:תתת|(3)}} אי־קיום הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ד)}} סכום העיצום הכספי יהיה 492,800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה, בידי מנהל המערכת:
{{ח:תתת|(1)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(1)}} – אם מצב הסיכון מבוסס על מדד כמותי – בלא שהתקיים המדד הכמותי לקביעת מצב הסיכון, ואם מצב הסיכון מבוסס על מדד איכותני – בלא שהציג בכתב כי התקיימו התנאים או הנסיבות לקביעת מצב הסיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בלי שבדק חלופות למתן הדרישה, כאשר הוא החליט על מצב הסיכון 48 שעות מראש לפחות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שנבחרה מבין יחידות הייצור המוגבלות שיש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, שלא לפי סדר העדיפות שנקבע בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יג)}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ה)}};
{{ח:תתת|(4)}} אי־מסירת הודעה לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בתוך 24 שעות מהמועד שבו מצב הסיכון חדל להתקיים או ממועד הפקיעה, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} סכום העיצום הכספי יהיה 246,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה בידי מנהל המערכת:
{{ח:תתת|(1)}} אי־תיעוד ברישומיו של החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי או של הנימוקים להחלטה הכוללים התייחסות למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־תיעוד ברישומיו של בדיקת החלופות להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שערך בטרם מתן דרישה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} אי־מסירת דיווח לממונה על החלטה על מצב סיכון, בתוך 36 שעות ממועד ההחלטה, אי־מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בתוך 24 שעות ממועד מתן הדרישה, או אי־מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בתוך 12 שעות ממועד מתן הדרישה, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ו)}}, או אי־הכללת פרט מהותי מתוך המידע הנדרש בדיווח כאמור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א(ז)}};
{{ח:תתת|(4)}} מסירת מידע לא נכון בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ז)}};
{{ח:תתת|(5)}} אי־העברה לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל)}} של מסמך שדרש ממנהל המערכת לשם בחינת עמידתו בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}}, אשר בהתאם לנוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יג)}} על מנהל המערכת לשמור אותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(טו)}};
{{ח:תתת|(6)}} אי־מסירת דיווח שנתי לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: למנהל)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(טז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת“, ”דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה“, ”החלטה על מצב סיכון“, ”הפעלה חריגה“, ”מנהל המערכת“, ”מסמך מצבי הסיכון“ ו”מצב סיכון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרט מהותי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה החלטה על מצב סיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון ועובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(2)}} משכו הצפוי של מצב הסיכון על פי ההחלטה על מצב סיכון;
{{ח:תתתת|(3)}} החלופות למתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שבדק מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ד)}};
{{ח:תתתת|(4)}} אם לא צפה מנהל המערכת את מצב הסיכון 48 שעות מראש – פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש, והסבר מדוע לא צפה אותו מראש;
{{ח:תתתת|(5)}} פרט מהותי אחר שנקבע בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יג)}}.

{{ח:סעיף|54|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|55|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.

{{ח:סעיף|56|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}}.

{{ח:סעיף|57|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע בכ״ח בסיוון התשס״ח (1 ביולי 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|58|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|59|עתירה|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|60|פרסום|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, יורה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|61|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|61א|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}, או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|62|ערובה זמנית ועיכוב כלי שיט מזהם|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} התבצעה הפרה של הוראה מההוראות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} בכלי שיט או בקשר אליו, יהיה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} רשאי להטיל על המפר להפקיד ערובה זמנית כפי שיקבע, עד להחלטה בעניין העיצום הכספי או עד תשלום העיצום הכספי, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} יקבע את גובה הערובה הזמנית ומשך הזמן שעליה להיות בתוקף ויודיע על כך למפר עם משלוח ההודעה על כוונת החיוב; הערובה תהיה בגובה העיצום הכספי שצוין בהודעה על כוונת החיוב.
{{ח:תת|(ג)}} נשלחה הודעה לפי סעיף קטן (ב) לגבי כלי שיט, יורה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027: המנהל)}} למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו להפעיל את סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שלא להרשות לכלי השיט, שבו או בקשר אליו, הופרה ההוראה, לצאת מתחום הנמל כל עוד לא הופקדה הערובה או שולם העיצום הכספי, לפי המוקדם מביניהם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|63|עונשין|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – קנס פי שישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תתת|(1)}} גורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} אינו מקיים הוראות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתקין, מחזיק, או מפעיל מקור פליטה טעון היתר או משתמש בו בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} מבצע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} מבצע שינוי במקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שהוא שינוי הפעלה משמעותי, בלי קבלת אישור הממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(5)}} מייצר, מייבא, משווק או מוכר דלק או תוסף דלק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1)}};
{{ח:תתת|(6)}} אינו מקיים הוראה שניתנה לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, למעט חובה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}};
{{ח:תתת|(7)}} אינו מקיים הוראות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 67|או 67}}, או בהודעת אי־שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או משווק מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל מקור פליטה נייח או משתמש בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא, מוכר או משווק מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} מפעיל מקור פליטה נייד או משתמש בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} מפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או משתמש בדלק או בתוסף דלק בקשר למקור פליטה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} מפריע לממונה או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה או אינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חוק זה למסור נתונים, ידיעות או מסמכים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תתת|(1)}} אינו מבצע ניטור או דיגום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} אינו מנהל רישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} מבצע שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו בלי שהודיע על כך לממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א}};
{{ח:תתת|(3)}} אינו מקיים הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, או עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) במקור פליטה הטעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} עבירה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב)(1) עד (4), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} עבירה לפי סעיפים קטנים (א), למעט פסקה (4) שבו, (ב)(1) עד (4) ו־(ג), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|64|אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור לעניין עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)}}.

{{ח:סעיף|65|סמכויות בית משפט|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, לרבות פעילות בלא היתר או בניגוד לתנאיו, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, לרבות צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} {{ח:פנימי|סעיף 48|או 48}}, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מביצוע העבירה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ב)}} על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כג|סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות עליו לתקן או לשקם כל פגיעה שגרם לסביבה או לתקן או לשקם מפגע סביבתי אחר כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה או לשיקום הסביבה, כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שיראה לו בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|66|הוראה לעניין כלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בעבירה לפי חוק זה בשל עבירה שבוצעה בכלי שיט או בקשר אליו, רשאי מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו, בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שלא להרשות לכלי השיט לצאת מתחום הנמל כל עוד לא נמסרה למנהל הנמל ערובה לתשלום הקנס במקרה של הרשעה בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע הוראות בעניין סכום הערובה, צורתה, תקופתה, תנאיה ודרכי גבייתה.

{{ח:סעיף|67|צו שיפוטי לאיסור שימוש ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה בקשר לרכב מנועי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבקשר אליו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על 120 ימים, ועל מקום העמדת הרכב במהלך תקופת איסור השימוש (בסעיף זה – צו איסור שימוש).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש לפני שניתנה לבעל הרכב המנועי הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין איסור השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו איסור שימוש, לא ישתמש אדם ברכב מנועי שלגביו ניתן הצו אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי, במקומות ובמועדים שצוינו בצו, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר אישור בכתב מהממונה או מי מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ג|סעיפים 57ג(ד) ו־(ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|57ד}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ה|57ה}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|57ו}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ז|ו־57ז לפקודת התעבורה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין צו איסור שימוש והערעור עליו.

{{ח:סעיף|68|שיעורי קנסות}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}}, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}} לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69|קובלנה}}
{{ח:תת|(א)}} על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי}}:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מהגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#תוספת|בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, בתוך שישים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תביעות אזרחיות}}

{{ח:סעיף|70|עוולה בנזיקין}}
{{ח:ת}} מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, הם עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|71|גופים שעניינם בשמירת איכות הסביבה}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי גוף שזכאי להגיש תובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}, ובלבד שאם עילת התביעה היא מעשה או מחדל שגרמו נזק לאדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה רשאי בית המשפט לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

{{ח:סעיף|72|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:ת}} נעשתה עוולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70}} על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|73|חזקה לעניין מקרקעין}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה ממקרקעין, רואים את המחזיק במקרקעין או מי שהמקרקעין נתונים לשליטתו או לפיקוחו כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן למניעת ביצועו.

{{ח:סעיף|74|חזקה לעניין רכב מנועי, כלי שיט וכלי טיס}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה מרכב מנועי, מכלי שיט או מכלי טיס, רואים את בעל הרכב, כלי השיט או כלי הטיס, לפי העניין, כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח שהרכב, כלי השיט או כלי הטיס נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

{{ח:סעיף|75|ייעוד כספים}}
{{ח:ת}} אגרה, היטל, עיצום כספי או קנס שהוטלו לפי חוק זה יועברו לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות המכס}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו ייבוא בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40(א)(1)}} כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39}}, לעניין ייבוא, יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר.

{{ח:סעיף|78|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין.

{{ח:סעיף|79|תחולה על עובדים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד לזיהום אוויר במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|80|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות לפי חוק זה יחולו גם על המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, רשאי להורות, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו על פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“ או בידי משטרת ישראל, שהשר קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שנה, ורשאי השר, אם נוכח כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות האמורה, להאריך את תוקפו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנה; חדלו להתקיים הנסיבות בשלן ניתן הצו, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו.
{{ח:תת|(ד)}} פעילות שניתן לגביה צו כאמור בסעיף זה תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבעו כל אחד מגופי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, לפי העניין, בהתייעצות עם הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} צו לפי סעיף זה והודעה על פקיעת תוקפו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות, אלא אם כן קבע השר מטעמים של ביטחון המדינה שלא לפרסמם, כולם או חלקם.

{{ח:סעיף|81|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|82|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.}}

{{ח:סעיף|83|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|84|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|בחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|85|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|86|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|87|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|88|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|89|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|90|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|92|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|93|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) (בחוק זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|94|תקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א)}} יותקנו עד יום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010); עד למועד האמור יובאו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} לאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|95|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} על פי רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, או צו שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 8|סעיף 8(א) לחוק למניעת מפגעים}} (בסעיף זה – מקור פליטה פעיל), רשאי להמשיך בהפעלתו אף בלא היתר לפי חוק זה בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} או {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, לפי העניין, והכל עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר או עד ליום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016), לפי המוקדם, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה – המועד הקובע):
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.3, 2.4 ו־2.5 לתוספת השלישית}} – כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.1, 2.2, 2.6}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|ו־3 לתוספת השלישית}} – ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרטים 5}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6 לתוספת השלישית}} – י״ט באדר התשע״ג (1 במרס 2013);
{{ח:תתת|(4)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1, 4.2, 4.3, 4.4 ו־4.6 לתוספת השלישית}} – י׳ באדר התשע״ה (1 במרס 2014);
{{ח:תתת|(5)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|ו־4.5 לתוספת השלישית}} – י׳ באדר התשע״ה (1 במרס 2015).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועדים האמורים {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ד׳}} יימנו החל מהמועד הקובע, גם אם הבקשה להיתר פליטה הוגשה במועד מוקדם יותר.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מקור פליטה שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יהיה המועד הקובע המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפעילויות שמתבצעות בו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה, רשאי הממונה להורות לבעל מקור פליטה להגיש בקשה להיתר פליטה במועד מוקדם מהמועד הקובע אם החליט מוסד תכנון על קיום הליך משותף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מקור פליטה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט 1.1 לתוספת השלישית}}, שהוא תחנת כוח כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפני יום התחילה אושרה ופורסמה למתן תוקף לגביו תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} שהוכן לגביה תסקיר השפעה על הסביבה, והיא כוללת הוראות לעניין מניעה וצמצום של זיהום האוויר;
{{ח:תתת|(2)}} מקור האנרגיה העיקרי המשמש את מקור הפליטה הוא גז טבעי או אנרגיית שמש.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} לא יחולו על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (ג), עד המועד האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק למניעת מפגעים}}, למקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} או המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, יוסיפו לעמוד בתוקפן כל עוד לא שונו או בוטלו, ויראו אותן כהוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 41|או 41 לחוק זה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93(א)}}, בקשה להיתר פליטה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה פעיל, שהוכח לגביה, להנחת דעתו של הממונה, כי התחלת הפעלתו של מקור הפליטה צפויה בתוך שנה מיום התחילה, ניתן להגיש החל מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} שהותקנו החל מהמועד האמור יחולו על בקשה כאמור בסעיף קטן זה; לא הותקנו תקנות, יחולו על בקשה כאמור הנחיות שיקבע הממונה, בהתאמה לעקרונות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיפים האמורים}}; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי להורות כי תחנת ניטור אוויר שהקימו רשות מקומית או בעל מקור פליטה האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}}, לפני יום התחילה תהיה חלק מהמערך הארצי.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}, כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85 לחוק זה}}, לא יחולו על תכנית שניתנו לגביה הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או שניתנה החלטה על הפקדתה או העברתה לוועדות מחוזיות לפני יום התחילה.

{{ח:סעיף|96|תוקף תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} יראו אותן כאילו הותקנו לפי חוק זה, והכל לפי המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר)|תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ״ב–1992}} – {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(2)}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ״ב–1962}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), התשכ״ג–1963}} – {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג')|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג׳), התשכ״ד–1963}} – {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס״א–2001}} – {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), התשל״ג–1972}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ״ח–1998}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(9)}} תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), התשל״ג–1972 – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש)|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ״ג–1993}} – {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.

{{ח:סעיף|97|דיווח לוועדה}}
{{ח:ת}} השר ידווח לוועדה, אחת לשישה חודשים החל מתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, על ההתקדמות בהיערכות המשרד ליישום הוראות חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)}} – הוראות מעבר|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|98|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין החדש“ – חוק זה כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|בחוק רישוי סביבתי}} מיום התחילה או מהיום הקובע ואילך, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין הישן“ – חוק זה כנוסחו ערב יום התחילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה אחוד“ – היתר פליטה אחוד שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1 בפרק ד׳}}, כנוסחו בדין החדש, לרבות היתר פליטה קיים או אישור קיים שרואים אותם כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ב)}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה קיים“ – היתר פליטה שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}, כנוסחו בדין הישן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי סביבתי“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – המועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)#סעיף 6|בסעיף 6(ב) לחוק רישוי סביבתי}}: כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027), או המועד שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום התחילה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק רישוי סביבתי}}: יום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל קיים“ – מקור פליטה טעון היתר, שהיה בידי בעליו, ערב יום התחילה, היתר פליטה קיים.

{{ח:סעיף|99|הוראות מעבר לעניין בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25 לדין החדש}}, בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים רשאי להפעיל את מקור הפליטה, לפי היתר הפליטה הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד למועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר פליטה לפי אותו סעיף או בבקשה לקבלת היתר פליטה אחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א לדין החדש}}, גם אם תקופת תוקפו של היתר הפליטה הקיים שבידו הסתיימה במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הפליטה הקיים עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה – תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ב), (ג) או (ד), לפי העניין, והכול אלא אם כן היתר הפליטה הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקור הפליטה כאמור בסעיף קטן (א) הגיש בקשה לחידוש היתר פליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין החדש}}, ובכלל זה לשם קבלת היתר פליטה אחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א לדין החדש}}, עד המועדים המפורטים להלן לגבי הפעילות או המיתקן נושא היתר הפליטה או עד תום תשע שנים מתחילת תוקפו של היתר הפליטה הקיים, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|2.1, 2.2, 2.3.1, 2.3.2, 2.3.3, 2.4, 2.5.1 ו־2.5.2, לתוספת השלישית}} – היום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|5.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|6.1 ו־6.2 לתוספת השלישית}} – ב׳ בטבת התשפ״ח (1 בינואר 2028);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|3.1, 3.2, 3.3, 3.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|4.1.11}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6.3 לתוספת השלישית}} – י״ד בטבת התשפ״ט (1 בינואר 2029);
{{ח:תתת|(4)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1.1, 4.1.8, 4.2 למעט פרט משנה 4.2.4, 4.3 ו־4.6 לתוספת השלישית}} – כ״ו בטבת התש״ץ (1 בינואר 2030);
{{ח:תתת|(5)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרט 4.1, למעט פרטי משנה 4.1.1, 4.1.8 ו־4.1.11, לתוספת השלישית}} – ו׳ בטבת התשצ״א (1 בינואר 2031);
{{ח:תתת|(6)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.2.4, 4.4 ו־4.5 לתוספת השלישית}} – י״ז בטבת התשצ״ב (1 בינואר 2032);
{{ח:תתת|(7)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|5.2}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6.4 לתוספת השלישית}} – א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המפורטות בסעיף קטן (ב), או שיש בו יותר ממיתקן אחד מהמיתקנים המנויים באותו סעיף קטן, יהיה המועד להגשת הבקשה לגביו, המועד המוקדם מהמועדים המפורטים בפסקאות שבאותו סעיף קטן, לעניין אותם פעילויות או מיתקנים, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל מקור הפליטה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל מפעל קיים שהמועד להגשת בקשה לגביו כאמור באותו סעיף קטן חל בטרם חלפו שש שנים מיום שקיבל את היתר הפליטה הקיים שבידו, רשאי להגיש את הבקשה לחידוש ההיתר שנה לפחות, ולא מוקדם מ־18 חודשים, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל מקור פליטה שביום התחילה נותרה פחות משנה עד לתום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו, והוא לא הגיש בקשה לחידוש ההיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין הישן}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות לעניין בקשות שהוגשו לפי הדין הישן|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הדין הישן יחולו על בקשה להיתר פליטה שהגיש בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים לפני היום הקובע, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הדין הישן יחולו על בקשה לחידוש היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין הישן}}, שהגיש בעל מקור פליטה ערב יום התחילה, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.

{{ח:סעיף|101|תחולת הדין החדש על מפעל קיים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} היה מפעל קיים טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הפליטה הקיים, יחד עם היתר הרעלים או התנאים שנתן נותן אישור לעניין {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}, ברישיון או בהיתר הזמני לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד, אולם על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי הדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א) ו־(ב) לדין הישן}}.

{{ח:סעיף|102|הוראות לעניין מקור פליטה שלא היה טעון היתר לפי הדין הישן|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 או 5.4 לתוספת השלישית}} כנוסחה בדין החדש, על פי רישיון או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, בהתאם לאישור נותן האישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיף 1(א)(1) לחוק האמור}} ולתנאים שנקבעו על ידו (בסעיף קטן זה – אישור קיים), רשאי להמשיך להפעיל את מקור הפליטה אף בלא היתר לפי חוק זה, בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ואם נדרש חידוש הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} יראו את האישור הקיים כאילו ניתן לצורך חידוש הרישיון, והכול עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה לפי הדין החדש, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן בהתאם לסוג הפעילות, ושרישיון העסק לא בוטל או הותלה לפני שניתנה החלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.4 לתוספת השלישית}} – כ״ו בטבת התש״ץ (1 בינואר 2030);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 לתוספת השלישית}} – י״ז בטבת התשצ״ב (1 בינואר 2032).
{{ח:תת|(ב)}} על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החל מהיום הקובע ועד מועד קבלת החלטת הממונה בבקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את האישור הקיים כהיתר פליטה אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש יהיו נתונות לו לעניין האישור הקיים שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד; ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א) ו־(ב)}}, כנוסחו בדין הישן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (אגרות)|תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010}}, כנוסחן ערב יום התחילה, וכל עוד לא תוקנו, לא יחולו על הגשת בקשה להיתר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|103|הוראות לעניין היתר פליטה אחוד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)#סעיף 14|בתקנה 14(א) ו־(ב) לתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2010}}, וכל עוד לא תוקנה {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)#סעיף 14|התקנה האמורה}}, בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול את הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות; בקשה כאמור תכלול את השיקולים לבחירתה של הטכניקה המוצעת כאמור וישימותה בנסיבות העניין, בהתאם לאסדרה האירופית ובהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, והכול בהתאם להנחיות שיפרסם הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א) לדין החדש}}, תקופת תוקפו של היתר פליטה אחוד שיינתן למבקש לראשונה מהיום הקובע ואילך, תהיה שבע שנים.

{{ח:סעיף|104|דחיית מועדים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 99|בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 99(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 102|בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 102(א)}}, לגבי פרט מסוים {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}} ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר מהמועדים המנויים בפסקאות האמורות, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לשם היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין החדש}} ושהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 102|או 102(א)}} לא יהיה מאוחר מיום א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אוזון|Ozone}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;width=O&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|גופרית דו־חמצנית|Sulfur Dioxide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|2,1 דיכלורואתאן|1,2 Dichloroethane}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טולואן|Toluene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;7&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloro&lt;wbr&gt;ethylene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;HCl&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen Sulfide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סטירן|Styrene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמן חד־חמצני|Carbon Monoxide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;CO&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תחמוצות חנקן {{מוקטן|(מחושבות כ־NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}|Nitrogen Oxides {{מוקטן|(as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חנקן דו־חמצני|Nitrogen Dioxide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחממנים פוליארומטיים {{מוקטן|(מחושב כבנזו־א־פירן)}}|Polyaromatic Hydrocarbons {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}as benzo(a)pyrene C&lt;sub&gt;20&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;{{ח:הערה|)}}}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;P.A.H&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|1,3 בוטדיאן|1,3 Butadiene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בנזן|Benzene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended Particulate Matter}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;S.P.M&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף, שקוטר חלקיקיו קטן מ־10 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;P.M.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ־2.5 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;P.M.2.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מילחי גופרה|Sulfate Salts}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ואנאדיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Vanadium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;V&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|עופרת {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Lead {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Pb&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|קדמיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Cadmium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Cd&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ניקל {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Nickel {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Ni&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כרום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Chromiun {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Cr&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ארסן {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Arsenic {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;As&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כספית {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Mercury {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Hg&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אבק שוקע|Settling Dust}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||ההגדרה ”מקור פליטה נייד“}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} רכב מנועי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כלי שיט.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} כלי טיס.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2027):}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, יחושבו אלה בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר.

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''תעשיות אנרגיה'''
{{ח:תת|1.1}} מתקני שריפה עם הספק תרמי העולה על 50 מגה־וואט {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר);
{{ח:תת|1.2}} זיקוק גז ודלק {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר);
{{ח:תת|1.3}} תנורי קוק (Coke Ovens);
{{ח:תת|1.4}} ניזול או גזיפיקציה של פחם;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ט־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''ייצור ועיבוד מתכות'''
{{ח:תת|2.1}} קלייה וסינטור (ייצור גושים חדירים על ידי לחץ וחום) של עופרות מתכת, לרבות סולפיד;
{{ח:תת|2.2}} ייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בכושר עבודה העולה על 2.5 טון לשעה;
{{ח:תת|2.3}} עיבוד מתכות ברזליות:
{{ח:תתת|2.3.1}} הפעלת מתקני ערגול בעלי כושר עבודה העולה על 20 טון פלדה גולמית לשעה;
{{ח:תתת|2.3.2}} הפעלת נפחיות עם פטישים או מכבשים שהאנרגיה שלהם עולה על 50 קילו ג׳אול לפטיש והערך הקלורי (calorific power) שבו משתמשים עולה על 20 מגה־וואט תרמי;
{{ח:תתת|2.3.3}} יישום ציפוי מגן על ידי מתכות מותכות (fused metal coats) עם תשומת פלדה גולמית (crude) בכמות העולה על 2 טון לשעה;
{{ח:תת|2.4}} יציקה של מתכות ברזליות בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום;
{{ח:תת|2.5}} עיבוד מתכות לא ברזיליות:
{{ח:תתת|2.5.1}} ייצור והפקת מתכות לא ברזליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטא־לורגיים, כימיים, אלקטרוליטיים או אחרים;
{{ח:תתת|2.5.2}} התכה, ובכלל זה ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזליות, כולל מוצרים מוחזרים (שאריות זקוק, תבניות יציקה וכדומה) בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו־20 טון ליום לכל שאר המתכות;
{{ח:תת|2.6}} טיפול שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל עולה על 30 מ״ק;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''תעשייה מינרלית'''
{{ח:תת|3.1}} ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור העולה על 500 טון ליום, או סיד (lime) בכבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר);
{{ח:תת|3.2}} ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
{{ח:תת|3.3}} התכה של חומרים מינרלים כולל ייצור סיבים מינרליים בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
{{ח:תת|3.4}} ייצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים, פורצלן, בכושר ייצור העולה על 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח העולה על 4 מ״ק ועם צפיפות השמה לכבשן העולה על 300 ק״ג למ״ק;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''תעשייה כימית''' {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר)
{{ח:ת}} ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי של חומרים או קבוצות חומרים לפי הפירוט שלהלן:
{{ח:תת|4.1}} ייצור חומרים אורגנים בסיסיים כגון:
{{ח:תתת|4.1.1}} פחממנים פשוטים (לינארים או ציקלים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטים או ארומטיים);
{{ח:תתת|4.1.2}} פחממנים המכילים חמצן, כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים;
{{ח:תתת|4.1.3}} פחממנים סולפורים;
{{ח:תתת|4.1.4}} פחממנים חנקתיים, כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates);
{{ח:תתת|4.1.5}} פחממנים המכילים זרחן;
{{ח:תתת|4.1.6}} פחממנים הלוגנים;
{{ח:תתת|4.1.7}} תרכובות אורגנו־מתכתיות;
{{ח:תתת|4.1.8}} מוצרי פלסטיק בסיסיים (סיבים פולימרים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס);
{{ח:תתת|4.1.9}} גומי סינתטי;
{{ח:תתת|4.1.10}} צבעים ופיגמנטים;
{{ח:תתת|4.1.11}} חומרים פעילי שטח ודטרגנטים;
{{ח:תת|4.2}} ייצור חומרים אנאורגנים בסיסיים כגון:
{{ח:תתת|4.2.1}} גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו־תחמוצת הגפרית, קרבוניל כלוריד;
{{ח:תתת|4.2.2}} חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גפרתית, אולאום (Oleum), חומצות גפריתיות;
{{ח:תתת|4.2.3}} בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד;
{{ח:תתת|4.2.4}} מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate);
{{ח:תתת|4.2.5}} תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד;
{{ח:תת|4.3}} ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות);
{{ח:תת|4.4}} ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) ומוצרים בסיסיים להגנה על בריאות הצומח;
{{ח:תת|4.5}} ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים, תוך עשיית שימוש בתהליכים כימיים או ביולוגיים;
{{ח:תת|4.6}} ייצור חומרי נפץ;

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} '''ניהול פסולת'''
{{ח:תת|5.1}} השבה וסילוק של פסולת מסוכנת בכמות העולה על 10 טון ליום;
{{ח:תת|5.2}} טיפול תרמי בפסולת מוצקה לא מסוכנת בכמות העולה על 3 טון לשעה;
{{ח:תת|5.3}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} סילוק או טיפול בפסולת לא מסוכנת:
{{ח:תתת|5.3.1}} סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 50 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים:
{{ח:תתתת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תתתת|(2)}} טיפול פיסיקו־כימי;
{{ח:תתתת|(3)}} טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
{{ח:תתתת|(4)}} טיפול בבוצה או אפר;
{{ח:תתתת|(5)}} טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
{{ח:תתת|5.3.2}} טיפול או שילוב של טיפול וסילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 75 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים, אולם אם הפעילות היחידה שנעשית היא עיכול אנאירובי, הקיבולת הקובעת לפעילות זו תהיה 100 טון ליום:
{{ח:תתתת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תתתת|(2)}} טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
{{ח:תתתת|(3)}} טיפול בבוצה או אפר;
{{ח:תתתת|(4)}} טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
{{ח:תתת|5.4}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} תפעול מטמנה בקיבולת העולה על 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון, למעט מטמנה לפסולת אינרטית.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ט־2|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} '''פעילויות אחרות'''
{{ח:תת|6.1}} טיפול ועיבוד המיועד לייצור תוצרי מזון מחומרי הגלם מהצומח ביכולת ייצור העולה על 300 טון ליום (ערך ממוצע על בסיס רבעוני);
{{ח:תת|6.2}} כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים בהספק העולה על 10 טון ליום;
{{ח:תת|6.3}} טיפול שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים בעזרת ממיסים אורגניים, במיוחד להדפסה, לצביעה, לציפוי, לשימון, לניקוי, לאימפרגנציה וכדומה, הצורך ממיסים בכמות העולה על 150 ק״ג לשעה או 200 טון לשנה;
{{ח:תת|6.4}} ייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי אינסינרציה או גרפיטיזציה.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}})}}}}
{{ח:קטע3||מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} בית חולים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מעבדה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל צי כלי רכב; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צי כלי רכב“ – כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:
{{ח:תתת|(1)}} 10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו{{ח:הערה|,}} ”רכב מסחרי“, ”שירות הובלה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תתת|(2)}} 50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} 100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} רכבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}
{{ח:קטע3||מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|גופרית דו חמצנית ותרכובות גופרית אחרות|Sulphur dioxide and other sulphur compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|תחמוצות חנקן ותרכובות חנקן אחרות|Oxides of Nitrogen and other Nitrogen compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|פחמן חד חמצני|Carbon Monoxide}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חומרים אורגניים נדיפים|Volatile organic compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מתכות ותרכובותיהן|Metals and their compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|אבק|Dust}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|כלור ותרכובותיו|Chlorine and its compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|פלואור ותרכובותיו|Fluorine and its compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ארסן ותרכובותיו|Arsenic and its compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ציאנידים|Cyanides}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חומרים אשר הוכחו כקרצינוגניים או כמוטוגניים או שיש להם השפעה על הרבייה אם הם נישאים באוויר, וכן חומרי המוצא של חומרים כאמור|Substances and preparations which have been proved to posses carcinogenic or mutagenic properties or properties which may affect reproduction via the air}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים|Polychlorinated dibenzodioxins and polychlorinated dibenzofurans}}

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשס״ח (22 ביולי 2008).}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גדעון עזרא'''&lt;br&gt;השר להגנת הסביבה
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;יושבת ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kkwwvjyliqgfof7c0141k7s25g58524</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשרות ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365202</id>
    <revision>
      <id>3007872</id>
      <parentid>3007806</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:27:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3007872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18232" sha1="c9kogqci95wexi8jm2lv2i4u8t5bz4i" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ד|ה|}}
 
===[[משנה מעשרות ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|העוקר שתלים וכו'. ונוטע לתוך שלו}} ספרים אחרים בתוך: 

{{דה מפרש|פטור}} ואפילו לסתמא דפליג אר' עקיבא בפרקא קמא דמסכת פאה מדתנן ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי ר' עקיבא הכא מודו ליה חכמים משום דשתלים לא נגמרה מלאכתן אבל התם הרי נגמרה מלאכתן, והכי נמי מודה ר' עקיבא לחכמים בלפת וצנונות דבסמוך משום דהתם שרי ר' עקיבא לזרוע דהא כי מלקטן אחר כך עושה גרן ואין נפקעין מן המעשר לעולם אבל אלו לזרע שוב אין להם גרן דליחייבו ואי שרינן לנוטען אנו מפקיעין אותן מן המעשר בידים משום הכי מודה ר&quot;ע הכא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל לקח במחובר לקרקע הקונה פירות כשהן מחוברין וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה דלא שייך לומר דרישא וסיפא מיירי בשתילין ומציעתא בפירות, על כן נראה דכולה מיירי בשתילים דלעיל והכי קאמר לקח שתילים במחובר לקרקע ואחר כך חזר ואמר לקח שתילים לשלוח לחברו וכו', אך קצת קשה דלמה הוצרך לומר ששתלים פטורים הרי אפילו פירות גמורין פטורין, אך אפשר לתרץ דמשום לפת וצנונות דלקמן שחייבין הוצרך לומר הדין בשתילים דפטור עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|לקט לשלוח לחברו פטור}} יש גורסין לקח לשלוח לחברו וכו' והיא גרסת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירושו וגם שם פ&quot;ה ומטעם מקח במחובר לקרקע פוטרו כדרישא. ובירושלמי דייק דהא אחר דהיינו מי שנשתלחו לו חייב לעשרן אפילו שאין כיוצא בהן נמכרין בשוק, ואתא ראב&quot;ע למימר דדוקא אם יש כיוצא בהן נמכרין חייב מי שנשתלחו לו שכן דרך בני אדם משלחין לחבריהם טבלים בדברים הללו ואם לאו פטור, ותני כן ר' יהודה אומר משום ר&quot;א בן עזריה אף השולח לחברו עטנין ושתלין והוצני פשתן לא יאכל עד שיעשר ודאי שכן דרך בני אדם משלחין לחבריהם טבלים בדברים הללו. 

וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל אם יש כיוצא בהן וכו' פירוש אם יש שתילים כיוצא בהן נמכרין לאכילה חייב, ונראה לי דראב&quot;ע קאי אכל אלה הבבות שבכאן, וצריך עיון ע&quot;כ. עוד כתב ברוב הספרים גרסינן לקח לשלוח לחברו אך בספרים אחרים גרסינן לקט, וצריך עיון כי לעיל גבי פירות קאמר רבי יהודה אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחברו לא יאכל עד שיעשר, אך מכל מקום אינה קושיא דכאן מיירי בשתילין שלא נגמרה שאינם עומדין לאכילה, אך קצת יש ראיה דלא גרסינן ליקט דליקט מיירי מתוך שלו ואם כן הוה ליה למימר עקר כמו שאמר לעיל העוקר שתלים, אך אינה קושיא כל כך דשפיר שייך לשון ליקט גבי לשלח לאחרים, אך לגרסא דגרסינן לקט צריך לפרש דלקט קאי אשתילים דלעיל, וקשה דהפסיק הענין במה שאמר לקח במחובר דלא איירי בשתילים, וצריך עיון ע&quot;כ. 

עוד כתב לקט לשלוח לחברו פטור, בירושלמי משמע דהאי פטור לא קאי לענין אכילת עראי אלא הוי דומיא דרישא דהעוקר שתילין שרוצה לומר שפטור מלעשר ומותר לנוטען אף על פי שלא עישר, וכן בבא דלקח במחובר לקרקע הוי על זה הדרך כי ברישא אמר דין העוקר בתוך שלו ובסיפא אמר דין הלוקח משל חברו שגם הוא פטור מלעשר, ואחר כך אמר כאן דין הלוקח שתלים לשלוח לחברו שגם הוא פטור מלעשר ומותר לשלחם בטבלם לחברו אף על פי שקנה אותם תלושים וכבר נתחייבו אפילו  הכי מותר לשלחם, כן נראה לי וצריך עיון עכ&quot;ל ז&quot;ל. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל לקט לשלוח לחברו פטור נראה דלא אתיא כר' יהודה דפירקין דלעיל, ואפשר לומר דהכא מודה ר' יהודה משום דליקט שתילין והוי טעמא משום דלא נגמרה מלאכתן ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|ונוטע לתוך שלו לזרע חייב}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל ליקח ממנו הזרע: 

{{דה מפרש|חייב}} דמפקיע מידי מעשר הוא, דתנן בסוף פירקין דזרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גנה שאין נאכלין פטורין מן המעשרות דלא הוו אוכל וכיון דחזו השתא לאכילה חייבין, ובירושלמי פליגי אמוראי כשנטען לאכול אי פטור אי לא ור' יוחנן סבירא ליה דבין לזרע בין לאכול חייב ולדידיה מפני שהוא גרנם דקתני מתניתין, רוצה לומר דפעמים שתולשן בשנה שנייה שדינה מעשר שני ונוטען ועתיד לחזור ולתולשן בשלישית שדינה מעשר עני ונמצא מוציאן ממעשר שני ומכניסן למעשר עני או אי נמי איפכא מן העני לשני: 

{{דה מפרש|מפני שהוא גרנן}} כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ספרים אחרים כגרנן. וכתב עוד פירוש כי עתה הן ראויין לאכילה ואחר כך יתקלקלו ואף על גב דתנן במסכת פאה ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח, נראה לי לחלק כי לשם לא נעקר לזרע ועל כן הוי גרנן כגורן שאר האוכלים ולא משעה שנתלש אבל הלפת וצנונות מתחלה נעקרו לכך שלא יהיה להם גרן אחר אלא זה ועל כן חייבין, וצריך עיון ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|לא ימכור אדם את פירותיו וכו'}} ומפרש בירושלמי שאפילו שמוכר שדהו עם פירותיו לא אמרן דפירות טפלה נינהו, תניא ר&quot;ש מתיר מפני שהוא אומר לו לכהן וללוי הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך: 

{{דה מפרש|ולא בשביעית}} כגון פירות האילן דשרו בשביעית ומוכר שדהו עם פירותיו דפירותיו הפקר הן אי נמי שמכרן בשביעית קודם עונת המעשרות. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל נראה לי דגם בשביעית אינו אסור אלא משבאו לעונת המעשרות ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|זוגיו}} קרום של פסולת ענבים קרוי זוגין: 

{{דה מפרש|להוציא מהן משקין}} פירוש דוקא להוציא מהן משקים אסור, אבל לשרפם מותר למוכרם ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|שהתורם בלבו על הַקוּטַעִין}} דתניא בתוספתא דתרומות התורם את הגרן צריך שיכוין לבו על מה שבחרצנים ועל מה שבזגין, ואם לא כוון תנאי בית דין הוא לתרום על הכל ודוקא בתרומה גדולה דשייך למימר דנטלת באומד. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל ולפי אוקמתא דפרק אלו עוברין צריכין אנו לומר דחרצנים כדי נסבה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הלוקח שדה ירק וכו'}} עונת המעשרות שליש גדולן: 

{{דה מפרש|אם עד שלא בא לעונת המעשרות}} בירושלמי תני שדה שהביאה שליש לפני העובד כוכבים ולקחה ממנו ישראל ר' עקיבא אומר התוספת פטור וחכמים מחייבין, והשתא סתם מתניתין ר' עקיבא, הר&quot;ש ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ולוקט כדרכו והולך}} הוא בעצמו ילקוט פירותיו כשלקחה אחר שליש ולא יוריד פועלים לה דמיחזי כאילו הוא בעל הקרקע ולא פטרי רבנן התוספת במתניתין אלא כשלא קנה קרקע, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בזמן שקנה קרקע}} דסבר רשב&quot;ג דסוריא דחיובה מדרבנן בעינן תרתי קודם שליש ושיקנה הקרקע דאי לא קנה קרקע אף על פי שקנה עד שלא בא לעונת המעשרות פטור. ובירושלמי א&quot;ר אבין רשב&quot;ג בשיטת ר&quot;ג זקנו דתנן בפ&quot;ד דחלה ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא ר' אליעזר מחייב פירותיהן במעשרות ובשביעית ור&quot;ג פוטר, וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל זקנו פירוש אביו: 

{{דה מפרש|רבי אומר אף לפי חשבון}} מפרש בירושלמי על רישא, וכמו שהעתיק ר&quot;ע ז&quot;ל והוא פירוש ר&quot;י ורבינו שמשון ז&quot;ל, אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל משמע קצת דלא גריס אף, וזה לשונו ואמר רבי שהוא חייב אף על פי שלא קנה קרקע אבל לפי חשבון והוא חולק גם כן על הסתם כיצד וכו' עד והלכה כסתם בלבד. 

וזה לשון ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש אלעיל קאי דתנן משבאו לעונת המעשרות, ואמר רבי אינו פטור אלא אפילו לאחר שבאו לעונת המעשרות חייב להפריש לפי חשבון ואינו חולק על רשב&quot;ג כלל ע&quot;כ. וברמב&quot;ם פ&quot;א דהלכות תרומות סימן י&quot;ב פסק כרבי אלא דסתם שם דבריו ולא כתב בסוריא, ופירש שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל שני טעמים למה פסק כרבי הטעם האחרון הוא משום דעד כאן לא פליגי אלא בסוריא אבל בארץ ישראל לכולי עלמא הכל לפי חשבון ע&quot;כ, אבל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל כתב שהוא ז&quot;ל סובר דאמתניתין דלעיל קאי רבי שקנה ישראל מן העובד כוכבים פירות קרקעו בארץ ישראל, וסבר רבי דאם לקחן אחר שבאו לעונת המעשרות דהיינו שליש דאהני שליש ראשון דנוטל ממנו דמים מן השבט ושני שלישין דגדל ביד ישראל נותנם לבעליהן בלא דמים ע&quot;כ, ואיני יודע לכוין אם נפל שום טעות בלשון:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|המתמד וכו'}} ודוקא במתמד בשמרים דהיינו בזגין דאילו בחרצנים דכולי עלמא לא פליגי דלאו בר עשורי הוא: 

{{דה מפרש|ומצא כדי מדתו}} לאו דוקא לרבנן אלא להודיעך כחו דר' יהודה דאפילו בכדי מדתו נמי מיחייב במעשר ואף על גב דקיימא לן דטבל במשהו והכא פטרי רבנן, תרצו תוספות ז&quot;ל שם בבתרא ובחולין דהכא בשמרים אינו אלא קיוהא בעלמא, וכן תירץ גם כן ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל. ובירושלמי מפרש דבעי ר' יהודה החמיץ וכן מפרש לה רב נחמן בסוף פרקא קמא דחולין אבל בשלא החמיץ ר' יהודה מודה דלאו פירא הוא, ורבנן אפילו בשהחמיץ פליגי, אבל ר' אלעזר אמר התם דסבירא ליה דאפילו בלא החמיץ מחייב ליה ר' יהודה במעשר. 

ובירושלמי דריש דמאי דף כ&quot;א גם שם בבבלי ראש פרק אלו עוברין רמי דר' יהודה אדר' יהודה, דתניא אמר ר' יהודה בראשונה היה חומץ שביהודה פטור מן המעשרות שהיו עושין יינם בטהרה לנסכים ולא היה מחמיץ והיו מביאין מן התמד, ועכשיו שהיין מחמיץ חייב הרי שפוטרו מן המעשר מפני שהוא היה בא מן התמד וכאן הוא מחייבו, ומשני ר' אילא טעמא דר' יהודה דפטר חומץ התמד שבארצות יהודה לא מפני שאינו יין אלא לפי שבאותן ארצות מפני הנסכים היתה ברכה מרובה והענבים מרובות והזגין והחרצנים לא היו חשובות ולפיכך התמד הבא מהן פטור, ועכשיו שאין ענבים מרובות חרצנים וזגים חשובות ומחייב בהו ר' יהודה ע&quot;כ, אלא שבבבלי שם פרק אלו עוברין משני דהכא מיירי דוקא במתמד בשמרים וברייתא בדפורצני דלא חשיבי: 

{{דה מפרש|מוציא עליו}} ירושלמי בעי מהו מוציא לר' יהודה בכדי מדתו ולרבנן במצא ארבע והוא לא רמא אלא תלתא, ופשיט דדוקא מעשרות הוא דמפריש אבל תרומה לא, דתנינן לעיל בפירקין שהתורם בלבו על הקוטעים ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן ותני עלה ועל הזגין, וכתבתי קצת ממנו בסמוך בשם הר&quot;ש ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|מוציא עליו ממקום אחר}} פירוש מחבית אחרת של יין מוציא התרומה והמעשרות לפי חשבון של היין שניתוסף על המים בתמד, ואין צריך להוציא על שיעור של כל התמד כי אינו אלא מים, אבל אם בא להוציא מהתמד עצמו תרומה ומעשרות בודאי צריך להוציא מכל התמד כיון שהוא מוציא תמד עכ&quot;ל ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|חורי הנמלים וכו'}} ברמב&quot;ם פ&quot;ג מהלכות מעשר סימן כ&quot;ג כתוב חדרי הנמלים בדלי&quot;ת ורי&quot;ש. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל הגירסא חורְרֵי בשני רישי&quot;ן וכן הגירסא במתניתין דבסוף פ&quot;ד דפאה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|שום בעל בכי וכו'}} ולפי הפירוש השני שהביא ר&quot;ע ז&quot;ל נראה דגרסינן בעל בכי הבי&quot;ת של בעל בשב&quot;א והכ&quot;ף של בכי דגושה. 

וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל לפי שיש שומים ובצלים וגריסין ועדשין בארץ ישראל דהיינו לכל אחד כיוצא בו הוצרכו ליתן סימן בפטורים הבאים לארץ, דלא חייבו חכמים פירות חוצה לארץ הבאים לארץ במעשר אלא אותן שדוגמתן בארץ, אבל אלצרין ופסטקין ואיצטרובלין כולן אין גדלין בארץ ולא הוצרכו ליתן בהן סימן דודאי כולהו מיני מחוצה לארץ הם ע&quot;כ, וכן כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל והוא דרך התוספתא: 

{{דה מפרש|רכפא}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל בלשון שני שהוא בצל שאין לו אלא גלד אחד חריף מאד כשיקרב אל העין מדמע דמעות רבות, תרגום חשרת מים רכפת מיא: 

{{דה מפרש|אף הקוטנים}} פירש בערוך אחד ממיני קטניות הוא, ושמו בלשון ישמעאל סגיר אל דנאב פירוש שהעוקץ שלו קצר יותר מעוקץ הקרקס ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלין וכו'}} ירושלמי תני עלה ר' יוסי אומר אף זרעוני שדה כגון זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע ביקיא, ופירש הראב&quot;ד ז&quot;ל בתורת כהנים דומה כי ביקיא מין ממיני הצבעים: 

{{דה מפרש|שאף על פי שאביהן תרומה}} בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל גם בקצת ספרים גרסינן ואף על פי, ונראה דאי נמי גרסינן שאף על פי הוי כמו ואף על פי, כדאשכחן בריש ביצה דקאמר בגמרא שאפר כירה הוי כמו ואפר כירה. 

ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל ואף על פי שאביהן תרומה דאביהם גופיה הוה תרומה ונטען לזרע, ותנן בריש פירקין העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גרנן, והני אם עשאן תרומה ונטען בדיעבד לזרע הגדולין נאכלין ע&quot;כ, וכן פירש רבינו שמשון ז&quot;ל: 

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מעשרות. ובעזרת האחד ואין שני נתחיל מסכת מעשר שני  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ה]]
[[קט:משנה מסכת מעשרות|ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c9kogqci95wexi8jm2lv2i4u8t5bz4i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365208</id>
    <revision>
      <id>3007899</id>
      <parentid>2682434</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:43:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3007899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18076" sha1="am4k2i0n3r6ps4xegez1zaoei5v1a97" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני||א|ב}}
 
===[[משנה מעשר שני א א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|אין מוכרין}} ופירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש אין מוכרין היינו שמוכרו בדמים ואין מחליפין רוצה לומר שמחליפין באוכל אחר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|אין מוכרין}} בין הפירות עצמן בין הסלעים שנתפש קדושתו עליהם ובא למכרן במעות או בפירות בפחות בשביל טורח הדרך. ובירושלמי אין מוכרין אותו מפני שכתוב בו קדושה וכל מעשר הארץ וכו' קדש לה'. אין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה דכתיב בפרשת ראה גבי מעשר שני כי יברכך ה' אלהיך וקיימא לן בבבא מציעא דאין ממשכנין אלא בפחות שבכלים כדכתיב יוציא אליך וכיון דכתיב ביה ברכה הוא חשוב ונכבד בעיני המקום והאי טעמא איצטריך לר' יהודה דסבירא ליה במתניתין דבפרק האיש מקדש דמעשר שני ממון הדיוט הוא דאילו לר&quot;מ כיון דממון גבוה הוא פשיטא דאין ממשכנין ואפילו ממשכנו אינו משכון דלאו דידיה דהאי הוא ולאו דידיה דהאי הוא. ר' יוסי בשם ר' זעירא ור' יודן בשם ר' אילא לעולם ר' יהודה מודה למתניתין וטעמא מפני פלפולו פירש הרש&quot;ש ז&quot;ל שלא יטעה נמי כי מחללו על הכסף לאכול הכסף דלא ידע דמוכרו אין המנה מחולל וכי מחללו המנה מחולל. ור' יוסי בשם ר' אחא דברי הכל היא וטעמא כדי שיהו הכל זקוקין למחיצתו פירוש שלא יתבטל אדם מלעלות לירושלם דרחמנא תלי טעמא למען תלמד ליראה וגו' ואם ימצא מי שיעלה פירותיו ויתן לו כאן מעות לאכילה יתבטלו עליותיו: 

{{דה מפרש|אבל נותנין זה לזה מתנת חנם}} מתניתין כפשטה אתיא כר&quot;מ דסבירא ליה בפרק יש בכור אין מתנה כמכר ואפילו לחכמים דפליגי עליה התם מיתוקמא במזמינו על שלחנו ור' מנא אמר מתניתין ר' יהודה היא דסבירא ליה ממון הדיוט ודלא כר&quot;מ. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל על מה שכתב ר&quot;ע ז&quot;ל שמזמינו על השלחן כתב אין לשון המשנה משמע כן וגם בירושלמי אינו כן ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|מעשר בהמה וכו'}} לשון החכם הר&quot;ס ז&quot;ל בבכורות פ&quot;ה תנן כל פסולי המוקדשים נמכרין באיטליז ונשחטים באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר משמע הא בבית נמכרין והכא תנן דאין מעשר נמכר כלל ובגמרא מוקי לה התם במעשר של יתומים ומשום השב אבדה. אי נמי בהבלעה שמכרו כולו עורו ובשרו וגידו וחלבו וקרניו ע&quot;כ. עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל ואיידי דבעי למיתני סיפא גבי בכור מוכרים אותו תמים חי וכו' כתב פירוש דלאחר שחיטה פשיטא שאין מוכרין אותו דהוה ליה קדשים קלים. ויש מחלוקת בירושלמי במקדש בו לאחר שחיטה אם היא מקודשת ובפרקא קמא דתמורה אמרינן לא שנו אלא בזמן הזה ולפי זה לא שייך למיתני בבכור תמים חי ושחוט דאי אפשר לשחוט בכור תמים בזמן הזה עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ולא בעל מום חי ושחוט}} בירושלמי משמע דמדאורייתא הוא דמפרש טעמא לא חלקה תורה בין חי בין שחוט בין תם בין בעל מום אבל בפרק כל פסולי המוקדשין מסקינן דגזרה דרבנן היא ורבנן הוא דגזור לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה כדאיתא התם ודוקא בבשר גזור שהוא דבר הנישום מחיים פירוש דמחיים בני אדם שמין כמה שוה הבשר שכל חשיבות הבהמה אינו אלא בשביל הבשר אבל העור דאינו נישום מחיים לא גזור רבנן שלא ימכר ואפילו בשר בהבלעה על ידי עורו וגידו וקרניו שרי: 

{{דה מפרש|ואין מקדשין בו את האשה}} תניא אבל מקדשין בגידיו ובקרניו ובטלפיו ובעצמיו אף על גב דקדושין הוי כמכר דכתיב כי יקח איש אשה מכל מקום משום דכתיב ביה ברכה ואין ברכה בלא אשה מקדשין וכיון דתרי קראי כתיבי חד מוקמינן אבשר וחד מוקמינן אעצמות ומסתברא דאיסורא מוקמינן אבשר שכל חשיבות הבהמה אינו אלא בבשר ולא בגידין ובעצמות. אבל בקדושין פרק האומר בגמרא דילן שרי אפילו בבשר דמדאורייתא יכול למכור הבשר אחר שחיטה וכדכתבינן: 

{{דה מפרש|הבבור וכו'}} בבבא קמא כתוב תם חי ולא שחוט וכתבו תוספות ז&quot;ל הא לא איצטריך לאשמועינן דבבכור בזמן הזה מוקמינן לה דאין שייך בו מכירה לאחר שחיטה דמיתסר בהנאה אבל קמ&quot;ל דמוכרין אותו חי אף על גב דמעשר אין נמכר דנאמר בו לא ימכר ולא יגאל וכן איתא בפרקא קמא דתמורה עכ&quot;ל ז&quot;ל. ועיין בתמורה פרקא קמא בברייתא דאיתא התם בדף ה'. וה&quot;ג התם פרקא קמא דתמורה דף ז' אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו דנמכר תמים חי אלא בזמן הזה הואיל ואית ליה לכהן זכייה בגויה יכול למכרו אפילו בהיותו תם בין כהן לכהן בין כהן לישראל והלוקח ימתין עד שיפול בו מום ויאכלנו דבכור בזמן הזה משנפל בו מום אין בו אלא איסור גזל אם אינו נותנו לכהן ואם הכהן מכרו לו מותר לו לאכלו במומו ואפילו עובד כוכבים מותר לאכול ממנו וכדתנן בפרק כל פסולי וב&quot;ה מתירין ואפילו עובד כוכבים אבל תם שחוט בזמן הזה ליכא אבל בזמן שבית המקדש קיים כיון דתם להקרבה הוא דקאי אין מוכרין אותו תמים חי דלית ליה לכהן זכייה בגויה אלא מהקטרת אימורין ואילך. וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל ובפרקא קמא דבבא קמא משמע לפי המסקנא דאפילו ר' יוסי הגלילי מודה דלא הוי ממון בעלים בזמן שבית המקדש קיים ע&quot;כ. ובסמוך ארמוז עוד בזה. תו גרסינן התם אמר רב חסדא לא שנו דנמכר תם אלא כהן לכהן אבל כהן לישראל אסור מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות והאי כהן נמי מיחזי דמש&quot;ה מוזיל לישראל כשמוכר לו הבכור תם כי היכי דליתיב ליה בכורות שיולדו לו בעדרו דבכור תם בזמן הזה אין מי שיקננו אלא בזול דבעי לוקח לשהוייה עד שיומם הלכך הוי האי כהן דמוזיל גביה דישראל ככהן המסייע ואסור ורב אשי פליג עליה התם: 

{{דה מפרש|ומקדשין בו את האשה}} א&quot;ר יהודה בן פזי בשם גרמיה בין חי בין שחוט דכתיב יהיה לך אפילו לאחר שחיטה אבל בשם ר&quot;י בן לוי אמר דדוקא כשהוא חי מקדשים בו דאית ליה לכהן זכייה בגויה אבל אם נשחט ונזרק דמו על גבי המזבח הוי קדשי מזבח ושלחן גבוה הוי ואין מקדשין בו ויליף לה מקרא דכתיב כחזה התנופה מה חזה התנופה נאכל לזכרים ולנקבות דכתיב בפרק שמיני גבי חזה התנופה אתה ובניך ובנותיך אף בבכור כן אבל לא לדבר אחר ובגמרא דילן בפרק האומר מפיק לה מקרא דכתיב לאש מה אש לאכילה אף הוא נמי הוי לאכילה ולא לדבר אחר ועיין במה שכתבתי בפרקא קמא דבבא קמא סימן ב' בשם הרא&quot;ש ז&quot;ל דמשמע מיניה דמתניתין ר' יוסי הגלילי היא בלבד דסבירא ליה דבכור ממונו דכהן הוא לקדש בו את האשה אבל לרבנן כהן שקדש את האשה בבכור חי לא הוי מקודשת ע&quot;כ ועיין במה שכתוב לעיל בסמוך בשם ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|אין מחללין מעשר שני על אסימון}} מתניתין דלא כר' דוסא דתנן בפ&quot;ג דמסכת עדויות מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא וחכמים אוסרין וטעמיה דר' דוסא דלא דריש וצרת אלא כפשטיה שהוא נצרר בסודר: 

{{דה מפרש|ולא על המעות שאינם ברשותו}} כגון שנפל כיסו לים הגדול אבל אם הם בביתו כיון שהם במקום המשתמר ברשותו קרינן בהו והיינו דתנן לקמן פ&quot;ד היה עומד בגרן ואין בידו מעות אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה חוזר ואומר הרי הן מחוללין על מעות שבבית:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|הלוקח בהמה וכו'}} והאי דנקט הכא הלוקח דיעבד גבי בהמה לזבחי שלמים אגב חיה נקט ליה דעיקר מעשר שני לשלמים הן: 

{{דה מפרש|האגוזים והשקדים יצאו קליפיהם לחולין}} הא אתי מקל וחומר מצאן אגב גזותיה דמרבינן ליה מבי&quot;ת דובצאן דהא גזה דלמיגז קיימא ומזדבנא צאן לחודיה וגיזה לחודה ויוצאה לחולין הני דלעולם נמכרין כן לא כל שכן. ועיין בר&quot;פ בכל מערבין: 

{{דה מפרש|התמד}} עיין לעיל פ&quot;ה דמעשרות סימן ו' ומדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם בפ&quot;ז נראה דבחדא סגי או החמיץ או רמא תלתא ואשכח ארבעה. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל התמד עד שלא החמיץ נראה לי לפרש דמייתי להאי עניינא הכא משום דלעיל קאמר שמותר לקנות בהמה שיש בה בשר ועור במעות של מעשר שני אף על פי שהעור לבדו אסור לקנות במעות מעשר שני וכן התמד גם כן אף על פי שהמים אסור לקנות בדמי מעשר שני מכל מקום על ידי היין שיש בו מותר לקנותו והיינו כשהחמיץ שאז יש בו טעם של יין אף על פי שהמים מרובים על התמד עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|הלוקח חיה וכו' לא יצא העור}} מפרש ליה רבי אלעזר התם במנחות דרוצה לומר לא קנה מעשר וכן ר' אמי וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל אף על גב דר' יוחנן רבם פליג עלייהו ומפרש למתניתין כפשטה. ולדידהו צריכין אנו לומר דבדין הוא דבעי למיתני נמי הכא לא קנה מעשר כדקתני גבי הלוקח מים ומלח אלא אגב רישא דקתני יצא העור לחולין תני סיפא נמי לא יצא העור לחולין. וכן מצאתי אחר כך שפירש גם כן ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל. ונראה לעניות דעתי דלדידהו גרסינן בהאי בבא לא יצא העור היו&quot;ד והצד&quot;י בנקודת צירי כלומר לא יבא לצאת לחולין דמעיקרא לא חל עליה קדושת מעשר: 

{{דה מפרש|לא יצא קנקן לחולין}} וכן גם כן בסיפא לא יצאו דמי הכלי כלומר וצריך לאכול כנגדן: 

{{דה מפרש|סלי תאנים}} היא גרסת ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל שכך פירש סלי תאנים וסלי וכו' בלחין מיירי דאילו קופה של גרוגרות הא מפליג לעיל בין דרוסות לשאינם דרוסות ע&quot;כ וכן הוא הגרסא בירושלמי וכן הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הלוקח מים ומלח וכו'}} והני מים ומלח ופירות המחוברין לקרקע. לא שנא שלקחן בירושלם לא שנא חוץ לירושלם לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד: 

{{דה מפרש|הלוקח פירות שוגג וכו' מזיד יעלו ויאכלו במקום}} וקתני הלוקח דיעבד אין לכתחלה לא לפי שאין מחללין מעות על הפירות ברחוק מקום דלא שרי קרא לפדות הכסף במידי דאכילה אלא תוך העיר אלא הכסף עצמו מוליכין כדכתיב וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום ובתר הכי ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך וגו':   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|הלוקח בהמה וכו'}} כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דבפרק האיש מקדש (קידושין ד' נ&quot;ו) תניא א&quot;ר יהודה במה דברים אמורים במתכוין ולקחה מתחלה לשם שלמים אז במזיד תעלה ותאכל במקום אבל לקחה מתחלה לשם חולין דמזיד דידהו מתכוין להוציא מעשר לחולין הוא בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן שוגג דמקח טעות הוא מזיד דקנסינן ליה למוכר דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב ובתוספתא מסיים בה אם היתה בעלת מום בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם אם היו פירות טמאים בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן ע&quot;כ. ועיין במה שכתוב שם בפרק האיש מקדש סימן ח'. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל הלוקח בהמה תמימה דחזיא לקרבן וחוץ לירושלם דיעבד אין לכתחלה לא ועוד דתכחיש גופה בדרך ועוד דחיישינן לגדול עדרים והכי תניא בהאיש מקדש בהדיא אין לוקחין בהמה ממעות מעשר שני ואם לקח בשוגג וכו' וסתמא דמתניתין ר&quot;מ היא למאי דגרסינן מתחללין דיעבד על בהמה חיה ועוף בין חיים בין שחוטים דברי ר&quot;מ דלא חייש דילמא יגדל מהם עדרים בדיעבד וחכמים אומרים אין מתחללין ע&quot;כ וקל להבין אמאי לא עריב בבא דפירות עם בבא דבהמה חדא משום דבעי לאשמועינן דהבהמה תקבר עם עורה ועוד משום דגבי בהמה איכא פלוגתא:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|אין לוקחין עבדים ושפחות וכו'}} ספרים אחרים לא גרסינן שפחות והתם בקדושין נמי לא גרסינן שפחות: 

{{דה מפרש|וקרקעות}} אפילו פירות המחוברין לקרקע תנן לעיל דלא קנה מעשר וכל שכן קרקע עצמו וקושיא זו פריך לה בירושלמי ומשני תרי שינויי חד מינייהו דמתניתין דהכא בדרך מכירה ומש&quot;ה כיון שמכר לו הקרקע דרך מכירה מתחלל והמעות קנויין אצל המוכר והלוקח יאכל כנגדן ומתניתין דלעיל מיירי על ידי חלול שאמר הרי מעות הללו מחוללין על פירות המחוברין והוא הדין דבהמה טמאה אי קנאה בחלול דודאי אינו מתחלל אלא דוקא במקח וממכר וגם בגמרא דילן פריך לה ומשני לה: 

{{דה מפרש|חטאות ואשמות}} במשניות החכם ה&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל נמחקו: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל וקי&quot;ל דכל דבר שהוא בא חובה אינו בא אלא מן החולין. אמר המלקט במתניתין דבסוף פרק התודה: 

{{דה מפרש|מצאתי}} מוגה פה חלוקה אחרת וזו היא אין סכין כלים בשמן של מעשר שני ואם סך יאכל כנגדו זה הכלל וכו': 

{{דה מפרש|כל שהוא חוץ לאכילה}} הא מידי דאכילה אפילו דגים וחגבים כמהין ופטריות קונה ואפילו לכתחלה ואין צריך לאכול כנגדו ומתניתין ר&quot;ע היא ודלא כר' ישמעאל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני א]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|א]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>am4k2i0n3r6ps4xegez1zaoei5v1a97</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>366166</id>
    <revision>
      <id>3007827</id>
      <parentid>2991128</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:47:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007827</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13277" sha1="ja1k22as359rj4ofl1pszshx7alzzcs" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש&quot;ס-2000 (תיקון: תשס&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש&quot;ס-2000

&lt;מאגר תקן 2128692 קוד a163Y00000DuTpiQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 266|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח)|6016)); ((תשס&quot;ד, 311|תיקון|6298)); ((תשס&quot;ו, 580|תיקון|6467)); ((תשס&quot;ח, 1051|תיקון|6684)); ((תשפ&quot;ב, 1170|תיקון|9811)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ח) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7(א)(6), (ב)(3), (ג)(3) ו-(4), (ה)(8)(א)(6), (ב)(4) ו-(5), (ד)]], [[+|26(ד)]], [[+|27ז]] [[+|ו-42]] [[=החוק|לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בטוחה&quot; - אחת או יותר מאלה: פיקדון, פיקדון ניירות ערך למשמרת, ערבות בנקאית או ביטוח שנעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח]];
:- &quot;דוח מיידי&quot; - דוח מיידי לרשות כנדרש [[בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;חוק הפיקוח&quot; - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;שווי נכסים כולל&quot; - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולו של מנהל תיקים, מחושב לימים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה כאמור [[בפרק ד' לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחיר קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ&quot;ה-1995]] וכאמור [[בסעיף 42 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;פיקדון&quot; - פיקדון כספי שמופקד בבנק בישראל, שנתקיימו בו התנאים [[שבתקנה 7]];
:- &quot;פיקדון ניירות ערך למשמרת&quot; - איגרות חוב שמנפיקה הממשלה, הנסחרות בבורסה והמופקדות בבנק בישראל בפיקדון ניירות ערך למשמרת, שנתקיימו בו התנאים [[שבתקנה 7]].

@ 2. הון עצמי (תיקון: תשס&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: הון עצמי של תאגיד מורשה לא יפחת, בכל עת, מסכום של מאתיים אלף שקלים חדשים.

@ 3. חובת עריכת בטוחה (תיקון: תשס&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון יערוך או יפקיד בטוחה לכיסוי חבותו בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי לקוח; בתאגיד מורשה תכלול הבטוחה גם כיסוי בשל מעילה באמון של עובדיו כלפי לקוח.
: (ב) היקף הבטוחה ותנאיה יהיו לפי הנדרש לדעת בעל הרישיון, להבטחת הקבוע בתקנת משנה (א), בהתחשב בהיקף פעילות בעל הרישיון ומאפייניה.
: (ג) בתאגיד מורשה, דירקטוריון התאגיד המורשה יאשר את היקף הבטוחה שנבחרה ותנאיה, ויאשר כי היא בהיקף הנדרש להבטחת אחריותו של התאגיד המורשה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) אחת לשנה לפחות יבחן בעל רישיון את התאמת הבטוחה למאפייני פעילותו ואת היקפה, ויוודא כי מתקיים האמור בתקנת משנה (ב) לעניין סוג הבטוחה והיקפה; בתאגיד מורשה יאשר הדירקטוריון כי בחן את הבטוחה כאמור.
: (ה) תקנות משנה (א), (ג) ו-(ד) לא יחולו על יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא -
:: (1) עובד של בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור [[בסעיף 9(ב) לחוק]];
:: (2) שותף בשותפות שערכה או שהפקידה בטוחה לפי תקנות אלה לכיסוי חבותה וחבותם של כל אחד מהשותפים;
:: (3) עובד באגודת פיקדון ואשראי שערכה או שהפקידה בטוחה לכיסוי חבותה לפי תקנות אלה;
:: (4) עובד של תאגיד מורשה שערך או שהפקיד בטוחה לכיסוי חבותו לפי תקנות אלה.

@ 4. ביטוח של בעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: ביטוח הנערך כבטוחה הנדרשת לפי [[תקנה 3]], יכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 6. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 6א. (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 7. תנאים למימוש פיקדון, ערבות בנקאית ופיקדון ניירות ערך למשמרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון שבחר בפיקדון, או פיקדון ניירות ערך למשמרת לצורך בטוחה כאמור [[בתקנה 3]], יפקידו בחשבון נאמנות של עורך דין או רואה חשבון לטובת לקוחות בעל הרישיון מזמן לזמן; פיקדונות כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד או למשיכה, אלא לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הפיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת בחשבון הנאמנות ינוהלו לפי הוראות בעל הרישיון; ערבות בנקאית לצורך בטוחה לפי [[תקנה 3]], תהיה על שם עורך דין או רואה חשבון שיהיה נאמן לטובת לקוחות בעל הרישיון לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הערבות הבנקאית תהיה בלתי מותנית, להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון, ולא תהיה ניתנת לביטול או לחילוט אלא לפי תקנת משנה (ד) או (ו).
: (ב) פיקדון, ו/או פיקדון ניירות ערך למשמרת וערבות בנקאית הניתנים כבטוחה לפי [[תקנה 3]], יהיו בתוקף למשך שנה מיום שחדל בעל הרישיון לפעול במסגרת הרישיון.
: (ג) הוטל עיקול על חשבון הנאמנות, יפעל בעל הרישיון מייד להסרת העיקול; לא עלה בידיו להסיר את העיקול בתוך 7 ימים, יפקיד פיקדון בחשבון נאמנות חדש או יערוך בטוחה אחרת לפי [[תקנה 3]].
: (ד) פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת המופקדים בחשבון הנאמנות, או הערבות הבנקאית שבידי עורך הדין או רואה החשבון, ימומש בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה:
:: (1) פסק דין של בית משפט בתובענה של לקוח נגד בעל הרישיון;
:: (2) הסכם פשרה בין בעל הרישיון לבין לקוח התובע את בעל הרישיון שקיבל תוקף של פסק דין;
:: (3) פסק בורר שאישר בית משפט בסכסוך בין לקוח התובע את בעל הרישיון לבין בעל הרישיון.
: (ה) פסק דין של בית משפט, הסכם פשרה או פסק בורר כאמור בתקנת משנה (ד) יכללו, בין השאר, את פירוט הזכאים לתשלום והסכומים שלהם הם זכאים.
: (ו) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לבטל את הערבות הבנקאית, להפחית את סכום הפיקדון או את סכום פיקדון ניירות הערך למשמרת מזמן לזמן, או למשוך אותם, לאחר שווידא בעל הרישיון כי גם לאחר ההפחתה או הביטול כאמור, הוא מקיים את חובתו לערוך בטוחה לפי [[תקנה 3]], ובתאגיד מורשה הדירקטוריון אישר זאת, וזאת להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון.

@ 8. דוחות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) תאגיד מורשה ימציא לרשות, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, דוח על אלה:
:: (1) פירוט הבטוחות שהפקיד בעל הרישיון כאמור [[בתקנה 3]], ובכלל זה סכום או שווי כל בטוחה, למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה;
:: (2) לעניין ביטוח, יצוין גם שם המבטח למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה ותקופת הביטוח נכון למועדים אלה, סכום הכיסוי הביטוחי לאירוע ביטוח מסוים וסכום ההשתתפות העצמית לפי הפוליסה;
:: (3) סכום ההון העצמי ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח;
:: (4) שם ופרטי עורך הדין או רואה החשבון כאמור [[בתקנה 7]].
: (ב) חברה בעלת רישיון ניהול תיקים תמציא לרשות, יחד עם הדוח לפי תקנת משנה (א), דוח על שווי הנכסים הכולל למועדים הקבועים בתקנת משנה (א)(1).
: (ג) יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא יחיד או שותפות, החייב לערוך בטוחה לפי [[תקנה 3]], יגיש לרשות לא יאוחר מיום 31 בינואר של כל שנה דוח עם הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), למעט פסקה (3), נכון ליום 31 בדצמבר, וכן ידווח לרשות על כל שינוי מהותי בהם עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נערך השינוי.
: (ד) לדוחות לפי תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) יצורפו דוחות, חתומים ביד רואה חשבון, ולגבי תאגיד מורשה ביד רואה החשבון המבקר, באשר לנאותות או אישור הפרטים המובאים בהם, לפי העניין.
: (ה) לדוח לפי תקנת משנה (א) יצורף דוח רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים של התאגיד המורשה ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח כאמור בתקנת משנה (א), אם בדוח רואה החשבון המבקר נכללה סטייה מהנוסח האחיד, לרבות סטייה בדרך של הפניית תשומת לב או הדגש.

@ 8א. דיווח פומבי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בקבלת רישיון לפי [[החוק]] ידווח תאגיד מורשה לציבור, באתר ההפצה, את האמור [[בתקנה 8(א)(1) ו-(4)]], ולעניין ביטוח גם את שם המבטח, סוגי ומאפייני הבטוחות וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות;
: (ב) אם חל שינוי מהותי באחד או יותר מהפרטים המנויים בתקנת משנה (א), ידווח התאגיד המורשה דוח מיידי כאמור בתקנת משנה (א).

@ 9. (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 10. עדכון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: סכום ההון העצמי לפי [[תקנה 2]] יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי שבין המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני מועד העדכון לבין המדד שפורסם לחודש נובמבר 1998, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא כפולה של אלף שקלים חדשים.

@ 11. ביטול
: תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התשנ&quot;ז-1997 (להלן - התקנות הקודמות) - בטלות.

@ 12. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן ברשומות, ואולם מי שערך ביטוח לפי התקנות הקודמות יהיה רשאי לערוך ביטוח לפי [[תקנות 3]] [[או 4 לתקנות אלה]], לא יאוחר מיום כ&quot;ה בשבט התש&quot;ס (1 בפברואר 2000) ובלבד שהביטוח לפי התקנות הקודמות בתוקף עד אותו מועד לפחות.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בטבת התש&quot;ס (4 בינואר 2000)
&lt;חתימה&gt; אברהם (בייגה) שוחט שר האוצר</text>
      <sha1>ja1k22as359rj4ofl1pszshx7alzzcs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>366167</id>
    <revision>
      <id>3007830</id>
      <parentid>2991137</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007827]</comment>
      <origin>3007830</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16253" sha1="6mwp5duco7eqzrno3mlj274hs6sia46" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש״ס–2000}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 266|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 311|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 580|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1051|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1170|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9811.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|סעיפים 7(א)(6), (ב)(3), (ג)(3) ו־(4), (ה)(8)(א)(6), (ב)(4) ו־(5), (ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 26|26(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ז|27ז}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 42|ו־42}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטוחה“ – אחת או יותר מאלה: פיקדון, פיקדון ניירות ערך למשמרת, ערבות בנקאית או ביטוח שנעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח מיידי“ – דוח מיידי לרשות כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות)|בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולו של מנהל תיקים, מחושב לימים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו־31 בדצמבר של כל שנה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחיר קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)#פרק ד|בפרק ד׳ לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחיר קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1995}} וכאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 42|בסעיף 42 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – פיקדון כספי שמופקד בבנק בישראל, שנתקיימו בו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבתקנה 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון ניירות ערך למשמרת“ – איגרות חוב שמנפיקה הממשלה, הנסחרות בבורסה והמופקדות בבנק בישראל בפיקדון ניירות ערך למשמרת, שנתקיימו בו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבתקנה 7}}.

{{ח:סעיף|2|הון עצמי|תיקון: תשס״ו, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הון עצמי של תאגיד מורשה לא יפחת, בכל עת, מסכום של מאתיים אלף שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|3|חובת עריכת בטוחה|תיקון: תשס״ו, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך או יפקיד בטוחה לכיסוי חבותו בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי לקוח; בתאגיד מורשה תכלול הבטוחה גם כיסוי בשל מעילה באמון של עובדיו כלפי לקוח.
{{ח:תת|(ב)}} היקף הבטוחה ותנאיה יהיו לפי הנדרש לדעת בעל הרישיון, להבטחת הקבוע בתקנת משנה (א), בהתחשב בהיקף פעילות בעל הרישיון ומאפייניה.
{{ח:תת|(ג)}} בתאגיד מורשה, דירקטוריון התאגיד המורשה יאשר את היקף הבטוחה שנבחרה ותנאיה, ויאשר כי היא בהיקף הנדרש להבטחת אחריותו של התאגיד המורשה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} אחת לשנה לפחות יבחן בעל רישיון את התאמת הבטוחה למאפייני פעילותו ואת היקפה, ויוודא כי מתקיים האמור בתקנת משנה (ב) לעניין סוג הבטוחה והיקפה; בתאגיד מורשה יאשר הדירקטוריון כי בחן את הבטוחה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות משנה (א), (ג) ו־(ד) לא יחולו על יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא –
{{ח:תתת|(1)}} עובד של בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} שותף בשותפות שערכה או שהפקידה בטוחה לפי תקנות אלה לכיסוי חבותה וחבותם של כל אחד מהשותפים;
{{ח:תתת|(3)}} עובד באגודת פיקדון ואשראי שערכה או שהפקידה בטוחה לכיסוי חבותה לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} עובד של תאגיד מורשה שערך או שהפקיד בטוחה לכיסוי חבותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|4|ביטוח של בעל רישיון|תיקון: תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} ביטוח הנערך כבטוחה הנדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, יכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשס״ד, תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|7|תנאים למימוש פיקדון, ערבות בנקאית ופיקדון ניירות ערך למשמרת|תיקון: תשס״ד, תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שבחר בפיקדון, או פיקדון ניירות ערך למשמרת לצורך בטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, יפקידו בחשבון נאמנות של עורך דין או רואה חשבון לטובת לקוחות בעל הרישיון מזמן לזמן; פיקדונות כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד או למשיכה, אלא לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הפיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת בחשבון הנאמנות ינוהלו לפי הוראות בעל הרישיון; ערבות בנקאית לצורך בטוחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, תהיה על שם עורך דין או רואה חשבון שיהיה נאמן לטובת לקוחות בעל הרישיון לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הערבות הבנקאית תהיה בלתי מותנית, להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון, ולא תהיה ניתנת לביטול או לחילוט אלא לפי תקנת משנה (ד) או (ו).
{{ח:תת|(ב)}} פיקדון, ו/או פיקדון ניירות ערך למשמרת וערבות בנקאית הניתנים כבטוחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, יהיו בתוקף למשך שנה מיום שחדל בעל הרישיון לפעול במסגרת הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל עיקול על חשבון הנאמנות, יפעל בעל הרישיון מייד להסרת העיקול; לא עלה בידיו להסיר את העיקול בתוך 7 ימים, יפקיד פיקדון בחשבון נאמנות חדש או יערוך בטוחה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}.
{{ח:תת|(ד)}} פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת המופקדים בחשבון הנאמנות, או הערבות הבנקאית שבידי עורך הדין או רואה החשבון, ימומש בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פסק דין של בית משפט בתובענה של לקוח נגד בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הסכם פשרה בין בעל הרישיון לבין לקוח התובע את בעל הרישיון שקיבל תוקף של פסק דין;
{{ח:תתת|(3)}} פסק בורר שאישר בית משפט בסכסוך בין לקוח התובע את בעל הרישיון לבין בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} פסק דין של בית משפט, הסכם פשרה או פסק בורר כאמור בתקנת משנה (ד) יכללו, בין השאר, את פירוט הזכאים לתשלום והסכומים שלהם הם זכאים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לבטל את הערבות הבנקאית, להפחית את סכום הפיקדון או את סכום פיקדון ניירות הערך למשמרת מזמן לזמן, או למשוך אותם, לאחר שווידא בעל הרישיון כי גם לאחר ההפחתה או הביטול כאמור, הוא מקיים את חובתו לערוך בטוחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ובתאגיד מורשה הדירקטוריון אישר זאת, וזאת להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון.

{{ח:סעיף|8|דוחות|תיקון: תשס״ו, תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה ימציא לרשות, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, דוח על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הבטוחות שהפקיד בעל הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, ובכלל זה סכום או שווי כל בטוחה, למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו־31 בדצמבר של כל שנה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ביטוח, יצוין גם שם המבטח למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו־31 בדצמבר של כל שנה ותקופת הביטוח נכון למועדים אלה, סכום הכיסוי הביטוחי לאירוע ביטוח מסוים וסכום ההשתתפות העצמית לפי הפוליסה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום ההון העצמי ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח;
{{ח:תתת|(4)}} שם ופרטי עורך הדין או רואה החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון ניהול תיקים תמציא לרשות, יחד עם הדוח לפי תקנת משנה (א), דוח על שווי הנכסים הכולל למועדים הקבועים בתקנת משנה (א)(1).
{{ח:תת|(ג)}} יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא יחיד או שותפות, החייב לערוך בטוחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, יגיש לרשות לא יאוחר מיום 31 בינואר של כל שנה דוח עם הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), למעט פסקה (3), נכון ליום 31 בדצמבר, וכן ידווח לרשות על כל שינוי מהותי בהם עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נערך השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} לדוחות לפי תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) יצורפו דוחות, חתומים ביד רואה חשבון, ולגבי תאגיד מורשה ביד רואה החשבון המבקר, באשר לנאותות או אישור הפרטים המובאים בהם, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} לדוח לפי תקנת משנה (א) יצורף דוח רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים של התאגיד המורשה ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח כאמור בתקנת משנה (א), אם בדוח רואה החשבון המבקר נכללה סטייה מהנוסח האחיד, לרבות סטייה בדרך של הפניית תשומת לב או הדגש.

{{ח:סעיף|8א|דיווח פומבי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקבלת רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|החוק}} ידווח תאגיד מורשה לציבור, באתר ההפצה, את האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(1) ו־(4)}}, ולעניין ביטוח גם את שם המבטח, סוגי ומאפייני הבטוחות וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות;
{{ח:תת|(ב)}} אם חל שינוי מהותי באחד או יותר מהפרטים המנויים בתקנת משנה (א), ידווח התאגיד המורשה דוח מיידי כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10|עדכון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} סכום ההון העצמי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי שבין המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני מועד העדכון לבין המדד שפורסם לחודש נובמבר 1998, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא כפולה של אלף שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|11|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התשנ״ז–1997 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן ברשומות, ואולם מי שערך ביטוח לפי התקנות הקודמות יהיה רשאי לערוך ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4 לתקנות אלה}}, לא יאוחר מיום כ״ה בשבט התש״ס (1 בפברואר 2000) ובלבד שהביטוח לפי התקנות הקודמות בתוקף עד אותו מועד לפחות.

{{ח:חתימות|כ״ו בטבת התש״ס (4 בינואר 2000)}}
* '''אברהם (בייגה) שוחט'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6mwp5duco7eqzrno3mlj274hs6sia46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:רב חנינא מסורא</title>
    <ns>14</ns>
    <id>380199</id>
    <revision>
      <id>3007913</id>
      <parentid>988497</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:12:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-15546-96</username>
        <id>44991</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה על םי הערך הויקיפדי. פרטים יתווספו בדף השיחה</comment>
      <origin>3007913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79" sha1="lsqb18mf15rc9ucqvrcuuu0k8hp7e0g" xml:space="preserve">{{דמות בחזל|חנינא מסורא|כינוי=רב|שיוך=אמורא}}</text>
      <sha1>lsqb18mf15rc9ucqvrcuuu0k8hp7e0g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007926</id>
      <parentid>3007913</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:43:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[קטגוריה:רבי חנינא מסורא]] לשם [[קטגוריה:רב חנינא מסורא]]: ע&quot;פ דף שיחת הקטגוריה</comment>
      <origin>3007913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79" sha1="lsqb18mf15rc9ucqvrcuuu0k8hp7e0g" xml:space="preserve">{{דמות בחזל|חנינא מסורא|כינוי=רב|שיוך=אמורא}}</text>
      <sha1>lsqb18mf15rc9ucqvrcuuu0k8hp7e0g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>398052</id>
    <revision>
      <id>3007818</id>
      <parentid>2931846</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:45:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007818</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34403" sha1="my5dm3iyysxglh1ubv5e6xp32u78tuh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ&quot;ד-1984

&lt;מאגר תקן 2116232 קוד a163Y00000DuSGWQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1938|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|4664)); ((תשמ&quot;ו, 898|תיקון|4932)); ((תשמ&quot;ט, 535|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|5169)); ((תשס&quot;ג, 472|תיקון|6223)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#168|סעיף 30]] [[לחוק הטיס, 1927]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((התקנות הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן בהתאם [[לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].))

__TOC__

== פרק א': כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ט)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי טיס&quot; - לרבות מפעיל ושוכר של כלי טיס;
:- &quot;הארגון&quot; - הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית;
:- &quot;האמנה&quot; - אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו ב-7 בדצמבר, 1944, על תיקוניה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה:
:- &quot;החוקר הראשי&quot; - אדם שהשר מינהו לשמש חוקר ראשי כאמור [[בתקנה 12]];
:- &quot;המנהל&quot; - ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
:: ((לפי [[סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.))
:- &quot;השר&quot; - שר התחבורה;
:- &quot;חוקר&quot; - אדם שהחוקר הראשי מינהו לשמש כחוקר תאונות ותקריות לכלי טיס כאמור [[בתקנה 14]];
:- &quot;כלי טיס&quot; - כמשמעותו [[=תקנות ההפעלה|בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]] (להלן - תקנות ההפעלה);
:- &quot;כלי טיס ישראלי&quot; - כלי טיס הרשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל או כלי טיס אחר שחכרו אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי ואשר המדינה בה הוא רשום העבירה לישראל, לפי הוראות האמנה, את תפקידיה וחובותיה כמדינת הרישום לגביו, כולם או מקצתם;
:- &quot;מדינת האירוע&quot; - המדינה שבשטחה אירעו התאונה או התקרית;
:- &quot;מדינת הייצור&quot; - המדינה האחראית על תיעוד הכושר האוירי של האב-טיפוס של כלי הטיס;
:- &quot;מדינת המפעיל&quot; - המדינה שבה מצוי מקום עסקו העיקרי של מפעיל כלי הטיס, או אם אין לו מקום כזה - מקום מושבו הקבוע;
:- &quot;מדינת הרישום&quot; - המדינה שבה רשום כלי הטיס;
:- &quot;מפעיל&quot; - אדם או תאגיד העוסקים בהפעלת כלי טיס על פי רשיון שניתן לכך כדין;
:- &quot;נזק חמור&quot; - נזק או קלקול מבנה המשפיעים על חוזק המבנה, הביצועים או תכונות הטיסה של כלי הטיס, המחייבים, באורח רגיל, תיקון גדול או החלפת הרכיבים שניזוקו או נתקלקלו, למעט השתקת מנוע, נזק המוגבל למנוע בלבד, כיפוף של מעטים וכיסוייהם, כיפוף בציפוי, חורים קטנים או שקעים קלים בציפוי או בבד, נזק ללהבי המדחף בשעת הסעת כלי הטיס על הקרקע, נזק לצמיגים, לאבזרי המנוע, לבלמים או לקצוות הכנפיים ונזק לאנטנות;
:- &quot;סיבה&quot; - מעשה, מחדל, אירוע או תנאי, או צירוף של אלה, שגרמו לתאונה או לתקרית;
:- &quot;פציעה קשה&quot; - פציעה שנגרמה לאדם בתאונה -
:: (1) המצריכה אישפוזו לתקופה של למעלה מ-48 שעות, שתחילתה בתוך שבעה ימים מיום הפציעה;
:: (2) שתוצאתה שבר של כל עצם (למעט שבר פשוט של אצבעות או של האף);
:: (3) שתוצאתה חתכים הגורמים לדימום חמור או לנזק בעצב, בשריר או בגיד;
:: (4) שתוצאתה פגיעה באבר פנימי;
:: (5) שתוצאתה כוויות מדרגה שניה או שלישית או כוויות של למעלה מחמישה אחוזים משטח הגוף;
:: (6) כתוצאה מחשיפתו לחמרים מזהמים או לקרינת חומר רדיואקטיבי;
:- &quot;תאונה&quot; - אירוע בכלי טיס הקשור בהפעלתו והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד לרדתו מכלי הטיס ושבו אירע אחד מאלה:
:: (1) אדם נהרג או נפצע פציעה קשה כתוצאה מאחד מאלה:
::: (א) היותו בכלי הטיס;
::: (ב) מגע ישיר עם כלי הטיס או עם כל חלק שניתק מכלי הטיס;
::: (ג) חשיפה ישירה להתפרצות הדף סילון מכלי הטיס;
::: פרט למקרים שבהם נובעת הפגיעה מסיבות טבעיות שנגרמו לאדם בידיו או בידי אחרים או שנגרמו לנוסע סמוי שהתחבא באזור בכלי הטיס אשר דרך כלל אינו פתוח לשימוש הנוסעים או אנשי הצוות;
:: (2) נגרם לכלי הטיס נזק חמור;
:: (3) כלי הטיס נעדר או שלא ניתן להגיע אליו; כלי טיס ייחשב נעדר כאשר החיפושים הרשמיים אחריו הופסקו ולא נמצאו שבריו;
:- &quot;תיקון גדול&quot; - כמשמעותו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;תקרית&quot; - אירוע, שאינו תאונה, הקשור בהפעלת כלי טיס, והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד הרגע בו ירד אדם כאמור מכלי הטיס, המשפיע או עשוי להשפיע על בטיחות הטיסה.

@ 2. חקירה ומטרתה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) חקירת תאונה או תקרית היא הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו, הסקת מסקנות לרבות קביעת הסיבות, ומתן המלצות לשיפור רמת בטיחות הטיסה.
: (ב) המטרה היחידה של חקירה כאמור היא מניעת תאונות ותקריות בעתיד ואין תכליתה קביעת אשמה או אחריות.

@ 3. תחולה
: תקנות אלה חלות על כלי טיס אזרחי ישראלי באשר הוא ועל כלי טיס אזרחי שאינו ישראלי הנמצא בשטחה של המדינה, לפי הענין.

== פרק ב': הודעות בדבר תאונה או תקרית ==

@ 4. הודעה על תאונה או תקרית (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) הודעה על תאונה או על תקרית שבה מעורב כלי טיס תימסר במהירות האפשרית לחוקר הראשי בידי אחד מאלה:
:: (1) מי שהיה טייס-מפקד של כלי הטיס בזמן התאונה או התקרית, ואם נבצר ממנו - בידי בעליו של כלי הטיס בזמן התאונה או התקרית;
:: (2) הממונה על יחידת פיקוח תעבורה אוירית שבתחום פיקוחה אירעה התאונה או התקרית, או שדבר התאונה או התקרית הובא לידיעתו בידי מי שחייב בדיווח כאמור לפי פסקה (1);
:: (3) בידי אדם אחר שהיה עד לתאונה או לתקרית.
: (ב) נמסרה הודעה על תאונה לפי תקנה זו יעבירה החוקר הראשי במהירות האפשרית למנהל ולשר.

@ 5. ההודעה
: (א) בהודעה לפי [[תקנה 4]] יצויינו פרטים מלאים ככל האפשר, בכל הנוגע לאלה:
:: (1) לאומיותו, פרטי רישומו וסוגו של כלי הטיס;
:: (2) שם בעל כלי הטיס וכן שם מפעילו או שוכרו, אם יש כאלה;
:: (3) שם הטייס - מפקד של כלי הטיס;
:: (4) תאריך וזמן (GMT) של אירוע התאונה או התקרית;
:: (5) מקום אירוע התאונה או התקרית ביחס לנקודה גיאוגרפית ידועה ונקודת הציון שלו;
:: (6) מקום הימצא כלי הטיס בעת מסירת ההודעה ותיאור פני השטח;
:: (7) נקודת היציאה של כלי הטיס ונקודת היעד הקרובה;
:: (8) שמות האנשים שנהרגו או נפצעו ואלה שנשארו בלתי-נפגעים;
:: (9) מהות התאונה או התקרית ופרטים על הנזק לכלי הטיס ועל כל נזק אחר שנגרם;
:: (10) שמו ומענו של מוסר ההודעה.
: (ב) נמסרה ההודעה לפי [[תקנה 4]] בעל-פה, תימסר או תישלח בדואר לחוקר הראשי הודעה בכתב שתכלול את כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (א), במהירות האפשרית, אך לא יאוחר מ-24 שעות לאחר אירוע התאונה או התקרית.
: (ג) פרטים שלא נודעו בשעת מסירת ההודעה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יועברו לאחר מכן, עם היוודעם.
: (ד) החוקר הראשי רשאי לקבל הודעה גם כאשר שמו ומענו של מוסר ההודעה לא פורטו; ביקש מוסר ההודעה ששמו ומענו לא יפורסמו, רשאי החוקר הראשי להיענות לבקשתו, אם שוכנע שיש בכך כדי לקדם את החקירה.

@ 6. הודעה על תאונה לכלי טיס זר
: (א) אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס שאינו ישראלי, ימסור החוקר הראשי הודעה בדבר התאונה במהירות האפשרית לרשויות המוסמכות של כל אלה:
:: (1) מדינת הרישום;
:: (2) מדינת המפעיל;
:: (3) מדינת הייצור.
: (ב) ההודעה כאמור תכלול את הפרטים לפי [[תקנה 5(א)]] במידה שניתן למסור אותם מיד, אולם לא תתעכב מסירת ההודעה בשל פרטים חלקיים או חסרים; ההודעה תכלול, בראשיתה, את סימן הזיהוי ACCID.
: (ג) פרטים נוספים שלא נכללו בהודעה כאמור ומידע אחר הקשור בתאונה יימסרו לרשויות המוסמכות של המדינות האמורות בתקנת משנה (א) במועד המוקדם ביותר האפשרי.

@ 7. קבלת הודעה על תאונה לכלי טיס
: (א) קיבל החוקר הראשי הודעה על תאונה שאירעה מחוץ לישראל לכלי טיס ישראלי, לכלי טיס המופעל בידי מפעיל ישראלי או לכלי טיס שיוצר בישראל ושמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק&quot;ג, ימסור לרשויות המוסמכות של מדינת האירוע כל מידע המצוי ברשותו והקשור בכלי הטיס ובצוות האויר שהיה מעורב בתאונה; כן יודיע החוקר הראשי אם בכוונתו להיות מיוצג בחקירה ואת שם נציגו ומועד הגעתו.
: (ב) קיבל החוקר הראשי הודעה על תאונה שאירעה לכלי טיס שיוצר בישראל, ושמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק&quot;ג, ימסור לרשויות המוסמכות של מדינת האירוע את שם נציגו ואת מועד הגעתו; היה משקלו המורשה להמראה פחות מ-100,000 ק&quot;ג, יודיע החוקר הראשי אם בכוונתו למנות נציג, את שמו ומועד הגעתו.

@ 8. הודעה של נציג ישראלי בחוץ לארץ
: הגיעה לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל ידיעה על תאונה או תקרית במדינת-חוץ בה היה מעורב כלי טיס ישראלי או כלי טיס שמדינת הייצור שלו היא ישראל, ימסור הנציג, במהירות האפשרית, הודעה שתכיל את הפרטים לפי [[תקנה 5(א)]] לידי החוקר הראשי וישלח אליו דין וחשבון על הידוע לו לגבי התאונה או התקרית.

== פרק ג': סמכויות החוקר הראשי והמנהל ==

@ 9. איסור הפעלת כלי טיס
: (א) אירעה תאונה או תקרית, רשאי החוקר הראשי, בהודעה לבעל כלי הטיס להורות על איסור הפעלת כלי הטיס, בתנאים שיורה, או על עיכובו, לפי הענין.
: (ב) בעל כלי הטיס שנמסרה לו הודעה כאמור ימלא אחר הוראות החוקר הראשי הכלולות בה.

@ 10. טיפול בכלי טיס ובכל דבר העשוי לשמש ראיה (תיקון: תשמ&quot;ו)
: אירעה תאונה או תקרית, לא יגש אדם לכלי טיס, לא יביא לידי שינוי במצב כלי הטיס ובכל חפץ או דבר העשויים לשמש ראיה בחקירה, לא יבצע בהם תיקון ולא יורידם מכלי הטיס, אלא אם כן נתן החוקר הראשי או יושב ראש הועדה שמונתה לפי [[תקנה 15]], או יושב ראש צוות שמונה לפי [[תקנה 16]] היתר לכך או אם דרוש לעשות כן להצלת כלי הטיס או להצלת חיי אדם, בעל-חיים, דברי דואר או חפצים אחרים, או כדי למנוע סכנה או הפרעה לטיסה.

@ 11. התליית רשיון (תיקון: תשמ&quot;ו)
: המנהל רשאי להתלות רשיונו של עובד טיס שהיה מעורב בתאונה או בתקרית עד להשלמת החקירה, אם הדבר חיוני לדעתו לבטיחות הטיסה; עובד טיס שרשיונו הותלה כאמור רשאי לערור על החלטת המנהל בפני ועדת הערר לרישוי שלפי [[=תקנות הרשיונות|תקנה 51 לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - תקנות הרשיונות), והוראות [[התקנות האמורות]] יחולו על הערר בשינויים לפי העניין.

== פרק ד': מינוי החוקר הראשי, חוקרים וועדות חקירה וסמכויותיהם ==

@ 12. מינוי החוקר הראשי ותפקידיו
: (א) השר ימנה חוקר ראשי לענין תקנות אלה.
: (ב) השר רשאי למנות ממלא מקום לחוקר הראשי אשר ימלא את תפקידיו של החוקר הראשי בעת היעדרו, או כאשר נבצר ממנו למלא את תפקידו.
: (ג) החוקר הראשי יהיה ממונה על חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס; במילוי תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו יהיה החוקר הראשי בלתי תלוי בגורמי תעופה אחרים.
: (ד) תפקידיו של החוקר הראשי יהיו -
:: (1) איסוף כל מידע הקשור בתאונה או בתקרית, רישומו וניתוחו;
:: (2) קביעת הסיבות לתאונה או לתקרית, ככל שהדבר אפשרי;
:: (3) עריכת דו&quot;ח החקירה הסופי הכולל המלצות שתכליתן מניעת תאונות ותקריות לכלי טיס בעתיד;
:: (4) מעקב אחר יישום המסקנות וההמלצות;
:: (5) הפקת לקחים מתאונות ומתקריות שאירעו בעבר בישראל או מחוצה לה.
: (ה) הודעה על מינוי חוקר ראשי וממלא מקומו תפורסם ברשומות.

@ 13. סמכויותיו של החוקר הראשי
: (א) החוקר הראשי רשאי לבקר בכל מקום אשר, לדעתו, יש לבקר בו לצורך החקירה וכן לנקוט אמצעים לשמירה על מקום התאונה או התקרית, על כלי הטיס המעורב או על חלק ממנו ועל מסמך או חפץ ועל כל דבר העשוי לשמש ראיה - במצבם לאחר התאונה או התקרית - כל עוד נחוץ הדבר להשלמת החקירה.
: (ב) מינה השר ועדה לחקירת תאונה בהתאם [[לתקנה 15]], יעביר החוקר הראשי לועדה את כל הממצאים וכל חומר החקירה שבידו ולא יזקק עוד לסמכויותיו לפי תקנה זו לענין אותה חקירה.
: (ג) לא יפריע אדם לחוקר הראשי ולא ימנע אותו להשתמש בסמכויותיו או למלא את תפקידיו לפי תקנות אלה.

@ 14. מינוי חוקרים וסמכויותיהם
: (א) החוקר הראשי רשאי למנות חוקרים לתאונות ותקריות לכלי טיס לפי תנאי כשירות שקבע באישור השר ולתת להם תעודה המעידה על תפקידם וסמכויותיהם; תנאי הכשירות יפורסמו ברשומות.
: (ב) לחוקרים שמונו כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כל הסמכויות הנתונות לחוקר ראשי לפי [[תקנה 13]], ויהיו להם התפקידים של החוקר הראשי כאמור [[בתקנה 12(ד)(1) עד (3)]].

@ 15. מינוי ועדת חקירה ציבורית
: (א) אירעה תאונה, ולדעת השר טובת הציבור מחייבת מינוי ועדה ציבורית לחקירתה, רשאי הוא למנות ועדה המורכבת משלושה אנשים או יותר (להלן - ועדה) ולהורות לה על חקירת התאונה במהירות האפשרית, בהתאם לנסיבות.
: (ב) הודעה על מינוי ועדה תפורסם ברשומות ותימסר לבעל כלי הטיס ולמעורבים בתאונה.
: (ג) לועדה יהיו הסמכויות של חוקר ראשי כאמור [[בתקנה 13]], ויהיו לה התפקידים של חוקר ראשי כאמור [[בתקנה 12(ד), (1) עד (3)]].

@ 16. חקירת תאונה או תקרית (תיקון: תשמ&quot;ו)
: אירעה תאונה או תקרית, רשאי החוקר הראשי למנות צוות המורכב מחוקר אחד או יותר (להלן - צוות) ולהורות לו על חקירת התאונה או התקרית במהירות האפשרית, בהתאם לנסיבות.

@ 17. הודעה על חקירה
: החוקר הראשי, ועדה או צוות (להלן - החוקרים) רשאים לפרסם בדרך הנראית להם הודעה על ניהול החקירה; בהודעה יצויין כי כל אדם היודע דבר הקשור בתאונה או בתקרית נדרש למסור פרטים בקשר לסיבות ולנסיבות של התאונה או התקרית במקום ובזמן שיפורטו בהודעה.

@ 18. פרוטוקול
: יושב ראש ועדה או צוות ינהל פרוטוקול מישיבת הועדה או הצוות; היושב ראש יקרא כל הודעה שגבו הועדה או הצוות או שנמסרו להם, לפני מוסר ההודעה, וזה יאשר בחתימת ידו כי אכן נקראה ההודעה לפניו; סירב לחתום - יצויין הדבר בפרוטוקול.

@ 19. הודעה על ביצוע עבירה
: (א) נודע לחוקרים במהלך החקירה או שהחוקרים חושדים כי נעברה עבירה על הוראות כל דין, ימסרו הודעה על כך לחוקר הראשי.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור לחוקר הראשי, יעבירה במהירות האפשרית למשטרת ישראל, ואם העבירה היא על הוראות [[חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל&quot;ז-1977]] - גם לקצין הבטחון של משרד התחבורה; היתה העבירה על הוראות [[חוק הטיס, 1927]], או על [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], או על תקנות שהותקנו על פיהם - יעביר ההודעה גם למנהל.
: (ג) החוקר הראשי יודיע לחשוד בעבירה על העברת ההודעה כאמור בתקנת משנה (ב).

@ 20. גילוי מידע
: (א) קבע החוקר הראשי כי גילוי מידע מן המפורט להלן ישפיע לרעה על אפשרות השגת מידע לענין החקירה המתנהלת באותה עת או חקירה אחרת בעתיד, לא יימסר המידע לכל מטרה זולת למטרת חקירת תאונה או תקרית;
:: (1) עדויות או הצהרות של האחראים לבטיחות הפעלת כלי הטיס;
:: (2) תקשורת בין האחראים לבטיחות הפעלת כלי הטיס;
:: (3) מידע רפואי או אישי הקשור בבני אדם שהיו מעורבים בתאונה או בתקרית;
:: (4) רישומי קול תא-הטייס ותעתיקים מרישומים אלה;
:: (5) דעות שהובעו במהלך ניתוח המידע, לרבות המידע על רישומי הטיסה.
: (ב) הוגשה לועדה או לצוות בקשה לגילוי מידע כאמור בתקנת משנה (א) יעבירוה לחוקר הראשי לקבלת החלטה בענין כאמור.

@ 21. הנוהל בישיבות הועדה או הצוות
: הודעה או הצוות רשאים -
: (1) לנהל את ישיבותיהם ולקבוע את סדרי עבודתם בעצמם, במידה שלא נקבעו בתקנות אלה;
: (2) להרשות נוכחות קהל בישיבות או בחלק מהן או להורות שהישיבות או חלק מהן יהיו סגורות לקהל, לפי שיקול דעתם;
: (3) לפסוק למי שהיה נוכח בישיבותיהם לפי דרישתם סכום כסף שהוציא עקב הופעתו.

== פרק ה': השתתפות נציגים בחקירה ==

@ 22. השתתפות נציגי מדינות חוץ
: (א) אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס שאינו ישראלי, רשאים נציגי מדינת הרישום ומדינת המפעיל להשתתף בחקירה.
: (ב) אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס כלשהו, רשאים נציגי מדינת הייצור, או מדינה שהמציאה, לפי בקשת החוקר הראשי, מידע, שירותים או שירותי מומחים, להשתתף בחקירה אם קבעו החוקרים כי השתתפות נציגים כאמור בחקירה עשוייה לסייע בחקירה או לתרום להעלאת רמת הבטיחות.
: (ג) מדינה שאזרחיה נהרגו בתאונה שאירעה בשטח ישראל, רשאית לפי בקשתה למנות נציגים שישתתפו בחקירה, אם הוכיחה, להנחת דעתו של החוקר הראשי, כי השתתפות נציגיה עשויה לסייע בחקירה; השתתפות נציגי מדינה כאמור תוגבל לאלה:
:: (1) ביקור באתר התאונה;
:: (2) קבלת המידע העובדתי הקשור בתאונה;
:: (3) מתן סיוע ומידע בקשר לזיהוי הנספים;
:: (4) קבלת עותק מן הדו&quot;ח הסופי.

@ 23. השתתפות נציגי ישראל
: (א) ביקשה מדינת האירוע מישראל השתתפות נציגיה בהיותה מדינת הרישום או מדינת המפעיל, בחקירת תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 2250 ק&quot;ג, ימנה החוקר הראשי נציג או נציגים כאמור, שישתתפו בחקירה.
: (ב) ביקשה מדינת האירוע מישראל השתתפות נציגיה בהיותה מדינת הייצור, בחקירת תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק&quot;ג, ימנה החוקר הראשי נציג או נציגים כאמור, שישתתפו בחקירה.

== פרק ו': דיווח ==

@ 24. דו&quot;ח ראשוני
: (א) לאחר תחילת החקירה ואיסוף הנתונים הראשוניים בדבר תאונה, יכין החוקר הראשי דין וחשבון ראשוני, שייערך במתכונת שהמליץ עליה הארגון בספר העזר לדיווח על תאונות ותקריות (DOC 9156 - AN/900).
: (ב) החוקר הראשי יעביר את הדין וחשבון הראשוני אם נערך על ידי ועדה שמינה השר, לשר ולמנהל, או למנהל אם נערך על ידי צוות שהוא מינה; כן רשאי החוקר הראשי לפרסם את הדין וחשבון הראשוני בדרך שתיראה לו, אלא אם כן עלול פרסומו לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
: (ג) היה מעורב בתאונה כלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 5700 ק&quot;ג, או אם השתתף בחקירה נציג של מדינת חוץ, ימציא החוקר הראשי את הדין וחשבון הראשוני גם לכל אלה:
:: (1) למדינת הרישום או למדינת האירוע, אם הדבר ישים;
:: (2) למדינת ישראל;
:: (3) למדינת הייצור;
:: (4) לכל מדינה שהמציאה מידע, שירותים או מומחים;
:: (5) לכל מדינה שנציגה השתתף בחקירה;
:: (6) לארגון.
: (ד) הדין וחשבון הראשוני יומצא כאמור בתקנת משנה (ג) באחת השפות הרשמיות של הארגון, תוך שלושים ימים מיום התאונה, אלא אם כן הומצא בתוך תקופה זו דין וחשבון נתוני התאונה כאמור [[בתקנה 25]]; קשורים בתאונה נושאים המשפיעים במישרין על הבטיחות - יישלח הדין וחשבון הראשוני מיד לאחר קבלת המידע ובדרך המהירה ביותר האפשרית.

@ 25. דין וחשבון נתונים
: אירעה תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 2250 ק&quot;ג והתאונה נחקרה בישראל, יכינו החוקרים דין וחשבון נתוני התאונה, במתכונת המומלצת על ידי הארגון בספר העזר לדיווח על תאונות ותקריות (AC 9156 - AN/900); הדין וחשבון יועבר לחוקר הראשי שימציא עותק ממנו לארגון.

@ 26. דין וחשבון סופי
: (א) הדין וחשבון הסופי של החוקרים ייערך במתכונת המומלצת על ידי הארגון, לפי התוספת לנספח 13 לאמנה, אלא אם כן מצאו החוקרים כי נסיבות התאונה או התקרית מצדיקות מתכונת שונה בפרטים מסויימים.
: (ב) הדין וחשבון הסופי יומצא לחוקר הראשי, ואליו יצורפו הפרוטוקול וההודעות שגבו החוקרים או שנמסרו להם.
: (ג) החוקר הראשי ימציא את הדין וחשבון הסופי -
:: (1) לשר;
:: (2) למנהל;
:: (3) לכל אלה, אם ישים -
::: (א) המדינה שיזמה את החקירה;
::: (ב) מדינת הרישום;
::: (ג) מדינת המפעיל;
::: (ד) מדינת הייצור;
::: (ה) המדינה שאזרחיה נהרגו בתאונה, אם נציגיה השתתפו בחקירה;
::: (ו) כל מדינה שסיפקה מידע, שירותים או מומחים בקשר עם התאונה;
:: (4) לארגון - אם לדעתו יש בממצאי הדין וחשבון הסופי השלכה על בטיחות התעופה האזרחית במדינות אחרות.
: (ד) הדין וחשבון הסופי יפורסם בקרב הציבור הרחב בידי החוקר הראשי, ואם מונתה ועדה - בידי השר, בדרך הנראית להם כמועילה ביותר, אלא אם כן פרסום הדין וחשבון כולו או חלקו עלול לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

@ 27. פרסום דין וחשבון חקירה שהתבצעה מחוץ לישראל
: הומצא לחוקר הראשי דין וחשבון סופי מאת מדינה שחקרה את התאונה, לא יפורסם הדין וחשבון בכל דרך שהיא ללא הסכמה מפורשת של הרשויות המוסמכות של אותה מדינה, אלא אם כן פורסם הדין וחשבון קודם לכן בידי אותה מדינה.

== פרק ז': נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות ==

@ 28. נקיטת אמצעי ביניים
: (א) המליצו החוקרים, בשלב משלבי החקירה, על נקיטת צעדי ביניים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס בנסיבות דומות לאלה הנחקרות, תועברנה ההמלצות לחוקר הראשי, שימציאן ללא דיחוי למנהל.
: (ב) המנהל יבצע, ללא דיחוי, את המלצות הביניים של החוקרים, אלא אם כן קבע כי אין מקום לבצע את ההמלצות, כולן או מקצתן, מנימוקים שיירשמו ויועברו באמצעות החוקר הראשי לחוקרים.
: (ג) החוקר הראשי רשאי לערור על החלטת המנהל בפני השר; החלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

@ 29. ישום המלצות החוקרים
: (א) הגישו החוקרים את הדין וחשבון הסופי, ונכללו בו המלצות לנקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס, יבוצעו ההמלצות בידי המנהל במועדים שהמליצו עליהם החוקרים, ואם לא המליצו על מועדים כאמור - במועדים שיקבע המנהל כסבירים לביצועם; המנהל ידווח על ביצוע ההמלצות לחוקר הראשי.
: (ב) המנהל רשאי שלא לבצע את המלצות החוקרים, כולן או מקצתן, אם קבע תוך שלושים ימים מהיום שהומצאו לו, כי אין מקום לבצען, מנימוקים שיירשמו ויועברו לחוקר הראשי.
: (ג) החוקר הראשי רשאי לערור בפני השר על החלטת המנהל שלא לבצע המלצות החוקרים, החלטתו של השר תהיה החלטת גמר.
: (ד) המנהל רשאי להורות לכל אדם שהמלצות דין וחשבון סופי מתייחסות אליו, לבצע את ההמלצות בדרך של נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס, לאחר שנתן לאותו אדם זכות לטעון טענותיו בפניו; אדם כאמור רשאי לערור בפני השר על הוראת המנהל והחלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

@ 30. העברת הדין וחשבון למשטרה ולקצין בטחון
: נגרמה או נתאפשרה התאונה או התקרית בשל אי-מילוי אחר הוראות כל דין, יעביר החוקר הראשי את הדין וחשבון הסופי למשטרת ישראל או לקצין הבטחון במשרד התחבורה, לפי הענין.

@ 31. סמכות לבטל, להתרות וכד' (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) מצא המנהל, על סמך הדין וחשבון הסופי, כי יש מקום לבטל או להתלות רשיון, תעודה, מסמך או הסמכה הנוגעים לטיס של כל אדם, או כי יש מקום להעיר, לנזוף או להזהיר כל אדם הקשור בתאונה או בתקרית או לרשום ציון כלשהו במסמכים הנוגעים לאותו אדם, יעשה זאת לפי שיקול דעתו.
: (ב) המנהל רשאי להבטיח למוסר הודעה לפי [[תקנה 4]], או למוסר עדות בפני חוקר, ועדה או צוות, לפי בקשתו, שלא יינקטו נגדו אמצעים כאמור בתקנת משנה (א), אם החוקר הראשי המליץ בפניו לעשות כן, ואם שוכנע שיש בכך כדי להבטיח את מטרת החקירה.

@ 32. סמכויות לגבי הדין וחשבון הסופי
: בתקופת כהונתם של החוקרים וגם לאחר שהגישו דין וחשבון בהתאם [[לתקנה 25]], רשאים השר או החוקר הראשי, לפי הענין, להורות על כל אחד מאלה:
: (1) סגירת תיק החקירה או הפסקתה, אם נראה לו מועיל לעשות כן לטובת הציבור;
: (2) חידוש חקירה שהופסקה, אם נתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות אז;
: (3) חקירה נוספת או השלמת חקירה בידי אותם חוקרים או בידי חוקרים אחרים.

@ 33. עיכוב מסמכים וחפצים לאחר השלמת הדין וחשבון
: (א) לאחר הגשת דין וחשבון רשאי החוקר הראשי, תוך שלושה חדשים ממועד סיום החקירה, להורות כי מסמכים, חפצים ודברים אחרים אשר עוכבו בידי החוקרים, ישארו בעיכובם עד לסיום הליכי החקירה או הבירור בפני כל בית משפט, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) לא הורה החוקר הראשי כאמור, יוחזרו המסמכים והחפצים לידי האדם שאצלו היו ערב עיכובם, זולת אם הורה בית-משפט אחרת.

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 34. עונשין
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - ששה חדשי מאסר או קנס שלא יעלה על הקבוע [[בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 35. ביטול
: תקנות הטיס (ועדות לחקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשכ&quot;ט-1969 - בטלות.

&lt;פרסום&gt; ג' בסיון התשמ&quot;ד (3 ביוני 1984)
&lt;חתימה&gt; חיים קורפו שר התחבורה</text>
      <sha1>my5dm3iyysxglh1ubv5e6xp32u78tuh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>406708</id>
    <revision>
      <id>3007849</id>
      <parentid>2933276</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007849</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4639" sha1="6gc3s0aue20ugp53wf6w2izzw3uwu1t" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע&quot;ד–2014

&lt;מאגר תקן 2138711 קוד a163Y00000DuVScQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשע״ד, 1092|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)|7372)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 3]] [[לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983]], שנטלתי לעצמי לפי [[סעיף 34 לחוק־יסוד: הממשלה]], ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת]], ולפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], אני מתקינה תקנות אלה:
----
((לפי [[סעיף 325(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015]], תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, יעמדו בתוקפן ויראו כאילו הותקנו לפי [[החוק האמור]].))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- ”לחם” – כמשמעותו בת״י 1241 ב”פרק א – עניינים כלליים” סעיף 101 ”חלות התקן”;
:- ”קובץ מפרטים של תוספי מזון” – קובץ מפרטים של תוספי מזון (Compendium of Food Additive Specifications) של ועדת המומחים לתוספי מזון מטעם ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו״ם, רומא המהדורה המעודכנת ביותר;
:- ”קווים מנחים לשמות קבוציים ולמספור בין־לאומי של תוספי מזון” – קווים מנחים של נציבות קודקס אלימנטריוס לשמות קבוצתיים ולמספור בין־לאומי של תוספי מזון, כתיקונם עד שנת 2013 (Class Names and the International Numbering System for Food Additives) CAC/GL 36–1989;
:- ”שימוש בעת ייצור” – סיכה ושימון של חלקי ציוד הבאים במגע או העשויים לבוא במגע עם לחם במהלך כל זמן הכנתו, לרבות בכל שלב משלבי הכנת הבצק, עיצובו ואריזתו;
:- ”שמן מינרלי” – תערובת של פחמימנים פרפיניים ונפטניים המתקבלת מנפט גולמי באמצעות תהליכי זיכוך וטיהור שונים, כגון: זיקוק, מיצוי וגיבוש;
:- ”שמן מינרלי, צמיגות גבוהה” – שמן מינרלי בצמיגות גבוהה Mineral Oil, High Viscosity, שמספרו בקובץ המפרטים של תוספי מזון הוא INS No. 905a, ובקווים המנחים לשמות קבוצתיים ולמספור בין־לאומי של תוספי מזון, הוא מופיע גם במספר INS No. 905d;
:- ”שמן מינרלי, צמיגות בינונית” – שמן מינרלי בצמיגות בינונית Mineral Oil, Medium Viscosity, שמספרו בקובץ המפרטים של תוספי מזון הוא INS No. 905e;
:- ”ת״י 1241” – תקן ישראלי 1241 ”לחם” מפברואר 1996, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדים המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים.

@ 2. הגבלת השימוש בשמן מינרלי
: לא יעשה אדם שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם, ולא ייבא אדם, לא יאחסן ולא ישווק, לצורכי עסק, לחם שבעת ייצורו נעשה שימוש בשמן מינרלי, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
: (1) בשמן המינרלי מתקיימות הדרישות שנקבעו בקובץ המפרטים של תוספי מזון במפרט לשמן מינרלי, צמיגות גבוהה, או במפרט לשמן מינרלי, צמיגות בינונית;
: (2) שיעורו של השמן המינרלי אינו עולה על 0.1% ממשקל הלחם.

@ 3. תחולת תקנים
: הוראות ת״י 1241 שעניינן סוג השמן המינרלי והרמה המרבית השארייתית המותרים יחולו בשינויים כאמור [[בתקנה 2]].

@ 4. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י״ג בניסן התשע״ד (13 באפריל 2014)
&lt;חתימות&gt; יעל גרמן, שרת הבריאות</text>
      <sha1>6gc3s0aue20ugp53wf6w2izzw3uwu1t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>406766</id>
    <revision>
      <id>3007839</id>
      <parentid>2926612</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:01:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007818]</comment>
      <origin>3007839</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39595" sha1="8ezl4dg70sstt8pjdkvbnubknac7ql3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1938|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 898|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 535|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 472|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6223.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|התקנות הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הודעות בדבר תאונה או תקרית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: סמכויות החוקר הראשי והמנהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מינוי החוקר הראשי, חוקרים וועדות חקירה וסמכויותיהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השתתפות נציגים בחקירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ט}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי טיס“ – לרבות מפעיל ושוכר של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו ב־7 בדצמבר, 1944, על תיקוניה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוקר הראשי“ – אדם שהשר מינהו לשמש חוקר ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 17|סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – אדם שהחוקר הראשי מינהו לשמש כחוקר תאונות ותקריות לכלי טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}} (להלן – תקנות ההפעלה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס ישראלי“ – כלי טיס הרשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל או כלי טיס אחר שחכרו אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי ואשר המדינה בה הוא רשום העבירה לישראל, לפי הוראות האמנה, את תפקידיה וחובותיה כמדינת הרישום לגביו, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת האירוע“ – המדינה שבשטחה אירעו התאונה או התקרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הייצור“ – המדינה האחראית על תיעוד הכושר האוירי של האב־טיפוס של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת המפעיל“ – המדינה שבה מצוי מקום עסקו העיקרי של מפעיל כלי הטיס, או אם אין לו מקום כזה – מקום מושבו הקבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הרישום“ – המדינה שבה רשום כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – אדם או תאגיד העוסקים בהפעלת כלי טיס על פי רשיון שניתן לכך כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק חמור“ – נזק או קלקול מבנה המשפיעים על חוזק המבנה, הביצועים או תכונות הטיסה של כלי הטיס, המחייבים, באורח רגיל, תיקון גדול או החלפת הרכיבים שניזוקו או נתקלקלו, למעט השתקת מנוע, נזק המוגבל למנוע בלבד, כיפוף של מעטים וכיסוייהם, כיפוף בציפוי, חורים קטנים או שקעים קלים בציפוי או בבד, נזק ללהבי המדחף בשעת הסעת כלי הטיס על הקרקע, נזק לצמיגים, לאבזרי המנוע, לבלמים או לקצוות הכנפיים ונזק לאנטנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיבה“ – מעשה, מחדל, אירוע או תנאי, או צירוף של אלה, שגרמו לתאונה או לתקרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פציעה קשה“ – פציעה שנגרמה לאדם בתאונה –
{{ח:תתת|(1)}} המצריכה אישפוזו לתקופה של למעלה מ־48 שעות, שתחילתה בתוך שבעה ימים מיום הפציעה;
{{ח:תתת|(2)}} שתוצאתה שבר של כל עצם (למעט שבר פשוט של אצבעות או של האף);
{{ח:תתת|(3)}} שתוצאתה חתכים הגורמים לדימום חמור או לנזק בעצב, בשריר או בגיד;
{{ח:תתת|(4)}} שתוצאתה פגיעה באבר פנימי;
{{ח:תתת|(5)}} שתוצאתה כוויות מדרגה שניה או שלישית או כוויות של למעלה מחמישה אחוזים משטח הגוף;
{{ח:תתת|(6)}} כתוצאה מחשיפתו לחמרים מזהמים או לקרינת חומר רדיואקטיבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע בכלי טיס הקשור בהפעלתו והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד לרדתו מכלי הטיס ושבו אירע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם נהרג או נפצע פציעה קשה כתוצאה מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו בכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} מגע ישיר עם כלי הטיס או עם כל חלק שניתק מכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} חשיפה ישירה להתפרצות הדף סילון מכלי הטיס;
{{ח:תתת}} פרט למקרים שבהם נובעת הפגיעה מסיבות טבעיות שנגרמו לאדם בידיו או בידי אחרים או שנגרמו לנוסע סמוי שהתחבא באזור בכלי הטיס אשר דרך כלל אינו פתוח לשימוש הנוסעים או אנשי הצוות;
{{ח:תתת|(2)}} נגרם לכלי הטיס נזק חמור;
{{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס נעדר או שלא ניתן להגיע אליו; כלי טיס ייחשב נעדר כאשר החיפושים הרשמיים אחריו הופסקו ולא נמצאו שבריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרית“ – אירוע, שאינו תאונה, הקשור בהפעלת כלי טיס, והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד הרגע בו ירד אדם כאמור מכלי הטיס, המשפיע או עשוי להשפיע על בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|2|חקירה ומטרתה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חקירת תאונה או תקרית היא הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו, הסקת מסקנות לרבות קביעת הסיבות, ומתן המלצות לשיפור רמת בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} המטרה היחידה של חקירה כאמור היא מניעת תאונות ותקריות בעתיד ואין תכליתה קביעת אשמה או אחריות.

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה חלות על כלי טיס אזרחי ישראלי באשר הוא ועל כלי טיס אזרחי שאינו ישראלי הנמצא בשטחה של המדינה, לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הודעות בדבר תאונה או תקרית}}

{{ח:סעיף|4|הודעה על תאונה או תקרית|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על תאונה או על תקרית שבה מעורב כלי טיס תימסר במהירות האפשרית לחוקר הראשי בידי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה טייס־מפקד של כלי הטיס בזמן התאונה או התקרית, ואם נבצר ממנו – בידי בעליו של כלי הטיס בזמן התאונה או התקרית;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על יחידת פיקוח תעבורה אוירית שבתחום פיקוחה אירעה התאונה או התקרית, או שדבר התאונה או התקרית הובא לידיעתו בידי מי שחייב בדיווח כאמור לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} בידי אדם אחר שהיה עד לתאונה או לתקרית.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה על תאונה לפי תקנה זו יעבירה החוקר הראשי במהירות האפשרית למנהל ולשר.

{{ח:סעיף|5|ההודעה}}
{{ח:תת|(א)}} בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} יצויינו פרטים מלאים ככל האפשר, בכל הנוגע לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאומיותו, פרטי רישומו וסוגו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} שם בעל כלי הטיס וכן שם מפעילו או שוכרו, אם יש כאלה;
{{ח:תתת|(3)}} שם הטייס – מפקד של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך וזמן (GMT) של אירוע התאונה או התקרית;
{{ח:תתת|(5)}} מקום אירוע התאונה או התקרית ביחס לנקודה גיאוגרפית ידועה ונקודת הציון שלו;
{{ח:תתת|(6)}} מקום הימצא כלי הטיס בעת מסירת ההודעה ותיאור פני השטח;
{{ח:תתת|(7)}} נקודת היציאה של כלי הטיס ונקודת היעד הקרובה;
{{ח:תתת|(8)}} שמות האנשים שנהרגו או נפצעו ואלה שנשארו בלתי־נפגעים;
{{ח:תתת|(9)}} מהות התאונה או התקרית ופרטים על הנזק לכלי הטיס ועל כל נזק אחר שנגרם;
{{ח:תתת|(10)}} שמו ומענו של מוסר ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בעל־פה, תימסר או תישלח בדואר לחוקר הראשי הודעה בכתב שתכלול את כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (א), במהירות האפשרית, אך לא יאוחר מ־24 שעות לאחר אירוע התאונה או התקרית.
{{ח:תת|(ג)}} פרטים שלא נודעו בשעת מסירת ההודעה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יועברו לאחר מכן, עם היוודעם.
{{ח:תת|(ד)}} החוקר הראשי רשאי לקבל הודעה גם כאשר שמו ומענו של מוסר ההודעה לא פורטו; ביקש מוסר ההודעה ששמו ומענו לא יפורסמו, רשאי החוקר הראשי להיענות לבקשתו, אם שוכנע שיש בכך כדי לקדם את החקירה.

{{ח:סעיף|6|הודעה על תאונה לכלי טיס זר}}
{{ח:תת|(א)}} אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס שאינו ישראלי, ימסור החוקר הראשי הודעה בדבר התאונה במהירות האפשרית לרשויות המוסמכות של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדינת הרישום;
{{ח:תתת|(2)}} מדינת המפעיל;
{{ח:תתת|(3)}} מדינת הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה כאמור תכלול את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}} במידה שניתן למסור אותם מיד, אולם לא תתעכב מסירת ההודעה בשל פרטים חלקיים או חסרים; ההודעה תכלול, בראשיתה, את סימן הזיהוי ACCID.
{{ח:תת|(ג)}} פרטים נוספים שלא נכללו בהודעה כאמור ומידע אחר הקשור בתאונה יימסרו לרשויות המוסמכות של המדינות האמורות בתקנת משנה (א) במועד המוקדם ביותר האפשרי.

{{ח:סעיף|7|קבלת הודעה על תאונה לכלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל החוקר הראשי הודעה על תאונה שאירעה מחוץ לישראל לכלי טיס ישראלי, לכלי טיס המופעל בידי מפעיל ישראלי או לכלי טיס שיוצר בישראל ושמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק״ג, ימסור לרשויות המוסמכות של מדינת האירוע כל מידע המצוי ברשותו והקשור בכלי הטיס ובצוות האויר שהיה מעורב בתאונה; כן יודיע החוקר הראשי אם בכוונתו להיות מיוצג בחקירה ואת שם נציגו ומועד הגעתו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל החוקר הראשי הודעה על תאונה שאירעה לכלי טיס שיוצר בישראל, ושמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק״ג, ימסור לרשויות המוסמכות של מדינת האירוע את שם נציגו ואת מועד הגעתו; היה משקלו המורשה להמראה פחות מ־100,000 ק״ג, יודיע החוקר הראשי אם בכוונתו למנות נציג, את שמו ומועד הגעתו.

{{ח:סעיף|8|הודעה של נציג ישראלי בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} הגיעה לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל ידיעה על תאונה או תקרית במדינת־חוץ בה היה מעורב כלי טיס ישראלי או כלי טיס שמדינת הייצור שלו היא ישראל, ימסור הנציג, במהירות האפשרית, הודעה שתכיל את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}} לידי החוקר הראשי וישלח אליו דין וחשבון על הידוע לו לגבי התאונה או התקרית.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: סמכויות החוקר הראשי והמנהל}}

{{ח:סעיף|9|איסור הפעלת כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} אירעה תאונה או תקרית, רשאי החוקר הראשי, בהודעה לבעל כלי הטיס להורות על איסור הפעלת כלי הטיס, בתנאים שיורה, או על עיכובו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי הטיס שנמסרה לו הודעה כאמור ימלא אחר הוראות החוקר הראשי הכלולות בה.

{{ח:סעיף|10|טיפול בכלי טיס ובכל דבר העשוי לשמש ראיה|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} אירעה תאונה או תקרית, לא יגש אדם לכלי טיס, לא יביא לידי שינוי במצב כלי הטיס ובכל חפץ או דבר העשויים לשמש ראיה בחקירה, לא יבצע בהם תיקון ולא יורידם מכלי הטיס, אלא אם כן נתן החוקר הראשי או יושב ראש הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}, או יושב ראש צוות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} היתר לכך או אם דרוש לעשות כן להצלת כלי הטיס או להצלת חיי אדם, בעל־חיים, דברי דואר או חפצים אחרים, או כדי למנוע סכנה או הפרעה לטיסה.

{{ח:סעיף|11|התליית רשיון|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להתלות רשיונו של עובד טיס שהיה מעורב בתאונה או בתקרית עד להשלמת החקירה, אם הדבר חיוני לדעתו לבטיחות הטיסה; עובד טיס שרשיונו הותלה כאמור רשאי לערור על החלטת המנהל בפני ועדת הערר לרישוי שלפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)#סעיף 51|תקנה 51 לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}} (להלן – תקנות הרשיונות), והוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|התקנות האמורות}} יחולו על הערר בשינויים לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מינוי החוקר הראשי, חוקרים וועדות חקירה וסמכויותיהם}}

{{ח:סעיף|12|מינוי החוקר הראשי ותפקידיו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה חוקר ראשי לענין תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות ממלא מקום לחוקר הראשי אשר ימלא את תפקידיו של החוקר הראשי בעת היעדרו, או כאשר נבצר ממנו למלא את תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר הראשי יהיה ממונה על חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס; במילוי תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו יהיה החוקר הראשי בלתי תלוי בגורמי תעופה אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} תפקידיו של החוקר הראשי יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} איסוף כל מידע הקשור בתאונה או בתקרית, רישומו וניתוחו;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת הסיבות לתאונה או לתקרית, ככל שהדבר אפשרי;
{{ח:תתת|(3)}} עריכת דו״ח החקירה הסופי הכולל המלצות שתכליתן מניעת תאונות ותקריות לכלי טיס בעתיד;
{{ח:תתת|(4)}} מעקב אחר יישום המסקנות וההמלצות;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת לקחים מתאונות ומתקריות שאירעו בעבר בישראל או מחוצה לה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חוקר ראשי וממלא מקומו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|13|סמכויותיו של החוקר הראשי}}
{{ח:תת|(א)}} החוקר הראשי רשאי לבקר בכל מקום אשר, לדעתו, יש לבקר בו לצורך החקירה וכן לנקוט אמצעים לשמירה על מקום התאונה או התקרית, על כלי הטיס המעורב או על חלק ממנו ועל מסמך או חפץ ועל כל דבר העשוי לשמש ראיה – במצבם לאחר התאונה או התקרית – כל עוד נחוץ הדבר להשלמת החקירה.
{{ח:תת|(ב)}} מינה השר ועדה לחקירת תאונה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15}}, יעביר החוקר הראשי לועדה את כל הממצאים וכל חומר החקירה שבידו ולא יזקק עוד לסמכויותיו לפי תקנה זו לענין אותה חקירה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפריע אדם לחוקר הראשי ולא ימנע אותו להשתמש בסמכויותיו או למלא את תפקידיו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|14|מינוי חוקרים וסמכויותיהם}}
{{ח:תת|(א)}} החוקר הראשי רשאי למנות חוקרים לתאונות ותקריות לכלי טיס לפי תנאי כשירות שקבע באישור השר ולתת להם תעודה המעידה על תפקידם וסמכויותיהם; תנאי הכשירות יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לחוקרים שמונו כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כל הסמכויות הנתונות לחוקר ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}, ויהיו להם התפקידים של החוקר הראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ד)(1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|15|מינוי ועדת חקירה ציבורית}}
{{ח:תת|(א)}} אירעה תאונה, ולדעת השר טובת הציבור מחייבת מינוי ועדה ציבורית לחקירתה, רשאי הוא למנות ועדה המורכבת משלושה אנשים או יותר (להלן – ועדה) ולהורות לה על חקירת התאונה במהירות האפשרית, בהתאם לנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי ועדה תפורסם ברשומות ותימסר לבעל כלי הטיס ולמעורבים בתאונה.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה יהיו הסמכויות של חוקר ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, ויהיו לה התפקידים של חוקר ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ד), (1) עד (3)}}.

{{ח:סעיף|16|חקירת תאונה או תקרית|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} אירעה תאונה או תקרית, רשאי החוקר הראשי למנות צוות המורכב מחוקר אחד או יותר (להלן – צוות) ולהורות לו על חקירת התאונה או התקרית במהירות האפשרית, בהתאם לנסיבות.

{{ח:סעיף|17|הודעה על חקירה}}
{{ח:ת}} החוקר הראשי, ועדה או צוות (להלן – החוקרים) רשאים לפרסם בדרך הנראית להם הודעה על ניהול החקירה; בהודעה יצויין כי כל אדם היודע דבר הקשור בתאונה או בתקרית נדרש למסור פרטים בקשר לסיבות ולנסיבות של התאונה או התקרית במקום ובזמן שיפורטו בהודעה.

{{ח:סעיף|18|פרוטוקול}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדה או צוות ינהל פרוטוקול מישיבת הועדה או הצוות; היושב ראש יקרא כל הודעה שגבו הועדה או הצוות או שנמסרו להם, לפני מוסר ההודעה, וזה יאשר בחתימת ידו כי אכן נקראה ההודעה לפניו; סירב לחתום – יצויין הדבר בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|19|הודעה על ביצוע עבירה}}
{{ח:תת|(א)}} נודע לחוקרים במהלך החקירה או שהחוקרים חושדים כי נעברה עבירה על הוראות כל דין, ימסרו הודעה על כך לחוקר הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור לחוקר הראשי, יעבירה במהירות האפשרית למשטרת ישראל, ואם העבירה היא על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}} – גם לקצין הבטחון של משרד התחבורה; היתה העבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, 1927}}, או על {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}, או על תקנות שהותקנו על פיהם – יעביר ההודעה גם למנהל.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר הראשי יודיע לחשוד בעבירה על העברת ההודעה כאמור בתקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|20|גילוי מידע}}
{{ח:תת|(א)}} קבע החוקר הראשי כי גילוי מידע מן המפורט להלן ישפיע לרעה על אפשרות השגת מידע לענין החקירה המתנהלת באותה עת או חקירה אחרת בעתיד, לא יימסר המידע לכל מטרה זולת למטרת חקירת תאונה או תקרית;
{{ח:תתת|(1)}} עדויות או הצהרות של האחראים לבטיחות הפעלת כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} תקשורת בין האחראים לבטיחות הפעלת כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} מידע רפואי או אישי הקשור בבני אדם שהיו מעורבים בתאונה או בתקרית;
{{ח:תתת|(4)}} רישומי קול תא־הטייס ותעתיקים מרישומים אלה;
{{ח:תתת|(5)}} דעות שהובעו במהלך ניתוח המידע, לרבות המידע על רישומי הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לועדה או לצוות בקשה לגילוי מידע כאמור בתקנת משנה (א) יעבירוה לחוקר הראשי לקבלת החלטה בענין כאמור.

{{ח:סעיף|21|הנוהל בישיבות הועדה או הצוות}}
{{ח:ת}} הודעה או הצוות רשאים –
{{ח:תת|(1)}} לנהל את ישיבותיהם ולקבוע את סדרי עבודתם בעצמם, במידה שלא נקבעו בתקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} להרשות נוכחות קהל בישיבות או בחלק מהן או להורות שהישיבות או חלק מהן יהיו סגורות לקהל, לפי שיקול דעתם;
{{ח:תת|(3)}} לפסוק למי שהיה נוכח בישיבותיהם לפי דרישתם סכום כסף שהוציא עקב הופעתו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השתתפות נציגים בחקירה}}

{{ח:סעיף|22|השתתפות נציגי מדינות חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס שאינו ישראלי, רשאים נציגי מדינת הרישום ומדינת המפעיל להשתתף בחקירה.
{{ח:תת|(ב)}} אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס כלשהו, רשאים נציגי מדינת הייצור, או מדינה שהמציאה, לפי בקשת החוקר הראשי, מידע, שירותים או שירותי מומחים, להשתתף בחקירה אם קבעו החוקרים כי השתתפות נציגים כאמור בחקירה עשוייה לסייע בחקירה או לתרום להעלאת רמת הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} מדינה שאזרחיה נהרגו בתאונה שאירעה בשטח ישראל, רשאית לפי בקשתה למנות נציגים שישתתפו בחקירה, אם הוכיחה, להנחת דעתו של החוקר הראשי, כי השתתפות נציגיה עשויה לסייע בחקירה; השתתפות נציגי מדינה כאמור תוגבל לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביקור באתר התאונה;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת המידע העובדתי הקשור בתאונה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן סיוע ומידע בקשר לזיהוי הנספים;
{{ח:תתת|(4)}} קבלת עותק מן הדו״ח הסופי.

{{ח:סעיף|23|השתתפות נציגי ישראל}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מדינת האירוע מישראל השתתפות נציגיה בהיותה מדינת הרישום או מדינת המפעיל, בחקירת תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 2250 ק״ג, ימנה החוקר הראשי נציג או נציגים כאמור, שישתתפו בחקירה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקשה מדינת האירוע מישראל השתתפות נציגיה בהיותה מדינת הייצור, בחקירת תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק״ג, ימנה החוקר הראשי נציג או נציגים כאמור, שישתתפו בחקירה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווח}}

{{ח:סעיף|24|דו״ח ראשוני}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר תחילת החקירה ואיסוף הנתונים הראשוניים בדבר תאונה, יכין החוקר הראשי דין וחשבון ראשוני, שייערך במתכונת שהמליץ עליה הארגון בספר העזר לדיווח על תאונות ותקריות (DOC 9156 – AN/900).
{{ח:תת|(ב)}} החוקר הראשי יעביר את הדין וחשבון הראשוני אם נערך על ידי ועדה שמינה השר, לשר ולמנהל, או למנהל אם נערך על ידי צוות שהוא מינה; כן רשאי החוקר הראשי לפרסם את הדין וחשבון הראשוני בדרך שתיראה לו, אלא אם כן עלול פרסומו לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
{{ח:תת|(ג)}} היה מעורב בתאונה כלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 5700 ק״ג, או אם השתתף בחקירה נציג של מדינת חוץ, ימציא החוקר הראשי את הדין וחשבון הראשוני גם לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למדינת הרישום או למדינת האירוע, אם הדבר ישים;
{{ח:תתת|(2)}} למדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} למדינת הייצור;
{{ח:תתת|(4)}} לכל מדינה שהמציאה מידע, שירותים או מומחים;
{{ח:תתת|(5)}} לכל מדינה שנציגה השתתף בחקירה;
{{ח:תתת|(6)}} לארגון.
{{ח:תת|(ד)}} הדין וחשבון הראשוני יומצא כאמור בתקנת משנה (ג) באחת השפות הרשמיות של הארגון, תוך שלושים ימים מיום התאונה, אלא אם כן הומצא בתוך תקופה זו דין וחשבון נתוני התאונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25}}; קשורים בתאונה נושאים המשפיעים במישרין על הבטיחות – יישלח הדין וחשבון הראשוני מיד לאחר קבלת המידע ובדרך המהירה ביותר האפשרית.

{{ח:סעיף|25|דין וחשבון נתונים}}
{{ח:ת}} אירעה תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 2250 ק״ג והתאונה נחקרה בישראל, יכינו החוקרים דין וחשבון נתוני התאונה, במתכונת המומלצת על ידי הארגון בספר העזר לדיווח על תאונות ותקריות (AC 9156 – AN/900); הדין וחשבון יועבר לחוקר הראשי שימציא עותק ממנו לארגון.

{{ח:סעיף|26|דין וחשבון סופי}}
{{ח:תת|(א)}} הדין וחשבון הסופי של החוקרים ייערך במתכונת המומלצת על ידי הארגון, לפי התוספת לנספח 13 לאמנה, אלא אם כן מצאו החוקרים כי נסיבות התאונה או התקרית מצדיקות מתכונת שונה בפרטים מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון הסופי יומצא לחוקר הראשי, ואליו יצורפו הפרוטוקול וההודעות שגבו החוקרים או שנמסרו להם.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר הראשי ימציא את הדין וחשבון הסופי –
{{ח:תתת|(1)}} לשר;
{{ח:תתת|(2)}} למנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לכל אלה, אם ישים –
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה שיזמה את החקירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדינת הרישום;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדינת המפעיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} מדינת הייצור;
{{ח:תתתת|(ה)}} המדינה שאזרחיה נהרגו בתאונה, אם נציגיה השתתפו בחקירה;
{{ח:תתתת|(ו)}} כל מדינה שסיפקה מידע, שירותים או מומחים בקשר עם התאונה;
{{ח:תתת|(4)}} לארגון – אם לדעתו יש בממצאי הדין וחשבון הסופי השלכה על בטיחות התעופה האזרחית במדינות אחרות.
{{ח:תת|(ד)}} הדין וחשבון הסופי יפורסם בקרב הציבור הרחב בידי החוקר הראשי, ואם מונתה ועדה – בידי השר, בדרך הנראית להם כמועילה ביותר, אלא אם כן פרסום הדין וחשבון כולו או חלקו עלול לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

{{ח:סעיף|27|פרסום דין וחשבון חקירה שהתבצעה מחוץ לישראל}}
{{ח:ת}} הומצא לחוקר הראשי דין וחשבון סופי מאת מדינה שחקרה את התאונה, לא יפורסם הדין וחשבון בכל דרך שהיא ללא הסכמה מפורשת של הרשויות המוסמכות של אותה מדינה, אלא אם כן פורסם הדין וחשבון קודם לכן בידי אותה מדינה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות}}

{{ח:סעיף|28|נקיטת אמצעי ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} המליצו החוקרים, בשלב משלבי החקירה, על נקיטת צעדי ביניים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס בנסיבות דומות לאלה הנחקרות, תועברנה ההמלצות לחוקר הראשי, שימציאן ללא דיחוי למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יבצע, ללא דיחוי, את המלצות הביניים של החוקרים, אלא אם כן קבע כי אין מקום לבצע את ההמלצות, כולן או מקצתן, מנימוקים שיירשמו ויועברו באמצעות החוקר הראשי לחוקרים.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר הראשי רשאי לערור על החלטת המנהל בפני השר; החלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

{{ח:סעיף|29|ישום המלצות החוקרים}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו החוקרים את הדין וחשבון הסופי, ונכללו בו המלצות לנקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס, יבוצעו ההמלצות בידי המנהל במועדים שהמליצו עליהם החוקרים, ואם לא המליצו על מועדים כאמור – במועדים שיקבע המנהל כסבירים לביצועם; המנהל ידווח על ביצוע ההמלצות לחוקר הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא לבצע את המלצות החוקרים, כולן או מקצתן, אם קבע תוך שלושים ימים מהיום שהומצאו לו, כי אין מקום לבצען, מנימוקים שיירשמו ויועברו לחוקר הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר הראשי רשאי לערור בפני השר על החלטת המנהל שלא לבצע המלצות החוקרים, החלטתו של השר תהיה החלטת גמר.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להורות לכל אדם שהמלצות דין וחשבון סופי מתייחסות אליו, לבצע את ההמלצות בדרך של נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס, לאחר שנתן לאותו אדם זכות לטעון טענותיו בפניו; אדם כאמור רשאי לערור בפני השר על הוראת המנהל והחלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

{{ח:סעיף|30|העברת הדין וחשבון למשטרה ולקצין בטחון}}
{{ח:ת}} נגרמה או נתאפשרה התאונה או התקרית בשל אי־מילוי אחר הוראות כל דין, יעביר החוקר הראשי את הדין וחשבון הסופי למשטרת ישראל או לקצין הבטחון במשרד התחבורה, לפי הענין.

{{ח:סעיף|31|סמכות לבטל, להתרות וכד׳|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל, על סמך הדין וחשבון הסופי, כי יש מקום לבטל או להתלות רשיון, תעודה, מסמך או הסמכה הנוגעים לטיס של כל אדם, או כי יש מקום להעיר, לנזוף או להזהיר כל אדם הקשור בתאונה או בתקרית או לרשום ציון כלשהו במסמכים הנוגעים לאותו אדם, יעשה זאת לפי שיקול דעתו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להבטיח למוסר הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, או למוסר עדות בפני חוקר, ועדה או צוות, לפי בקשתו, שלא יינקטו נגדו אמצעים כאמור בתקנת משנה (א), אם החוקר הראשי המליץ בפניו לעשות כן, ואם שוכנע שיש בכך כדי להבטיח את מטרת החקירה.

{{ח:סעיף|32|סמכויות לגבי הדין וחשבון הסופי}}
{{ח:ת}} בתקופת כהונתם של החוקרים וגם לאחר שהגישו דין וחשבון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 25|לתקנה 25}}, רשאים השר או החוקר הראשי, לפי הענין, להורות על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} סגירת תיק החקירה או הפסקתה, אם נראה לו מועיל לעשות כן לטובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} חידוש חקירה שהופסקה, אם נתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות אז;
{{ח:תת|(3)}} חקירה נוספת או השלמת חקירה בידי אותם חוקרים או בידי חוקרים אחרים.

{{ח:סעיף|33|עיכוב מסמכים וחפצים לאחר השלמת הדין וחשבון}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר הגשת דין וחשבון רשאי החוקר הראשי, תוך שלושה חדשים ממועד סיום החקירה, להורות כי מסמכים, חפצים ודברים אחרים אשר עוכבו בידי החוקרים, ישארו בעיכובם עד לסיום הליכי החקירה או הבירור בפני כל בית משפט, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא הורה החוקר הראשי כאמור, יוחזרו המסמכים והחפצים לידי האדם שאצלו היו ערב עיכובם, זולת אם הורה בית־משפט אחרת.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|34|עונשין}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – ששה חדשי מאסר או קנס שלא יעלה על הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|35|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הטיס (ועדות לחקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשכ״ט–1969 – בטלות.

{{ח:חתימות|ג׳ בסיון התשמ״ד (3 ביוני 1984)}}
* '''חיים קורפו'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8ezl4dg70sstt8pjdkvbnubknac7ql3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407506</id>
    <revision>
      <id>3007868</id>
      <parentid>2926031</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:09:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007849]</comment>
      <origin>3007868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5596" sha1="advs6iyk5uve3hdu4pu3nns6sqrsqko" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1092|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7372.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)#סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, שנטלתי לעצמי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק־יסוד: הממשלה}}, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקינה תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 325|סעיף 325(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, יעמדו בתוקפן ויראו כאילו הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|החוק האמור}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לחם“ – כמשמעותו בת״י 1241 ב”פרק א – עניינים כלליים“ סעיף 101 ”חלות התקן“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קובץ מפרטים של תוספי מזון“ – קובץ מפרטים של תוספי מזון (Compendium of Food Additive Specifications) של ועדת המומחים לתוספי מזון מטעם ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו״ם, רומא המהדורה המעודכנת ביותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קווים מנחים לשמות קבוציים ולמספור בין־לאומי של תוספי מזון“ – קווים מנחים של נציבות קודקס אלימנטריוס לשמות קבוצתיים ולמספור בין־לאומי של תוספי מזון, כתיקונם עד שנת 2013 (Class Names and the International Numbering System for Food Additives) CAC/GL 36–1989;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בעת ייצור“ – סיכה ושימון של חלקי ציוד הבאים במגע או העשויים לבוא במגע עם לחם במהלך כל זמן הכנתו, לרבות בכל שלב משלבי הכנת הבצק, עיצובו ואריזתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמן מינרלי“ – תערובת של פחמימנים פרפיניים ונפטניים המתקבלת מנפט גולמי באמצעות תהליכי זיכוך וטיהור שונים, כגון: זיקוק, מיצוי וגיבוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמן מינרלי, צמיגות גבוהה“ – שמן מינרלי בצמיגות גבוהה Mineral Oil, High Viscosity, שמספרו בקובץ המפרטים של תוספי מזון הוא INS No. 905a, ובקווים המנחים לשמות קבוצתיים ולמספור בין־לאומי של תוספי מזון, הוא מופיע גם במספר INS No. 905d;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמן מינרלי, צמיגות בינונית“ – שמן מינרלי בצמיגות בינונית Mineral Oil, Medium Viscosity, שמספרו בקובץ המפרטים של תוספי מזון הוא INS No. 905e;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1241“ – תקן ישראלי 1241 ”לחם“ מפברואר 1996, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדים המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים.

{{ח:סעיף|2|הגבלת השימוש בשמן מינרלי}}
{{ח:ת}} לא יעשה אדם שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם, ולא ייבא אדם, לא יאחסן ולא ישווק, לצורכי עסק, לחם שבעת ייצורו נעשה שימוש בשמן מינרלי, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשמן המינרלי מתקיימות הדרישות שנקבעו בקובץ המפרטים של תוספי מזון במפרט לשמן מינרלי, צמיגות גבוהה, או במפרט לשמן מינרלי, צמיגות בינונית;
{{ח:תת|(2)}} שיעורו של השמן המינרלי אינו עולה על 0.1% ממשקל הלחם.

{{ח:סעיף|3|תחולת תקנים}}
{{ח:ת}} הוראות ת״י 1241 שעניינן סוג השמן המינרלי והרמה המרבית השארייתית המותרים יחולו בשינויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

{{ח:סעיף|4|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|י״ג בניסן התשע״ד (13 באפריל 2014)}}
* '''יעל גרמן'''&lt;br&gt;שרת הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>advs6iyk5uve3hdu4pu3nns6sqrsqko</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>456704</id>
    <revision>
      <id>3007823</id>
      <parentid>2933379</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:46:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15141" sha1="dwuivffg10m59jtn7qb63ebq2o9p6gc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה), התשע&quot;ב-2011

&lt;מאגר תקן 2136661 קוד a163Y00000DuVQJQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 98|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה)|7047)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 33ב(א)(2)]] [[=החוק|לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - החוק), קובעת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;המועצה&quot; - לרבות כל ועדת משנה שמינתה וכל מי שהסמיכה לעניין כללים אלה;
:- &quot;מבקש&quot; - תאגיד שהגיש בקשה לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 2. ערבות ביצוע וסכומה
: להבטחת מילוי ההוראות לפי [[החוק]], כללי המועצה ותנאי הרישיון כאמור [[בסעיף 33א(2)(א) לחוק]], יפקיד מבקש בידי הרשות ערבות בנקאית אוטונומית, בסכום של 30 מיליון שקלים חדשים (להלן - ערבות הביצוע) לפי הנוסח שהורה המנהל בהתאם [[לסעיף 10]].

@ 3. ערבות ופיקדון להבטחת הוצאות וסכומה
: להבטחת ההוצאות שעל בעל הרישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים לפי [[התוספת השנייה לחוק]] כאמור [[בסעיף 33א(2)(ב) לחוק]], יפקיד מבקש בידי הרשות את שני אלה:
: (1) ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של 30 מיליון שקלים חדשים, בנוסח שהורה המנהל בהתאם [[לסעיף 10]];
: (2) פיקדון בסכום של 5 מיליון שקלים חדשים, בליווי מכתב בנוסח שהורה המנהל בהתאם [[לסעיף 11]].

@ 4. פיקדון להבטחת תשלום עיצומים כספיים
: להבטחת תשלום עיצומים כספיים, אם יוטלו על בעל רישיון, יפקיד מבקש בידי הרשות פיקדון בסכום של 2.5 מיליון שקלים חדשים, בליווי מכתב בנוסח שהורה המנהל בהתאם [[לסעיף 11]].

@ 5. מכתבי התחייבות וערבות
: (א) נוסף על הבטוחות כאמור [[בסעיפים 2]], [[3]] [[ו-4]], המבקש ימציא לרשות מכתבי התחייבות מאת בעלי עניין בו שהם בעלי יכולת כספית וכלכלית מוכחת להנחת דעת המועצה כאמור [[בסעיף 6]] (להלן - מכתבי התחייבות), המתחייבים להעמיד לרשות בעל הרישיון את כלל הסכומים שיידרשו לבעל הרישיון לשם מימון פעולותיו ולערוב לבעל הרישיון כלפי הרשות כאמור להלן, עד לסכום מצטבר של 100 מיליון שקלים חדשים (להלן - סכומי ההשקעה).
: (ב) מכתבי ההתחייבות יכללו גם ערבות לכל התחייבויותיו של בעל הרישיון כאמור [[בסעיף 2]], עד לסכום מצטבר של 100 מיליון שקלים חדשים.
: (ג) מכתבי ההתחייבות יהיו בנוסח שהורה המנהל בהתאם לסעיף זה; הסכומים הנקובים בהם יישאו הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתם עד פקיעתם.
: (ד) המועצה רשאית להורות על אופן העמדת סכומי ההשקעה לרשות בעל הרישיון, לרבות הוראה כי הסכומים, כולם או חלקם, יושקעו בהון מניות נפרע בבעל רישיון שהוא חברה, הוראה כי סכומי ההשקעה יועברו בדרך של הלוואה בתנאים שתורה הרשות, והוראה כי הסכומים יועמדו לרשות בעל הרישיון בדרך של העמדת ערבויות או ביטחונות אחרים להתחייבויותיו.
: (ה) חלוקת סכומי ההשקעה והערבות בין המתחייבים טעונה אישור של המועצה.
: (ו) המועצה רשאית, מזמן לזמן, להורות לבעל רישיון לפעול למימוש מכתבי ההתחייבות, כולם או חלקם, בדרך ובתנאים שתורה, אם ראתה כי בלא מימושם עלולה להיגרם פגיעה של ממש ביכולתו של בעל רישיון לקיים את התחייבויותיו לפי [[החוק]] ועל פי תנאי רישיונו; לא מילא בעל הרישיון אחר דרישת המועצה כאמור, רשאי המנהל לממש את מכתבי ההתחייבויות.
: (ז) המנהל, באישור המועצה, רשאי לממש את הערבות לפי מכתבי ההתחייבות, להבטחת כל התחייבות מהתחייבויותיו של בעל הרישיון על פי הרישיון, שלא עמד בה בעל הרישיון; סכום ערבות שמומש כאמור, יראוהו גם כסכום שהועמד לרשות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א).
: (ח) המנהל, באישור המועצה, רשאי, לבקשת בעל רישיון, לאפשר לבעל הרישיון להמיר מכתבי התחייבות שמסר, במכתבי התחייבות של אחרים.

@ 6. ערבות להוכחת יכולת כספית וכלכלית
: (א) להוכחת היכולת הכספית והכלכלית של בעלי עניין במבקש כאמור [[בסעיף 5(א)]] ימציא המבקש לרשות ערבויות בנקאיות בסכום כולל השווה לסכום המצטבר של מכתבי ההתחייבות שהם נתנו לגביו.
: (ב) המועצה תהיה רשאית להסכים להפחתה הדרגתית של סכומי הערבויות האמורות בסעיף קטן (א), החל מתום 18 חודשים מיום תחילת השידורים, אם בעל הרישיון המציא למועצה אישור של רואה חשבון להנחת דעתה על כך שבעלי העניין השקיעו בבעל הרישיון סכום השווה לסכום ההפחתה לפחות.

@ 7. שינוי בטוחות ומתן בטוחות נוספות
: (א) המועצה רשאית להורות לבעל רישיון מזמן לזמן, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, על הגדלה או הקטנה של סכומי הבטוחות הנזכרים בכללים אלה או להורות לבעל רישיון להמציא לה בטוחות נוספות, בסכומים שתקבע.
: (ב) נדרש בעל רישיון להגדיל סכומי בטוחות או להמציא בטוחות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ימציא את הבטוחה המוגדלת כנגד החזר הבטוחה המקורית, או ימציא את הבטוחה הנוספת, לפי העניין, במועד שקבעה המועצה שיהיה 15 ימים לפחות לאחר מתן הודעת המועצה לבעל הרישיון.

@ 8. המועד להפקדת הבטוחות
: (א) החליטה המועצה כי המבקש &quot;כשיר לבקשת אפיק&quot; כהגדרתו [[בסעיף 37ד(א) לחוק]], ימציא המבקש את כתבי ההתחייבות והערבויות האמורים [[בסעיפים 5]] [[ו-6]] לא יאוחר מ-21 ימים מיום שהמועצה מסרה לו את החלטתה; המועצה רשאית, בהחלטה מנומקת, להאריך את מועד מתן החלטתה כאמור לתקופה נוספת של עד חודשיים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הוא בעל זיכיון, ימציא את כתבי ההתחייבות והערבויות לא יאוחר מ-10 ימים מיום שהמועצה מסרה לו את החלטתה.
: (ג) מבקש שהמועצה החליטה להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה יפקיד את הבטוחות לפי [[סעיפים 2]], [[3]] [[ו-4]] לא יאוחר מ-15 ימים לפני המועד שהמועצה קבעה כמועד לתחילת שידוריו.

@ 9. תקופת הבטוחות
: (א) ככל שלא נקבע אחרת בכללים אלה או לפיהם, הבטוחות לפי כללים אלה וכל ההתחייבויות הכלולות בהם, יהיו לתקופת הרישיון וכן לתקופה נוספת של שישה חודשים מתום תקופת הרישיון.
: (ב) בעל רישיון יהיה חייב לחדש או להאריך את הבטוחות, מזמן לזמן, אם על פי תנאי הבטוחה היא מסתיימת קודם למועד האמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לא יאוחר מ-14 ימים לפני מועד תום הבטוחה יערוך המנהל בדיקה של התחייבויות בעל הרישיון אשר להבטחתם ניתנה הבטוחה, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) ראה המנהל כי, לכאורה, מולאו ההתחייבויות כאמור, תוחזר הבטוחה לבעל הרישיון במועד תום הבטוחה; קביעת המנהל לא יהיה בה משום ויתור, מניעות, השתק או הודעת סילוק כלפי בעל הרישיון ובעל הרישיון לא יוכל להסתמך עליה כראיה לקיום התחייבויותיו;
:: (2) ראה המנהל כי, לכאורה, טרם מולאו ההתחייבויות כאמור, רשאי הוא להורות על דחיית מועד תום הבטוחה, ובעל הרישיון יאריך את תוקף הבטוחה בהתאם להוראות המנהל.

@ 10. תנאי הערבויות הבנקאיות
: בערבויות בנקאיות הנדרשות לפי כללים אלה, יתקיימו כל אלה:
: (1) הן ערבויות בנקאיות שניתנו בידי אחד הבנקים בישראל, להנחת דעת הרשות;
: (2) הנערב הוא בעל הרישיון, ובערבות לפי [[סעיף 6]] - בעל עניין בבעל הרישיון, והמוטב - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואם על פי שינוי [[בחוק]] יבוא גוף אחר במקום הרשות האמורה תעמוד הערבות בתוקפה כלפיו;
: (3) הן ערבויות עצמאיות (אוטונומיות) הניתנות למימוש לפי דרישת המוטב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בהמצאת הוכחות או מסמכים כלשהם לערב או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב או בפנייה אליו כתנאי למימושן;
: (4) הן נושאות הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתן עד מועד התשלום בפועל של כל סכום שימומש מתוכן;
: (5) הן ישולמו למוטב עם דרישתו הראשונה;
: (6) הן אינן ניתנות להסבה או להעברה.

@ 11. תנאי הפקדונות
: לגבי הפיקדונות הנדרשים לפי כללים אלה ומכתבי הפיקדונות, יתקיימו כל אלה:
: (1) מכתב הפיקדון יסמיך את הרשות להשתמש בפיקדון למטרות האמורות בכללים אלה, לפי העניין;
: (2) הרשות תשלח לבעל הרישיון הודעה על כל סכום שחולט מתוך הפיקדון;
: (3) עם תום תקופת הרישיון, במקרה שלא יוארך, או עם סיומו מכל סיבה אחרת, תחזיר הרשות לבעל הרישיון את הפיקדון או כל יתרה שתישאר ממנו, בצירוף הריבית לפי הריבית ששולמה עליו על ידי הבנק שבו הופקד.

@ 12. מימוש בטוחה
: (א) המנהל רשאי לממש בטוחה מן הבטוחות לפי כללים אלה בכל אחד מן המקרים שלהלן, ובלבד שמימוש בסכום העולה על 1 מיליון שקלים חדשים יהיה באישור המועצה:
:: (1) המועצה או המנהל מצאו כי בעל הרישיון הפר אחד או יותר מהחיובים או מההתחייבויות המובטחים בבטוחה, ולא תיקן את ההפרה לאחר שנמסרה לו התראה בכתב על כך;
:: (2) הבטוחה היתה טעונה הארכה או חידוש, ו-7 ימים לפני מועד פקיעתה טרם הומצאו למנהל בטוחה חליפית או כתב הארכה לבטוחה, לפי העניין.
: (ב) לפני חילוט בטוחה ייתן המנהל התראה לבעל הרישיון, כי אם לא יקיים את התנאים הקבועים בהתראה, עד המועד שייקבע בה, תחולט הבטוחה.
: (ג) מימוש הבטוחה יכול שיהיה במלואה או בחלקה, במועד אחד או לשיעורין, ובהתאם לחיוב או להתחייבות שהופרו או כנדרש לשם כיסוי החיוב הכספי, הוצאות הרשות או נזקיה, לפי העניין, הכל לפי החלטת המנהל.
: (ד) מימשה הרשות את הבטוחה או את חלקה, למעט בטוחה כאמור [[בסעיפים 5]] [[ו-6]], חייב בעל הזיכיון לחדש או להשלים את הבטוחה לסכומה המקורי, בתוך 7 ימים מהמימוש.
: (ה) מומשה בטוחה לפי סעיף קטן (א)(1), יעביר המנהל את הסכום הממומש לביצוע החיוב או ההתחייבות המובטחים; מומשה בטוחה לפי סעיף קטן (א)(2), תשמור הרשות את הסכום הממומש עד להארכת הבטוחה או חידושה.

@ 13. שמירת הוראות
: (א) אין באמור בכללים אלה כדי לגרוע מהוראות הרישיון.
: (ב) אין בחילוט בטוחה, כולה או חלקה, כדי לגרוע מכל סמכות המוקנית לרשות על פי כל דין והרישיון.
: (ג) אין בסכומי הבטוחות כדי להגביל את היקף אחריותו של בעל הרישיון כלפי הרשות לפי כל דין, או את היקף אחריותו לביצוע מלוא חיוביו לפי [[החוק]] והרישיון וכל דין אחר.

@ 14. הצמדה
: הסכומים האמורים בכללים אלה, למעט [[בסעיפים 5]] [[ו-12]], יישאו הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתם של כללים אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד המצאת הבטוחה.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בתשרי התשע&quot;ב (26 באוקטובר 2011)
&lt;חתימה&gt; אילן אבישר, יושב ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו</text>
      <sha1>dwuivffg10m59jtn7qb63ebq2o9p6gc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>459440</id>
    <revision>
      <id>3007822</id>
      <parentid>2932069</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:46:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4512" sha1="4bka8lyx4ld44dwut6zzl71f8prwpx9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ&quot;ד-1984

&lt;מאגר תקן 2115954 קוד a163Y00000DuSo6QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1376|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|4622)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#212|סעיפים 127לא]] [[+#400|ו-242]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה, &quot;ועדה רפואית לעררים&quot; ו&quot;ועדה לעררים&quot; - כמשמעותן [[#211|בסעיפים 127כט ו-127ל לחוק]].

== פרק ב': ועדה רפואית לעררים ==

@ 2. סמכות ועדה רפואית לעררים
: (א) ועדה רפואית לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שהרופא המוסמך היה מוסמך לתת.
: (ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה רפואית לעררים לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

@ 3. דיון בערר לפי מסמכים
: ועדה רפואית לעררים רשאית, בהסכמת התובע, לדון בערר על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע.

@ 4. אי התייצבות התובע
: ערר התובע ולא התייצב לפני הועדה הרפואית לעררים במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה, רשאית הועדה לדון ולהחליט בערר שלא בפניו, אולם אם נבצר ממנה להחליט והעורר לא הופיע בפניה לאחר הזמנה נוספת - יידחה הערר; הודיע העורר, לפני המועד שנקבע לדיון בערר או לאחריו, שאינו יכול להתייצב מסיבה סבירה שפירש, רשאית הועדה לקבוע מועד אחר לדיון.

== פרק ג': ועדה לעררים ==

@ 5. סמכות ועדה לעררים
: (א) ועדה לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שפקיד התביעות היה מוסמך לתת, למעט החלטה בעניין ההשתכרות בפועל.
: (ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה לעררים לאשר החלטה כאמור של פקיד התביעות, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

@ 6. החלת תקנות
: [[תקנות 3]] [[ו-4]] יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 7. חוות דעת מיועץ
: לצורך מתן החלטתה רשאית ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים לבקש מיועץ שיגיש לה חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו.

@ 8. בדיקות נוספות
: ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים רשאית לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתה, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר.

@ 9. סודיות
: המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר, ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו.

@ 10. ביטול תקנות
: ((הנוסח שולב בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), התשל&quot;ד-1974.))

@ 11. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום כ&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;ד (1 באפריל 1984).

&lt;פרסום&gt; א' בניסן התשמ&quot;ד (3 באפריל 1984)
&lt;חתימה&gt; אהרון אוזן שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>4bka8lyx4ld44dwut6zzl71f8prwpx9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467559</id>
    <revision>
      <id>3007834</id>
      <parentid>2924774</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007823]</comment>
      <origin>3007834</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17475" sha1="mjy04qaurnplq05os0whwwupmyqaznk" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 98|כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7047.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 33ב|סעיפים 33ב(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – החוק), קובעת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – לרבות כל ועדת משנה שמינתה וכל מי שהסמיכה לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – תאגיד שהגיש בקשה לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|2|ערבות ביצוע וסכומה}}
{{ח:ת}} להבטחת מילוי ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|החוק}}, כללי המועצה ותנאי הרישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 33א|בסעיף 33א(2)(א) לחוק}}, יפקיד מבקש בידי הרשות ערבות בנקאית אוטונומית, בסכום של 30 מיליון שקלים חדשים (להלן – ערבות הביצוע) לפי הנוסח שהורה המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 10|לסעיף 10}}.

{{ח:סעיף|3|ערבות ופיקדון להבטחת הוצאות וסכומה}}
{{ח:ת}} להבטחת ההוצאות שעל בעל הרישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#תוספת 2|התוספת השנייה לחוק}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 33א|בסעיף 33א(2)(ב) לחוק}}, יפקיד מבקש בידי הרשות את שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של 30 מיליון שקלים חדשים, בנוסח שהורה המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 10|לסעיף 10}};
{{ח:תת|(2)}} פיקדון בסכום של 5 מיליון שקלים חדשים, בליווי מכתב בנוסח שהורה המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לסעיף 11}}.

{{ח:סעיף|4|פיקדון להבטחת תשלום עיצומים כספיים}}
{{ח:ת}} להבטחת תשלום עיצומים כספיים, אם יוטלו על בעל רישיון, יפקיד מבקש בידי הרשות פיקדון בסכום של 2.5 מיליון שקלים חדשים, בליווי מכתב בנוסח שהורה המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לסעיף 11}}.

{{ח:סעיף|5|מכתבי התחייבות וערבות}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על הבטוחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, המבקש ימציא לרשות מכתבי התחייבות מאת בעלי עניין בו שהם בעלי יכולת כספית וכלכלית מוכחת להנחת דעת המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} (להלן – מכתבי התחייבות), המתחייבים להעמיד לרשות בעל הרישיון את כלל הסכומים שיידרשו לבעל הרישיון לשם מימון פעולותיו ולערוב לבעל הרישיון כלפי הרשות כאמור להלן, עד לסכום מצטבר של 100 מיליון שקלים חדשים (להלן – סכומי ההשקעה).
{{ח:תת|(ב)}} מכתבי ההתחייבות יכללו גם ערבות לכל התחייבויותיו של בעל הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, עד לסכום מצטבר של 100 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מכתבי ההתחייבות יהיו בנוסח שהורה המנהל בהתאם לסעיף זה; הסכומים הנקובים בהם יישאו הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתם עד פקיעתם.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להורות על אופן העמדת סכומי ההשקעה לרשות בעל הרישיון, לרבות הוראה כי הסכומים, כולם או חלקם, יושקעו בהון מניות נפרע בבעל רישיון שהוא חברה, הוראה כי סכומי ההשקעה יועברו בדרך של הלוואה בתנאים שתורה הרשות, והוראה כי הסכומים יועמדו לרשות בעל הרישיון בדרך של העמדת ערבויות או ביטחונות אחרים להתחייבויותיו.
{{ח:תת|(ה)}} חלוקת סכומי ההשקעה והערבות בין המתחייבים טעונה אישור של המועצה.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית, מזמן לזמן, להורות לבעל רישיון לפעול למימוש מכתבי ההתחייבות, כולם או חלקם, בדרך ובתנאים שתורה, אם ראתה כי בלא מימושם עלולה להיגרם פגיעה של ממש ביכולתו של בעל רישיון לקיים את התחייבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|החוק}} ועל פי תנאי רישיונו; לא מילא בעל הרישיון אחר דרישת המועצה כאמור, רשאי המנהל לממש את מכתבי ההתחייבויות.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל, באישור המועצה, רשאי לממש את הערבות לפי מכתבי ההתחייבות, להבטחת כל התחייבות מהתחייבויותיו של בעל הרישיון על פי הרישיון, שלא עמד בה בעל הרישיון; סכום ערבות שמומש כאמור, יראוהו גם כסכום שהועמד לרשות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ח)}} המנהל, באישור המועצה, רשאי, לבקשת בעל רישיון, לאפשר לבעל הרישיון להמיר מכתבי התחייבות שמסר, במכתבי התחייבות של אחרים.

{{ח:סעיף|6|ערבות להוכחת יכולת כספית וכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} להוכחת היכולת הכספית והכלכלית של בעלי עניין במבקש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}} ימציא המבקש לרשות ערבויות בנקאיות בסכום כולל השווה לסכום המצטבר של מכתבי ההתחייבות שהם נתנו לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תהיה רשאית להסכים להפחתה הדרגתית של סכומי הערבויות האמורות בסעיף קטן (א), החל מתום 18 חודשים מיום תחילת השידורים, אם בעל הרישיון המציא למועצה אישור של רואה חשבון להנחת דעתה על כך שבעלי העניין השקיעו בבעל הרישיון סכום השווה לסכום ההפחתה לפחות.

{{ח:סעיף|7|שינוי בטוחות ומתן בטוחות נוספות}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להורות לבעל רישיון מזמן לזמן, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, על הגדלה או הקטנה של סכומי הבטוחות הנזכרים בכללים אלה או להורות לבעל רישיון להמציא לה בטוחות נוספות, בסכומים שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} נדרש בעל רישיון להגדיל סכומי בטוחות או להמציא בטוחות נוספות כאמור בסעיף קטן (א), ימציא את הבטוחה המוגדלת כנגד החזר הבטוחה המקורית, או ימציא את הבטוחה הנוספת, לפי העניין, במועד שקבעה המועצה שיהיה 15 ימים לפחות לאחר מתן הודעת המועצה לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|8|המועד להפקדת הבטוחות}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה כי המבקש ”כשיר לבקשת אפיק“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(א) לחוק}}, ימציא המבקש את כתבי ההתחייבות והערבויות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} לא יאוחר מ־21 ימים מיום שהמועצה מסרה לו את החלטתה; המועצה רשאית, בהחלטה מנומקת, להאריך את מועד מתן החלטתה כאמור לתקופה נוספת של עד חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הוא בעל זיכיון, ימציא את כתבי ההתחייבות והערבויות לא יאוחר מ־10 ימים מיום שהמועצה מסרה לו את החלטתה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש שהמועצה החליטה להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה יפקיד את הבטוחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יאוחר מ־15 ימים לפני המועד שהמועצה קבעה כמועד לתחילת שידוריו.

{{ח:סעיף|9|תקופת הבטוחות}}
{{ח:תת|(א)}} ככל שלא נקבע אחרת בכללים אלה או לפיהם, הבטוחות לפי כללים אלה וכל ההתחייבויות הכלולות בהם, יהיו לתקופת הרישיון וכן לתקופה נוספת של שישה חודשים מתום תקופת הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יהיה חייב לחדש או להאריך את הבטוחות, מזמן לזמן, אם על פי תנאי הבטוחה היא מסתיימת קודם למועד האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד תום הבטוחה יערוך המנהל בדיקה של התחייבויות בעל הרישיון אשר להבטחתם ניתנה הבטוחה, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראה המנהל כי, לכאורה, מולאו ההתחייבויות כאמור, תוחזר הבטוחה לבעל הרישיון במועד תום הבטוחה; קביעת המנהל לא יהיה בה משום ויתור, מניעות, השתק או הודעת סילוק כלפי בעל הרישיון ובעל הרישיון לא יוכל להסתמך עליה כראיה לקיום התחייבויותיו;
{{ח:תתת|(2)}} ראה המנהל כי, לכאורה, טרם מולאו ההתחייבויות כאמור, רשאי הוא להורות על דחיית מועד תום הבטוחה, ובעל הרישיון יאריך את תוקף הבטוחה בהתאם להוראות המנהל.

{{ח:סעיף|10|תנאי הערבויות הבנקאיות}}
{{ח:ת}} בערבויות בנקאיות הנדרשות לפי כללים אלה, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן ערבויות בנקאיות שניתנו בידי אחד הבנקים בישראל, להנחת דעת הרשות;
{{ח:תת|(2)}} הנערב הוא בעל הרישיון, ובערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} – בעל עניין בבעל הרישיון, והמוטב – הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואם על פי שינוי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק}} יבוא גוף אחר במקום הרשות האמורה תעמוד הערבות בתוקפה כלפיו;
{{ח:תת|(3)}} הן ערבויות עצמאיות (אוטונומיות) הניתנות למימוש לפי דרישת המוטב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בהמצאת הוכחות או מסמכים כלשהם לערב או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב או בפנייה אליו כתנאי למימושן;
{{ח:תת|(4)}} הן נושאות הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתן עד מועד התשלום בפועל של כל סכום שימומש מתוכן;
{{ח:תת|(5)}} הן ישולמו למוטב עם דרישתו הראשונה;
{{ח:תת|(6)}} הן אינן ניתנות להסבה או להעברה.

{{ח:סעיף|11|תנאי הפקדונות}}
{{ח:ת}} לגבי הפיקדונות הנדרשים לפי כללים אלה ומכתבי הפיקדונות, יתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מכתב הפיקדון יסמיך את הרשות להשתמש בפיקדון למטרות האמורות בכללים אלה, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} הרשות תשלח לבעל הרישיון הודעה על כל סכום שחולט מתוך הפיקדון;
{{ח:תת|(3)}} עם תום תקופת הרישיון, במקרה שלא יוארך, או עם סיומו מכל סיבה אחרת, תחזיר הרשות לבעל הרישיון את הפיקדון או כל יתרה שתישאר ממנו, בצירוף הריבית לפי הריבית ששולמה עליו על ידי הבנק שבו הופקד.

{{ח:סעיף|12|מימוש בטוחה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לממש בטוחה מן הבטוחות לפי כללים אלה בכל אחד מן המקרים שלהלן, ובלבד שמימוש בסכום העולה על 1 מיליון שקלים חדשים יהיה באישור המועצה:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה או המנהל מצאו כי בעל הרישיון הפר אחד או יותר מהחיובים או מההתחייבויות המובטחים בבטוחה, ולא תיקן את ההפרה לאחר שנמסרה לו התראה בכתב על כך;
{{ח:תתת|(2)}} הבטוחה היתה טעונה הארכה או חידוש, ו־7 ימים לפני מועד פקיעתה טרם הומצאו למנהל בטוחה חליפית או כתב הארכה לבטוחה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני חילוט בטוחה ייתן המנהל התראה לבעל הרישיון, כי אם לא יקיים את התנאים הקבועים בהתראה, עד המועד שייקבע בה, תחולט הבטוחה.
{{ח:תת|(ג)}} מימוש הבטוחה יכול שיהיה במלואה או בחלקה, במועד אחד או לשיעורין, ובהתאם לחיוב או להתחייבות שהופרו או כנדרש לשם כיסוי החיוב הכספי, הוצאות הרשות או נזקיה, לפי העניין, הכל לפי החלטת המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} מימשה הרשות את הבטוחה או את חלקה, למעט בטוחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, חייב בעל הזיכיון לחדש או להשלים את הבטוחה לסכומה המקורי, בתוך 7 ימים מהמימוש.
{{ח:תת|(ה)}} מומשה בטוחה לפי סעיף קטן (א)(1), יעביר המנהל את הסכום הממומש לביצוע החיוב או ההתחייבות המובטחים; מומשה בטוחה לפי סעיף קטן (א)(2), תשמור הרשות את הסכום הממומש עד להארכת הבטוחה או חידושה.

{{ח:סעיף|13|שמירת הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} אין באמור בכללים אלה כדי לגרוע מהוראות הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בחילוט בטוחה, כולה או חלקה, כדי לגרוע מכל סמכות המוקנית לרשות על פי כל דין והרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסכומי הבטוחות כדי להגביל את היקף אחריותו של בעל הרישיון כלפי הרשות לפי כל דין, או את היקף אחריותו לביצוע מלוא חיוביו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|החוק}} והרישיון וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|14|הצמדה}}
{{ח:ת}} הסכומים האמורים בכללים אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, יישאו הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתם של כללים אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד המצאת הבטוחה.

{{ח:חתימות|כ״ח בתשרי התשע״ב (26 באוקטובר 2011)}}
* '''אילן אבישר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mjy04qaurnplq05os0whwwupmyqaznk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467917</id>
    <revision>
      <id>3007835</id>
      <parentid>2926206</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007822]</comment>
      <origin>3007835</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5775" sha1="rfwb7yfj2jbkm3gavx7ze41s0ppleby" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1376|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4622.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 212|סעיפים 127לא}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 400|ו־242}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ועדה רפואית לעררים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ועדה לעררים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה, ”ועדה רפואית לעררים“ ו”ועדה לעררים“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 211|בסעיפים 127כט ו־127ל לחוק}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ועדה רפואית לעררים}}

{{ח:סעיף|2|סמכות ועדה רפואית לעררים}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה רפואית לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שהרופא המוסמך היה מוסמך לתת.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה רפואית לעררים לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

{{ח:סעיף|3|דיון בערר לפי מסמכים}}
{{ח:ת}} ועדה רפואית לעררים רשאית, בהסכמת התובע, לדון בערר על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע.

{{ח:סעיף|4|אי התייצבות התובע}}
{{ח:ת}} ערר התובע ולא התייצב לפני הועדה הרפואית לעררים במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה, רשאית הועדה לדון ולהחליט בערר שלא בפניו, אולם אם נבצר ממנה להחליט והעורר לא הופיע בפניה לאחר הזמנה נוספת – יידחה הערר; הודיע העורר, לפני המועד שנקבע לדיון בערר או לאחריו, שאינו יכול להתייצב מסיבה סבירה שפירש, רשאית הועדה לקבוע מועד אחר לדיון.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ועדה לעררים}}

{{ח:סעיף|5|סמכות ועדה לעררים}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שפקיד התביעות היה מוסמך לתת, למעט החלטה בעניין ההשתכרות בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה לעררים לאשר החלטה כאמור של פקיד התביעות, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה.

{{ח:סעיף|6|החלת תקנות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|7|חוות דעת מיועץ}}
{{ח:ת}} לצורך מתן החלטתה רשאית ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים לבקש מיועץ שיגיש לה חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו.

{{ח:סעיף|8|בדיקות נוספות}}
{{ח:ת}} ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים רשאית לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתה, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר.

{{ח:סעיף|9|סודיות}}
{{ח:ת}} המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או ועדה רפואית לעררים או ועדה לעררים הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר, ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|10|ביטול תקנות}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת דרגת נכות), התשל״ד–1974.}}

{{ח:סעיף|11|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984).

{{ח:חתימות|א׳ בניסן התשמ״ד (3 באפריל 1984)}}
* '''אהרון אוזן'''&lt;br&gt;שר העבודה והרווחה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rfwb7yfj2jbkm3gavx7ze41s0ppleby</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468221</id>
    <revision>
      <id>3007819</id>
      <parentid>2933559</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:45:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5049" sha1="4shacq0bu4zipmdaf1s0edfguark7z9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי), התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר תקן 2070061 קוד a163Y00000DuVpJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 2674|צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)|8061)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]] [[+|ו-30]] [[=החוק|לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;אתר האינטרנט של המשרד&quot; - אתר האינטרנט של משרד האנרגיה שכתובתו www.energy.gov.il;
:- &quot;הממונה&quot;, &quot;רישיון חלוקה&quot; ו&quot;רשת חלוקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;חוק משק הגז הטבעי&quot; - [[חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;מפרט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]].

@ 2. תכנון, הקמה והפעלה של רשת חלוקה
: בלי לגרוע מחובת הרישוי לפי [[חוק משק הגז הטבעי]], בעל רישיון חלוקה לא יקים מיתקן גז טבעי שהוא חלק מרשת חלוקה, לא יפעילו ולא יבצע בו עבודת גז, אלא אם כן התכנון, ההקמה, ההפעלה וביצוע עבודת הגז תואמים את כל אלה:
: (1) כל אחד מהתקנים הישראליים האלה; לעניין זה, &quot;תקן ישראלי&quot; - תקן שנקבע לפי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], כתוקפו בזמן הגשת המפרט, שעותק שלו מפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי; הפניה אל אתר האינטרנט של מכון התקנים תפורסם באתר האינטרנט של המשרד:
:: (א) ת&quot;י 5664 - חלק 3 - &quot;מערכות לחלוקת גז טבעי&quot;;
:: (ב) ת&quot;י 71555 - &quot;מערכות צנרת פוליאתילן לאספקת דלקים גזיים&quot;;
:: (ג) ת&quot;י 425000 - &quot;סיווג אזורי סיכון למיתקני גז טבעי&quot;;
:: (ד) ת&quot;י 413 - &quot;תכן לעמידות מבנים ברעידות אדמה&quot;;
: (2) כל אחד מהתקנים הבין-לאומיים האלה; לעניין זה, &quot;תקן בין-לאומי&quot; - תקן שקבע ארגון תקינה בין-לאומי, כתוקפו בזמן הגשת המפרט; הפניה אל אתר האינטרנט של אותו ארגון תקינה בין-לאומי תפורסם באתר האינטרנט של המשרד:
:: (א) ASTM F1962 - Standard Guide for Use of Maxi-Horizontal Directional Drilling for Placement of Obstacles, Including Polyethylene Pipe or Conduit Under River Crossings (להלן - ASTM F1962);
:: (ב) ISO 18086 ((-)) Corrosion of metals and alloys - Determination of AC corrosion - Protection criteria;
:: (ג) ISO 3834-2 - Quality requirements for fusion welding of metallic materials. Comprehensive quality requirements.
: (3) נוהל שהכין בעל רישיון החלוקה לעניין קידוחים אופקיים כיווניים מסוג - Mini HDD שהוא מבצע, ובלבד שהממונה אישר את הנוהל; הממונה יאשר נוהל כאמור אם מצא כי הוא מתאים לדרישות המפורטות במסמך PPI TR-46 שבתקן ASTM F1962.

@ 3. ביצוע עבודות גז במיתקן גז טבעי קיים בשל שינוי בתקן
: נערך תיקון בתקן מן התקנים המנויים [[בסעיף 2(1) או (2)]] (להלן - תקן מתוקן) ונקבעה במסגרתו חובה לבצע עבודות גז במיתקן גז טבעי קיים שהוקם טרם התיקון האמור, ובכלל זה שינוי במיתקן כאמור (להלן - הוראת שינוי), יבצע בעל מיתקן גז טבעי שהוראת השינוי חלה על מיתקן שהקים את עבודות הגז הדרושות בהתאם להוראות התקן המתוקן ובכפוף להוראות לפי [[סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי]].

@ 4. שמירת דינים
: אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 5. העמדה לעיון הציבור
: התקנים המנויים [[בסעיף 2]] ותקנים מתוקנים כמשמעותם [[בסעיף 3]], כפי שהותקנו מזמן לזמן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה, בלא תשלום, באופן שיאפשר עיון גם במהדורות התקנים הקודמות.

@ 6. ביטול
: צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי), התשנ&quot;ט-1999 - בטל.

@ 7. תחילה
: תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

&lt;פרסום&gt; כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2018)
&lt;חתימה&gt; יובל שטייניץ שר האנרגיה</text>
      <sha1>4shacq0bu4zipmdaf1s0edfguark7z9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469441</id>
    <revision>
      <id>3007816</id>
      <parentid>2965796</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:42:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007816</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23751" sha1="g74l1foyiuhz5r93md4s2nv562bvzep" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976
=== תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר ===

&lt;מאגר תקן 2108576 קוד a163Y00000DuQqMQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 2678|תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|3589)); ((תשל&quot;ח, 709|תיקון|3815)), ((1969|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3882)); ((תשל&quot;ט, 725|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ז, 114|תיקון|4980)); ((תשע&quot;ד, 1004|תיקון|7361)), ((1562|תיקון מס' 2|7402)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 340|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 612|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|12105)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#22|סעיפים 20]] [[+#23|ו-22]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקר&quot;, &quot;בעל&quot; ו&quot;מפקח&quot; - כמשמעותם [[בפקודה]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;לשכה וטרינרית מחוזית&quot; - כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן - אתר המשרד);
:- &quot;מוביל&quot; - אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
:- &quot;מוסד משווק&quot; - (((הוחלפה);))
:- &quot;מסמן בקר&quot; - מי שהוסמך לסמן בקר לפי [[תקנה 6(א)]];
:- &quot;סוחר בקר מוסמך&quot; - אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
:- &quot;רופא וטרינרי ממשלתי&quot; - כמשמעותו [[בפקודה]], המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - כמשמעותו [[חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים]];
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה [[שבתוספת]];
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.

== פרק שני: רישום בקר וסימונו ==

@ 2. חובת רישום, סימון ודיווח (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
:: (1) בקר במרעה - מגיל שישה חודשים ומעלה;
:: (2) בקר שאינו בקר במרעה - מגיל שבעה ימים ומעלה.
: (ב) סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
: (ג) לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;בקר במרעה&quot; - בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.

@ 2א. הסדר פינוי פגרי בקר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
: (ב) מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.

@ 3. הודעה על רישום וסימון
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
: (ב) פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.

@ 4. רישום וסימון מיוחד
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.

@ 5. רישום וסימון לבקשת המוביל
: (א) המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
: (ב) הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.

@ 6. הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
: (ב) מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
:: (2) יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
: (ד) המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
: (ה) ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי [[הפקודה]] הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
: (ו) מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.

@ 7. החזקת תעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
: (ב) הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.

@ 8. איסור סימון
: לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.

@ 9. הסרת תווית סימון
: לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.

@ 10. הצמדת תווית סימון מחדש
: תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת [[תקנה 14]].

@ 11. שמירה על תעודת רישום
: המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.

@ 12. שינוי בתעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
: (ב) רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.

@ 13. ביטול תעודת רישום והתליתה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 14. אבדן תעודת רישום או תווית סימון
: (א) אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
: (ב) נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל-תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.

@ 15. החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת
: (א) מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
: (ב) בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם [[לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.

@ 16. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
: (1) בעד תעודת רישום -
:: שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 4.20 ש&quot;ח)))
:: שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 3 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 3.10 ש&quot;ח)))
: (2) בעד כפל-תעודת רישום [---] 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2025, 51.00 ש&quot;ח)))
: (3) בעד תווית סימון -
:: שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 6 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 5.00 ש&quot;ח)))
:: שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 4.20 ש&quot;ח)))

== פרק שלישי: הובלת בקר ==

@ 17. איסור קניה, מכירה והובלה של בקר
: לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.

@ 18. דיווח על בקר לשחיטה
: המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.

@ 19. איסור הובלת בקר ללא היתר
: לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.

@ 19א. הסמכת סוחר בקר (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2)
: (א) בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
: (ב) המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.

@ 19ב. (תיקון: תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 19ג. חובות סוחר בקר מוסמך (תיקון: תשל&quot;ח)
: סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
: המקור של הטופס - יימסר למוכר הבקר;
: העתק ראשון - לרופא וטרינרי ממשלתי;
: העתק שני - לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
: העתק שלישי - ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.

@ 20. בקשה למתן היתר להובלת בקר (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
: (ב) עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.

@ 21. מתן היתר להובלה
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.

@ 22. תוקף היתר הובלה
: היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.

@ 23. מסירת תעודת רישום
: מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.

@ 24. סייגים למתן היתר להובלה (תיקון: תשל&quot;ח)
: מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 26. עיכוב שחיטה בבית מטבחיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור - ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר - עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 27. דיווח על בית מטבחיים
: מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 28. הצגת היתר הובלה
: (א) מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
: (ב) רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.

@ 29. אגרת היתר הובלה (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2025, 49.50 ש&quot;ח))) לכל ראש בקר.

@ 30. פטור
: (א) [[תקנה 29]] לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר - ומספר הרכב אם מובל ברכב - לגבי הובלה של בקר -
:: (1) לצורך מרעה ממקום למקום;
:: (2) המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
: (ב) [[תקנה 19]] לא תחול על מוביל, לגבי בקר -
:: (1) המובל ממקום למקום על פי צו לפי [[הפקודה]] מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר - אם ההובלה נעשית ברכב;
:: (2) המובל לשחיטה דחופה כאמור [[בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], אם בידי המוביל תעודה כאמור [[בתקנה האמורה]].
: (ג) הוראות [[תקנות 17]], [[21]] [[ו-29]] לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור [[+|בתקנות 5]] [[ו-6 לתקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים), תשל&quot;ד-1974]].

@ 30א. אי-פליליות (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], הפרת הוראות [[תקנות 3(א)]], [[4]], [[5]], [[6]], [[13]], [[14(ב)]], [[16]], [[19א]], [[19ג]], [[20]], [[21]], [[22]], [[24]], [[26]], [[28(ב)]] [[ו-29]] אינה עבירה.

@ 31. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

@ 32. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ז' בתשרי תשל&quot;ז (1 באוקטובר 1976).

@ 33. ביטול
: בטלות:
: (1) תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון בקר) (מס' 2), תש&quot;ך-1960;
: (2) תקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל&quot;ג-1972;
: (3) תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום בקר), תשל&quot;ו-1976.

@ 34. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: {{ממורכז|[[קובץ:תווית סימון בקר.png|300px]]}}

&lt;פרסום&gt; ח' באלול תשל&quot;ו (3 בספטמבר 1976)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>g74l1foyiuhz5r93md4s2nv562bvzep</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469763</id>
    <revision>
      <id>3007841</id>
      <parentid>2997334</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:02:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007816]</comment>
      <origin>3007841</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32000" sha1="qol8niptow5l7me7w2krwzkmblgkfrw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ו, 2678|תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 709|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3815.pdf}}, {{ח:תיבה|1969|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 725|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1004|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7361.pdf}}, {{ח:תיבה|1562|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7402.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2660|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|706|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|872|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|426|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|948|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 340|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 612|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 22|סעיפים 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 23|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישום בקר וסימונו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הובלת בקר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“, ”בעל“ ו”מפקח“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה וטרינרית מחוזית“ – כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן – אתר המשרד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוביל“ – אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד משווק“ – {{ח:הערה|(הוחלפה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן בקר“ – מי שהוסמך לסמן בקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר בקר מוסמך“ – אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי ממשלתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|בפקודה}}, המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית סימון“ – תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישום בקר וסימונו}}

{{ח:סעיף|2|חובת רישום, סימון ודיווח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקר במרעה – מגיל שישה חודשים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} בקר שאינו בקר במרעה – מגיל שבעה ימים ומעלה.
{{ח:תת|(ב)}} סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”בקר במרעה“ – בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.

{{ח:סעיף|2א|הסדר פינוי פגרי בקר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|3|הודעה על רישום וסימון}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.

{{ח:סעיף|4|רישום וסימון מיוחד}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.

{{ח:סעיף|5|רישום וסימון לבקשת המוביל}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
{{ח:תת|(ב)}} הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.

{{ח:סעיף|6|הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.

{{ח:סעיף|7|החזקת תעודת רישום ותווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.

{{ח:סעיף|8|איסור סימון}}
{{ח:ת}} לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|9|הסרת תווית סימון}}
{{ח:ת}} לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.

{{ח:סעיף|10|הצמדת תווית סימון מחדש}}
{{ח:ת}} תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}}.

{{ח:סעיף|11|שמירה על תעודת רישום}}
{{ח:ת}} המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.

{{ח:סעיף|12|שינוי בתעודת רישום ותווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
{{ח:תת|(ב)}} רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.

{{ח:סעיף|13|ביטול תעודת רישום והתליתה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} ותקנות אלה.

{{ח:סעיף|14|אבדן תעודת רישום או תווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל־תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|15|החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת}}
{{ח:תת|(א)}} מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 79|לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964}}, יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|16|אגרות|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} בעד תעודת רישום –
{{ח:תת}} שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 4.20 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 3.10 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעד כפל־תעודת רישום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;7.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2025, 51.00 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעד תווית סימון –
{{ח:תת}} שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 5.00 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2025, 4.20 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הובלת בקר}}

{{ח:סעיף|17|איסור קניה, מכירה והובלה של בקר}}
{{ח:ת}} לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|18|דיווח על בקר לשחיטה}}
{{ח:ת}} המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.

{{ח:סעיף|19|איסור הובלת בקר ללא היתר}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|19א|הסמכת סוחר בקר|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.

{{ח:סעיף|19ב||תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|19ג|חובות סוחר בקר מוסמך|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
{{ח:ת}} המקור של הטופס – יימסר למוכר הבקר;
{{ח:ת}} העתק ראשון – לרופא וטרינרי ממשלתי;
{{ח:ת}} העתק שני – לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
{{ח:ת}} העתק שלישי – ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.

{{ח:סעיף|20|בקשה למתן היתר להובלת בקר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
{{ח:תת|(ב)}} עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.

{{ח:סעיף|21|מתן היתר להובלה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.

{{ח:סעיף|22|תוקף היתר הובלה}}
{{ח:ת}} היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.

{{ח:סעיף|23|מסירת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.

{{ח:סעיף|24|סייגים למתן היתר להובלה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} ותקנות אלה.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26|עיכוב שחיטה בבית מטבחיים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור – ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר – עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|27|דיווח על בית מטבחיים}}
{{ח:ת}} מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|28|הצגת היתר הובלה}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.

{{ח:סעיף|29|אגרת היתר הובלה|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2025, 49.50 ש״ח)}} לכל ראש בקר.

{{ח:סעיף|30|פטור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר – ומספר הרכב אם מובל ברכב – לגבי הובלה של בקר –
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מרעה ממקום למקום;
{{ח:תתת|(2)}} המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} לא תחול על מוביל, לגבי בקר –
{{ח:תתת|(1)}} המובל ממקום למקום על פי צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר – אם ההובלה נעשית ברכב;
{{ח:תתת|(2)}} המובל לשחיטה דחופה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964}}, אם בידי המוביל תעודה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|בתקנה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנות 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}} לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים)#סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים)#סעיף 6|ו־6 לתקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא של בעלי־חיים), תשל״ד–1974}}.

{{ח:סעיף|30א|אי־&lt;wbr&gt;פליליות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 28|בסעיף 28(א) לפקודה}}, הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 19א|19א}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ג|19ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}} אינה עבירה.

{{ח:סעיף|31|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

{{ח:סעיף|32|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ז׳ בתשרי תשל״ז (1 באוקטובר 1976).

{{ח:סעיף|33|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות:
{{ח:תת|(1)}} תקנות מחלות בעלי־חיים (סימון בקר) (מס׳ 2), תש״ך–1960;
{{ח:תת|(2)}} תקנות מחלות בעלי־חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל״ג–1972;
{{ח:תת|(3)}} תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום בקר), תשל״ו–1976.

{{ח:סעיף|34|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:תווית סימון בקר.png|300px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ח׳ באלול תשל״ו (3 בספטמבר 1976)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qol8niptow5l7me7w2krwzkmblgkfrw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>471615</id>
    <revision>
      <id>3007848</id>
      <parentid>2931170</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T19:58:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007848</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1598" sha1="eaal3f03nd6zv9ag4pr7u6avic8q043" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי), התשע&quot;ד-2014

&lt;מאגר תקן 2138448 קוד a163Y00000DuUD4QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 455|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי)|7325)); ((תשפ&quot;ג, 2522|תיקון|10784)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[+|ו-4]] [[=החוק|לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1961]], בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה (תיקון: תשפ&quot;ג)
: בצו זה, &quot;גז טבעי לתחבורה&quot; - גז טבעי העומד בדרישות התקן הישראלי ת&quot;י 6119 - &quot;גז טבעי לכלי רכב&quot;.

@ 2. הפעלת רכב בגז טבעי לתחבורה (תיקון: תשפ&quot;ג)
: על אף האמור [[+|בסעיפים 2]], [[+|3]] [[ו-6 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין), התשכ&quot;א-1961]], [[ובסעיף 3 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה), התשס&quot;ג-2003]], רשאי אדם להפעיל רכב בגז טבעי לתחבורה, אם קיימת ברכב מערכת הנעה בגז טבעי לתחבורה, בין כמערכת בלעדית ובין ליד מערכת הנעה בדלק אחר, שמותר להניע בו כלי רכב.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בכסלו התשע&quot;ד (2 בדצמבר 2013)
&lt;חתימה&gt; סילבן שלום שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים</text>
      <sha1>eaal3f03nd6zv9ag4pr7u6avic8q043</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>472970</id>
    <revision>
      <id>3007838</id>
      <parentid>2925139</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:01:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007819]</comment>
      <origin>3007838</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6282" sha1="0ayfx0obdu82edlw1ox7a2qduuhw4jf" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2674|צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8061.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#סעיף 30|ו־30}} {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של המשרד“ – אתר האינטרנט של משרד האנרגיה שכתובתו www.energy.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”רישיון חלוקה“ ו”רשת חלוקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק הגז הטבעי“ – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 24|בסעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי}}.

{{ח:סעיף|2|תכנון, הקמה והפעלה של רשת חלוקה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מחובת הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}, בעל רישיון חלוקה לא יקים מיתקן גז טבעי שהוא חלק מרשת חלוקה, לא יפעילו ולא יבצע בו עבודת גז, אלא אם כן התכנון, ההקמה, ההפעלה וביצוע עבודת הגז תואמים את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל אחד מהתקנים הישראליים האלה; לעניין זה, ”תקן ישראלי“ – תקן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, כתוקפו בזמן הגשת המפרט, שעותק שלו מפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי; הפניה אל אתר האינטרנט של מכון התקנים תפורסם באתר האינטרנט של המשרד:
{{ח:תתת|(א)}} ת״י 5664 – חלק 3 – ”מערכות לחלוקת גז טבעי“;
{{ח:תתת|(ב)}} ת״י 71555 – ”מערכות צנרת פוליאתילן לאספקת דלקים גזיים“;
{{ח:תתת|(ג)}} ת״י 425000 – ”סיווג אזורי סיכון למיתקני גז טבעי“;
{{ח:תתת|(ד)}} ת״י 413 – ”תכן לעמידות מבנים ברעידות אדמה“;
{{ח:תת|(2)}} כל אחד מהתקנים הבין־לאומיים האלה; לעניין זה, ”תקן בין־לאומי“ – תקן שקבע ארגון תקינה בין־לאומי, כתוקפו בזמן הגשת המפרט; הפניה אל אתר האינטרנט של אותו ארגון תקינה בין־לאומי תפורסם באתר האינטרנט של המשרד:
{{ח:תתת|(א)}} ASTM F1962 – Standard Guide for Use of Maxi-Horizontal Directional Drilling for Placement of Obstacles, Including Polyethylene Pipe or Conduit Under River Crossings (להלן – ASTM F1962);
{{ח:תתת|(ב)}} ISO 18086 {{ח:הערה|-}} Corrosion of metals and alloys – Determination of AC corrosion – Protection criteria;
{{ח:תתת|(ג)}} ISO 3834-2 – Quality requirements for fusion welding of metallic materials. Comprehensive quality requirements.
{{ח:תת|(3)}} נוהל שהכין בעל רישיון החלוקה לעניין קידוחים אופקיים כיווניים מסוג – Mini HDD שהוא מבצע, ובלבד שהממונה אישר את הנוהל; הממונה יאשר נוהל כאמור אם מצא כי הוא מתאים לדרישות המפורטות במסמך PPI TR-46 שבתקן ASTM F1962.

{{ח:סעיף|3|ביצוע עבודות גז במיתקן גז טבעי קיים בשל שינוי בתקן}}
{{ח:ת}} נערך תיקון בתקן מן התקנים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1) או (2)}} (להלן – תקן מתוקן) ונקבעה במסגרתו חובה לבצע עבודות גז במיתקן גז טבעי קיים שהוקם טרם התיקון האמור, ובכלל זה שינוי במיתקן כאמור (להלן – הוראת שינוי), יבצע בעל מיתקן גז טבעי שהוראת השינוי חלה על מיתקן שהקים את עבודות הגז הדרושות בהתאם להוראות התקן המתוקן ובכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 24|סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי}}.

{{ח:סעיף|4|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|5|העמדה לעיון הציבור}}
{{ח:ת}} התקנים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ותקנים מתוקנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, כפי שהותקנו מזמן לזמן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה, בלא תשלום, באופן שיאפשר עיון גם במהדורות התקנים הקודמות.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי), התשנ״ט–1999 – בטל.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

{{ח:חתימות|כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2018)}}
* '''יובל שטייניץ'''&lt;br&gt;שר האנרגיה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0ayfx0obdu82edlw1ox7a2qduuhw4jf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>473469</id>
    <revision>
      <id>3007869</id>
      <parentid>2925363</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T21:09:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007848]</comment>
      <origin>3007869</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2638" sha1="j3ud8fvhi3cefup3baskv9ojd3e3gz1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 455|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7325.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2522|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10784.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)#סעיף 4|ו־4}} {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)|לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1961}}, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”גז טבעי לתחבורה“ – גז טבעי העומד בדרישות התקן הישראלי ת״י 6119 – ”גז טבעי לכלי רכב“.

{{ח:סעיף|2|הפעלת רכב בגז טבעי לתחבורה|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)#סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)#סעיף 6|ו־6 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין), התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה)#סעיף 3|ובסעיף 3 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה), התשס״ג–2003}}, רשאי אדם להפעיל רכב בגז טבעי לתחבורה, אם קיימת ברכב מערכת הנעה בגז טבעי לתחבורה, בין כמערכת בלעדית ובין ליד מערכת הנעה בדלק אחר, שמותר להניע בו כלי רכב.

{{ח:חתימות|כ״ט בכסלו התשע״ד (2 בדצמבר 2013)}}
* '''סילבן שלום'''&lt;br&gt;שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j3ud8fvhi3cefup3baskv9ojd3e3gz1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות הובלה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>533018</id>
    <revision>
      <id>3007821</id>
      <parentid>2932022</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:46:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="997" sha1="hcfzy111dicub05yht5iblx2l9uxj5u" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות הובלה), התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר תקן 2113896 קוד a163Y00000DuSR0QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 1194|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות הובלה)|4364)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], אני מכריז לאמור:

@ 1. הגדרות
: באכרזה זו -
:- &quot;הובלה&quot; - הובלת מטענים ברכב, בין נוזלים ובין מוצקים ולרבות בתפזורת, בין בשכר ובין בקשר עם עסקו או מסחרו של המוביל;
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]].

@ 2. אכרזה על שירות בר פיקוח
: שירות הובלה מוכרז כשירות בר פיקוח.

&lt;פרסום&gt; כ' בסיון התשמ&quot;ב (11 ביוני 1982)
&lt;חתימה&gt; חיים קורפו שר התחבורה</text>
      <sha1>hcfzy111dicub05yht5iblx2l9uxj5u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:בן משק</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1563178</id>
    <revision>
      <id>3007908</id>
      <parentid>2578284</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T10:05:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3007908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1785" sha1="s5fhv02864qw5ylo7jbj16igb2e16zy" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>s5fhv02864qw5ylo7jbj16igb2e16zy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007917</id>
      <parentid>3007908</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:37:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3007917</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2081" sha1="qn09j6wqu829avuwzrwnu3ow07rtix9" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
: אכן. אם הפיוט אינו מועתק ממחזורים ישנים וכיו&quot;ב או ישירות מצילום של כתבי היד, יש בהם בעייה של זכויות יוצרים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qn09j6wqu829avuwzrwnu3ow07rtix9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות הובלה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1697710</id>
    <revision>
      <id>3007836</id>
      <parentid>2924171</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:01:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007821]</comment>
      <origin>3007836</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1495" sha1="96z978zzxvcvlqfunnru6evfegk9qvf" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות הובלה), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 1194|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירות הובלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4364.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, אני מכריז לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה“ – הובלת מטענים ברכב, בין נוזלים ובין מוצקים ולרבות בתפזורת, בין בשכר ובין בקשר עם עסקו או מסחרו של המוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|2|אכרזה על שירות בר פיקוח}}
{{ח:ת}} שירות הובלה מוכרז כשירות בר פיקוח.

{{ח:חתימות|כ׳ בסיון התשמ״ב (11 ביוני 1982)}}
* '''חיים קורפו'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>96z978zzxvcvlqfunnru6evfegk9qvf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1703611</id>
    <revision>
      <id>3007825</id>
      <parentid>2931880</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:47:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007825</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7134" sha1="rgltxj2q65rq6xmnwsm978q726pfn2d" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון), התשע&quot;ט-2019

&lt;מאגר תקן 2154986 קוד a163Y00000DuTwBQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 3228|צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון)|8219)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 63(א)(11)]] [[=החוק|לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), ובהסכמת השר להגנת הסביבה, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;אמצעי לחימה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) ציוד לחימה המפורט [[בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס&quot;ח-2008]];
:: (2) ציוד טילים המפורט [[בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;גופי הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות סמך שלו;
:: (2) צבא ההגנה לישראל;
:: (3) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2006]] לגוף המנוי בפסקאות (1) או (2), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל לפי [[סעיף 64(ד)(5) לחוק]];
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון שהוגדרו בצו מכוח [[פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון]], ובלבד שהעתק הצו נמסר למנהל;
:- &quot;גורם ביטחוני בכיר&quot; - כל אחד מאלה, שהודעה על הסמכתו לעניין זה נמסרה למנהל:
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1) ו-(4) להגדרה &quot;גופי הביטחון&quot; - עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, ודרגתו ראש חטיבה לפחות;
:: (2) לעניין צבא ההגנה לישראל - קצין בדרגת סגן אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
:- &quot;חוק הפיקוח&quot; - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;חוק להסדרת הביטחון&quot; - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;מחב&quot;מ&quot; - מחלקת ביטחון מידע בצבא ההגנה לישראל;
:- &quot;מלמ&quot;ב&quot; - אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון במשרד הביטחון;
:- &quot;ציוד מסווג&quot; - כל אחד מהמפורטים [[בתוספת]], שהתקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) הגורם המוסמך במלמ&quot;ב לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] או הגורם המוסמך לפי פקודות הצבא במחב&quot;מ, לפי העניין, קבע לו סיווג ברמת &quot;שמור&quot; ומעלה;
:: (2) גורם ביטחוני בכיר מסר למנהל לגביו דיווח שנתי במועד הקבוע [[בסעיף 5(ד) לחוק]], ובמתכונת שהורה לו המנהל, הכולל את משקל פסולת הציוד המסווג שמחזיקה מערכת הביטחון, לפי קבוצות סיווג, ואת האמצעים שהיא נוקטת למניעת מפגעים סביבתיים ובריאותיים.

@ 2.סייג לתחולה על אמצעי לחימה
: הוראות [[החוק]] לא יחולו על אמצעי לחימה שמחזיקה מערכת הביטחון.

@ 3. סייג לתחולה על ציוד שנרכש בכספי סיוע
: הוראות [[החוק]] לא יחולו על ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות שרכשה מערכת הביטחון בכספי סיוע (FMF) ושיש התחייבות מדינית בנוגע לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש בהם על ידי מערכת הביטחון, ובלבד שכל עוד ניתן לעמוד בהוראות [[החוק]] לגביהם, כולן או חלקן - יחולו הוראות [[החוק]].

@ 4. סייג לתחולה לציוד שיש לגביו הצהרת שימוש סופי
: הוראות [[החוק]] לא יחולו על ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות שרכשה מערכת הביטחון ושיש לגביהם הצהרות שימוש ומשתמש סופי (END USER) מחייבות בנוגע לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש, ובלבד שכל עוד ניתן לעמוד בהוראות [[החוק]] לגביהם, כולן או חלקן - יחולו הוראות [[החוק]].

@ 5. סייג לתחולה על ציוד מסווג
: לעניין ציוד מסווג, שמחזיקה מערכת הביטחון, לא יחולו הוראות אלה:
: (1) לעניין פסולת של ציוד כאמור שלא ניתן להופכה לציוד שאינו מסווג, וכל עוד לא נעשה בה טיפול לפי [[סעיף 2 לחוק]] והיא לא הועברה לגורם אחר - לא יחול [[סעיף 8 לחוק]] ולא תחול החובה [[בסעיף 34 לחוק]] להעביר את הפסולת לגוף יישום מוכר;
: (2) לעניין פסולת של ציוד כאמור שניתן להופכה לציוד שאינו מסווג - לא תחול החובה [[בסעיף 34 לחוק]] להעבירה לגוף יישום מוכר, כל עוד לא הפכה לציוד שאינו מסווג אך לא יותר מתום שלוש שנים ממועד סיום השימוש בו.

@ 6. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום כ&quot;ט באדר א' התשע&quot;ד (1 במרס 2014).

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1, הגדרת &quot;ציוד מסווג&quot;]]))) ====
@ (1) : ציוד או רכיב, חשמליים או אלקטרוניים, שמסוגל לאחסן מידע, בין אם זו מטרתו העיקרית ובין אם אחסון המידע יכול להתקיים בו בפועל, או שניתן לשחזר ממנו מידע;
@ (2) : ציוד או רכיב חשמליים או אלקטרוניים, שנעשו בו הסבה או שינוי לצרכים ביטחוניים או מבצעיים, או שינוי או הסבה המעידים על יכולות מבצעיות;
@ (3) : ציוד או רכיב, חשמליים או אלקטרוניים, שחשיפת הימצאותו בידי צה&quot;ל או מערך מלמ&quot;ב או חשיפת המידע שבו או פעילותו עלולה לפגוע בביטחון המדינה או לחשוף שיטת פעולה או לחשוף יעדי הסתרה שנקבעו כמסווגים;
@ (4) : סוללות ומצברים המעידים על יכולות המשפיעות על מערכות שהמלמ&quot;ב או המחב&quot;מ הגדירו כמסווגות.

&lt;פרסום&gt; ב' באייר התשע&quot;ט (7 במאי 2019)
&lt;חתימה&gt; בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הביטחון</text>
      <sha1>rgltxj2q65rq6xmnwsm978q726pfn2d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1703623</id>
    <revision>
      <id>3007832</id>
      <parentid>2925479</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007825]</comment>
      <origin>3007832</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10426" sha1="nbx13nup9unnqur3k0ae2pambi4a2ca" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון), התשע״ט–2019}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 3228|צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8219.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 63|סעיף 63(א)(11)}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}} (להלן – החוק), ובהסכמת השר להגנת הסביבה, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי לחימה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד לחימה המפורט {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)|בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} ציוד טילים המפורט {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)|בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גופי הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות סמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006}} לגוף המנוי בפסקאות (1) או (2), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 64|סעיף 64(ד)(5) לחוק}};
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון שהוגדרו בצו מכוח {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון}}, ובלבד שהעתק הצו נמסר למנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחוני בכיר“ – כל אחד מאלה, שהודעה על הסמכתו לעניין זה נמסרה למנהל:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1) ו־(4) להגדרה ”גופי הביטחון“ – עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, ודרגתו ראש חטיבה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צבא ההגנה לישראל – קצין בדרגת סגן אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחב״מ“ – מחלקת ביטחון מידע בצבא ההגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלמ״ב“ – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מסווג“ – כל אחד מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, שהתקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגורם המוסמך במלמ״ב לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}} או הגורם המוסמך לפי פקודות הצבא במחב״מ, לפי העניין, קבע לו סיווג ברמת ”שמור“ ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} גורם ביטחוני בכיר מסר למנהל לגביו דיווח שנתי במועד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 5|בסעיף 5(ד) לחוק}}, ובמתכונת שהורה לו המנהל, הכולל את משקל פסולת הציוד המסווג שמחזיקה מערכת הביטחון, לפי קבוצות סיווג, ואת האמצעים שהיא נוקטת למניעת מפגעים סביבתיים ובריאותיים.

{{ח:סעיף|2|סייג לתחולה על אמצעי לחימה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}} לא יחולו על אמצעי לחימה שמחזיקה מערכת הביטחון.

{{ח:סעיף|3|סייג לתחולה על ציוד שנרכש בכספי סיוע}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}} לא יחולו על ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות שרכשה מערכת הביטחון בכספי סיוע (FMF) ושיש התחייבות מדינית בנוגע לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש בהם על ידי מערכת הביטחון, ובלבד שכל עוד ניתן לעמוד בהוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}} לגביהם, כולן או חלקן – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}}.

{{ח:סעיף|4|סייג לתחולה לציוד שיש לגביו הצהרת שימוש סופי}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}} לא יחולו על ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות שרכשה מערכת הביטחון ושיש לגביהם הצהרות שימוש ומשתמש סופי (END USER) מחייבות בנוגע לאופן הטיפול בהם לאחר סיום השימוש, ובלבד שכל עוד ניתן לעמוד בהוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}} לגביהם, כולן או חלקן – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|החוק}}.

{{ח:סעיף|5|סייג לתחולה על ציוד מסווג}}
{{ח:ת}} לעניין ציוד מסווג, שמחזיקה מערכת הביטחון, לא יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לעניין פסולת של ציוד כאמור שלא ניתן להופכה לציוד שאינו מסווג, וכל עוד לא נעשה בה טיפול לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}} והיא לא הועברה לגורם אחר – לא יחול {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}} ולא תחול החובה {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק}} להעביר את הפסולת לגוף יישום מוכר;
{{ח:תת|(2)}} לעניין פסולת של ציוד כאמור שניתן להופכה לציוד שאינו מסווג – לא תחול החובה {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק}} להעבירה לגוף יישום מוכר, כל עוד לא הפכה לציוד שאינו מסווג אך לא יותר מתום שלוש שנים ממועד סיום השימוש בו.

{{ח:סעיף|6|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”ציוד מסווג“}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} ציוד או רכיב, חשמליים או אלקטרוניים, שמסוגל לאחסן מידע, בין אם זו מטרתו העיקרית ובין אם אחסון המידע יכול להתקיים בו בפועל, או שניתן לשחזר ממנו מידע;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} ציוד או רכיב חשמליים או אלקטרוניים, שנעשו בו הסבה או שינוי לצרכים ביטחוניים או מבצעיים, או שינוי או הסבה המעידים על יכולות מבצעיות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} ציוד או רכיב, חשמליים או אלקטרוניים, שחשיפת הימצאותו בידי צה״ל או מערך מלמ״ב או חשיפת המידע שבו או פעילותו עלולה לפגוע בביטחון המדינה או לחשוף שיטת פעולה או לחשוף יעדי הסתרה שנקבעו כמסווגים;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} סוללות ומצברים המעידים על יכולות המשפיעות על מערכות שהמלמ״ב או המחב״מ הגדירו כמסווגות.

{{ח:חתימות|ב׳ באייר התשע״ט (7 במאי 2019)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה ושר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nbx13nup9unnqur3k0ae2pambi4a2ca</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1704599</id>
    <revision>
      <id>3007824</id>
      <parentid>2933294</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:46:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3732" sha1="e1wmyyw0b95b97ksidrotae1jmudgvo" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות), התשס&quot;ו-2006
&lt;שם אחר&gt; תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (אגרות), התשס&quot;ו-2006

&lt;מאגר תקן 2132606 קוד a163Y00000DuV0AQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 710|תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות)|6475)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 1062|הודעה|10571)); ((תשפ&quot;ד, 1906|הודעה|11198)); ((תשפ&quot;ה, 1454|הודעה|11810)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]] [[+|ו-52]] [[=החוק|לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - החוק), [[וסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ועדת המחקר&quot; - כאמור [[בסעיף 9 לחוק]];
:- &quot;ועדת ערר&quot; - כאמור [[בסעיף 24 לחוק]];
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש בקשה הטעונה אגרה לפי תקנות אלה או מי שהגיש ערר כאמור [[בסעיף 23 לחוק]].

@ 2. אגרות (תיקון: [הודעות])
: (א) בעד הגשת בקשה לדיון חוזר לוועדת המחקר לפי [[סעיף 22א(א) לחוק]], ישלם המבקש אגרה בסכום של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2006; בשנת 2025, 6,920 ש&quot;ח))).
: (ב) בעד הגשת ערר לוועדת הערר לפי [[סעיף 23(א) או (א1) לחוק]], ישלם המבקש אגרה בסכום של 7,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2006))).
: (ג) בעד בקשת אישור להעברת זכויות ייצור אל מחוץ לישראל לפי [[סעיף 19א(ב) לחוק]], ישלם המבקש אגרה בסכום של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2006))).
: (ד) התקבלה בקשת המבקש לפי תקנת משנה (א) או (ב), תושב למבקש האגרה ששולמה.

@ 3. מועד ואופן תשלום האגרה
: (א) אגרה לפי תקנות אלה ישלם המבקש בבנק הדואר.
: (ב) המבקש ימציא למינהל אישור בדבר תשלום האגרה עם הגשת הבקשה.
: (ג) לא יקובלו במינהל בקשה או ערר, אלא אם כן שולמה האגרה לעני((י))נם.

@ 4. הצמדה
: (א) הסכומים הנקובים [[בתקנה 2]] ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
: (ג) ראש המינהל יפרסם ברשומות את נוסח [[תקנה 2]] כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בכסלו התשס&quot;ו (14 בדצמבר 2005)
&lt;חתימה&gt; אהוד אולמרט שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר</text>
      <sha1>e1wmyyw0b95b97ksidrotae1jmudgvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704755</id>
    <revision>
      <id>3007833</id>
      <parentid>2927746</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007824]</comment>
      <origin>3007833</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5264" sha1="o1n6k1s813wbrm9ntb8m1bx2dxiubc3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות), התשס״ו–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 710|תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6475.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 1062|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10571.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1906|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11198.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1454|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11810.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 52|ו־52}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|וסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המחקר“ – כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר“ – כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 24|בסעיף 24 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש בקשה הטעונה אגרה לפי תקנות אלה או מי שהגיש ערר כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|אגרות|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד הגשת בקשה לדיון חוזר לוועדת המחקר לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 22א|סעיף 22א(א) לחוק}}, ישלם המבקש אגרה בסכום של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2006; בשנת 2025, 6,920 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הגשת ערר לוועדת הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 23|סעיף 23(א) או (א1) לחוק}}, ישלם המבקש אגרה בסכום של 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2006)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד בקשת אישור להעברת זכויות ייצור אל מחוץ לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה#סעיף 19א|סעיף 19א(ב) לחוק}}, ישלם המבקש אגרה בסכום של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2006)}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלה בקשת המבקש לפי תקנת משנה (א) או (ב), תושב למבקש האגרה ששולמה.

{{ח:סעיף|3|מועד ואופן תשלום האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} אגרה לפי תקנות אלה ישלם המבקש בבנק הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא למינהל אישור בדבר תשלום האגרה עם הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יקובלו במינהל בקשה או ערר, אלא אם כן שולמה האגרה לעני{{ח:הערה|י}}נם.

{{ח:סעיף|4|הצמדה}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המינהל יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|י״ג בכסלו התשס״ו (14 בדצמבר 2005)}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>o1n6k1s813wbrm9ntb8m1bx2dxiubc3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1715183</id>
    <revision>
      <id>3007828</id>
      <parentid>2994862</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:47:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007828</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67879" sha1="2rl1e9bo8t3qpg4qkf309juidpvahcl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס&quot;ז-2007

&lt;מאגר תקן 2133366 קוד a163Y00000DuU8pQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 886|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|6590)), ((962|תיקון|6594)), ((1092|תיקון מס' 2|6608)); ((תשס&quot;ח, 588|תיקון|6652)), ((986|תיקון מס' 2|6679)); ((תשס&quot;ט, 356|תיקון|6741)), ((1015|תיקון מס' 2|6783)); ((תש&quot;ע, 988|תיקון|6881)); ((תשע&quot;א, 1316|תיקון|7027)); ((תשע&quot;ג, 1374|תיקון|7260)), ((1555|תיקון מס' 2|7272)); ((תשפ&quot;ב, 1598|תיקון|9900)), ((1923|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|9974)); ((תשפ&quot;ד, 1936|ת&quot;ט|11205)), ((2350|תיקון [תשפ&quot;ב] (תיקון)|11255)).
''עדכון סכומים:'' ((תשס&quot;ח, 942|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|6677)); ((תשס&quot;ט, 939|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|6781)); ((תש&quot;ע, 1154|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|6895)); ((תשע&quot;א, 986|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|7003)); ((תשע&quot;ח, 2014|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|8009)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 15(א)(1) ו-(ד)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אנלוגי&quot; - לענין מרכזת וקו, תכונת רצף האות המועבר במערכת בזק בתדר או בתחום תדרים ידוע;
:- &quot;החברה&quot; - כמשמעותה [[בחוק]];
:- &quot;התקשרות&quot; - תהליך הקמת הקשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה;
:- &quot;טצ&quot;ג&quot; - טלפון ציבורי גובה של החברה המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט או כרטיס תשלום בזקכרט;
:- &quot;יחידת חיוב&quot; - יחידת חיוב בסיסית המשמשת לחיוב שיחה מאת טצ&quot;ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט, לפי מיתקפי מניה;
:- &quot;מיתקף מניה&quot; (Pulse) - אות חשמלי בתדר 16,000 הרץ הנשלח דרך קו מנוי-טלפון במרווחי זמן כמפורט [[בלוח ב' בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מנוי&quot;, &quot;מערכת רדיו טלפון נייד&quot;, &quot;מרכזת&quot;, &quot;ציוד קצה&quot;, &quot;ציוד קצה ראשי&quot;, &quot;קו&quot;, &quot;רשת בזק ציבורית&quot;, &quot;רשת החברה&quot;, &quot;רשת פרטית&quot;, &quot;שירות בידור&quot; ו&quot;שירות מידע&quot; - כמשמעותם [[=תקנות התפעול|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - תקנות התפעול);
:- &quot;מנוי נקרא&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל - מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א אשר התקשר עם החברה או עם מפ&quot;א, לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות;
:: (2) לעניין שירות שיחת חינם למתקשר - מנוי של החברה, מנוי של מפ&quot;א או מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), אשר התקשר עם החברה או עם מפ&quot;א או עם מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות;
:- &quot;מנוי קורא&quot; - מנוי של החברה, מנוי של מפ&quot;א או מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר;
:- &quot;מספר שירות&quot; - כמה ספרות אשר הקצו החברה, מפ&quot;א או בעל רשיון לשירות רט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])), לפי העניין, למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא;
:- &quot;מפ&quot;א (מפעיל פנים-ארצי)&quot; - מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי [[החוק]], למעט החברה;
:- &quot;מפ&quot;א ייחודי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)&quot; - מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי [[החוק]];
:- &quot;מרכזת פרטית&quot; - מרכזת המותקנת ברשת פרטית;
:- &quot;מרכזת ציבורית&quot; - מרכזת המותקנת ברשת החברה;
:- &quot;ניתוק שירות&quot; ו&quot;שירות בזק זמני&quot; - כמשמעותם [[בתקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;נתונים&quot; - מידע המקודד באופן ספרתי;
:- &quot;ספרתי&quot; - לענין מרכזת וקו, תכונת בדידות האות המועבר במערכת בזק בקצב ובתחום קצבים ידוע של סיביות;
:- &quot;ערוץ לוגי&quot; - קישור בין שני קווי גישה בשירות ממסור מסגרות, כאשר רוחב פס מינימלי להעברת נתונים שמור למנוי בהתאם לבקשתו מראש (להלן - ערוץ לוגי שמור), או כאשר רוחב הפס אינו שמור כאמור למנוי והעברת הנתונים נעשית בהתאם ליכולת הטכנית של הרשת בעת ההעברה (להלן - ערוץ לוגי בסיסי);
:- &quot;ציוד כריזה&quot; - ציוד למסירה בו-זמנית של מידע בדיבור למספר מנויים מוגדרים;
:- &quot;קו בלעדי&quot; - קו נל&quot;ן (נקודה לנקודה) ברשת החברה, בעל תכונות תקשורת מוגדרות והעומד בלעדית לרשות המנוי, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
:: (1) &quot;א&quot; - אינו עולה על 3,000 מטרים;
:: (2) &quot;ב&quot; - עולה על 3,000 מטרים;
:- &quot;קו מנוי&quot; - עד שלושה קווים המחברים ציוד קצה לרשת החברה, ובלבד שציוד הקצה אינו מחובר לשלוחה במרכזת פרטית, למעט אם ציוד הקצה מחובר לשלוחה במרכזת פרטית שאינה מחוברת לרשת החברה באמצעות שירות חי&quot;פ;
:- &quot;קו מנוי-טלפון למנוי זכאי&quot; - קו מנוי-טלפון הרשום על שמו של מנוי שמתקיימים לגביו התנאים האלה:
::: (1) נקבע לגבי המנוי שהוא זכאי לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], והמוסד לביטוח לאומי מסר לחברה פרטים על כך;
:: (2) למנוי יש קו מנוי-טלפון הרשום על שמו, שמותקן בדירה המשמשת למגורים בלבד;
:: (3) אין ברשות המנוי קו מנוי-טלפון למנוי זכאי נוסף על קו מנוי-הטלפון כמפורט בפסקה (2);
:- &quot;קו מקשר&quot; - קו בלעדי המחבר בין ציוד קצה ראשי אחד לבין ציוד קצה ראשי אחר והמאפשר התקשרות ישירה ביניהם וכן בין ציוד קצה משני המחובר לכל אחד מהם, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
:: (1) &quot;א&quot; - אינו עולה על 3,000 מטרים;
:: (2) &quot;ב&quot; - עולה על 3,000 מטרים;
:- &quot;שיחה&quot; - מימוש התקשרות בין מנוי בעל קו מנוי למנוי של החברה או של בעל רישיון אחר;
:- &quot;שירות חי&quot;פ (שירות חיוג ישיר פנימה)&quot; - שירות המאפשר מתן שירות בזק באמצעות קבוצה אחת או יותר של מספרי טלפון המוקצים במרכזת הציבורית למרכזת פרטית;
:- &quot;שירות ממסור מסגרות&quot; (FRAME RELAY) - שירות להעברת נתונים הניתן באמצעות רשת תקשורת המתבססת על טכנולוגיה של העברת מסגרות-מידע (PACKET-MODE) והמאפשר קישור למספר יעדים שונים בקו יחיד, והמיועד ליישומים הדורשים נפח רב וקישוריות גבוהה, בקצבי העברה של עד 2,048,000 סיביות לשניה;
:- &quot;שירות סיפרנת&quot; - שירות להעברת נתונים מנקודה לנקודה באמצעות קווים סיפרתיים, המבוסס על רשת תקשורת נתונים הפועלת בטכנולוגיית ריבוב זמן (TIME DIVISION MULTIPLEXING - TDM) בקצבי העברה של עד 1,920,000 סיביות לשניה ובמשטרי תקשורת שונים;
:- &quot;שירות קו מדומה&quot; - שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת החברה והמעמיד לרשות המשתמש בו תפקודים ואפשרויות מסוימים הדומים לתפקודים ואפשרויות מסוימים של קו במנוי-טלפון, בלא הקצאת קו;
:- &quot;שירות רט&quot;ן&quot; - שירות רדיו טלפון נייד;
:- &quot;שירות רסל&quot;ש בסיסי&quot; (ISDN - BASIC RATE ACCESS - BRA) - שירות רסל&quot;ש הניתן באמצעות מקבץ של 2 ערוצי דיבור או נתונים בקצב העברה של 64,000 סיביות לשניה וערוץ איתות בקצב העברה של 16,000 סיביות לשניה, בקצב העברה כולל של 144,000 סיביות לשניה;
:- &quot;שירות רשת ספרתית לשילוב שירותים (רסל&quot;ש)&quot; (INTEGRATED SERVICES DIGITAL NETWORK - ISDN) - שירות תקשורת ספרתית המקשר בין מרכזת ציבורית לבין מרכזת פרטית או בין מרכזת ציבורית לבין ציוד קצה של מנוי והמאפשר העברת מגוון יישומים נרחב, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56,000/64,000 סיביות לשניה ובקצבים גבוהים יותר;
:- &quot;שירות שיחה בחיוב מפוצל&quot; - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור;
:- &quot;שירות שיחת חינם למתקשר&quot; - שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה;
:- &quot;שלוחה&quot; - קו המחבר בין ציוד קצה ראשי לרבות מרכזת פרטית, לבין ציוד קצה משני, או בין ציוד קצה משני לבין ציוד קצה משני אחר ובלבד שהקו אינו קו בלעדי או קו מקשר -
:: (1) &quot;א&quot; - כאשר שני קצות הקו נמצאים במבנה אחד;
:: (2) &quot;ב&quot; - כאשר שני קצות הקו אינם נמצאים במבנה אחד והמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 3,000 מטרים;
:: (3) &quot;ג&quot; - כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים, ואולם אם שני קצות הקו נמצאים בתחומה של מרכזת ציבורית אחת, תיחשב השלוחה כשלוחה &quot;ב&quot; אף אם המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים;
:- &quot;תקנות החישוב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תשלום קבוע&quot; - התשלום שמנוי משלם בעד האפשרות לקבל שירות בזק.

@ 2. שירותי בזק פנים-ארציים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלומים המרביים לחברה בעד שירותי בזק פנים-ארציים יהיו כמפורט [[בתוספות הראשונה]] [[והשנייה]].

@ 3. תשלום דמי התקנה
: התקנתו של קו מנוי וחיבורו לרשת החברה טעונה תשלום מראש של דמי התקנה; מבקש ישלם את דמי ההתקנה עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בהודעת התשלום של החברה כתאריך החשבון.

@ 4. פירעון תשלום קבוע (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) מנוי ישלם את התשלום הקבוע לכל חודשיים מראש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מנוי המחזיק בקו מנוי-טלפון למנוי זכאי, יחויב חשבונו בתשלום הקבוע המופחת כמפורט [[בפרט 1(א) בחלק ב' בתוספת הראשונה]], רק בתקופה העוקבת לתקופה הדו-חודשית שבעדה הוא זכאי לתשלום המופחת כאמור.

@ 5. פירעון חשבון שוטף
: מנוי יפרע את התשלומים על פי החשבון השוטף עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בחשבון של החברה כתאריך החשבון.

@ 6. ביטול
: תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס&quot;ו-2006 - בטלות.

@ 7. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ט&quot;ו בסיון התשס&quot;ז (1 ביוני 2007).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]], [[2(1)]] [[ו-4(ב)]]))) ====

=== חלק א': שיחת טלפון פנים-ארצית - תשלומים ועקרונות לחישוב תשלומים ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור חיוג&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חג&quot; - ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות לפי השעות המצוינות [[תוספת 1 לוח א|בלוח א']] או [[תוספת 1 לוח ב|בלוח ב']], לפי הענין.

@ 2. שיחה בין מנויים (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה בין מנויים של החברה יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 3. שיחה אל מפ&quot;א (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ&quot;א יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 4. שיחה אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט, לרבות מי שנותן שירותים כאמור מכוח היתר כללי, יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 6. שיחה לשירותי מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי מידע (פרימיום) לפי הקידומות 1-900, 1-901 ו-1-902, יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']], בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו [[בתקנה 44א לתקנות התפעול]] שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי מידע שקיבל מהספק לפי [[תקנה 44ד לתקנות האמורות]].

@ 6א. שיחה לשירות בידור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 שברשת מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א']], בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד), לפי [[=תקנות קש&quot;ג|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין), התש&quot;ס-2000]] (להלן - תקנות קש&quot;ג), בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו [[בתקנה 44א לתקנות התפעול]] שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי [[תקנה 44ד לתקנות האמורות]]; התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 בשיחה ברשת החברה או ברשת מפ&quot;א יהיה לפי אות [[תוספת 1 לוח א|ההיכר כ שבלוח א']], בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו [[בתקנה 44א לתקנות התפעול]] שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי [[תקנה 44ד לתקנות האמורות]].

@ 7. שיחה אל מנוי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי אות [[תוספת 1 לוח א|ההיכר ד שבלוח א']], בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) לפי [[תקנות קש&quot;ג]].

@ 8. שיחה אל בעל רישיון לשירותי זימון (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי לפי הקידומת 1-705 יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']], בתוספת חיוב מיוחד בעד הפניה.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;חיוב מיוחד בעד הפניה&quot; - התמורה שגובה בעל הרישיון לשירותי זימון ממנוי החברה בעד העברת הודעת זימון אל מנוי שירותי זימון בשיעור הקבוע [[בתקנות הבזק (שירותי זימון - תשלומים בעד הודעות זימון), התשנ&quot;ט-1999]].

@ 9. שיחה אל מנוי שהוקצה לו מספר מנוי מקוצר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר תלת-ספרתי או ארבע-ספרתי, בין בתוספת כוכבית ובין בלעדיה, והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א (להלן - מספר מנוי מקוצר), יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 10. שיחה לשירותי משאלי טלפון פומביים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי, או מנוי של מפ&quot;א (שירותי משאלי טלפון פומביים), יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 11. שיחה לשירותי מידע בעיתות חירום (תיקון: תשפ&quot;ב)
: התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי, או מנוי של מפ&quot;א (שירותי מידע בעיתות חירום), יהיה לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].

@ 12. שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל (תיקון: [הודעות], תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה - בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']], ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום;
:: (2) לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה - בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ב) התשלום המרבי בעד שיחה ממנוי קורא שהוא מנוי של מפ&quot;א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ג) התשלום בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא - בלא תשלום.

@ 13. שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר (תיקון: תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה - בלא תשלום;
:: (2) לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ב) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפ&quot;א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']].
: (ג) התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט&quot;ן אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א']], בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט&quot;ן לפי [[תקנות קש&quot;ג]]; לצורך חיוב, יחושב הסכום הנוסף כשהוא מחולק ב-60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות וכל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה.

@ 14. שיחה למוקד שירות של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין-לאומיים (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: שיחה מאת מנוי אל מוקד שירות של מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי, לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
: (1) בזק בינלאומי בע&quot;מ - מספרי מנוי 1848 או 188;
: (2) נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ - מספרי מנוי 1838, 188 או 1878;
: (3) 012 סמייל תקשורת בע&quot;מ - מספרי מנוי 1822, 188 או 1858;
: (4) אקספון בע&quot;מ - מספר מנוי 1788.

@ 15. שיחה למוקד שירותי חירום (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב)
: שיחה מאת מנוי אל שירותי חירום לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
: (1) משטרה - מספר מנוי 100;
: (2) מגן דוד אדום - מספר מנוי 101;
: (3) מכבי אש - מספר מנוי 102;
: (4) מוקד חירום ארצי לנפגעי רווחה - (([צ&quot;ל: מספר מנוי])) 118;
: (5) מוקד שירות החירום הציבורי של פיקוד העורף - מספר מנוי 104;
: (6) מוקד לאומי להגנה על ילדים ברשת - מספר מנוי 105.

@ 16. שיחה מאת טצ&quot;ג (תיקון: [הודעות], תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ב)
: (א) התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ&quot;ג אל המנויים המפורטים להלן יהיה כמפורט להלן:
:: (1) בעד שיחה אל מנוי - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']];
:: (2) בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר מקוצר והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']], אלא אם כן נקבע בהוראה אחרת בתקנות אלה כי שיחה כאמור לפי מספר מנוי מקוצר מסוים תהיה בלא תשלום;
:: (3) בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א (שירותי משאל טלפוני) - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']];
:: (4) בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א (שירותי מידע בעיתות חירום) - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב']];
:: (5) בעד שיחה אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה או מנוי של מפ&quot;א, בשירות שיחה בחיוב מפוצל -
::: (א) לעניין יוזם השיחה - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט' שבלוח ב']] ובלבד שלא יעלה על יחידת חיוב אחת כמשמעותה [[תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג']];
::: (ב) לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות - לפי [[תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א']];
:: (6) בעד שיחה אל מנוי של מפ&quot;א - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט' שבלוח ב']];
:: (7) בעד שיחה אל מנוי של מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד) - לפי [[תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ר' שבלוח ב']].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ&quot;ג המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט יהיה כמפורט [[תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרט 2 שבחלק ג']].

==== לוח א' {{ש}} לוח תשלומים מרביים בעד שיחות (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד) ====
: החיוב בעד שיחה, למעט שיחה מטצ&quot;ג ולמעט שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, יחושב לפי שיעור התשלום בעד דקת שיחה המצוין להלן לצד כל אות היכר, כשהוא מחולק ב-60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות; כל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה לצורך חיוב:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | התשלום בשקלים חדשים בלא מע&quot;מ
|-
! אות ההיכר !! תשלום בעד דקת שיחה
|-
| כ || 0.0142
|-
| ד || 0.0125
|}

==== לוח ב' {{ש}} חישוב משכי זמן לשיחות מטצ&quot;ג ====
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : שיחה מאת טצ&quot;ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט אל מנוי נמדדת במספר יחידות החיוב המתקבל מחלוקת משך הזמן, בשניות, של השיחה, במספר השניות המצוין מטה בצד כל אות היכר; כל שארית המתקבלת מחלוקה זו תיחשב כיחידת חיוב אחת. התשלום בעד כל יחידת חיוב הוא כמפורט [[תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג']].
@ (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | אות ההיכר !! colspan=&quot;2&quot; | משך הזמן בשניות שייחשב יחידת חיוב אחת
|-
! (משך הזמן שבעדו ישולם תשלום שיא) {{ש}} בימים א' עד ה' בין השעות 07:00 ו-19:00 ובערבי שבת וערבי חג בין השעות 07:00 ו-13:00 !! (משך הזמן שבעדו ישולם תשלום מוזל) {{ש}} בימים א' עד ה' בין השעות 19:00 ו-07:00 למחרתו ובערבי שבת או ערבי חג משעה 13:00 עד למחרת השבת או החג בשעה 07:00
|-
| ט || 105 || 510
|-
| ר || 140 || 140
|}

==== לוח ג' (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ב) ====

==== לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ב) ====

=== חלק ב': התקנה ותשלום קבוע של קו-מנוי טלפון (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב) ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; rowspan=&quot;2&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;50%&quot; colspan=&quot;2&quot; | התשלום בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|-
! התקנה !! תשלום קבוע מרבי לחודש אחד
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ב פרט 1&gt;
| : 1. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב) --&gt; קו מנוי טלפון, לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון)
| : (א) בתשלום חד פעמי - 134.00
: (ב) 3 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - 44.90 ##
: (ג) 6 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - 22.54 ##
|
|-
| :: (א) למעט מנוי זכאי || || 20.82
|-
| :: (ב) למנוי זכאי || || 10.41
|-
| colspan=&quot;3&quot; | :: {{מוקטן|## מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ב פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ב פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ב) --&gt; קו מנוי-טלפון בשירות רסל&quot;ש בסיסי (ISDN - BRA), לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון) ## || || (((נמחק)))
|-
| :: (א) עם נקודת סיום רגילה || || 41.64
|-
| ::: (1) בתשלום חד-פעמי || 134 ||
|-
| ::: (2) 3 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 44.90 (([צ&quot;ל: #])) ||
|-
| ::: (3) 6 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 22.54 (([צ&quot;ל: #])) || (((נמחק)))
|-
| :: (ב) עם נקודת סיום משולבת || || 41.64
|-
| ::: (1) בתשלום חד-פעמי || 134 ||
|-
| ::: (2) 3 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 44.90 ||
|-
| ::: (3) 6 תשלומים דו-חודשיים, לכל תשלום - || 22.54 ||
|-
| colspan=&quot;3&quot; | :: {{מוקטן|# מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
:: {{מוקטן|## (((הערה נמחקה)))}}
|}

=== חלק ג': שונות (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;50%&quot; | התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 1&gt;
| : 1. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט) --&gt; שיחה מטלפון ציבורי גובה (טצ&quot;ג) המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט # - ||
|-
| :: (א) כרטיס המכיל 20 יחידות חיוב || 10.50 *
|-
| :: (ב) כרטיס המכיל 50 יחידות חיוב || 23.50 *
|-
| :: (ג) כרטיס המכיל 120 יחידות חיוב || 49.50 *
|-
| :: (ד) כרטיס המכיל 240 יחידות חיוב || 96.50 *
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 2&gt;
| : 2. שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה - ||
|-
| :: (א) שיחה מאת מנוי המחובר, לרבות שיחה מטצ&quot;ג || 0.11
|-
| :: (ב) שיחה מאת מנוי המחובר אל מנוי של בעל רישיון לשירות רט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])) || 0.11 בתוספת חיוב בעד התשלום לבעל רישיון לשירותי רט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])) בעד קישור-גומלין כקבוע [[בתקנה 3ג(א)(1) בתקנות קש&quot;ג]]
|-
| :: (ג) שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ&quot;א || 0.11
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק ג פרט 4&gt;
| : 4. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; שיחה מטצ&quot;ג אל שירות 1-800 (([צ&quot;ל: אל שירות שיחת חינם למתקשר])) {{ש}} חיוב המנוי הנקרא בעד שיחת טלפון || כאמור [[בתקנה 13(א)(2)]] {{ש}} ועוד 0.2891 ש&quot;ח בעד השיחה
|-
| colspan=&quot;2&quot; | :: {{מוקטן|* כולל מע&quot;מ}}
:: {{מוקטן|# (([צ&quot;ל: חישוב משכי הזמן לענין יחידת חיוב יהיה בהתאם למפורט [[תוספת 1 לוח ב|בלוח ב']].]))}}
|}

== תוספת שניה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 1]], [[2(2)]]))) ====
=== חלק א': התקנה, תשלום קבוע והעתקה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;3&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;4&quot; | התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|-
! rowspan=&quot;2&quot; | התקנה !! rowspan=&quot;2&quot; | תשלום קבוע לחודש אחד !! colspan=&quot;2&quot; | העתקה - כאשר המרחק בין המקום בו מותקן המיתקן לבין המקום החדש -
|-
! אינו עולה על 100 מטרים בקו אוירי !! עולה על 100 מטרים בקו אוירי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. העתקת קו מנוי טלפון מכל הסוגים, לכל קו- || {{ממורכז|*}} || {{ממורכז|*}} || 14.80 || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. (((נמחק))) || || || ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
:: {{מוקטן|* התשלומים בעד שירות זה קבועים [[בתוספת הראשונה]].}}
:: {{מוקטן|** (((הערה נמחקה)))}}
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. כל שלוחה המקשרת בין מקלטים כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], כאשר הרשת מופעלת בשעת חרום בלבד || || || ||
|-
| :: (א) שלוחה &quot;א&quot; (ללא מכשיר טלפון) || 89.00 || ללא תשלום
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;א&quot; - 52.00
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ב&quot; - 52.00
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;א&quot; - 52.00
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ב&quot; - 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם
: 3. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ג&quot; - 1,660.00
|-
| :: (ב) שלוחה &quot;ב&quot; (ללא מכשיר טלפון)
| 89.00 בתוספת 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם
| ללא תשלום
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;ב&quot; - 52.00
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ג&quot; - 1,660.00
| {{ממורכז|***}}
: 1. אם היא נשארת שלוחה &quot;ב&quot; - 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם מאורך השלוחה
: 2. אם היא הופכת לשלוחה &quot;ג&quot; - 1,660.00
|-
| :: (ג) שלוחה &quot;ג&quot; (ללא מכשיר טלפון)
| 1,660.00 || ללא תשלום
| {{ממורכז|***}} 52.00
| {{ממורכז|***}} 289.00
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|*** לרבות שינוי תוואי השלוחה כתוצאה מהעתקת ציוד הקצה הראשי או המרכזת הפרטית.}}
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. שפופרת טלפון לכבד שמיעה || 80.10 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. מכשיר למניית מיתקפי מנייה בקו מנוי טלפון (כולל שירות מיתקפי מנייה כאמור [[בפרט 13]]) || 106.00 || 7.89 || 52.00 || 52.00
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. שירות מיתקפי מניה בתדר של 16,000 הרץ, כאשר משך הזמן בין מיתקפי המניה יהיה כמפורט [[בלוח ב' בתוספת הראשונה]] לעניין יחידת חיוב || 101.00 || ללא תשלום || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. שירותים מיוחדים במרכזת ציבורית סיפרתית: || || || ||
|-
| :: (א) &quot;עקוב אחרי&quot; באמצעות פעולת חיוג שמבצע המנוי || {{ממורכז|-----}} || ללא תשלום || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ב) שירות קו מדומה || 14.80 || 7.82 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ג) שיחה ממתינה || {{ממורכז|-----}} || ללא תשלום || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ד) חיוג מקוצר 2 קודים || {{ממורכז|-----}} || 1.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ה) חיוג מקוצר 8 קודים || {{ממורכז|-----}} || 6.42 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ו) חיוג מקוצר 30 קודים || {{ממורכז|-----}} || 19.10 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ז) אל-חיוג - ביצוע חיוג אוטומטי ע&quot;י הרמת שפופרת בלבד - || || || ||
|-
| ::: (1) למספר טלפון קבוע לאחר המתנה של 12 שניות* || 7.38 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (2) למוקד בזקכרט ללא המתנה ממכשיר טלפון המיועד לשיחות נכנסות בלבד - || 7.38 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ח) שיחה מזוהה || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ט) שיחה שמורה || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (י) שיחת ועידה || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (יא) שניים או שלושה מבין השירותים שבפרטי משנה (ח), (ט), (י) - || {{ממורכז|-----}} || 3.71 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (יב) (((נמחק))) || {{ממורכז|-----}} || 6.63 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|* מספר המנויים לשירות זה מוגבל לפי היכולת הטכנית בכל מרכזת.}}
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : 17. תחזוקה של מכשיר טלפון מסוג זמיר או עפרוני || || 2.78 || ||
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : 18. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 19,200 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 687.00 || 267.00 לכל קצה מועתק || 1,080.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : 19. שירות כאמור [[בפרט 18]] כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT - DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 11.70 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה [[שבפרט 18]]. || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : 20. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 64,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 916.00 || 267.00 לכל קצה מועתק || 1,080.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : 21. שירות כאמור [[בפרט 20]] כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT - DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 12.80 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה [[שבפרט 20]]. || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : 22. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 128,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 2,130.00 || 1,160.00 || 267.00 לכל קצה מועתק || 1,080.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : 23. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 192,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 3,290.00 || 1,870.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : 24. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 256,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 4,400.00 || 2,050.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : 25. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 384,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 6,600.00 || 2,550.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : 26. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 512,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 7,680.00 || 3,130.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : 27. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 768,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 8,480.00 || 3,610.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : 28. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,024,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 9,460.00 || 3,780.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : 29. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,536,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון - || 10,410.00 || 4,210.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| : 30. שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,920,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי, החל בקו הראשון - || 11,270.00 || 4,430.00 || 312.00 לכל קצה מועתק || 1,240.00 לכל קצה מועתק
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| : 31. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| : 32. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| : 33. (((נמחק))) || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| : 34. צומת גיבוי בשירות סיפרנת, ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, כאשר בעד כל צומת גיבוי יהיה התשלום לפי פרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) - ### || || || ||
|-
| :: (א) לכל צומת גיבוי (כולל עורק גיבוי אחד בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה) || 5,410.00 || 2,960.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ב) מבואה, לכל קצה של קו בקצב העברה - || || || ||
|-
| ::: (1) עד 19,200 סיביות לשניה || 271.00 || 32.50 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (2) עד 64,000 סיביות לשניה || 308.00 || 60.60 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (3) עד 128,000 סיביות לשניה || 614.00 || 85.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (4) עד 192,000 סיביות לשניה || 642.00 || 115.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (5) עד 256,000 סיביות לשניה || 669.00 || 131.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (6) עד 384,000 סיביות לשניה || 694.00 || 181.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| ::: (7) עד 512,000 סיביות לשניה || 725.00 || 197.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| : 35. מבואה נוספת לצורך גיבוי בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, לכל קצה של קו בקצב העברה כמפורט [[בפרט 34(ב)]] || התשלום שנקבע [[בפרט 34(ב)]] || התשלום שנקבע [[בפרט 34(ב)]] || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| : 36. עורק גיבוי בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית או עורק גיבוי נוסף על עורק גיבוי כאמור [[בפרט 34(א)]] בקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה || 3,440.00 || 1,290.00 || ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|### השירות ניתן בכפוף לאפשרויות הטכניות; ניתן לקבל פרטים אודות השירות בסניפי החברה.}}
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| : 37. סל נוסף לצומת בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית * || 908.00 || 463.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| : 38. כרטיס בקרה נוסף לצורך גיבוי בצומת בשירות ספרנת, כל כרטיס || 826.00 || 581.00 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| : 39. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (א) התחברות לשירות &quot;1-800&quot; לחיוב המנוי הנקרא בעד שיחות טלפון (([צ&quot;ל: התחברות המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה לשירות שיחת חינם למתקשר])) - || 357.00 || 34.70 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| :: (ב) הנפקה קבועה ** של דו&quot;חות למנוי שירות 1-800 (([צ&quot;ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])) - || || || ||
|-
| ::: (1) דו&quot;ח פירוט שיחות || || 42.00 || ||
|-
| ::: (2) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי אזורי חיוג || || 42.00 || ||
|-
| ::: (3) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה &quot;1-800&quot; (([צ&quot;ל: יום ושעה])) || || 42.00 || ||
|-
| :: (ג) חסימת אפשרות החיוג אל מנוי שירות &quot;1-800&quot; (([צ&quot;ל: מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])) מאזורי חיוג מסויימים *** || ---- || 10.60 || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
:: {{מוקטן|* השירות ניתן רק בצומת שמספר המבואות המרבי בה הוא 36.}}
:: {{מוקטן|# בתוספת התשלומים בעד קו מנוי טלפון ושיחות טלפון, הכל כמפורט [[בתוספת הראשונה]].}}
:: {{מוקטן|** התשלום בעד דו&quot;ח חד פעמי קבוע [[בחלק ד' לתוספת זו]].}}
:: {{מוקטן|*** שירות זה ניתן רק למנוי שירות &quot;1-800&quot; (([צ&quot;ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])) בעל מוקד אחד בלבד.}}
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| : 40. שירות ממסור מסגרות, כאשר בעד כל קו יהיה התשלום לפי אחת החלופות בפרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) - || || || ||
|-
| :: (א) גישה, לכל קצה של קו בקצב העברה - || 1,000.00 || 343.00 || 219.00 לכל קצה מועתק || 908.00 לכל קצה מועתק
|-
| :: (ב) ערוץ לוגי, מסוג - || || || ||
|-
| ::: (א) בסיסי, לכל קו || || 94.30 || 24.80 * || 24.80 *
|-
| ::: (ב) שמור, לכל קו בקצב העברה - || || 199.00 || 24.80 * || 24.80 *
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| : 41. שינוי קצב העברה בערוץ לוגי בשירות ממסור מסגרות, לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| : 42. שינוי BURST EXCEED (BE) בשירות ממסור מסגרות - הורדת קצב ההעברה הבסיסי בערוץ לוגי מתחת לקצב ההעברה בקו הגישה הנמוך מבין שני קצות הקו, לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| : 43. הגדלת גודל המסגרת בשירות ממסור מסגרות מעל 1700 סיביות, לכל הגדלה - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| : 44. שינוי פרוטוקול האיתות בשירות מסגרות בין T617 Annex D לבין Q922 Annex A ולהיפך((,)) לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| : 45. שינוי זיהוי קישור לוגי (Data Link Connection Identifier - DLCI) התחלתי בשירות ממסור מסגרות - שינוי מספר הערוץ הלוגי ההתחלתי, התקני לכל שינוי - || 24.80 * || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}} || {{ממורכז|-----}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן| * ובלבד שהתשלום המירבי בעד מגוון שירותים מן המפורטים [[בפרטים 41 עד 45]] [[ובפרט 40(ב)]] בטור &quot;העתקה&quot; לא יעלה על 1,842 שקלים חדשים.}}
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| : 46. (א) קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה - || || || ||
|-
| ::: &quot;א&quot; || 6,880.00 || 1,630.00 בתוספת 41.30 לכל 500 מטרים או חלק מהם.
| : (א) אם הוא נשאר קו בלעדי &quot;א&quot; או קו מקשר &quot;א&quot; - 299.00 *
: (ב) אם הוא הופך לקו בלעדי &quot;ב&quot; או קו מקשר &quot;ב&quot; - 299.00 *
| : (א) כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה:
:: 1. אם הוא נשאר קו בלעדי &quot;א&quot; או קו מקשר &quot;א&quot; - 1,190.00 *
:: 2. אם הוא הופך לקו בלעדי &quot;ב&quot; או קו מקשר &quot;ב&quot; - 1,190.00 *
: (ב) כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי - 52.00 *
|-
| ::: &quot;ב&quot; || 13,760.00 || 2,390.00 בתוספת 45.60 לכל ק&quot;מ אוירי נוסף על 3 ק&quot;מ הראשונים או חלק ממנו || 299.00 *
| : (א) כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה - 1,190.00 *
: (ב) כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי - 52.00 *
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| : 47. קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 34,000,000 סיביות לשניה - || || || ||
|-
| :: &quot;א&quot; או &quot;ב&quot; || 13,760.00 || 10,500.00 בתוספת 351.00 לכל ק&quot;מ אוירי נוסף או חלק ממנו || 299.00 *
| : (א) כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה - 1,190.00 *
: (ב) כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי - 52.00 *
|-
| colspan=&quot;5&quot; | :: {{מוקטן|* לכל קצה מועתק של הקו}}
|}

=== חלק ב': שירות זמני (תיקון: תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%&quot;
! width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;2&quot; | פרטי השירות !! width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;2&quot; | התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|-
! התקנה !! תשלום קבוע
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| : 1א. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 2א&gt;
| : 2א. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב&gt;
| : 2ב. (((נמחק))) || ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. (((נמחק))) || ||
|}

=== חלק ג': המרות - שירות טלפון קבוע או זמני (תיקון: תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! השירות !! התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 8א&gt;
| : 8א. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. (((נמחק))) ||
|}

=== חלק ד': שונות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! השירות !! התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע&quot;מ
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. (א) חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי בידור &quot;1-956&quot; - לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות - ||
|-
| ::: (1) הסרת חסימה ראשונה || ללא תשלום
|-
| ::: (2) כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה || 14.80
|-
| :: (ב) חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי מידע &quot;1-957&quot; לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות - ||
|-
| ::: (1) חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה || ללא תשלום
|-
| ::: (2) כל חסימה נוספת || 14.80
|-
| :: (ג) גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי בידור או שירותי מידע לכל שיחה - על חשבון ספק השירות - || 0.2065
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. חסימה או הסרת חסימה לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919, לפי בקשת המנוי - ||
|-
| :: (1) הסרת חסימה ראשונה || ללא תשלום
|-
| :: (2) כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה - || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. חסימת האות המאפשר זיהוי מספר טלפון בידי המנוי הנקרא * - ||
|-
| :: (א) חסימה קשיחה - ||
|-
| ::: (1) חסימה ראשונה - לכל מנוי בעל מספר טלפון חסוי, ולכל מנוי אחר לפי בקשת המנוי - או כל הסרת חסימה || ללא תשלום
|-
| ::: (2) כל חסימה נוספת לפי בקשת המנוי - || 14.80
|-
| :: (ב) חסימה גמישה - || ללא תשלום
|-
| :: לענין פרט זה -
::- &quot;חסימה קשיחה&quot; - חסימה קבועה לקו מנוי שמבצעת החברה, לכל קו בנפרד;
::- &quot;חסימה גמישה&quot; - חסימה לפי שיחה, באמצעות חיוג (*43) שמבצע המנוי.
|
|-
| colspan=&quot;2&quot; | :: {{מוקטן|* השירות ניתן כיום במספר מוגבל של מרכזות; כל מנוי יכול לקבל פרטים אודות חיבורו לשירות באמצעות חיוג 199 ובסניפי החברה}}
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. חסימה לשיחות גוביינא, למעט לשיחות גובינא מחוץ לישראל || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. חסימה מלאה או הסרת חסימה לשיחות אל מחוץ לישראל המתבצעות באמצעות חיוג של קודי החיוג אל מחוץ לישראל, לפי בקשת המנוי ||
|-
| :: (1) חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה || ללא תשלום
|-
| :: (2) כל חסימה נוספת || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים - לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919 - || 3.58
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים - לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירותי זימון &quot;1-705&quot;, שיחות לשירותי רט&quot;ן, או שיחות לפי [[תוספת 1 לוח א|אותיות ההיכר כ ו-ד שבלוח א' לתוספת הראשונה]], לכל הנפקה || 3.58
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. העתק חשבון טלפון - לפי בקשת המנוי || 3.58
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. שינוי מספר טלפון - לפי בקשת המנוי || 22.20
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. רישום שינוי שם של מנוי || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. (א) העברת קו-מנוי טלפון למבקש לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו, כל קו בנפרד || 14.80
|-
| :: (ב) העברת קו-מנוי טלפון למבקש שהוא קרוב** לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. (א) העברת קו-מנוי-טלפון ממנוי שנפטר ליורשו לכל קו || 14.80
|-
| :: (ב) העברת קו-מנוי-טלפון ממנוי שנפטר ליורש שהוא קרוב** || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. העברת קו מסוגי הקוים המפורטים [[פרט 18 חלק א תוספת זו|בחלק א' בתוספת זו בפרטים 18–30]] [[פרט 46 חלק א תוספת זו|ו-46]] ממנוי למבקש, לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו || 14.80
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : 17. ניתוק שירות טלפון - לפי בקשת המנוי ||
|-
| :: (א) אם המנוי הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו - ||
|-
| ::: (1) כאשר התשלום מתבצע במועד החיבור מחדש || 52.00
|-
| ::: (2) למעט לעניין קו מנוי טלפון בשירות רסל&quot;ש בסיסי או קו מנוי טלפון בשירות חי&quot;פ, כאשר התשלום מתבצע במועד הגשת בקשת המנוי - בין אם הקו חובר מחדש ובין אם לאו לכל קו מהקווים - || 14.50
|-
| :: (ב) אם המנוי לא הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו || 9.61
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : 18. (א) (((נמחק))) ||
|-
| :: (ב) (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : 19. חידוש קשר לאחר ניתוק בשל אי סילוק חשבון || 22.80
|-
| colspan=&quot;2&quot; | :: {{מוקטן|** [[$ לתוספת|בחלק זה]], &quot;קרוב&quot; - בן זוג, בת זוג, בן, בת, הורה, אח, אחות, נכד, נכדה, סב, סבתא או בן זוגו של כל אחד מאלה.}}
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : 20. בדיקה וחידוש הקשר לאחר ניתוק בשל חיבור לרשת החברה שלא כדין, או פגיעה ברשת החברה או בשל מעשה העלול לפגוע בה || 106.00
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : 21. שירות יקיצה || 0.8602
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : 22. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : 23. בירור מספר טלפון באמצעות שירות מודיעין &quot;144&quot; - ||
|-
| :: (א) בירור למעט בירור כאמור בפרט משנה (ב) - ||
|-
| ::: (1) בכפוף למפורט בפרט משנה (2), אם ניתן מספר הטלפון המבוקש - || 1.30
|-
| ::: (2) אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר - || ללא תשלום
|-
| :: (ב) בירור מטצ&quot;ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט ((-)) ||
|-
| ::: (1) בכפוף למפורט בפסקת משנה (2), אם ניתן מספר טלפון מבוקש - || יחידת חיוב אחת כמפורט [[בחלק ד' בתוספת הראשונה]].
|-
| ::: (2) אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר - || ללא תשלום
|-
| ::: (3) בירור על ידי מנוי שהוא בעל תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה והשירותים החברתיים || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : 24. השלמת שיחה באמצעות שירות מודיעין &quot;144&quot; - ||
|-
| :: (א) אם ההתקשרות מומשה || 0.4559 בתוספת התשלום בעד שיחת הטלפון כמפורט [[בתוספת הראשונה]].
|-
| :: (ב) אם ההתקשרות לא מומשה || ללא תשלום
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : 25. פניה לשירות שעון דובר חדש &quot;155&quot; או &quot;1545&quot; || 0.3871
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : 26. (((נמחק))) ||
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : 27. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) --&gt; (א) הנפקה חד פעמית של דו&quot;ח למנוי שירות &quot;1-800&quot; לחיוב המנוי הנקרא (([צ&quot;ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר])), לפי בקשת המנוי ||
|-
| ::: (1) דו&quot;ח פירוט שיחות || 42.00
|-
| ::: (2) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי איזורי חיוג || 42.00
|-
| ::: (3) דו&quot;ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה || 42.00
|-
| :: (ב) שינוי תוכנה בשירות &quot;1-800&quot; לחיוב המנוי הנקרא (([צ&quot;ל: בשירות שיחת חינם למתקשר])) || 58.90
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : 28. גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי זימון &quot;1-705&quot;, או עבור בעל רישיון לאספקת שירותי אינטרנט בקוד גישה &quot;135&quot;, לכל שיחה, על חשבון ספק השירות - || 0.2065
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : 29. הקצאת מספר טלפון חסוי, לפי בקשת המנוי ||
|-
| :: (1) הקצאה ראשונה או כל ביטול הקצאה || ללא תשלום
|-
| :: (2) כל הקצאה נוספת || 52.00
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| : 30. רישום מנוי החברה כמנוי של בעל רשיון למתן שירותי בזק בין-לאומיים, לבקשת המנוי, או כל שינוי רישום כאמור - || 10.80
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| : 31. שירות גוביינא לענין שיחה בין מנויים בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה - ||
|-
| :: (א) למעט שיחה כאמור בפרט משנה (ב) - || 0.57
|-
| :: (ב) שיחה מטצ&quot;ג - || 0.79
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| : 32. שירות גוביינא לענין שיחה מאת מנוי של בעל רשיון רדיו טלפון נייד אל מנוי לעניין המנוי הנקרא - || 0.57 בתוספת חיוב שיקבע בהסכמה בין החברה לבין בעל רשיון הרט&quot;ן (([צ&quot;ל: מפעיל רט&quot;ן (רדיו טלפון נייד)])), אשר תובא לידיעת המנוי הנקרא בהודעה שתושמע בטרם מימוש כל התקשרות.
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 9]]))) ====
@ : 1 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול בחבילה - 300 דקות&quot;.
@ : 2 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול בחבילה - 600 דקות&quot;.
@ : 3 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול בחבילה - 750 דקות&quot;.
@ : 4 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 100 דקות&quot;.
@ : 5 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 300 דקות&quot;.
@ : 6 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 600 דקות&quot;.
@ : 7 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;הכול כלול קלאסי - 750 דקות&quot;.
@ : 8 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 100 דקות&quot;.
@ : 9 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 300 דקות&quot;.
@ : 10 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 600 דקות&quot;.
@ : 11 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 750 דקות&quot;.
@ : 12 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 1,000 דקות&quot;.
@ : 13 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים 1,500 דקות&quot;.
@ : 14 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;דו-קו 1,100 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 15 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;דו-קו 2,000 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 16 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;דו-קו 1,500 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 17 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;תלת-קו 2,000 דקות הכול כלול&quot;.
@ : 18 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;מדברים בבית - 200 דקות&quot;.
@ : 19 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;חופשי בבית - 400 דקות&quot;.
@ : 20 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו במסלול 500 דקות&quot;.
@ : 21 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;משפחה וחברים&quot;.
@ : 22 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו אחיד&quot;.
@ : 23 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו מוזל&quot;.
@ : 24 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו קל&quot;.
@ : 25 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;קו+50 דקות&quot;.
@ : 26 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;3,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 27 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;5,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 28 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;8,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 29 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;12,000 דקות לנייח ונייד&quot;.
@ : 30 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;3,000 דקות לנייח בלבד&quot;.
@ : 31 (()) סל תשלומים חלופי - &quot;5,000 דקות לנייח בלבד&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בסיון התשס&quot;ז (30 במאי 2007)
&lt;חתימה&gt; אריאל אטיאס שר התקשורת</text>
      <sha1>2rl1e9bo8t3qpg4qkf309juidpvahcl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1715184</id>
    <revision>
      <id>3007829</id>
      <parentid>2927547</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007828]</comment>
      <origin>3007829</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90877" sha1="pfq5bqbz2yfvrhz8avt9demdob2ysni" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ז–2007}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 886|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6590.pdf}}, {{ח:תיבה|962|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6594.pdf}}, {{ח:תיבה|1092|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 588|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6652.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 356|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6741.pdf}}, {{ח:תיבה|1015|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6783.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 988|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6881.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1316|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7027.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1374|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}, {{ח:תיבה|1555|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1598|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9900.pdf}}, {{ח:תיבה|1923|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1936|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11205.pdf}}, {{ח:תיבה|2350|תיקון [תשפ״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11255.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשס״ח, 942|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 939|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6781.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1154|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 986|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2014|הודעת התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8009.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 15|סעיפים 15(א)(1) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תשס״ט־2, תש״ע, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנלוגי“ – לענין מרכזת וקו, תכונת רצף האות המועבר במערכת בזק בתדר או בתחום תדרים ידוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקשרות“ – תהליך הקמת הקשר בין שתי נקודות לשם קיום שיחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טצ״ג“ – טלפון ציבורי גובה של החברה המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט או כרטיס תשלום בזקכרט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת חיוב“ – יחידת חיוב בסיסית המשמשת לחיוב שיחה מאת טצ״ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט, לפי מיתקפי מניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקף מניה“ (Pulse) – אות חשמלי בתדר 16,000 הרץ הנשלח דרך קו מנוי־טלפון במרווחי זמן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“, ”מערכת רדיו טלפון נייד“, ”מרכזת“, ”ציוד קצה“, ”ציוד קצה ראשי“, ”קו“, ”רשת בזק ציבורית“, ”רשת החברה“, ”רשת פרטית“, ”שירות בידור“ ו”שירות מידע“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}} (להלן – תקנות התפעול);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי נקרא“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל – מנוי של החברה או מנוי של מפ״א אשר התקשר עם החברה או עם מפ״א, לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחה בחיוב מפוצל והוקצה לו מספר שירות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירות שיחת חינם למתקשר – מנוי של החברה, מנוי של מפ״א או מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), אשר התקשר עם החברה או עם מפ״א או עם מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), לפי העניין, בהסכם לקבלת שירות שיחת חינם למתקשר והוקצה לו מספר שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי קורא“ – מנוי של החברה, מנוי של מפ״א או מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), היוזם שיחה אל מנוי נקרא במסגרת שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שירות“ – כמה ספרות אשר הקצו החברה, מפ״א או בעל רשיון לשירות רט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}}, לפי העניין, למנוי נקרא, ואשר חיוגן אחרי קידומת חיוג ארצית שהוקצתה לעניין שירות שיחה בחיוב מפוצל או שירות שיחת חינם למתקשר, לפי העניין, מאפשר למנוי קורא לקיים שיחה עם מנוי נקרא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפ״א (מפעיל פנים־ארצי)“ – מי שנותן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}}, למעט החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפ״א ייחודי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)“ – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכזת פרטית“ – מרכזת המותקנת ברשת פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכזת ציבורית“ – מרכזת המותקנת ברשת החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ ו”שירות בזק זמני“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|בתקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתונים“ – מידע המקודד באופן ספרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספרתי“ – לענין מרכזת וקו, תכונת בדידות האות המועבר במערכת בזק בקצב ובתחום קצבים ידוע של סיביות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ לוגי“ – קישור בין שני קווי גישה בשירות ממסור מסגרות, כאשר רוחב פס מינימלי להעברת נתונים שמור למנוי בהתאם לבקשתו מראש (להלן – ערוץ לוגי שמור), או כאשר רוחב הפס אינו שמור כאמור למנוי והעברת הנתונים נעשית בהתאם ליכולת הטכנית של הרשת בעת ההעברה (להלן – ערוץ לוגי בסיסי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד כריזה“ – ציוד למסירה בו־זמנית של מידע בדיבור למספר מנויים מוגדרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו בלעדי“ – קו נל״ן (נקודה לנקודה) ברשת החברה, בעל תכונות תקשורת מוגדרות והעומד בלעדית לרשות המנוי, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”א“ – אינו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} ”ב“ – עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מנוי“ – עד שלושה קווים המחברים ציוד קצה לרשת החברה, ובלבד שציוד הקצה אינו מחובר לשלוחה במרכזת פרטית, למעט אם ציוד הקצה מחובר לשלוחה במרכזת פרטית שאינה מחוברת לרשת החברה באמצעות שירות חי״פ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מנוי־טלפון למנוי זכאי“ – קו מנוי־טלפון הרשום על שמו של מנוי שמתקיימים לגביו התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נקבע לגבי המנוי שהוא זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, והמוסד לביטוח לאומי מסר לחברה פרטים על כך;
{{ח:תתת|(2)}} למנוי יש קו מנוי־טלפון הרשום על שמו, שמותקן בדירה המשמשת למגורים בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} אין ברשות המנוי קו מנוי־טלפון למנוי זכאי נוסף על קו מנוי־הטלפון כמפורט בפסקה (2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מקשר“ – קו בלעדי המחבר בין ציוד קצה ראשי אחד לבין ציוד קצה ראשי אחר והמאפשר התקשרות ישירה ביניהם וכן בין ציוד קצה משני המחובר לכל אחד מהם, כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו הוא אחד משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”א“ – אינו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} ”ב“ – עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיחה“ – מימוש התקשרות בין מנוי בעל קו מנוי למנוי של החברה או של בעל רישיון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חי״פ (שירות חיוג ישיר פנימה)“ – שירות המאפשר מתן שירות בזק באמצעות קבוצה אחת או יותר של מספרי טלפון המוקצים במרכזת הציבורית למרכזת פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות ממסור מסגרות“ (FRAME RELAY) – שירות להעברת נתונים הניתן באמצעות רשת תקשורת המתבססת על טכנולוגיה של העברת מסגרות־מידע (PACKET-MODE) והמאפשר קישור למספר יעדים שונים בקו יחיד, והמיועד ליישומים הדורשים נפח רב וקישוריות גבוהה, בקצבי העברה של עד 2,048,000 סיביות לשניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סיפרנת“ – שירות להעברת נתונים מנקודה לנקודה באמצעות קווים סיפרתיים, המבוסס על רשת תקשורת נתונים הפועלת בטכנולוגיית ריבוב זמן (TIME DIVISION MULTIPLEXING – TDM) בקצבי העברה של עד 1,920,000 סיביות לשניה ובמשטרי תקשורת שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות קו מדומה“ – שירות הניתן באמצעות תוכנה מיוחדת המצויה ברשת החברה והמעמיד לרשות המשתמש בו תפקודים ואפשרויות מסוימים הדומים לתפקודים ואפשרויות מסוימים של קו במנוי־טלפון, בלא הקצאת קו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רט״ן“ – שירות רדיו טלפון נייד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רסל״ש בסיסי“ (ISDN – BASIC RATE ACCESS – BRA) – שירות רסל״ש הניתן באמצעות מקבץ של 2 ערוצי דיבור או נתונים בקצב העברה של 64,000 סיביות לשניה וערוץ איתות בקצב העברה של 16,000 סיביות לשניה, בקצב העברה כולל של 144,000 סיביות לשניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רשת ספרתית לשילוב שירותים (רסל״ש)“ (INTEGRATED SERVICES DIGITAL NETWORK – ISDN) – שירות תקשורת ספרתית המקשר בין מרכזת ציבורית לבין מרכזת פרטית או בין מרכזת ציבורית לבין ציוד קצה של מנוי והמאפשר העברת מגוון יישומים נרחב, כגון טלפוניה בעלת תכונות מוספות רבות, העברת נתונים ותקשורת חוזי עם תכונות דחיסה, לרבות שירותים הניתנים בקצב של 56,000/64,000 סיביות לשניה ובקצבים גבוהים יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות שיחה בחיוב מפוצל“ – שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, כאשר המנוי הקורא משלם חלק מהתשלום בעד השיחה או את כולו, בהתאם לרשת המנוי הקורא ולמשך זמן השיחה, והמנוי הנקרא משלם את יתרת התשלום בעד השיחה, ככל שקיימת יתרה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות שיחת חינם למתקשר“ – שירות המאפשר קיום שיחה מאת מנוי קורא אל מנוי נקרא, בלא חיוב המנוי הקורא בתשלום בעד השיחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלוחה“ – קו המחבר בין ציוד קצה ראשי לרבות מרכזת פרטית, לבין ציוד קצה משני, או בין ציוד קצה משני לבין ציוד קצה משני אחר ובלבד שהקו אינו קו בלעדי או קו מקשר –
{{ח:תתת|(1)}} ”א“ – כאשר שני קצות הקו נמצאים במבנה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} ”ב“ – כאשר שני קצות הקו אינם נמצאים במבנה אחד והמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} ”ג“ – כאשר המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים, ואולם אם שני קצות הקו נמצאים בתחומה של מרכזת ציבורית אחת, תיחשב השלוחה כשלוחה ”ב“ אף אם המרחק האווירי בין שני קצות הקו עולה על 3,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות החישוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קבוע“ – התשלום שמנוי משלם בעד האפשרות לקבל שירות בזק.

{{ח:סעיף|2|שירותי בזק פנים־&lt;wbr&gt;ארציים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} התשלומים המרביים לחברה בעד שירותי בזק פנים־ארציים יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשנייה}}.

{{ח:סעיף|3|תשלום דמי התקנה}}
{{ח:ת}} התקנתו של קו מנוי וחיבורו לרשת החברה טעונה תשלום מראש של דמי התקנה; מבקש ישלם את דמי ההתקנה עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בהודעת התשלום של החברה כתאריך החשבון.

{{ח:סעיף|4|פירעון תשלום קבוע|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנוי ישלם את התשלום הקבוע לכל חודשיים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מנוי המחזיק בקו מנוי־טלפון למנוי זכאי, יחויב חשבונו בתשלום הקבוע המופחת כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 1|בפרט 1(א) בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}, רק בתקופה העוקבת לתקופה הדו־חודשית שבעדה הוא זכאי לתשלום המופחת כאמור.

{{ח:סעיף|5|פירעון חשבון שוטף}}
{{ח:ת}} מנוי יפרע את התשלומים על פי החשבון השוטף עד תום ארבעה עשר ימים מהמועד הנקוב בחשבון של החברה כתאריך החשבון.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ו–2006 – בטלות.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ו בסיון התשס״ז (1 ביוני 2007).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: שיחת טלפון פנים־ארצית – תשלומים ועקרונות לחישוב תשלומים}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוג“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חג“ – ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות לפי השעות המצוינות {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|בלוח א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף*|2|שיחה בין מנויים|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה בין מנויים של החברה יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|3|שיחה אל מפ״א|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ״א יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|4|שיחה אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מספרי מבואות חיוג של בעל רישיון למתן שירותי אינטרנט, לרבות מי שנותן שירותים כאמור מכוח היתר כללי, יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6|שיחה לשירותי מידע|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי מידע (פרימיום) לפי הקידומות 1-900, 1-901 ו־1-902, יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44א|בתקנה 44א לתקנות התפעול}} שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי מידע שקיבל מהספק לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44ד|תקנה 44ד לתקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף*|6א|שיחה לשירות בידור|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 שברשת מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד), לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות קש״ג), בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44א|בתקנה 44א לתקנות התפעול}} שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44ד|תקנה 44ד לתקנות האמורות}}; התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל שירותי בידור לפי הקידומת 1-919 בשיחה ברשת החברה או ברשת מפ״א יהיה לפי אות {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|ההיכר כ שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44א|בתקנה 44א לתקנות התפעול}} שהחברה גובה, לבקשתו של ספק שירות, מאת המנוי בעד שירותי בידור שקיבל מהספק לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)#סעיף 44ד|תקנה 44ד לתקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף*|7|שיחה אל מנוי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד דקת שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) יהיה לפי אות {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|ההיכר ד שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות קש״ג}}.

{{ח:סעיף*|8|שיחה אל בעל רישיון לשירותי זימון|תיקון: [הודעות], תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי לפי הקידומת 1-705 יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב מיוחד בעד הפניה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”חיוב מיוחד בעד הפניה“ – התמורה שגובה בעל הרישיון לשירותי זימון ממנוי החברה בעד העברת הודעת זימון אל מנוי שירותי זימון בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (שירותי זימון – תשלומים בעד הודעות זימון)|בתקנות הבזק (שירותי זימון – תשלומים בעד הודעות זימון), התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף*|9|שיחה אל מנוי שהוקצה לו מספר מנוי מקוצר|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר תלת־ספרתי או ארבע־ספרתי, בין בתוספת כוכבית ובין בלעדיה, והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א (להלן – מספר מנוי מקוצר), יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|10|שיחה לשירותי משאלי טלפון פומביים|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי, או מנוי של מפ״א (שירותי משאלי טלפון פומביים), יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|11|שיחה לשירותי מידע בעיתות חירום|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי, או מנוי של מפ״א (שירותי מידע בעיתות חירום), יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.

{{ח:סעיף*|12|שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל|תיקון: [הודעות], תשס״ט־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחה בחיוב מפוצל יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה – בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה – בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום המרבי בעד שיחה ממנוי קורא שהוא מנוי של מפ״א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחה בחיוב מפוצל, יהיה, לעניין המנוי הנקרא – בלא תשלום.

{{ח:סעיף*|13|שיחה אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר|תיקון: תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ג־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי אל מנוי נקרא בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המנוי הקורא שהוא מנוי של החברה – בלא תשלום;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפ״א אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת מנוי קורא שהוא מנוי של מפעיל רט״ן אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה, בשירות שיחת חינם למתקשר, יהיה, לעניין המנוי הנקרא – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר ד שבלוח א׳}}, בתוספת חיוב בעד התשלום אשר משולם למפעיל רט״ן לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות קש״ג}}; לצורך חיוב, יחושב הסכום הנוסף כשהוא מחולק ב־60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות וכל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה.

{{ח:סעיף*|14|שיחה למוקד שירות של בעל רישיון למתן שירותי בזק בין־&lt;wbr&gt;לאומיים|תיקון: תשס״ח־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} שיחה מאת מנוי אל מוקד שירות של מי שנותן שירותי בזק בין־לאומיים מכוח רישיון כללי, לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
{{ח:תת|(1)}} בזק בינלאומי בע״מ – מספרי מנוי 1848 או 188;
{{ח:תת|(2)}} נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ – מספרי מנוי 1838, 188 או 1878;
{{ח:תת|(3)}} 012 סמייל תקשורת בע״מ – מספרי מנוי 1822, 188 או 1858;
{{ח:תת|(4)}} אקספון בע״מ – מספר מנוי 1788.

{{ח:סעיף*|15|שיחה למוקד שירותי חירום|תיקון: תשע״ג, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} שיחה מאת מנוי אל שירותי חירום לפי מספרי המנוי המפורטים להלן, תהיה בלא תשלום:
{{ח:תת|(1)}} משטרה – מספר מנוי 100;
{{ח:תת|(2)}} מגן דוד אדום – מספר מנוי 101;
{{ח:תת|(3)}} מכבי אש – מספר מנוי 102;
{{ח:תת|(4)}} מוקד חירום ארצי לנפגעי רווחה – {{ח:הערה|[צ״ל: מספר מנוי]}} 118;
{{ח:תת|(5)}} מוקד שירות החירום הציבורי של פיקוד העורף – מספר מנוי 104;
{{ח:תת|(6)}} מוקד לאומי להגנה על ילדים ברשת – מספר מנוי 105.

{{ח:סעיף*|16|שיחה מאת טצ״ג|תיקון: [הודעות], תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ״ג אל המנויים המפורטים להלן יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שיחה אל מנוי – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר מקוצר והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}}, אלא אם כן נקבע בהוראה אחרת בתקנות אלה כי שיחה כאמור לפי מספר מנוי מקוצר מסוים תהיה בלא תשלום;
{{ח:תתת|(3)}} בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1212 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א (שירותי משאל טלפוני) – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(4)}} בעד שיחה אל מי שהוקצה לו מספר בעל קידומת 1255 והוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א (שירותי מידע בעיתות חירום) – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(5)}} בעד שיחה אל מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה או מנוי של מפ״א, בשירות שיחה בחיוב מפוצל –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין יוזם השיחה – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט׳ שבלוח ב׳}} ובלבד שלא יעלה על יחידת חיוב אחת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה, בעד דקות השיחה שעד שלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – בלא תשלום, ובעד כל דקת שיחה נוספת מעבר לשלוש וחצי דקות השיחה הראשונות – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אות ההיכר כ שבלוח א׳}};
{{ח:תתת|(6)}} בעד שיחה אל מנוי של מפ״א – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ט׳ שבלוח ב׳}};
{{ח:תתת|(7)}} בעד שיחה אל מנוי של מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד) – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|אות ההיכר ר׳ שבלוח ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התשלום המרבי בעד שיחה מאת טצ״ג המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרט 2 שבחלק ג׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח א|לוח א׳ {{ש}} לוח תשלומים מרביים בעד שיחות|תיקון: [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החיוב בעד שיחה, למעט שיחה מטצ״ג ולמעט שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, יחושב לפי שיעור התשלום בעד דקת שיחה המצוין להלן לצד כל אות היכר, כשהוא מחולק ב־60 ומוכפל במשך השיחה בשניות שלמות; כל חלק של שנייה ייחשב כשנייה שלמה לצורך חיוב:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;התשלום בשקלים חדשים בלא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אות ההיכר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תשלום בעד דקת שיחה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0142&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח ב|לוח ב׳ {{ש}} חישוב משכי זמן לשיחות מטצ״ג}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} שיחה מאת טצ״ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט אל מנוי נמדדת במספר יחידות החיוב המתקבל מחלוקת משך הזמן, בשניות, של השיחה, במספר השניות המצוין מטה בצד כל אות היכר; כל שארית המתקבלת מחלוקה זו תיחשב כיחידת חיוב אחת. התשלום בעד כל יחידת חיוב הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 שבחלק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אות ההיכר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;משך הזמן בשניות שייחשב יחידת חיוב אחת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;(משך הזמן שבעדו ישולם תשלום שיא) {{ש}} בימים א׳ עד ה׳ בין השעות 07:00 ו־19:00 ובערבי שבת וערבי חג בין השעות 07:00 ו־13:00&lt;/th&gt;&lt;th&gt;(משך הזמן שבעדו ישולם תשלום מוזל) {{ש}} בימים א׳ עד ה׳ בין השעות 19:00 ו־07:00 למחרתו ובערבי שבת או ערבי חג משעה 13:00 עד למחרת השבת או החג בשעה 07:00&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4|תוספת 1 לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: התקנה ותשלום קבוע של קו־מנוי טלפון|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot; colspan=&quot;2&quot;&gt;התשלום בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;התקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תשלום קבוע מרבי לחודש אחד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} קו מנוי טלפון, לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} בתשלום חד פעמי – 134.00
{{ח:תת|(ב)}} 3 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום – 44.90 ##
{{ח:תת|(ג)}} 6 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום – 22.54 ##
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} למעט מנוי זכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} למנוי זכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.41&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|## מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קו מנוי־טלפון בשירות רסל״ש בסיסי (ISDN – BRA), לכל קו (ללא מכשיר טלפון ראשון) ##
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} עם נקודת סיום רגילה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בתשלום חד־פעמי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} 3 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.90 {{ח:הערה|[צ״ל: #]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} 6 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.54 {{ח:הערה|[צ״ל: #]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} עם נקודת סיום משולבת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בתשלום חד־פעמי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} 3 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} 6 תשלומים דו־חודשיים, לכל תשלום –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|# מחושב לפי ריבית שנתית בשיעור של 1.60%}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|## {{ח:הערה|(הערה נמחקה)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳: שונות|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} שיחה מטלפון ציבורי גובה (טצ״ג) המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט # –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} כרטיס המכיל 20 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} כרטיס המכיל 50 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} כרטיס המכיל 120 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} כרטיס המכיל 240 יחידות חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.50 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} שיחה המשולמת באמצעות כרטיס תשלום בזקכרט, בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} שיחה מאת מנוי המחובר, לרבות שיחה מטצ״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שיחה מאת מנוי המחובר אל מנוי של בעל רישיון לשירות רט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11 בתוספת חיוב בעד התשלום לבעל רישיון לשירותי רט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}} בעד קישור־גומלין כקבוע {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)#סעיף 3ג|בתקנה 3ג(א)(1) בתקנות קש״ג}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} שיחה מאת מנוי אל מנוי של מפ״א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק ג פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שיחה מטצ״ג אל שירות 1-800 {{ח:הערה|[צ״ל: אל שירות שיחת חינם למתקשר]}} {{ש}} חיוב המנוי הנקרא בעד שיחת טלפון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(א)(2)}} {{ש}} ועוד 0.2891 ש״ח בעד השיחה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* כולל מע״מ}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|# {{ח:הערה|[צ״ל: חישוב משכי הזמן לענין יחידת חיוב יהיה בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳}}.]}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(2)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: התקנה, תשלום קבוע והעתקה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;3&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;4&quot;&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;התקנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תשלום קבוע לחודש אחד&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;העתקה – כאשר המרחק בין המקום בו מותקן המיתקן לבין המקום החדש –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אינו עולה על 100 מטרים בקו אוירי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עולה על 100 מטרים בקו אוירי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} העתקת קו מנוי טלפון מכל הסוגים, לכל קו-
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|*}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|*}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* התשלומים בעד שירות זה קבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:הערה|(הערה נמחקה)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} כל שלוחה המקשרת בין מקלטים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, כאשר הרשת מופעלת בשעת חרום בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} שלוחה ”א“ (ללא מכשיר טלפון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”א“ – 52.00
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ב“ – 52.00
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”א“ – 52.00
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ב“ – 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם
{{ח:תת|3.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ג“ – 1,660.00
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שלוחה ”ב“ (ללא מכשיר טלפון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.00 בתוספת 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”ב“ – 52.00
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ג“ – 1,660.00
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}}
{{ח:תת|1.}} אם היא נשארת שלוחה ”ב“ – 56.00 לכל 100 מטרים או חלק מהם מאורך השלוחה
{{ח:תת|2.}} אם היא הופכת לשלוחה ”ג“ – 1,660.00
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} שלוחה ”ג“ (ללא מכשיר טלפון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,660.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}} 52.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;}} 289.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; לרבות שינוי תוואי השלוחה כתוצאה מהעתקת ציוד הקצה הראשי או המרכזת הפרטית.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} שפופרת טלפון לכבד שמיעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מכשיר למניית מיתקפי מנייה בקו מנוי טלפון (כולל שירות מיתקפי מנייה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 13|בפרט 13}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} שירות מיתקפי מניה בתדר של 16,000 הרץ, כאשר משך הזמן בין מיתקפי המניה יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח ב|בלוח ב׳ בתוספת הראשונה}} לעניין יחידת חיוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} שירותים מיוחדים במרכזת ציבורית סיפרתית:
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} ”עקוב אחרי“ באמצעות פעולת חיוג שמבצע המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שירות קו מדומה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} שיחה ממתינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} חיוג מקוצר 2 קודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} חיוג מקוצר 8 קודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ו)}} חיוג מקוצר 30 קודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ז)}} אל־חיוג – ביצוע חיוג אוטומטי ע״י הרמת שפופרת בלבד –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} למספר טלפון קבוע לאחר המתנה של 12 שניות*
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} למוקד בזקכרט ללא המתנה ממכשיר טלפון המיועד לשיחות נכנסות בלבד –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ח)}} שיחה מזוהה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ט)}} שיחה שמורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(י)}} שיחת ועידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יא)}} שניים או שלושה מבין השירותים שבפרטי משנה (ח), (ט), (י) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יב)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* מספר המנויים לשירות זה מוגבל לפי היכולת הטכנית בכל מרכזת.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} תחזוקה של מכשיר טלפון מסוג זמיר או עפרוני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 19,200 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;687.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} שירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 18|בפרט 18}} כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT – DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.70 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 18|שבפרט 18}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 64,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;916.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} שירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 20|בפרט 20}} כאשר לכל זוג של קווים בעלי נקודת התחלה או נקודת סיום משותפת מותקן מודם תקשורת בקצב בינוני (DATA TRANSMISSION UNIT – DTU) נוסף, לכל קו החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.80 {{ש}} בתוספת התשלום הקבוע לחודש אחד שנקבע לצד אחת החלופות של פרטי המשנה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 20|שבפרט 20}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 128,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,160.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 192,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,290.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,870.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 256,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,400.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,050.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 384,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,600.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,550.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 512,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,680.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,130.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 768,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,480.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,610.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,024,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,460.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,780.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,536,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,410.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,210.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} שירות סיפרנת בקצב העברה עד 1,920,000 סיביות לשניה, לכל קו ספרתי, החל בקו הראשון –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,270.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,430.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;312.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,240.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} צומת גיבוי בשירות סיפרנת, ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, כאשר בעד כל צומת גיבוי יהיה התשלום לפי פרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) – ###
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לכל צומת גיבוי (כולל עורק גיבוי אחד בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,410.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,960.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} מבואה, לכל קצה של קו בקצב העברה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} עד 19,200 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;271.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} עד 64,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;308.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} עד 128,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;614.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(4)}} עד 192,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;642.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} עד 256,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;669.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(6)}} עד 384,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;694.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(7)}} עד 512,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;725.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מבואה נוספת לצורך גיבוי בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית, לכל קצה של קו בקצב העברה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התשלום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התשלום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} עורק גיבוי בקצב העברה של עד 2,000,000 סיביות לשניה בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית או עורק גיבוי נוסף על עורק גיבוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 34|בפרט 34(א)}} בקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,440.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,290.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|### השירות ניתן בכפוף לאפשרויות הטכניות; ניתן לקבל פרטים אודות השירות בסניפי החברה.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 37&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} סל נוסף לצומת בשירות סיפרנת ברשת בה מותקנת מערכת בקרה מרכזית *
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;908.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;463.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 38&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} כרטיס בקרה נוסף לצורך גיבוי בצומת בשירות ספרנת, כל כרטיס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;826.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;581.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 39&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} (א) התחברות לשירות ”1-800“ לחיוב המנוי הנקרא בעד שיחות טלפון {{ח:הערה|[צ״ל: התחברות המנוי הנקרא שהוא מנוי של החברה לשירות שיחת חינם למתקשר]}} –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} הנפקה קבועה &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; של דו״חות למנוי שירות 1-800 {{ח:הערה|[צ״ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}} –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} דו״ח פירוט שיחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי אזורי חיוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה ”1-800“ {{ח:הערה|[צ״ל: יום ושעה]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} חסימת אפשרות החיוג אל מנוי שירות ”1-800“ {{ח:הערה|[צ״ל: מנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}} מאזורי חיוג מסויימים &lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* השירות ניתן רק בצומת שמספר המבואות המרבי בה הוא 36.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|# בתוספת התשלומים בעד קו מנוי טלפון ושיחות טלפון, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; התשלום בעד דו״ח חד פעמי קבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת זו}}.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; שירות זה ניתן רק למנוי שירות ”1-800“ {{ח:הערה|[צ״ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}} בעל מוקד אחד בלבד.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 40&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} שירות ממסור מסגרות, כאשר בעד כל קו יהיה התשלום לפי אחת החלופות בפרט משנה (א) ולפי אחת החלופות בפרט משנה (ב) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} גישה, לכל קצה של קו בקצב העברה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;343.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;908.00 לכל קצה מועתק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} ערוץ לוגי, מסוג –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(א)}} בסיסי, לכל קו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמור, לכל קו בקצב העברה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 41&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} שינוי קצב העברה בערוץ לוגי בשירות ממסור מסגרות, לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 42&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} שינוי BURST EXCEED (BE) בשירות ממסור מסגרות – הורדת קצב ההעברה הבסיסי בערוץ לוגי מתחת לקצב ההעברה בקו הגישה הנמוך מבין שני קצות הקו, לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 43&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} הגדלת גודל המסגרת בשירות ממסור מסגרות מעל 1700 סיביות, לכל הגדלה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 44&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} שינוי פרוטוקול האיתות בשירות מסגרות בין T617 Annex D לבין Q922 Annex A ולהיפך{{ח:הערה|,}} לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 45&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} שינוי זיהוי קישור לוגי (Data Link Connection Identifier – DLCI) התחלתי בשירות ממסור מסגרות – שינוי מספר הערוץ הלוגי ההתחלתי, התקני לכל שינוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.80 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-----}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן| * ובלבד שהתשלום המירבי בעד מגוון שירותים מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 41|בפרטים 41 עד 45}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 40|ובפרט 40(ב)}} בטור ”העתקה“ לא יעלה על 1,842 שקלים חדשים.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 46&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.|(א)}} קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 2,000,000 סיביות לשניה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת}} ”א“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,880.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630.00 בתוספת 41.30 לכל 500 מטרים או חלק מהם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} אם הוא נשאר קו בלעדי ”א“ או קו מקשר ”א“ – 299.00 *
{{ח:תת|(ב)}} אם הוא הופך לקו בלעדי ”ב“ או קו מקשר ”ב“ – 299.00 *
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה:
{{ח:תתת|1.}} אם הוא נשאר קו בלעדי ”א“ או קו מקשר ”א“ – 1,190.00 *
{{ח:תתת|2.}} אם הוא הופך לקו בלעדי ”ב“ או קו מקשר ”ב“ – 1,190.00 *
{{ח:תת|(ב)}} כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי – 52.00 *
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת}} ”ב“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,760.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,390.00 בתוספת 45.60 לכל ק״מ אוירי נוסף על 3 ק״מ הראשונים או חלק ממנו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299.00 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה – 1,190.00 *
{{ח:תת|(ב)}} כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי – 52.00 *
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק א פרט 47&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} קו בלעדי או קו מקשר להעברת נתונים עד לקצב העברה של 34,000,000 סיביות לשניה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ”א“ או ”ב“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,760.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,500.00 בתוספת 351.00 לכל ק״מ אוירי נוסף או חלק ממנו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299.00 *&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} כאשר הרשת מותקנת בידי החברה ועל חשבונה – 1,190.00 *
{{ח:תת|(ב)}} כאשר הרשת מותקנת בידי המנוי בהסכמת החברה או בידי החברה על חשבון המנוי – 52.00 *
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* לכל קצה מועתק של הקו}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: שירות זמני|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot; colspan=&quot;2&quot;&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;התקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תשלום קבוע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2ב.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: המרות – שירות טלפון קבוע או זמני|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 8א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ג פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳: שונות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התשלום המרבי בשקלים חדשים ללא מע״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי בידור ”1-956“ – לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} הסרת חסימה ראשונה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} חסימה או הסרת חסימה למנוי לשירותי מידע ”1-957“ לפי בקשת המנוי או לפי בקשת ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כל חסימה נוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי בידור או שירותי מידע לכל שיחה – על חשבון ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} חסימה או הסרת חסימה לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919, לפי בקשת המנוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} הסרת חסימה ראשונה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} כל הסרה נוספת של חסימה או כל חסימה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} חסימת האות המאפשר זיהוי מספר טלפון בידי המנוי הנקרא * –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} חסימה קשיחה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} חסימה ראשונה – לכל מנוי בעל מספר טלפון חסוי, ולכל מנוי אחר לפי בקשת המנוי – או כל הסרת חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כל חסימה נוספת לפי בקשת המנוי –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} חסימה גמישה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} לענין פרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסימה קשיחה“ – חסימה קבועה לקו מנוי שמבצעת החברה, לכל קו בנפרד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסימה גמישה“ – חסימה לפי שיחה, באמצעות חיוג (*43) שמבצע המנוי.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* השירות ניתן כיום במספר מוגבל של מרכזות; כל מנוי יכול לקבל פרטים אודות חיבורו לשירות באמצעות חיוג 199 ובסניפי החברה}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} חסימה לשיחות גוביינא, למעט לשיחות גובינא מחוץ לישראל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} חסימה מלאה או הסרת חסימה לשיחות אל מחוץ לישראל המתבצעות באמצעות חיוג של קודי החיוג אל מחוץ לישראל, לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} חסימה ראשונה או כל הסרת חסימה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} כל חסימה נוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים – לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירות אירוטי הניתן באמצעות קידומת החיוג 1919 –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} הנפקה של דפי חשבון טלפון מפורטים – לפי בקשת מנוי, בעד שיחות לשירותי זימון ”1-705“, שיחות לשירותי רט״ן, או שיחות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 לוח א|אותיות ההיכר כ ו־ד שבלוח א׳ לתוספת הראשונה}}, לכל הנפקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} העתק חשבון טלפון – לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} שינוי מספר טלפון – לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} רישום שינוי שם של מנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.|(א)}} העברת קו־מנוי טלפון למבקש לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו, כל קו בנפרד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} העברת קו־מנוי טלפון למבקש שהוא קרוב&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.|(א)}} העברת קו־מנוי־טלפון ממנוי שנפטר ליורשו לכל קו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} העברת קו־מנוי־טלפון ממנוי שנפטר ליורש שהוא קרוב&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} העברת קו מסוגי הקוים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 18|בחלק א׳ בתוספת זו בפרטים 18–30}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 46|ו־46}} ממנוי למבקש, לאחר ויתור בכתב של המנוי על זכותו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} ניתוק שירות טלפון – לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} אם המנוי הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר התשלום מתבצע במועד החיבור מחדש
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} למעט לעניין קו מנוי טלפון בשירות רסל״ש בסיסי או קו מנוי טלפון בשירות חי״פ, כאשר התשלום מתבצע במועד הגשת בקשת המנוי – בין אם הקו חובר מחדש ובין אם לאו לכל קו מהקווים –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} אם המנוי לא הודיע על ויתור על מספר הטלפון הרשום על שמו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} חידוש קשר לאחר ניתוק בשל אי סילוק חשבון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}}, ”קרוב“ – בן זוג, בת זוג, בן, בת, הורה, אח, אחות, נכד, נכדה, סב, סבתא או בן זוגו של כל אחד מאלה.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} בדיקה וחידוש הקשר לאחר ניתוק בשל חיבור לרשת החברה שלא כדין, או פגיעה ברשת החברה או בשל מעשה העלול לפגוע בה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} שירות יקיצה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8602&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} בירור מספר טלפון באמצעות שירות מודיעין ”144“ –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} בירור למעט בירור כאמור בפרט משנה (ב) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בכפוף למפורט בפרט משנה (2), אם ניתן מספר הטלפון המבוקש –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בירור מטצ״ג המופעל באמצעות כרטיס שיחות טלכרט {{ח:הערה|-}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} בכפוף למפורט בפסקת משנה (2), אם ניתן מספר טלפון מבוקש –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידת חיוב אחת כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} אם המספר המבוקש נועד לפרסום במדריך הטלפון של החברה וטרם פורסם, או אם הוא מספר חסוי, או לא ניתן מספר –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} בירור על ידי מנוי שהוא בעל תעודת עיוור שהנפיק משרד הרווחה והשירותים החברתיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} השלמת שיחה באמצעות שירות מודיעין ”144“ –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} אם ההתקשרות מומשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4559 בתוספת התשלום בעד שיחת הטלפון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} אם ההתקשרות לא מומשה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} פניה לשירות שעון דובר חדש ”155“ או ”1545“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3871&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} (א) הנפקה חד פעמית של דו״ח למנוי שירות ”1-800“ לחיוב המנוי הנקרא {{ח:הערה|[צ״ל: למנוי נקרא שהוא מנוי של החברה בשירות שיחת חינם למתקשר]}}, לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} דו״ח פירוט שיחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי איזורי חיוג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} דו״ח התפלגות שיחות לפי יום ושעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שינוי תוכנה בשירות ”1-800“ לחיוב המנוי הנקרא {{ח:הערה|[צ״ל: בשירות שיחת חינם למתקשר]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} גביית חשבון ממנוי עבור ספק שירותי זימון ”1-705“, או עבור בעל רישיון לאספקת שירותי אינטרנט בקוד גישה ”135“, לכל שיחה, על חשבון ספק השירות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} הקצאת מספר טלפון חסוי, לפי בקשת המנוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} הקצאה ראשונה או כל ביטול הקצאה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא תשלום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} כל הקצאה נוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} רישום מנוי החברה כמנוי של בעל רשיון למתן שירותי בזק בין־לאומיים, לבקשת המנוי, או כל שינוי רישום כאמור –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} שירות גוביינא לענין שיחה בין מנויים בעד כל דקת שיחה או חלק ממנה –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} למעט שיחה כאמור בפרט משנה (ב) –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שיחה מטצ״ג –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 חלק ד פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} שירות גוביינא לענין שיחה מאת מנוי של בעל רשיון רדיו טלפון נייד אל מנוי לעניין המנוי הנקרא –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57 בתוספת חיוב שיקבע בהסכמה בין החברה לבין בעל רשיון הרט״ן {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל רט״ן (רדיו טלפון נייד)]}}, אשר תובא לידיעת המנוי הנקרא בהודעה שתושמע בטרם מימוש כל התקשרות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול בחבילה – 300 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול בחבילה – 600 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול בחבילה – 750 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 100 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|5}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 300 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|6}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 600 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|7}} סל תשלומים חלופי – ”הכול כלול קלאסי – 750 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|8}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 100 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|9}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 300 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|10}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 600 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|11}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 750 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|12}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 1,000 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|13}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים 1,500 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|14}} סל תשלומים חלופי – ”דו־קו 1,100 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|15}} סל תשלומים חלופי – ”דו־קו 2,000 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|16}} סל תשלומים חלופי – ”דו־קו 1,500 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|17}} סל תשלומים חלופי – ”תלת־קו 2,000 דקות הכול כלול“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|18}} סל תשלומים חלופי – ”מדברים בבית – 200 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|19}} סל תשלומים חלופי – ”חופשי בבית – 400 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|20}} סל תשלומים חלופי – ”קו במסלול 500 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|21}} סל תשלומים חלופי – ”משפחה וחברים“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|22}} סל תשלומים חלופי – ”קו אחיד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|23}} סל תשלומים חלופי – ”קו מוזל“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|24}} סל תשלומים חלופי – ”קו קל“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|25}} סל תשלומים חלופי – ”קו+50 דקות“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|26}} סל תשלומים חלופי – ”3,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|27}} סל תשלומים חלופי – ”5,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|28}} סל תשלומים חלופי – ”8,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|29}} סל תשלומים חלופי – ”12,000 דקות לנייח ונייד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|30}} סל תשלומים חלופי – ”3,000 דקות לנייח בלבד“.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|31}} סל תשלומים חלופי – ”5,000 דקות לנייח בלבד“.

{{ח:חתימות|י״ג בסיון התשס״ז (30 במאי 2007)}}
* '''אריאל אטיאס'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pfq5bqbz2yfvrhz8avt9demdob2ysni</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומתי שמחי ועלזי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726743</id>
    <revision>
      <id>3007932</id>
      <parentid>3006838</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:57:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3007932</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7866" sha1="dtxp2fjk28iudop2ft7khw0et7223qf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מאורה{{הערה|במחזור נירנברג ובכתבי יד של [[ספר המנהגים]] רשומה כ'אהבה', ואין נראה כך תוכן הפיוט.}} מאת [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן'''&lt;noinclude&gt;. א-2717.&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוֹזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>dtxp2fjk28iudop2ft7khw0et7223qf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728615</id>
    <revision>
      <id>3007842</id>
      <parentid>3007804</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T18:39:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007842</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13639" sha1="oaxzzakqj5e3wz3p4jbqkgpkxokuaid" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|א|פד ב|פה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד א] בור שבין שתי חצירות, מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה - זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא. ורב יהודה דידיה אמר: אפילו קניא. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה - דשמואל היא. דאי דרב - הא אמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ודשמואל מהיכא? אילימא מהא, דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים - צריך סולם קבוע להתירו. - דילמא כדרב פפא! אלא מהא: זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא. טעמא - דאפיק, הא לא אפיק - אמרינן: אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ודרב מהיכא? אילימא מהא - שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו מחיצה לעליונה ולא עשו מחיצה לתחתונה - שתיהן אסורות עד שיערבו. ואמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת ארבעה - עליונה מותרת ותחתונה אסורה. דלמא שאני הכא, דכיון דלזה בזריקה ושלשול, ולזה בשלשול לחודיה - כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי. אלא מהא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שני בתים ושלש חורבות ביניהם, זה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בור שבין שתי חצירות''' -  הפרודות זו מזו ומפסיק ביניהן כעין מבוי קטן ואין דיורין פתוחין לו והבור באותו הפסק מופלגת מכותל זה ארבעה כו' דאי לאו הכי דמופלג הוי תשמישו בנחת והוי כמו שהבור חציה בחצר זו וחציה בחצר זו שרשות שניהן שולטת בה ותנן במתני' בור שבין שתי חצירות אין ממלאין הימנה בשבת שזה אוסר על זה עד שיערבו או עד שיעשו מחיצה תלויה בבור כך השיב ר&quot;י:

'''זה מוציא זיז כל שהוא''' -  מכתלו עד לבור וממלא דרך חלונו וכן זה דכיון דמופלגת ד' לא שלטי ביה לאסור זה על זה ומשום שיהא רשות לשניהן במבוי נמי ליכא שאין דיוריהן פתוחין לחצר לצאת ולבא ברגל ואין תשמישתן בכך אלא דרך אויר ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא משום היכר בעלמא שלא ישתמשו ברשות אחרת של שנים בלא עירוב משום הכי מתקני הכא פורתא ודכוותה אתמר במסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) ספינה רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא ומוקימנן לה התם דאינו אלא היכר בעלמא דלא לייתי לטלטולי מכרמלית אחרת לרה&quot;י וים לגבי מילוי ס&quot;ל דלאו כרמלית היא אלא קרקעיתא אבל אוירא דמיא מקום פטור הוא דמיא כמאן דליתנהו דמו:

'''אפילו קניא''' -  דלא מינכר כולי האי שרי:

'''והא דרב יהודה''' -  דבעי תיקון כל שהוא:

'''דשמואל היא''' -  משמואל רביה גמר לה דצריך תיקון קצת:

'''דאי דרב''' -  דהוה נמי רביה מיניה לא גמר לה דהא אין אדם אוסר על חבירו בתשמיש מופלג כזה שצריך לזרוק דלי באויר ד' טפחים ואפילו קניא לא צריך:

'''ודשמואל מהיכא''' -  מאיזו מימרא דשמואל סלקא דעתיה דאביי למשמע דרב יהודה משמואל גמר לה סלקא דעתך השתא דכי שמעה אביי להא דרב יהודה מילתא באנפי נפשיה שמעה אמר רב יהודה בור שבין שתי חצירות מופלגת ארבעה מכאן ומכאן זה מוציא קנה כל שהוא וממלא וכו' ולא שמעה בהדיא הא דשמואל דאי עלה דהא דשמואל דזיז כל שהוא שמעה אביי להא דרב יהודה מאי תיבעי לן דשמואל מהיכא הכא אשמעינן שמואל בהדיא דבעי תיקון:

'''צריך סולם קבוע''' -  ואי לא בני רה&quot;ר אסרי עליה דרך אויר שאין גג זה ראוי לתשמישן אא&quot;כ זורקין עליו שום דבר דסתם רה&quot;ר איכא חפופי סמוך לכתלים ומתרחקים על כרחן:

'''דילמא כדרב פפא''' -  שתשמיש גמור הוא להן בכומתא וסודרא:

'''אלא מהא כו'''' -  דאביי שמעה לדרב יהודה אמילתיה דשמואל והכי קאמר אביי הא דבעי רב יהודה קניא משמואל גמר לה דבעי תיקון ואתא לאשמעינן דשמואל רביה לאו זיז דוקא אמר דכיון דלא בעי זיז ארבעה דהא זיז כל שהוא אמר יליף רב יהודה מיניה דה&quot;ה לקניא:

'''ודרב מהיכא''' -  שמעינן דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''אלא בסמוכה''' -  שאין עליונה משוכה מכנגד התחתונה במשך הכותל ד' טפחים ואע&quot;ג דגבוהה ממנה עשרה רב לטעמיה דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהן אסורין דתשמיש דשלשול וזריקה חשיב תשמיש אבל במופלגת מכנגדה ד' כיון דאין לתחתונה כאן אלא תשמיש מופלג במשך זהו אויר ולאו תשמיש הוא לא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגבהה אלא במשכה כדתנן במתניתין בד&quot;א בסמוכה כו':

'''שאני הכא''' -  דכיון דלזה בזריקת אויר וזריקת גובה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה שמשלשל דלי לים:

'''כלזה בפתח ולזה בזריקה דמי''' -  אבל גבי בור דשניהן שוין בהפלגה לעולם אימא לך דאסרי:

'''וג' חורבות ביניהן''' -  מחיצות פרוצות זו לזו ואין בהן דיורין ואין להן בעלים אלא בני הבתים האלו ויש חלונות בבתים פתוחין לחורבה:

'''זה משתמש''' -  בחורבה הסמוכה לו דרך חלונות ע&quot;י זריקה הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו בה פתח פתוח לה אלא חלון אין פירצת המחיצה אוסרת ומותר להשתמש בכולה והוא אינו יכול להשתמש דרך חלון למרחוק אלא ע&quot;י זריקה וחבירו אינו אוסר עליו ואע&quot;פ שמשתמש בה בחול בזריקה שזורק דרך אויר שלו בפירצה עד תוך חורבה זו אינו אוסר על חבירו דרך אויר שאין לו עליו תשמיש אלא ע&quot;י אויר אבל בסמוכה לחברו לא ישתמש אפילו בזריקה הואיל ויש לחברו בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלונו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה א בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד'.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_א_בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד']]
'''בור''' שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד' כו'. פירש בקונטרס שיש בין שתי חצירות כעין מבוי קטן ואין דיורין פתוחין לו והבור באותו הפסק זה מוציא זיז כל שהוא עד לבור וממלא דרך חלונו וכן זה דכיון דמופלגת ד' לא שלטי ביה לאסור זה על זה ומשום שיהא רשות לשניהם במבוי נמי ליכא שאין דיורין פתוחין לו לצאת ולבא ברגל ואין משתמשין בו אלא דרך אויר ובדין הוא דאפילו זיז נמי לא ניבעי אלא משום היכר בעלמא שלא ישתמשו ברשות אחרת של שנים בלא עירוב מש&quot;ה מתקני הכא פורתא ולרב לא צריך שום תיקון דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ורש&quot;י הקשה בעצמו בסמוך דגבי שני בתים ושלש חורבות ביניהם דאמצעי אסור ומוקי להו דקיימי כי חצובא דכי היכי דאמצעי בכולו אסור לשניהם משום שכל אחד משתמש בד' הסמוכים לו בלא אויר הכי נמי יאסרו זה על זה מבוי קטן דכיון דכל אחד יכול להשתמש בארבעה הסמוכים לו וכיון שהמבוי אסור היאך יכול לשלשל ולמלאות מן הבור לחצר דרך אויר המבוי האסור ותירץ דלא דמי דאילו חורבה משתמשין בה נמי בסמוך אבל הכא במבוי ליכא שום תשמיש אלא מילוי והוא ע&quot;י הפלגת אויר ד' ור&quot;י מפרש כגון שזה הבור מושך כל אורך החצירות ומפסיק בין ד' הסמוכים לחצר זו לארבעה הסמוכים לחצר אחרת דחשיב כל חד רשותא לנפשיה אי נמי אור&quot;י כגון שאותו הפסק שבין שתי החצירות שהבור עומד שם אינו רה&quot;י אלא רה&quot;ר או כרמלית ומחיצות הבור גבוהים עשרה דכשממלאים מן הבור לחצר מביאין דרך מלמעלה מי' דהוי מקום פטור כדאמרינן בשמעתין בשני בתים משני צידי רשות הרבים דמותר לזרוק מזה לזה:
[[File:תוס עירובין 8 פה א דילמא כדרב פפא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_א_דילמא כדרב פפא]]
''' דילמא''' כדרב פפא. בכומתא וסודרא מעיקרא סלקא דעתיה דאיירי במשאות כבדים דאותן אין רגילין להתקרב לכתנים דמשתמשין בגג ע&quot;י זריקה כגון אותם שמפשילין משאות במקלות על כתפיהם וכשרוצים לכתף מכתפים על הגג ויש הפסק ד' מן האויר ולגג ומשני בכומתא וסודרא שהוא דבר קל ורגילין להתקרב לכותל ולא הוי דרך אויר:
[[File:תוס עירובין 8 פה א שני בתים ושלש חורבות ביניהם.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_א_שני בתים ושלש חורבות ביניהם]]
''' שני''' בתים ושלש חורבות ביניהם. פירש בקונטרס שאין לחורבות בעלים אלא בני הבתים האלה משמע דסבר דאם יש להם בעלים דאוסרין אותן הבעלים על בני הבתים אע&quot;ג דאינם אוסרין את החצר ואת המבוי שפתוחין להם דקי&quot;ל כרבי יהודה דבית התבן אינו אוסר ובפירקין נמי פסקינן כר&quot;ש דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה מכל מקום בתוכה מיהא אסור לטלטל ובסוף הדר (לעיל דף עד.) פירש כן בהדיא גבי דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה פירש והרי רשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שאינה אוסרת כדתניא לעיל אינה אוסרת אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא או מקום לינה והא דשרינן הכא להשתמש בסמוך לו אע&quot;ג שיש לחבירו כמו כן חלק בה אינו אוסר על זה כיון שגם לזה יש חלק בה דשניהם שותפים בשלשתן ואינם אוסרין זה על זה את הסמוכים כיון דהוי לזה תשמישו בנחת ולחבירו בקשה ובשתי גזוזטראות דסוף פרקין עשו לתחתונה סילקו נפשייהו מעליונה ואין אוסרין את העליונה אף על פי שעשו אותה בשותפות ויש להם חלק בה ואין נראה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור לטלטל בתוכו ואור&quot;י דהא דאמרינן בסוף הדר דילמא אתי. לאפוקי מאני דבתים לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית ומיירי שאותו בית פתוח לצד אחר ואינו רגיל במבוי ולכך. אין המבוי ניתר בלחי וקורה משום בית אלא משום חורבה ומיירי שפיר הכא בחורבות שיש להם בעלים וכיון דלא דיירי בהו לא אסרי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|א}}</text>
      <sha1>oaxzzakqj5e3wz3p4jbqkgpkxokuaid</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728616</id>
    <revision>
      <id>3007843</id>
      <parentid>2938652</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T19:07:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007843</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15967" sha1="c1r0gwlotj6598ekpop9tanfdk0jers" xml:space="preserve">{{להשלים}}
{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|ב|פה א|פו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד ב] והאמצעי - אסור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב: אמר רב הכי? אמר ליה: אין. אחוי לי אושפיזיה. אחוי ליה. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: אמר מר הכי? - אמר ליה: אין, אמר ליה: והא מר הוא דאמר: לזה בשלשול ולזה בזריקה - שניהן אסורין! - אמר ליה: מי סברת דקיימי כשורה? לא - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דקיימי כחצובה }}\שרטוט\ {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואמצעית נוגעת בשני הבתים ותשמיש בני שני הבתים שוין בה פירש רש&quot;י שאין לחורבות בעלים אלא בעלי בתים הללו. משמע דסבירא ליה דאם יש להם בעלים אוסרין אותן הבעלים על בעלי הבתים אף על פי שאין לבעלים דיורין בחורבה. וקשה דהא קיימא לן כרבי יהודה (לעיל דף עב ב) דאמר בית התבן אין אוסר. ולקמן בפירקין (דף פו א) נמי פסקינן כרבי שמעון דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה. ונראה דרש&quot;י סובר דנהי דאין אוסרת את החצר ואת המבוי שהיא פתוחה להם בתוכה מיהא אסור לטלטל. וכן פירש לעיל בהדיא בסוף פרק הדר (דף עד א) דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה. ופי' רש&quot;י ורשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בית התבן אין אוסר דאין אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא ומקום לינה. וקשה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור טלטול לתוכה ולא לאסור על הבתים ועל החצר שהיא פתוחה להם. הלכך נראה דאין אוסרת כלום והא דאמר בסוף הדר דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית. וא&quot;ת א&quot;כ יאסור הבית על המבוי. ועוד דל חורבה מהכא לישתרי בלחי וקורה משום בית. יש לומר כגון שאותו הבית פתוח נמי לחצר אחרת ואינו רגיל במבוי זה וחורבה דהכא אפילו אית לה בעלים אינה אוסרת על שני הבתים להשתמש בהן כיון דלא דיירי בהו. ומיהו אמצעית דשניהם משתמשין בה אסרי אהדדי. מידי דהוה אשני בתים של אחרים שאם דרים בהן אוסרין זה על זה אף על גב דלאו דידהו נינהו. והלכתא כרב דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר‌‌: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי. דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבע על ארבע - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו. - התם רשויות דאורייתא, הכא רשויות דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איתמר, שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - אמר ליה: לאו מי אוקימנא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה כגון }}- {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמדלי חד ומתתי חד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, זימנין }}דלמא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי}}.  {{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא כרב. אם היו שניהם שוין מותר לזרוק אם שניהם שלו‌ או שעירבו: }}
משנה. {{שוליים|ג}}הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. {{שוליים|ד}}והדר שם - אינו אוסר עליו. בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות - הרי זה עירוב, והדר שם אוסר, רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית - אינו אוסר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר - הנותן את עירובו אינו עירוב, חוץ מבית שער דיחיד. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מניחין בו שיתוף, חוץ מאויר מבוי. מאי קא משמע לן? תנינא: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. עירוב הוא - דלא הוי - הא שיתוף הוי! - בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה, דלא תנן. תניא נמי הכי: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת, ובחצר ובמבוי - הרי זה עירוב. והתנן: אין זה עירוב! - אימא: הרי זה שיתוף. שיתוף במבוי לא מינטר! - אימא: בחצר שבמבוי. }}אמר רב יהודה אמר שמואל רב: {{שוליים|ו}}בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב. ואמרי לה: משום שיתוף. אמר רבה רבא: ולא פליגי; כאן - במסובין בבית, כאן במסובין בחצר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי לרבה, }}דתניא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמסייע לך: עירובי חצירות בחצר, ושיתופי מבואות במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב! - אימא: }}עירובי חצירות - בבית שבחצר, שיתופי מבואות - בחצר שבמבוי{{הל&quot;מ-רק-ראש| פירש רש&quot;י כל שכן אם הניח השיתוף בבית דעדיף טפי‌‌ וכן משמע בירושלמי דבפרק הדר [פיסקא ח'] דגרסי' התם עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. מילתא דשמואל שיתוף צריך בית. ומסיק רבי אבהו בשם ר' יוחנן‌ שיתוף בין אויר חצר בין אויר מבוי:}}
רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס {{הל&quot;מ-רק-ריף|בן נינם }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש בן נינם היה עשיר וכל בית שהיתה בחצרו היה לו בה סחורה ומיני פרקמטיא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמצעי אסור''' -  לקמיה מפרש טעמא דעבידא כחצובה ושניהם הבתים סמוכים ואע&quot;ג דאיכא לאקשויי דבור דלעיל דמי לאמצעי שהרי שני הבתים סמוכין לאויר המבוי ואי משום שיש הפסק ארבעה בינו לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה לזה ולזה אפילו רחבה כמה אמות וגבי חלל המבוי נמי ליסרו אהדדי לא תיקשי דאלו חורבה משתמשין בה תשמישות הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל הכא ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא על ידי הפלגת אויר ארבעה הוא:

'''אמר רב הכי''' -  בתמיה דר&quot;א סבר מדאמר רב אמצעי אסור ואע&quot;פ שיש הפסק אויר חורבה בינו ולבתים ש&quot;מ אדם אוסר על חברו דרך אויר סבירא ליה וטעמא דסמוכין מותרין משום דתשמישן קשה לחיצונים:

'''והא מר הוא דאמר כו'''' -  אלמא אף על גב דשלשול נוח מזריקה הואיל דאינו ממש לאחד מהן כפתח לא שרינן ליה לחד מינייהו והכא נמי מאחר דאינו כפתח לא לזה ולא לזה אע&quot;ג דנחת לזה מזה ליתסרו:

'''מי סברת דעבידי כי שורה''' -  זו אצל זו שתהא החיצונה מפסקת בין הבית ולאמצעי דתיסק אדעתך אדם אוסר דרך אויר סבירא לי דתיקשי לך סמוכין נמי ליתסרו:

'''לא דעבידי כחצוב'''' -  ושלשתן סמוכין לבתים האמצעי כנגד השתים כשלשה רגלי הקנקן הלכך הסמוכין מותרין דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר והאמצעי אסור דשניהן משתמשין בה בשלשול ורשות שניהם היא ואף על גב דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ:

'''לימא שמואל''' -  דאמר אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''לית ליה דרב דימי''' -  דהא מקום שאין בו ארבעה כיון דלית ביה שיעור מקום הנחה דידיה לאו הנחה היא והרי הוא כאויר בעלמא וקאמר מותר בלא שום תיקון ושמואל הוצאת זיז בעי:

'''רשויות דרבנן''' -  שניהן רה&quot;י ואין אוסרין מזה לזה אלא מדרבנן:

'''מי אמר רב הכי''' -  זה משתמש בסמוך לו על ידי זריקה ואין חבירו אוסר עליו דרך אויר:

'''שני בתים''' -  של אדם אחד אסור לזרוק ואע&quot;ג דכי סגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה קא סגי וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אע&quot;פ שאין להם כאן תשמיש:

'''דמידלי חד ומיתתי חד''' -  א' גבוה וא' נמוך שמא יזרוק מן הנמוך לגבוה ולא יגיע ויפול לרה&quot;ר ולשמואל דאמר מותר לא קשיא דידיה אדידיה דאמר אדם אוסר על חבירו דרך אויר דהא אמרינן ברשויות דאורייתא שמואל מודי:

'''מתני' את עירובו''' -  עירובי חצירות:

'''והדר שם''' -  בבית שער שבחצר:

'''אינו אוסר''' -  על בעל חצר ואין צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:

'''והדר שם''' -  אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לאחר לדור שם אוסר עליו בחצר הואיל ופתוח לחצר:

'''אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית''' -  שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם. כליו להצניע:

'''אינו אוסר עליו''' -  דכל רשותא דחצר דידיה הוא כאילו דר עמו בבית:

'''גמ' חוץ מבית שער דיחיד''' -  דחצר של יחיד ומתני' בבית שער דחצר דרבים עסקינן:

'''עירוב משום דירה''' -  דמערב להו לבתי דירה כאילו כל בני הבתים דרין כאן הלכך אי לא חזי לדירה לא מצי שרי אבל שיתוף לאו משום דירה הוא דהא לא בתים שייכי ביה אלא חצירות הלכך לאו דירה בעינן אלא מקום המשתמר כגון חצר אבל אויר דמבוי לאו משתמר הוא:

'''תניא נמי הכי''' -  דמניחין בו שיתוף:

'''מסובין בבית''' -  משום עירוב: מי מינטר ל&quot;ג דטעמא לאו משום נטירותא הוא:

'''בבית שבחצר''' -  לאפוקי בית שבחצר אחרת:

'''בחצר שבמבוי''' -  לאפוקי חצר שאינה פתוחה לו:

'''(בונייס) בן בונייס''' -  עשיר הוה ומשאיל בתים שבחצר לאחרים והיו לו כלים בכולן שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה:

'''פנו מקום לבן מאה מנה''' -  כלומר מקום חשוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לימא שמואל לית ליה דרב דימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לימא שמואל לית ליה דרב דימי]]
'''לימא''' שמואל לית ליה דרב דימי. פירוש רש&quot;י נראה עיקר דקאי אההיא דבור שבין ב' חצירות דקסבר שמואל אדם אוסר על חבירו דרך אויר אע&quot;פ שהוא תשמיש גרוע ומשני התם רשויות דאורייתא וליכא למיחש שמא מתוך כך יבא לטלטל מרה&quot;י לרה&quot;ר דאיסורא דאורייתא מידע ידע אבל הכא דאי לאו דאסרי אהדדי שמא מתוך כך יטלטל מחצר לחצר ור&quot;ת פירש בע&quot;א ואין נראה פירושו:

''' ומי''' אמר רב הכי. פי' דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר והא אתמר שני בתים כו' וקס&quot;ד טעמא דאוסר לזרוק משום דסגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אף על פי שאין להם כאן תשמיש וכן פי' בקונטרס ומדשמואל אדשמואל לא מצי למיפרך דאין תשמיש דאויר הכא חשיב כההיא דלעיל אבל לרב פריך מכל שכן ורש&quot;י פירש דלא פריך שמואל אדשמואל משום דברשויות דאורייתא מודה:

''' לאו''' מי אוקימנא כו'. בשבת פרק הזורק (דף צז.) מוקי לה הכי משום פירכא אחריתי וק&quot;ק דהתם נמי קאמר ולאו מי אוקימנא:

''' בית''' התבן כו' הרי זה עירוב. ואפילו אין שם תבן דלענין הנחת עירוב לא בעי אלא דחזי לדירה אבל הא דקאמר בפ' הדר (לעיל ד' עב:) דבית התבן אוסר היינו דוקא כשיש שם תבן כמו שלר' יהודה אינו אוסר אלא מקום דירה והיינו דוקא כשדר שם בשבת דבעינן מקום פיתא או מקום לינה והא דקתני הכא הדר שם אוסר עליו דווקא שאין לבעל הבית שם תבן דאם יש שם תבן הוי כאילו דר עמו שם בבית לר' מאיר דחשיב בית התבן כמקום דירה בפרק הדר ולא אסרי אהדדי:

''' עירוב''' הוא דלא הוי הא שיתוף הוי. קשה דאשכחן דקרי עירוב לשיתוף בפ' הדר (לעיל ד' עא.) בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב ולקמן בפרק כל גגות (דף צא:) קאמר. מאי לא עירבו לא נשתתפו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|ב}}</text>
      <sha1>c1r0gwlotj6598ekpop9tanfdk0jers</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007844</id>
      <parentid>3007843</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T19:27:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007844</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16101" sha1="2peu5zf3plxf9lpw8zx8ikz7wrh7n70" xml:space="preserve">{{להשלים}}
{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|ב|פה א|פו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד ב] והאמצעי - אסור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב: אמר רב הכי? אמר ליה: אין. אחוי לי אושפיזיה. אחוי ליה. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: אמר מר הכי? - אמר ליה: אין, אמר ליה: והא מר הוא דאמר: לזה בשלשול ולזה בזריקה - שניהן אסורין! - אמר ליה: מי סברת דקיימי כשורה? לא - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דקיימי כחצובה }}\שרטוט\ {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואמצעית נוגעת בשני הבתים ותשמיש בני שני הבתים שוין בה פירש רש&quot;י שאין לחורבות בעלים אלא בעלי בתים הללו. משמע דסבירא ליה דאם יש להם בעלים אוסרין אותן הבעלים על בעלי הבתים אף על פי שאין לבעלים דיורין בחורבה. וקשה דהא קיימא לן כרבי יהודה (לעיל דף עב ב) דאמר בית התבן אין אוסר. ולקמן בפירקין (דף פו א) נמי פסקינן כרבי שמעון דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה. ונראה דרש&quot;י סובר דנהי דאין אוסרת את החצר ואת המבוי שהיא פתוחה להם בתוכה מיהא אסור לטלטל. וכן פירש לעיל בהדיא בסוף פרק הדר (דף עד א) דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה. ופי' רש&quot;י ורשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בית התבן אין אוסר דאין אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא ומקום לינה. וקשה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור טלטול לתוכה ולא לאסור על הבתים ועל החצר שהיא פתוחה להם. הלכך נראה דאין אוסרת כלום והא דאמר בסוף הדר דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית. וא&quot;ת א&quot;כ יאסור הבית על המבוי. ועוד דל חורבה מהכא לישתרי בלחי וקורה משום בית. יש לומר כגון שאותו הבית פתוח נמי לחצר אחרת ואינו רגיל במבוי זה וחורבה דהכא אפילו אית לה בעלים אינה אוסרת על שני הבתים להשתמש בהן כיון דלא דיירי בהו. ומיהו אמצעית דשניהם משתמשין בה אסרי אהדדי. מידי דהוה אשני בתים של אחרים שאם דרים בהן אוסרין זה על זה אף על גב דלאו דידהו נינהו. והלכתא כרב דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר‌‌: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי. דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבע על ארבע - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו. - התם רשויות דאורייתא, הכא רשויות דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איתמר, שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - אמר ליה: לאו מי אוקימנא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה כגון }}- {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמדלי חד ומתתי חד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, זימנין }}דלמא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי}}.  {{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא כרב. אם היו שניהם שוין מותר לזרוק אם שניהם שלו‌ או שעירבו: }}
משנה. {{שוליים|ג}}הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. {{שוליים|ד}}והדר שם - אינו אוסר עליו. בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות - הרי זה עירוב, והדר שם אוסר, רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית - אינו אוסר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר - הנותן את עירובו אינו עירוב, חוץ מבית שער דיחיד. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מניחין בו שיתוף, חוץ מאויר מבוי. מאי קא משמע לן? תנינא: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. עירוב הוא - דלא הוי - הא שיתוף הוי! - בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה, דלא תנן. תניא נמי הכי: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת, ובחצר ובמבוי - הרי זה עירוב. והתנן: אין זה עירוב! - אימא: הרי זה שיתוף. שיתוף במבוי לא מינטר! - אימא: בחצר שבמבוי. }}אמר רב יהודה אמר שמואל רב: {{שוליים|ו}}בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב. ואמרי לה: משום שיתוף. אמר רבה רבא: ולא פליגי; כאן - במסובין בבית, כאן במסובין בחצר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי לרבה, }}דתניא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמסייע לך: עירובי חצירות בחצר, ושיתופי מבואות במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב! - אימא: }}עירובי חצירות - בבית שבחצר, שיתופי מבואות - בחצר שבמבוי{{הל&quot;מ-רק-ראש| פירש רש&quot;י כל שכן אם הניח השיתוף בבית דעדיף טפי‌‌ וכן משמע בירושלמי דבפרק הדר [פיסקא ח'] דגרסי' התם עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. מילתא דשמואל שיתוף צריך בית. ומסיק רבי אבהו בשם ר' יוחנן‌ שיתוף בין אויר חצר בין אויר מבוי:}}
רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס {{הל&quot;מ-רק-ריף|בן נינם }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש בן נינם היה עשיר וכל בית שהיתה בחצרו היה לו בה סחורה ומיני פרקמטיא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמצעי אסור''' -  לקמיה מפרש טעמא דעבידא כחצובה ושניהם הבתים סמוכים ואע&quot;ג דאיכא לאקשויי דבור דלעיל דמי לאמצעי שהרי שני הבתים סמוכין לאויר המבוי ואי משום שיש הפסק ארבעה בינו לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה לזה ולזה אפילו רחבה כמה אמות וגבי חלל המבוי נמי ליסרו אהדדי לא תיקשי דאלו חורבה משתמשין בה תשמישות הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל הכא ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא על ידי הפלגת אויר ארבעה הוא:

'''אמר רב הכי''' -  בתמיה דר&quot;א סבר מדאמר רב אמצעי אסור ואע&quot;פ שיש הפסק אויר חורבה בינו ולבתים ש&quot;מ אדם אוסר על חברו דרך אויר סבירא ליה וטעמא דסמוכין מותרין משום דתשמישן קשה לחיצונים:

'''והא מר הוא דאמר כו'''' -  אלמא אף על גב דשלשול נוח מזריקה הואיל דאינו ממש לאחד מהן כפתח לא שרינן ליה לחד מינייהו והכא נמי מאחר דאינו כפתח לא לזה ולא לזה אע&quot;ג דנחת לזה מזה ליתסרו:

'''מי סברת דעבידי כי שורה''' -  זו אצל זו שתהא החיצונה מפסקת בין הבית ולאמצעי דתיסק אדעתך אדם אוסר דרך אויר סבירא לי דתיקשי לך סמוכין נמי ליתסרו:

'''לא דעבידי כחצוב'''' -  ושלשתן סמוכין לבתים האמצעי כנגד השתים כשלשה רגלי הקנקן הלכך הסמוכין מותרין דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר והאמצעי אסור דשניהן משתמשין בה בשלשול ורשות שניהם היא ואף על גב דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ:

'''לימא שמואל''' -  דאמר אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''לית ליה דרב דימי''' -  דהא מקום שאין בו ארבעה כיון דלית ביה שיעור מקום הנחה דידיה לאו הנחה היא והרי הוא כאויר בעלמא וקאמר מותר בלא שום תיקון ושמואל הוצאת זיז בעי:

'''רשויות דרבנן''' -  שניהן רה&quot;י ואין אוסרין מזה לזה אלא מדרבנן:

'''מי אמר רב הכי''' -  זה משתמש בסמוך לו על ידי זריקה ואין חבירו אוסר עליו דרך אויר:

'''שני בתים''' -  של אדם אחד אסור לזרוק ואע&quot;ג דכי סגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה קא סגי וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אע&quot;פ שאין להם כאן תשמיש:

'''דמידלי חד ומיתתי חד''' -  א' גבוה וא' נמוך שמא יזרוק מן הנמוך לגבוה ולא יגיע ויפול לרה&quot;ר ולשמואל דאמר מותר לא קשיא דידיה אדידיה דאמר אדם אוסר על חבירו דרך אויר דהא אמרינן ברשויות דאורייתא שמואל מודי:

'''מתני' את עירובו''' -  עירובי חצירות:

'''והדר שם''' -  בבית שער שבחצר:

'''אינו אוסר''' -  על בעל חצר ואין צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:

'''והדר שם''' -  אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לאחר לדור שם אוסר עליו בחצר הואיל ופתוח לחצר:

'''אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית''' -  שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם. כליו להצניע:

'''אינו אוסר עליו''' -  דכל רשותא דחצר דידיה הוא כאילו דר עמו בבית:

'''גמ' חוץ מבית שער דיחיד''' -  דחצר של יחיד ומתני' בבית שער דחצר דרבים עסקינן:

'''עירוב משום דירה''' -  דמערב להו לבתי דירה כאילו כל בני הבתים דרין כאן הלכך אי לא חזי לדירה לא מצי שרי אבל שיתוף לאו משום דירה הוא דהא לא בתים שייכי ביה אלא חצירות הלכך לאו דירה בעינן אלא מקום המשתמר כגון חצר אבל אויר דמבוי לאו משתמר הוא:

'''תניא נמי הכי''' -  דמניחין בו שיתוף:

'''מסובין בבית''' -  משום עירוב: מי מינטר ל&quot;ג דטעמא לאו משום נטירותא הוא:

'''בבית שבחצר''' -  לאפוקי בית שבחצר אחרת:

'''בחצר שבמבוי''' -  לאפוקי חצר שאינה פתוחה לו:

'''(בונייס) בן בונייס''' -  עשיר הוה ומשאיל בתים שבחצר לאחרים והיו לו כלים בכולן שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה:

'''פנו מקום לבן מאה מנה''' -  כלומר מקום חשוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לימא שמואל לית ליה דרב דימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לימא שמואל לית ליה דרב דימי]]
'''לימא''' שמואל לית ליה דרב דימי. פירוש רש&quot;י נראה עיקר דקאי אההיא דבור שבין ב' חצירות דקסבר שמואל אדם אוסר על חבירו דרך אויר אע&quot;פ שהוא תשמיש גרוע ומשני התם רשויות דאורייתא וליכא למיחש שמא מתוך כך יבא לטלטל מרה&quot;י לרה&quot;ר דאיסורא דאורייתא מידע ידע אבל הכא דאי לאו דאסרי אהדדי שמא מתוך כך יטלטל מחצר לחצר ור&quot;ת פירש בע&quot;א ואין נראה פירושו:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב ומי אמר רב הכי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_ומי אמר רב הכי]]
''' ומי''' אמר רב הכי. פי' דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר והא אתמר שני בתים כו' וקס&quot;ד טעמא דאוסר לזרוק משום דסגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אף על פי שאין להם כאן תשמיש וכן פי' בקונטרס ומדשמואל אדשמואל לא מצי למיפרך דאין תשמיש דאויר הכא חשיב כההיא דלעיל אבל לרב פריך מכל שכן ורש&quot;י פירש דלא פריך שמואל אדשמואל משום דברשויות דאורייתא מודה:

''' לאו''' מי אוקימנא כו'. בשבת פרק הזורק (דף צז.) מוקי לה הכי משום פירכא אחריתי וק&quot;ק דהתם נמי קאמר ולאו מי אוקימנא:

''' בית''' התבן כו' הרי זה עירוב. ואפילו אין שם תבן דלענין הנחת עירוב לא בעי אלא דחזי לדירה אבל הא דקאמר בפ' הדר (לעיל ד' עב:) דבית התבן אוסר היינו דוקא כשיש שם תבן כמו שלר' יהודה אינו אוסר אלא מקום דירה והיינו דוקא כשדר שם בשבת דבעינן מקום פיתא או מקום לינה והא דקתני הכא הדר שם אוסר עליו דווקא שאין לבעל הבית שם תבן דאם יש שם תבן הוי כאילו דר עמו שם בבית לר' מאיר דחשיב בית התבן כמקום דירה בפרק הדר ולא אסרי אהדדי:

''' עירוב''' הוא דלא הוי הא שיתוף הוי. קשה דאשכחן דקרי עירוב לשיתוף בפ' הדר (לעיל ד' עא.) בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב ולקמן בפרק כל גגות (דף צא:) קאמר. מאי לא עירבו לא נשתתפו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|ב}}</text>
      <sha1>2peu5zf3plxf9lpw8zx8ikz7wrh7n70</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007847</id>
      <parentid>3007844</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T19:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007847</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16237" sha1="h4tt2jjrcnh05uuimm1p8r3zpg03ar6" xml:space="preserve">{{להשלים}}
{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|ב|פה א|פו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד ב] והאמצעי - אסור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב: אמר רב הכי? אמר ליה: אין. אחוי לי אושפיזיה. אחוי ליה. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: אמר מר הכי? - אמר ליה: אין, אמר ליה: והא מר הוא דאמר: לזה בשלשול ולזה בזריקה - שניהן אסורין! - אמר ליה: מי סברת דקיימי כשורה? לא - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דקיימי כחצובה }}\שרטוט\ {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואמצעית נוגעת בשני הבתים ותשמיש בני שני הבתים שוין בה פירש רש&quot;י שאין לחורבות בעלים אלא בעלי בתים הללו. משמע דסבירא ליה דאם יש להם בעלים אוסרין אותן הבעלים על בעלי הבתים אף על פי שאין לבעלים דיורין בחורבה. וקשה דהא קיימא לן כרבי יהודה (לעיל דף עב ב) דאמר בית התבן אין אוסר. ולקמן בפירקין (דף פו א) נמי פסקינן כרבי שמעון דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה. ונראה דרש&quot;י סובר דנהי דאין אוסרת את החצר ואת המבוי שהיא פתוחה להם בתוכה מיהא אסור לטלטל. וכן פירש לעיל בהדיא בסוף פרק הדר (דף עד א) דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה. ופי' רש&quot;י ורשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בית התבן אין אוסר דאין אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא ומקום לינה. וקשה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור טלטול לתוכה ולא לאסור על הבתים ועל החצר שהיא פתוחה להם. הלכך נראה דאין אוסרת כלום והא דאמר בסוף הדר דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית. וא&quot;ת א&quot;כ יאסור הבית על המבוי. ועוד דל חורבה מהכא לישתרי בלחי וקורה משום בית. יש לומר כגון שאותו הבית פתוח נמי לחצר אחרת ואינו רגיל במבוי זה וחורבה דהכא אפילו אית לה בעלים אינה אוסרת על שני הבתים להשתמש בהן כיון דלא דיירי בהו. ומיהו אמצעית דשניהם משתמשין בה אסרי אהדדי. מידי דהוה אשני בתים של אחרים שאם דרים בהן אוסרין זה על זה אף על גב דלאו דידהו נינהו. והלכתא כרב דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר‌‌: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי. דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבע על ארבע - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו. - התם רשויות דאורייתא, הכא רשויות דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איתמר, שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - אמר ליה: לאו מי אוקימנא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה כגון }}- {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמדלי חד ומתתי חד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, זימנין }}דלמא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי}}.  {{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא כרב. אם היו שניהם שוין מותר לזרוק אם שניהם שלו‌ או שעירבו: }}
משנה. {{שוליים|ג}}הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. {{שוליים|ד}}והדר שם - אינו אוסר עליו. בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות - הרי זה עירוב, והדר שם אוסר, רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית - אינו אוסר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר - הנותן את עירובו אינו עירוב, חוץ מבית שער דיחיד. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מניחין בו שיתוף, חוץ מאויר מבוי. מאי קא משמע לן? תנינא: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. עירוב הוא - דלא הוי - הא שיתוף הוי! - בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה, דלא תנן. תניא נמי הכי: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת, ובחצר ובמבוי - הרי זה עירוב. והתנן: אין זה עירוב! - אימא: הרי זה שיתוף. שיתוף במבוי לא מינטר! - אימא: בחצר שבמבוי. }}אמר רב יהודה אמר שמואל רב: {{שוליים|ו}}בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב. ואמרי לה: משום שיתוף. אמר רבה רבא: ולא פליגי; כאן - במסובין בבית, כאן במסובין בחצר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי לרבה, }}דתניא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמסייע לך: עירובי חצירות בחצר, ושיתופי מבואות במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב! - אימא: }}עירובי חצירות - בבית שבחצר, שיתופי מבואות - בחצר שבמבוי{{הל&quot;מ-רק-ראש| פירש רש&quot;י כל שכן אם הניח השיתוף בבית דעדיף טפי‌‌ וכן משמע בירושלמי דבפרק הדר [פיסקא ח'] דגרסי' התם עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. מילתא דשמואל שיתוף צריך בית. ומסיק רבי אבהו בשם ר' יוחנן‌ שיתוף בין אויר חצר בין אויר מבוי:}}
רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס {{הל&quot;מ-רק-ריף|בן נינם }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש בן נינם היה עשיר וכל בית שהיתה בחצרו היה לו בה סחורה ומיני פרקמטיא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמצעי אסור''' -  לקמיה מפרש טעמא דעבידא כחצובה ושניהם הבתים סמוכים ואע&quot;ג דאיכא לאקשויי דבור דלעיל דמי לאמצעי שהרי שני הבתים סמוכין לאויר המבוי ואי משום שיש הפסק ארבעה בינו לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה לזה ולזה אפילו רחבה כמה אמות וגבי חלל המבוי נמי ליסרו אהדדי לא תיקשי דאלו חורבה משתמשין בה תשמישות הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל הכא ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא על ידי הפלגת אויר ארבעה הוא:

'''אמר רב הכי''' -  בתמיה דר&quot;א סבר מדאמר רב אמצעי אסור ואע&quot;פ שיש הפסק אויר חורבה בינו ולבתים ש&quot;מ אדם אוסר על חברו דרך אויר סבירא ליה וטעמא דסמוכין מותרין משום דתשמישן קשה לחיצונים:

'''והא מר הוא דאמר כו'''' -  אלמא אף על גב דשלשול נוח מזריקה הואיל דאינו ממש לאחד מהן כפתח לא שרינן ליה לחד מינייהו והכא נמי מאחר דאינו כפתח לא לזה ולא לזה אע&quot;ג דנחת לזה מזה ליתסרו:

'''מי סברת דעבידי כי שורה''' -  זו אצל זו שתהא החיצונה מפסקת בין הבית ולאמצעי דתיסק אדעתך אדם אוסר דרך אויר סבירא לי דתיקשי לך סמוכין נמי ליתסרו:

'''לא דעבידי כחצוב'''' -  ושלשתן סמוכין לבתים האמצעי כנגד השתים כשלשה רגלי הקנקן הלכך הסמוכין מותרין דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר והאמצעי אסור דשניהן משתמשין בה בשלשול ורשות שניהם היא ואף על גב דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ:

'''לימא שמואל''' -  דאמר אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''לית ליה דרב דימי''' -  דהא מקום שאין בו ארבעה כיון דלית ביה שיעור מקום הנחה דידיה לאו הנחה היא והרי הוא כאויר בעלמא וקאמר מותר בלא שום תיקון ושמואל הוצאת זיז בעי:

'''רשויות דרבנן''' -  שניהן רה&quot;י ואין אוסרין מזה לזה אלא מדרבנן:

'''מי אמר רב הכי''' -  זה משתמש בסמוך לו על ידי זריקה ואין חבירו אוסר עליו דרך אויר:

'''שני בתים''' -  של אדם אחד אסור לזרוק ואע&quot;ג דכי סגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה קא סגי וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אע&quot;פ שאין להם כאן תשמיש:

'''דמידלי חד ומיתתי חד''' -  א' גבוה וא' נמוך שמא יזרוק מן הנמוך לגבוה ולא יגיע ויפול לרה&quot;ר ולשמואל דאמר מותר לא קשיא דידיה אדידיה דאמר אדם אוסר על חבירו דרך אויר דהא אמרינן ברשויות דאורייתא שמואל מודי:

'''מתני' את עירובו''' -  עירובי חצירות:

'''והדר שם''' -  בבית שער שבחצר:

'''אינו אוסר''' -  על בעל חצר ואין צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:

'''והדר שם''' -  אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לאחר לדור שם אוסר עליו בחצר הואיל ופתוח לחצר:

'''אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית''' -  שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם. כליו להצניע:

'''אינו אוסר עליו''' -  דכל רשותא דחצר דידיה הוא כאילו דר עמו בבית:

'''גמ' חוץ מבית שער דיחיד''' -  דחצר של יחיד ומתני' בבית שער דחצר דרבים עסקינן:

'''עירוב משום דירה''' -  דמערב להו לבתי דירה כאילו כל בני הבתים דרין כאן הלכך אי לא חזי לדירה לא מצי שרי אבל שיתוף לאו משום דירה הוא דהא לא בתים שייכי ביה אלא חצירות הלכך לאו דירה בעינן אלא מקום המשתמר כגון חצר אבל אויר דמבוי לאו משתמר הוא:

'''תניא נמי הכי''' -  דמניחין בו שיתוף:

'''מסובין בבית''' -  משום עירוב: מי מינטר ל&quot;ג דטעמא לאו משום נטירותא הוא:

'''בבית שבחצר''' -  לאפוקי בית שבחצר אחרת:

'''בחצר שבמבוי''' -  לאפוקי חצר שאינה פתוחה לו:

'''(בונייס) בן בונייס''' -  עשיר הוה ומשאיל בתים שבחצר לאחרים והיו לו כלים בכולן שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה:

'''פנו מקום לבן מאה מנה''' -  כלומר מקום חשוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לימא שמואל לית ליה דרב דימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לימא שמואל לית ליה דרב דימי]]
'''לימא''' שמואל לית ליה דרב דימי. פירוש רש&quot;י נראה עיקר דקאי אההיא דבור שבין ב' חצירות דקסבר שמואל אדם אוסר על חבירו דרך אויר אע&quot;פ שהוא תשמיש גרוע ומשני התם רשויות דאורייתא וליכא למיחש שמא מתוך כך יבא לטלטל מרה&quot;י לרה&quot;ר דאיסורא דאורייתא מידע ידע אבל הכא דאי לאו דאסרי אהדדי שמא מתוך כך יטלטל מחצר לחצר ור&quot;ת פירש בע&quot;א ואין נראה פירושו:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב ומי אמר רב הכי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_ומי אמר רב הכי]]
''' ומי''' אמר רב הכי. פי' דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר והא אתמר שני בתים כו' וקס&quot;ד טעמא דאוסר לזרוק משום דסגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אף על פי שאין להם כאן תשמיש וכן פי' בקונטרס ומדשמואל אדשמואל לא מצי למיפרך דאין תשמיש דאויר הכא חשיב כההיא דלעיל אבל לרב פריך מכל שכן ורש&quot;י פירש דלא פריך שמואל אדשמואל משום דברשויות דאורייתא מודה:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לאו מי אוקימנא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לאו מי אוקימנא]]
''' לאו''' מי אוקימנא כו'. בשבת פרק הזורק (דף צז.) מוקי לה הכי משום פירכא אחריתי וק&quot;ק דהתם נמי קאמר ולאו מי אוקימנא:

''' בית''' התבן כו' הרי זה עירוב. ואפילו אין שם תבן דלענין הנחת עירוב לא בעי אלא דחזי לדירה אבל הא דקאמר בפ' הדר (לעיל ד' עב:) דבית התבן אוסר היינו דוקא כשיש שם תבן כמו שלר' יהודה אינו אוסר אלא מקום דירה והיינו דוקא כשדר שם בשבת דבעינן מקום פיתא או מקום לינה והא דקתני הכא הדר שם אוסר עליו דווקא שאין לבעל הבית שם תבן דאם יש שם תבן הוי כאילו דר עמו שם בבית לר' מאיר דחשיב בית התבן כמקום דירה בפרק הדר ולא אסרי אהדדי:

''' עירוב''' הוא דלא הוי הא שיתוף הוי. קשה דאשכחן דקרי עירוב לשיתוף בפ' הדר (לעיל ד' עא.) בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב ולקמן בפרק כל גגות (דף צא:) קאמר. מאי לא עירבו לא נשתתפו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|ב}}</text>
      <sha1>h4tt2jjrcnh05uuimm1p8r3zpg03ar6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007850</id>
      <parentid>3007847</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:01:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007850</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16409" sha1="sp8kovxsqrrgs1jx6xr2b41626v8ovu" xml:space="preserve">{{להשלים}}
{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|ב|פה א|פו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד ב] והאמצעי - אסור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב: אמר רב הכי? אמר ליה: אין. אחוי לי אושפיזיה. אחוי ליה. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: אמר מר הכי? - אמר ליה: אין, אמר ליה: והא מר הוא דאמר: לזה בשלשול ולזה בזריקה - שניהן אסורין! - אמר ליה: מי סברת דקיימי כשורה? לא - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דקיימי כחצובה }}\שרטוט\ {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואמצעית נוגעת בשני הבתים ותשמיש בני שני הבתים שוין בה פירש רש&quot;י שאין לחורבות בעלים אלא בעלי בתים הללו. משמע דסבירא ליה דאם יש להם בעלים אוסרין אותן הבעלים על בעלי הבתים אף על פי שאין לבעלים דיורין בחורבה. וקשה דהא קיימא לן כרבי יהודה (לעיל דף עב ב) דאמר בית התבן אין אוסר. ולקמן בפירקין (דף פו א) נמי פסקינן כרבי שמעון דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה. ונראה דרש&quot;י סובר דנהי דאין אוסרת את החצר ואת המבוי שהיא פתוחה להם בתוכה מיהא אסור לטלטל. וכן פירש לעיל בהדיא בסוף פרק הדר (דף עד א) דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה. ופי' רש&quot;י ורשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בית התבן אין אוסר דאין אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא ומקום לינה. וקשה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור טלטול לתוכה ולא לאסור על הבתים ועל החצר שהיא פתוחה להם. הלכך נראה דאין אוסרת כלום והא דאמר בסוף הדר דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית. וא&quot;ת א&quot;כ יאסור הבית על המבוי. ועוד דל חורבה מהכא לישתרי בלחי וקורה משום בית. יש לומר כגון שאותו הבית פתוח נמי לחצר אחרת ואינו רגיל במבוי זה וחורבה דהכא אפילו אית לה בעלים אינה אוסרת על שני הבתים להשתמש בהן כיון דלא דיירי בהו. ומיהו אמצעית דשניהם משתמשין בה אסרי אהדדי. מידי דהוה אשני בתים של אחרים שאם דרים בהן אוסרין זה על זה אף על גב דלאו דידהו נינהו. והלכתא כרב דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר‌‌: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי. דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבע על ארבע - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו. - התם רשויות דאורייתא, הכא רשויות דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איתמר, שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - אמר ליה: לאו מי אוקימנא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה כגון }}- {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמדלי חד ומתתי חד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, זימנין }}דלמא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי}}.  {{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא כרב. אם היו שניהם שוין מותר לזרוק אם שניהם שלו‌ או שעירבו: }}
משנה. {{שוליים|ג}}הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. {{שוליים|ד}}והדר שם - אינו אוסר עליו. בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות - הרי זה עירוב, והדר שם אוסר, רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית - אינו אוסר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר - הנותן את עירובו אינו עירוב, חוץ מבית שער דיחיד. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מניחין בו שיתוף, חוץ מאויר מבוי. מאי קא משמע לן? תנינא: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. עירוב הוא - דלא הוי - הא שיתוף הוי! - בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה, דלא תנן. תניא נמי הכי: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת, ובחצר ובמבוי - הרי זה עירוב. והתנן: אין זה עירוב! - אימא: הרי זה שיתוף. שיתוף במבוי לא מינטר! - אימא: בחצר שבמבוי. }}אמר רב יהודה אמר שמואל רב: {{שוליים|ו}}בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב. ואמרי לה: משום שיתוף. אמר רבה רבא: ולא פליגי; כאן - במסובין בבית, כאן במסובין בחצר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי לרבה, }}דתניא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמסייע לך: עירובי חצירות בחצר, ושיתופי מבואות במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב! - אימא: }}עירובי חצירות - בבית שבחצר, שיתופי מבואות - בחצר שבמבוי{{הל&quot;מ-רק-ראש| פירש רש&quot;י כל שכן אם הניח השיתוף בבית דעדיף טפי‌‌ וכן משמע בירושלמי דבפרק הדר [פיסקא ח'] דגרסי' התם עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. מילתא דשמואל שיתוף צריך בית. ומסיק רבי אבהו בשם ר' יוחנן‌ שיתוף בין אויר חצר בין אויר מבוי:}}
רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס {{הל&quot;מ-רק-ריף|בן נינם }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש בן נינם היה עשיר וכל בית שהיתה בחצרו היה לו בה סחורה ומיני פרקמטיא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמצעי אסור''' -  לקמיה מפרש טעמא דעבידא כחצובה ושניהם הבתים סמוכים ואע&quot;ג דאיכא לאקשויי דבור דלעיל דמי לאמצעי שהרי שני הבתים סמוכין לאויר המבוי ואי משום שיש הפסק ארבעה בינו לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה לזה ולזה אפילו רחבה כמה אמות וגבי חלל המבוי נמי ליסרו אהדדי לא תיקשי דאלו חורבה משתמשין בה תשמישות הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל הכא ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא על ידי הפלגת אויר ארבעה הוא:

'''אמר רב הכי''' -  בתמיה דר&quot;א סבר מדאמר רב אמצעי אסור ואע&quot;פ שיש הפסק אויר חורבה בינו ולבתים ש&quot;מ אדם אוסר על חברו דרך אויר סבירא ליה וטעמא דסמוכין מותרין משום דתשמישן קשה לחיצונים:

'''והא מר הוא דאמר כו'''' -  אלמא אף על גב דשלשול נוח מזריקה הואיל דאינו ממש לאחד מהן כפתח לא שרינן ליה לחד מינייהו והכא נמי מאחר דאינו כפתח לא לזה ולא לזה אע&quot;ג דנחת לזה מזה ליתסרו:

'''מי סברת דעבידי כי שורה''' -  זו אצל זו שתהא החיצונה מפסקת בין הבית ולאמצעי דתיסק אדעתך אדם אוסר דרך אויר סבירא לי דתיקשי לך סמוכין נמי ליתסרו:

'''לא דעבידי כחצוב'''' -  ושלשתן סמוכין לבתים האמצעי כנגד השתים כשלשה רגלי הקנקן הלכך הסמוכין מותרין דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר והאמצעי אסור דשניהן משתמשין בה בשלשול ורשות שניהם היא ואף על גב דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ:

'''לימא שמואל''' -  דאמר אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''לית ליה דרב דימי''' -  דהא מקום שאין בו ארבעה כיון דלית ביה שיעור מקום הנחה דידיה לאו הנחה היא והרי הוא כאויר בעלמא וקאמר מותר בלא שום תיקון ושמואל הוצאת זיז בעי:

'''רשויות דרבנן''' -  שניהן רה&quot;י ואין אוסרין מזה לזה אלא מדרבנן:

'''מי אמר רב הכי''' -  זה משתמש בסמוך לו על ידי זריקה ואין חבירו אוסר עליו דרך אויר:

'''שני בתים''' -  של אדם אחד אסור לזרוק ואע&quot;ג דכי סגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה קא סגי וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אע&quot;פ שאין להם כאן תשמיש:

'''דמידלי חד ומיתתי חד''' -  א' גבוה וא' נמוך שמא יזרוק מן הנמוך לגבוה ולא יגיע ויפול לרה&quot;ר ולשמואל דאמר מותר לא קשיא דידיה אדידיה דאמר אדם אוסר על חבירו דרך אויר דהא אמרינן ברשויות דאורייתא שמואל מודי:

'''מתני' את עירובו''' -  עירובי חצירות:

'''והדר שם''' -  בבית שער שבחצר:

'''אינו אוסר''' -  על בעל חצר ואין צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:

'''והדר שם''' -  אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לאחר לדור שם אוסר עליו בחצר הואיל ופתוח לחצר:

'''אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית''' -  שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם. כליו להצניע:

'''אינו אוסר עליו''' -  דכל רשותא דחצר דידיה הוא כאילו דר עמו בבית:

'''גמ' חוץ מבית שער דיחיד''' -  דחצר של יחיד ומתני' בבית שער דחצר דרבים עסקינן:

'''עירוב משום דירה''' -  דמערב להו לבתי דירה כאילו כל בני הבתים דרין כאן הלכך אי לא חזי לדירה לא מצי שרי אבל שיתוף לאו משום דירה הוא דהא לא בתים שייכי ביה אלא חצירות הלכך לאו דירה בעינן אלא מקום המשתמר כגון חצר אבל אויר דמבוי לאו משתמר הוא:

'''תניא נמי הכי''' -  דמניחין בו שיתוף:

'''מסובין בבית''' -  משום עירוב: מי מינטר ל&quot;ג דטעמא לאו משום נטירותא הוא:

'''בבית שבחצר''' -  לאפוקי בית שבחצר אחרת:

'''בחצר שבמבוי''' -  לאפוקי חצר שאינה פתוחה לו:

'''(בונייס) בן בונייס''' -  עשיר הוה ומשאיל בתים שבחצר לאחרים והיו לו כלים בכולן שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה:

'''פנו מקום לבן מאה מנה''' -  כלומר מקום חשוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לימא שמואל לית ליה דרב דימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לימא שמואל לית ליה דרב דימי]]
'''לימא''' שמואל לית ליה דרב דימי. פירוש רש&quot;י נראה עיקר דקאי אההיא דבור שבין ב' חצירות דקסבר שמואל אדם אוסר על חבירו דרך אויר אע&quot;פ שהוא תשמיש גרוע ומשני התם רשויות דאורייתא וליכא למיחש שמא מתוך כך יבא לטלטל מרה&quot;י לרה&quot;ר דאיסורא דאורייתא מידע ידע אבל הכא דאי לאו דאסרי אהדדי שמא מתוך כך יטלטל מחצר לחצר ור&quot;ת פירש בע&quot;א ואין נראה פירושו:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב ומי אמר רב הכי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_ומי אמר רב הכי]]
''' ומי''' אמר רב הכי. פי' דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר והא אתמר שני בתים כו' וקס&quot;ד טעמא דאוסר לזרוק משום דסגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אף על פי שאין להם כאן תשמיש וכן פי' בקונטרס ומדשמואל אדשמואל לא מצי למיפרך דאין תשמיש דאויר הכא חשיב כההיא דלעיל אבל לרב פריך מכל שכן ורש&quot;י פירש דלא פריך שמואל אדשמואל משום דברשויות דאורייתא מודה:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לאו מי אוקימנא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לאו מי אוקימנא]]
''' לאו''' מי אוקימנא כו'. בשבת פרק הזורק (דף צז.) מוקי לה הכי משום פירכא אחריתי וק&quot;ק דהתם נמי קאמר ולאו מי אוקימנא:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב בית התבן כו' הרי זה עירוב.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_בית התבן כו' הרי זה עירוב]]
''' בית''' התבן כו' הרי זה עירוב. ואפילו אין שם תבן דלענין הנחת עירוב לא בעי אלא דחזי לדירה אבל הא דקאמר בפ' הדר (לעיל ד' עב:) דבית התבן אוסר היינו דוקא כשיש שם תבן כמו שלר' יהודה אינו אוסר אלא מקום דירה והיינו דוקא כשדר שם בשבת דבעינן מקום פיתא או מקום לינה והא דקתני הכא הדר שם אוסר עליו דווקא שאין לבעל הבית שם תבן דאם יש שם תבן הוי כאילו דר עמו שם בבית לר' מאיר דחשיב בית התבן כמקום דירה בפרק הדר ולא אסרי אהדדי:

''' עירוב''' הוא דלא הוי הא שיתוף הוי. קשה דאשכחן דקרי עירוב לשיתוף בפ' הדר (לעיל ד' עא.) בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב ולקמן בפרק כל גגות (דף צא:) קאמר. מאי לא עירבו לא נשתתפו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|ב}}</text>
      <sha1>sp8kovxsqrrgs1jx6xr2b41626v8ovu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007853</id>
      <parentid>3007850</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:08:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007853</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16601" sha1="38hdvjhqnyfofeo2j8thhggf78hzxa6" xml:space="preserve">{{להשלים}}
{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|ב|פה א|פו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד ב] והאמצעי - אסור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב: אמר רב הכי? אמר ליה: אין. אחוי לי אושפיזיה. אחוי ליה. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: אמר מר הכי? - אמר ליה: אין, אמר ליה: והא מר הוא דאמר: לזה בשלשול ולזה בזריקה - שניהן אסורין! - אמר ליה: מי סברת דקיימי כשורה? לא - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דקיימי כחצובה }}\שרטוט\ {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואמצעית נוגעת בשני הבתים ותשמיש בני שני הבתים שוין בה פירש רש&quot;י שאין לחורבות בעלים אלא בעלי בתים הללו. משמע דסבירא ליה דאם יש להם בעלים אוסרין אותן הבעלים על בעלי הבתים אף על פי שאין לבעלים דיורין בחורבה. וקשה דהא קיימא לן כרבי יהודה (לעיל דף עב ב) דאמר בית התבן אין אוסר. ולקמן בפירקין (דף פו א) נמי פסקינן כרבי שמעון דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה. ונראה דרש&quot;י סובר דנהי דאין אוסרת את החצר ואת המבוי שהיא פתוחה להם בתוכה מיהא אסור לטלטל. וכן פירש לעיל בהדיא בסוף פרק הדר (דף עד א) דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה. ופי' רש&quot;י ורשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בית התבן אין אוסר דאין אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא ומקום לינה. וקשה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור טלטול לתוכה ולא לאסור על הבתים ועל החצר שהיא פתוחה להם. הלכך נראה דאין אוסרת כלום והא דאמר בסוף הדר דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית. וא&quot;ת א&quot;כ יאסור הבית על המבוי. ועוד דל חורבה מהכא לישתרי בלחי וקורה משום בית. יש לומר כגון שאותו הבית פתוח נמי לחצר אחרת ואינו רגיל במבוי זה וחורבה דהכא אפילו אית לה בעלים אינה אוסרת על שני הבתים להשתמש בהן כיון דלא דיירי בהו. ומיהו אמצעית דשניהם משתמשין בה אסרי אהדדי. מידי דהוה אשני בתים של אחרים שאם דרים בהן אוסרין זה על זה אף על גב דלאו דידהו נינהו. והלכתא כרב דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר‌‌: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי. דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבע על ארבע - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו. - התם רשויות דאורייתא, הכא רשויות דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איתמר, שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - אמר ליה: לאו מי אוקימנא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומוקי לה כגון }}- {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמדלי חד ומתתי חד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, זימנין }}דלמא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי}}.  {{הל&quot;מ-רק-ראש|והלכתא כרב. אם היו שניהם שוין מותר לזרוק אם שניהם שלו‌ או שעירבו: }}
משנה. {{שוליים|ג}}הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. {{שוליים|ד}}והדר שם - אינו אוסר עליו. בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות - הרי זה עירוב, והדר שם אוסר, רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית - אינו אוסר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר - הנותן את עירובו אינו עירוב, חוץ מבית שער דיחיד. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מניחין בו שיתוף, חוץ מאויר מבוי. מאי קא משמע לן? תנינא: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. עירוב הוא - דלא הוי - הא שיתוף הוי! - בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה, דלא תנן. תניא נמי הכי: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת, ובחצר ובמבוי - הרי זה עירוב. והתנן: אין זה עירוב! - אימא: הרי זה שיתוף. שיתוף במבוי לא מינטר! - אימא: בחצר שבמבוי. }}אמר רב יהודה אמר שמואל רב: {{שוליים|ו}}בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב. ואמרי לה: משום שיתוף. אמר רבה רבא: ולא פליגי; כאן - במסובין בבית, כאן במסובין בחצר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי לרבה, }}דתניא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמסייע לך: עירובי חצירות בחצר, ושיתופי מבואות במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב! - אימא: }}עירובי חצירות - בבית שבחצר, שיתופי מבואות - בחצר שבמבוי{{הל&quot;מ-רק-ראש| פירש רש&quot;י כל שכן אם הניח השיתוף בבית דעדיף טפי‌‌ וכן משמע בירושלמי דבפרק הדר [פיסקא ח'] דגרסי' התם עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. מילתא דשמואל שיתוף צריך בית. ומסיק רבי אבהו בשם ר' יוחנן‌ שיתוף בין אויר חצר בין אויר מבוי:}}
רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס {{הל&quot;מ-רק-ריף|בן נינם }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש בן נינם היה עשיר וכל בית שהיתה בחצרו היה לו בה סחורה ומיני פרקמטיא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמצעי אסור''' -  לקמיה מפרש טעמא דעבידא כחצובה ושניהם הבתים סמוכים ואע&quot;ג דאיכא לאקשויי דבור דלעיל דמי לאמצעי שהרי שני הבתים סמוכין לאויר המבוי ואי משום שיש הפסק ארבעה בינו לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה לזה ולזה אפילו רחבה כמה אמות וגבי חלל המבוי נמי ליסרו אהדדי לא תיקשי דאלו חורבה משתמשין בה תשמישות הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל הכא ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא על ידי הפלגת אויר ארבעה הוא:

'''אמר רב הכי''' -  בתמיה דר&quot;א סבר מדאמר רב אמצעי אסור ואע&quot;פ שיש הפסק אויר חורבה בינו ולבתים ש&quot;מ אדם אוסר על חברו דרך אויר סבירא ליה וטעמא דסמוכין מותרין משום דתשמישן קשה לחיצונים:

'''והא מר הוא דאמר כו'''' -  אלמא אף על גב דשלשול נוח מזריקה הואיל דאינו ממש לאחד מהן כפתח לא שרינן ליה לחד מינייהו והכא נמי מאחר דאינו כפתח לא לזה ולא לזה אע&quot;ג דנחת לזה מזה ליתסרו:

'''מי סברת דעבידי כי שורה''' -  זו אצל זו שתהא החיצונה מפסקת בין הבית ולאמצעי דתיסק אדעתך אדם אוסר דרך אויר סבירא לי דתיקשי לך סמוכין נמי ליתסרו:

'''לא דעבידי כחצוב'''' -  ושלשתן סמוכין לבתים האמצעי כנגד השתים כשלשה רגלי הקנקן הלכך הסמוכין מותרין דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר והאמצעי אסור דשניהן משתמשין בה בשלשול ורשות שניהם היא ואף על גב דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ:

'''לימא שמואל''' -  דאמר אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''לית ליה דרב דימי''' -  דהא מקום שאין בו ארבעה כיון דלית ביה שיעור מקום הנחה דידיה לאו הנחה היא והרי הוא כאויר בעלמא וקאמר מותר בלא שום תיקון ושמואל הוצאת זיז בעי:

'''רשויות דרבנן''' -  שניהן רה&quot;י ואין אוסרין מזה לזה אלא מדרבנן:

'''מי אמר רב הכי''' -  זה משתמש בסמוך לו על ידי זריקה ואין חבירו אוסר עליו דרך אויר:

'''שני בתים''' -  של אדם אחד אסור לזרוק ואע&quot;ג דכי סגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה קא סגי וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אע&quot;פ שאין להם כאן תשמיש:

'''דמידלי חד ומיתתי חד''' -  א' גבוה וא' נמוך שמא יזרוק מן הנמוך לגבוה ולא יגיע ויפול לרה&quot;ר ולשמואל דאמר מותר לא קשיא דידיה אדידיה דאמר אדם אוסר על חבירו דרך אויר דהא אמרינן ברשויות דאורייתא שמואל מודי:

'''מתני' את עירובו''' -  עירובי חצירות:

'''והדר שם''' -  בבית שער שבחצר:

'''אינו אוסר''' -  על בעל חצר ואין צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:

'''והדר שם''' -  אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לאחר לדור שם אוסר עליו בחצר הואיל ופתוח לחצר:

'''אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית''' -  שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם. כליו להצניע:

'''אינו אוסר עליו''' -  דכל רשותא דחצר דידיה הוא כאילו דר עמו בבית:

'''גמ' חוץ מבית שער דיחיד''' -  דחצר של יחיד ומתני' בבית שער דחצר דרבים עסקינן:

'''עירוב משום דירה''' -  דמערב להו לבתי דירה כאילו כל בני הבתים דרין כאן הלכך אי לא חזי לדירה לא מצי שרי אבל שיתוף לאו משום דירה הוא דהא לא בתים שייכי ביה אלא חצירות הלכך לאו דירה בעינן אלא מקום המשתמר כגון חצר אבל אויר דמבוי לאו משתמר הוא:

'''תניא נמי הכי''' -  דמניחין בו שיתוף:

'''מסובין בבית''' -  משום עירוב: מי מינטר ל&quot;ג דטעמא לאו משום נטירותא הוא:

'''בבית שבחצר''' -  לאפוקי בית שבחצר אחרת:

'''בחצר שבמבוי''' -  לאפוקי חצר שאינה פתוחה לו:

'''(בונייס) בן בונייס''' -  עשיר הוה ומשאיל בתים שבחצר לאחרים והיו לו כלים בכולן שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה:

'''פנו מקום לבן מאה מנה''' -  כלומר מקום חשוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לימא שמואל לית ליה דרב דימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לימא שמואל לית ליה דרב דימי]]
'''לימא''' שמואל לית ליה דרב דימי. פירוש רש&quot;י נראה עיקר דקאי אההיא דבור שבין ב' חצירות דקסבר שמואל אדם אוסר על חבירו דרך אויר אע&quot;פ שהוא תשמיש גרוע ומשני התם רשויות דאורייתא וליכא למיחש שמא מתוך כך יבא לטלטל מרה&quot;י לרה&quot;ר דאיסורא דאורייתא מידע ידע אבל הכא דאי לאו דאסרי אהדדי שמא מתוך כך יטלטל מחצר לחצר ור&quot;ת פירש בע&quot;א ואין נראה פירושו:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב ומי אמר רב הכי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_ומי אמר רב הכי]]
''' ומי''' אמר רב הכי. פי' דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר והא אתמר שני בתים כו' וקס&quot;ד טעמא דאוסר לזרוק משום דסגי באויר רה&quot;ר למעלה מעשרה וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה&quot;ר אף על פי שאין להם כאן תשמיש וכן פי' בקונטרס ומדשמואל אדשמואל לא מצי למיפרך דאין תשמיש דאויר הכא חשיב כההיא דלעיל אבל לרב פריך מכל שכן ורש&quot;י פירש דלא פריך שמואל אדשמואל משום דברשויות דאורייתא מודה:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב לאו מי אוקימנא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_לאו מי אוקימנא]]
''' לאו''' מי אוקימנא כו'. בשבת פרק הזורק (דף צז.) מוקי לה הכי משום פירכא אחריתי וק&quot;ק דהתם נמי קאמר ולאו מי אוקימנא:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב בית התבן כו' הרי זה עירוב.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_בית התבן כו' הרי זה עירוב]]
''' בית''' התבן כו' הרי זה עירוב. ואפילו אין שם תבן דלענין הנחת עירוב לא בעי אלא דחזי לדירה אבל הא דקאמר בפ' הדר (לעיל ד' עב:) דבית התבן אוסר היינו דוקא כשיש שם תבן כמו שלר' יהודה אינו אוסר אלא מקום דירה והיינו דוקא כשדר שם בשבת דבעינן מקום פיתא או מקום לינה והא דקתני הכא הדר שם אוסר עליו דווקא שאין לבעל הבית שם תבן דאם יש שם תבן הוי כאילו דר עמו שם בבית לר' מאיר דחשיב בית התבן כמקום דירה בפרק הדר ולא אסרי אהדדי:
[[File:תוס עירובין 8 פה ב עירוב הוא דלא הוי הא שיתוף הוי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_ב_עירוב הוא דלא הוי הא שיתוף הוי]]
''' עירוב''' הוא דלא הוי הא שיתוף הוי. קשה דאשכחן דקרי עירוב לשיתוף בפ' הדר (לעיל ד' עא.) בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב ולקמן בפרק כל גגות (דף צא:) קאמר. מאי לא עירבו לא נשתתפו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|ב}}</text>
      <sha1>38hdvjhqnyfofeo2j8thhggf78hzxa6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728617</id>
    <revision>
      <id>3007883</id>
      <parentid>2938653</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T06:17:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007883</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18266" sha1="i349sqgeyx7t3ernano35m4utxqgmur" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|א|פה ב|פו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פו עמוד א] פנו מקום לבן מאתים מנה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה! אמר לו: לכשתגיע אצל אביו אמור לו: אל תשגרהו בכלים הללו לפני. רבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. כדדרש רבא בר מרי: ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו, אימתי ישב עולם לפני אלהים - בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו. }}רבה בר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בר חנה }}חייא אמר{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: כגון }}אפי' יתד של מחרישה. אמר רב נחמן, תנא דבי שמואל: {{שוליים|א}}דבר הניטל בשבת - אוסר, דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר. תניא נמי הכי: יש לו טבל, יש לו עששית, וכל דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר. 
משנה. המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל - הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אינו אוסר. רבי יוסי אומר: {{שוליים|ב}}נכרי - אוסר, ישראל - אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבא בשבת. רבי שמעון אומר: אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר - אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו. 
גמרא. אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ודוקא בתו, אבל בנו - לא. דאמרי אינשי: נבח בך כלבא - עול, נבח בך גורייתא - פוק. {{הל&quot;מ-רק-ראש| אם חזר לביתו בשבת י&quot;א שאוסר ומביאין ראיה מנכרי דכי ליתיה לא אסר וכי איתיה אסר. ועוד ממבטל רשות שאם חזר והוציא אוסר. ולי נראה כיון דרבי שמעון לא שרי‌ אלא משום דמסיע מלבו ובודאי לא יחזור ה&quot;ל שבת שהותר ושוב לא תיאסר. ולא דמי לנכרי שהיה עתיד לבא בשבת. ומבטל רשות כיון שחזר והחזיק הוא במבוי קודם שהחזיקו בני מבוי בודאי לא הסיע מלבו. וכן מצאתי משם הראב&quot;ד ז&quot;ל.‌ ונראה דהלכה כרבי יהודה דנכרי אין אוסר כי ליתיה דאמר שמואל. הלכה כרבי יהודה כל מקום ששנה בעירובין. וריב&quot;ל אמר הלכה כדברי המיקל בעירוב. ואף על גב דקיימא לן ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי האי כללא הוא והיכא דאשכחן אמורא דפריט בהדיא הלכה כר' יהודה‌ מקיימין כללא בשאר פלוגתייהו: }}
משנה. בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת, אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמטה בין מתוך אוגנו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בית שמאי אומרים: מלמטה, ובית הלל אומרים: מלמעלה. אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם. 
גמרא. אמר רב הונא: למטה - למטה ממש, למעלה - למעלה ממש. וזה וזה בבור. ורב יהודה אמר: {{שוליים|ג}}למטה - למטה מן המים כלומר{{הל&quot;מ-רק-ריף| יהיו הקנים משוקעין למטה מן המים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ט' טפחים ונראים ראשי הקנים למעלה מן המים טפח}}, למעלה - למעלה מן המים {{הל&quot;מ-רק-ריף|ט' טפחים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|וצריך לשקוע מחיצת הקנים בתוך המים טפח שלא יהא זה דולה מרשות זה ולא יהא זה דולה מרשות זה וסוגיין כרב יהודה}}:{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה למטה - למטה מן המים מאי שנא למטה ממש דלא - דעריבי מיא, למטה מן המים נמי - הא עריבי מיא! - אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח. ותו, הא דאמר רב יהודה: למעלה - למעלה מן המים. מאי שנא למעלה ממש דלא - דעריבי מיא, למעלה מן המים נמי - הא עריבי מיא! - אמר ליה: לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צריך שישקע ראשי קנים במים טפח. - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואלא הא דאמר רב יהודה: קורה ארבע מתרת בחורבה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י דרב יהודה סבר כר' ישמעאל בר' יוסי דאמר (סוכה טז א) מחיצה תלויה מתרת בכל מקום ולית הלכתא כוותיה. ולא נהירא דהא רבי ישמעאל בר' יוסי לא התיר אלא במבוי אבל ברה&quot;ר לא והכא שרי‌ אפילו בחורבה הפרוצה לרשות הרבים. ועוד דקורה רחבה ד' לאו טעמא משום מחיצה תלויה דליכא הכא משום מחיצות כלל אלא משום פי תקרה ובפי תקרה לא אשכחן תנא דפליג. ועוד דהא רב אית ליה פי תקרה לקמן בפרק כל גגות (דף צ ב) גבי אכסדרה בבקעה ולית ליה דרבי ישמעאל בר רבי יוסי דהא איהו קאמר בשמעתין דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. אלא ודאי הלכה כרב יהודה דאמר פי תקרה יורד וסותם}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| . קורה ארבעה פי' רש&quot;י דלהכי נקט ארבעה דאי אמרת חודיו יורדין וסותמין יש בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לחלל פחות מארבעה לאו מחיצה. משמע דכי אין בה ארבעה נמי אמרינן פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם היו שאר הרוחות מוקפות מחיצה. מדפי' דלא נקט רחבה ארבעה אלא משום שיהא בחלל המחיצות ד' הא אם לא היו צריכים לחלל המחיצות כגון שהיו שאר הרוחות מוקפות מחיצה אמר פי תקרה יורד וסותם אף על גב דאינה רחבה ד'. ואי אפשר לומר כן שהרי הוא עצמו פירש קורה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות והקורה נתונה על רוחבה באמצע למעלה ואם איתא דאמר פי תקרה בפחות מד' למה לי קורה ד' כיון דחצירות מוקפות מחיצה ולא בעי אלא להפסיק. וכן בפ&quot;ק (דף ח ב) גבי קורת מבוי דאמר קורה משום היכר אמאי לא הוי מחיצה משום דפי תקרה יורד וסותם. ואמאי בעינן נמי ארכו יותר על רחבו ובתים וחצירות פתוחים לתוכו. ולמעלה מעשרים נמי אמאי ימעט. ואפילו למ&quot;ד בפ&quot;ק (שם) קורה משום מחיצה אית ליה נמי שפיר דלא אמר פי תקרה יורד וסותם לשוייה מחיצה מן התורה אלא בקורה רחבה ד' אלא הכי פי' עשאוה חכמים כמחיצה כי ע&quot;י היכר בלא שום מחיצה לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא כמו מחיצה דפי תקרה דהויא דאורייתא ברוחב ארבעה עשאו לקורה טפח מדרבנן להתיר מבוי על ידו. והשתא לא הוי פירוש קורה משום מחיצה כמו לחי משום מחיצה. דלחי הוי מחיצה דאורייתא כדמוכח בפרק קמא (דף יב ב) דאמר הכשירו בלחי‌ הזורק לתוכו חייב. ועוד דמסתבר דקיימא לן דקורה משום היכר דהא רבא דהוא בתראה וקיימא לן כוותיה לגבי אביי סבר בפ&quot;ק דקורה משום היכר. ואף על גב דקיימא לן כאביי דאמר לחי משום מחיצה ולא כרבא דאמר משום היכר. ולפיכך פסקו כל רבותינו חוץ מרבינו תם כאביי בלחי העומד מאליו וטעמא דאביי משום דאזיל לטעמיה דאית ליה לחי משום מחיצה. מכל מקום בקורה דכולהו אמוראי סברי דקורה משום היכר כרבא בהא הלכתא כרבא. וקי&quot;ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם אפלו כי ליכא שם ג' מחיצות דהלכתא כרב באיסורי. אלמא בקורה טפח לא יאמר פי תקרה יורד וסותם. וכן מוכח בפרק קמא דשבת (דף ט א) גבי איסקופה דקאמר כגון שקירה בשתי קורות ואין בזו ד' ואי בזו ד' ואין בין זו לזו שלשה:}}
{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| ורב נחמן אמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבה בר אבוה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פנו מקום לבן מאתים מנה''' -  כלומר מקום חשוב יותר בין גדולים לפי כבוד עשרו:

'''אביו של זה''' -  בונייס:

'''בכלים הללו''' -  בבגדים הללו שאין נראה עשיר כל כך:

'''אימתי ישב עולם''' -  בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לעניים והם ינצרוהו:

'''מן''' -  לשון מזונות:

'''כגון יתד של מחרישה''' -  קביליי&quot;א הויא תפיסת יד:

'''דבר הניטל בשבת''' -  אינו תפיסת יד ואוסר דאי בעי שקיל ושדי ליה לבראי:

'''עששיות''' -  של ברזל חתיכות גדולות:

'''מתני' הרי זה אוסר''' -  דדירה בלא בעלים שמה דירה:

'''אינו אוסר''' -  דלאו שמה דירה:

'''רבי יוסי''' -  נמי סבירא ליה לאו שמה דירה מיהו נכרי אוסר שמא יבא היום:

'''הסיע''' -  הסיח דירת ביתו מלבו:

'''גמ' ודוקא בתו''' -  דעביד איניש דדייר אצל חתנו אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא:

'''כלבא''' -  זכר כגון חתנו:

'''גורייתא''' -  נקבה כגון כלתו:

'''מתני' בור שבין שתי חצירות''' -  חציו בזו וחציו בזו:

'''אין ממלאין הימנו''' -  שזה ממלא מרשות חבירו אא&quot;כ כו':

'''בין מלמטה''' -  בגמ' מפרש:

'''בין מתוך אוגנו''' -  אע&quot;פ שאינה נוגעת במים קל הוא שהקילו חכמים במים דאמר ביה גוד אחית למחיצה ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתראה כהפסקה:

'''מן הכותל שביניהם''' -  שמפסקת בין החצירות ומפסקת על פני הבור ואע&quot;פ שאינה נכנסת לתוך אוגנו:

'''גמ' למטה''' -  דקאמרי ב&quot;ש:

'''למטה ממש''' -  סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים:

'''למעלה''' -  דקאמרי בית הלל:

'''למעלה ממש''' -  סמוך משפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך:

'''וזה וזה בבור''' -  אפילו לב&quot;ה צריך שתהא כל מחיצת עשרה מאוגן הבור ולפנים:

'''ורב יהודה אמר למטה''' -  דב&quot;ש:

'''למטה מן המים''' -  שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור:

'''למעלה''' -  דב&quot;ה:

'''למעלה מן המים''' -  ובהא מקילי שאין קנים צריכין ליגע במים אבל למעלה ממש לא מעלה דרב יהודה הוא מטה דרב הונא:

'''דעריבי מיא''' -  תחת המחיצה:

'''הא עריבי מיא''' -  על המחיצה פעמים שהמים עמוקים מעשרה:

'''שיראו ראשי קנים''' -  העליונים:

'''ותו''' -  לרב יהודה נמי אליבא דבית הלל דאמרי למעלה מן המים סמוך למים אבל רחוק מן המים. לא:

'''מ&quot;ש למעלה ממש''' -  דהוא רחוק מן המים דלא שאין מחיצת הפסק ניכרת במים ועריבי מיא להדיא למטה נמי מאי הפסק איכא הרי אין נוגעין במים:

'''שישקע ראשי הקנים''' -  התחתונים ובהא פליגי דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום וב&quot;ה בעו היכר מחיצה:

'''קורה ד' מתרת בחורבה''' -  קורה התחובה מחומה לחומה בחורבה כדרך חורבות הנופלות ונשארים בהן קורות ויש ברחבה ארבעה והיא מוטלת על רחבה מותר לטלטל תחתיה דאמר שני חודיה יורדין וסותמין דסבר לה כרבי ישמעאל בר&quot;י דאמר [לקמן ע&quot;ב] מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ולהכי נקט ד' דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו א דעריבי מיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_א_דעריבי מיא]]
'''דעריבי''' מיא. פי' ואין היכר הפרשה ביניהם אבל אם יש היכר אע&quot;פ שהמים באים מצד זה לצד זה לא קפיד דאי הוה קפיד לא היה מועיל אפילו מחיצה של ברזל כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מח.):

''' צריך''' שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח. ואין נראה כפירוש הקונטרס דב&quot;ש בעו מחיצה מפסקת עד התהום אלא שתהא י' טפחים בתוך המים ואפילו המים עמוקים הרבה ועריבי מיא מתחת המחיצה סגי בהכי לב&quot;ש כיון שיש היכר מחיצת עשרה בתוך המים וב&quot;ה בעו היכר מחיצת עשרה למעלה חוץ מן המים וטפח בתוך המים כדקאמר צריך שישקע ראשי קנים במים טפח:

''' קורה''' ארבעה מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דלהכי נקט רחב ארבעה דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהיה בין חלל המחיצה ד' דמחיצה העשויה לפחות מארבעה חללה לא שמה מחיצה משמע מתוך פירושו דכי אין בו ד' נמי היה אומר פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם הוי שאר הרוחות מוקפות מחיצה והוא עצמו פירש קורה ארבעה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות ונתן על רחבה באמצע הבור למעלה ולדבריו התם למה צריך שם קורה ארבעה כיון שהחצירות מוקפות מחיצה ואין צריך כי אם להפסיק ועוד קי&quot;ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם וקי&quot;ל נמי כרבא לגבי אביי דקורה משום היכר ולא משום מחיצה היינו משום דבקורה שאינה רחבה כי אם טפח לא אמר פי תקרה יורד וסותם עד שיהא רחבה ארבעה והכי נמי מוכח פ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ט|א}} גבי איסקופה דלפי תקרה בעינן רחבה ארבעה גבי דקאמר כגון שקירה בשתי קוראות ואין באחד ד' כו' ולאביי נמי דקא אמר קורה משום מחיצה נראה לר&quot;י דלא הוי אלא מדרבנן כמו למאן דאמר משום היכר אלא דסבר אביי דמשום היכר לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא שעשאוה כמחיצה דפי תקרה ולא הוי קורה משום מחיצה פירושו כמו לחי משום מחיצה דהוי דאורייתא כדאמרי' בפ&quot;ק (דף יב:) הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב והא דקאמר בפ&quot;ק (ג&quot;ז שם:) אמילתיה דרב יהודה דאמר מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא לחי משום מחיצה וקורה משום היכר אינו בא לומר דקורה ע&quot;כ משום היכר ולא משום מחיצה דאפילו הוי משום מחיצה הזורק לתוכו פטור משום דלא הוי מחיצה אלא מדרבנן אלא כלומר לחי ודאי משום מחיצה אבל קורה מצינו למימר משום היכר ומיהו רב יעקב בר אבא שמקשה שם על רבא מיתר על כן א&quot;ר יהודה דאפילו קורה משום מחיצה דאוריי' טועה היה וליתא דאפילו למ&quot;ד משום מחיצה לא הוי אלא מדרבנן וכן משמע בסוף כל גגות (לקמן צה.) דמוכח אביי לרבה מברייתא דיתר על כן דשתי מחיצות דאורייתא מדמתיר בקורה מכאן וקורה מכאן אע&quot;ג דסבר אביי דקורה משום מחיצה אלא ודאי לא הוי אלא מדרבנן מיהו יש לדחות דלדבריו דרבה קא מותיב דסבר דהויא משום היכר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|א}}</text>
      <sha1>i349sqgeyx7t3ernano35m4utxqgmur</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007884</id>
      <parentid>3007883</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T06:22:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007884</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18488" sha1="a8jja0uq3hjjlxdxecfm6myuzjtput4" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|א|פה ב|פו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פו עמוד א] פנו מקום לבן מאתים מנה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה! אמר לו: לכשתגיע אצל אביו אמור לו: אל תשגרהו בכלים הללו לפני. רבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. כדדרש רבא בר מרי: ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו, אימתי ישב עולם לפני אלהים - בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו. }}רבה בר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בר חנה }}חייא אמר{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: כגון }}אפי' יתד של מחרישה. אמר רב נחמן, תנא דבי שמואל: {{שוליים|א}}דבר הניטל בשבת - אוסר, דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר. תניא נמי הכי: יש לו טבל, יש לו עששית, וכל דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר. 
משנה. המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל - הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אינו אוסר. רבי יוסי אומר: {{שוליים|ב}}נכרי - אוסר, ישראל - אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבא בשבת. רבי שמעון אומר: אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר - אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו. 
גמרא. אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ודוקא בתו, אבל בנו - לא. דאמרי אינשי: נבח בך כלבא - עול, נבח בך גורייתא - פוק. {{הל&quot;מ-רק-ראש| אם חזר לביתו בשבת י&quot;א שאוסר ומביאין ראיה מנכרי דכי ליתיה לא אסר וכי איתיה אסר. ועוד ממבטל רשות שאם חזר והוציא אוסר. ולי נראה כיון דרבי שמעון לא שרי‌ אלא משום דמסיע מלבו ובודאי לא יחזור ה&quot;ל שבת שהותר ושוב לא תיאסר. ולא דמי לנכרי שהיה עתיד לבא בשבת. ומבטל רשות כיון שחזר והחזיק הוא במבוי קודם שהחזיקו בני מבוי בודאי לא הסיע מלבו. וכן מצאתי משם הראב&quot;ד ז&quot;ל.‌ ונראה דהלכה כרבי יהודה דנכרי אין אוסר כי ליתיה דאמר שמואל. הלכה כרבי יהודה כל מקום ששנה בעירובין. וריב&quot;ל אמר הלכה כדברי המיקל בעירוב. ואף על גב דקיימא לן ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי האי כללא הוא והיכא דאשכחן אמורא דפריט בהדיא הלכה כר' יהודה‌ מקיימין כללא בשאר פלוגתייהו: }}
משנה. בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת, אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמטה בין מתוך אוגנו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בית שמאי אומרים: מלמטה, ובית הלל אומרים: מלמעלה. אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם. 
גמרא. אמר רב הונא: למטה - למטה ממש, למעלה - למעלה ממש. וזה וזה בבור. ורב יהודה אמר: {{שוליים|ג}}למטה - למטה מן המים כלומר{{הל&quot;מ-רק-ריף| יהיו הקנים משוקעין למטה מן המים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ט' טפחים ונראים ראשי הקנים למעלה מן המים טפח}}, למעלה - למעלה מן המים {{הל&quot;מ-רק-ריף|ט' טפחים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|וצריך לשקוע מחיצת הקנים בתוך המים טפח שלא יהא זה דולה מרשות זה ולא יהא זה דולה מרשות זה וסוגיין כרב יהודה}}:{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה למטה - למטה מן המים מאי שנא למטה ממש דלא - דעריבי מיא, למטה מן המים נמי - הא עריבי מיא! - אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח. ותו, הא דאמר רב יהודה: למעלה - למעלה מן המים. מאי שנא למעלה ממש דלא - דעריבי מיא, למעלה מן המים נמי - הא עריבי מיא! - אמר ליה: לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צריך שישקע ראשי קנים במים טפח. - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואלא הא דאמר רב יהודה: קורה ארבע מתרת בחורבה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י דרב יהודה סבר כר' ישמעאל בר' יוסי דאמר (סוכה טז א) מחיצה תלויה מתרת בכל מקום ולית הלכתא כוותיה. ולא נהירא דהא רבי ישמעאל בר' יוסי לא התיר אלא במבוי אבל ברה&quot;ר לא והכא שרי‌ אפילו בחורבה הפרוצה לרשות הרבים. ועוד דקורה רחבה ד' לאו טעמא משום מחיצה תלויה דליכא הכא משום מחיצות כלל אלא משום פי תקרה ובפי תקרה לא אשכחן תנא דפליג. ועוד דהא רב אית ליה פי תקרה לקמן בפרק כל גגות (דף צ ב) גבי אכסדרה בבקעה ולית ליה דרבי ישמעאל בר רבי יוסי דהא איהו קאמר בשמעתין דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. אלא ודאי הלכה כרב יהודה דאמר פי תקרה יורד וסותם}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| . קורה ארבעה פי' רש&quot;י דלהכי נקט ארבעה דאי אמרת חודיו יורדין וסותמין יש בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לחלל פחות מארבעה לאו מחיצה. משמע דכי אין בה ארבעה נמי אמרינן פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם היו שאר הרוחות מוקפות מחיצה. מדפי' דלא נקט רחבה ארבעה אלא משום שיהא בחלל המחיצות ד' הא אם לא היו צריכים לחלל המחיצות כגון שהיו שאר הרוחות מוקפות מחיצה אמר פי תקרה יורד וסותם אף על גב דאינה רחבה ד'. ואי אפשר לומר כן שהרי הוא עצמו פירש קורה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות והקורה נתונה על רוחבה באמצע למעלה ואם איתא דאמר פי תקרה בפחות מד' למה לי קורה ד' כיון דחצירות מוקפות מחיצה ולא בעי אלא להפסיק. וכן בפ&quot;ק (דף ח ב) גבי קורת מבוי דאמר קורה משום היכר אמאי לא הוי מחיצה משום דפי תקרה יורד וסותם. ואמאי בעינן נמי ארכו יותר על רחבו ובתים וחצירות פתוחים לתוכו. ולמעלה מעשרים נמי אמאי ימעט. ואפילו למ&quot;ד בפ&quot;ק (שם) קורה משום מחיצה אית ליה נמי שפיר דלא אמר פי תקרה יורד וסותם לשוייה מחיצה מן התורה אלא בקורה רחבה ד' אלא הכי פי' עשאוה חכמים כמחיצה כי ע&quot;י היכר בלא שום מחיצה לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא כמו מחיצה דפי תקרה דהויא דאורייתא ברוחב ארבעה עשאו לקורה טפח מדרבנן להתיר מבוי על ידו. והשתא לא הוי פירוש קורה משום מחיצה כמו לחי משום מחיצה. דלחי הוי מחיצה דאורייתא כדמוכח בפרק קמא (דף יב ב) דאמר הכשירו בלחי‌ הזורק לתוכו חייב. ועוד דמסתבר דקיימא לן דקורה משום היכר דהא רבא דהוא בתראה וקיימא לן כוותיה לגבי אביי סבר בפ&quot;ק דקורה משום היכר. ואף על גב דקיימא לן כאביי דאמר לחי משום מחיצה ולא כרבא דאמר משום היכר. ולפיכך פסקו כל רבותינו חוץ מרבינו תם כאביי בלחי העומד מאליו וטעמא דאביי משום דאזיל לטעמיה דאית ליה לחי משום מחיצה. מכל מקום בקורה דכולהו אמוראי סברי דקורה משום היכר כרבא בהא הלכתא כרבא. וקי&quot;ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם אפלו כי ליכא שם ג' מחיצות דהלכתא כרב באיסורי. אלמא בקורה טפח לא יאמר פי תקרה יורד וסותם. וכן מוכח בפרק קמא דשבת (דף ט א) גבי איסקופה דקאמר כגון שקירה בשתי קורות ואין בזו ד' ואי בזו ד' ואין בין זו לזו שלשה:}}
{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| ורב נחמן אמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבה בר אבוה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פנו מקום לבן מאתים מנה''' -  כלומר מקום חשוב יותר בין גדולים לפי כבוד עשרו:

'''אביו של זה''' -  בונייס:

'''בכלים הללו''' -  בבגדים הללו שאין נראה עשיר כל כך:

'''אימתי ישב עולם''' -  בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לעניים והם ינצרוהו:

'''מן''' -  לשון מזונות:

'''כגון יתד של מחרישה''' -  קביליי&quot;א הויא תפיסת יד:

'''דבר הניטל בשבת''' -  אינו תפיסת יד ואוסר דאי בעי שקיל ושדי ליה לבראי:

'''עששיות''' -  של ברזל חתיכות גדולות:

'''מתני' הרי זה אוסר''' -  דדירה בלא בעלים שמה דירה:

'''אינו אוסר''' -  דלאו שמה דירה:

'''רבי יוסי''' -  נמי סבירא ליה לאו שמה דירה מיהו נכרי אוסר שמא יבא היום:

'''הסיע''' -  הסיח דירת ביתו מלבו:

'''גמ' ודוקא בתו''' -  דעביד איניש דדייר אצל חתנו אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא:

'''כלבא''' -  זכר כגון חתנו:

'''גורייתא''' -  נקבה כגון כלתו:

'''מתני' בור שבין שתי חצירות''' -  חציו בזו וחציו בזו:

'''אין ממלאין הימנו''' -  שזה ממלא מרשות חבירו אא&quot;כ כו':

'''בין מלמטה''' -  בגמ' מפרש:

'''בין מתוך אוגנו''' -  אע&quot;פ שאינה נוגעת במים קל הוא שהקילו חכמים במים דאמר ביה גוד אחית למחיצה ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתראה כהפסקה:

'''מן הכותל שביניהם''' -  שמפסקת בין החצירות ומפסקת על פני הבור ואע&quot;פ שאינה נכנסת לתוך אוגנו:

'''גמ' למטה''' -  דקאמרי ב&quot;ש:

'''למטה ממש''' -  סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים:

'''למעלה''' -  דקאמרי בית הלל:

'''למעלה ממש''' -  סמוך משפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך:

'''וזה וזה בבור''' -  אפילו לב&quot;ה צריך שתהא כל מחיצת עשרה מאוגן הבור ולפנים:

'''ורב יהודה אמר למטה''' -  דב&quot;ש:

'''למטה מן המים''' -  שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור:

'''למעלה''' -  דב&quot;ה:

'''למעלה מן המים''' -  ובהא מקילי שאין קנים צריכין ליגע במים אבל למעלה ממש לא מעלה דרב יהודה הוא מטה דרב הונא:

'''דעריבי מיא''' -  תחת המחיצה:

'''הא עריבי מיא''' -  על המחיצה פעמים שהמים עמוקים מעשרה:

'''שיראו ראשי קנים''' -  העליונים:

'''ותו''' -  לרב יהודה נמי אליבא דבית הלל דאמרי למעלה מן המים סמוך למים אבל רחוק מן המים. לא:

'''מ&quot;ש למעלה ממש''' -  דהוא רחוק מן המים דלא שאין מחיצת הפסק ניכרת במים ועריבי מיא להדיא למטה נמי מאי הפסק איכא הרי אין נוגעין במים:

'''שישקע ראשי הקנים''' -  התחתונים ובהא פליגי דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום וב&quot;ה בעו היכר מחיצה:

'''קורה ד' מתרת בחורבה''' -  קורה התחובה מחומה לחומה בחורבה כדרך חורבות הנופלות ונשארים בהן קורות ויש ברחבה ארבעה והיא מוטלת על רחבה מותר לטלטל תחתיה דאמר שני חודיה יורדין וסותמין דסבר לה כרבי ישמעאל בר&quot;י דאמר [לקמן ע&quot;ב] מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ולהכי נקט ד' דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו א דעריבי מיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_א_דעריבי מיא]]
'''דעריבי''' מיא. פי' ואין היכר הפרשה ביניהם אבל אם יש היכר אע&quot;פ שהמים באים מצד זה לצד זה לא קפיד דאי הוה קפיד לא היה מועיל אפילו מחיצה של ברזל כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מח.):
[[File:תוס עירובין 8 פו א צריך שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_א_צריך שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח]]
''' צריך''' שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח. ואין נראה כפירוש הקונטרס דב&quot;ש בעו מחיצה מפסקת עד התהום אלא שתהא י' טפחים בתוך המים ואפילו המים עמוקים הרבה ועריבי מיא מתחת המחיצה סגי בהכי לב&quot;ש כיון שיש היכר מחיצת עשרה בתוך המים וב&quot;ה בעו היכר מחיצת עשרה למעלה חוץ מן המים וטפח בתוך המים כדקאמר צריך שישקע ראשי קנים במים טפח:

''' קורה''' ארבעה מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דלהכי נקט רחב ארבעה דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהיה בין חלל המחיצה ד' דמחיצה העשויה לפחות מארבעה חללה לא שמה מחיצה משמע מתוך פירושו דכי אין בו ד' נמי היה אומר פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם הוי שאר הרוחות מוקפות מחיצה והוא עצמו פירש קורה ארבעה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות ונתן על רחבה באמצע הבור למעלה ולדבריו התם למה צריך שם קורה ארבעה כיון שהחצירות מוקפות מחיצה ואין צריך כי אם להפסיק ועוד קי&quot;ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם וקי&quot;ל נמי כרבא לגבי אביי דקורה משום היכר ולא משום מחיצה היינו משום דבקורה שאינה רחבה כי אם טפח לא אמר פי תקרה יורד וסותם עד שיהא רחבה ארבעה והכי נמי מוכח פ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ט|א}} גבי איסקופה דלפי תקרה בעינן רחבה ארבעה גבי דקאמר כגון שקירה בשתי קוראות ואין באחד ד' כו' ולאביי נמי דקא אמר קורה משום מחיצה נראה לר&quot;י דלא הוי אלא מדרבנן כמו למאן דאמר משום היכר אלא דסבר אביי דמשום היכר לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא שעשאוה כמחיצה דפי תקרה ולא הוי קורה משום מחיצה פירושו כמו לחי משום מחיצה דהוי דאורייתא כדאמרי' בפ&quot;ק (דף יב:) הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב והא דקאמר בפ&quot;ק (ג&quot;ז שם:) אמילתיה דרב יהודה דאמר מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא לחי משום מחיצה וקורה משום היכר אינו בא לומר דקורה ע&quot;כ משום היכר ולא משום מחיצה דאפילו הוי משום מחיצה הזורק לתוכו פטור משום דלא הוי מחיצה אלא מדרבנן אלא כלומר לחי ודאי משום מחיצה אבל קורה מצינו למימר משום היכר ומיהו רב יעקב בר אבא שמקשה שם על רבא מיתר על כן א&quot;ר יהודה דאפילו קורה משום מחיצה דאוריי' טועה היה וליתא דאפילו למ&quot;ד משום מחיצה לא הוי אלא מדרבנן וכן משמע בסוף כל גגות (לקמן צה.) דמוכח אביי לרבה מברייתא דיתר על כן דשתי מחיצות דאורייתא מדמתיר בקורה מכאן וקורה מכאן אע&quot;ג דסבר אביי דקורה משום מחיצה אלא ודאי לא הוי אלא מדרבנן מיהו יש לדחות דלדבריו דרבה קא מותיב דסבר דהויא משום היכר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|א}}</text>
      <sha1>a8jja0uq3hjjlxdxecfm6myuzjtput4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007885</id>
      <parentid>3007884</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T06:51:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18654" sha1="oak3n8enmuh01m4wyvhgt9z5xa5as0n" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|א|פה ב|פו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פו עמוד א] פנו מקום לבן מאתים מנה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה! אמר לו: לכשתגיע אצל אביו אמור לו: אל תשגרהו בכלים הללו לפני. רבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. כדדרש רבא בר מרי: ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו, אימתי ישב עולם לפני אלהים - בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו. }}רבה בר {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בר חנה }}חייא אמר{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: כגון }}אפי' יתד של מחרישה. אמר רב נחמן, תנא דבי שמואל: {{שוליים|א}}דבר הניטל בשבת - אוסר, דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר. תניא נמי הכי: יש לו טבל, יש לו עששית, וכל דבר שאינו ניטל בשבת - אינו אוסר. 
משנה. המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל - הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אינו אוסר. רבי יוסי אומר: {{שוליים|ב}}נכרי - אוסר, ישראל - אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבא בשבת. רבי שמעון אומר: אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר - אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו. 
גמרא. אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ודוקא בתו, אבל בנו - לא. דאמרי אינשי: נבח בך כלבא - עול, נבח בך גורייתא - פוק. {{הל&quot;מ-רק-ראש| אם חזר לביתו בשבת י&quot;א שאוסר ומביאין ראיה מנכרי דכי ליתיה לא אסר וכי איתיה אסר. ועוד ממבטל רשות שאם חזר והוציא אוסר. ולי נראה כיון דרבי שמעון לא שרי‌ אלא משום דמסיע מלבו ובודאי לא יחזור ה&quot;ל שבת שהותר ושוב לא תיאסר. ולא דמי לנכרי שהיה עתיד לבא בשבת. ומבטל רשות כיון שחזר והחזיק הוא במבוי קודם שהחזיקו בני מבוי בודאי לא הסיע מלבו. וכן מצאתי משם הראב&quot;ד ז&quot;ל.‌ ונראה דהלכה כרבי יהודה דנכרי אין אוסר כי ליתיה דאמר שמואל. הלכה כרבי יהודה כל מקום ששנה בעירובין. וריב&quot;ל אמר הלכה כדברי המיקל בעירוב. ואף על גב דקיימא לן ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי האי כללא הוא והיכא דאשכחן אמורא דפריט בהדיא הלכה כר' יהודה‌ מקיימין כללא בשאר פלוגתייהו: }}
משנה. בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת, אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמטה בין מתוך אוגנו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בית שמאי אומרים: מלמטה, ובית הלל אומרים: מלמעלה. אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם. 
גמרא. אמר רב הונא: למטה - למטה ממש, למעלה - למעלה ממש. וזה וזה בבור. ורב יהודה אמר: {{שוליים|ג}}למטה - למטה מן המים כלומר{{הל&quot;מ-רק-ריף| יהיו הקנים משוקעין למטה מן המים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ט' טפחים ונראים ראשי הקנים למעלה מן המים טפח}}, למעלה - למעלה מן המים {{הל&quot;מ-רק-ריף|ט' טפחים }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|וצריך לשקוע מחיצת הקנים בתוך המים טפח שלא יהא זה דולה מרשות זה ולא יהא זה דולה מרשות זה וסוגיין כרב יהודה}}:{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה למטה - למטה מן המים מאי שנא למטה ממש דלא - דעריבי מיא, למטה מן המים נמי - הא עריבי מיא! - אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח. ותו, הא דאמר רב יהודה: למעלה - למעלה מן המים. מאי שנא למעלה ממש דלא - דעריבי מיא, למעלה מן המים נמי - הא עריבי מיא! - אמר ליה: לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צריך שישקע ראשי קנים במים טפח. - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואלא הא דאמר רב יהודה: קורה ארבע מתרת בחורבה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י דרב יהודה סבר כר' ישמעאל בר' יוסי דאמר (סוכה טז א) מחיצה תלויה מתרת בכל מקום ולית הלכתא כוותיה. ולא נהירא דהא רבי ישמעאל בר' יוסי לא התיר אלא במבוי אבל ברה&quot;ר לא והכא שרי‌ אפילו בחורבה הפרוצה לרשות הרבים. ועוד דקורה רחבה ד' לאו טעמא משום מחיצה תלויה דליכא הכא משום מחיצות כלל אלא משום פי תקרה ובפי תקרה לא אשכחן תנא דפליג. ועוד דהא רב אית ליה פי תקרה לקמן בפרק כל גגות (דף צ ב) גבי אכסדרה בבקעה ולית ליה דרבי ישמעאל בר רבי יוסי דהא איהו קאמר בשמעתין דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. אלא ודאי הלכה כרב יהודה דאמר פי תקרה יורד וסותם}},{{הל&quot;מ-רק-ראש| . קורה ארבעה פי' רש&quot;י דלהכי נקט ארבעה דאי אמרת חודיו יורדין וסותמין יש בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לחלל פחות מארבעה לאו מחיצה. משמע דכי אין בה ארבעה נמי אמרינן פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם היו שאר הרוחות מוקפות מחיצה. מדפי' דלא נקט רחבה ארבעה אלא משום שיהא בחלל המחיצות ד' הא אם לא היו צריכים לחלל המחיצות כגון שהיו שאר הרוחות מוקפות מחיצה אמר פי תקרה יורד וסותם אף על גב דאינה רחבה ד'. ואי אפשר לומר כן שהרי הוא עצמו פירש קורה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות והקורה נתונה על רוחבה באמצע למעלה ואם איתא דאמר פי תקרה בפחות מד' למה לי קורה ד' כיון דחצירות מוקפות מחיצה ולא בעי אלא להפסיק. וכן בפ&quot;ק (דף ח ב) גבי קורת מבוי דאמר קורה משום היכר אמאי לא הוי מחיצה משום דפי תקרה יורד וסותם. ואמאי בעינן נמי ארכו יותר על רחבו ובתים וחצירות פתוחים לתוכו. ולמעלה מעשרים נמי אמאי ימעט. ואפילו למ&quot;ד בפ&quot;ק (שם) קורה משום מחיצה אית ליה נמי שפיר דלא אמר פי תקרה יורד וסותם לשוייה מחיצה מן התורה אלא בקורה רחבה ד' אלא הכי פי' עשאוה חכמים כמחיצה כי ע&quot;י היכר בלא שום מחיצה לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא כמו מחיצה דפי תקרה דהויא דאורייתא ברוחב ארבעה עשאו לקורה טפח מדרבנן להתיר מבוי על ידו. והשתא לא הוי פירוש קורה משום מחיצה כמו לחי משום מחיצה. דלחי הוי מחיצה דאורייתא כדמוכח בפרק קמא (דף יב ב) דאמר הכשירו בלחי‌ הזורק לתוכו חייב. ועוד דמסתבר דקיימא לן דקורה משום היכר דהא רבא דהוא בתראה וקיימא לן כוותיה לגבי אביי סבר בפ&quot;ק דקורה משום היכר. ואף על גב דקיימא לן כאביי דאמר לחי משום מחיצה ולא כרבא דאמר משום היכר. ולפיכך פסקו כל רבותינו חוץ מרבינו תם כאביי בלחי העומד מאליו וטעמא דאביי משום דאזיל לטעמיה דאית ליה לחי משום מחיצה. מכל מקום בקורה דכולהו אמוראי סברי דקורה משום היכר כרבא בהא הלכתא כרבא. וקי&quot;ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם אפלו כי ליכא שם ג' מחיצות דהלכתא כרב באיסורי. אלמא בקורה טפח לא יאמר פי תקרה יורד וסותם. וכן מוכח בפרק קמא דשבת (דף ט א) גבי איסקופה דקאמר כגון שקירה בשתי קורות ואין בזו ד' ואי בזו ד' ואין בין זו לזו שלשה:}}
{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| ורב נחמן אמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבה בר אבוה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פנו מקום לבן מאתים מנה''' -  כלומר מקום חשוב יותר בין גדולים לפי כבוד עשרו:

'''אביו של זה''' -  בונייס:

'''בכלים הללו''' -  בבגדים הללו שאין נראה עשיר כל כך:

'''אימתי ישב עולם''' -  בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לעניים והם ינצרוהו:

'''מן''' -  לשון מזונות:

'''כגון יתד של מחרישה''' -  קביליי&quot;א הויא תפיסת יד:

'''דבר הניטל בשבת''' -  אינו תפיסת יד ואוסר דאי בעי שקיל ושדי ליה לבראי:

'''עששיות''' -  של ברזל חתיכות גדולות:

'''מתני' הרי זה אוסר''' -  דדירה בלא בעלים שמה דירה:

'''אינו אוסר''' -  דלאו שמה דירה:

'''רבי יוסי''' -  נמי סבירא ליה לאו שמה דירה מיהו נכרי אוסר שמא יבא היום:

'''הסיע''' -  הסיח דירת ביתו מלבו:

'''גמ' ודוקא בתו''' -  דעביד איניש דדייר אצל חתנו אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא:

'''כלבא''' -  זכר כגון חתנו:

'''גורייתא''' -  נקבה כגון כלתו:

'''מתני' בור שבין שתי חצירות''' -  חציו בזו וחציו בזו:

'''אין ממלאין הימנו''' -  שזה ממלא מרשות חבירו אא&quot;כ כו':

'''בין מלמטה''' -  בגמ' מפרש:

'''בין מתוך אוגנו''' -  אע&quot;פ שאינה נוגעת במים קל הוא שהקילו חכמים במים דאמר ביה גוד אחית למחיצה ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתראה כהפסקה:

'''מן הכותל שביניהם''' -  שמפסקת בין החצירות ומפסקת על פני הבור ואע&quot;פ שאינה נכנסת לתוך אוגנו:

'''גמ' למטה''' -  דקאמרי ב&quot;ש:

'''למטה ממש''' -  סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים:

'''למעלה''' -  דקאמרי בית הלל:

'''למעלה ממש''' -  סמוך משפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך:

'''וזה וזה בבור''' -  אפילו לב&quot;ה צריך שתהא כל מחיצת עשרה מאוגן הבור ולפנים:

'''ורב יהודה אמר למטה''' -  דב&quot;ש:

'''למטה מן המים''' -  שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור:

'''למעלה''' -  דב&quot;ה:

'''למעלה מן המים''' -  ובהא מקילי שאין קנים צריכין ליגע במים אבל למעלה ממש לא מעלה דרב יהודה הוא מטה דרב הונא:

'''דעריבי מיא''' -  תחת המחיצה:

'''הא עריבי מיא''' -  על המחיצה פעמים שהמים עמוקים מעשרה:

'''שיראו ראשי קנים''' -  העליונים:

'''ותו''' -  לרב יהודה נמי אליבא דבית הלל דאמרי למעלה מן המים סמוך למים אבל רחוק מן המים. לא:

'''מ&quot;ש למעלה ממש''' -  דהוא רחוק מן המים דלא שאין מחיצת הפסק ניכרת במים ועריבי מיא להדיא למטה נמי מאי הפסק איכא הרי אין נוגעין במים:

'''שישקע ראשי הקנים''' -  התחתונים ובהא פליגי דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום וב&quot;ה בעו היכר מחיצה:

'''קורה ד' מתרת בחורבה''' -  קורה התחובה מחומה לחומה בחורבה כדרך חורבות הנופלות ונשארים בהן קורות ויש ברחבה ארבעה והיא מוטלת על רחבה מותר לטלטל תחתיה דאמר שני חודיה יורדין וסותמין דסבר לה כרבי ישמעאל בר&quot;י דאמר [לקמן ע&quot;ב] מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ולהכי נקט ד' דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו א דעריבי מיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_א_דעריבי מיא]]
'''דעריבי''' מיא. פי' ואין היכר הפרשה ביניהם אבל אם יש היכר אע&quot;פ שהמים באים מצד זה לצד זה לא קפיד דאי הוה קפיד לא היה מועיל אפילו מחיצה של ברזל כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מח.):
[[File:תוס עירובין 8 פו א צריך שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_א_צריך שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח]]
''' צריך''' שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח. ואין נראה כפירוש הקונטרס דב&quot;ש בעו מחיצה מפסקת עד התהום אלא שתהא י' טפחים בתוך המים ואפילו המים עמוקים הרבה ועריבי מיא מתחת המחיצה סגי בהכי לב&quot;ש כיון שיש היכר מחיצת עשרה בתוך המים וב&quot;ה בעו היכר מחיצת עשרה למעלה חוץ מן המים וטפח בתוך המים כדקאמר צריך שישקע ראשי קנים במים טפח:
[[File:תוס עירובין 8 פו א קורה ארבעה מתרת בחורבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_א_קורה ארבעה מתרת בחורבה]]
''' קורה''' ארבעה מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דלהכי נקט רחב ארבעה דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהיה בין חלל המחיצה ד' דמחיצה העשויה לפחות מארבעה חללה לא שמה מחיצה משמע מתוך פירושו דכי אין בו ד' נמי היה אומר פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם הוי שאר הרוחות מוקפות מחיצה והוא עצמו פירש קורה ארבעה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות ונתן על רחבה באמצע הבור למעלה ולדבריו התם למה צריך שם קורה ארבעה כיון שהחצירות מוקפות מחיצה ואין צריך כי אם להפסיק ועוד קי&quot;ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם וקי&quot;ל נמי כרבא לגבי אביי דקורה משום היכר ולא משום מחיצה היינו משום דבקורה שאינה רחבה כי אם טפח לא אמר פי תקרה יורד וסותם עד שיהא רחבה ארבעה והכי נמי מוכח פ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ט|א}} גבי איסקופה דלפי תקרה בעינן רחבה ארבעה גבי דקאמר כגון שקירה בשתי קוראות ואין באחד ד' כו' ולאביי נמי דקא אמר קורה משום מחיצה נראה לר&quot;י דלא הוי אלא מדרבנן כמו למאן דאמר משום היכר אלא דסבר אביי דמשום היכר לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא שעשאוה כמחיצה דפי תקרה ולא הוי קורה משום מחיצה פירושו כמו לחי משום מחיצה דהוי דאורייתא כדאמרי' בפ&quot;ק (דף יב:) הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב והא דקאמר בפ&quot;ק (ג&quot;ז שם:) אמילתיה דרב יהודה דאמר מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא לחי משום מחיצה וקורה משום היכר אינו בא לומר דקורה ע&quot;כ משום היכר ולא משום מחיצה דאפילו הוי משום מחיצה הזורק לתוכו פטור משום דלא הוי מחיצה אלא מדרבנן אלא כלומר לחי ודאי משום מחיצה אבל קורה מצינו למימר משום היכר ומיהו רב יעקב בר אבא שמקשה שם על רבא מיתר על כן א&quot;ר יהודה דאפילו קורה משום מחיצה דאוריי' טועה היה וליתא דאפילו למ&quot;ד משום מחיצה לא הוי אלא מדרבנן וכן משמע בסוף כל גגות (לקמן צה.) דמוכח אביי לרבה מברייתא דיתר על כן דשתי מחיצות דאורייתא מדמתיר בקורה מכאן וקורה מכאן אע&quot;ג דסבר אביי דקורה משום מחיצה אלא ודאי לא הוי אלא מדרבנן מיהו יש לדחות דלדבריו דרבה קא מותיב דסבר דהויא משום היכר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|א}}</text>
      <sha1>oak3n8enmuh01m4wyvhgt9z5xa5as0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1733544</id>
    <revision>
      <id>3007817</id>
      <parentid>2956201</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T16:45:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8563" sha1="01hcgy19txtnj7g1vz9f3mwaf0audhx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 2540|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025)|12032)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לעצמי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;חוקי הגנה&quot; - כללים המגדירים את האופן שבו מערכת מחשוב מגינה על עצמה מפני התקפות סייבר והפרות אבטחה;
:- &quot;סגמנטציה רשתית&quot; - חלוקה של הרשת למקטעים בעלי מאפיניים משותפים, שיאכלסו את המרכיבים השונים של האפליקציה; שרתים יישומיים, שרתי קבצים, מסדי נתונים, שרתי web, מכשור רפואי;
:- &quot;תקנות אמות מידה לחלוקה&quot; - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ&quot;ג-2022]];
:- &quot;OT&quot;‏ (Operational Technology) - קבוצת מערכות מחשוב המשמשות לניהול משימות תעשייתיות;
:- &quot;RBI&quot;‏ (Remote Browser Isolation) - תוכנה למתן מענה לגלישה מאובטחת;
:- &quot;XDR&quot;‏ (Extended Detection &amp; Response) - תוכנה לזיהוי ותגובה של איומים המספקת הגנה מפני התקפות סייבר, גישה לא מורשית ושימוש לרעה מכל מקורות הנתונים.

@ 2. תחולה
: [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

@ 3. תנאי סף
: סכום נוסף יחולק לבית חולים שמתקיימים בו התנאים האלה:
: (1) בית החולים הגיש התחייבות שחבר ההנהלה חתם עליה, ולפיה הוא מתחייב על ביצוע כלל תחומי הפעילות המתוקצבים לפי תקנות אלה, לפי דרישות המשרד;
: (2) בית החולים וידא כי הטמיע את החיישן XDR Crowdstrike בבית החולים, וכי הגדיר אותו בפורטל של חברת Crowdstrike תחת מבנה ארגוני של משרד הבריאות, באופן שמאפשר למשרד הבריאות לראות התראות, לבצע בקרה ולתת מענה לאירועים;
: (3) בית החולים פתח הזמנות רכש והחל לבצע את כלל תחומי הפעילות המפורטים [[תקנות אמות מידה לחלוקה|בפרק ח']] המובא בתקנה 3(ב) לתקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (תיקון), התשפ&quot;ד-2023.

@ 4. תקצוב נוסף בעד הטמעת טכנולוגיות RBI
: תקצוב נוסף בסכום כולל של 12,150,000 שקלים חדשים יחולק בשנת 2025, לפי עלות הרישוי הנדרש לבית חולים, בעד הטמעת טכנולוגיות RBI, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) בית החולים הגיש ליחידת הסייבר במשרד הבריאות תוכנית להטמעת טכנולוגיית RBI בתוך 30 ימים מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישרה לו היחידה להגיש את התוכנית במועד מאוחר יותר והיחידה אישרה את התוכנית;
: (2) בית החולים הציג ליחידת הסייבר נתונים ואסמכתאות בהיקף שדרשה היחידה, על הרכש שביצע, או שיבוצע, לפי מה שאישרה מראש במסגרת אישור התוכנית, לצורך יישום התוכנית, וכן סיים הטמעה של 50% לפחות מתוכנית ההטמעה לפי פסקה (1) בתוך שלושה חודשים מביצוע כלל הרכש, ושיעור של 100% עד סוף השנה, אלא אם כן יחידת הסייבר במשרד הבריאות אישרה לו אחרת;
: (3) בית החולים הקצה שעות הטמעה לפי תוכנית ולנדרש לטובת הטמעה של המערכת, לרבות באמצעות הדרכות;
: (4) חשב בית החולים הגיש התחייבות כתובה לממן את יתרת עלות הטמעת הטכנולוגיה, מעבר לתקצוב, לטובת השלמת הרישוי וההטמעה.

@ 5. תקצוב נוסף בעד ביצוע סקר סיכונים בתחום ה-OT והטמעת חוקי הגנה
: (א) סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 1,887,480 שקלים חדשים יחולק בשנת 2025 בעד ביצוע סקר סיכונים בתחום ה-OT והטמעת חוקי הגנה, ובלבד שבית החולים הציג ליחידת הסייבר אסמכתאות על הרכש שביצע או שיבוצע לצורך ביצוע הפעילות.
: (ב) תקצוב כאמור בתקנת משנה (א) יחולק לפי גודלו של בית החולים ולפי הפירוט הזה:
:: (1) לבית חולים שמספר מיטות האשפוז המתוקננות בו קטן מ-300 - יחולק סכום של 60,840 שקלים חדשים;
:: (2) לבית חולים שמספר מיטות האשפוז המתוקננות בו הוא בין 301 ו-1,550 - יחולק סכום של 72,000 שקלים חדשים;
:: (3) לבית חולים שמספר מיטות האשפוז המתוקננות בו עולה על 1,551 - יחולק סכום של 84,240 שקלים חדשים.

@ 6. תקצוב נוסף בעד ביצוע תוכנית לתיקון ליקויי אבטחת מידע
: תקצוב נוסף בסכום של 20,114,510 שקלים חדשים בשנת 2025, יחולק בחלוקה שווה בין בתי החולים בעד ביצוע תוכנית תיקון ושיפור ליקויי אבטחת מידע בעקבות איומים מתפתחים בתחום הסייבר שהגישו בתי חולים אלה ליחידת הסייבר במשרד הבריאות עד סוף חודש ספטמבר 2025, אלא אם כן אישרה היחידה הגשה במועד מאוחר יותר, ובלבד שמשרד הבריאות אישר את התוכנית.

@ 7. תקצוב נוסף בעד הטמעת טכנולוגיית זיהוי ומניעה של התקפות סייבר
: תקצוב נוסף בסכום של 5,850,000 שקלים חדשים בשנת 2025, יחולק בחלוקה שווה בין בתי החולים בעד הטמעת טכנולוגיית זיהוי ומניעה של התקפות סייבר שאישרה יחידת הסייבר במשרד הבריאות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) בית החולים הגיש ליחידת הסייבר במשרד הבריאות, בתוך 30 ימים מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישרה היחידה הגשה במועד מאוחר יותר, תוכנית הטמעת טכנולוגיית זיהוי ומניעה של התקפות סייבר, והיחידה אישרה את התוכנית;
: (2) בית החולים סיים 50% לפחות מתוכנית ההטמעה עד שלושה חודשים מרגע קבלת הודעה ממשרד הבריאות על התחלת פרויקט ההטמעה, ואת הטמעת התוכנית כולה עד סוף שנת 2025, אלא אם כן יחידת הסייבר במשרד הבריאות אישרה לו אחרת;
: (3) בית החולים הציג ליחידת הסייבר נתונים על הרכש שביצע, או שיבוצע, ושאישרה היחידה מראש במסגרת אישור התוכנית, לצורך יישום התוכנית;
: (4) בית החולים הקצה שעות הטמעה לפי התוכנית שהגיש ולנדרש לטובת הטמעה של המערכת, לרבות באמצעות הדרכות;
: (5) חשב בית החולים הגיש התחייבות כתובה לממן את יתרת עלות הטמעת הטכנולוגיה, מעבר לתקצוב, לטובת השלמת הרישוי וההטמעה.

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025).

&lt;פרסום&gt; ד' באלול התשפ&quot;ה (28 באוגוסט 2025)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ, ממלא מקום שר הבריאות</text>
      <sha1>01hcgy19txtnj7g1vz9f3mwaf0audhx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733552</id>
    <revision>
      <id>3007840</id>
      <parentid>2956245</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T17:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007817]</comment>
      <origin>3007840</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9737" sha1="ms93l4ockr5vyyphe7gkfr6wvrf7hx3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2540|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12032.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – הפקודה), שנטלתי לעצמי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק־יסוד: הממשלה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי הגנה“ – כללים המגדירים את האופן שבו מערכת מחשוב מגינה על עצמה מפני התקפות סייבר והפרות אבטחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגמנטציה רשתית“ – חלוקה של הרשת למקטעים בעלי מאפיניים משותפים, שיאכלסו את המרכיבים השונים של האפליקציה; שרתים יישומיים, שרתי קבצים, מסדי נתונים, שרתי web, מכשור רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אמות מידה לחלוקה“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ״ג–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”OT“‏ (Operational Technology) – קבוצת מערכות מחשוב המשמשות לניהול משימות תעשייתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”RBI“‏ (Remote Browser Isolation) – תוכנה למתן מענה לגלישה מאובטחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”XDR“‏ (Extended Detection &amp; Response) – תוכנה לזיהוי ותגובה של איומים המספקת הגנה מפני התקפות סייבר, גישה לא מורשית ושימוש לרעה מכל מקורות הנתונים.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)#פרק א|פרק א׳ לתקנות אמות מידה לחלוקה}} יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|תנאי סף}}
{{ח:ת}} סכום נוסף יחולק לבית חולים שמתקיימים בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} בית החולים הגיש התחייבות שחבר ההנהלה חתם עליה, ולפיה הוא מתחייב על ביצוע כלל תחומי הפעילות המתוקצבים לפי תקנות אלה, לפי דרישות המשרד;
{{ח:תת|(2)}} בית החולים וידא כי הטמיע את החיישן XDR Crowdstrike בבית החולים, וכי הגדיר אותו בפורטל של חברת Crowdstrike תחת מבנה ארגוני של משרד הבריאות, באופן שמאפשר למשרד הבריאות לראות התראות, לבצע בקרה ולתת מענה לאירועים;
{{ח:תת|(3)}} בית החולים פתח הזמנות רכש והחל לבצע את כלל תחומי הפעילות המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)#פרק ח|בפרק ח׳}} המובא בתקנה 3(ב) לתקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (תיקון), התשפ״ד–2023.

{{ח:סעיף|4|תקצוב נוסף בעד הטמעת טכנולוגיות RBI}}
{{ח:ת}} תקצוב נוסף בסכום כולל של 12,150,000 שקלים חדשים יחולק בשנת 2025, לפי עלות הרישוי הנדרש לבית חולים, בעד הטמעת טכנולוגיות RBI, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית החולים הגיש ליחידת הסייבר במשרד הבריאות תוכנית להטמעת טכנולוגיית RBI בתוך 30 ימים מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישרה לו היחידה להגיש את התוכנית במועד מאוחר יותר והיחידה אישרה את התוכנית;
{{ח:תת|(2)}} בית החולים הציג ליחידת הסייבר נתונים ואסמכתאות בהיקף שדרשה היחידה, על הרכש שביצע, או שיבוצע, לפי מה שאישרה מראש במסגרת אישור התוכנית, לצורך יישום התוכנית, וכן סיים הטמעה של 50% לפחות מתוכנית ההטמעה לפי פסקה (1) בתוך שלושה חודשים מביצוע כלל הרכש, ושיעור של 100% עד סוף השנה, אלא אם כן יחידת הסייבר במשרד הבריאות אישרה לו אחרת;
{{ח:תת|(3)}} בית החולים הקצה שעות הטמעה לפי תוכנית ולנדרש לטובת הטמעה של המערכת, לרבות באמצעות הדרכות;
{{ח:תת|(4)}} חשב בית החולים הגיש התחייבות כתובה לממן את יתרת עלות הטמעת הטכנולוגיה, מעבר לתקצוב, לטובת השלמת הרישוי וההטמעה.

{{ח:סעיף|5|תקצוב נוסף בעד ביצוע סקר סיכונים בתחום ה־&lt;wbr&gt;OT והטמעת חוקי הגנה}}
{{ח:תת|(א)}} סכום תקצוב נוסף בסכום כולל של 1,887,480 שקלים חדשים יחולק בשנת 2025 בעד ביצוע סקר סיכונים בתחום ה־OT והטמעת חוקי הגנה, ובלבד שבית החולים הציג ליחידת הסייבר אסמכתאות על הרכש שביצע או שיבוצע לצורך ביצוע הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} תקצוב כאמור בתקנת משנה (א) יחולק לפי גודלו של בית החולים ולפי הפירוט הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לבית חולים שמספר מיטות האשפוז המתוקננות בו קטן מ־300 – יחולק סכום של 60,840 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לבית חולים שמספר מיטות האשפוז המתוקננות בו הוא בין 301 ו־1,550 – יחולק סכום של 72,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לבית חולים שמספר מיטות האשפוז המתוקננות בו עולה על 1,551 – יחולק סכום של 84,240 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|6|תקצוב נוסף בעד ביצוע תוכנית לתיקון ליקויי אבטחת מידע}}
{{ח:ת}} תקצוב נוסף בסכום של 20,114,510 שקלים חדשים בשנת 2025, יחולק בחלוקה שווה בין בתי החולים בעד ביצוע תוכנית תיקון ושיפור ליקויי אבטחת מידע בעקבות איומים מתפתחים בתחום הסייבר שהגישו בתי חולים אלה ליחידת הסייבר במשרד הבריאות עד סוף חודש ספטמבר 2025, אלא אם כן אישרה היחידה הגשה במועד מאוחר יותר, ובלבד שמשרד הבריאות אישר את התוכנית.

{{ח:סעיף|7|תקצוב נוסף בעד הטמעת טכנולוגיית זיהוי ומניעה של התקפות סייבר}}
{{ח:ת}} תקצוב נוסף בסכום של 5,850,000 שקלים חדשים בשנת 2025, יחולק בחלוקה שווה בין בתי החולים בעד הטמעת טכנולוגיית זיהוי ומניעה של התקפות סייבר שאישרה יחידת הסייבר במשרד הבריאות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית החולים הגיש ליחידת הסייבר במשרד הבריאות, בתוך 30 ימים מיום פרסום התקנות, אלא אם כן אישרה היחידה הגשה במועד מאוחר יותר, תוכנית הטמעת טכנולוגיית זיהוי ומניעה של התקפות סייבר, והיחידה אישרה את התוכנית;
{{ח:תת|(2)}} בית החולים סיים 50% לפחות מתוכנית ההטמעה עד שלושה חודשים מרגע קבלת הודעה ממשרד הבריאות על התחלת פרויקט ההטמעה, ואת הטמעת התוכנית כולה עד סוף שנת 2025, אלא אם כן יחידת הסייבר במשרד הבריאות אישרה לו אחרת;
{{ח:תת|(3)}} בית החולים הציג ליחידת הסייבר נתונים על הרכש שביצע, או שיבוצע, ושאישרה היחידה מראש במסגרת אישור התוכנית, לצורך יישום התוכנית;
{{ח:תת|(4)}} בית החולים הקצה שעות הטמעה לפי התוכנית שהגיש ולנדרש לטובת הטמעה של המערכת, לרבות באמצעות הדרכות;
{{ח:תת|(5)}} חשב בית החולים הגיש התחייבות כתובה לממן את יתרת עלות הטמעת הטכנולוגיה, מעבר לתקצוב, לטובת השלמת הרישוי וההטמעה.

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025).

{{ח:חתימות|ד׳ באלול התשפ״ה (28 באוגוסט 2025)}}
* '''חיים כץ'''&lt;br&gt;ממלא מקום שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ms93l4ockr5vyyphe7gkfr6wvrf7hx3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:ערוך לנר מכות.pdf/7</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740027</id>
    <revision>
      <id>3007855</id>
      <parentid>3007745</parentid>
      <timestamp>2026-04-25T20:21:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <origin>3007855</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5418" sha1="igp85ncyg49bthyzv4db56dyn61pl2n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;הירש אייזנשטיין&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫אבל כשאמרו בפנינו גירש הבעל אמו בזה ודאי רצו לעשותו ב״ג דמשבא הגט מהבעל לידה ‫אין יכול לבטל עוד: וראיתי בפני יהושע שרצה להוכיח דמתניתן ע&quot;כ איירי שאמו כבר דאל&quot;כ יכולים לומר לאוסרה בכהונה באנו ולא זכיתי להבין דא&quot;כ למה להם להעיד על הבן שבן גרושה הוא ולא להדיא על אמו ועיין בתוספ' סנהדרין ([[סנהדרין מא א|ד' מ&quot;א]]) ד&quot;ה שזינתה שמוכח דעתם שאין העדים יכולים לומר לא לכך נתכוונו אלא בשלא היו יכולים להעיד בענין אחר:

{{דה מפרש|שם בתוספ' ד&quot;ה מעידין. דהכי הוא האמת}} הוצרכו לכך שלא נימא דדלמא באמת הכי קאמר מתוך שאין נעשין ב&quot;ג וב&quot;ח תחתיו גם הוא עצמו לא נעשה ב&quot;ג כשלא הוזמו וכמו דמפרש בסנהדרין ([[סנהדרין מא א|דף מ&quot;א]]) מה דאמר רב חנן עדי נערה המאורסה אין נהרגין דה&quot;ק כיון דאינהו לא מקטלי איהי נמי לא מקטלה לכן כתבו התוספ' דהאמת הוא שהם נאמנים לעשותו ב&quot;ג ואפשר שהוכיחו כן ממה דאמרינן בכתובות ([[כתובות כג א|דף כ&quot;ג]]) האיכא עדים במדינת הים וכן מוכח בקידושין ([[קידושין סו א|דף ס&quot;ו]]) במעשה דינאי המלך ע&quot;ש ועוד דאם לא היו נאמנים גם מלקות יכא דהרי מלקות אתי מוהרשיעו את הצדיק ואם לא היו נאמנים הרי לא הרשיעו אותו וכן נראה ג&quot;כ מדברי נמוקי יוסף:

{{דה מפרש|שם בא&quot;ד. כי אם לאו בעלמא}} פי' אם הי' עובד מאחר שהעידו עליו שהרי חלל זר הוא וזר ששמש לוקה כמבואר ברמב&quot;ם ([[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם יט|פי&quot;ט מהלכות סנהדרין]]) וכן על אכילת תרומה לקי זר כמבואר ([[רמב&quot;ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם יט|שם]]) וחלל זר הוא אכן לכאור' קשה על זה כמו שהקשה ר&quot;ת כתוספ' קדושין ([[קידושין יב ב|ד' י&quot;ב]]) וכתובות ([[כתובות כג א|ד' כ&quot;ג]]) אמה שמחלק דבשבויה איכא לאו בא&quot;א איכא מיתה דהא גם בשבוי' אתי לידי מיתה אם הי' עובד בשבת וא&quot;כ ה&quot;ל באו העדים לחייבו מיתה כשהעידו עליו שב&quot;ג הוא אם הי' עובד מעתה בשבת וי&quot;ל שזה ודאי דרק אם העבודה של החלל פסולה אז שייך שיש חיוב מיתה בעדותן אם הי' עובד מעתה אבל אם עבודתו כשרה לא שייך חיוב מיתה שהרי העבודה הותרה בשבת והרי הרמב&quot;ם פסק בה' ביאת מקדש ([[רמב&quot;ם הלכות ביאת מקדש ו י|פ' ו' ה' י']]) דכהן שעבד ונמצא חלל אפילו עבד אחר שנמצא חלל לא חלל עבודה וע&quot;ש בשער המלך שהביא שם ב' שיטות בהתוספ' שאחת חולקת על הרמב&quot;ם וס&quot;ל  דהעבודה פסולה והאחת ס&quot;ל כהרמב&quot;ם א&quot;כ י&quot;ל דתי' א' דהתוספ' ס&quot;ל כהרמב&quot;ם ולכן שפיר כתבו דהכא אין כאן רק לאו בעלמא אבל תי' שני דהתוספ' י&quot;ל דאזיל להך שיטה שחולקת על הרמב&quot;ם ולא לא ניחא להתוספ' בתירוצם הראשון ובזה אפשר ליישב המשך התוספ' במה שסמכו הקושיא דאמאי לא נקט ממזר אחר קושיתם מהא דלוקין ולכאורה ה&quot;ל להקדים הקושיא שניי' שהרי היא קאי ארישא דמתניתן אמעידין אנו שב&quot;ג וב&quot;ח הוא אבל לפ&quot;ז א&quot;ש דמתחלה לא אשה דאמאי נקט ב&quot;ג ולא ממזר דהי' אפשר לומר דאם לא נקט רק ממזר ה&quot;א אבן גרושה אין לוקין דה&quot;ל עדות {{ב|שאא&quot;י|שאין אתה יכול}} להזימו כיון שבאו לחייבו מיתה אם הי' עובד בשבת דה&quot;א כאידך שיטה דהעבודה פסולה לאחר שנודע משא&quot;כ בממזר דלעולם לא משכחת איסור מיתה אבל לאחר שתרצו התוספ' תירוצם השני דהכא לא בעינן עדות שאתה יכול להזימ כיון דכאשר זמם לא קאי עלי' א&quot;כ אין חילוק בין עדות ב&quot;ג לעדות ממזר לכן הקשו שפיר אמאי לא נקט ממזר דאיסורו גם בישראל אכן אכתי קשה לכאור' אתי' זה דהתוס' דהתינח לענין ב&quot;ג לא הי' רק איסור לאו אבל אכתי ק' קושיתם מהא דמעידין שחייב גלות דהיאך מקיים כאשר זמם במלקות כיון שבאו לחייבו מיתה אם הי' הורג אותו גואל הדם ועיין [[חידושי הריטב&quot;א על הש&quot;ס/מכות/פרק א|בריטב&quot;א]] שכ' דמטעם זה אין אדם גולה ע&quot;פ עצמו אכן כיון שהריטב&quot;א עצמו מסופק בזה אפשר דפליגי בזה ג&quot;כ ב' תירוצי התוספ':&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>igp85ncyg49bthyzv4db56dyn61pl2n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/342</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740032</id>
    <revision>
      <id>3007915</id>
      <parentid>3007794</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:15:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3007915</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4202" sha1="flcrgq98bzr903dly7qi82oac7tsnxv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפו

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ולשונו של רש&quot;י ז&quot;ל שם ״נמנו וגמרו עמדו למנין ורבו האומרים אינה מקודשת
ובטלו המועטים וחזרו בהם וגמרו (גם הם) לומר אינה מקודשת, ורב אמר עדיין
היא מחלוקת, לא עמדו למנין '''ולא חזר בו ר׳ יהודה''', אמר אביי כוותיה
דר׳ יוחנן מסתברא דחזר בו ר׳ יהודה.״

והדבר מבואר שהי׳ זה בהמתיבתא הכללית אשר היו בה כל הסדרים הכוללים.

ואלו הי׳ גם רבן שמעון בן גמליאל שם, ואלו הי׳ הוא ראש המתיבתא
הרי פקודות כאלה את מי להכניס ואת מי לא, הי׳ תלוי בהמתיבתא רק בהנשיא.

וכמו שהוא גם ב[[ברכות כח א|ברכות כ&quot;ח]] ״אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וכו׳ שהי׳
רבן גמליאל מכריז כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש&quot;.

ובמקום הזה הננו רואים שהי׳ זה ר׳ יהודה, ובדבריו הי׳ הדבר תלוי ״אמר
להם ר׳ יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן״.

אף גם זאת יוצא מפורש כי ר׳ יהודה הי׳ שם המציע את המשנה כי יאמר
״מפני וכו׳ '''לקפחני''' בהלכות הם באים״.

ודברי סומכוס היו שם באמת בנוגע לסגנון לשון המשנה.

ועי׳ במס׳ [[מנחות קג ב|מנחות ד׳ ק״ג]] על המשנה שם ״מתנדב אדם מנחה של ששים
עשרון ומביא בכלי אחד אם אמר הרי עלי ס&quot;א מביא ששים בכלי אחד וכו׳.״

בא ב[[מנחות קג ב|גמ׳ מיד אחר המשנה]]:

״שאיל שאילה למעלה מר׳ יהודה בר׳ אילעאי מניין לאומר הרי עלי ששים
ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד '''פתח''' ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש
המדברים בכל מקום ואמר שכן מצינו צבור מביאין ביום טוב ראשון וכו׳ אמר
לו ר׳ שמעון והלא אלו פרים ואלים וכו׳ '''אמרו לו אמור אתה אמר להם'''
הרי הוא אומר כל מנחה וכו׳.״

והדברים מתמיהים כי יותחל ״שאיל שאילה למעלה מר' יהודה בר‘ אילעאי״,
ואם כן הלא ממנו לבד שאלו, ועליו לבד הי׳ מוטל להשיב.

ואיזה ענין יש להדברים מיד אחר זה ״פתח ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש
המדברים בכל מקום״ כאלו נדרש טעם מדוע השיב הוא ראשונה.

אבל כן הדבר שהי׳ זה במתיבתא הכוללת המקום אשר נמצאו שם כל חכמי
הדור כולם.

ובכל זה נאמר ״שאיל שאילה למעלה מר׳ יהודה בר׳ אילעאי״ מפני
שבימים ההם נחתכו כל עניני המתיבתא על ידי ר׳ יהודה והוא ישב שם ראש.

אבל השאלה היתה באמת לכל חכמי הדור כולם הנאספים שם, ועל כן
יאמרו ״פתח ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש המדברים בכל מקום״.

והננו רואים מפורש שישב שם גם ר‘ שמעון וכן בא הלשון ״אמרו לו
אמור אתה אמר להם וכו'&quot;.

וממקום הזה הננו יודעים גם זאת כי לא הי׳ הדבר לשעה עוברת, כי אם
שהי׳ שם הדבר כן כל ימי הדור הזה.

שדברי הממשלה ״יהודה שעילה יתעלה״ הלא יחד עם זה התחילו ימי
רדיפות ר׳ שמעון בן יוהאי, כמו שהם הדברים במס׳ שבת ד׳ ל&quot;ג שם ״הלך
יהודה בן גרים וסיב‪.‬ר דבריד‪.‬ש ונשימעו למלכות אמרו יד‪-‬ודה שעילה יתעלה יוסי‬
‫ששתק ינלה לצפוי־י שמעון שנינר‪ .‬יה־ג׳־‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>flcrgq98bzr903dly7qi82oac7tsnxv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפתח פי בשיר ובזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740033</id>
    <revision>
      <id>3007880</id>
      <parentid>3007810</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T03:23:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ניקוד</comment>
      <origin>3007880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4031" sha1="exkctmvpe0auz1w8rhpaljta42r1yag" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|רשות לתפילת גשם בק״ק}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יהודה?'''}}

{{סי|אֶ}}פְתַּח פִּי בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְהֵלוֹת אֲהַלֶּלְךָ אֱלֹהִים בְּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|גַּ}}שְּׁתִי צְקוּנִי לְךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} אוֹרָה.

{{סי|דִּ}}בְבוֹתַי רְצֵה אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}עָתֵר לִי וּזְכֹר לִי אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲחַשֵּׁב לְפָנֶיךָ כְּאִישׁ שֵׂיבָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} נְדָבָה.

{{סי|זָ}}כְרֵנִי לְטוֹבָה וּפָקְדֵנִי בְּרָצוֹן{{ש}}
{{סי|חָ}}נֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְחַלְּצֵנִי מִלַּחֲצוֹן{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי וְאַל יְהִי בִּי פִּרְצוֹן{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} רָצוֹן.

{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת צַוֵּה מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}עָמְדִּי {{סי|לְ}}פָנֶיךָ לִקְרַאת מַעֲרָכָה{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי וּבֶרֶךְ לְךָ אֶבְרְכָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בְּרָכָה.

{{סי|נְ}}גִינוֹתַי שְׁעֵה רַב הָעֲלִילָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ כְּכָלִיל וְעוֹלָה{{ש}}
{{סי|עַ}}יִן לְךָ אֶשָּׂא מִמַּעֲמַקֵּי מְצוּלָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} גִּלָּה.

{{סי|פְּ}}צֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת וּמֵאָסוֹן{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק לְפָנֶיךָ יְהַלֵּךְ וְתַשִּׂיגֵנִי שָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלִי תִּשְׁמַע וְהַעֲלֵנִי מֵרִפְסוֹן{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} שָׂשׂוֹן.

{{סי|רַ}}חֲשֵׁי לְפָנֶיךָ יַעֲלֶה אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
רִנָּתִי לְךָ תִּקְרַב וְזָכְרֵנִי לְחַיִּים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כְּנֵנִי בֶּטַח בְּאֶרֶץ הַחַיִּים{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} חַיִּים.

{{סי|תָּ}}בֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}}
בְּעָרְכִי הַיּוֹם נֶגְדְּךָ שִׁירִים וְתֻשְׁבָּחוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} שְׂמָחוֹת.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי אֵל דָּר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
הַיּוֹם תְּקַבְּלֵנִי כְּמִנְחָה טְהוֹרָה{{ש}}
וְאַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} אוֹרָה.

דַּעַת יַדְּעֵנִי וְהַשְׂכֵּל וּבִינָה {{ש}}
לְרֹאשׁ תְּשִׂימֵנִי אֱלֹהֵי קֶדֶם מְעֹנָה {{ש}}
הַיּוֹם בְּשַׁאֲלִי מִמֵּךְ גִּשְׁמֵי שָׁנָה {{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} מְעוֹנָה.

[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]</text>
      <sha1>exkctmvpe0auz1w8rhpaljta42r1yag</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית טו יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1740035</id>
    <revision>
      <id>3007815</id>
      <timestamp>2026-04-25T13:35:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>-- לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת --</comment>
      <origin>3007815</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7128" sha1="tphd1ppqtuwly2j8drsgjdy1fswna4f" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|טו|טו יז|יח|טו יט|הבהרה=כן|
ציטוט=בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.}}

== לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ==
=== כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית ===
ברית בין אלוהים לאברם לא עוברת בצורה אוטומטית לזרעו. הברית היא על תנאי: אם תקיימו את כל &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). וכך כל דור חייב לקיים את הברית כדי שהיא תמשיך ותשרוד.

בשלב זה עוד לא היה לאברם זרע, וייוולדו לו שני בנים שאברם ואלוהים מכירים בהם כזרעו של אברם.&lt;br&gt;
למרות שיצחק קיבל את כנען, נראה שישמעאל קיבל את כל השאר.

=== הָאָרֶץ הַזֹּאת ===
כדי שאברם יעזוב את חרן ויקבל את אלוהים, אלוהים הבטיח לו: &quot;לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל&quot; ([[ביאור:בראשית יב א|ביאור:בראשית יא א-ב]]).&lt;br&gt;
אלוהים לא הבטיח את הארץ, רק אמר שהוא ילך ויראה ארץ. אלוהים לא היה בטוח שאברם יסכים ולא רצה שתהיה הגירה המונית לכנען.

בהמשך נאמר: &quot;וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן&quot; ([[ביאור:בראשית יב ה]]), ואז אלוהים אומר: &quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[ביאור:בראשית יב ז]]). אלוהים אומר שהוא יתן בעתיד, כך שלמעשה הוא עוד לא נתן.

גבולות &quot;הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; אינן ברורות, ולא ידוע אם אלוהים התכוון ואברם הבין שמדובר בנחלה גדולה או קטנה. כמובן כאשר אלוהים אמר &quot;לְגוֹי גָּדוֹל&quot; הוא רמז שהנחלה תהיה גדולה. אולם אלוהים עדין לא תאר את גודל העם &quot;וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ&quot; ([[ביאור:בראשית טו ה]]), אולם גם זה לא מחייב נחלה גדולה כי יכול להיות שזרעו של אברם ימשך לזמן ארוך אולם בכל דור יהיו מספר מוגבל את בני אברם.

=== חלוקת הארץ ===
לאחר שאברם חזר ממצרים עשיר מאוד, התחילו סכסוכים בין רועי אברם לרועי לוט, ואברם מחלק את הארץ ואומר ללוט: &quot;הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה&quot; ([[ביאור:בראשית יג ט]]).&lt;br&gt;
חלוקת ארץ כנען לשנים אינה חלוקה הגונה. צפון הארץ טוב יותר מדרום הארץ, והשפלה טובה יותר מההר. למזלו של אברם, ובהדרכה של אלוהים, לוט עוזב [[W:סדום|'''לסדום''']] בעבר הירדן המזרחי.

אלוהים כעס על אברם שוויתר על חצי מהמתנה שאלוהים נתן לו, וכדי להורות לו לא לתת יותר אלוהים מכריז: &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יד יד]]).
* גבולות הארץ מוגדרות על ידי היכולת לראות מבית אל. בית אל היא על הר גבוה בישראל, ולכן ניתן לראות הרבה, מהמדבר, לים, לחרמון, ולעבר הירדן המזרחית.
* אולם בכל זאת הגבול אינו מוגדר וקשה לראות יותר מדי.
* ואפילו שאלוהים אומר: &quot;וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יג טז]]), הדבר לא מחייב שכולם יחיו באותו זמן, לעד, ולכן זה לא מחייב ארץ גדולה.

=== מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת ===
בברית בין הבתרים, אלוהים החליט שהגיע הזמן להגדיר בפרוש את גבולות הארץ: &quot;מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת&quot;

נהר - זרם מים ארוך עמוק ורחב, שזורם כל השנה. נהר זה יותר מנחל, וואדי.

* סביר שנהר מצרים הוא הנילוס, היאור, ולא [[W:נחל מצרים|נחל מצרים באל עריש]], שהוא בסך הכל וואדי. אולם כיוון שעל הפרת נאמר 'הַגָּדֹל', והנילוס הוא גדול כמו הפרת אז קיים ספק קטן.
* '''הגבול בצפון''' הוא הנהר הגדול, [[W:פרת|'''נהר הפרת''']] שנמצא בעירק של היום.
* '''אין גבול מערבי ודרומי''', אולם באופן טבעי הים הוא גבול הארץ: לסוף מדבר סיני בים האדום בדרום, והים התיכון במערב.
* '''אין גבול למזרח'''. ניתן לחשוב שהארץ נמשכת עד הים במזרח: [[W:המפרץ הפרסי|'''המפרץ הפרסי''']] [[W:האוקיינוס ההודי|'''והאוקיינוס ההודי''']], סביב כל [[W:ערב הסעודית|'''ערב הסעודית''']] [[W:תימן|'''ותימן''']].

=== חלוקת הארץ ===
סביר שאברם התכוון לתת חצי מכנען שנמצאת מהים התיכון במערב עד הירדן במזרח. אולם אלוהים התכוון שהגבול המזרחי של הארץ המובטחת כולל גם את עבר הירדן המזרחי.&lt;br&gt;
חלוקת הארץ לעבר הירדן המערבי ועבר הירדן המזרחי, היא הגונה יותר כי החלק המערבי מקבל יותר גשם, אולם המזרחי מגיע עד האוקינוס ההודי והמפרץ הפרסי.

* '''בהמשך אלוהים מוסיף תאורים נוספים של גבולות הארץ, שלאט לאט מקטינים את השטח, לפי היכולת של בני ישראל להחזיק.'''

וכך באמת קרה בסוף: אברם וזרעו קיבלו את הצד המערבי, ואחינו הישמעאלים את כל השאר.


{{סיכום על פסוק|בראשית|טו|טו יז|יח|טו יט}}</text>
      <sha1>tphd1ppqtuwly2j8drsgjdy1fswna4f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007881</id>
      <parentid>3007815</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T03:32:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* הָאָרֶץ הַזֹּאת */</comment>
      <origin>3007881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7344" sha1="bbwcsob9ndmpw9pngdiodfydje53zhp" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|טו|טו יז|יח|טו יט|הבהרה=כן|
ציטוט=בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.}}

== לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ==
=== כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית ===
ברית בין אלוהים לאברם לא עוברת בצורה אוטומטית לזרעו. הברית היא על תנאי: אם תקיימו את כל &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). וכך כל דור חייב לקיים את הברית כדי שהיא תמשיך ותשרוד.

בשלב זה עוד לא היה לאברם זרע, וייוולדו לו שני בנים שאברם ואלוהים מכירים בהם כזרעו של אברם.&lt;br&gt;
למרות שיצחק קיבל את כנען, נראה שישמעאל קיבל את כל השאר.

=== הָאָרֶץ הַזֹּאת ===
כדי שאברם יעזוב את חרן ויקבל את אלוהים, אלוהים הבטיח לו: &quot;לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל&quot; ([[ביאור:בראשית יב א|ביאור:בראשית יא א-ב]]).&lt;br&gt;
אלוהים לא הבטיח את הארץ, רק אמר שהוא ילך ויראה ארץ. אלוהים לא היה בטוח שאברם יסכים ולא רצה שתהיה הגירה המונית לכנען.

בהמשך נאמר: &quot;וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן&quot; ([[ביאור:בראשית יב ה]]), ואז אלוהים אומר: &quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[ביאור:בראשית יב ז]]). אלוהים אומר שהוא יתן בעתיד, כך שלמעשה הוא עוד לא נתן. סגנון ההבטחות של אלוהים: דורות חדשים יבואו, ולכל דור מזרע אברהם אלוהים יתן את הארץ המובטחת מחדש, במידה והם יהיו ראויים. 

גבולות &quot;הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; אינן ברורות, ולא ידוע אם אלוהים התכוון ואברם הבין שמדובר בנחלה גדולה או קטנה. כמובן כאשר אלוהים אמר &quot;לְגוֹי גָּדוֹל&quot; הוא רמז שהנחלה תהיה גדולה. אולם אלוהים עדין לא תאר את גודל העם &quot;וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ&quot; ([[ביאור:בראשית טו ה]]), אולם גם זה לא מחייב נחלה גדולה כי יכול להיות שזרעו של אברם ימשך לזמן ארוך אולם בכל דור יהיו מספר מוגבל את בני אברם.

=== חלוקת הארץ ===
לאחר שאברם חזר ממצרים עשיר מאוד, התחילו סכסוכים בין רועי אברם לרועי לוט, ואברם מחלק את הארץ ואומר ללוט: &quot;הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה&quot; ([[ביאור:בראשית יג ט]]).&lt;br&gt;
חלוקת ארץ כנען לשנים אינה חלוקה הגונה. צפון הארץ טוב יותר מדרום הארץ, והשפלה טובה יותר מההר. למזלו של אברם, ובהדרכה של אלוהים, לוט עוזב [[W:סדום|'''לסדום''']] בעבר הירדן המזרחי.

אלוהים כעס על אברם שוויתר על חצי מהמתנה שאלוהים נתן לו, וכדי להורות לו לא לתת יותר אלוהים מכריז: &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יד יד]]).
* גבולות הארץ מוגדרות על ידי היכולת לראות מבית אל. בית אל היא על הר גבוה בישראל, ולכן ניתן לראות הרבה, מהמדבר, לים, לחרמון, ולעבר הירדן המזרחית.
* אולם בכל זאת הגבול אינו מוגדר וקשה לראות יותר מדי.
* ואפילו שאלוהים אומר: &quot;וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יג טז]]), הדבר לא מחייב שכולם יחיו באותו זמן, לעד, ולכן זה לא מחייב ארץ גדולה.

=== מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת ===
בברית בין הבתרים, אלוהים החליט שהגיע הזמן להגדיר בפרוש את גבולות הארץ: &quot;מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת&quot;

נהר - זרם מים ארוך עמוק ורחב, שזורם כל השנה. נהר זה יותר מנחל, וואדי.

* סביר שנהר מצרים הוא הנילוס, היאור, ולא [[W:נחל מצרים|נחל מצרים באל עריש]], שהוא בסך הכל וואדי. אולם כיוון שעל הפרת נאמר 'הַגָּדֹל', והנילוס הוא גדול כמו הפרת אז קיים ספק קטן.
* '''הגבול בצפון''' הוא הנהר הגדול, [[W:פרת|'''נהר הפרת''']] שנמצא בעירק של היום.
* '''אין גבול מערבי ודרומי''', אולם באופן טבעי הים הוא גבול הארץ: לסוף מדבר סיני בים האדום בדרום, והים התיכון במערב.
* '''אין גבול למזרח'''. ניתן לחשוב שהארץ נמשכת עד הים במזרח: [[W:המפרץ הפרסי|'''המפרץ הפרסי''']] [[W:האוקיינוס ההודי|'''והאוקיינוס ההודי''']], סביב כל [[W:ערב הסעודית|'''ערב הסעודית''']] [[W:תימן|'''ותימן''']].

=== חלוקת הארץ ===
סביר שאברם התכוון לתת חצי מכנען שנמצאת מהים התיכון במערב עד הירדן במזרח. אולם אלוהים התכוון שהגבול המזרחי של הארץ המובטחת כולל גם את עבר הירדן המזרחי.&lt;br&gt;
חלוקת הארץ לעבר הירדן המערבי ועבר הירדן המזרחי, היא הגונה יותר כי החלק המערבי מקבל יותר גשם, אולם המזרחי מגיע עד האוקינוס ההודי והמפרץ הפרסי.

* '''בהמשך אלוהים מוסיף תאורים נוספים של גבולות הארץ, שלאט לאט מקטינים את השטח, לפי היכולת של בני ישראל להחזיק.'''

וכך באמת קרה בסוף: אברם וזרעו קיבלו את הצד המערבי, ואחינו הישמעאלים את כל השאר.


{{סיכום על פסוק|בראשית|טו|טו יז|יח|טו יט}}</text>
      <sha1>bbwcsob9ndmpw9pngdiodfydje53zhp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Shalatai</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740036</id>
    <revision>
      <id>3007858</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3007858</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="120" sha1="7x80n2fw4aujikxxvqa8hti3elef1rl" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:47, 25 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7x80n2fw4aujikxxvqa8hti3elef1rl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Mrorcror</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740037</id>
    <revision>
      <id>3007859</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:47:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3007859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="120" sha1="7x80n2fw4aujikxxvqa8hti3elef1rl" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:47, 25 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7x80n2fw4aujikxxvqa8hti3elef1rl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Mrorcror</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1740038</id>
    <revision>
      <id>3007860</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:47:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3007860</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shalatai</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1740039</id>
    <revision>
      <id>3007861</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:47:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3007861</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-10267-74</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740040</id>
    <revision>
      <id>3007862</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:48:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3007862</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" sha1="0t2217sri4s4g9qycyclx45lhl375gf" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:48, 25 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0t2217sri4s4g9qycyclx45lhl375gf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-25141-09</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740041</id>
    <revision>
      <id>3007863</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:48:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3007863</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" sha1="0t2217sri4s4g9qycyclx45lhl375gf" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:48, 25 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0t2217sri4s4g9qycyclx45lhl375gf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-24989-49</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740042</id>
    <revision>
      <id>3007864</id>
      <timestamp>2026-04-25T20:49:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|בבא קמא סה ב}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3007864</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="146" sha1="ot1ci5kam2j8s2ywrsqpt9iq9lviy5a" xml:space="preserve">{{תודה|בבא קמא סה ב}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 25 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ot1ci5kam2j8s2ywrsqpt9iq9lviy5a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/68</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740043</id>
    <revision>
      <id>3007893</id>
      <timestamp>2026-04-26T08:42:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|{{ג|{{ג|4}}}}}}  == הסופה. ==  כמה שונה הסצינה שעליי לספר כעת ממה שזה עתה סוּפַּר! חלפו להם חדרי הקולג' השקטים, עברו להם עצי הבוקיצה האנגליים הנעים ברוח והעורבים הצווחים, וכרכי־הספרים המוכרים על המדפים, ותחתם עולה מחזה האוקיינוס הגדול והשלוו בוהק באורות כסו...&quot;</comment>
      <origin>3007893</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2127" sha1="l8krbzo5vyjvc86es89a38ib7wi2tmb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{מרכז|{{ג|{{ג|4}}}}}}

== הסופה. ==

כמה שונה הסצינה שעליי לספר כעת ממה שזה עתה סוּפַּר! חלפו להם חדרי הקולג' השקטים, עברו להם עצי הבוקיצה האנגליים הנעים ברוח והעורבים הצווחים, וכרכי־הספרים המוכרים על המדפים, ותחתם עולה מחזה האוקיינוס הגדול והשלוו בוהק באורות כסופים מוצללים תחת קרני ירח אפריקני מלא. בריזה קלה ממלאת את המפרש הענק של המפרשית הערבית שלנו, ומושכת אותנו מבעד למים המעלים אדוות באופן מוזיקלי כנגד צידנו. רוב הגברים ישנים מקדימה, מכיוון שעכשיו קרוב לחצות הלילה, אך ערבי חסון ושחום, מוחמד שמו, ניצב ליד ההגה, מנווט בעצלות על פי הכוכבים.

שלושה מייל או יותר לימיננו  ישנו קו עמום נמוך. זהו החוף המזרחי של מרכז אפריקה. אנו נעים דרומה, לפני המונסון הצפון־מזרחי, בין היבשת ושונית־הסלע אשר  במשך מאות מיילים חורצת  את החוף המסוכן הזה. הלילה הוא שקט, כה שקט עד שלחישה תישמע בקדמת המפרשית ובאחוריה; כה שקט עד שצליל מהדהד חלוש מתגלגל על פני המים אלינו מהארץ המרוחקת.

הערבי שעל ההגה נושא את ידיו, ואומר מילה אחת: &quot;סימבה (אריה)!&quot;

כולנו מתיישבים ומאזינים. ואז זה מגיע שוב, קול איטי, מלכותי, שמרטיט אותנו עד העצם.

&quot;מחר בעשר בבוקר&quot;, אומר אני, &quot;עלינו, אם הקפטן לא שגה בחישוביו, מה שלדעתי הוא אפשרי ביותר, להגיע אל הסלע המסתורי הזה בצורת ראש אדם, ולפתוח בציד שלנו&quot;.

&quot;ולפתוח בחיפושינו אחר העיר החרבה והאש&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>l8krbzo5vyjvc86es89a38ib7wi2tmb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007894</id>
      <parentid>3007893</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T08:42:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3007894</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2126" sha1="ab2hd4khcdinxsyirnjwtp4fulk0xdd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{מרכז|{{ג|{{ג|4}}}}}}

== הסופה. ==

כמה שונה הסצינה שעליי לספר כעת ממה שזה עתה סוּפַּר! חלפו להם חדרי הקולג' השקטים, עברו להם עצי הבוקיצה האנגליים הנעים ברוח והעורבים הצווחים, וכרכי־הספרים המוכרים על המדפים, ותחתם עולה מחזה האוקיינוס הגדול והשלוו בוהק באורות כסופים מוצללים תחת קרני ירח אפריקני מלא. בריזה קלה ממלאת את המפרש הענק של המפרשית הערבית שלנו, ומושכת אותנו מבעד למים המעלים אדוות באופן מוזיקלי כנגד צידנו. רוב הגברים ישנים מקדימה, מכיוון שעכשיו קרוב לחצות הלילה, אך ערבי חסון ושחום, מוחמד שמו, ניצב ליד ההגה, מנווט בעצלות על פי הכוכבים.

שלושה מייל או יותר לימיננו  ישנו קו עמום נמוך. זהו החוף המזרחי של מרכז אפריקה. אנו נעים דרומה, לפני המונסון הצפון־מזרחי, בין היבשת ושונית־החוף אשר במשך מאות מיילים חורצת  את החוף המסוכן הזה. הלילה הוא שקט, כה שקט עד שלחישה תישמע בקדמת המפרשית ובאחוריה; כה שקט עד שצליל מהדהד חלוש מתגלגל על פני המים אלינו מהארץ המרוחקת.

הערבי שעל ההגה נושא את ידיו, ואומר מילה אחת: &quot;סימבה (אריה)!&quot;

כולנו מתיישבים ומאזינים. ואז זה מגיע שוב, קול איטי, מלכותי, שמרטיט אותנו עד העצם.

&quot;מחר בעשר בבוקר&quot;, אומר אני, &quot;עלינו, אם הקפטן לא שגה בחישוביו, מה שלדעתי הוא אפשרי ביותר, להגיע אל הסלע המסתורי הזה בצורת ראש אדם, ולפתוח בציד שלנו&quot;.

&quot;ולפתוח בחיפושינו אחר העיר החרבה והאש&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ab2hd4khcdinxsyirnjwtp4fulk0xdd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007896</id>
      <parentid>3007894</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:07:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3007896</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2124" sha1="hppiwputpus5k1mosq3uk7ol7n1148p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{מרכז|{{ג|{{ג|4}}}}}}

== הסופה. ==

כמה שונה הסצינה שעליי לספר כעת ממה שזה עתה סוּפַּר! חלפו להם חדרי הקולג' השקטים, עברו להם עצי הבוקיצה האנגליים הנעים ברוח והעורבים הצווחים, וכרכי־הספרים המוכרים על המדפים, ותחתם עולה מחזה האוקיינוס הגדול והשלוו בוהק באורות כסופים מוצללים תחת קרני ירח אפריקני מלא. בריזה קלה ממלאת את המפרש הענק של המפרשית הערבית שלנו, ומושכת אותנו מבעד למים המעלים אדוות באופן מוזיקלי כנגד צידנו. רוב הגברים ישנים מקדימה, מכיוון שעכשיו קרוב לחצות הלילה, אך ערבי חסון ושחום, מוחמד שמו, ניצב ליד ההגה, מנווט בעצלות על פי הכוכבים.

שלושה מייל או יותר לימיננו  ישנו קו עמום נמוך. זהו החוף המזרחי של מרכז אפריקה. אנו נעים דרומה, לפני המונסון הצפון־מזרחי, בין היבשת ושונית־החוף אשר במשך מאות מיילים חורצת  את החוף המסוכן הזה. הלילה הוא שקט, כה שקט עד שלחישה תישמע בקדמת המפרשית ובאחוריה; כה שקט עד שצליל מהדהד חלוש מתגלגל על פני המים אלינו מהארץ המרוחקת.

הערבי שעל ההגה נושא את ידיו, ואומר מילה אחת: &quot;סימבה (אריה)!&quot;

כולנו מתיישבים ומאזינים. ואז זה מגיע שוב, קול איטי, מלכותי, שמרטיט אותנו עד העצם.

&quot;מחר בעשר בבוקר&quot;, אומר אני, &quot;עלינו, אם הקפטן לא שגה בחישוביו, מה שלדעתי הוא אפשרי ביותר, להגיע אל הסלע המסתורי הזה בצורת ראש אדם, ולפתוח בציד שלנו&quot;.

&quot;ולפתוח בחיפושינו אחר העיר החרבה ואש&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hppiwputpus5k1mosq3uk7ol7n1148p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007897</id>
      <parentid>3007896</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T09:07:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3007897</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2124" sha1="rlkcp5illw54d4exzaqn2tbpnwlnbzk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{מרכז|{{ג|{{ג|4}}}}}}

== הסופה. ==

כמה שונה הסצינה שעליי לספר כעת ממה שזה עתה סוּפַּר! חלפו להם חדרי הקולג' השקטים, עברו להם עצי הבוקיצה האנגליים הנעים ברוח והעורבים הצווחים, וכרכי־הספרים המוכרים על המדפים, ותחתם עולה מחזה האוקיינוס הגדול והשלוו בוהק באורות כסופים מוצללים תחת קרני ירח אפריקני מלא. בריזה קלה ממלאת את המפרש הענק של המפרשית הערבית שלנו, ומושכת אותנו מבעד למים המעלים אדוות באופן מוזיקלי כנגד צידנו. רוב הגברים ישנים מקדימה, מכיוון שעכשיו קרוב לחצות הלילה, אך ערבי חסון ושחום, מוחמד שמו, ניצב ליד ההגה, מנווט בעצלות על פי הכוכבים.

שלושה מייל או יותר לימיננו  ישנו קו עמום נמוך. זהו החוף המזרחי של מרכז אפריקה. אנו נעים דרומה, לפני המונסון הצפון־מזרחי, בין היבשת ושונית־החוף אשר במשך מאות מיילים חורצת  את החוף המסוכן הזה. הלילה הוא שקט, כה שקט עד שלחישה תישמע בקדמת המפרשית ובאחוריה; כה שקט עד שצליל מהדהד חלוש מתגלגל על פני המים אלינו מהארץ המרוחקת.

הערבי שעל ההגה נושא את ידיו, ואומר מילה אחת: &quot;סימבה (אריה)!&quot;

כולנו מתיישבים ומאזינים. ואז זה מגיע שוב, קול איטי, מלכותי, שמרטיט אותנו עד העצם.

&quot;מחר בעשר בבוקר&quot;, אומר אני, &quot;עלינו, אם הקפטן לא שגה בחישוביו, מה שלדעתי הוא אפשרי ביותר, להגיע אל הסלע המסתורי הזה בצורת ראש אדם, ולפתוח בציד שלנו&quot;.

&quot;ולפתוח בחיפושינו אחר העיר החרבה ואש&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rlkcp5illw54d4exzaqn2tbpnwlnbzk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740044</id>
    <revision>
      <id>3007895</id>
      <timestamp>2026-04-26T08:44:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;החיים&quot;, תיקן אותי ליאו, מוציא את מקטרתו מפיו, וצוחק מעט.&quot;</comment>
      <origin>3007895</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98" sha1="cf173tfctyx2cml22b4nrhu7iv4ohn3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;החיים&quot;, תיקן אותי ליאו, מוציא את מקטרתו מפיו, וצוחק מעט.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cf173tfctyx2cml22b4nrhu7iv4ohn3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:יאי78</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740045</id>
    <revision>
      <id>3007901</id>
      <timestamp>2026-04-26T09:47:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3007901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137" sha1="edpmik1zjtwwseku5g35rkr9euh90hx" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:47, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>edpmik1zjtwwseku5g35rkr9euh90hx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:יאי78</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1740046</id>
    <revision>
      <id>3007902</id>
      <timestamp>2026-04-26T09:48:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3007902</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת קטגוריה:רב חנינא מסורא</title>
    <ns>15</ns>
    <id>1740047</id>
    <revision>
      <id>3007914</id>
      <timestamp>2026-04-26T10:15:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-15546-96</username>
        <id>44991</id>
      </contributor>
      <comment>/* הגהת שם הדף */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3007914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="350" sha1="py2hyrek8re8lse3eanlfz19ek74u07" xml:space="preserve">== הגהת שם הדף ==

בדף הויקיפדיה על האדם מודגש שכינויו הוא רב ולא רבי. לדעתי כדאי לתקן גם את שם הקטגוריה עצמו. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15546-96|&amp;#126;2026-15546-96]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15546-96|שיחה]] 13:15, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>py2hyrek8re8lse3eanlfz19ek74u07</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007928</id>
      <parentid>3007914</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:43:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[שיחת קטגוריה:רבי חנינא מסורא]] לשם [[שיחת קטגוריה:רב חנינא מסורא]]: ע&quot;פ דף שיחת הקטגוריה</comment>
      <origin>3007914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="350" sha1="py2hyrek8re8lse3eanlfz19ek74u07" xml:space="preserve">== הגהת שם הדף ==

בדף הויקיפדיה על האדם מודגש שכינויו הוא רב ולא רבי. לדעתי כדאי לתקן גם את שם הקטגוריה עצמו. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15546-96|&amp;#126;2026-15546-96]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15546-96|שיחה]] 13:15, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>py2hyrek8re8lse3eanlfz19ek74u07</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007931</id>
      <parentid>3007928</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:49:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הגהת שם הדף */ תגובה: תוקן, תודה--~~~~ (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3007931</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="475" sha1="pjf6xbqx5t57gqt44g5pfs1wrxueif9" xml:space="preserve">== הגהת שם הדף ==

בדף הויקיפדיה על האדם מודגש שכינויו הוא רב ולא רבי. לדעתי כדאי לתקן גם את שם הקטגוריה עצמו. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15546-96|&amp;#126;2026-15546-96]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15546-96|שיחה]] 13:15, 26 באפריל 2026 (IDT)
: תוקן, תודה-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>pjf6xbqx5t57gqt44g5pfs1wrxueif9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1740048</id>
    <revision>
      <id>3007918</id>
      <timestamp>2026-04-26T11:37:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</comment>
      <origin>3007918</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4978" sha1="31bhk5xiec6od962bqiclipxaj5gwxo" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים
=== [[לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] ===

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשנ&quot;ח, 4394|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|4659)); ((תש&quot;ס, 5|תיקון|4803)); ((תשס&quot;א, 1949|תיקון|4970)).

@ (תיקון: תשס&quot;א) : בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14]] [[=החוק|לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד עובדו לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה [[בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]] (להלן - קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתכנית קצבה ולתכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן - קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח, בין אם יש בקופת הביטוח תכנית לקצבה ובין אם לאו (להלן - תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן - השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

@ : (1) תשלומי המעביד - 
:: (א) לקרן פנסיה אינם פחותים מ-14¹⁄₃% מן השכר המופטר או 12% מן השכר המופטר אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 2¹⁄₃% מן השכר המופטר. לא שילם המעביד בנוסף ל-12% גם 2¹⁄₃% כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד;
:: (ב) לקופת ביטוח אינם פחותים מאחד מאלה:
::: (1) 13¹⁄₃% מן השכר המופטר, אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להבטחת הכנסה חודשית במקרה אובדן כושר עבודה, בתכנית שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מן השכר המופטר לפחות או בשיעור של 2¹⁄₂% מן השכר המופטר, לפי הנמוך מביניהם (להלן - תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה);
::: (2) 11% מן השכר המופטר, אם שילם המעביד בנוסף גם תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה, ובמקרה זה יבואו תשלומי המעביר במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; שילם המעביד נוסף על אלה גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 2¹⁄₃% מן השכר המופטר, יבואו תשלומי המעביד במקום 100% פיצויי הפיטורים של העובד.
@ (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א) : (2) לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו - 
:: (א) הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי המעביד ואת קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי הענין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה;
:: (ב) ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח [[+|סעיפים 16]] [[או 17 לחוק]] ובמידה שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, &quot;אירוע מזכה&quot; - מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר.
@ : (3) אין באישור זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי [[החוק]], הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, בגין שכר שמעבר לשכר המופטר.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בסיון התשנ&quot;ח (9 ביוני 1998) 
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>31bhk5xiec6od962bqiclipxaj5gwxo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007930</id>
      <parentid>3007918</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:48:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</comment>
      <origin>3007930</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4987" sha1="hslrkvrnvwm0cuyio5nqqtiw7r8jjru" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים
=== [[לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] ===

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשנ&quot;ח, 4394|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|4659)); ((תש&quot;ס, 5|תיקון|4803)); ((תשס&quot;א, 1949|תיקון|4970)).

@ (תיקון: תשס&quot;א) : בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14]] [[=החוק|לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד עובדו לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה [[בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]] (להלן - קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתכנית קצבה ולתכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן - קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח, בין אם יש בקופת הביטוח תכנית לקצבה ובין אם לאו((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) (להלן - תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן - השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

@ : (1) תשלומי המעביד -
:: (א) לקרן פנסיה אינם פחותים מ-14¹⁄₃% מן השכר המופטר או 12% מן השכר המופטר אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 2¹⁄₃% מן השכר המופטר. לא שילם המעביד בנוסף ל-12% גם 2¹⁄₃% כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד;
:: (ב) לקופת ביטוח אינם פחותים מאחד מאלה:
::: (1) 13¹⁄₃% מן השכר המופטר, אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להבטחת הכנסה חודשית במקרה אובדן כושר עבודה, בתכנית שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מן השכר המופטר לפחות או בשיעור של 2¹⁄₂% מן השכר המופטר, לפי הנמוך מביניהם (להלן - תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה);
::: (2) 11% מן השכר המופטר, אם שילם המעביד בנוסף גם תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה, ובמקרה זה יבואו תשלומי המעביד במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; שילם המעביד נוסף על אלה גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 2¹⁄₃% מן השכר המופטר, יבואו תשלומי המעביד במקום 100% פיצויי הפיטורים של העובד.
@ (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א) : (2) לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו -
:: (א) הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי המעביד ואת קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי הענין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה;
:: (ב) ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח [[+|סעיפים 16]] [[או 17 לחוק]] ובמידה שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, &quot;אירוע מזכה&quot; - מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר.
@ : (3) אין באישור זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי [[החוק]], הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, בגין שכר שמעבר לשכר המופטר.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בסיון התשנ&quot;ח (9 ביוני 1998)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>hslrkvrnvwm0cuyio5nqqtiw7r8jjru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1740049</id>
    <revision>
      <id>3007920</id>
      <timestamp>2026-04-26T11:39:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</comment>
      <origin>3007920</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1643" sha1="qjpckehhm49v518xi0ucmg4ctzld1ps" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים
== לפי [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] ===

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשס&quot;ב, 2367|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים|5075)).

@ : בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14]] [[=החוק|לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - החוק), אני מודיע לאמור:
@ : (1) כל אישור לפי [[סעיף 14 לחוק]] שניתן למעביד או לקבוצת מעבידים (להלן - אישור פרטני) עד יום ו' בתמוז התשנ&quot;ח (30 ביוני 1998), מועד פרסומו של [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופות ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] בטל מיום כ&quot;א בניסן התשס&quot;ב (1 ביוני 2002) (להלן - המועד הקובע), לגבי כל עובד שעד למועד הקובע לא פעל המעביד בהתאם לאמור באישור הפרטני.
@ : (2) כל אישור פרטני, כוחו יפה גם אם חל שינוי בזהות קופת הגמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאליה הועברו התשלומים לפי תנאי אישור כאמור, לאחר יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באייר התשס&quot;ב (5 במאי 2002)
&lt;חתימה&gt; שלמה בניזרי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>qjpckehhm49v518xi0ucmg4ctzld1ps</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007922</id>
      <parentid>3007920</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T11:39:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</comment>
      <origin>3007922</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1644" sha1="kr839sjxgqosdkx86x3ybkl585v11q3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים
=== לפי [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] ===

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשס&quot;ב, 2367|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים|5075)).

@ : בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14]] [[=החוק|לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - החוק), אני מודיע לאמור:
@ : (1) כל אישור לפי [[סעיף 14 לחוק]] שניתן למעביד או לקבוצת מעבידים (להלן - אישור פרטני) עד יום ו' בתמוז התשנ&quot;ח (30 ביוני 1998), מועד פרסומו של [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופות ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] בטל מיום כ&quot;א בניסן התשס&quot;ב (1 ביוני 2002) (להלן - המועד הקובע), לגבי כל עובד שעד למועד הקובע לא פעל המעביד בהתאם לאמור באישור הפרטני.
@ : (2) כל אישור פרטני, כוחו יפה גם אם חל שינוי בזהות קופת הגמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאליה הועברו התשלומים לפי תנאי אישור כאמור, לאחר יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באייר התשס&quot;ב (5 במאי 2002)
&lt;חתימה&gt; שלמה בניזרי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>kr839sjxgqosdkx86x3ybkl585v11q3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:רבי חנינא מסורא</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1740050</id>
    <redirect title="קטגוריה:רב חנינא מסורא" />
    <revision>
      <id>3007927</id>
      <timestamp>2026-04-26T11:43:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[קטגוריה:רבי חנינא מסורא]] לשם [[קטגוריה:רב חנינא מסורא]]: ע&quot;פ דף שיחת הקטגוריה</comment>
      <origin>3007927</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58" sha1="nib8pdaev4rfi4tiv3lz0s7lrpwio59" xml:space="preserve">#הפניה [[:קטגוריה:רב חנינא מסורא]]</text>
      <sha1>nib8pdaev4rfi4tiv3lz0s7lrpwio59</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת קטגוריה:רבי חנינא מסורא</title>
    <ns>15</ns>
    <id>1740051</id>
    <redirect title="שיחת קטגוריה:רב חנינא מסורא" />
    <revision>
      <id>3007929</id>
      <timestamp>2026-04-26T11:43:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[שיחת קטגוריה:רבי חנינא מסורא]] לשם [[שיחת קטגוריה:רב חנינא מסורא]]: ע&quot;פ דף שיחת הקטגוריה</comment>
      <origin>3007929</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66" sha1="k8acb7ce5cj7fd5ucvrih6gkknclr9a" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחת קטגוריה:רב חנינא מסורא]]</text>
      <sha1>k8acb7ce5cj7fd5ucvrih6gkknclr9a</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>