שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3008132</id>
      <parentid>3005593</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:50:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3008132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40727" sha1="sgykbwmui9hbh9vrshtnh1dmn78jdzc" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>sgykbwmui9hbh9vrshtnh1dmn78jdzc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3007933</id>
      <parentid>3007891</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T12:00:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגומים שלי מאנגלית */</comment>
      <origin>3007933</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17368" sha1="a6lcc2cxttetldgon1zfx571jq78jkt" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף יז]] {{ק|כת&quot;י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנא
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>a6lcc2cxttetldgon1zfx571jq78jkt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק פיצויי פיטורים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6713</id>
    <revision>
      <id>3008074</id>
      <parentid>3007923</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:47:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008074</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40806" sha1="nirz24sg0reupj41xsv4iqli2sh7621" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק פיצויי פיטורים, תשכ&quot;ג-1963

&lt;מאגר 2001162 תיקון 2064706 תקן 148301 קוד a163Y00000DuD4tQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 136|חוק פיצויי פיטורים|5:209275)); ((תשכ&quot;ד, 37|ת&quot;ט|ec:5:317751)), ((167|תיקון|5:209273)); ((תשכ&quot;ה, 215|תיקון מס' 2|5:209272)); ((תשל&quot;ג, 222|תיקון מס' 3|7:209271)), ((258|תיקון מס' 4|7:209270)); ((תשל&quot;ו, 96|תיקון מס' 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|8:209575)); ((תשל&quot;ז, 27|תיקון מס' 6|8:209269)), ((27|תיקון מס' 7|8:209267)), ((87|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((115|תיקון מס' 9|8:209265)), ((153|תיקון מס' 10|8:209263)); ((תש&quot;ם, 135|תיקון מס' 8 לחוק בית הדין לעבודה|9:208109)); ((תשמ&quot;ו, 148|תיקון מס' 12|11:210469)); ((תשמ&quot;ח, 41|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)), ((101|חוק ערי ואזורי פיתוח|11:210602)); ((תש&quot;ן, 40|הוראת שעה|12:210767)); ((תשנ&quot;א, 157|תיקון מס' 15|12:210852));  ((תשנ&quot;ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 178|תיקון מס' 16|13:211158)); ((תשנ&quot;ו, 20|תיקון מס' 17|13:211322)), ((27|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ&quot;ח, 322|תיקון מס' 18|14:211550)); ((תשנ&quot;ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 246|תיקון מס' 19 לחוק עבודת נשים|15:300239)); ((תשס&quot;ד, 51|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס&quot;ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 100|תיקון מס' 8 לחוק ערי ואזורי פיתוח|17:300664)), ((514|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((646|ת&quot;ט|17:300897)); ((תשס&quot;ט, 84|תיקון מס' 9 לחוק ערי ואזורי פיתוח|17:300935)), ((88|חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה)|17:300931)), ((263|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 298|תיקון מס' 25|18:301016)); ((תשע&quot;א, 967|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)); ((תשע&quot;ב, 177|תיקון מס' 27|18:301398)); ((תשע&quot;ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((610|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשע&quot;ז, 665|חוק שירות אזרחי|20:382429)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע&quot;ט, 11|תיקון מס' 33|20:518870)); ((תשפ&quot;ג, 562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((1376|תיקון מס' 34 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4769128)); ((תשפ&quot;ה, 267|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)).

@ 1. הזכות לפיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.
::- &quot;עונה&quot;((,)) לענין חוק זה - שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
: (ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

@ 2. רציפות בעבודה (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז-3, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2)
: לענין [[סעיף 1]] יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת -
: (1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם [[בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]], למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים [[בסעיף 1(ד) לחוק האמור]], וכן שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (בחוק זה - חוק שירות המילואים);
: (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;
: (3) חופשה שנתית;
: (4) חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
: (5) חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
: (6) שביתה או השבתה;
: (7) תאונה או מחלה;
: (8) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
: (9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;
: (10) אימון לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]].

@ 3. אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות
: פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

@ 4. מעסיק שנפטר (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיקו, ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

@ 5. עובד שנפטר (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-2)
: (א) נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
::- &quot;שאירים&quot;((,)) לענין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (בחוק זה - חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
: (ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
: (ב1)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023);
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023);
:::- &quot;שאירים&quot; - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]];
:::- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נפטר עובד בתקופה הקובעת, ישלם המעסיק את פיצויי הפיטורים לשאיריו של העובד כאילו פיטר אותו.
:: (3) לא הותיר אחריו עובד כאמור בפסקה (2) שאירים, יבואו במקומם לעניין הפסקה האמורה יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]].
:: (4) שר העבודה רשאי להאריך, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקופה הקובעת בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
: (ג) פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

@ 6. התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
: התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
: בסעיף זה((,)) &quot;בן-משפחה&quot; - בן-משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 7. התפטרות של הורה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-2, תשע״ו-2)
: (א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים, והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
:: (1) קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעסיקה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;
:: (2) קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]], ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;
:: (3) קיבלה לביתה, כאומן כהגדרתו [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מנחה האומנה כהגדרתו [[בחוק האמור]] כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
:: (3) בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.
: (ג) התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
: (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].))
: (ה) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

@ 7א. התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (תיקון: תש&quot;ס, תשע״ח)
: התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי מחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, &quot;אישור&quot;, &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; ו&quot;מקלט לנשים מוכות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי&quot;ד-1954]].

@ 8. התפטרות לרגל העתקת מגורים (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-3)
: לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו -
: (1) לרגל נישואיו - לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;
: (2) לישוב חקלאי - מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו((,)) &quot;ישוב חקלאי&quot; או &quot;ישוב באזור פיתוח&quot; - ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
: (3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 9. אי חידוש חוזה עבודה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
: (ב) הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

@ 9א. זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה (תיקון: תשע״ט)
: (א) בסעיף זה -
::- ״מזמין זירות״ - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות;
::- ״מעסיק בפועל״, ״קבלן כוח אדם״ ו״קבלן שירות״ - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996]];
::- ״קבלן״ - קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין.
: (ב) הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות -
:: (1) [[סעיף 1]] לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד מסוים ההתקשורת תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים;
:: (2) [[סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996]].

@ 10. (תיקון: תשל&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 11. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ז-5, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.
: (ב) התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה - רואים אותו כאילו פוטר.
: (ג) עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:
:: (1) הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
:: (2) הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]], ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה &quot;ילד&quot; האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;
:: (5) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) הוא החל לשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד-2014]], ובלבד ששירת בשירות לאומי–אזרחי שישה חודשים לפחות.
: (ד) עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעסיק הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
: (ה) התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים [[בסעיפים 14]] [[או 20]].
: (ו) התפטר עובד בתקופה שבה נאסר על מעסיקו לפטרו לפי הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

@ 11א. פיצויים למתגייס למשטרה (תיקון: תשל&quot;ג-2)
: המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
: (1) הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
: (2) שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
: (3) שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.

@ 12. שיעור הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: (א) שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה,
::- &quot;עובד במשכורת&quot; - עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; 
::- &quot;עובד-בשכר&quot; - עובד שאינו עובד במשכורת.
: (ב) שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
:: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ&quot;ג–1983]].))

@ 13. חישוב שכר עבודה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3)
: שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות [[סעיף 2|בפסקאות (1)]] - למעט שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים]] - [[סעיף 2|(5), (7) או (9) לסעיף 2]] שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 13א. חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית (תיקון: תשמ&quot;ו)
: נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, &quot;הסכם קיבוצי&quot; - לרבות הסדר קיבוצי.

@ 13ב. חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום (תיקון: תשנ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 13]], לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ&quot;ז-1987]], לפי היקף המשרה.

@ 14. פיצויים ותגמולים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
: ((פורסם [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 4394).))
: ((פורסמה [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 2367).))

@ 15. פיצויים וגימלת פרישה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעסיק עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.

@ 16. פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.

@ 17. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין (תיקון: תש&quot;ם)
: בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

@ 18. אישור (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין [[הסעיפים 16]] [[ו-17]].

@ 19. זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעסיק - ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי - ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

@ 20. הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי
: מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.

@ 21. צו הפקדה (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-2)
: שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] (להלן - קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן - צו הפקדה).

@ 22. סוגי מעסיקים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעסיקים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

@ 23. תקנות בדבר הכספים שהופקדו
: שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי [[סעיף 22 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה]]:
: (1) אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
: (2) אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
: (3) ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי [[סעיף 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
: (4) הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

@ 24. גביה
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]] - להוציא [[-|סעיף 12 שבה]] - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]].
: (ב) שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין [[הפקודה האמורה]] והוא ימלא לענין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי [[הפקודה האמורה]].

@ 25. מועד ההפקדה
: סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

@ 26. סכומים משוריינים (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד-2)
: (א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי [[סעיף 14]], או שהופקדו לפי [[סעיף 20]] או לפי [[סעיף 21]], או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -
:: (1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
:: (2) אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

@ 27. זכות בכורה
: לענין גביית חובות, אשר לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], או לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות]] סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי [[חוק העמותות|החוק העותומני]].

@ 28. שכר הכולל פיצויי פיטורים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

@ 29. פשרה והודאת סילוק
: פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.

@ 30. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) לענין חוק זה דין המדינה בתור מעסיק כדין כל מעסיק אחר.
: (ב) לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני -
:: (1) לא יחולו [[סעיפים 2(6)]], [[8]] [[ו-17]];
:: (2) [[סעיף 3]] לא יחול על פיטורים לפי [[#12|סעיף 9 לפקודת המשטרה]] ולפי [[#82|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946]];
:: (3) אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור [[בסעיף 11]] אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי [[פקודת המשטרה]], [[פקודת בתי הסוהר, 1946]], תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
:: (4) במקום הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שמדובר בו [[בסעיף 16]], רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.

@ 31. שמירת זכויות (תיקון: תשע״ט)
: (א) חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין [[סעיף 12]] גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
: (ב) אין בזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק זה כדי לגרוע מזכויות העובד התלויות בוותק.

@ 32. חובת התייעצות
: לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

@ 33. ביצוע ותקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((הותקנו [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ&quot;ד-1964]].))

@ 34. תחילה
: תחילתו של חוק זה הוא ביום ט&quot;ז בטבת תשכ&quot;ד (1 בינואר 1964).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ט&quot;ז באב תשכ&quot;ג (6 באוגוסט 1963).

&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יגאל אלון, שר העבודה
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

&lt;ויקי&gt;{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001162}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>nirz24sg0reupj41xsv4iqli2sh7621</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ישעיהו מט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>59857</id>
    <revision>
      <id>3007940</id>
      <parentid>2984288</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T14:31:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>כותרות, הערה, קצת שיפורים</comment>
      <origin>3007940</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14379" sha1="njam8vzaxaa4jx1i1gupq2c4fvu4xby" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מט|a1049}}
&lt;קטע התחלה=פרק מט/&gt;
{{כותרת1|שיבת ישראל לארצם תפורסם בכל קצוות העולם}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|א}}&lt;קטע התחלה=מט א/&gt;
שִׁמְעוּ אִיִּים {{ב|אֵלַי|המדבר הוא הנביא (על פי פסוק ב), או אולי המדברים הם ישראל שיצאו מבבל (על פי פסוק ג)}} וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק: יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי, מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מט א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ב}}&lt;קטע התחלה=מט ב/&gt;
וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה, בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי, וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ {{ב|בָּרוּר|מלוטש}}, בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי.&lt;קטע סוף=מט ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ג}}&lt;קטע התחלה=מט ג/&gt;
וַיֹּאמֶר לִי: &quot;עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot;.&lt;קטע סוף=מט ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ד}}&lt;קטע התחלה=מט ד/&gt;
{{ב|וַאֲנִי אָמַרְתִּי|לפני שה' גאל אותנו מבבל חשבנו:}}: &quot;לְרִיק יָגַעְתִּי, לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי&quot;; אָכֵן {{ב|מִשְׁפָּטִי|כעת ברור לי ששכרי הראוי לי לפי הצדק}} אֶת יְהוָה, וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי.&lt;קטע סוף=מט ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ה}}&lt;קטע התחלה=מט ה/&gt;
וְעַתָּה אָמַר יְהוָה יֹצְרִי מִבֶּטֶן {{ב|לְעֶבֶד לוֹ|שאהיה עבד שלו}}: &quot;{{ב|לְשׁוֹבֵב|להשיב}} יַעֲקֹב אֵלָיו, וְיִשְׂרָאֵל &lt;small&gt;(לא)&lt;/small&gt; {{ב|לוֹ|אל ה'}} יֵאָסֵף&quot;, {{ב|וְאֶכָּבֵד|אהיה מכובד}} בְּעֵינֵי יְהוָה, וֵאלֹהַי הָיָה עֻזִּי.&lt;קטע סוף=מט ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ו}}&lt;קטע התחלה=מט ו/&gt;
וַיֹּאמֶר: &quot;{{ב|נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב|להקים את ישראל הוא דבר קל יחסית לתת לכם על פי המגיע לכם על היותכם עבדי}} &lt;small&gt;(ונצירי)&lt;/small&gt; {{ב|וּנְצוּרֵי|ואת צאצאי}} יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב. וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי {{ב|עַד|מפורסמת עד}} קְצֵה הָאָרֶץ&quot;.&lt;קטע סוף=מט ו/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|השיבה לציון תעשה בברכת ה', בשמחה, בכבוד ובדרך סלולה}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ז}}&lt;קטע התחלה=מט ז/&gt;
כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל {{ב|קְדוֹשׁוֹ|המקדש את שמו על ישראל}}: &quot;{{ב|לִבְזֹה נֶפֶשׁ|לישראל, שכל נפש חיה בזה לו (בתקופת הגלות)}} {{ב|לִמְתָעֵב גּוֹי|למי שהגויים מתעבים אותו}} לְעֶבֶד {{ב|מֹשְׁלִים|למושלים בו}}; מְלָכִים - {{ב|יִרְאוּ וָקָמוּ|בשעת הגאולה יראו את ישראל ויקומו לכבודם}}, שָׂרִים - וְיִשְׁתַּחֲוּוּ&quot;, לְמַעַן יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|נֶאֱמָן|קיים את הבטחתו לישראל}}, קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ.&lt;קטע סוף=מט ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ח}}&lt;קטע התחלה=מט ח/&gt;
כֹּה אָמַר יְהוָה: &quot;{{ב|בְּעֵת רָצוֹן|כשעלה רצון מלפני}} - {{ב|עֲנִיתִיךָ|עניתי לזעקתכם}}, וּבְיוֹם {{ב|יְשׁוּעָה|שבחרתי להושיע אותך}} - עֲזַרְתִּיךָ, וְאֶצָּרְךָ {{ב|וְאֶתֶּנְךָ|ואעשה אותך לדוגמא}} {{ב|לִבְרִית עָם|לברית של ה' עם אומה}} לְהָקִים אֶרֶץ, לְהַנְחִיל {{ב|נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת|להם את נחלת אבותיהם שהיתה שוממת כל זמן שהיו בגלות}}.&lt;קטע סוף=מט ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|ט}}&lt;קטע התחלה=מט ט/&gt;
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים 'צֵאוּ', לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ '{{ב|הִגָּלוּ|תהפכו לגלויים, צאו החוצה מהמקומות בהם אתם לכודים או מתחבאים}}', עַל דְּרָכִים {{ב|יִרְעוּ|ימצאו מזון בדרכם}}, וּבְכָל {{ב|שְׁפָיִים|ההרים בדרך}} {{ב|מַרְעִיתָם|ימצאו את מרעיתם}}.&lt;קטע סוף=מט ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|י}}&lt;קטע התחלה=מט י/&gt;
לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ, כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם {{ב|יְנַהֲלֵם|יוליכם}}.&lt;קטע סוף=מט י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יא}}&lt;קטע התחלה=מט יא/&gt;
וְשַׂמְתִּי כָל הָרַי {{ב|לַדָּרֶךְ|לדרך נוחה}}, {{ב|וּמְסִלֹּתַי יְרֻמוּן|והדרכים העוברות בגאיות יתיישרו כלפי מעלה}}.&lt;קטע סוף=מט יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יב}}&lt;קטע התחלה=מט יב/&gt;
הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן {{ב|וּמִיָּם|ממערב}}, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ {{ב|סִינִים|דרום מצרים}}&quot;.&lt;קטע סוף=מט יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יג}}&lt;קטע התחלה=מט יג/&gt;
רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ, &lt;small&gt;(יפצחו)&lt;/small&gt; וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם יְהוָה עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם.&lt;קטע סוף=מט יג/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|ה' לא שכח את ציון - העם יחזור בהמוניו, עד כדי צפיפות}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יד}}&lt;קטע התחלה=מט יד/&gt;
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן: &quot;עֲזָבַנִי יְהוָה, וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי&quot;.&lt;קטע סוף=מט יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|טו}}&lt;קטע התחלה=מט טו/&gt;
הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה {{ב|עוּלָהּ|את תינוקה}} {{ב|מֵרַחֵם|את שיצא מהרחם שלה}} בֶּן בִּטְנָהּ?! {{ב|גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה|ואפילו אם יש אישה שיכולה לשכוח את בנה}} וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.&lt;קטע סוף=מט טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|טז}}&lt;קטע התחלה=מט טז/&gt;
הֵן עַל {{ב|כַּפַּיִם|כפות ידי}} חַקֹּתִיךְ, חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד.&lt;קטע סוף=מט טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יז}}&lt;קטע התחלה=מט יז/&gt;
{{ב|מִהֲרוּ בָּנָיִךְ|עם ישראל מיהר לחזור לירושלים}}, מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ {{ב|מִמֵּךְ יֵצֵאוּ|אוייביך עזבו}}.&lt;קטע סוף=מט יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יח}}&lt;קטע התחלה=מט יח/&gt;
שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי: כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ. &quot;חַי אָנִי&quot;, נְאֻם יְהוָה, &quot;כִּי {{ב|כֻלָּם|את כל תושבי העיר}} {{ב|כָּעֲדִי|כמו תכשיט}} תִלְבָּשִׁי, {{ב|וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה|תענדי כמו כלה המקושטת בתכשיטים רבים}}&quot;.&lt;קטע סוף=מט יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|יט}}&lt;קטע התחלה=מט יט/&gt;
{{ב|כִּי|אף על פי שנמצאות בך}} חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ, {{ב|כִּי|הנה המצב מתהפך}} עַתָּה {{ב|תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב|יהיה בך צפוף מרוב תושבים}} וְרָחֲקוּ {{ב|מְבַלְּעָיִךְ|אויבייך}}.&lt;קטע סוף=מט יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כ}}&lt;קטע התחלה=מט כ/&gt;
עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ {{ב|בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ|הבנים שבעבר כביכול מתו לך וכעת חזרו בהמוניהם}}: &quot;צַר לִי הַמָּקוֹם, {{ב|גְּשָׁה לִּי|תפנה בשבילי מעט מקום לצידך}} וְאֵשֵׁבָה&quot;.&lt;קטע סוף=מט כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כא}}&lt;קטע התחלה=מט כא/&gt;
וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ: &quot;מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה? {{ב|גֹּלָה וְסוּרָה|בני גלו וסרו ממני}} וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל? הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי - אֵלֶּה {{ב|אֵיפֹה הֵם|מי הם (בדומה ל&quot;אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים&quot; - [[שופטים ח יח]]) }}?&quot;.&lt;קטע סוף=מט כא/&gt;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{כותרת1|העמים יכבדו את ישראל ויסייעו להם}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כב}}&lt;קטע התחלה=מט כב/&gt;
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: &quot;הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל עַמִּים אָרִים {{ב|נִסִּי|דיגלי}}, וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ {{ב|בְּחֹצֶן|במנשא (נשיאת התינוק על ידי קיפול הבגד)}} וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.&lt;קטע סוף=מט כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כג}}&lt;קטע התחלה=מט כג/&gt;
וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ, אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ, וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ {{ב|קוָֹי|המקווים לישועתי}}&quot;.&lt;קטע סוף=מט כג/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|ה' ישחרר את שבויי ישראל ויציל את שללם שנלקח}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כד}}&lt;קטע התחלה=מט כד/&gt;
הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר {{ב|מַלְקוֹחַ|את שלל המלחמה המגיע לו}}, {{ב|וְאִם שְׁבִי|והאם השבויים}} {{ב|צַדִּיק יִמָּלֵט|יכולים להמלט מהמנצח במלחמה}}?&lt;קטע סוף=מט כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כה}}&lt;קטע התחלה=מט כה/&gt;
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: &quot;גַּם {{ב|שְׁבִי גִבּוֹר|ישראל מיד שוביהם}} יֻקָּח, וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט, וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי {{ב|אָרִיב|אלחם בו}}, וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ.&lt;קטע סוף=מט כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מט|כו}}&lt;קטע התחלה=מט כו/&gt;
וְהַאֲכַלְתִּי אֶת {{ב|מוֹנַיִךְ|לוחצייך (כמו &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; - [[שמות כב כ]])}} אֶת בְּשָׂרָם, {{ב|וְכֶעָסִיס|וכיין משכר}} דָּמָם יִשְׁכָּרוּן, וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ, וְגֹאֲלֵךְ {{ב|אֲבִיר|הגיבור שבחר ב-}} יַעֲקֹב&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=מט כו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק מט/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מט}}
{{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מח|מט|נ|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ&quot; (פסוק יז) - הפסוקים סביב לפסוק זה נושאים אופי חיובי מובהק, ולכן גם פירשנו כאן בעקבות ראב&quot;ע שישראל ימהרו לחזור לירושלים ואויבים שבעבר הרסו אותה יצאו ממנה. עם זאת חלק זה של הפסוק הפך לביטוי נפוץ לתיאור בוגדים: שמהרסיינו ומחריבנו הם דווקא מתוכנו. כך למשל ש&quot;י עגנון (עיר ומלואה, 401): &quot;לא השרים הם העושים לנו רע, אלא המוסרים והמלשינים שבנו. הוא שהנביא צווח: מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו&quot;. באופן קרוב יותר לשימוש בביטוי זה פירש האברבנאל: &quot;מהרסיך ומחריביך ממך יצאו, שיכלו הפושעים מישראל קודם הגאולה ולא יהיה עוד בהם רשע ופושע&quot;. 
* &quot;צַר לִי הַמָּקוֹם, {{ב|גְּשָׁה לִּי|פנה בשבילי מעט מקום לצידך}} וְאֵשֵׁבָה&quot; (פסוק כ) - כך לפי חלק מהמפרשים, וכן משמע מתרגום יונתן: &quot;רְוַח לִי וְאַתֵּיב&quot;. אמנם יהיו תושבים רבים בציון, אך אם כולם יתחשבו אחד בשני יהיה מקום לכולם. כך אפשר גם להבין את הנס העשירי שמוזכר במשנה לגבי ימי העלייה לרגל למקדש ([[משנה אבות ה ה]]): &quot;וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: '''צַר לִי הַמָּקוֹם''' שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם&quot;.</text>
      <sha1>njam8vzaxaa4jx1i1gupq2c4fvu4xby</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ישעיהו נ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>59859</id>
    <revision>
      <id>3007953</id>
      <parentid>2984289</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:49:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>כותרות, קצת שיפורים</comment>
      <origin>3007953</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6100" sha1="gmpa5o48c7868s2pgh7w16l4usd0rp7" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|נ|a1050}}
&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
{{כותרת1|ה': לא נפרדתי מעמי, אלא רק הענשתי אותם עונש זמני. מדוע הם חוששים לשוב מהגלות?}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|א}}&lt;קטע התחלה=נ א/&gt;
כֹּה אָמַר יְהוָה: &quot;{{ב|אֵי זֶה|היכן}} {{ב|סֵפֶר כְּרִיתוּת|גט (השווה ל[[דברים כד א]])}} {{ב|אִמְּכֶם|כנסת ישראל}} אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ? אוֹ {{ב|מִי מִנּוֹשַׁי|מי הם בעלי חובי}} אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ? הֵן בַּעֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}נֹתֵיכֶם {{ב|נִמְכַּרְתֶּם|ולכן אם תחזרו בכם מעוונותיכם תיגאלו}} וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.&lt;קטע סוף=נ א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ב}}&lt;קטע התחלה=נ ב/&gt;
מַדּוּעַ בָּאתִי {{ב|וְאֵין אִישׁ|וכביכול אין אף אחד שרוצה להיגאל}}? קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה? הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת? וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל? הֵן בְּגַעֲרָתִי {{ב|אַחֲרִיב יָם|אהפוך לחרבה, כפי שעשיתי בקריעת ים סוף, וכך גם אני יכול לעשות כעת}}, אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר, תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם {{ב|וְתָמֹת|וימותו הדגים}} בַּצָּמָא.&lt;קטע סוף=נ ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ג}}&lt;קטע התחלה=נ ג/&gt;
אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם {{ב|קַדְרוּת|בחשיכה, עננים כהים}}, וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם&quot;.&lt;קטע סוף=נ ג/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|נביא: ה' העניק לי נבואה ולכן אני לא חושש לבצע את דברו}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ד}}&lt;קטע התחלה=נ ד/&gt;
אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן {{ב|לִי|דברי אחד מתלמידי ישעיהו}} {{ב|לְשׁוֹן לִמּוּדִים|לשון כמו של אחד מתלמידי הנביאים}} לָדַעַת {{ב|לָעוּת|לעודד, לחזק}} אֶת יָעֵף {{ב|דָּבָר|במילותי}}, {{ב|יָעִיר|ה' יעיר אותי}} {{ב|בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר|בכל בוקר}}, {{ב|יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים|יעניק לי את יכולת ההקשבה}}.&lt;קטע סוף=נ ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ה}}&lt;קטע התחלה=נ ה/&gt;
אֲדֹנָי יְהוִה {{ב|פָּתַח לִי אֹזֶן|להבין את דיברי הנבואה}}, וְאָנֹכִי {{ב|לֹא מָרִיתִי|לא מרדתי (כמעשה יונה שניסה לחמוק מלשאת את הנבואה לאנשי נינוה)}}, אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי.&lt;קטע סוף=נ ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ו}}&lt;קטע התחלה=נ ו/&gt;
{{ב|גֵּוִי|את הגב שלי}} נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי {{ב|לְמֹרְטִים|למורטים את זקני}}, פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי {{ב|מִכְּלִמּוֹת וָרֹק|מיריקות עלי לביישני}}.&lt;קטע סוף=נ ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ז}}&lt;קטע התחלה=נ ז/&gt;
וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי - עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי, עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי {{ב|כַּחַלָּמִישׁ|כאבן קשה}}, {{ב|וָאֵדַע כִּי|ידעתי שנבואתי היא דבר ה', ולכן -}} לֹא אֵבוֹשׁ.&lt;קטע סוף=נ ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ח}}&lt;קטע התחלה=נ ח/&gt;
קָרוֹב {{ב|מַצְדִּיקִי|אלי ה' סנגורי}}, מִי יָרִיב אִתִּי - {{ב|נַעַמְדָה יָּחַד|יעמוד מולי}}. מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי - יִגַּשׁ אֵלָי.&lt;קטע סוף=נ ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|ט}}&lt;קטע התחלה=נ ט/&gt;
הֵן אֲדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי - מִי הוּא {{ב|יַרְשִׁיעֵנִי|שיכול להרשיעני}}? הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, עָשׁ יֹאכְלֵם.&lt;קטע סוף=נ ט/&gt;
{{כותרת2|השומע בקול ה' ילך באור, והמדליקים אש זרה יענשו}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|י}}&lt;קטע התחלה=נ י/&gt;
מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה שֹׁמֵעַ בְּקוֹל {{ב|עַבְדּוֹ|הנביא (בקולו של  ישעיהו)}}, אֲשֶׁר הָלַךְ {{ב|חֲשֵׁכִים|למקום חשוך}} וְאֵין נֹגַהּ לוֹ? יִבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו.&lt;קטע סוף=נ י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נ|יא}}&lt;קטע התחלה=נ יא/&gt;
הֵן כֻּלְּכֶם {{ב|קֹדְחֵי אֵשׁ|מבעירי אש, במקום ללכת בחשיכה (בגלות) לאורו של ה', אתם בוחרים ללכת בדרככם לאורה של אש זרה}}, {{ב|מְאַזְּרֵי זִיקוֹת|מצרפים ניצוצות לאש}}. {{ב|לְכוּ|המשיכו ללכת בדרככם הרעה}} בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם - מִיָּדִי הָיְתָה {{ב|זֹּאת לָכֶם|נפילתכם באה לכם על ידי כעונש}}, {{ב|לְמַעֲצֵבָה|בעצב}} תִּשְׁכָּבוּן.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=נ יא/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|נ}}
{{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מט|נ|נא|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
*</text>
      <sha1>gmpa5o48c7868s2pgh7w16l4usd0rp7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ישעיהו נא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>59861</id>
    <revision>
      <id>3007966</id>
      <parentid>2984290</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:09:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>כותרות, איור, קצת שיפורים</comment>
      <origin>3007966</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11713" sha1="0khu3m3clbd9l3yc6rjc4rdryaoo7ih" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|נא|a1051}}
&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
{{כותרת1|כפי שמאברהם ושרה נולד עם רב, כך גם יתרבו שבי ציון המעטים}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|א}}&lt;קטע התחלה=נא א/&gt;
שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה, הַבִּיטוּ אֶל {{ב|צוּר חֻצַּבְתֶּם|אל הסלע שממנו נחצבתם}} וְאֶל {{ב|מַקֶּבֶת|הנקב, החלל}} בּוֹר {{ב|נֻקַּרְתֶּם|שממנו נוקבתם (והנמשל בפסוק הבא)}}.&lt;קטע סוף=נא א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ב}}&lt;קטע התחלה=נא ב/&gt;
הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה {{ב|תְּחוֹלֶלְכֶם|שילדה אתכם}}, כִּי {{ב|אֶחָד|כאשר אברהם היה רק אחד}} קְרָאתִיו {{ב|וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ|למרות שהיגר לארץ כנען לבד, נתתי לו זרע שהפך לעם. כך אתם העולים מבבל שמרגישים בודדים - אל תדאגו}}.&lt;קטע סוף=נא ב/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ג}}&lt;קטע התחלה=נא ג/&gt;
כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ. וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, {{ב|תּוֹדָה|קול תודה}} וְקוֹל זִמְרָה.&lt;קטע סוף=נא ג/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|תורת ה' תתפרסם וכל העמים ירצו את קרבתו}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ד}}&lt;קטע התחלה=נא ד/&gt;
הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי, וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ. כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא, וּמִשְׁפָּטִי {{ב|לְאוֹר עַמִּים|יהיה לאור לכל העמים}} {{ב|אַרְגִּיעַ|אפיץ}}.&lt;קטע סוף=נא ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ה}}&lt;קטע התחלה=נא ה/&gt;
קָרוֹב {{ב|צִדְקִי|ניצחוני}}, {{ב|יָצָא יִשְׁעִי|הגזירה שגזרתי להושיע את ישראל כבר יצאה לדרך}}, וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ. אֵלַי אִיִּים {{ב|יְקַוּוּ|ירצו לשמוע אותי}}, וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן.&lt;קטע סוף=נא ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ו}}&lt;קטע התחלה=נא ו/&gt;
שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת, כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן {{ב|נִמְלָחוּ|נשחקו}} וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן, {{ב|וִישׁוּעָתִי|אבל ישועתי}} לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת.&lt;קטע סוף=נא ו/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|הצדיקים שבישראל לא צריכים לחשש מהגדפים אותם}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ז}}&lt;קטע התחלה=נא ז/&gt;
שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק, עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם, אַל תִּירְאוּ {{ב|חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ|מהאנשים המקללים אתכם}} וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ.&lt;קטע סוף=נא ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ח}}&lt;קטע התחלה=נא ח/&gt;
כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ, וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם {{ב|סָס|תולעת}}, וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים.&lt;קטע סוף=נא ח/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|כוחו של ה' עצום, עד כדי קריעת ים סוף לכבוד גאולת עמו - כך גם יפדה את גולי בבל}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|ט}}&lt;קטע התחלה=נא ט/&gt;
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז, זְרוֹעַ יְהוָה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם {{ב|דֹּרוֹת עוֹלָמִים|כבדורות שהיו בעבר}}. הֲלוֹא אַתְּ הִיא {{ב|הַמַּחְצֶבֶת רַהַב|המנפצת את שר הים}}, {{ב|מְחוֹלֶלֶת|המפילה חלל}} {{ב|תַּנִּין|את עוזרו את שר הים}}.&lt;קטע סוף=נא ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|י}}&lt;קטע התחלה=נא י/&gt;
הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, {{ב|מֵי תְּהוֹם רַבָּה|וכן מייבשת את מעמקי הים}}, הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ {{ב|לַעֲבֹר גְּאוּלִים|למעברם של יוצאי מצרים}}.&lt;קטע סוף=נא י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יא}}&lt;קטע התחלה=נא יא/&gt;
{{ב|וּפְדוּיֵי יְהוָה|היהודים שה' הציל מהגלות}} יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, {{ב|נָסוּ|ולא יהיה}} יָגוֹן וַאֲנָחָה.&lt;קטע סוף=נא יא/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|דברי ניחומים - אל תחששו מהאויבים כי ה' משגיח עליכם}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יב}}&lt;קטע התחלה=נא יב/&gt;
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, {{ב|מִי אַתְּ וַתִּירְאִי|אין לך לחשוש}} מֵאֱנוֹשׁ {{ב|יָמוּת|שבסוף ימיו ימות}}, וּמִבֶּן אָדָם {{ב|חָצִיר יִנָּתֵן|שבסופו דומה לחציר, לעשב נובל}}.&lt;קטע סוף=נא יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יג}}&lt;קטע התחלה=נא יג/&gt;
וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ; וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי {{ב|חֲמַת הַמֵּצִיק|שנאת האויב}} כַּאֲשֶׁר {{ב|כּוֹנֵן|הכין את קשתו}} לְהַשְׁחִית, {{ב|וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק|שאלה בלעג: איפה כעסו של המציק - הרי אין לו כח להזיק}}?&lt;קטע סוף=נא יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יד}}&lt;קטע התחלה=נא יד/&gt;
{{ב|מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ|אדם שצריך להתפנות ממהר והולך כפוף ומתנדנד למצוא מקום להתפנות בו}}, {{ב|וְלֹא|כדי שלא}} יָמוּת לַשַּׁחַת, {{ב|וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ|וכן אדם חייב לאכול (ובניגוד לאדם שכדי לחיות חייב לאכול ולהתפנות ה' מסוגל להכל כפי שמתואר בפסוק הבא)}}.&lt;קטע סוף=נא יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|טו}}&lt;קטע התחלה=נא טו/&gt;
וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, {{ב|רֹגַע|מכה}} הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=נא טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|טז}}&lt;קטע התחלה=נא טז/&gt;
וָאָשִׂים {{ב|דְּבָרַי בְּפִיךָ|את דברי הניחומים שלי בפי העם}} וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן: &quot;עַמִּי אָתָּה&quot;.&lt;קטע סוף=נא טז/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{כותרת1|את כוס הרעל לא תשתי עוד, ובמקומך יסבלו מי שהיכו אותך}}
{{איור|Water-buffalo.jpg|250|&quot;כְּתוֹא מִכְמָר&quot; (פסוק כ) - [[W:תאו|תאו]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יז}}&lt;קטע התחלה=נא יז/&gt;
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס {{ב|חֲמָתוֹ|הרעל}}, אֶת {{ב|קֻבַּעַת|גביע}} כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית {{ב|מָצִית|עד תום}}.&lt;קטע סוף=נא יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יח}}&lt;קטע התחלה=נא יח/&gt;
אֵין {{ב|מְנַהֵל|מדריך}} {{ב|לָהּ|לירושלים}}, מִכָּל בָּנִים {{ב|יָלָדָה|אשר היא ילדה}}, וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה.&lt;קטע סוף=נא יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|יט}}&lt;קטע התחלה=נא יט/&gt;
שְׁתַּיִם הֵנָּה {{ב|קֹרְאֹתַיִךְ|ההתרחשויות הנקראות לבוא עליך (האסון והעובדה שאין לך נחמה)}} - {{ב|מִי יָנוּד לָךְ|מי ישתתף בצערך}}? הַשֹּׁד וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב - {{ב|מִי אֲנַחֲמֵךְ|במי אנחמך, את מי אראה לך כדוגמה למישהו נוסף שקרו לו צרות כאלו}}?&lt;קטע סוף=נא יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|כ}}&lt;קטע התחלה=נא כ/&gt;
בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת {{ב|כְּתוֹא מִכְמָר|כמו [[דברים יד ה|תאו]] שנפל ברשת}}, הַמְלֵאִים חֲמַת יְהוָה, {{ב|גַּעֲרַת|וכן מלאים בגערת}} אֱלֹהָיִךְ.&lt;קטע סוף=נא כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|כא}}&lt;קטע התחלה=נא כא/&gt;
לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת {{ב|עֲנִיָּה|המעונה}}, {{ב|וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן|המיוסרת מכוס התרעלה כשיכור מיין}}.&lt;קטע סוף=נא כא/&gt;
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|כב}}&lt;קטע התחלה=נא כב/&gt;
כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה וֵאלֹהַיִךְ {{ב|יָרִיב עַמּוֹ|שרב את ריב עמו}}: &quot;הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי - לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.&lt;קטע סוף=נא כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|נא|כג}}&lt;קטע התחלה=נא כג/&gt;
וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד {{ב|מוֹגַיִךְ|המביאים לך יגון}} אֲשֶׁר אָמְרוּ {{ב|לְנַפְשֵׁךְ|לך}}: '{{ב|שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה|שיכבי ונעבור, נדרוך עליך}}', וַתָּשִׂימִי {{ב|כָאָרֶץ גֵּוֵךְ|הגב שלך יהיה כמו אדמה שדורכים עליה}} {{ב|וְכַחוּץ|וכרחוב}} לַעֹבְרִים&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=נא כג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|נא}}
{{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||נ|נא|נב|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
*</text>
      <sha1>0khu3m3clbd9l3yc6rjc4rdryaoo7ih</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>66521</id>
    <revision>
      <id>3008127</id>
      <parentid>689693</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:41:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="997" sha1="cdjmf6sobkjal57kdshq7v9g0lhgagy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


[מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]] ]

[[בראשית יט כג]]

==שאלה==
מה הקשר בין ביאת השמש לבין בואו של לוט?

==תשובות==
אריאל: השקט שאחרי הסערה [כמו בסרטים].

ד&quot;א: תחילת תקופה חדשה לסדום.

חננאל: סמל לשינוי.

==מקורות==
על-פי מאמר של יפעת (ערכה) שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15.
&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:מבנה בראשית יט|השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה]]
[[קטגוריה:תכלית|השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה]]
[[קטגוריה:בראשית יט כג|השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה]]

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-23}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cdjmf6sobkjal57kdshq7v9g0lhgagy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008128</id>
      <parentid>3008127</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:43:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשובות */</comment>
      <origin>3008128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1049" sha1="atub3ts76u8zp67q5uezgcgow2uqq4y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


[מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]] ]

[[בראשית יט כג]]

==שאלה==
מה הקשר בין ביאת השמש לבין בואו של לוט?

==תשובות==
אריאל: השקט שאחרי הסערה [כמו בסרטים].

ד&quot;א [נחום]: תחילת תקופה חדשה לסדום, ולאנושות הבתר־סדומית.

חננאל: סמל לשינוי.

==מקורות==
על-פי מאמר של יפעת (ערכה) שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15.
&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:מבנה בראשית יט|השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה]]
[[קטגוריה:תכלית|השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה]]
[[קטגוריה:בראשית יט כג|השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה]]

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-23}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>atub3ts76u8zp67q5uezgcgow2uqq4y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יט ל</title>
    <ns>106</ns>
    <id>66525</id>
    <revision>
      <id>3008126</id>
      <parentid>688580</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:38:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לוח זמנים */</comment>
      <origin>3008126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7253" sha1="dzxffzkymdb9cchwqt6riw2aw0k02gf" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט כט|ל|יט לא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו.}}

= למה לוט ירא לשבת בצוער? =
[מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]] ]

: '''למה לוט ירא לשבת בצוער? הרי ה' הבטיח לו &quot;לבלתי הפוך את העיר&quot;?'''

יפעת: בגלל הבדידות: אנשי צוער פחדו שאולי עירם תהרס כמו סדום והם ברחו, ולא נשארו עמו אנשים בעיר [הם לא שמעו על הבטחת ה'].

&lt;span style=&quot;color:#000066&quot;&gt;
אראל: לוט חשב שההבטחה היא זמנית - ה' לא משמיד את צוער, רק באופן זמני, כדי שלוט יוכל לנוח ולהמשיך לעלות להר ( [[ביאור:למה לוט פחד להימלט להר?|ע&quot;ע]] ).'''

&lt;span style=&quot;color:#000000&quot;&gt;
=== לוח זמנים ===
אילן: צוער היתה אחת מחמשת הערים &quot;מֶלֶךְ סְדֹם ומֶּלֶךְ עֲמֹרָה, ומֶּלֶךְ אַדְמָה ומֶּלֶךְ צְבֹיִים, ומֶּלֶךְ בֶּלַע, הִוא צֹעַר&quot; ([[ביאור:בראשית יד ח]]) שנמצאה &quot;בְּכָל הַכִּכָּר&quot;. בכל דברי ה' והמלאך מוזכרים בשם רק &quot;סְדֹם ועֲַמֹרָה&quot; ([[ביאור:בראשית יח כ]]), ומשה מציין &quot;כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם ועֲַמֹרָה, אַדְמָה וצְּבֹיִים&quot; ([[דברים כט כב]]), אך ללא צוער. נאמר שמשה ראה &quot;אֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר&quot; ([[דברים לד ג]]). כלומר, צוער נותרה על תילה ולא נהרסה לאחר שלוט עבר להר.

לוט בחר לברוח לצוער (כי היא מצער - עיר קטנה). המלאך קיבל את בקשתו, והעיר צוער שרדה ואנשיה לא נספו, כדברי המלאך &quot;לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר&quot; ([[ביאור:בראשית יט כא]]), &quot;הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוכַּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה&quot; ([[ביאור:בראשית יט כב]]).

לוט הגיע לצוער, הנמצאת בצד המזרחי של ים המלח, כש־&quot;הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יט כג]]). אלוהים &quot;הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית יט כד]]), אשר אותם ראה אברהם כאשר השכים &quot;בַּבֹּקֶר&quot; ([[ביאור:בראשית יט כז]]), וראה את &quot;קִיטֹר הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יט כח]]). לא ברור מהכתוב אם לוט נשאר בצוער זמן מה או אם הוא המשיך מיד באותו היום: &quot;ויַַּעַל לוֹט מִצוֹּעַר ויֵַּשֶׁב בָּהָר&quot; ([[בראשית יט ל]]).

המלאכים פקדו על לוט לברוח להר, ואשתו שמעה זאת. לוט לא היה בטוח שאשתו מתה, לכן הוא המשיך להר כדי לחכות לה במקום המפגש, כפי שסוכם מראש.

=== האם אנשי צוער היו רשעים? ===
אנשי צוער לא היו רשעים כאנשי סדום. הם לא תקפו את לוט כאשר הוא הגיע או במהלך הלילה (במידה שהוא נשאר לישון שם) כפי שעשו אנשי סדום לאורחיו ([[ביאור:בראשית יט ד]]). אנשי צוער ראו ביום את ה-&quot;גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית יט כד]]) ואת אשת לוט הופכת ל-&quot;נְצִיב מֶלַח&quot; ([[ביאור:בראשית יט כו]]). לכן אין בידינו הוכחה לכאן או לכאן, מלבד העובדה שהמלאך התיר לעיר לשרוד.

=== פֶּן תִּסָּפֶה ===
לוט שצפה בעונשה של אשתו ונוכח לדעת שדברי המלאכים אמת, פחד להפר את פקודת המלאך: &quot;אַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר: הָהָרָה הִמָּלֵט, פֶּן תִּסָּפֶה&quot; ([[ביאור:בראשית יט יז]]).

=== וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה ===
לוט שעבר להרים, כנראה להר אדום או להר מואב שבצד המזרחי של הירדן (על שם בנו/נכדו מואב), לא התקרב לאברהם. מכאן אפשר להסיק שללוט עדיין היו עדרי הצאן שלו ושהוא לא רצה להסתכסך עם אברהם בשנית ([[ביאור:בראשית יג ו]]).&lt;br /&gt;
לא בטוח שלוט גר במערה עזובה כמו אחת המערות שבהם נמצאו המגילות הגנוזות במדבר יהודה או בעבר הירדן המזרחי. בצידו המזרחי של ים המלח שוכנת העיר פטרה שנחפרה בהר כמערה. ללוט ובנותיו היה אוכל ויין ([[ביאור:בראשית יט לב]]), כלומר היו להם תנאי מחיה נאותים שכנראה לא דרשו התעסקות בציד או בהבאת מים. בנוסף, הם ראו גברים שמביאים להם אוכל.

=== וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו ===
לוט היה במצב קשה:
* אולי אנשיו התרחקו ממנו והאשימו אותו בכך שעזר למלאכים והגן עליהם ([[ביאור:בראשית יט ח]]), ושלא עשה כמיטב יכולתו להציל את סדום או להזהיר את אנשיה.
* אשתו נעלמה והוא לא בטוח אם היא חיה או לא. הוא מחכה בתקווה בהר, כפי שפקד עליו המלאך: &quot;הָהָרָה הִמָּלֵט&quot; ([[ביאור:בראשית יט יז]]).
* אין לו בנים שיעזרו לו. 
* אם הוא יחתן את בנותיו, בעליהן ייקחו אותן והוא יישאר לבד. 
* אם הוא יחתן את בנותיו, גם בעייני בעליהן הוא יהיה כשוטה זקן - &quot;כִמְצַחֵק&quot; ([[ביאור:בראשית יט יד]]). 
לכן החליט לוט להחזיק את הבנות אצלו, ולא אפשר להן להתחתן או לעזוב.

{{מקורות|מקורות=
1. על-פי מאמר של יפעת (ערכה) שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-30.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15.

2. חלק ממאמר: &quot;מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?&quot;. אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010) }}


&lt;noinclude&gt;

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה לוט ירא לשבת בצוער?|ביאור:למה לוט ירא לשבת בצוער?}}}}


{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט כט|ל|יט לא|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>dzxffzkymdb9cchwqt6riw2aw0k02gf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יט לא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>66526</id>
    <revision>
      <id>3007942</id>
      <parentid>3007390</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T14:53:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשובות */</comment>
      <origin>3007942</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14406" sha1="e2z9cqzx4pvs6idpufujc7iss6o07fj" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.}}

* מדוע חשבה בת לוט שאין יותר אנשים בארץ? הרי בוודאי ידעה שאברהם לא מת, ושישנם אנשים בצוער!

==תשובות==
===1: היא חשבה שכל העולם נחרב===
בת לוט נחרדה כל כך מפני האש והגופרית שנפלו מן השמים, ולכן סברה שכל העולם נחרב גם הוא. היא לא ידעה שמדובר באסון מקומי, וכוונתה היתה טובה: ליישב מחדש את העולם. ראו את ה[[ביאור:בראשית יט ל|דיון בפסוק הקודם]] שבו נתבאר כי אפשר שבאמת לא נשארו אנשים בצוער. {{קטן|(יפעת)}}. אולם פרוש כזה אינו אפשרי הן הם ראו גברים בצוער, וגם לוט נשאר עשיר עם צאנו ורועיו שסיפקו לו אוכל ויין במערה.

יש חשיבות רבה למנוע גילוי עריות בין בני משפחה, ולחז&quot;ל היה חשוב להציג את סיפור בנות לוט באור שלילי ביותר. גם משה חשב כך ולכן פקד: &quot;לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהֹוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהֹוָה עַד עוֹלָם&quot; ([[ביאור:דברים כג ד]]). 

זה נכון להציג את הסיפור בצורה שלילית, אולם אנשים משכילים ונבונים צריכים להבין שהפרוש הזה אינו נכון כי:
# בנות לוט ראו שאנשים שרדו בצוער.
# לוט היה עשיר והיה לו צאן ורועים כאשר הוא נפרד מאברם וכאשר אברם הציל אותו משבי. לא נאמר שהוא הפך לעני חסר כל. 
# במערה היה לבנות לוט יין. אין ספק שהבנות לא הביאו יין מסדום, ולא עשו את היין לבד. מישהו מבחוץ הביא להם יין, והם ראו שיש עוד גברים.
# הם חיו זמן רב במערה בהר (ארמון חצוב כמו [[W:פטרה|'''בפטרה''']]), ומישהו היה חייב להביא להם אוכל.
# הן רצו ילדים, ובמידה ואין יותר אנשים בעולם, אז אם מי הם יתחתנו?
# הן ידעו את כל ההבטחות של אלוהים, והיו חייבות לדעת שאברהם ואנשיו לא ימותו בעוון סדום.
# גם תמר עשתה מעשה דומה של יבום למען קייום זרע לער ואונן בני יהודה, ואת תמר לא מעליבים. להפך את תמר מהללים.

===2: רגשי נחיתות===
בנות לוט לא חשבו שאין בארץ אנשים כלל, אלא שאין בארץ אנשים שיסכימו לשאת אותן לנשים. כזכור, כשאנשי סדום התגודדו סביב בית לוט הוא הציע להם לקחת את בנותיו, ואילו אנשי סדום רצו לדעת דווקא את האורחים. עובדה זו גרמה לבנות לוט לרגשי נחיתות עזים. הן חשבו: 'יש בעיר הזו כל כך הרבה גברים, ואף לא אחד רוצה בנו! אנחנו בוודאי מכוערות מאוד, אין לנו שום סיכוי למצוא חתן'; ולכן הן אמרו: '''ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ''' {{קטן|(אראל)}}.

===3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח===
לפי סדר ההתרחשויות בבראשית י&quot;ט:
* לאחר יציאתם מסדום, נאמר ללוט: &quot;המלט על נפשך! '''אל תביט אחריך''', ואל תעמוד בכל הכיכר; ההרה המלט, פן תספה&quot; ([[בראשית יט יז|פסוק יז]]).
* לוט מקבל אישור לברוח למצער/צוער (פסוקים כא, כב).
* לוט מגיע לצוער (פסוק כג).
* ה' ממטיר אש וגופרית והופך את ערי הכיכר (פסוקים כד, כה).
* &quot;ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח&quot; ([[בראשית יט כז|פסוק כז]]).
:בשלב הזה סביר להניח שכל תושבי צוער שלא קיבלו את ההוראה: &quot;אל תביט אחריך&quot;, מפנים פניהם לכיוון המחזה בסדום ועמורה (מתוך סקרנות וכתגובה טבעית), והופכים לנציבי מלח, כאשת לוט; אלא שהכתוב אינו &quot;טורח&quot; לפרט בעיניינם, בדיוק כפי שאיננו מאריך בתיאור מותם של שאר תושבי הכיכר. ההבטחה ללוט נשמרת: ה' אינו הופך את מצער, אך מאידך, גם אינו חס על תושביה. 
:לוט רואה את המוות סביבו, מפחד לשבת בצוער, ועובר עם שתי בנותיו להר ([[בראשית יט ל|פסוק ל']]), כציווי הראשון של המלאכים; וכנראה זה מה שמביא את בנות לוט לחשוב &quot;ואיש אין בארץ&quot; ('''פסוק לא''') {{קטן|(אהוד)}}.

=== 4: הבנות חששו שאביהן ימסרן לבני בליעל === 
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
&quot;'''וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot; - אין ספק שהם ראו גברים נוספים, הרי הם חיו במערה והיה להם אוכל ויין, ככתוב: &quot;לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינו יַּיִן&quot; ([[ביאור:בראשית יט לב]]). כאשר הם יצאו מסדום נאמר: &quot;ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ובְּיַד אִשְׁתּוֹ ובְּיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; ויַֹּצִאֻהוּ ויַַּנִּחֻהו,ּ מִחוץּ לָעִיר&quot;  ([[ביאור:בראשית יט טז]]), ולבטח הם לא לקחו איתם יין והרבה אוכל. מכאן שמישהו הביא להם אוכל.
 
&quot;'''אִישׁ'''&quot; 
* [[חוקי חמורבי|'''בחוקי חמורבי''']] איש פונה לאדם מכובד, אציל, פקיד של המלך, שופט, קצין. אדם שאינו איש הוא עבד או איש-חופשי. סביר שהבנות ראו גברים, אולם אלה היו רועים ואנשי בניה שחפרו להם בית מפואר בהר (ראו: [[W:פטרה|'''פטרה''']]).

&quot;'''אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot;
* כפי שראינו לוט לא היה כל כך זקן, והוא זכה בשני בנים ([[ביאור:בראשית יט לז]]), אז לא יכול להיות שהם יחשבו שהוא אינו מסוגל להביא ילדים, הן זאת היתה תוכניתן. אולם כדי להצליח בתוכנית לקבל בן מכובד ביותר למשפחת תרח כפי שאלוהים הבטיח ללוט ירושה ונחלה בעבר הירדן המזרחי, היה עליהן למהר לפני שלוט יהיה זקן ולא מסוגל להביא ילדים.
* סביר שהכוונה שהוא כבר נחלש, ואיבד רצון להתאמץ ולשוב לעיר. הוא וויתר מלהיות שופט בשער העיר כפי שהיה בסדום, ככתוב: &quot;וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם&quot; ([[ביאור:בראשית יט א]]). וכיוון שהוא לא יוצא ואנשים נכבדים לא באים אליו, לבנות אין סכוי למצוא בעל הגון ומכובד.
* כפי שאמר יצחק: &quot;הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז ב]]). אדם לא יודע את יום מותו, והבנות לא רצו להשאר יתומות ללא אב ואם, וללא בעל שיגן עליהן. הן היו בלחץ למצוא בעל לפני שלוט ימות, ואחד העבדים יקח את רכושו, כפי שאמר אברם: &quot;מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר&quot; ([[ביאור:בראשית טו ב]]).
* מתוך כבוד אב. במידה והוא יחתן אותן והן תעבורנה לבית בעליהן, הוא ישאר עריר בזקנותו ללא משפחה אוהבת, והן עלולות להגיע לעיר רשעה אחרת שאלוהים ישמיד.
* סביר שהבנות היו בלחץ ולכן עשו דבר שלא היה מקובל. נוסף על כך, הן חששו שיוולדו להן רק בנות, כפי שללוט כבר היו לפחות ארבע בנות ללא בן יורש. עם זאת, סביר שהן ידעו שאלוהים הבטיח ללוט יורש כדי שיעזוב את כנען לאברהם, ולכן העזו לקחת את הסיכון.

&quot;'''כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; 
* לפני מותו יהושע אמר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; ([[יהושע כג יד]]), וגם דוד אמר: &quot;אָנֹכִי הֹלֵךְ '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ&quot; ([[מלכים א ב ב]]) - והכוונה היא לדרך הטבע, כנהוג.
* אולם הבנות אמרו &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;כְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'כמו', ולא &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'בדיוק'. 
כאן &quot;וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינו '''כְּּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot;, מתכוון לכנהוג: '''בכבוד, בחופה וקידושין; כדרך וכמנהג הארץ, ולא כחיית השדה'''.
עכשיו, בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה בסדום [[בראשית יט ח]]). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ראו מה יהודה רצה לעשות לתמר, [[בראשית לח כד]]), שכן הוא עצמו נעשה הגואל לעצמו, בעל לבנותיו ואב לילדיהן.&lt;br /&gt;
לאחר שהבת הבכירה גמרה את מעשיה, נותרה הצעירה חשופה לבדה לסכנה; ולכן, מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.

=== 5: מצוות ייבום ===
סגנון הצהרת הבכירה הוא: &quot;'''לָבוֹא עָלֵינוּ'''&quot;, כאשר מקובל ברוב המקרים להגיד 'לבוא אל' ולא 'לבוא על'. הסגנון הזה מופיע רק פעם אחת נוספת בתנ&quot;ך בהקשר של ייבום, ככתוב: &quot;'''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'''&quot; ([[דברים כה ה]]). כלומר הבת רומזת שהיא עומדה לבצע ייבום עבור אביה, כדי שהבטחת אלוהים: שתמורת עזיבתו של לוט את כנען לאברהם, אלוהים יתן ללוט זרע ונחלה לירושה ([[ביאור:דברים ב ט]]), ([[ביאור:דברים ב יט]]). לאחר שהבכירה קיימה את הייבום, הצעירה גם היא רצתה לקבל ירושה ונחלה לבניה, והיא עשתה כאחותה.

'''כך אלוהים העניק יורש ללוט ונחלה בעבר הירדן המזרחית, בתמורה לנכונותו של לוט לעזוב את כנען לאברהם ובניו.'''

* הערה. דוד מלך ישראל הוא צאצא של רות המואביה שפיתתה את בועז, שהיה מהמיוחסות שבמשפחות יהודה, לשאת אותה, הגיורת הנוכריה (ראו [[רות פרק ג]]); בועז הוא צאצא של תמר שפיתתה את יהודה, אבי בעלה ([[בראשית לח]]); ומואב, אביה הקדמון של רות, הוא צאצא של לוט ובתו הבכירה. שלושת הנשים: בתו של לוט, תמר ורות, זכו בכבוד ההורות למלכות בית דוד כתוצאה של מעשי עורמה שיש בהם משום גילוי עריות,{{הערה|&lt;small&gt;לפחות במקרים של בת לוט ותמר; גם במקרה של רות, קובעת מסורת של חז&quot;ל כי שלמון, אביו של בועז, היה אחיו של אלימלך, אבי בעלה של רות, וגם אחי אביה של נעמי, אם בעלה של רות&lt;/small&gt;}} אולם פעלו בהתאם לחוק כדי לקיים את חוק הגאולה: שמירת שם המשפחה, רכושה וזרעה. זו נקודה מעניינת שלבטח אינה צירוף מקרים.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{מקורות|מקורות=
1-3. על-פי מאמר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15. מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]].

4. חלק ממאמר: &quot;מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?&quot;. אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
* תוספת מקורות והרחבות בידי צוות ויקיטקסט
}}
&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?}}}}
{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-31}}
&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>e2z9cqzx4pvs6idpufujc7iss6o07fj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008102</id>
      <parentid>3007942</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T03:05:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1: היא חשבה שכל העולם נחרב */</comment>
      <origin>3008102</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14826" sha1="oennj4nx2f27d6h83dxl2ngjhrl9clq" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.}}

* מדוע חשבה בת לוט שאין יותר אנשים בארץ? הרי בוודאי ידעה שאברהם לא מת, ושישנם אנשים בצוער!

==תשובות==
===1: היא חשבה שכל העולם נחרב===
בת לוט נחרדה כל כך מפני האש והגופרית שנפלו מן השמים, ולכן סברה שכל העולם נחרב גם הוא. היא לא ידעה שמדובר באסון מקומי, וכוונתה היתה טובה: ליישב מחדש את העולם. ראו את ה[[ביאור:בראשית יט ל|דיון בפסוק הקודם]] שבו נתבאר כי אפשר שבאמת לא נשארו אנשים בצוער. {{קטן|(יפעת)}}. אולם פרוש כזה אינו אפשרי הן הם ראו גברים בצוער, וגם לוט נשאר עשיר עם צאנו ורועיו שסיפקו לו אוכל ויין במערה.

יש חשיבות רבה למנוע גילוי עריות בין בני משפחה, ולחז&quot;ל היה חשוב להציג את סיפור בנות לוט באור שלילי ביותר. גם משה חשב כך ולכן פקד: &quot;לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהֹוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהֹוָה עַד עוֹלָם&quot; ([[ביאור:דברים כג ד]]). 

זה נכון להציג את הסיפור בצורה שלילית, אולם אנשים משכילים ונבונים צריכים להבין שהפרוש הזה אינו נכון כי:
# בנות לוט ראו שאנשים שרדו בצוער.
# לוט היה עשיר והיה לו צאן ורועים כאשר הוא נפרד מאברם וכאשר אברם הציל אותו משבי. לא נאמר שהוא הפך לעני חסר כל. 
# במערה היה לבנות לוט יין. אין ספק שהבנות לא הביאו יין מסדום, ולא עשו את היין לבד. מישהו מבחוץ הביא להם יין, והם ראו שיש עוד גברים.
# הם חיו זמן רב במערה בהר (ארמון חצוב כמו [[W:פטרה|'''בפטרה''']]), ומישהו היה חייב להביא להם אוכל.
# הן רצו ילדים, ובמידה ואין יותר אנשים בעולם, אז אם מי הם יתחתנו?
# הן ידעו את כל ההבטחות של אלוהים, והיו חייבות לדעת שאברהם ואנשיו לא ימותו בעוון סדום.
# גם תמר עשתה מעשה דומה של יבום למען קייום זרע לער ואונן בני יהודה, ואת תמר לא מעליבים. להפך את תמר מהללים.
# אנשים שמתרכזים בגילוי עריות, מפסידים את העובדה שאלוהים עשה זאת כי הוא הבטיח נחלה ויורשים ללוט, והבנות קיימו יבום לאביהם והיה מותר להם לעשות זאת. אלוהים ברך את הבנים ולכן רות המואביה הצילה את משפחת בועז מכליה, ודוד המלך נולד בזכותה.

===2: רגשי נחיתות===
בנות לוט לא חשבו שאין בארץ אנשים כלל, אלא שאין בארץ אנשים שיסכימו לשאת אותן לנשים. כזכור, כשאנשי סדום התגודדו סביב בית לוט הוא הציע להם לקחת את בנותיו, ואילו אנשי סדום רצו לדעת דווקא את האורחים. עובדה זו גרמה לבנות לוט לרגשי נחיתות עזים. הן חשבו: 'יש בעיר הזו כל כך הרבה גברים, ואף לא אחד רוצה בנו! אנחנו בוודאי מכוערות מאוד, אין לנו שום סיכוי למצוא חתן'; ולכן הן אמרו: '''ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ''' {{קטן|(אראל)}}.

===3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח===
לפי סדר ההתרחשויות בבראשית י&quot;ט:
* לאחר יציאתם מסדום, נאמר ללוט: &quot;המלט על נפשך! '''אל תביט אחריך''', ואל תעמוד בכל הכיכר; ההרה המלט, פן תספה&quot; ([[בראשית יט יז|פסוק יז]]).
* לוט מקבל אישור לברוח למצער/צוער (פסוקים כא, כב).
* לוט מגיע לצוער (פסוק כג).
* ה' ממטיר אש וגופרית והופך את ערי הכיכר (פסוקים כד, כה).
* &quot;ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח&quot; ([[בראשית יט כז|פסוק כז]]).
:בשלב הזה סביר להניח שכל תושבי צוער שלא קיבלו את ההוראה: &quot;אל תביט אחריך&quot;, מפנים פניהם לכיוון המחזה בסדום ועמורה (מתוך סקרנות וכתגובה טבעית), והופכים לנציבי מלח, כאשת לוט; אלא שהכתוב אינו &quot;טורח&quot; לפרט בעיניינם, בדיוק כפי שאיננו מאריך בתיאור מותם של שאר תושבי הכיכר. ההבטחה ללוט נשמרת: ה' אינו הופך את מצער, אך מאידך, גם אינו חס על תושביה. 
:לוט רואה את המוות סביבו, מפחד לשבת בצוער, ועובר עם שתי בנותיו להר ([[בראשית יט ל|פסוק ל']]), כציווי הראשון של המלאכים; וכנראה זה מה שמביא את בנות לוט לחשוב &quot;ואיש אין בארץ&quot; ('''פסוק לא''') {{קטן|(אהוד)}}.

=== 4: הבנות חששו שאביהן ימסרן לבני בליעל === 
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
&quot;'''וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot; - אין ספק שהם ראו גברים נוספים, הרי הם חיו במערה והיה להם אוכל ויין, ככתוב: &quot;לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינו יַּיִן&quot; ([[ביאור:בראשית יט לב]]). כאשר הם יצאו מסדום נאמר: &quot;ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ובְּיַד אִשְׁתּוֹ ובְּיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; ויַֹּצִאֻהוּ ויַַּנִּחֻהו,ּ מִחוץּ לָעִיר&quot;  ([[ביאור:בראשית יט טז]]), ולבטח הם לא לקחו איתם יין והרבה אוכל. מכאן שמישהו הביא להם אוכל.
 
&quot;'''אִישׁ'''&quot; 
* [[חוקי חמורבי|'''בחוקי חמורבי''']] איש פונה לאדם מכובד, אציל, פקיד של המלך, שופט, קצין. אדם שאינו איש הוא עבד או איש-חופשי. סביר שהבנות ראו גברים, אולם אלה היו רועים ואנשי בניה שחפרו להם בית מפואר בהר (ראו: [[W:פטרה|'''פטרה''']]).

&quot;'''אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot;
* כפי שראינו לוט לא היה כל כך זקן, והוא זכה בשני בנים ([[ביאור:בראשית יט לז]]), אז לא יכול להיות שהם יחשבו שהוא אינו מסוגל להביא ילדים, הן זאת היתה תוכניתן. אולם כדי להצליח בתוכנית לקבל בן מכובד ביותר למשפחת תרח כפי שאלוהים הבטיח ללוט ירושה ונחלה בעבר הירדן המזרחי, היה עליהן למהר לפני שלוט יהיה זקן ולא מסוגל להביא ילדים.
* סביר שהכוונה שהוא כבר נחלש, ואיבד רצון להתאמץ ולשוב לעיר. הוא וויתר מלהיות שופט בשער העיר כפי שהיה בסדום, ככתוב: &quot;וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם&quot; ([[ביאור:בראשית יט א]]). וכיוון שהוא לא יוצא ואנשים נכבדים לא באים אליו, לבנות אין סכוי למצוא בעל הגון ומכובד.
* כפי שאמר יצחק: &quot;הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז ב]]). אדם לא יודע את יום מותו, והבנות לא רצו להשאר יתומות ללא אב ואם, וללא בעל שיגן עליהן. הן היו בלחץ למצוא בעל לפני שלוט ימות, ואחד העבדים יקח את רכושו, כפי שאמר אברם: &quot;מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר&quot; ([[ביאור:בראשית טו ב]]).
* מתוך כבוד אב. במידה והוא יחתן אותן והן תעבורנה לבית בעליהן, הוא ישאר עריר בזקנותו ללא משפחה אוהבת, והן עלולות להגיע לעיר רשעה אחרת שאלוהים ישמיד.
* סביר שהבנות היו בלחץ ולכן עשו דבר שלא היה מקובל. נוסף על כך, הן חששו שיוולדו להן רק בנות, כפי שללוט כבר היו לפחות ארבע בנות ללא בן יורש. עם זאת, סביר שהן ידעו שאלוהים הבטיח ללוט יורש כדי שיעזוב את כנען לאברהם, ולכן העזו לקחת את הסיכון.

&quot;'''כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; 
* לפני מותו יהושע אמר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; ([[יהושע כג יד]]), וגם דוד אמר: &quot;אָנֹכִי הֹלֵךְ '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ&quot; ([[מלכים א ב ב]]) - והכוונה היא לדרך הטבע, כנהוג.
* אולם הבנות אמרו &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;כְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'כמו', ולא &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'בדיוק'. 
כאן &quot;וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינו '''כְּּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot;, מתכוון לכנהוג: '''בכבוד, בחופה וקידושין; כדרך וכמנהג הארץ, ולא כחיית השדה'''.
עכשיו, בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה בסדום [[בראשית יט ח]]). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ראו מה יהודה רצה לעשות לתמר, [[בראשית לח כד]]), שכן הוא עצמו נעשה הגואל לעצמו, בעל לבנותיו ואב לילדיהן.&lt;br /&gt;
לאחר שהבת הבכירה גמרה את מעשיה, נותרה הצעירה חשופה לבדה לסכנה; ולכן, מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.

=== 5: מצוות ייבום ===
סגנון הצהרת הבכירה הוא: &quot;'''לָבוֹא עָלֵינוּ'''&quot;, כאשר מקובל ברוב המקרים להגיד 'לבוא אל' ולא 'לבוא על'. הסגנון הזה מופיע רק פעם אחת נוספת בתנ&quot;ך בהקשר של ייבום, ככתוב: &quot;'''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'''&quot; ([[דברים כה ה]]). כלומר הבת רומזת שהיא עומדה לבצע ייבום עבור אביה, כדי שהבטחת אלוהים: שתמורת עזיבתו של לוט את כנען לאברהם, אלוהים יתן ללוט זרע ונחלה לירושה ([[ביאור:דברים ב ט]]), ([[ביאור:דברים ב יט]]). לאחר שהבכירה קיימה את הייבום, הצעירה גם היא רצתה לקבל ירושה ונחלה לבניה, והיא עשתה כאחותה.

'''כך אלוהים העניק יורש ללוט ונחלה בעבר הירדן המזרחית, בתמורה לנכונותו של לוט לעזוב את כנען לאברהם ובניו.'''

* הערה. דוד מלך ישראל הוא צאצא של רות המואביה שפיתתה את בועז, שהיה מהמיוחסות שבמשפחות יהודה, לשאת אותה, הגיורת הנוכריה (ראו [[רות פרק ג]]); בועז הוא צאצא של תמר שפיתתה את יהודה, אבי בעלה ([[בראשית לח]]); ומואב, אביה הקדמון של רות, הוא צאצא של לוט ובתו הבכירה. שלושת הנשים: בתו של לוט, תמר ורות, זכו בכבוד ההורות למלכות בית דוד כתוצאה של מעשי עורמה שיש בהם משום גילוי עריות,{{הערה|&lt;small&gt;לפחות במקרים של בת לוט ותמר; גם במקרה של רות, קובעת מסורת של חז&quot;ל כי שלמון, אביו של בועז, היה אחיו של אלימלך, אבי בעלה של רות, וגם אחי אביה של נעמי, אם בעלה של רות&lt;/small&gt;}} אולם פעלו בהתאם לחוק כדי לקיים את חוק הגאולה: שמירת שם המשפחה, רכושה וזרעה. זו נקודה מעניינת שלבטח אינה צירוף מקרים.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{מקורות|מקורות=
1-3. על-פי מאמר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15. מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]].

4. חלק ממאמר: &quot;מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?&quot;. אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
* תוספת מקורות והרחבות בידי צוות ויקיטקסט
}}
&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?}}}}
{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-31}}
&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>oennj4nx2f27d6h83dxl2ngjhrl9clq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008123</id>
      <parentid>3008102</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:32:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* 3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח */</comment>
      <origin>3008123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14826" sha1="rxiij8yt473vh7v16ymiwvztc8oo3b5" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.}}

* מדוע חשבה בת לוט שאין יותר אנשים בארץ? הרי בוודאי ידעה שאברהם לא מת, ושישנם אנשים בצוער!

==תשובות==
===1: היא חשבה שכל העולם נחרב===
בת לוט נחרדה כל כך מפני האש והגופרית שנפלו מן השמים, ולכן סברה שכל העולם נחרב גם הוא. היא לא ידעה שמדובר באסון מקומי, וכוונתה היתה טובה: ליישב מחדש את העולם. ראו את ה[[ביאור:בראשית יט ל|דיון בפסוק הקודם]] שבו נתבאר כי אפשר שבאמת לא נשארו אנשים בצוער. {{קטן|(יפעת)}}. אולם פרוש כזה אינו אפשרי הן הם ראו גברים בצוער, וגם לוט נשאר עשיר עם צאנו ורועיו שסיפקו לו אוכל ויין במערה.

יש חשיבות רבה למנוע גילוי עריות בין בני משפחה, ולחז&quot;ל היה חשוב להציג את סיפור בנות לוט באור שלילי ביותר. גם משה חשב כך ולכן פקד: &quot;לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהֹוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהֹוָה עַד עוֹלָם&quot; ([[ביאור:דברים כג ד]]). 

זה נכון להציג את הסיפור בצורה שלילית, אולם אנשים משכילים ונבונים צריכים להבין שהפרוש הזה אינו נכון כי:
# בנות לוט ראו שאנשים שרדו בצוער.
# לוט היה עשיר והיה לו צאן ורועים כאשר הוא נפרד מאברם וכאשר אברם הציל אותו משבי. לא נאמר שהוא הפך לעני חסר כל. 
# במערה היה לבנות לוט יין. אין ספק שהבנות לא הביאו יין מסדום, ולא עשו את היין לבד. מישהו מבחוץ הביא להם יין, והם ראו שיש עוד גברים.
# הם חיו זמן רב במערה בהר (ארמון חצוב כמו [[W:פטרה|'''בפטרה''']]), ומישהו היה חייב להביא להם אוכל.
# הן רצו ילדים, ובמידה ואין יותר אנשים בעולם, אז אם מי הם יתחתנו?
# הן ידעו את כל ההבטחות של אלוהים, והיו חייבות לדעת שאברהם ואנשיו לא ימותו בעוון סדום.
# גם תמר עשתה מעשה דומה של יבום למען קייום זרע לער ואונן בני יהודה, ואת תמר לא מעליבים. להפך את תמר מהללים.
# אנשים שמתרכזים בגילוי עריות, מפסידים את העובדה שאלוהים עשה זאת כי הוא הבטיח נחלה ויורשים ללוט, והבנות קיימו יבום לאביהם והיה מותר להם לעשות זאת. אלוהים ברך את הבנים ולכן רות המואביה הצילה את משפחת בועז מכליה, ודוד המלך נולד בזכותה.

===2: רגשי נחיתות===
בנות לוט לא חשבו שאין בארץ אנשים כלל, אלא שאין בארץ אנשים שיסכימו לשאת אותן לנשים. כזכור, כשאנשי סדום התגודדו סביב בית לוט הוא הציע להם לקחת את בנותיו, ואילו אנשי סדום רצו לדעת דווקא את האורחים. עובדה זו גרמה לבנות לוט לרגשי נחיתות עזים. הן חשבו: 'יש בעיר הזו כל כך הרבה גברים, ואף לא אחד רוצה בנו! אנחנו בוודאי מכוערות מאוד, אין לנו שום סיכוי למצוא חתן'; ולכן הן אמרו: '''ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ''' {{קטן|(אראל)}}.

===3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח===
לפי סדר ההתרחשויות בבראשית י&quot;ט:
* לאחר יציאתם מסדום, נאמר ללוט: &quot;המלט על נפשך! '''אל תביט אחריך''', ואל תעמוד בכל הכיכר; ההרה המלט, פן תספה&quot; ([[בראשית יט יז|פסוק יז]]).
* לוט מקבל אישור לברוח למצער/צוער (פסוקים כא, כב).
* לוט מגיע לצוער (פסוק כג).
* ה' ממטיר אש וגופרית והופך את ערי הכיכר (פסוקים כד, כה).
* &quot;ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח&quot; ([[בראשית יט כז|פסוק כז]]).
:בשלב הזה סביר להניח שכל תושבי צוער שלא קיבלו את ההוראה: &quot;אל תביט אחריך&quot;, מפנים פניהם לכיוון המחזה בסדום ועמורה (מתוך סקרנות וכתגובה טבעית), והופכים לנציבי מלח, כאשת לוט; אלא שהכתוב אינו &quot;טורח&quot; לפרט בעיניינם, בדיוק כפי שאיננו מאריך בתיאור מותם של שאר תושבי הכיכר. ההבטחה ללוט נשמרת: ה' אינו הופך את צוער, אך מאידך, גם אינו חס על תושביה. 
:לוט רואה את המוות סביבו, מפחד לשבת בצוער, ועובר עם שתי בנותיו להר ([[בראשית יט ל|פסוק ל']]), כציווי הראשון של המלאכים; וכנראה זה מה שמביא את בנות לוט לחשוב &quot;ואיש אין בארץ&quot; ('''פסוק לא''') {{קטן|(אהוד)}}.

=== 4: הבנות חששו שאביהן ימסרן לבני בליעל === 
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
&quot;'''וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot; - אין ספק שהם ראו גברים נוספים, הרי הם חיו במערה והיה להם אוכל ויין, ככתוב: &quot;לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינו יַּיִן&quot; ([[ביאור:בראשית יט לב]]). כאשר הם יצאו מסדום נאמר: &quot;ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ובְּיַד אִשְׁתּוֹ ובְּיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; ויַֹּצִאֻהוּ ויַַּנִּחֻהו,ּ מִחוץּ לָעִיר&quot;  ([[ביאור:בראשית יט טז]]), ולבטח הם לא לקחו איתם יין והרבה אוכל. מכאן שמישהו הביא להם אוכל.
 
&quot;'''אִישׁ'''&quot; 
* [[חוקי חמורבי|'''בחוקי חמורבי''']] איש פונה לאדם מכובד, אציל, פקיד של המלך, שופט, קצין. אדם שאינו איש הוא עבד או איש-חופשי. סביר שהבנות ראו גברים, אולם אלה היו רועים ואנשי בניה שחפרו להם בית מפואר בהר (ראו: [[W:פטרה|'''פטרה''']]).

&quot;'''אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot;
* כפי שראינו לוט לא היה כל כך זקן, והוא זכה בשני בנים ([[ביאור:בראשית יט לז]]), אז לא יכול להיות שהם יחשבו שהוא אינו מסוגל להביא ילדים, הן זאת היתה תוכניתן. אולם כדי להצליח בתוכנית לקבל בן מכובד ביותר למשפחת תרח כפי שאלוהים הבטיח ללוט ירושה ונחלה בעבר הירדן המזרחי, היה עליהן למהר לפני שלוט יהיה זקן ולא מסוגל להביא ילדים.
* סביר שהכוונה שהוא כבר נחלש, ואיבד רצון להתאמץ ולשוב לעיר. הוא וויתר מלהיות שופט בשער העיר כפי שהיה בסדום, ככתוב: &quot;וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם&quot; ([[ביאור:בראשית יט א]]). וכיוון שהוא לא יוצא ואנשים נכבדים לא באים אליו, לבנות אין סכוי למצוא בעל הגון ומכובד.
* כפי שאמר יצחק: &quot;הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז ב]]). אדם לא יודע את יום מותו, והבנות לא רצו להשאר יתומות ללא אב ואם, וללא בעל שיגן עליהן. הן היו בלחץ למצוא בעל לפני שלוט ימות, ואחד העבדים יקח את רכושו, כפי שאמר אברם: &quot;מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר&quot; ([[ביאור:בראשית טו ב]]).
* מתוך כבוד אב. במידה והוא יחתן אותן והן תעבורנה לבית בעליהן, הוא ישאר עריר בזקנותו ללא משפחה אוהבת, והן עלולות להגיע לעיר רשעה אחרת שאלוהים ישמיד.
* סביר שהבנות היו בלחץ ולכן עשו דבר שלא היה מקובל. נוסף על כך, הן חששו שיוולדו להן רק בנות, כפי שללוט כבר היו לפחות ארבע בנות ללא בן יורש. עם זאת, סביר שהן ידעו שאלוהים הבטיח ללוט יורש כדי שיעזוב את כנען לאברהם, ולכן העזו לקחת את הסיכון.

&quot;'''כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; 
* לפני מותו יהושע אמר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; ([[יהושע כג יד]]), וגם דוד אמר: &quot;אָנֹכִי הֹלֵךְ '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ&quot; ([[מלכים א ב ב]]) - והכוונה היא לדרך הטבע, כנהוג.
* אולם הבנות אמרו &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;כְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'כמו', ולא &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'בדיוק'. 
כאן &quot;וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינו '''כְּּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot;, מתכוון לכנהוג: '''בכבוד, בחופה וקידושין; כדרך וכמנהג הארץ, ולא כחיית השדה'''.
עכשיו, בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה בסדום [[בראשית יט ח]]). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ראו מה יהודה רצה לעשות לתמר, [[בראשית לח כד]]), שכן הוא עצמו נעשה הגואל לעצמו, בעל לבנותיו ואב לילדיהן.&lt;br /&gt;
לאחר שהבת הבכירה גמרה את מעשיה, נותרה הצעירה חשופה לבדה לסכנה; ולכן, מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.

=== 5: מצוות ייבום ===
סגנון הצהרת הבכירה הוא: &quot;'''לָבוֹא עָלֵינוּ'''&quot;, כאשר מקובל ברוב המקרים להגיד 'לבוא אל' ולא 'לבוא על'. הסגנון הזה מופיע רק פעם אחת נוספת בתנ&quot;ך בהקשר של ייבום, ככתוב: &quot;'''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'''&quot; ([[דברים כה ה]]). כלומר הבת רומזת שהיא עומדה לבצע ייבום עבור אביה, כדי שהבטחת אלוהים: שתמורת עזיבתו של לוט את כנען לאברהם, אלוהים יתן ללוט זרע ונחלה לירושה ([[ביאור:דברים ב ט]]), ([[ביאור:דברים ב יט]]). לאחר שהבכירה קיימה את הייבום, הצעירה גם היא רצתה לקבל ירושה ונחלה לבניה, והיא עשתה כאחותה.

'''כך אלוהים העניק יורש ללוט ונחלה בעבר הירדן המזרחית, בתמורה לנכונותו של לוט לעזוב את כנען לאברהם ובניו.'''

* הערה. דוד מלך ישראל הוא צאצא של רות המואביה שפיתתה את בועז, שהיה מהמיוחסות שבמשפחות יהודה, לשאת אותה, הגיורת הנוכריה (ראו [[רות פרק ג]]); בועז הוא צאצא של תמר שפיתתה את יהודה, אבי בעלה ([[בראשית לח]]); ומואב, אביה הקדמון של רות, הוא צאצא של לוט ובתו הבכירה. שלושת הנשים: בתו של לוט, תמר ורות, זכו בכבוד ההורות למלכות בית דוד כתוצאה של מעשי עורמה שיש בהם משום גילוי עריות,{{הערה|&lt;small&gt;לפחות במקרים של בת לוט ותמר; גם במקרה של רות, קובעת מסורת של חז&quot;ל כי שלמון, אביו של בועז, היה אחיו של אלימלך, אבי בעלה של רות, וגם אחי אביה של נעמי, אם בעלה של רות&lt;/small&gt;}} אולם פעלו בהתאם לחוק כדי לקיים את חוק הגאולה: שמירת שם המשפחה, רכושה וזרעה. זו נקודה מעניינת שלבטח אינה צירוף מקרים.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{מקורות|מקורות=
1-3. על-פי מאמר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15. מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]].

4. חלק ממאמר: &quot;מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?&quot;. אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
* תוספת מקורות והרחבות בידי צוות ויקיטקסט
}}
&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?}}}}
{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-31}}
&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>rxiij8yt473vh7v16ymiwvztc8oo3b5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008124</id>
      <parentid>3008123</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:33:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1: היא חשבה שכל העולם נחרב */</comment>
      <origin>3008124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14826" sha1="rjcklmz5f50au4ada8446cb62sotqjl" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.}}

* מדוע חשבה בת לוט שאין יותר אנשים בארץ? הרי בוודאי ידעה שאברהם לא מת, ושישנם אנשים בצוער!

==תשובות==
===1: היא חשבה שכל העולם נחרב===
בת לוט נחרדה כל כך מפני האש והגופרית שנפלו מן השמים, ולכן סברה שכל העולם נחרב גם הוא. היא לא ידעה שמדובר באסון מקומי, וכוונתה היתה טובה: ליישב מחדש את העולם. ראו את ה[[ביאור:בראשית יט ל|דיון בפסוק הקודם]] שבו נתבאר כי אפשר שבאמת לא נשארו אנשים בצוער. {{קטן|(יפעת)}}. אולם פרוש כזה אינו אפשרי הן הם ראו גברים בצוער, וגם לוט נשאר עשיר עם צאנו ורועיו שסיפקו לו אוכל ויין במערה.

יש חשיבות רבה למנוע גילוי עריות בין בני משפחה, ולחז&quot;ל היה חשוב להציג את סיפור בנות לוט באור שלילי ביותר. גם משה חשב כך ולכן פקד: &quot;לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהֹוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהֹוָה עַד עוֹלָם&quot; ([[ביאור:דברים כג ד]]). 

זה נכון להציג את הסיפור בצורה שלילית, אולם אנשים משכילים ונבונים צריכים להבין שהפרוש הזה אינו נכון כי:
# בנות לוט ראו שאנשים שרדו בצוער.
# לוט היה עשיר והיה לו צאן ורועים כאשר הוא נפרד מאברם וכאשר אברם הציל אותו משבי. לא נאמר שהוא הפך לעני חסר כל. 
# במערה היה לבנות לוט יין. אין ספק שהבנות לא הביאו יין מסדום, ולא עשו את היין לבד. מישהו מבחוץ הביא להם יין, והם ראו שיש עוד גברים.
# הם חיו זמן רב במערה בהר (ארמון חצוב כמו [[W:פטרה|'''בפטרה''']]), ומישהו היה חייב להביא להם אוכל.
# הן רצו ילדים, ובמידה ואין יותר אנשים בעולם, אז עם מי הם יתחתנו?
# הן ידעו את כל ההבטחות של אלוהים, והיו חייבות לדעת שאברהם ואנשיו לא ימותו בעוון סדום.
# גם תמר עשתה מעשה דומה של יבום למען קייום זרע לער ואונן בני יהודה, ואת תמר לא מעליבים. להפך את תמר מהללים.
# אנשים שמתרכזים בגילוי עריות, מפסידים את העובדה שאלוהים עשה זאת כי הוא הבטיח נחלה ויורשים ללוט, והבנות קיימו יבום לאביהם והיה מותר להם לעשות זאת. אלוהים ברך את הבנים ולכן רות המואביה הצילה את משפחת בועז מכליה, ודוד המלך נולד בזכותה.

===2: רגשי נחיתות===
בנות לוט לא חשבו שאין בארץ אנשים כלל, אלא שאין בארץ אנשים שיסכימו לשאת אותן לנשים. כזכור, כשאנשי סדום התגודדו סביב בית לוט הוא הציע להם לקחת את בנותיו, ואילו אנשי סדום רצו לדעת דווקא את האורחים. עובדה זו גרמה לבנות לוט לרגשי נחיתות עזים. הן חשבו: 'יש בעיר הזו כל כך הרבה גברים, ואף לא אחד רוצה בנו! אנחנו בוודאי מכוערות מאוד, אין לנו שום סיכוי למצוא חתן'; ולכן הן אמרו: '''ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ''' {{קטן|(אראל)}}.

===3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח===
לפי סדר ההתרחשויות בבראשית י&quot;ט:
* לאחר יציאתם מסדום, נאמר ללוט: &quot;המלט על נפשך! '''אל תביט אחריך''', ואל תעמוד בכל הכיכר; ההרה המלט, פן תספה&quot; ([[בראשית יט יז|פסוק יז]]).
* לוט מקבל אישור לברוח למצער/צוער (פסוקים כא, כב).
* לוט מגיע לצוער (פסוק כג).
* ה' ממטיר אש וגופרית והופך את ערי הכיכר (פסוקים כד, כה).
* &quot;ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח&quot; ([[בראשית יט כז|פסוק כז]]).
:בשלב הזה סביר להניח שכל תושבי צוער שלא קיבלו את ההוראה: &quot;אל תביט אחריך&quot;, מפנים פניהם לכיוון המחזה בסדום ועמורה (מתוך סקרנות וכתגובה טבעית), והופכים לנציבי מלח, כאשת לוט; אלא שהכתוב אינו &quot;טורח&quot; לפרט בעיניינם, בדיוק כפי שאיננו מאריך בתיאור מותם של שאר תושבי הכיכר. ההבטחה ללוט נשמרת: ה' אינו הופך את צוער, אך מאידך, גם אינו חס על תושביה. 
:לוט רואה את המוות סביבו, מפחד לשבת בצוער, ועובר עם שתי בנותיו להר ([[בראשית יט ל|פסוק ל']]), כציווי הראשון של המלאכים; וכנראה זה מה שמביא את בנות לוט לחשוב &quot;ואיש אין בארץ&quot; ('''פסוק לא''') {{קטן|(אהוד)}}.

=== 4: הבנות חששו שאביהן ימסרן לבני בליעל === 
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
&quot;'''וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot; - אין ספק שהם ראו גברים נוספים, הרי הם חיו במערה והיה להם אוכל ויין, ככתוב: &quot;לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינו יַּיִן&quot; ([[ביאור:בראשית יט לב]]). כאשר הם יצאו מסדום נאמר: &quot;ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ובְּיַד אִשְׁתּוֹ ובְּיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; ויַֹּצִאֻהוּ ויַַּנִּחֻהו,ּ מִחוץּ לָעִיר&quot;  ([[ביאור:בראשית יט טז]]), ולבטח הם לא לקחו איתם יין והרבה אוכל. מכאן שמישהו הביא להם אוכל.
 
&quot;'''אִישׁ'''&quot; 
* [[חוקי חמורבי|'''בחוקי חמורבי''']] איש פונה לאדם מכובד, אציל, פקיד של המלך, שופט, קצין. אדם שאינו איש הוא עבד או איש-חופשי. סביר שהבנות ראו גברים, אולם אלה היו רועים ואנשי בניה שחפרו להם בית מפואר בהר (ראו: [[W:פטרה|'''פטרה''']]).

&quot;'''אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot;
* כפי שראינו לוט לא היה כל כך זקן, והוא זכה בשני בנים ([[ביאור:בראשית יט לז]]), אז לא יכול להיות שהם יחשבו שהוא אינו מסוגל להביא ילדים, הן זאת היתה תוכניתן. אולם כדי להצליח בתוכנית לקבל בן מכובד ביותר למשפחת תרח כפי שאלוהים הבטיח ללוט ירושה ונחלה בעבר הירדן המזרחי, היה עליהן למהר לפני שלוט יהיה זקן ולא מסוגל להביא ילדים.
* סביר שהכוונה שהוא כבר נחלש, ואיבד רצון להתאמץ ולשוב לעיר. הוא וויתר מלהיות שופט בשער העיר כפי שהיה בסדום, ככתוב: &quot;וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם&quot; ([[ביאור:בראשית יט א]]). וכיוון שהוא לא יוצא ואנשים נכבדים לא באים אליו, לבנות אין סכוי למצוא בעל הגון ומכובד.
* כפי שאמר יצחק: &quot;הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז ב]]). אדם לא יודע את יום מותו, והבנות לא רצו להשאר יתומות ללא אב ואם, וללא בעל שיגן עליהן. הן היו בלחץ למצוא בעל לפני שלוט ימות, ואחד העבדים יקח את רכושו, כפי שאמר אברם: &quot;מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר&quot; ([[ביאור:בראשית טו ב]]).
* מתוך כבוד אב. במידה והוא יחתן אותן והן תעבורנה לבית בעליהן, הוא ישאר עריר בזקנותו ללא משפחה אוהבת, והן עלולות להגיע לעיר רשעה אחרת שאלוהים ישמיד.
* סביר שהבנות היו בלחץ ולכן עשו דבר שלא היה מקובל. נוסף על כך, הן חששו שיוולדו להן רק בנות, כפי שללוט כבר היו לפחות ארבע בנות ללא בן יורש. עם זאת, סביר שהן ידעו שאלוהים הבטיח ללוט יורש כדי שיעזוב את כנען לאברהם, ולכן העזו לקחת את הסיכון.

&quot;'''כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; 
* לפני מותו יהושע אמר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; ([[יהושע כג יד]]), וגם דוד אמר: &quot;אָנֹכִי הֹלֵךְ '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ&quot; ([[מלכים א ב ב]]) - והכוונה היא לדרך הטבע, כנהוג.
* אולם הבנות אמרו &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;כְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'כמו', ולא &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'בדיוק'. 
כאן &quot;וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינו '''כְּּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot;, מתכוון לכנהוג: '''בכבוד, בחופה וקידושין; כדרך וכמנהג הארץ, ולא כחיית השדה'''.
עכשיו, בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה בסדום [[בראשית יט ח]]). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ראו מה יהודה רצה לעשות לתמר, [[בראשית לח כד]]), שכן הוא עצמו נעשה הגואל לעצמו, בעל לבנותיו ואב לילדיהן.&lt;br /&gt;
לאחר שהבת הבכירה גמרה את מעשיה, נותרה הצעירה חשופה לבדה לסכנה; ולכן, מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.

=== 5: מצוות ייבום ===
סגנון הצהרת הבכירה הוא: &quot;'''לָבוֹא עָלֵינוּ'''&quot;, כאשר מקובל ברוב המקרים להגיד 'לבוא אל' ולא 'לבוא על'. הסגנון הזה מופיע רק פעם אחת נוספת בתנ&quot;ך בהקשר של ייבום, ככתוב: &quot;'''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'''&quot; ([[דברים כה ה]]). כלומר הבת רומזת שהיא עומדה לבצע ייבום עבור אביה, כדי שהבטחת אלוהים: שתמורת עזיבתו של לוט את כנען לאברהם, אלוהים יתן ללוט זרע ונחלה לירושה ([[ביאור:דברים ב ט]]), ([[ביאור:דברים ב יט]]). לאחר שהבכירה קיימה את הייבום, הצעירה גם היא רצתה לקבל ירושה ונחלה לבניה, והיא עשתה כאחותה.

'''כך אלוהים העניק יורש ללוט ונחלה בעבר הירדן המזרחית, בתמורה לנכונותו של לוט לעזוב את כנען לאברהם ובניו.'''

* הערה. דוד מלך ישראל הוא צאצא של רות המואביה שפיתתה את בועז, שהיה מהמיוחסות שבמשפחות יהודה, לשאת אותה, הגיורת הנוכריה (ראו [[רות פרק ג]]); בועז הוא צאצא של תמר שפיתתה את יהודה, אבי בעלה ([[בראשית לח]]); ומואב, אביה הקדמון של רות, הוא צאצא של לוט ובתו הבכירה. שלושת הנשים: בתו של לוט, תמר ורות, זכו בכבוד ההורות למלכות בית דוד כתוצאה של מעשי עורמה שיש בהם משום גילוי עריות,{{הערה|&lt;small&gt;לפחות במקרים של בת לוט ותמר; גם במקרה של רות, קובעת מסורת של חז&quot;ל כי שלמון, אביו של בועז, היה אחיו של אלימלך, אבי בעלה של רות, וגם אחי אביה של נעמי, אם בעלה של רות&lt;/small&gt;}} אולם פעלו בהתאם לחוק כדי לקיים את חוק הגאולה: שמירת שם המשפחה, רכושה וזרעה. זו נקודה מעניינת שלבטח אינה צירוף מקרים.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{מקורות|מקורות=
1-3. על-פי מאמר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15. מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]].

4. חלק ממאמר: &quot;מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?&quot;. אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
* תוספת מקורות והרחבות בידי צוות ויקיטקסט
}}
&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?}}}}
{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-31}}
&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>rjcklmz5f50au4ada8446cb62sotqjl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008125</id>
      <parentid>3008124</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:34:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* 1: היא חשבה שכל העולם נחרב */</comment>
      <origin>3008125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14842" sha1="7y3y0nlw6jcqj649w7q7rmlgexv7mk6" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.}}

* מדוע חשבה בת לוט שאין יותר אנשים בארץ? הרי בוודאי ידעה שאברהם לא מת, ושישנם אנשים בצוער!

==תשובות==
===1: היא חשבה שכל העולם נחרב===
בת לוט נחרדה כל כך מפני האש והגופרית שנפלו מן השמים, ולכן סברה שכל העולם נחרב גם הוא. היא לא ידעה שמדובר באסון מקומי, וכוונתה היתה טובה: ליישב מחדש את העולם. ראו את ה[[ביאור:בראשית יט ל|דיון בפסוק הקודם]] שבו נתבאר כי אפשר שבאמת לא נשארו אנשים בצוער. {{קטן|(יפעת)}}. 

אולם לכאורה פרוש כזה אינו אפשרי. הן הם ראו גברים בצוער, וגם לוט נשאר עשיר עם צאנו ורועיו שסיפקו לו אוכל ויין במערה.

יש חשיבות רבה למנוע גילוי עריות בין בני משפחה, ולחז&quot;ל היה חשוב להציג את סיפור בנות לוט באור שלילי ביותר. גם משה חשב כך ולכן פקד: &quot;לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהֹוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהֹוָה עַד עוֹלָם&quot; ([[ביאור:דברים כג ד]]). 

זה נכון להציג את הסיפור בצורה שלילית, אולם אנשים משכילים ונבונים צריכים להבין שהפרוש הזה אינו נכון כי:
# בנות לוט ראו שאנשים שרדו בצוער.
# לוט היה עשיר והיה לו צאן ורועים כאשר הוא נפרד מאברם וכאשר אברם הציל אותו משבי. לא נאמר שהוא הפך לעני חסר כל. 
# במערה היה לבנות לוט יין. אין ספק שהבנות לא הביאו יין מסדום, ולא עשו את היין לבד. מישהו מבחוץ הביא להם יין, והם ראו שיש עוד גברים.
# הם חיו זמן רב במערה בהר (ארמון חצוב כמו [[W:פטרה|'''בפטרה''']]), ומישהו היה חייב להביא להם אוכל.
# הן רצו ילדים, ובמידה ואין יותר אנשים בעולם, אז עם מי הם יתחתנו?
# הן ידעו את כל ההבטחות של אלוהים, והיו חייבות לדעת שאברהם ואנשיו לא ימותו בעוון סדום.
# גם תמר עשתה מעשה דומה של יבום למען קייום זרע לער ואונן בני יהודה, ואת תמר לא מעליבים. להפך את תמר מהללים.
# אנשים שמתרכזים בגילוי עריות, מפסידים את העובדה שאלוהים עשה זאת כי הוא הבטיח נחלה ויורשים ללוט, והבנות קיימו יבום לאביהם והיה מותר להם לעשות זאת. אלוהים ברך את הבנים ולכן רות המואביה הצילה את משפחת בועז מכליה, ודוד המלך נולד בזכותה.

===2: רגשי נחיתות===
בנות לוט לא חשבו שאין בארץ אנשים כלל, אלא שאין בארץ אנשים שיסכימו לשאת אותן לנשים. כזכור, כשאנשי סדום התגודדו סביב בית לוט הוא הציע להם לקחת את בנותיו, ואילו אנשי סדום רצו לדעת דווקא את האורחים. עובדה זו גרמה לבנות לוט לרגשי נחיתות עזים. הן חשבו: 'יש בעיר הזו כל כך הרבה גברים, ואף לא אחד רוצה בנו! אנחנו בוודאי מכוערות מאוד, אין לנו שום סיכוי למצוא חתן'; ולכן הן אמרו: '''ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ''' {{קטן|(אראל)}}.

===3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח===
לפי סדר ההתרחשויות בבראשית י&quot;ט:
* לאחר יציאתם מסדום, נאמר ללוט: &quot;המלט על נפשך! '''אל תביט אחריך''', ואל תעמוד בכל הכיכר; ההרה המלט, פן תספה&quot; ([[בראשית יט יז|פסוק יז]]).
* לוט מקבל אישור לברוח למצער/צוער (פסוקים כא, כב).
* לוט מגיע לצוער (פסוק כג).
* ה' ממטיר אש וגופרית והופך את ערי הכיכר (פסוקים כד, כה).
* &quot;ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח&quot; ([[בראשית יט כז|פסוק כז]]).
:בשלב הזה סביר להניח שכל תושבי צוער שלא קיבלו את ההוראה: &quot;אל תביט אחריך&quot;, מפנים פניהם לכיוון המחזה בסדום ועמורה (מתוך סקרנות וכתגובה טבעית), והופכים לנציבי מלח, כאשת לוט; אלא שהכתוב אינו &quot;טורח&quot; לפרט בעיניינם, בדיוק כפי שאיננו מאריך בתיאור מותם של שאר תושבי הכיכר. ההבטחה ללוט נשמרת: ה' אינו הופך את צוער, אך מאידך, גם אינו חס על תושביה. 
:לוט רואה את המוות סביבו, מפחד לשבת בצוער, ועובר עם שתי בנותיו להר ([[בראשית יט ל|פסוק ל']]), כציווי הראשון של המלאכים; וכנראה זה מה שמביא את בנות לוט לחשוב &quot;ואיש אין בארץ&quot; ('''פסוק לא''') {{קטן|(אהוד)}}.

=== 4: הבנות חששו שאביהן ימסרן לבני בליעל === 
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
&quot;'''וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot; - אין ספק שהם ראו גברים נוספים, הרי הם חיו במערה והיה להם אוכל ויין, ככתוב: &quot;לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינו יַּיִן&quot; ([[ביאור:בראשית יט לב]]). כאשר הם יצאו מסדום נאמר: &quot;ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ובְּיַד אִשְׁתּוֹ ובְּיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; ויַֹּצִאֻהוּ ויַַּנִּחֻהו,ּ מִחוץּ לָעִיר&quot;  ([[ביאור:בראשית יט טז]]), ולבטח הם לא לקחו איתם יין והרבה אוכל. מכאן שמישהו הביא להם אוכל.
 
&quot;'''אִישׁ'''&quot; 
* [[חוקי חמורבי|'''בחוקי חמורבי''']] איש פונה לאדם מכובד, אציל, פקיד של המלך, שופט, קצין. אדם שאינו איש הוא עבד או איש-חופשי. סביר שהבנות ראו גברים, אולם אלה היו רועים ואנשי בניה שחפרו להם בית מפואר בהר (ראו: [[W:פטרה|'''פטרה''']]).

&quot;'''אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''&quot;
* כפי שראינו לוט לא היה כל כך זקן, והוא זכה בשני בנים ([[ביאור:בראשית יט לז]]), אז לא יכול להיות שהם יחשבו שהוא אינו מסוגל להביא ילדים, הן זאת היתה תוכניתן. אולם כדי להצליח בתוכנית לקבל בן מכובד ביותר למשפחת תרח כפי שאלוהים הבטיח ללוט ירושה ונחלה בעבר הירדן המזרחי, היה עליהן למהר לפני שלוט יהיה זקן ולא מסוגל להביא ילדים.
* סביר שהכוונה שהוא כבר נחלש, ואיבד רצון להתאמץ ולשוב לעיר. הוא וויתר מלהיות שופט בשער העיר כפי שהיה בסדום, ככתוב: &quot;וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם&quot; ([[ביאור:בראשית יט א]]). וכיוון שהוא לא יוצא ואנשים נכבדים לא באים אליו, לבנות אין סכוי למצוא בעל הגון ומכובד.
* כפי שאמר יצחק: &quot;הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז ב]]). אדם לא יודע את יום מותו, והבנות לא רצו להשאר יתומות ללא אב ואם, וללא בעל שיגן עליהן. הן היו בלחץ למצוא בעל לפני שלוט ימות, ואחד העבדים יקח את רכושו, כפי שאמר אברם: &quot;מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר&quot; ([[ביאור:בראשית טו ב]]).
* מתוך כבוד אב. במידה והוא יחתן אותן והן תעבורנה לבית בעליהן, הוא ישאר עריר בזקנותו ללא משפחה אוהבת, והן עלולות להגיע לעיר רשעה אחרת שאלוהים ישמיד.
* סביר שהבנות היו בלחץ ולכן עשו דבר שלא היה מקובל. נוסף על כך, הן חששו שיוולדו להן רק בנות, כפי שללוט כבר היו לפחות ארבע בנות ללא בן יורש. עם זאת, סביר שהן ידעו שאלוהים הבטיח ללוט יורש כדי שיעזוב את כנען לאברהם, ולכן העזו לקחת את הסיכון.

&quot;'''כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; 
* לפני מותו יהושע אמר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; ([[יהושע כג יד]]), וגם דוד אמר: &quot;אָנֹכִי הֹלֵךְ '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ&quot; ([[מלכים א ב ב]]) - והכוונה היא לדרך הטבע, כנהוג.
* אולם הבנות אמרו &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;כְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'כמו', ולא &quot;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בְּ&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot; - 'בדיוק'. 
כאן &quot;וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינו '''כְּּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''&quot;, מתכוון לכנהוג: '''בכבוד, בחופה וקידושין; כדרך וכמנהג הארץ, ולא כחיית השדה'''.
עכשיו, בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה בסדום [[בראשית יט ח]]). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ראו מה יהודה רצה לעשות לתמר, [[בראשית לח כד]]), שכן הוא עצמו נעשה הגואל לעצמו, בעל לבנותיו ואב לילדיהן.&lt;br /&gt;
לאחר שהבת הבכירה גמרה את מעשיה, נותרה הצעירה חשופה לבדה לסכנה; ולכן, מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.

=== 5: מצוות ייבום ===
סגנון הצהרת הבכירה הוא: &quot;'''לָבוֹא עָלֵינוּ'''&quot;, כאשר מקובל ברוב המקרים להגיד 'לבוא אל' ולא 'לבוא על'. הסגנון הזה מופיע רק פעם אחת נוספת בתנ&quot;ך בהקשר של ייבום, ככתוב: &quot;'''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'''&quot; ([[דברים כה ה]]). כלומר הבת רומזת שהיא עומדה לבצע ייבום עבור אביה, כדי שהבטחת אלוהים: שתמורת עזיבתו של לוט את כנען לאברהם, אלוהים יתן ללוט זרע ונחלה לירושה ([[ביאור:דברים ב ט]]), ([[ביאור:דברים ב יט]]). לאחר שהבכירה קיימה את הייבום, הצעירה גם היא רצתה לקבל ירושה ונחלה לבניה, והיא עשתה כאחותה.

'''כך אלוהים העניק יורש ללוט ונחלה בעבר הירדן המזרחית, בתמורה לנכונותו של לוט לעזוב את כנען לאברהם ובניו.'''

* הערה. דוד מלך ישראל הוא צאצא של רות המואביה שפיתתה את בועז, שהיה מהמיוחסות שבמשפחות יהודה, לשאת אותה, הגיורת הנוכריה (ראו [[רות פרק ג]]); בועז הוא צאצא של תמר שפיתתה את יהודה, אבי בעלה ([[בראשית לח]]); ומואב, אביה הקדמון של רות, הוא צאצא של לוט ובתו הבכירה. שלושת הנשים: בתו של לוט, תמר ורות, זכו בכבוד ההורות למלכות בית דוד כתוצאה של מעשי עורמה שיש בהם משום גילוי עריות,{{הערה|&lt;small&gt;לפחות במקרים של בת לוט ותמר; גם במקרה של רות, קובעת מסורת של חז&quot;ל כי שלמון, אביו של בועז, היה אחיו של אלימלך, אבי בעלה של רות, וגם אחי אביה של נעמי, אם בעלה של רות&lt;/small&gt;}} אולם פעלו בהתאם לחוק כדי לקיים את חוק הגאולה: שמירת שם המשפחה, רכושה וזרעה. זו נקודה מעניינת שלבטח אינה צירוף מקרים.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{מקורות|מקורות=
1-3. על-פי מאמר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15. מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]].

4. חלק ממאמר: &quot;מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?&quot;. אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
* תוספת מקורות והרחבות בידי צוות ויקיטקסט
}}
&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?}}}}
{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-31}}
&lt;/noinclude&gt;
{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>7y3y0nlw6jcqj649w7q7rmlgexv7mk6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:שר של ים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>68605</id>
    <revision>
      <id>3008068</id>
      <parentid>701127</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>/* תגובות */</comment>
      <origin>3008068</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16151" sha1="gw81z09nsrfc0jabi0q752uviw79fjb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
{{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;הלויתן&lt;/font&gt; }} בהיותו היצור הגדול ביותר בים כונה &quot;אל&quot; הים (שר של ים) {{צ|&lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
 ''' }} ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
בתנ&quot;ך הוא נקרא {{צ|רהב}} &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
/ {{צ|לויתן נחש עקלתון}} / {{צ|לויתן}} / {{צ|מפלצת

}} ''' ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|רהב}} &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;פירושו בין השאר מפותל / עקלתון (אכדית), והוא מקביל ל&quot;לויתן נחש עקלתון&quot; 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;איוב כו יב-יג: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ&lt;/font&gt;  ''' {{צ|רהב}} ''' :&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ברוחו שמים שפרה חללה ידו&lt;/font&gt;  {{צ|נחש ברח}} : 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ישעיה כז א  : ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה 

                    על&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן נחש ברח}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ועל&lt;/font&gt;  {{צ|&lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
'''לויתן נחש עקלתון '''''' }} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;והרג את-התנין אשר בים: 

&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;תהלים קד כה-כו: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות:  

                         שם אניות יהלכון&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;זה יצרת לשחק-בו:&lt;/font&gt;  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מלכים א טו יג: וגם את-מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר-עשתה&lt;/font&gt;  {{צ|מפלצת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt; '''לאשרה '''&lt;/font&gt;  

                     &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ויכרת אסא את-מפלצתה וישרף בנחל קדרון&lt;/font&gt; : 

&lt;/font&gt; ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|המפלצת}}  {{צ|}} &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;היתה לכבוד {{צ|אשרה, אשרה}} נקראת באוגריתית&lt;/font&gt;  {{צ|&lt;font size=&quot;3&quot;&gt;רבת (רהבת?) את'רת ים&lt;/font&gt;  

}} ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|הלויתן}} &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;מכונה בשם &quot; {{צ|מפלצת}} הים&quot; 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
גם לפי מסורת חז&quot;ל {{צ|רהב}} הוא שר (&quot;אל&quot;) של ים, 

&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מדרש רבה במדבר פרשה יח&lt;/font&gt; : &quot;..את(ה) מוצא ששר של ים {{צ|רהב}} שמו &quot; 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
--&lt;font color=&quot;#000000&quot;&gt;&quot;אל&quot; הים במיתולוגיה נקרא {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;פוסידון&lt;/font&gt; }} (ביוון) {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;נפטון&lt;/font&gt; }} (ברומא) 

למעשה מדובר {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;בלויתן&lt;/font&gt; }} (מלך הים, היצור הגדול ביותר בים) 

היות שקבוצת הכוכבים&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|לויתן (קטוס)}} &lt;/font&gt; יוצגה גם על ידי {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;חתול&lt;/font&gt; }} (למשל במצרים) 

נוצר קשר אטימולוגי בין&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|חתול ללויתן 

}} &lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#000000&quot;&gt;וכך ניתן להבין את מקור שמותיהם 

&lt;/font&gt; ''' ''' ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
{{צ|פוסידון}} ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
= {{צ|בושת}} / {{צ|בוסת}} ( {{צ|חתול}} )''' &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;בערבית, מצרית ולמעשה גם בעברית ועוד..&lt;/font&gt;  

''' ''' ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|נפטון}} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
= {{צ|נפת}} ( {{צ|חתול}} )''' &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;השתמר אולי בשם הצמח {{צ| '''נפית''' החתולים}} (Nepeta cataria. Catnip, Catmint, Nip) 

&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
כוכב {{צ|נפטון}} (''' &lt;font face=&quot;times new roman&quot;&gt;&lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;אשר&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; נתגלה לראשונה ב-   23.9.1846)&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
נקרא על שם  {{צ|נפטון}} &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
( {{צ|פוסידון}} )''' ''' '''  

&lt;/font&gt; ''' ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#000000&quot; face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;בהרבה שפות נקרא&lt;/font&gt;  {{צ|&lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;החתול = קט&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; }} &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;  &lt;/font&gt;  &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;(לדעתי קט נגזר מ: חת-ול)&lt;/font&gt;  

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
קבוצת  הכוכבים   {{צ|&lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
לויתן  =   קט וס''' }} ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
במצרים קבוצת {{צ|לויתן}} מיוצגת על ידי ה&quot;אלה&quot; בדמות {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;חתול&lt;/font&gt; }} -  {{צ|בוסת}} (בושת / בוסתת) (ניתן לראות זאת בזודיאק העתיק מדנדרה במצרים) 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
היא הייתה &quot;האלה&quot; של העיר {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;בוסת&lt;/font&gt; }} , והעיר נקראה על שמה 

''' &lt;font size=&quot;4&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt;&lt;font size=&quot;4&quot;&gt;יחזקאל ל טז-יז: ונתתי אש במצרים חול תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם:&lt;/font&gt;   

                      &lt;/font&gt; ''' &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;בחורי און ופי&lt;/font&gt;  {{צ|בסת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; &lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;&lt;font size=&quot;4&quot;&gt;:&lt;/font&gt;  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;--&lt;/font&gt;  

גם במיתוס היווני (שמבוסס לדעתי על המיתוסים הכנענים / בבלים / מצרים..) {{צ|הלויתן (קטוס)}} מייצג את {{צ|פוסידון 

}} כאשר {{צ|פוסידון}} רוצה להעניש את אנדרומדה הוא מצווה להקריבה {{צ|לקטוס}} (או פשוט שולח את קטוס להעניש אותה) 

הסיפור על אנדרומדה קשור אלינו.. היות שזה 'קרה' ביפו.. 

-- 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
הכיף / סלע בחוף הים בסוריה שנקרא היום '''ראש {{צ|בוסת}} ''' נקרא אצל היוונים '''כיף {{צ|פוסידון}} '''  

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
כל המילים האלה מסמלים את הרעיון של מעגל / היקף / נפתל / עקלתון (= נשיות..)'''  {{צ| '''חתול''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
– עניינו לחתל / לעטוף - היקף'''  {{צ| '''נפת''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
  – עניינו נפת (&quot;נפה&quot;) / פלך / אזור / היקף''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יהושע יא ב  : ואל-המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה {{צ|ובנפות}} דור מים: 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יהושע יב כג : מלך דור {{צ|לנפת}} דור אחד מלך-גוים לגלגל אחד: 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יהושע יז יא  : ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית-שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת-ישבי דאר ובנותיה  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt;&lt;font size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;                      וישבי עין-דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת {{צ|הנפת}} : 

&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; &lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;מלכים א ד יא: בן-אבינדב כל- {{צ|נפת}} דאר טפת בת-שלמה היתה לו לאשה: 

&lt;/font&gt; '''  {{צ| '''נפתלי''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
– נפתל / מפותל / עגול – היקף (לדעתי הנון היתה שורשית בהתחלה ובהמשך היא נשרה, ונשאר - פתל)''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
שבט נפתלי היה קשור לים, העיר חתלון היתה בנחלת נפתלי''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;דברים לג כג: ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' {{צ|ים}} ודרום ירשה: 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יחזקאל מז טו: וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן-הים הגדול הדרך {{צ|חתלן}} לבוא צדדה: 

&lt;/font&gt; '''  {{צ| '''לוית(ן)''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
– עניינו ללוות / לעטוף / להקיף (מין כתר)''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;משלי א ט: כי {{צ|לוית}} חן הם לראשך וענקים לגרגרתך:&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;משלי ד ט: תתן לראשך {{צ|לוית}} -חן עטרת תפארת תמגנך:&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;  

&lt;/font&gt; '''  {{צ| '''עקלתון''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
: עניינו מעוקל / עקום – היקף {{צ|רהב}}  :  מפותל / עקלתון - היקף   

        {{צ|רהב}} קשור גם לפחד / אימה / חרדה / בהלה / יראה / רעד (מקביל למ-פלצ-ת (פלצות)) 

               תארו לעצמכם שאתם בסירה בלב ים ופתאום.. מופיע לויתן עצום..  

        ''' {{צ|רהב}} ''' קשור גם ל: {{צ|רב}} = גדול  (הלויתן הוא היצור הכי גדול בעולם) 

               ומכאן רהב במובן גדלות / יהירות / שחצנות / גאווה או בקיצור {{צ|רב-רב-נות}} .. 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש בריח – ישר – זכר  ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש עקלתון – עגול – נקבה''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
כך גם כותב רש&quot;י בגמ' ב&quot;ב (עד, ב):''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש בריח – לויתן זכר שזקוף כבריח''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש עקלתון – לויתן נקבה שמקיף ומסבב את העולם''' -- 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לא במקרה נפטון נחשב לשליט מזל דגים, מזל דגים נקרא בערבית חות שפירושו גם דג וגם לויתן''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
למעשה לפי דעתי כל קבוצות הכוכבים הן כפולות, למשל:''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
קבוצת דגים - קבוצת לויתן''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
קבוצת דלי – קבוצת גביע (קרטר) וכן הלאה..''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
יש לי עוד הרבה מה להוסיף בעניין.. אבל בהזדמנות אחרת..''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--''' אגב, אני תמיד שמח לקבל תגובות / הארות / הערות / שאלות / תוספות..

::* [[ביאור:שר של ים_0|תגובה על: שר של ים {{קטן|קטן= / נריה|}} ]]   [נכתב ב: 19:45:45  20.06.2006]

== תגובות ==

שמות חדשים לכוכבי הלכת נפטון ואורנוס

השם החדש לנפטון = רהב (מעניין עד כמה המאמר שלי השפיע על ההחלטה..)

השם החדש לאורונוס = אורון

[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3827555,00.html]

:::: -- אביתר כהן, 2009-12-31 09:30:44

יפה!

אכן, התרגום המתאים לנפטון = שר של ים הוא רהב = שר של ים.

:::: -- אראל, 2009-12-31 19:19:12

::::במצרית (תיכונה לפחות) &quot;חתול&quot; זה &quot;מיו&quot; (ראו [https://middleegyptian.azurewebsites.net/Search/Results כאן], לא &quot;בוסת&quot;. אולי התכוונתם להתייחס לבאסתת האלה עם ראש החתול? [[משתמש:The duke|The duke]] ([[שיחת משתמש:The duke|שיחה]]) 22:45, 26 באפריל 2026 (IDT)

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פירושים על מדרשי אגדה|שר של ים]]
[[קטגוריה:מצרים|שר של ים]]
[[קטגוריה:פרעה נכה|שר של ים]]
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-23.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gw81z09nsrfc0jabi0q752uviw79fjb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008070</id>
      <parentid>3008068</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:57:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תגובות */</comment>
      <origin>3008070</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16148" sha1="mx93hddxybg73164uqg6ipma9s2xd8h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
{{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;הלויתן&lt;/font&gt; }} בהיותו היצור הגדול ביותר בים כונה &quot;אל&quot; הים (שר של ים) {{צ|&lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
 ''' }} ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
בתנ&quot;ך הוא נקרא {{צ|רהב}} &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
/ {{צ|לויתן נחש עקלתון}} / {{צ|לויתן}} / {{צ|מפלצת

}} ''' ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|רהב}} &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;פירושו בין השאר מפותל / עקלתון (אכדית), והוא מקביל ל&quot;לויתן נחש עקלתון&quot; 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;איוב כו יב-יג: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ&lt;/font&gt;  ''' {{צ|רהב}} ''' :&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ברוחו שמים שפרה חללה ידו&lt;/font&gt;  {{צ|נחש ברח}} : 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ישעיה כז א  : ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה 

                    על&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן נחש ברח}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ועל&lt;/font&gt;  {{צ|&lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
'''לויתן נחש עקלתון '''''' }} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;והרג את-התנין אשר בים: 

&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;תהלים קד כה-כו: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות:  

                         שם אניות יהלכון&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;זה יצרת לשחק-בו:&lt;/font&gt;  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מלכים א טו יג: וגם את-מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר-עשתה&lt;/font&gt;  {{צ|מפלצת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt; '''לאשרה '''&lt;/font&gt;  

                     &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ויכרת אסא את-מפלצתה וישרף בנחל קדרון&lt;/font&gt; : 

&lt;/font&gt; ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|המפלצת}}  {{צ|}} &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;היתה לכבוד {{צ|אשרה, אשרה}} נקראת באוגריתית&lt;/font&gt;  {{צ|&lt;font size=&quot;3&quot;&gt;רבת (רהבת?) את'רת ים&lt;/font&gt;  

}} ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|הלויתן}} &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;מכונה בשם &quot; {{צ|מפלצת}} הים&quot; 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
גם לפי מסורת חז&quot;ל {{צ|רהב}} הוא שר (&quot;אל&quot;) של ים, 

&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מדרש רבה במדבר פרשה יח&lt;/font&gt; : &quot;..את(ה) מוצא ששר של ים {{צ|רהב}} שמו &quot; 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
--&lt;font color=&quot;#000000&quot;&gt;&quot;אל&quot; הים במיתולוגיה נקרא {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;פוסידון&lt;/font&gt; }} (ביוון) {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;נפטון&lt;/font&gt; }} (ברומא) 

למעשה מדובר {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;בלויתן&lt;/font&gt; }} (מלך הים, היצור הגדול ביותר בים) 

היות שקבוצת הכוכבים&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|לויתן (קטוס)}} &lt;/font&gt; יוצגה גם על ידי {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;חתול&lt;/font&gt; }} (למשל במצרים) 

נוצר קשר אטימולוגי בין&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|חתול ללויתן 

}} &lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#000000&quot;&gt;וכך ניתן להבין את מקור שמותיהם 

&lt;/font&gt; ''' ''' ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
{{צ|פוסידון}} ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
= {{צ|בושת}} / {{צ|בוסת}} ( {{צ|חתול}} )''' &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;בערבית, מצרית ולמעשה גם בעברית ועוד..&lt;/font&gt;  

''' ''' ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|נפטון}} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; color: blue; font-family: arial&quot;&gt;
= {{צ|נפת}} ( {{צ|חתול}} )''' &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;השתמר אולי בשם הצמח {{צ| '''נפית''' החתולים}} (Nepeta cataria. Catnip, Catmint, Nip) 

&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
כוכב {{צ|נפטון}} (''' &lt;font face=&quot;times new roman&quot;&gt;&lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;אשר&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; נתגלה לראשונה ב-   23.9.1846)&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
נקרא על שם  {{צ|נפטון}} &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
( {{צ|פוסידון}} )''' ''' '''  

&lt;/font&gt; ''' ''' &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#000000&quot; face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;בהרבה שפות נקרא&lt;/font&gt;  {{צ|&lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;החתול = קט&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; }} &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;  &lt;/font&gt;  &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-weight: normal; font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;(לדעתי קט נגזר מ: חת-ול)&lt;/font&gt;  

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
קבוצת  הכוכבים   {{צ|&lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt;
לויתן  =   קט וס''' }} ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
במצרים קבוצת {{צ|לויתן}} מיוצגת על ידי ה&quot;אלה&quot; בדמות {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;חתול&lt;/font&gt; }} -  {{צ|בוסת}} (בושת / בוסתת) (ניתן לראות זאת בזודיאק העתיק מדנדרה במצרים) 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
היא הייתה &quot;האלה&quot; של העיר {{צ|&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;בוסת&lt;/font&gt; }} , והעיר נקראה על שמה 

''' &lt;font size=&quot;4&quot;&gt;&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt;&lt;font size=&quot;4&quot;&gt;יחזקאל ל טז-יז: ונתתי אש במצרים חול תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם:&lt;/font&gt;   

                      &lt;/font&gt; ''' &lt;/font&gt; &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;בחורי און ופי&lt;/font&gt;  {{צ|בסת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; &lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;&lt;font size=&quot;4&quot;&gt;:&lt;/font&gt;  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;--&lt;/font&gt;  

גם במיתוס היווני (שמבוסס לדעתי על המיתוסים הכנענים / בבלים / מצרים..) {{צ|הלויתן (קטוס)}} מייצג את {{צ|פוסידון 

}} כאשר {{צ|פוסידון}} רוצה להעניש את אנדרומדה הוא מצווה להקריבה {{צ|לקטוס}} (או פשוט שולח את קטוס להעניש אותה) 

הסיפור על אנדרומדה קשור אלינו.. היות שזה 'קרה' ביפו.. 

-- 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
הכיף / סלע בחוף הים בסוריה שנקרא היום '''ראש {{צ|בוסת}} ''' נקרא אצל היוונים '''כיף {{צ|פוסידון}} '''  

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
כל המילים האלה מסמלים את הרעיון של מעגל / היקף / נפתל / עקלתון (= נשיות..)'''  {{צ| '''חתול''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
– עניינו לחתל / לעטוף - היקף'''  {{צ| '''נפת''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
  – עניינו נפת (&quot;נפה&quot;) / פלך / אזור / היקף''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יהושע יא ב  : ואל-המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה {{צ|ובנפות}} דור מים: 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יהושע יב כג : מלך דור {{צ|לנפת}} דור אחד מלך-גוים לגלגל אחד: 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יהושע יז יא  : ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית-שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת-ישבי דאר ובנותיה  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt;&lt;font size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;                      וישבי עין-דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת {{צ|הנפת}} : 

&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; &lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;מלכים א ד יא: בן-אבינדב כל- {{צ|נפת}} דאר טפת בת-שלמה היתה לו לאשה: 

&lt;/font&gt; '''  {{צ| '''נפתלי''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
– נפתל / מפותל / עגול – היקף (לדעתי הנון היתה שורשית בהתחלה ובהמשך היא נשרה, ונשאר - פתל)''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
שבט נפתלי היה קשור לים, העיר חתלון היתה בנחלת נפתלי''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;דברים לג כג: ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' {{צ|ים}} ודרום ירשה: 

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;יחזקאל מז טו: וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן-הים הגדול הדרך {{צ|חתלן}} לבוא צדדה: 

&lt;/font&gt; '''  {{צ| '''לוית(ן)''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
– עניינו ללוות / לעטוף / להקיף (מין כתר)''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;משלי א ט: כי {{צ|לוית}} חן הם לראשך וענקים לגרגרתך:&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;  

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;משלי ד ט: תתן לראשך {{צ|לוית}} -חן עטרת תפארת תמגנך:&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;  

&lt;/font&gt; '''  {{צ| '''עקלתון''' }} &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
: עניינו מעוקל / עקום – היקף {{צ|רהב}}  :  מפותל / עקלתון - היקף   

        {{צ|רהב}} קשור גם לפחד / אימה / חרדה / בהלה / יראה / רעד (מקביל למ-פלצ-ת (פלצות)) 

               תארו לעצמכם שאתם בסירה בלב ים ופתאום.. מופיע לויתן עצום..  

        ''' {{צ|רהב}} ''' קשור גם ל: {{צ|רב}} = גדול  (הלויתן הוא היצור הכי גדול בעולם) 

               ומכאן רהב במובן גדלות / יהירות / שחצנות / גאווה או בקיצור {{צ|רב-רב-נות}} .. 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש בריח – ישר – זכר  ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש עקלתון – עגול – נקבה''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
כך גם כותב רש&quot;י בגמ' ב&quot;ב (עד, ב):''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש בריח – לויתן זכר שזקוף כבריח''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לויתן נחש עקלתון – לויתן נקבה שמקיף ומסבב את העולם''' -- 

''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
לא במקרה נפטון נחשב לשליט מזל דגים, מזל דגים נקרא בערבית חות שפירושו גם דג וגם לויתן''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
למעשה לפי דעתי כל קבוצות הכוכבים הן כפולות, למשל:''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
קבוצת דגים - קבוצת לויתן''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
קבוצת דלי – קבוצת גביע (קרטר) וכן הלאה..''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
יש לי עוד הרבה מה להוסיף בעניין.. אבל בהזדמנות אחרת..''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
--''' אגב, אני תמיד שמח לקבל תגובות / הארות / הערות / שאלות / תוספות..

::* [[ביאור:שר של ים_0|תגובה על: שר של ים {{קטן|קטן= / נריה|}} ]]   [נכתב ב: 19:45:45  20.06.2006]

== תגובות ==

שמות חדשים לכוכבי הלכת נפטון ואורנוס

השם החדש לנפטון = רהב (מעניין עד כמה המאמר שלי השפיע על ההחלטה..)

השם החדש לאורונוס = אורון

[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3827555,00.html]

:::: -- אביתר כהן, 2009-12-31 09:30:44

יפה!

אכן, התרגום המתאים לנפטון = שר של ים הוא רהב = שר של ים.

:::: -- אראל, 2009-12-31 19:19:12


במצרית (תיכונה לפחות) &quot;חתול&quot; זה &quot;מיו&quot; (ראו [https://middleegyptian.azurewebsites.net/Search/Results כאן], לא &quot;בוסת&quot;. אולי התכוונתם להתייחס לבאסתת האלה עם ראש החתול? [[משתמש:The duke|The duke]] ([[שיחת משתמש:The duke|שיחה]]) 22:45, 26 באפריל 2026 (IDT)

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פירושים על מדרשי אגדה|שר של ים]]
[[קטגוריה:מצרים|שר של ים]]
[[קטגוריה:פרעה נכה|שר של ים]]
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-23.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mx93hddxybg73164uqg6ipma9s2xd8h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008072</id>
      <parentid>3008070</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:40:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008072</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10093" sha1="qe185k9yja71mu1y787uxy17ho9fn92" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
&quot;&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;הלויתן&lt;/font&gt;&quot; בהיותו היצור הגדול ביותר בים כונה &quot;אל&quot; הים (שר של ים).&lt;/span&gt;

בתנ&quot;ך הוא נקרא {{צ|רהב}} &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt; {{צ|לויתן נחש עקלתון}} / {{צ|לויתן}} / {{צ|מפלצת}} &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|רהב}} פירושו בין השאר מפותל / עקלתון (אכדית), והוא מקביל ל&quot;לויתן נחש עקלתון&quot; &lt;/span&gt;

&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;[[איוב כו יב]]-יג: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ&lt;/font&gt; '''{{צ|רהב}}''': &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ברוחו שמים שפרה חללה ידו&lt;/font&gt; {{צ|נחש בריח}}:

[[ישעיהו כז א]]: ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה 
:על&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן נחש ברח}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ועל&lt;/font&gt; &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt; {{צ|לויתן נחש עקלתון}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;והרג את התנין אשר בים&lt;/font&gt;:&lt;/span&gt;

&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;[[תהלים קד כה]]-כו: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות:  
:שם אניות יהלכון&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;זה יצרת לשחק בו:&lt;/font&gt;  &lt;/span&gt;

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מלכים א טו יג: וגם את-מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר-עשתה&lt;/font&gt;  {{צ|מפלצת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt; '''לאשרה '''&lt;/font&gt;  
: &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון&lt;/font&gt;:

{{צ|המפלצת}} היתה לכבוד {{צ|האשרה, אשרה}} נקראת באוגריתית  {{צ|רבת (רהבת?) את'רת ים}}.

{{צ|הלויתן}} מכונה בשם &quot; {{צ|מפלצת}} הים&quot;.

גם לפי מסורת חז&quot;ל {{צ|רהב}} הוא שר (&quot;אל&quot;) של ים, &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מדרש רבה במדבר פרשה יח&lt;/font&gt; : &quot;..את(ה) מוצא ששר של ים {{צ|רהב}} שמו&quot;.

:&quot;אל&quot; הים במיתולוגיה נקרא {{צ|פוסידון}} (ביוון), {{צ|נפטון}} (ברומא).

למעשה מדובר {{צ|בלויתן}} (מלך הים, היצור הגדול ביותר בים).

היות שקבוצת הכוכבים&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|לויתן (קטוס)}} &lt;/font&gt; יוצגה גם על ידי {{צ|חתול}} (למשל במצרים), נוצר קשר אטימולוגי בין&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|חתול ללויתן } &lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#000000&quot;&gt;וכך ניתן להבין את מקור שמותיהם. 

{{צ|פוסידון}} = {{צ|בושת}} / {{צ|בוסת}} ({{צ|חתול}}) &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;בערבית, מצרית ולמעשה גם בעברית ועוד..&lt;/font&gt;  

= {{צ|נפת}} ({{צ|חתול}}) השתמר אולי בשם הצמח {{צ| '''נפית''' החתולים}} (Nepeta cataria. Catnip, Catmint, Nip) 

כוכב {{צ|נפטון}} &lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;(אשר נתגלה לראשונה ב-23.9.1846)&lt;/font&gt; נקרא על שם  {{צ|נפטון}}. 

({{צ|פוסידון}})  בהרבה שפות נקרא  &lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot; color=&quot;#3333ff&quot;&gt;החתול&lt;/font&gt; = קט &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;(לדעתי קט נגזר מ: חת-ול)/font&gt;  

== קבוצת  הכוכבים &quot;לויתן&quot;  –  קטוס ==

במצרים קבוצת {{צ|לויתן}} מיוצגת על ידי ה&quot;אלה&quot; בדמות {{צ|חתול}} -  {{צ|בוסת}} (בושת / בוסתת) (ניתן לראות זאת בזודיאק העתיק מדנדרה במצרים) 

היא הייתה &quot;האלה&quot; של העיר &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;בוסת&lt;/font&gt;, והעיר נקראה על שמה. 

[[יחזקאל ל טז]]-יז: ונתתי אש במצרים חול תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם: בחורי און ופי {{צ|בסת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה&lt;/font&gt; &lt;/font&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot; size=&quot;4&quot;&gt;:&lt;/font&gt;  

גם במיתוס היווני (שמבוסס לדעתי על המיתוסים הכנענים / בבלים / מצרים..) {{צ|הלויתן (קטוס)}} מייצג את {{צ|פוסידון}} 

כאשר {{צ|פוסידון}} רוצה להעניש את אנדרומדה הוא מצווה להקריבה {{צ|לְקטוס}} (או פשוט שולח את קטוס להעניש אותה) 

הסיפור על אנדרומדה קשור אלינו... היות שזה 'קרה' ביפו... -- 

הכיף / הסלע בחוף הים בסוריה שנקרא היום '''ראש {{צ|בוסת}} ''' נקרא אצל היוונים '''כיף {{צ|פוסידון}} '''  

-- כל המילים האלה מסמלים את הרעיון של מעגל / היקף / נפתל / עקלתון (= נשיות..)  {{צ|חתול}} – עניינו לחתל / לעטוף - היקף.  {{צ|נפת}}  – עניינו נפת (&quot;נפה&quot;) / פלך / אזור / היקף. [[יהושע יא ב]]: ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה {{צ|ובנפות}} דור מים: 

[[יהושע יב כג]]: מלך דור {{צ|לנפת}} דור אחד מלך גוים לגלגל אחד: 

[[יהושע יז יא]]: ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה  וישבי עין דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת {{צ|הנפת}}: 

[[מלכים א ד יא]]: בן אבינדב כל {{צ|נפת}} דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה: 

&lt;/font&gt;  {{צ|נפתלי}} – נפתל / מפותל / עגול – היקף (לדעתי הנון היתה שורשית בהתחלה ובהמשך היא נשרה, ונשאר - פתל). שבט נפתלי היה קשור לים, העיר חתלון היתה בנחלת נפתלי. [[דברים לג כג]]: ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' {{צ|ים}} ודרום ירשה: 

[[יחזקאל מז טו]]: וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן-הים הגדול הדרך {{צ|חתלן}} לבוא צדדה: 

&lt;/font&gt;{{צ|לוית(ן)}} – עניינו ללוות / לעטוף / להקיף (מין כתר).

[[משלי א ט]]: כי {{צ|לוית}} חן הם לראשך וענקים לגרגרתך:

[[משלי ד ט]]: תתן לראשך {{צ|לוית}} חן עטרת תפארת תמגנך:

{{צ|עקלתון}}: עניינו מעוקל / עקום – היקף 

{{צ|רהב}} :  מפותל / עקלתון - היקף   

{{צ|רהב}} קשור גם לפחד / אימה / חרדה / בהלה / יראה / רעד (מקביל למ-פלצ-ת (פלצות)) 

תארו לעצמכם שאתם בסירה בלב ים ופתאום.. מופיע לויתן עצום..  

'''{{צ|רהב}}''' קשור גם ל: {{צ|רב}} = גדול  (הלויתן הוא היצור הכי גדול בעולם) 

ומכאן רהב במובן גדלות / יהירות / שחצנות / גאווה או בקיצור {{צ|רב – רב-נות}}...  

-- לויתן נחש בריח – ישר – זכר.

לויתן נחש עקלתון – עגול – נקבה.

כך גם כותב רש&quot;י בגמ' ב&quot;ב (עד, ב): '''לויתן נחש בריח – לויתן זכר שזקוף כבריח. לויתן נחש עקלתון – לויתן נקבה שמקיף ומסבב את העולם''' -- 

לא במקרה נפטון נחשב לשליט מזל דגים, מזל דגים נקרא בערבית חות שפירושו גם דג וגם לויתן.

למעשה לפי דעתי כל קבוצות הכוכבים הן כפולות, למשל:
קבוצת דגים - קבוצת לויתן קבוצת דלי – קבוצת גביע (קרטר) וכן הלאה..

יש לי עוד הרבה מה להוסיף בעניין.. אבל בהזדמנות אחרת...

-- אגב, אני תמיד שמח לקבל תגובות / הארות / הערות / שאלות / תוספות...

::*[[ביאור:שר של ים|תגובה על: שר של ים {{קטן|קטן= / נריה}}]]   [נכתב ב: 19:45:45  20.06.2006]

== תגובות ==

שמות חדשים לכוכבי הלכת נפטון ואורנוס

השם החדש לנפטון = רהב (מעניין עד כמה המאמר שלי השפיע על ההחלטה..)

השם החדש לאורונוס = אורון

[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3827555,00.html]

:::: -- אביתר כהן, 2009-12-31 09:30:44

יפה!

אכן, התרגום המתאים לנפטון = שר של ים הוא רהב = שר של ים.

:::: -- אראל, 2009-12-31 19:19:12


במצרית (תיכונה לפחות) &quot;חתול&quot; זה &quot;מיו&quot; (ראו [https://middleegyptian.azurewebsites.net/Search/Results כאן], לא &quot;בוסת&quot;. אולי התכוונתם להתייחס לבאסתת האלה עם ראש החתול? [[משתמש:The duke|The duke]] ([[שיחת משתמש:The duke|שיחה]]) 22:45, 26 באפריל 2026 (IDT)

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פירושים על מדרשי אגדה|שר של ים]]
[[קטגוריה:מצרים|שר של ים]]
[[קטגוריה:פרעה נכה|שר של ים]]
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-23.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qe185k9yja71mu1y787uxy17ho9fn92</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008073</id>
      <parentid>3008072</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008073</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10097" sha1="9ysob7tmxylvk6gfxekwxyzt7zjl4yg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt;
&quot;&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;הלויתן&lt;/font&gt;&quot; בהיותו היצור הגדול ביותר בים כונה &quot;אל&quot; הים (שר של ים).&lt;/span&gt;

בתנ&quot;ך הוא נקרא {{צ|רהב}} &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt; {{צ|לויתן נחש עקלתון}} / {{צ|לויתן}} / {{צ|מפלצת}} &lt;font size=&quot;3&quot;&gt; {{צ|רהב}} פירושו בין השאר מפותל / עקלתון (אכדית), והוא מקביל ל&quot;לויתן נחש עקלתון&quot; &lt;/span&gt;

&lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;[[איוב כו יב]]-יג: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ&lt;/font&gt; '''{{צ|רהב}}''': &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ברוחו שמים שפרה חללה ידו&lt;/font&gt; {{צ|נחש בריח}}:

[[ישעיהו כז א]]: ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה 
:על&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן נחש ברח}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ועל&lt;/font&gt; &lt;span style=&quot;color: blue&quot;&gt; {{צ|לויתן נחש עקלתון}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;והרג את התנין אשר בים&lt;/font&gt;:&lt;/span&gt;

&lt;/font&gt; &lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;[[תהלים קד כה]]-כו: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות:  
:שם אניות יהלכון&lt;/font&gt;  {{צ|לויתן}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;זה יצרת לשחק בו:&lt;/font&gt;  &lt;/span&gt;

&lt;/font&gt; ''' &lt;span lang=&quot;he&quot; style=&quot;font-size: 10pt; font-family: arial&quot;&gt; &lt;font face=&quot;times new roman, times, serif&quot; size=&quot;4&quot;&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מלכים א טו יג: וגם את-מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר-עשתה&lt;/font&gt;  {{צ|מפלצת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot; face=&quot;times new roman, times, serif&quot;&gt; '''לאשרה '''&lt;/font&gt;  
: &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון&lt;/font&gt;:

{{צ|המפלצת}} היתה לכבוד {{צ|האשרה, אשרה}} נקראת באוגריתית  {{צ|רבת (רהבת?) את'רת ים}}.

{{צ|הלויתן}} מכונה בשם &quot; {{צ|מפלצת}} הים&quot;.

גם לפי מסורת חז&quot;ל {{צ|רהב}} הוא שר (&quot;אל&quot;) של ים, &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;מדרש רבה במדבר פרשה יח&lt;/font&gt; : &quot;..את(ה) מוצא ששר של ים {{צ|רהב}} שמו&quot;.

:&quot;אל&quot; הים במיתולוגיה נקרא {{צ|פוסידון}} (ביוון), {{צ|נפטון}} (ברומא).

למעשה מדובר {{צ|בלויתן}} (מלך הים, היצור הגדול ביותר בים).

היות שקבוצת הכוכבים&lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|לויתן (קטוס)}} &lt;/font&gt; יוצגה גם על ידי {{צ|חתול}} (למשל במצרים), נוצר קשר אטימולוגי בין&lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt; {{צ|חתול ללויתן } &lt;/font&gt; &lt;font color=&quot;#000000&quot;&gt;וכך ניתן להבין את מקור שמותיהם. 

{{צ|פוסידון}} = {{צ|בושת}} / {{צ|בוסת}} ({{צ|חתול}}) &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;בערבית, מצרית ולמעשה גם בעברית ועוד..&lt;/font&gt;  

= {{צ|נפת}} ({{צ|חתול}}) השתמר אולי בשם הצמח {{צ| '''נפית''' החתולים}} (Nepeta cataria. Catnip, Catmint, Nip) 

כוכב {{צ|נפטון}} &lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot;&gt;(אשר נתגלה לראשונה ב-23.9.1846)&lt;/font&gt; נקרא על שם  {{צ|נפטון}}. 

({{צ|פוסידון}})  בהרבה שפות נקרא  &lt;font face=&quot;arial, helvetica, sans-serif&quot; color=&quot;#3333ff&quot;&gt;החתול&lt;/font&gt; = קט &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;(לדעתי קט נגזר מ: חת-ול)/font&gt;  

=== קבוצת  הכוכבים &quot;לויתן&quot;  –  קטוס ===

במצרים קבוצת {{צ|לויתן}} מיוצגת על ידי ה&quot;אלה&quot; בדמות {{צ|חתול}} -  {{צ|בוסת}} (בושת / בוסתת) (ניתן לראות זאת בזודיאק העתיק מדנדרה במצרים) 

היא הייתה &quot;האלה&quot; של העיר &lt;font color=&quot;#3333ff&quot;&gt;בוסת&lt;/font&gt;, והעיר נקראה על שמה. 

[[יחזקאל ל טז]]-יז: ונתתי אש במצרים חול תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם: בחורי און ופי {{צ|בסת}} &lt;font color=&quot;#3366ff&quot;&gt;בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה&lt;/font&gt; &lt;/font&gt;&lt;font color=&quot;#3366ff&quot; size=&quot;4&quot;&gt;:&lt;/font&gt;  

גם במיתוס היווני (שמבוסס לדעתי על המיתוסים הכנענים / בבלים / מצרים..) {{צ|הלויתן (קטוס)}} מייצג את {{צ|פוסידון}} 

כאשר {{צ|פוסידון}} רוצה להעניש את אנדרומדה הוא מצווה להקריבה {{צ|לְקטוס}} (או פשוט שולח את קטוס להעניש אותה) 

הסיפור על אנדרומדה קשור אלינו... היות שזה 'קרה' ביפו... -- 

הכיף / הסלע בחוף הים בסוריה שנקרא היום '''ראש {{צ|בוסת}} ''' נקרא אצל היוונים '''כיף {{צ|פוסידון}} '''  

-- כל המילים האלה מסמלים את הרעיון של מעגל / היקף / נפתל / עקלתון (= נשיות..)  {{צ|חתול}} – עניינו לחתל / לעטוף - היקף.  {{צ|נפת}}  – עניינו נפת (&quot;נפה&quot;) / פלך / אזור / היקף. [[יהושע יא ב]]: ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה {{צ|ובנפות}} דור מים: 

[[יהושע יב כג]]: מלך דור {{צ|לנפת}} דור אחד מלך גוים לגלגל אחד: 

[[יהושע יז יא]]: ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה  וישבי עין דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת {{צ|הנפת}}: 

[[מלכים א ד יא]]: בן אבינדב כל {{צ|נפת}} דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה: 

&lt;/font&gt;  {{צ|נפתלי}} – נפתל / מפותל / עגול – היקף (לדעתי הנון היתה שורשית בהתחלה ובהמשך היא נשרה, ונשאר - פתל). שבט נפתלי היה קשור לים, העיר חתלון היתה בנחלת נפתלי. [[דברים לג כג]]: ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' {{צ|ים}} ודרום ירשה: 

[[יחזקאל מז טו]]: וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן-הים הגדול הדרך {{צ|חתלן}} לבוא צדדה: 

&lt;/font&gt;{{צ|לוית(ן)}} – עניינו ללוות / לעטוף / להקיף (מין כתר).

[[משלי א ט]]: כי {{צ|לוית}} חן הם לראשך וענקים לגרגרתך:

[[משלי ד ט]]: תתן לראשך {{צ|לוית}} חן עטרת תפארת תמגנך:

{{צ|עקלתון}}: עניינו מעוקל / עקום – היקף 

{{צ|רהב}} :  מפותל / עקלתון - היקף   

{{צ|רהב}} קשור גם לפחד / אימה / חרדה / בהלה / יראה / רעד (מקביל למ-פלצ-ת (פלצות)) 

תארו לעצמכם שאתם בסירה בלב ים ופתאום.. מופיע לויתן עצום..  

'''{{צ|רהב}}''' קשור גם ל: {{צ|רב}} = גדול  (הלויתן הוא היצור הכי גדול בעולם) 

ומכאן רהב במובן גדלות / יהירות / שחצנות / גאווה או בקיצור {{צ|רב – רב-נות}}...  

-- לויתן נחש בריח – ישר – זכר.

לויתן נחש עקלתון – עגול – נקבה.

כך גם כותב רש&quot;י בגמ' ב&quot;ב (עד, ב): '''לויתן נחש בריח – לויתן זכר שזקוף כבריח. לויתן נחש עקלתון – לויתן נקבה שמקיף ומסבב את העולם''' -- 

לא במקרה נפטון נחשב לשליט מזל דגים, מזל דגים נקרא בערבית חות שפירושו גם דג וגם לויתן.

למעשה לפי דעתי כל קבוצות הכוכבים הן כפולות, למשל:
קבוצת דגים - קבוצת לויתן קבוצת דלי – קבוצת גביע (קרטר) וכן הלאה..

יש לי עוד הרבה מה להוסיף בעניין.. אבל בהזדמנות אחרת...

-- אגב, אני תמיד שמח לקבל תגובות / הארות / הערות / שאלות / תוספות...

::*[[ביאור:שר של ים|תגובה על: שר של ים {{קטן|קטן= / נריה}}]]   [נכתב ב: 19:45:45  20.06.2006]

== תגובות ==

שמות חדשים לכוכבי הלכת נפטון ואורנוס

השם החדש לנפטון = רהב (מעניין עד כמה המאמר שלי השפיע על ההחלטה..)

השם החדש לאורונוס = אורון

[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3827555,00.html]

:::: -- אביתר כהן, 2009-12-31 09:30:44

יפה!

אכן, התרגום המתאים לנפטון = שר של ים הוא רהב = שר של ים.

:::: -- אראל, 2009-12-31 19:19:12


:במצרית (תיכונה לפחות) &quot;חתול&quot; זה &quot;מיו&quot; (ראו [https://middleegyptian.azurewebsites.net/Search/Results כאן]), לא &quot;בוסת&quot;. אולי התכוונתם להתייחס לבאסתת האלה עם ראש החתול? [[משתמש:The duke|The duke]] ([[שיחת משתמש:The duke|שיחה]]) 22:45, 26 באפריל 2026 (IDT)

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פירושים על מדרשי אגדה|שר של ים]]
[[קטגוריה:מצרים|שר של ים]]
[[קטגוריה:פרעה נכה|שר של ים]]
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-23.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/messages/ljon_jorj_rhb_0}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9ysob7tmxylvk6gfxekwxyzt7zjl4yg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י על שמות ה ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>119638</id>
    <revision>
      <id>3008112</id>
      <parentid>1334659</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:48:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25712-78</username>
        <id>45397</id>
      </contributor>
      <origin>3008112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="773" sha1="12ofwgfs9bb0qm1l9t0pz8hvxlkmf0e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט לקטע ברש&quot;י|שמות|ה|ח}}&lt;/noinclude&gt;
{{צ|ואת מתכנת הלבנים}} - סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן להם אותו סכום תשימו עליהם גם עתה למען תכבד העבודה עליהם

{{צ|כי נרפים}} - מן העבודה הם לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו' מתכנת ותוכן לבנים ולו נתכנו עלילות ואת הכסף המתוכן כולם לשון חשבון הם

{{צ|נרפים}} - המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם והם נרפים ממנה רטריי&quot;ש (בלע&quot;ז ) משיח מגיע

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות ה ח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>12ofwgfs9bb0qm1l9t0pz8hvxlkmf0e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008130</id>
      <parentid>3008112</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:45:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="754" sha1="iwddv5ru9fze6677bs417pw2g4d9xpq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט לקטע ברש&quot;י|שמות|ה|ח}}&lt;/noinclude&gt;
{{צ|ואת מתכנת הלבנים}} - סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן להם אותו סכום תשימו עליהם גם עתה למען תכבד העבודה עליהם

{{צ|כי נרפים}} - מן העבודה הם לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו' מתכנת ותוכן לבנים ולו נתכנו עלילות ואת הכסף המתוכן כולם לשון חשבון הם

{{צ|נרפים}} - המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם והם נרפים ממנה (רטריי&quot;ש בלע&quot;ז)

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות ה ח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>iwddv5ru9fze6677bs417pw2g4d9xpq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית רבה מב ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213658</id>
    <revision>
      <id>3008139</id>
      <parentid>1124431</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T10:55:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>היה חסר רווח</comment>
      <origin>3008139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3030" sha1="spqyzfqypa5m3eufm6wyw1il5fhhqpi" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|מב|ז|ח||}}{{פמ|בראשית רבה|מב|ח}}
{{צמד|בראשית יג יד|וַיָּבֹא הַפָּלִיט|ק=בראשית רבה מב ח}} ריש לקיש בשם בר קפרא הוא עוג הוא פליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות הוא לא נתכוון לשם שמים אלא אמר אברהם זה קוניון הוא ועכשיו אני אומר לו נשבה בן אחיך והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו א&quot;ל הקדוש ברוך הוא חייך שכר פסיעותיך אתה נוטל שאת מאריך ימים בעולם ועל שחשבת להרוג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידן שנאמר {{מצ|דברים ג|ב|ויאמר ה' אלי אל תירא אותו כי בידך וגו'|ק=בראשית רבה מב ח}}.

{{צמד|ויגד לאברם העברי}}.{{ש}}

רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנין:
* רבי יהודה אומר: כל העולם מעבר אחד, והוא מ'''עבר''' אחד.
* רבי נחמיה אומר: שהוא מבני בניו של '''עֵבֶר'''.
* רבנין אמרין: שהוא מ'''עבר''' הנהר, שהוא משיח בלשון '''עברי'''.
{{צמד|בראשית יד יג|והוא שוכן באלוני ממרא|ק=בראשית רבה מב ח}}.{{ש}}

רבי יהודה ורבי נחמיה:
* רבי יהודה אמר: ב{{ב|משריא|מישור}} דממרא.
* ורבי נחמיה אמר: ב{{ב|פלטין|ארמון}} דממרא.
* על דעתיה דרבי יהודה, אתרא הוא דשמיה ממרא;
* ועל דעתיה דרבי נחמיה, גברא הוא דשמיה ממרא.
ולמה נקרא שמו ממרא? ר' עזריה בשם ר' יהודה בשם ר' סימון: שהמרה פנים באברהם; בשעה שאמר הקב&quot;ה לאברהם למול, הלך ונמלך בשלושה אוהביו:
*אמר לו ענר כבר בן מאה שנה אתה, ואתה הולך ומצער את עצמך?!
*אמר לו אשכול: מה את הולך ומסיים את עצמך בין שונאיך?!
*אמר לו ממרא: אלהיך, שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון, והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו?!
אמר לו הקב&quot;ה: אתה נתת לו עצה למול, חייך שאיני נגלה אליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול אלא בפלטין שלך. {{הה&quot;ד}} {{צמד|בראשית יח א|וירא אליו ה' באלוני ממרא}}.
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עוג מלך הבשן]]
[[קטגוריה:גמול רשעים בעולם הזה]]
[[קטגוריה:צדק וגמול]]
[[קטגוריה:אברהם אבינו]]
[[קטגוריה:ברית מילה]]
[[קטגוריה:ענר אשכול וממרא]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>spqyzfqypa5m3eufm6wyw1il5fhhqpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית יג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>235954</id>
    <revision>
      <id>3007971</id>
      <parentid>3007077</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:56:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007971</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8089" sha1="r2d2fbyjpcp2o6kpbkiu65uxarhcrgt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|בראשית|יג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיַּ֩עַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכׇל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|{{מ:קמץ|ד=אׇֽהֳלֹה֙|ס=אָֽהֳלֹה֙}}|אהלה|{{מ:קמץ|ד=אׇֽהֳלֹוֹ֙|ס=אָֽהֳלֹוֹ֙}}|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}|2=ל-כתיב=אֽ͏ָהֳלה֙ (בגעיה ימנית)}} בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=לך־לך|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{נוסח|וְגַ֨ם־לְל֔וֹט|2==ש,ה,ק3,ו ושיטת-א ובתיגאן ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (מתיגה), וכך אצל ברויאר.{{ש}}ל=וְגַם־לְל֔וֹט (אין מתיגה), וכך גם במג&quot;ה{{ש}}הערת ברויאר}} הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִי־רִ֗יב|2=ל=וַֽיְהִי־רִ֗יב בגעיה ימנית}} בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י {{נוסח|וּבֵינֶ֔ךָ|2==ו,ש,ש1,ק3 ומסורות טברניות ורמ&quot;ה{{ש}}ל=וּבֵינֶ֔יךָ (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד)}} וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֲלֹ֤א כׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כׇּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}} שַׁחֵ֣ת יְהֹוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כׇּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהֹוָ֖ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{נוסח|וַֽיהֹוָ֞ה|2=ל=וַֽיהוָ֞ה בגעיה ימנית}} אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט {{נוסח|מֵֽעִמּ֔וֹ|2=ל=מֵֽעִמּ֔וֹ בגעיה ימנית}} שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּ֧י אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ {{נוסח|גַּֽם־זַרְעֲךָ֖|2==א(ס),ל &lt;א(ס)=מקף ומתג? כן ואין מתג ב&quot;{{מודגש|ז}}&gt;}} יִמָּנֶֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאׇרְכָּ֖הּ וּלְרׇחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|יג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ {{נוסח|לַֽיהֹוָֽה|2=ל=לַֽיהוָֽה בגעיה ימנית}}׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית יג]]</text>
      <sha1>r2d2fbyjpcp2o6kpbkiu65uxarhcrgt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה ג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>235983</id>
    <revision>
      <id>3008056</id>
      <parentid>3007168</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:10:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008056</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18458" sha1="9blwvrq5wzp983wupdo9ntd5wj7kigv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איכה|ג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{נוסח|בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים|2==ל?,ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים (חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?). כך לפי הערת ברויאר, אבל מעיון בכתב־היד נראה שקו הפתח קיים אך התנגש בו ראשו של הלמ&quot;ד בשורה מתחת (וכן דעתם של דותן והמקליד)}} הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחׇשְׁתִּֽי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י {{כו&quot;ק|אריה|אֲרִ֖י}} בְּמִסְתָּרִֽים׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;דָּרַ֤ךְ {{נוסח|קַשְׁתּוֹ֙|2==ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל!=קַשְׁתוֹ֙ (חסר דגש באות תי&quot;ו){{ש}}הערת המקליד}} וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הֵבִיא֙ {{נוסח|בְּכִלְיֹתָ֔י|2==א(ק),ק-מ ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=בְּכִלְיוֹתָ֔י (כתיב מלא וי&quot;ו)}} בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הָיִ֤יתִי {{נוסח|שְּׂחֹק֙|2==ל,ש1 (שי&quot;ן דגושה); וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}הערות ברויאר והמקליד{{ש}}דפוסים=שְׂחֹק֙ (אין דגש בשי&quot;ן) וכן בקורן}} לְכׇל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כׇּל־הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;זְכׇר־עׇנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר {{כו&quot;ק|ותשיח|וְתָשׁ֥וֹחַ}} עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;חַֽסְדֵ֤י יְהֹוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;חֶלְקִ֤י יְהֹוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;ט֤וֹב יְהֹוָה֙ לְקֹוָ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב {{נוסח|חֲסָדָֽיו|2==א(ק),ק-מ ומסורת-ל וטברנית (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}ל-כתיב!=חֲסָדָֽו (כתיב חסר יו&quot;ד), ל-קרי!=חֲסָדָֽיו}}׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ {{נוסח|מִלִּבּ֔וֹ|2==ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל!=מִלִבּ֔וֹ (חסר דגש באות למ&quot;ד){{ש}}הערת דותן}} וַיַּגֶּ֖ה {{נוסח|בְּנֵי־אִֽישׁ|2==ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל!=בְנֵי־אִֽישׁ (חסר דגש באות בי&quot;ת){{ש}}הערת המקליד}}׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{נוסח|לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת|2==מ&quot;ס-ל ובדפוסים וקורן{{ש}}ל=לְעַוֵּ֤ת (אין אות קטנה) וכן במג&quot;ה כדרכם.}} אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|חֲטָאָֽו|חטאו|חֲטָאָֽיו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{נוסח|סַכּ֤וֹתָה|2==ק-מ ומסורות-א,ל וטברנית ובדפוסים{{ש}}ל!=סַכֹּ֤תָה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}התיבה מוכתמת בכתי&quot;ל, אבל בהגדלה רואים בבירור שהכתיב חסר וי&quot;ו (אמנם ברויאר ציין את הכתיב החסר רק כספק).}} בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כׇּל־אֹיְבֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהֹוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃&lt;קטע סוף=נב/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃&lt;קטע סוף=נג/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃&lt;קטע סוף=נד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהֹוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=נה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נו/&gt;קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אׇזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃&lt;קטע סוף=נו/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נז/&gt;קָרַ֙בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃&lt;קטע סוף=נז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נח/&gt;רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃&lt;קטע סוף=נח/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|נט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נט/&gt;רָאִ֤יתָה יְהֹוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שׇׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃&lt;קטע סוף=נט/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|ס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ס/&gt;רָאִ֙יתָה֙ כׇּל־נִקְמָתָ֔ם כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃&lt;קטע סוף=ס/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|סא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סא/&gt;שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהֹוָ֔ה כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃&lt;קטע סוף=סא/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|סב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סב/&gt;שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כׇּל־הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=סב/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|סג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סג/&gt;שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃&lt;קטע סוף=סג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|סד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סד/&gt;תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהֹוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=סד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|סה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סה/&gt;תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=סה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איכה|ג|סו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סו/&gt;תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=סו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת איכה}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איכה ג]]</text>
      <sha1>9blwvrq5wzp983wupdo9ntd5wj7kigv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית מט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236133</id>
    <revision>
      <id>3007972</id>
      <parentid>3007078</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:56:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14010" sha1="j1cdbr0ehv1zspxmre9arj5kntd13cn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|בראשית|מט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מט/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|א|סדר=מג|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=ויחי|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ {{נוסח|יִשְׁתַּחֲו֥וּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ (נקודה בוי&quot;ו עיצורית){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א {{מ:קו&quot;כ-אם-2|שִׁילֹ֔ה|שילה|שִׁיל֔וֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עִירֹ֔ה|עירה|עִיר֔וֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים {{מ:קו&quot;כ-אם-2|סוּתֹֽה|סותה|סוּתֽוֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{נוסח|חַכְלִילִ֥י|2=יש ספרים={{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י באות חי&quot;ת גדולה}} עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף {{נוסח|אֳנִיֹּ֔ת|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל!=אֳנִיּ֔וֹת (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}הערת ברויאר}} וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{נוסח|לִישׁוּעָֽתְךָ֖|2==ל-מ? ראו רשימת ברויאר ב&quot;ספיקות שאין להם הכרע&quot;, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג&quot;ה).{{ש}}ל!=לִֽישׁוּעָתְךָ֖ (געיה באות למ&quot;ד) וכך אצל ברויאר.{{ש}}ש,ק3=לִישֽׁוּעָתְךָ֖ (געיה באות שי&quot;ן){{ש}}ל-מ?,ל1,ב,ש1,ו=לִישׁוּעָתְךָ֖ (אין געיה){{ש}}קורן=לִֽישׁוּעָֽתְךָ֖ (שתי געיות)}} קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=אין פרשה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|יט|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=ויחי|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{נוסח|וַֽיְמָרְﬞרֻ֖הוּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל,ב=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם {{נוסח|תִּֽהְיֶ֙יןָ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומ&quot;ש{{ש}}ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙ (חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|בראשית|מט|כז|סדר=מג*|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=ויחי|ב1=ששי}}}}|2=תחילת סדר מצויינת כאן בספר החילופים ובכתי&quot;ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כׇּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י {{נוסח|אֶ֨ל־הַמְּעָרָ֔ה|2==ב,ש1 ושיטת-א ומ&quot;ש{{ש}}ל,ו=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה (מקום המתיגה){{ש}}ש=אֶל־הַמְּעָרָ֔ה (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר}} אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה {{נוסח|אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (&quot;אשר&quot; בטעם מרכא ו&quot;פני&quot; מוקפת); בכולם יש גם געיה &lt;אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵֽי־מַמְרֵ֖א&gt; חוץ מכתי&quot;ל.{{ש}}דפוסים וקורן=&lt;אֲשֶׁ֥ר־עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א&gt; (&quot;אשר&quot; מוקפת ו&quot;פני&quot; בטעם מרכא)}} בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|בראשית|מט|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית מט]]</text>
      <sha1>j1cdbr0ehv1zspxmre9arj5kntd13cn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות יז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236205</id>
    <revision>
      <id>3008145</id>
      <parentid>2990924</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:21:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8159" sha1="enxn0mi78k38yf83lgg16p72ldswak8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|יז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|א|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=בשלח|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַ֠יִּסְע֠וּ כׇּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם{{מ:פסק}}עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב{{מ:לגרמיה-2}} בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהֹוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=בשלח|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ {{נוסח|אֶת־זֵ֣כֶר|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}נוסח ההערה במאורות נתן: &lt;חמש נקודות? כן&gt;.}} עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}נִסִּֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־{{נוסח|כֵּ֣ס יָ֔הּ|2==ל,ש,ו ומסורת-ל ומ&quot;ש (שתי תיבות), וכל זה לפי נוסח מדנחאי; וכך בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}א(ס,ק),ל1[לאחר תיקון?],ב[&quot;חדה מלתא&quot;],ש1,ק3[&quot;למער' חדא מלא למדנח' תרתין מלין&quot;]=כֵּ֣סְיָ֔הּ (תיבה אחת) וכך במסורות-א,ש1, כולם לפי נוסח מערבאי. לגבי הכתר ראו רפאל זר, {{מ:קישור בהערה|1=http://www.daat.ac.il/daat/vl/meorotnatan/meorotnatan01.pdf|2=מאורות נתן}}, עמ' 15; נוסח ההערה שם: &lt;שתי מלות? לא כן אלא חדא מלה וסמך בשוא ומפיק בהא כרד&quot;ק&gt;. וראו הרחבות בעניין בהערותיו של ברויאר, &quot;נוסח המקרא בכתר ירושלים&quot;, עמ' 13 בהערות 14-16.}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב כ ס י ה בתיבה אחת}} מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות יז]]</text>
      <sha1>enxn0mi78k38yf83lgg16p72ldswak8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות כב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236225</id>
    <revision>
      <id>3007973</id>
      <parentid>3007376</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:56:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007973</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11381" sha1="bs3pp63tj8piid3j6hkzsu1jgd0gzd0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|כב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשּׁ֧וֹר עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=משפטים|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּעִירֹ֔ה|בעירה|בְּעִיר֔וֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ־כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִם־לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּ֖יִת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עַֽל־כׇּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שׁ֡וֹר עַל־חֲ֠מ֠וֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כׇּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־שׁ֥וֹר אוֹ־שֶׂ֛ה וְכׇל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְכִֽי־יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ־מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְכִֽי־יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אִם־מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ ל֑וֹ כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כׇּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים {{מ:קמץ|ד=יׇֽחֳרָ֑ם|ס=יָֽחֳרָ֑ם}} בִּלְתִּ֥י לַיהֹוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כׇּל־אַלְמָנָ֥ה וְיָת֖וֹם {{נוסח|לֹ֥א תְעַנּֽוּן|2==ל?,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (אין דגש באות למ&quot;ד){{ש}}ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן (למ&quot;ד דגושה?) לפי ברויאר, אמנם בצילום כתי&quot;ל בהגדלה נראה שהנקודה מחוקה או רק כתם (וכך כנראה דעתם של דותן והמקליד).}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹת֑וֹ כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כד|סדר=יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אִם־כֶּ֣סֶף{{מ:לגרמיה-2}} תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כִּ֣י הִ֤וא {{מ:קו&quot;כ-אם-2|כְסוּתֹה֙|כסותה|כְסוּתוֹ֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כז|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=משפטים|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ {{נוסח|תִּתֶּן־לִֽי|2==ל1,ב,ש,ש1,ו ושיטת-א ובדפוסים (אין דגש באות למ&quot;ד){{ש}}ל,ק3=תִּתֶּן־לִּֽי (למ&quot;ד דגושה){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות כב]]</text>
      <sha1>bs3pp63tj8piid3j6hkzsu1jgd0gzd0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות כז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236245</id>
    <revision>
      <id>3007974</id>
      <parentid>3007080</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:57:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9652" sha1="3lotvy8b64iu1wbgx9xt8k79wb7d9ul" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|כז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|א|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=תרומה|ב1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ תִּהְיֶ֣יןָ קַרְנֹתָ֑יו וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכׇל־כֵּלָ֖יו תַּעֲשֶׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת {{נוסח|כַּרְכֹּ֥ב|2==ל1,ב*,ש*,ש1*,ק3,ו ובדפוסים (בי&quot;ת רפה); בכתבי־היד ל1,ק3,ו יש גם סימן רפה מעל האות.{{ש}}ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ (בי&quot;ת דגושה?); הנקודה בתוך האות בי&quot;ת ברורה, ומתאימה מבחינת מקומה וצורתה, אך בצבעה היא נראית יותר כמו כתם.{{ש}}הערות דותן וברויאר{{ש}}קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא}} הַמִּזְבֵּ֖חַ מִלְּמָ֑טָּה וְהָיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְהוּבָ֥א אֶת־בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|ט|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=תרומה|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָ֠נָה קְלָעִ֨ים לֶחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָאֶחָֽת׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְעַמֻּדָ֣ו|ועמדו|וְעַמֻּדָ֣יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} עֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית {{נוסח|חֲמֵ֥שׁ|2==ל1,ב,ש,ש1?,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=חְמֵ֥שׁ (שווא באות חי&quot;ת){{ש}}הערות דותן וברויאר (ברויאר ציין את השווא בספק אבל הוא ודאי){{ש}}קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא}} עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וּלְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם {{נוסח|עַמֻּֽדֵיהֶם֙|2==א(ס),ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (בטעם פשטא) &lt;מונח? לא כן אלא בפשטא&gt;{{ש}}דפוסים=עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם (בטעם מונח)}} אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יז|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=תרומה|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כׇּל־עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב{{מ:לגרמיה-2}} חֲמִשִּׁ֣ים בַּחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹדָת֑וֹ וְכׇל־יְתֵדֹתָ֛יו וְכׇל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|כ|סדר=כא|עלייה={{מ:עלייה|א=תצוה|ב0=תצוה|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות כז]]</text>
      <sha1>3lotvy8b64iu1wbgx9xt8k79wb7d9ul</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות כח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236249</id>
    <revision>
      <id>3007975</id>
      <parentid>3007081</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:57:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19338" sha1="fkrgmemulc72gfcdktnmzjhrt8s2a6y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|כח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו {{נוסח|אִתּ֗וֹ|2==ל?,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (בנקודה אחת לטעם רביע) וכך דעתם של דותן וברויאר{{ש}}ל?=אִתּ֔וֹ (שתי נקודות לטעם זקף קטן?) וכך דעתו של המקליד בעקבות BHS. הנקודה העליונה נראית יותר כמו כתם או מחיקה.}} מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת־הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ו|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=תצוה|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעָשׂ֖וּ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָ֠ב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹֽבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ אֶל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|י|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=תצוה|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת־שְׁמ֞וֹת {{נוסח|הַשִּׁשָּׁ֧ה|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה (חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה) והמקליד תיקן בלי להעיר.{{ש}}הערות דותן וברויאר}} הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶ֒בֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל־שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְשַׂמְתָּ֞ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָֽאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה עַל־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=תצוה|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ {{נוסח|זָ֠הָ֠ב|2==א(ק),ל,ל1?,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;תלישא גדולה? כן ונמסר עליו ב' בטעם&gt;}} תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;רָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אׇרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רׇחְבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר {{נוסח|וְיָהֲלֹֽם|2==א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;פתח? לא כן אלא קמץ&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=וְיַהֲלֹֽם (פתח באות יו&quot;ד)}}׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם {{נוסח|וְיָשְׁפֵ֑ה|2==א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;סגול? לא כן אלא צֵרי&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=וְיָשְׁפֶ֑ה (סגול באות פ&quot;א)}} מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְ֠הָאֲבָנִ֠ים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְעָשִׂ֙יתָ֙ עַל־הַחֹ֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֗ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְנָתַתָּ֗ה אֶת־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל־כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר {{נוסח|הָאֵפֹ֖ד|2==א(ק,ר),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות טברניות (כתיב חסר וי&quot;ו), וכך בספרי תימן.{{ש}}רמ&quot;ה ומ&quot;ש=הָאֵפ֖וֹד (כתיב מלא וי&quot;ו) ועל פיהם בספרי ספרד ואשכנז}}{{מ:הערה|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד|שם=בספרי ספרד ואשכנז ה א פ ו ד}} בָּֽיְתָה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְעָשִׂ֘יתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת {{נוסח|מַחְבַּרְתּ֑וֹ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ (סגול באות מ&quot;ם){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹ֠שֶׁן {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו|מטבעתו|מִטַּבְּעֹתָ֞יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֶל־טַבְּעֹ֤ת {{נוסח|הָאֵפוֹד֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות טברניות ורמ&quot;ה (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}ל=הָאֵפֹד֙ (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}הערת ברויאר}} בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹ֠ן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹ֠ן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לא|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=תצוה|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ {{נוסח|צִּ֖יץ|2==ל{{ש}}יש ספרים=צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}} באות צד&quot;י סופית גדולה}} זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכׇֽל־מַתְּנֹ֖ת קׇדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם {{נוסח|וְכִהֲנ֥וּ לִֽי|2==א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;מתג מלעיל ומקף? לא כן אלא בלי מקף ומלרע כמ&quot;ש&gt; (&quot;וכהנו&quot; בטעם מרכא){{ש}}דפוסים וקורן=וְכִֽהֲנוּ־לִֽי (&quot;וכהנו&quot; מוקפת ובגעיה)}}׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמׇּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כח|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְהָיוּ֩ עַל־אַהֲרֹ֨ן וְעַל־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות כח]]</text>
      <sha1>fkrgmemulc72gfcdktnmzjhrt8s2a6y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות לב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236265</id>
    <revision>
      <id>3007976</id>
      <parentid>3007082</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:57:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15811" sha1="7u92purmugu4ap8y794dsg1hitxt6pz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|לב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם{{מ:לגרמיה-2}} עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן {{נוסח|פָּֽרְקוּ֙|2==א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;חתף פתח? לא כן אלא שוא לבד&gt; (ההערה נמסרה לשתי התיבות ביחד בפסוק הבא)}} נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאׇזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{נוסח|וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙|2==א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;חתף פתח? לא כן אלא שוא לבד&gt;}} כׇּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ {{מ:קמץ|ד=מִֽמׇּחֳרָ֔ת|ס=מִֽמָּחֳרָ֔ת}} וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לָ֩מָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכׇל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|טו|סדר=כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה {{נוסח|בַּֽמַּחֲנֶֽה|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=בַּֽמַּחֲנֶה (חסר סילוק){{ש}}הערות דותן והמקליד}}׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מִיָּדָו֙|מידו|מִיָּדָיו֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֶת־הַלֻּחֹ֔ת {{נוסח|וַיְשַׁבֵּ֥ר|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר (דגש באות יו&quot;ד) והמקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}הערות דותן וברויאר}} אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי־זֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה {{נוסח|בְּקָמֵיהֶֽם|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (אות קו&quot;ף רגילה){{ש}}יש ספרים=בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם באות קו&quot;ף קטנה או דבוקה (לטריס)}}׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל־בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִי֙|2==ל-מ,ש,ו (געיה){{ש}}ל,ל1,ב,ש1,ק3?=וַיְהִי֙ (אין געיה)}} {{מ:קמץ|ד=מִֽמׇּחֳרָ֔ת|ס=מִֽמָּחֳרָ֔ת}} וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־יְהֹוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פׇּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י {{נוסח|עֲלֵהֶ֖ם|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ומ&quot;ש{{ש}}ל!=עֲלֵיהֶ֖ם (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}} חַטָּאתָֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיִּגֹּ֥ף יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות לב]]</text>
      <sha1>7u92purmugu4ap8y794dsg1hitxt6pz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות לט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236293</id>
    <revision>
      <id>3007977</id>
      <parentid>3007083</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:57:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17724" sha1="1k8ce86kl770bqyu5kbufi192u2prx0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|לט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לט/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ב|עלייה={{מ:עלייה|א=שני (חמישי)|ב0=פקודי|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=ויקהל–פקודי|ג1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י {{כו&quot;ק|קצוותו|קְצוֹתָ֖יו}} חֻבָּֽר׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂ֒הוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=אין פרשה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אׇרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רׇחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{נוסח|וַיְמַ֨לְאוּ־ב֔וֹ|2==ב,ש1,ק3 ושיטת-א ומ&quot;ש{{ש}}ל,ש=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ (אין מתיגה){{ש}}ל1?!=וַיְמַלְא֨וּ־ב֔וֹ (מקום המתיגה?){{ש}}{{ש}}ו?!=וַ֨יְמַלְאוּ־ב֔וֹ (מקום המתיגה?){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים}} אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת {{נוסח|מִשְׁבְּצֹ֥ת|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל!=מִשְׁבְּצ֥וֹת (כתיב מלא וי&quot;ו)}} זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְ֠הָאֲבָנִ֠ים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיַּעֲשׂ֧וּ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַֽיִּתְּנ֗וּ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַֽיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַֽיַּעֲשׂוּ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַֽיִּתְּנֻ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָאֵפֹ֤ד {{נוסח|מִלְּמַ֙טָּה֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=מִלְמַ֙טָּה֙ (חסר דגש באות למ&quot;ד)}} מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת {{נוסח|מַחְבַּרְתּ֑וֹ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ (סגול באות מ&quot;ם){{ש}}דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־טַבְּעֹ֨ת הָאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=אין פרשה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כב|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי (ששי)|ב0=פקודי|ב1=שלישי|ג0=ויקהל–פקודי|ג1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּפִֽי־הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מׇשְׁזָֽר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיַּעֲשׂ֥וּ פַעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־הַפַּֽעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָרִמֹּנִ֗ים עַל־שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָרִמֹּנִֽים׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;פַּעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכׇּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־צִ֥יץ נֵֽזֶר־הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לָתֵ֥ת עַל־הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לג|סדר=כט|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=פקודי|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּרִיחָ֖ו|בריחו|בְּרִיחָ֖יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַמְאׇדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;אֶת־{{נוסח|אֲר֥וֹן|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ומ&quot;ש (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}ל!=אֲרֹ֥ן (כתיב חסר וי&quot;ו)}} הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;אֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;אֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;אֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵיתָרָ֖יו וִיתֵדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כׇּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל־הָעֲבֹדָֽה׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|לט|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות לט]]</text>
      <sha1>1k8ce86kl770bqyu5kbufi192u2prx0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקרא ט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236333</id>
    <revision>
      <id>3007978</id>
      <parentid>3007084</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:57:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007978</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10275" sha1="f44y3aw1isyivtlxyh7uptl4cckemqx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|ט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|א|עלייה={{מ:עלייה|א=שמיני|ב0=שמיני|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִי֙|2==ל-מ,ב,ו ושיטת-א (געיה) וכך הכריעו ברויאר ומג&quot;ה{{ש}}ל,ל1,ש,ש1,ק3=וַיְהִי֙ (אין געיה)}} בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְשׁ֨וֹר וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֙חַ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם יְהֹוָ֖ה נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיִּקְח֗וּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֔ה אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיִּקְרְבוּ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=שמיני|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַ֠יַּקְרִ֠בוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֣ן אֶת־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם וַיִּתֵּ֖ן עַל־קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֣ם יָצַ֔ק אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְאֶת־הַחֵ֨לֶב וְאֶת־הַכְּלָיֹ֜ת וְאֶת־הַיֹּתֶ֤רֶת מִן־הַכָּבֵד֙ מִן־הַ֣חַטָּ֔את הִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=שמיני|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאֶת־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּרְחַ֥ץ אֶת־הַקֶּ֖רֶב וְאֶת־הַכְּרָעָ֑יִם וַיַּקְטֵ֥ר עַל־הָעֹלָ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיַּקְרֵ֖ב אֶת־הָעֹלָ֑ה וַֽיַּעֲשֶׂ֖הָ כַּמִּשְׁפָּֽט׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יז|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=שמיני|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּקְרֵב֮ אֶת־הַמִּנְחָה֒ וַיְמַלֵּ֤א כַפּוֹ֙ מִמֶּ֔נָּה וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ מִלְּבַ֖ד עֹלַ֥ת הַבֹּֽקֶר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּשְׁחַ֤ט אֶת־הַשּׁוֹר֙ וְאֶת־הָאַ֔יִל זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לָעָ֑ם וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֶת־הַדָּם֙ אֵלָ֔יו וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשּׁ֑וֹר {{נוסח|וּמִ֨ן־הָאַ֔יִל|2==ל1,ב,ש?,ש1,ו ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל,ק3=וּמִן־הָאַ֔יִל (אין מתיגה){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־הַחֲלָבִ֖ים עַל־הֶחָז֑וֹת וַיַּקְטֵ֥ר הַחֲלָבִ֖ים הַמִּזְבֵּֽחָה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאֵ֣ת הֶחָז֗וֹת וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין הֵנִ֧יף אַהֲרֹ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|יָדָ֛ו|ידו|יָדָ֛יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ {{נוסח|וַֽיְבָרְﬞכ֖וּ|2==ש,ש1,ק3,ו ומ&quot;ש{{ש}}ל,ל1,ב=וַֽיְבָרֲכ֖וּ (חטף){{ש}}ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כד|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=שמיני|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתֹּ֙אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כׇּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא ט]]</text>
      <sha1>f44y3aw1isyivtlxyh7uptl4cckemqx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקרא טז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236361</id>
    <revision>
      <id>3007979</id>
      <parentid>3007085</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:57:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15996" sha1="opj14ey45p0q1kh6ngcs507ricgrok2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|טז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|א|עלייה={{מ:עלייה|א=אחרי מות|ב0=אחרי מות|ב1=ראשון|ב2=כהן|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=ראשון|ג2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִהְי֣וּ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=אחרי מות|ב2=לוי|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם {{נוסח|גֹּרָל֑וֹת|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}ל!=גּוֹרָל֑וֹת (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו)}} גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל {{מ:קמץ|ד=יׇֽעֳמַד־חַ֛י|ס=יָֽעֳמַד־חַ֛י}} לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהִקְרִ֨יב אַהֲרֹ֜ן אֶת־פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת־פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יב|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=אחרי מות|ב2=ישראל|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְלָקַ֣ח מְלֹֽא־הַ֠מַּחְתָּ֠ה גַּֽחֲלֵי־אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמְלֹ֣א חׇפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְנָתַ֧ן אֶֽת־הַקְּטֹ֛רֶת עַל־הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְכִסָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} עֲנַ֣ן הַקְּטֹ֗רֶת אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵד֖וּת וְלֹ֥א יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע־פְּעָמִ֛ים מִן־הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְשָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔וֹ אֶל־מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקֹּ֗דֶשׁ מִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכׇל־חַטֹּאתָ֑ם וְכֵ֤ן יַעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְכׇל־אָדָ֞ם לֹא־יִהְיֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבֹא֛וֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ עַד־צֵאת֑וֹ וְכִפֶּ֤ר בַּעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כׇּל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יח|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=אחרי מות|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|יָדָ֗ו|ידו|יָדָ֗יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} {{נוסח|עַ֣ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮|2==ל1,ב,ש?,ש1,ק3,ו (&quot;על&quot; בטעם מונח, ומונח וזרקא), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.{{ש}}ל=עַ֨ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ (&quot;על&quot; בטעם קדמא, ומונח וזרקא) ובדותן{{ש}}ברויאר, סימנים, מכון ממרא{{ש}}דפוסים וקורן=עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ (&quot;על&quot; מוקפת לתיבת מונח, וזרקא)}} הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כׇּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכׇל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֙יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת־בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כה|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי (שני)|ב0=אחרי מות|ב1=שלישי|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=שני}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת־הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת־דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְשָׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת־עֹרֹתָ֥ם וְאֶת־בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת־פִּרְשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔ם יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר־יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת־יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת־בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְכִפֶּר֙ אֶת־מִקְדַּ֣שׁ הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ יְכַפֵּ֑ר וְעַ֧ל הַכֹּהֲנִ֛ים וְעַל־כׇּל־עַ֥ם הַקָּהָ֖ל יְכַפֵּֽר׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא טז]]</text>
      <sha1>opj14ey45p0q1kh6ngcs507ricgrok2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במדבר יב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236454</id>
    <revision>
      <id>3007980</id>
      <parentid>3007086</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:58:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6610" sha1="p0dp0y7bbtjoole058cxblsoxsas29v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|במדבר|יב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עָנָ֣ו|ענו|עָנָ֣יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלׇשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלׇשְׁתָּֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֵּ֤רֶד יְהֹוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכׇל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{נוסח|וַיִּֽחַר־אַ֧ף|2==ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף (שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן [במקום מקף], ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=בהעלֹתך|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע {{נוסח|עַד־הֵאָסֵ֖ף|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו (&quot;עד&quot; מוקפת) &lt;ע֥ד האס֖ף? לא כן אלא במקף&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=&lt;עַ֥ד הֵֽאָסֵ֖ף&gt; (מרכא וטפחא)}} מִרְיָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|יב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:במדבר יב]]</text>
      <sha1>p0dp0y7bbtjoole058cxblsoxsas29v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים ב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236559</id>
    <revision>
      <id>3007981</id>
      <parentid>3007087</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:58:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16812" sha1="adqahdz6j2nfc2ww8nqjmxxn3lmum30" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|ב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סׇב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ב|סדר=ב|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=דברים|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{נוסח|אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם|2==א(ס),ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 &lt;תתג֣רו מלעיל? לא כן, מלרע&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=&lt;אַל־תִּתְגָּ֣רוּ בָ֔ם&gt; (מונח מלעיל נסוג אחור)}} כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י {{נוסח|אַל־תָּ֙צַר֙|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙ (&quot;אל&quot; בסגול){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם {{נוסח|כָּעֲנָקִֽים|2==א(ס),ל,ל1,ק3,ו,ל3 &lt;כַענקים פתח? לא כן אלא כף&quot; קמץ וכן כולם&gt; במשמעות של כְּהָעֲנָקִים בה&quot;א הידיעה.{{ש}}דפוסים וקורן=כַּעֲנָקִֽים (בפתח וכן בפסוק הבא ובפסוק כ&quot;א) במשמעות של כ&quot;ף מנוקדת בשווא.}}׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם {{נוסח|כָּעֲנָקִ֑ים|2==א(ס),ל,ל1,ק3,ו,ל3 (ראו הערה בפסוק י'){{ש}}דפוסים וקורן=כַּעֲנָקִ֑ים (בפתח)}} וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ{{מ:לגרמיה-2}} מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כׇּל־הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְגַ֤ם יַד־יְהֹוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כׇּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּ֠ן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים {{נוסח|וְהָֽעַמֹּנִ֔ים|2==ל[תיקון],ל1?,ש,ק3,ו?,ל3 (געיה באות ה&quot;א) ע&quot;פ המקליד, וכך עולה גם מעיון בצילום כתב־היד (וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה). אמנם דותן העיר על הגעיה בתור ספק והוריד אותה במהדורתו.{{ש}}ל1=וְהָעַמֹּנִ֔ים (אין געיה){{ש}}ש1=וְהָ֣עַמֹּנִ֔ים (טעם מונח באות ה&quot;א במקום הגעיה וזקף קטן) וכמו כן דפוסים וקורן{{ש}}ברויאר, סימנים, מכון ממרא, מג&quot;ה}} יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם {{נוסח|כָּעֲנָקִ֑ים|2==א(ס),ל1,ל,ש,ק3,ו,ל3 (ראו הערה בפסוק י'){{ש}}דפוסים וקורן=כַּעֲנָקִ֑ים (בפתח)}} וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים {{נוסח|מִכַּפְתֹּ֔ר|2==ל1,ש,ש1?,ק3,ו,ל3,ש2 ומ&quot;ש (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל=מִכַּפְתּ֔וֹר (כתיב מלא וי&quot;ו)}} הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ֠ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לא|סדר=ג|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=דברים|ב1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ {{נוסח|וַנַּ֥ךְ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 באות כ&quot;ף סופית רגילה{{ש}}יש ספרים=וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}} באות כ&quot;ף סופית גדולה}} אֹת֛וֹ וְאֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|בָּנָ֖ו|בנו|בָּנָ֖יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְאֶת־כׇּל־עַמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כׇּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים ב]]</text>
      <sha1>adqahdz6j2nfc2ww8nqjmxxn3lmum30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים ז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236579</id>
    <revision>
      <id>3007982</id>
      <parentid>3007088</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:58:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13448" sha1="t7zw188y6ti8tpl9khxo2kacpwp7s6g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|ז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ז/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|א|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=ואתחנן|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים{{מ:פסק}}מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וּנְתָנָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחׇנֵּֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהֹוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{נוסח|כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (&quot;כי&quot; מוקפת){{ש}}דפוסים וקורן=&lt;כִּ֣י אִם־כֹּ֤ה&gt; (&quot;כי&quot; במונח)}} תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה סתומה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי֩ {{נוסח|מֵאַהֲבַ֨ת|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (אין געיה) וכך במג&quot;ה{{ש}}ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת (געיה באות מ&quot;ם) וכך אצל ברויאר; וראו רשימת ברויאר ב&quot;ספיקות שאין להם הכרע&quot;, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.{{ש}}דפוסים וקורן=מֵאַֽהֲבַ֨ת (געיה באות אל&quot;ף)}} יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם {{נוסח|וּמִשׇּׁמְר֤וֹ|2==ל1,ש?,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ (נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה במקום חולם); אמנם הנקודה לא לגמרי ברורה בצילום כתב־היד.{{ש}}הערת המקליד}} אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|ט|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=ואתחנן|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא {{נוסח|הָֽאֱלֹהִ֑ים|2=ל=הָֽאֱלֹהִ֑ים בגעיה ימנית}} הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מִצְוֺתָ֖ו|מצותו|מִצְוֺתָ֖יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יב|סדר=ז|עלייה={{מ:עלייה|א=עקב|ב0=עקב|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהָיָ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶ֠ךָ דְּגָ֨נְךָ֜ {{נוסח|וְתִירֹשְׁךָ֣|2==ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (אין געיה) וכך במג&quot;ה{{ש}}ל,ו=וְתִֽירֹשְׁךָ֣ (געיה באות תי&quot;ו) וכך אצל ברויאר; וראו רשימת ברויאר ב&quot;ספיקות שאין להם הכרע&quot;, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.{{ש}}דפוסים וקורן=וְתִירֹֽשְׁךָ֣ (געיה באות רי&quot;ש)}} וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל {{נוסח|הָֽאֲדָמָ֔ה|2=ל=הָֽאֲדָמָ֔ה בגעיה ימנית}} אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כׇּל־חֹ֑לִי וְכׇל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכׇל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־{{נוסח|תָח֥וֹס|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}ל!=תָחֹ֥ס (כתיב חסר וי&quot;ו)}} עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכׇל־מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוֹצִֽאֲךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כב|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=עקב|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְנָשַׁל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּנְתָנָ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ז|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ{{מ:פסק}}תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב{{מ:פסק}}תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים ז]]</text>
      <sha1>t7zw188y6ti8tpl9khxo2kacpwp7s6g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים ח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236583</id>
    <revision>
      <id>3007983</id>
      <parentid>3007089</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:58:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10584" sha1="db84yppuy1rdj2kwon9o8lhxr2ykccm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|ח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר {{נוסח|הוֹלִֽיכְﬞךָ֜|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ורמ&quot;ה (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא יו&quot;ד; אין חטף){{ש}}ל=הֹלִֽיכֲךָ֜ (כתיב חסר וי&quot;ו ומלא יו&quot;ד; חטף)}} יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מִצְוֺתָ֖ו|מצותו|מִצְוֺתָ֖יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אִם־לֹֽא׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ {{נוסח|וַיַּאֲכִֽלְךָ֤|2==ק-מ,ש1,ל9 (געיה באות כ&quot;ף) וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה; וראו רשימת ברויאר ב&quot;ספיקות שאין להם הכרע&quot;, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.{{ש}}ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ (שתי געיות), וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל1,ש,ק3,ו,ל3=וַיַּאֲכִלְךָ֤ (אין געיה)}} {{נוסח|אֶת־הַמָּן֙|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9{{ש}}ל!=&lt;אֶת הַמָּן֙&gt; (חסר מקף){{ש}}הערת המקליד}} אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן {{נוסח|הוֹדִֽיעֲךָ֗|2==ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ורמ&quot;ה (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא יו&quot;ד){{ש}}ל,ו=הוֹדִֽעֲךָ֗ (כתיב מלא וי&quot;ו וחסר יו&quot;ד) לפי דותן והמקליד, והצדק עמם.{{ש}}ברשימתו המקורית ציין כאן ברויאר כתיב חסר וי&quot;ו ומלא יו&quot;ד בכתי&quot;ל (הֹדִֽיעֲךָ֗!), אבל הוי&quot;ו ברורה לגמרי והיו&quot;ד חסרה לגמרי, וכנראה שנפלה אצלו טעות (הדבר תוקן בספרו נוסח המקרא בכתר ירושלים).}} כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=עקב|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=עקב|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים {{נוסח|טֹבִ֛ים|2==ל1,ש,ש1,ק3[תיקון],ו,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל!=טוֹבִ֛ים (כתיב מלא וי&quot;ו)}} תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{נוסח|הַמּוֹלִ֨יכְﬞךָ֜|2==ש,ש1,ל3{{ש}}ל,ק3,ל9=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ (חטף)}} בַּמִּדְבָּ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ{{מ:פסק}}שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{נוסח|הַמַּאֲכִ֨לְךָ֥|2==ל-מ,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (אין געיה) וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה{{ש}}ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ (געיה באות מ&quot;ם) וכמו כן בדפוסים וקורן}} מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|ח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהֹוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן {{נוסח|תֹּאבֵד֑וּן|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9{{ש}}הקלדה!=תֹאבֵד֑וּן (חסר דגש) בטעות בעקבות BHS.}} עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים ח]]</text>
      <sha1>db84yppuy1rdj2kwon9o8lhxr2ykccm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים יג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236603</id>
    <revision>
      <id>3007984</id>
      <parentid>3007090</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:58:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10038" sha1="11t4p0qdkugk49b42fg4owk41bl1gzq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|יג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|דברים|יג|ב|סדר=יא*}}|2=תחילת סדר מצויינת כאן בספר החילופים ובכתי&quot;ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר {{נוסח|נֵֽלְכָ֞ה|2=ל=נֵֽלְכָ֞ה בגעיה ימנית}} אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם {{מ:קמץ|ד=וְנׇֽעׇבְדֵֽם|ס=וְנָֽעׇבְדֵֽם}}׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=אין פרשה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ{{מ:לגרמיה-2}} אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ {{נוסח|יָ֥דְךָ֛|2==ל?,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר){{ש}}ל?=יָֽדְךָ֛ (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן}} תִּֽהְיֶה־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{נוסח|וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל|2==ק3,ו,ל3 ושיטת-א וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ל1,ש,ש1,ל9=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל (אין מתיגה)}} יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֙עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְדָרַשְׁתָּ֧ {{נוסח|וְחָקַרְתָּ֛|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 (בטעם תביר) וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=וְחָקַרְתָּ֧ (בטעם דרגה){{ש}}הערות ייבין ודותן והמקליד}} וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה {{נוסח|אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י|2==ל?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר){{ש}}ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן}} הָעִ֥יר {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַהִ֖וא|ההוא|הַהִ֖יא|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב הוא קרי היא}}|2=בכתי״ל ‹י׳ ק› ועיגול המסורה מעל האות וי״ו}} לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|יג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים יג]]</text>
      <sha1>11t4p0qdkugk49b42fg4owk41bl1gzq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים כב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236639</id>
    <revision>
      <id>3007985</id>
      <parentid>3007091</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:58:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15599" sha1="p7w4tka20sntxvmv06nn93jrrb4s6bh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|כב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ {{נוסח|וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֗ה|2==א(ס,ק),ל,ל1?,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 &lt;א(ס)=וכֵ֨ן תעש֜ה תליתיאי קדמא ואזלא? לא כן אלא מונח ורביע; א(ק)=ב&quot;כ מונח רביעי&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=וְכֵ֨ן תַּעֲשֶׂ֜ה (בטעמים קדמא ואזלא){{ש}}הקלדה!=וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה (מונח וגרש), טעות בעקבות BHS.}} לְכׇל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ו|סדר=יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּ֣י יִקָּרֵ֣א {{מ:הערה|בספרי תימן {{מ:אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה|שם=בספרי תימן מ אות ג ק ן בקו ף גדולה}}קַן־צִפּ֣וֹר{{מ:פסק}}לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכׇל־עֵ֣ץ{{מ:לגרמיה-2}} א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ {{נוסח|עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (געיה באות ה&quot;א וטעם זקף קטן){{ש}}דפוסים וקורן=עַל־הָ֣אֶפְרֹחִ֔ים (מונח באות ה&quot;א וזקף קטן)}} א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=כי־תצא|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה סתומה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃&lt;קטע סוף=י/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה סתומה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים {{נוסח|וְהוֹצִ֥א|2==ש[תיקון]?,ש1[תיקון],ק3[תיקון],ו,ל3,ל9 ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=וְהוֹצִ֥יא (כתיב מלא יו&quot;ד)}} עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֖|הנער|הַֽנַּעֲרָ֖ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֛|הנער|הַֽנַּעֲרָ֛ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֖|הנער|הַֽנַּעֲרָ֖ה|מקורות=ל1-קרי,ק3-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}}|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖ (חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{נוסח|וְלָ֥קְח֛וּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר){{ש}}ל=וְלָֽקְח֛וּ (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל3=וְלָקְח֛וּ (אין קו באות למ&quot;ד למרכא או לגעיה)}} זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְעָנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל {{נוסח|לְשַׁלְּחָ֖הּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ (שי&quot;ן דגושה){{ש}}הערת המקליד}} כׇּל־יָמָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים {{מ:קו&quot;כ-אם-2|לַֽנַּעֲרָֽ|לנער|לַֽנַּעֲרָֽה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}}׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֜|הנער|הַֽנַּעֲרָ֜ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָל֩וּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב{{מ:לגרמיה-2}} עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֙תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּ֤י יִהְיֶה֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|נַעֲרָ֣|נער|נַעֲרָ֣ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר{{מ:לגרמיה-2}} הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֗|הנער|הַֽנַּעֲרָ֗ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֙|הנער|הַֽנַּעֲרָה֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְלַֽנַּעֲרָ֙|ולנער|וְלַֽנַּעֲרָה֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין {{מ:קו&quot;כ-אם-2|לַֽנַּעֲרָ֖|לנער|לַֽנַּעֲרָ֖ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה {{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֙|הנער|הַֽנַּעֲרָה֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|נַעֲרָ֤|נער|נַעֲרָ֤ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|כב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְ֠נָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַֽנַּעֲרָ֖|הנער|הַֽנַּעֲרָ֖ה|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב נער קרי נערה}} חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל {{נוסח|שַׁלְּחָ֖הּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (נקודת מפיק באות ה&quot;א) וכמו כן במ&quot;ג דפוס ונציה ובדפוסים וקורן{{ש}}ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ (סימן רפה באות ה&quot;א){{ש}}הערות ברויאר והמקליד}} כׇּל־יָמָֽיו׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים כב]]</text>
      <sha1>p7w4tka20sntxvmv06nn93jrrb4s6bh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים לג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236683</id>
    <revision>
      <id>3007986</id>
      <parentid>3007092</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:59:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13924" sha1="e24u0v1k645uu72dacqwyk04i0aqt2h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|לג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|א|סדר=כז|עלייה={{מ:עלייה|א=וזאת הברכה|ב0=וזאת הברכה|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ {{נוסח|מִימִינ֕וֹ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מִֽימִינ֕וֹ (געיה)}} {{מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|אשדת|אֵ֥שׁ דָּ֖ת}} לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְזֹ֣את {{נוסח|לִיהוּדָה֮|2==א (אין געיה){{ש}}ל=לִֽיהוּדָה֮ (געיה)}} וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [לוי]|ב0=וזאת הברכה|ב1=שני|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ {{נוסח|עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה|2==א,ל,ל1?,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ברויאר ציין בספק שטעם המרכא בכתר נראית אולי כמו געיה, ו&quot;מי&quot; מוקפת. אבל יש עוד טעמים כמעט-ישרים כמוהו, ואין צורך להטיל כאן ספק; וגם ה&quot;מקף&quot; נראה יותר כמו כתם בקלף.}}׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|בָּנָ֖ו|בנו|בָּנָ֖יו|מקורות=א-קרי,ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ {{נוסח|וּבְרִיתְךָ֖|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וּבְרִֽיתְךָ֖ (געיה)}} יִנְצֹֽרוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ {{נוסח|לְיַֽעֲקֹ֔ב|2==א (געיה){{ש}}ל=לְיַעֲקֹ֔ב (אין געיה)}} וְתוֹרָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בָּרֵ֤ךְ יְהֹוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מׇתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין {{נוסח|כְּתֵפָ֖יו|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (כתיב חסר יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד){{ש}}ל=כְּתֵיפָ֖יו (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד){{ש}}הכתיב המלא ליו&quot;ד הראשונה הוא ודאי, למרות שברויאר ודותן ציינו אותו כספק.}} שָׁכֵֽן׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי [ישראל]|ב0=וזאת הברכה|ב1=שלישי|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יח|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי [ע&quot;כ ישראל]|ב0=וזאת הברכה|ב1=רביעי|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ {{נוסח|וּשְׂפֻנֵ֖י|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת-א וטברנית ומ&quot;ש (כתיב חסר וי&quot;){{ש}}ל=וּשְׂפוּנֵ֖י (כתיב מלא וי&quot;ו)}} טְמ֥וּנֵי חֽוֹל׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף־קׇדְקֹֽד׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן {{נוסח|וַיֵּתֵא֙|2==א,ל,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (מלרע){{ש}}דפוסים=וַיֵּ֙תֵא֙ (פשטא מלעיל באות יו&quot;ד){{ש}}קורן=וַיֶ֙תֵא֙ (סגול ופשטא מלעיל באות יו&quot;ד)}} רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כב|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=וזאת הברכה|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהֹוָ֑ה יָ֥ם וְדָר֖וֹם יְרָֽשָׁה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת {{נוסח|מִנְעָלֶ֑ךָ|2==א,ל1,ש,ש1[תיקון],ק3[תיקון?],ל3,ל9 ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל=מִנְעָלֶ֑יךָ (כתיב מלא יו&quot;ד)}} וּכְיָמֶ֖יךָ דׇּבְאֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ {{נוסח|בְּעֶזְרֶ֔ךָ|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=בְעֶזְרֶ֔ךָ (חסר דגש בבי&quot;ת?), וכך בהקלדה וב-BHS. אמנם לא רואים דגש בבי&quot;ת אך הטקסט די מטושטש במקום הזה.}} וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כז|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=וזאת הברכה|ב1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;מְעֹנָהֿ֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין {{נוסח|יַֽעֲקֹ֔ב|2==א (געיה){{ש}}ל=יַעֲקֹ֔ב (אין געיה)}} אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו {{נוסח|יַ֥עַרְפוּ טָֽל|2==א,ל,ל1?,ש,ק3,ל3,ל9{{ש}}לפי המקליד ל!=&lt;יַֽעַרְפוּ טָֽל&gt; (געיה בתיבה בלתי-מוקפת) וציין צורה חריגה. הקו בכתי&quot;ל ישר, אבל דותן קרא במרכא כמתבקש, וכך גם דעתנו.{{ש}}ל1?,ש1=יַֽעַרְפוּ־טָֽל (געיה בתיבה מוקפת) וכמו כן בדפוסים וקורן}}׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לג|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אַשְׁרֶ֨יךָ{{מ:הערה|בספרי תימן {{מ:אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה|שם=בספרי תימן מ אות ג א ש ר יך באל ף גדולה}} יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ {{נוסח|וְיִכָּחֲשׁ֤וּ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ (געיה)}} אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים לג]]</text>
      <sha1>e24u0v1k645uu72dacqwyk04i0aqt2h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהושע ח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236720</id>
    <revision>
      <id>3007987</id>
      <parentid>3007094</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:59:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16745" sha1="kyj6gxkglyia20h9jbd10brpo6gt3fm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יהושע|ח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|יהושע|ח|א|סדר=ד*}}|2=אין כאן סדר בחלוקה המקובלת. אמנם הוא סומן בכתר ובכתי&quot;ל, ונרשם ברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ובספר החלופים.}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א וְאַל־תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כׇּל־עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת־מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וְאֶת־עִיר֖וֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִּֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק־שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים־לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיָּ֧קׇם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכׇל־עַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁ֠עַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠א֠וּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַל־תַּרְחִ֥יקוּ מִן־הָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽים׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַאֲנִ֗י וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽי־יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן־הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֙מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶת־הָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְהָיָ֞ה {{נוסח|כְּתׇפְשְׂכֶ֣ם|2=ברויאר ציין ספק א=בְּתׇפְשְׂכֶ֣ם? בבי&quot;ת, בגלל כתם קטן לימינו לבסיס האות, אבל מעיון בכתר נראה באופן ברור שהאות כ&quot;ף (כנראה לאחר תיקון מסויים).}} אֶת־הָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶת־הָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־הָעָ֑ם וַיַּ֨עַל ה֜וּא וְזִקְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י הָעָ֖ם הָעָֽי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְכׇל־הָעָ֨ם הַמִּלְחָמָ֜ה אֲשֶׁ֣ר אִתּ֗וֹ עָלוּ֙ וַֽיִּגְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ נֶ֣גֶד הָעִ֑יר וַֽיַּחֲנוּ֙ מִצְּפ֣וֹן לָעַ֔י וְהַגַּ֖י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בֵּינָ֥ו|בינו|בֵּינָ֥יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וּבֵין־הָעָֽי׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּקַּ֕ח כַּחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֥ם לָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֜ם אֶת־כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֗ה אֲשֶׁר֙ מִצְּפ֣וֹן לָעִ֔יר וְאֶת־עֲקֵב֖וֹ מִיָּ֣ם לָעִ֑יר וַיֵּ֧לֶךְ יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעֵֽמֶק׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיְהִ֞י כִּרְא֣וֹת מֶלֶךְ־הָעַ֗י וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ וַיֵּצְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־הָעִ֣יר לִקְרַֽאת־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לַֽמִּלְחָמָ֞ה ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמּוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָעֲרָבָ֑ה וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּֽי־אֹרֵ֥ב ל֖וֹ מֵאַחֲרֵ֥י הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּנָּ֥גְע֛וּ יְהוֹשֻׁ֥עַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵיהֶ֑ם {{נוסח|וַיָּנֻ֖סוּ|2==א?,ל{{ש}}א?=וַיָּנֻס֖וּ (מקום הטעם באות סמ&quot;ך?) וכן במג&quot;ה, אבל בכתר נראה שטעם הטפחא נדחה הצדה בגלל השורוק.}} דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּזָּעֲק֗וּ כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר {{כו&quot;ק|בעיר|בָּעַ֔י}} לִרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּנָּתְק֖וּ מִן־הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְלֹא־נִשְׁאַ֣ר אִ֗ישׁ בָּעַי֙ וּבֵ֣ית אֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָצְא֖וּ אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הָעִיר֙ פְּתוּחָ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ נְ֠טֵ֠ה בַּכִּיד֤וֹן אֲשֶׁר־בְּיָֽדְךָ֙ אֶל־הָעַ֔י כִּ֥י בְיָדְךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה וַיֵּ֧ט יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּכִּיד֥וֹן אֲשֶׁר־בְּיָד֖וֹ אֶל־הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהָאוֹרֵ֡ב קָם֩ מְהֵרָ֨ה מִמְּקוֹמ֤וֹ וַיָּר֙וּצוּ֙ כִּנְט֣וֹת יָד֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ הָעִ֖יר וַֽיִּלְכְּד֑וּהָ וַֽיְמַהֲר֔וּ וַיַּצִּ֥יתוּ אֶת־הָעִ֖יר בָּאֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּפְנ֣וּ אַנְשֵׁי֩ הָעַ֨י אַחֲרֵיהֶ֜ם וַיִּרְא֗וּ וְהִנֵּ֨ה עָלָ֜ה עֲשַׁ֤ן הָעִיר֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וְלֹא־הָיָ֨ה בָהֶ֥ם יָדַ֛יִם לָנ֖וּס הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וְהָעָם֙ הַנָּ֣ס הַמִּדְבָּ֔ר נֶהְפַּ֖ךְ אֶל־הָרוֹדֵֽף׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וִיהוֹשֻׁ֨עַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֜ל רָא֗וּ כִּֽי־לָכַ֤ד הָאֹרֵב֙ אֶת־הָעִ֔יר וְכִ֥י עָלָ֖ה עֲשַׁ֣ן הָעִ֑יר וַיָּשֻׁ֕בוּ וַיַּכּ֖וּ אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְאֵ֨לֶּה יָצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ לִקְרָאתָ֔ם וַיִּֽהְי֤וּ לְיִשְׂרָאֵל֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֵ֥לֶּה מִזֶּ֖ה וְאֵ֣לֶּה מִזֶּ֑ה וַיַּכּ֣וּ אוֹתָ֔ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֥יד וּפָלִֽיט׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְאֶת־מֶ֥לֶךְ הָעַ֖י תָּ֣פְשׂוּ חָ֑י וַיַּקְרִ֥בוּ אֹת֖וֹ אֶל־יְהוֹשֻֽׁעַ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֡ל לַהֲרֹג֩ אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֨י הָעַ֜י בַּשָּׂדֶ֗ה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רְדָפ֣וּם בּ֔וֹ וַֽיִּפְּל֥וּ כֻלָּ֛ם לְפִי־חֶ֖רֶב עַד־תֻּמָּ֑ם וַיָּשֻׁ֤בוּ כׇל־יִשְׂרָאֵל֙ הָעַ֔י וַיַּכּ֥וּ אֹתָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיְהִי֩ כׇל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וִיהוֹשֻׁ֙עַ֙ לֹא־הֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;רַ֣ק הַבְּהֵמָ֗ה וּשְׁלַל֙ הָעִ֣יר הַהִ֔יא {{נוסח|בָּזְﬞז֥וּ|2=א=בָּזֲז֥וּ (חטף)}} לָהֶ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶת־יְהוֹשֻֽׁעַ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל־עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְאֶת־מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל־הָעֵ֖ץ עַד־עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁ֩מֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת־נִבְלָת֣וֹ מִן־הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל־פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיִּכְתׇּב־שָׁ֖ם עַל־הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|לג|סדר=ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֡ל וּזְקֵנָ֡יו וְשֹׁטְרִ֣ים{{מ:פסק}}וְשֹׁפְטָ֡יו עֹמְדִ֣ים מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}לָאָר֡וֹן נֶ֩גֶד֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם נֹשְׂאֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֗ה כַּגֵּר֙ כָּאֶזְרָ֔ח חֶצְיוֹ֙ אֶל־מ֣וּל הַר־גְּרִזִ֔ים וְהַחֶצְי֖וֹ אֶל־מ֣וּל הַר־עֵיבָ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה מֹשֶׁ֣ה עֶבֶד־יְהֹוָ֗ה לְבָרֵ֛ךְ אֶת־הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל בָּרִאשֹׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן קָרָא֙ אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֔ה הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה כְּכׇל־הַכָּת֖וּב בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ח|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לֹא־הָיָ֣ה דָבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־קָרָ֜א יְהוֹשֻׁ֗עַ נֶ֣גֶד כׇּל־קְהַ֤ל יִשְׂרָאֵל֙ וְהַנָּשִׁ֣ים וְהַטַּ֔ף וְהַגֵּ֖ר הַהֹלֵ֥ךְ בְּקִרְבָּֽם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יהושע ח]]</text>
      <sha1>kyj6gxkglyia20h9jbd10brpo6gt3fm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהושע טז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236752</id>
    <revision>
      <id>3007988</id>
      <parentid>3007095</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4231" sha1="gz0gi5vebqlb07vyxmzq11an0ne9fa3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יהושע|טז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|תֹצְאֹתָ֖ו|תצאתו|תֹצְאֹתָ֖יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} יָֽמָּה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כׇּל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|טז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יהושע טז]]</text>
      <sha1>gz0gi5vebqlb07vyxmzq11an0ne9fa3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א ב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236878</id>
    <revision>
      <id>3007989</id>
      <parentid>3007096</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:59:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15257" sha1="44nyetow2jlb4k0d0jl5rgu3iqbswxi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|ב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהֹוָ֔ה {{כו&quot;ק|ולא|וְל֥וֹ}} נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְהֹוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְהֹוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|י|סדר=ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְהֹוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מְרִיבָ֗ו|מריבו|מְרִיבָ֗יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עָלָו֙|עלו|עָלָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהֹוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל־בֵּית֑וֹ וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם כׇּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;גַּם֮ בְּטֶ֘רֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵ֒לֶב֒ וּבָ֣א{{מ:לגרמיה-2}} נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר{{מ:פסק}}{{קו&quot;כ|לו|לֹא֙}} כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחׇזְקָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה־לּ֣וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים{{מ:פסק}}יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת־אִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־אִשְׁתּ֗וֹ וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֙רַע֙ מִן־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהֹוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקוֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כִּֽי־פָקַ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כׇּל־הָעָ֥ם אֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ {{נוסח|וּפִֽלְﬞל֣וֹ|2=א=וּפִֽלֲל֣וֹ (חטף)}} אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהֹוָה֙ יֶחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהֹוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִם־יְהֹוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וּבָחֹ֣ר אֹ֠ת֠וֹ מִכׇּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽל־מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כׇּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהֹוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהֹוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכׇל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חׇפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א ב]]</text>
      <sha1>44nyetow2jlb4k0d0jl5rgu3iqbswxi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א ג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236882</id>
    <revision>
      <id>3007990</id>
      <parentid>3007097</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:59:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8994" sha1="41e61j1c0oxv4x9gt8qtc6dsigu6is5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|ג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקוֹמ֑וֹ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְעֵינָו֙|ועינו|וְעֵינָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּקְרָ֧א יְהֹוָ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּ֣רׇץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר {{נוסח|לֹֽא־קָרָ֖אתִי|2==א{{ש}}מג&quot;ה בדפוס=לֹֽא־קָרָ֖אתִֽי (תקלדה כנראה בעקבות הפסוק הבא)}} שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֣סֶף יְהֹוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קׇם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹא־קָרָ֥אתִֽי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהֹוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֨סֶף יְהֹוָ֥ה קְרֹֽא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִישִׁת֒ וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהֹוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ{{מ:פסק}}שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיָּבֹ֤א יְהֹוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל{{מ:פסק}}שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{פפ}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כׇּל־שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אׇזְנָֽיו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶל־עֵלִ֔י אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־בֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽי־שֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶת־בֵּית֖וֹ עַד־עוֹלָ֑ם בַּעֲוֺ֣ן אֲשֶׁר־יָדַ֗ע {{נוסח|כִּֽי־מְקַלְﬞלִ֤ים|2=א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים (חטף)}} לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם־יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֺ֧ן בֵּית־עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁמוּאֵל֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וּשְׁמוּאֵ֣ל יָרֵ֔א מֵהַגִּ֥יד אֶת־הַמַּרְאָ֖ה אֶל־עֵלִֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּקְרָ֤א עֵלִי֙ אֶת־שְׁמוּאֵ֔ל וַיֹּ֖אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל בְּנִ֑י וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֗אמֶר מָ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תְכַחֵ֖ד מִמֶּ֑נִּי כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לְּךָ֤ אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־תְּכַחֵ֤ד מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר מִכׇּל־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיַּגֶּד־ל֤וֹ שְׁמוּאֵל֙ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א כִחֵ֖ד מִמֶּ֑נּוּ וַיֹּאמַ֕ר יְהֹוָ֣ה ה֔וּא הַטּ֥וֹב {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּעֵינָ֖ו|בעינו|בְּעֵינָ֖יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} יַעֲשֶֽׂה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהֹוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹא־הִפִּ֥יל מִכׇּל־דְּבָרָ֖יו אָֽרְצָה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|כ|סדר=ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֵּ֙דַע֙ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|ג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֥סֶף יְהֹוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽי־נִגְלָ֨ה יְהֹוָ֧ה אֶל־שְׁמוּאֵ֛ל בְּשִׁל֖וֹ בִּדְבַ֥ר יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א ג]]</text>
      <sha1>41e61j1c0oxv4x9gt8qtc6dsigu6is5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א י/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236910</id>
    <revision>
      <id>3007991</id>
      <parentid>3007098</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:59:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12589" sha1="ew96u2ntw85qh4wxdrj8gx2a4x5mdwx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|י}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל־רֹאשׁ֖וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי־מְשָׁחֲךָ֧ יְהֹוָ֛ה עַל־נַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽיד׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵֽעִמָּדִ֔י וּמָצָ֩אתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם־קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙יךָ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֙אתָ֙ עַד־אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א{{מ:לגרמיה-2}} שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֙שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֖ד נֹשֵׂ֥א נֵבֶל־יָֽיִן׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְשָׁאֲל֥וּ לְךָ֖ לְשָׁל֑וֹם וְנָתְנ֤וּ לְךָ֙ שְׁתֵּי־לֶ֔חֶם וְלָקַחְתָּ֖ מִיָּדָֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְהָיָ֗ה כִּ֥י {{נוסח|{{כו&quot;ק|תבאינה|תָבֹ֛אנָה}}|2=א=תָבֹ֛אינָה ואין ציון של קרי}} הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד־בּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֙כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפׇךְ־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כׇּל־הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶבֶל־נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיְהִ֗י כׇּל־יֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם־נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א{{נוסח|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|2=הרווח באמצע שורה בכתי&quot;א}}וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ מַה־זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל־כֵּן֙ הָיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֩אמֶר֩ דּ֨וֹד שָׁא֥וּל אֵלָ֛יו וְאֶֽל־נַעֲר֖וֹ אָ֣ן הֲלַכְתֶּ֑ם וַיֹּ֗אמֶר לְבַקֵּשׁ֙ אֶת־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת וַנִּרְאֶ֣ה כִי־אַ֔יִן וַנָּב֖וֹא אֶל־שְׁמוּאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֖אמֶר דּ֣וֹד שָׁא֑וּל הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י מָה־אָמַ֥ר לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־דּוֹד֔וֹ הַגֵּ֤ד הִגִּיד֙ לָ֔נוּ כִּ֥י נִמְצְא֖וּ הָאֲתֹנ֑וֹת וְאֶת־דְּבַ֤ר הַמְּלוּכָה֙ לֹא־הִגִּ֣יד ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר שְׁמוּאֵֽל׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל֙ אֶת־הָעָ֔ם אֶל־יְהֹוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה-2}} אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל{{נוסח|{{פפפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=אין רווח של שורה ריקה בכתי&quot;א}}כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וָאַצִּ֤יל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּד֙ כׇּל־הַמַּמְלָכ֔וֹת הַלֹּחֲצִ֖ים אֶתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶת־אֱלֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר־ה֨וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכׇּל־רָעוֹתֵיכֶ֣ם וְצָרֹתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּי־מֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽן׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־שֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ו|למשפחתו|לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד֙ בַּֽיהֹוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ{{נוסח|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|2=הפרשה מתחילה בשורה הבאה לאחר רווח בכתי&quot;א}}וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל־הַכֵּלִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּרֻ֙צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכׇּל־הָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כד|סדר=ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַר־בּ֣וֹ יְהֹוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכׇל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כׇל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־הָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְגַ֨ם־שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר־נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|י|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א י]]</text>
      <sha1>ew96u2ntw85qh4wxdrj8gx2a4x5mdwx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א יח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236942</id>
    <revision>
      <id>3007992</id>
      <parentid>3007099</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:00:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13713" sha1="rrd9vdj1iepqfxcq2ud9rf54rn4a35x" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|יח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־שָׁא֔וּל וְנֶ֙פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖ה בְּנֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד {{כו&quot;ק|ויאהבו|וַיֶּֽאֱהָבֵ֥הוּ}} יְהוֹנָתָ֖ן כְּנַפְשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיו׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ן אֶֽת־הַמְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַד־חַרְבּ֥וֹ וְעַד־קַשְׁתּ֖וֹ וְעַד־חֲגֹרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֵּצֵ֨א דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י כׇל־הָעָ֔ם וְגַ֕ם בְּעֵינֵ֖י עַבְדֵ֥י שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכׇּל־עָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ {{כו&quot;ק|לשור|לָשִׁ֣יר}} וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַֽתַּעֲנֶ֛ינָה הַנָּשִׁ֥ים הַֽמְשַׂחֲק֖וֹת וַתֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בַּאֲלָפָ֔ו|באלפו|בַּאֲלָפָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְדָוִ֖ד בְּרִבְבֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר {{נוסח|נָתְנ֤וּ|2==ל (וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה המקוון){{ש}}א!=נָ֤תְנוּ (מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה), וכן הוא במג&quot;ה בדפוס.{{ש}}הערות ייבין וברויאר}} לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל {{כו&quot;ק|עון|עוֹיֵ֣ן}} אֶת־דָּוִ֑ד מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיְהִ֣י {{מ:קמץ|ד=מִֽמׇּחֳרָ֗ת|ס=מִֽמָּחֳרָ֗ת}} וַתִּצְלַ֣ח ר֩וּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים{{מ:פסק}}רָעָ֤ה{{מ:פסק}}אֶל־שָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְ־הַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם{{מ:פסק}}בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַד־שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת־הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּרָ֥א שָׁא֖וּל מִלִּפְנֵ֣י דָוִ֑ד כִּֽי־הָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִמּ֔וֹ וּמֵעִ֥ם שָׁא֖וּל סָֽר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיְסִרֵ֤הוּ שָׁאוּל֙ מֵֽעִמּ֔וֹ וַיְשִׂמֵ֥הוּ ל֖וֹ שַׂר־אָ֑לֶף וַיֵּצֵ֥א וַיָּבֹ֖א לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יד|סדר=יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכׇל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|דְּרָכָ֖ו|דרכו|דְּרָכָ֖יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} מַשְׂכִּ֑יל וַיהֹוָ֖ה עִמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיַּ֣רְא שָׁא֔וּל אֲשֶׁר־ה֖וּא מַשְׂכִּ֣יל מְאֹ֑ד וַיָּ֖גׇר מִפָּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ וִֽיהוּדָ֔ה אֹהֵ֖ב אֶת־דָּוִ֑ד כִּי־ה֛וּא יוֹצֵ֥א וָבָ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַגְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙ אֹתָהּ֙ אֶתֶּן־לְךָ֣ לְאִשָּׁ֔ה אַ֚ךְ הֱיֵה־לִ֣י לְבֶן־חַ֔יִל וְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹת יְהֹוָ֑ה וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַל־תְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִי־ב֖וֹ יַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל מִ֤י אָֽנֹכִי֙ וּמִ֣י חַיַּ֔י מִשְׁפַּ֥חַת אָבִ֖י בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כִּי־אֶהְיֶ֥ה חָתָ֖ן לַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיְהִ֗י {{נוסח|בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת|2==א,ל?,ק,ש1,ל-א,ב1 (תביר ותביר), אמנם בכתי&quot;ל ייתכן שיש מחיקות בטעמים בשתי התיבות.{{ש}}דפוסים=בְּעֵ֥ת תֵּ֛ת (&quot;בעת&quot; במרכא). יש בדוגמה זו דמיון לשתי טעויות זעירות בכתר ארם צובה שציין ייבין לגבי טעם התביר (כא.2, עמ' 197), אך בדוגמות שלו סדר הטעמים שונה וכתבי־היד הקרובים חולקים על הכתר.}} אֶת־מֵרַ֥ב בַּת־שָׁא֖וּל לְדָוִ֑ד וְהִ֧יא נִתְּנָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל הַמְּחֹלָתִ֖י לְאִשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַתֶּאֱהַ֛ב מִיכַ֥ל בַּת־שָׁא֖וּל אֶת־דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֔וּל וַיִּשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינָֽיו׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִי־ל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ וּתְהִי־ב֖וֹ יַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־דָּוִ֔ד בִּשְׁתַּ֛יִם תִּתְחַתֵּ֥ן בִּ֖י הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶת־עֲבָדָ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶל־דָּוִ֤ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכׇל־עֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַֽיְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙ בְּאׇזְנֵ֣י דָוִ֔ד אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד {{נוסח|הַֽנְﬞקַלָּ֤ה|2=א=הַֽנֲקַלָּ֤ה (חטף)}} בְעֵֽינֵיכֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ן בַּמֶּ֔לֶךְ וְאָנֹכִ֖י אִֽישׁ־רָ֥שׁ וְנִקְלֶֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיַּגִּ֜דוּ עַבְדֵ֥י שָׁא֛וּל ל֖וֹ לֵאמֹ֑ר כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה דִּבֶּ֥ר דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל כֹּה־תֹאמְר֣וּ לְדָוִ֗ד אֵֽין־חֵ֤פֶץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּמֹ֔הַר כִּ֗י בְּמֵאָה֙ עׇרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהִנָּקֵ֖ם בְּאֹיְבֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְשָׁא֣וּל חָשַׁ֔ב לְהַפִּ֥יל אֶת־דָּוִ֖ד בְּיַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיַּגִּ֨דוּ עֲבָדָ֤יו לְדָוִד֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיִּשַׁ֤ר הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י דָוִ֔ד לְהִתְחַתֵּ֖ן בַּמֶּ֑לֶךְ וְלֹ֥א מָלְא֖וּ הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיָּ֨קׇם דָּוִ֜ד וַיֵּ֣לֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} ה֣וּא וַאֲנָשָׁ֗יו וַיַּ֣ךְ בַּפְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִם אִישׁ֒ וַיָּבֵ֤א דָוִד֙ אֶת־עׇרְלֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיְמַלְא֣וּם לַמֶּ֔לֶךְ לְהִתְחַתֵּ֖ן בַּמֶּ֑לֶךְ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ שָׁא֛וּל אֶת־מִיכַ֥ל בִּתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיַּ֤רְא שָׁאוּל֙ וַיֵּ֔דַע כִּ֥י יְהֹוָ֖ה עִם־דָּוִ֑ד וּמִיכַ֥ל בַּת־שָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְהוּ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּל לֵרֹ֛א מִפְּנֵ֥י דָוִ֖ד ע֑וֹד וַיְהִ֥י שָׁא֛וּל אֹיֵ֥ב אֶת־דָּוִ֖ד כׇּל־הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|יח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיֵּצְא֖וּ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} מִדֵּ֣י צֵאתָ֗ם שָׂכַ֤ל דָּוִד֙ מִכֹּל֙ עַבְדֵ֣י שָׁא֔וּל וַיִּיקַ֥ר שְׁמ֖וֹ מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א יח]]</text>
      <sha1>rrd9vdj1iepqfxcq2ud9rf54rn4a35x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א כא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236954</id>
    <revision>
      <id>3007993</id>
      <parentid>3007100</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7818" sha1="c1le7vqsfd33l84dh29t66b8b31d1vv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|כא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כא/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיָּ֖קׇם וַיֵּלַ֑ךְ וִיהוֹנָתָ֖ן בָּ֥א הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ {{נוסח|נֹ֔בֶה|2==ל{{ש}}א!=נ֔בֶה (חסרה נקודת החולם){{ש}}הערת ייבין}} אֶל־אֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן וַיֶּחֱרַ֨ד אֲחִימֶ֜לֶךְ לִקְרַ֣את דָּוִ֗ד וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַדּ֤וּעַ אַתָּה֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְאִ֖ישׁ אֵ֥ין אִתָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַאֲחִימֶ֣לֶךְ הַכֹּהֵ֗ן הַמֶּ֘לֶךְ֮ צִוַּ֣נִי דָבָר֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י אִ֣ישׁ אַל־יֵ֧דַע מְא֛וּמָה אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י שֹׁלֵחֲךָ֖ וַאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאֶת־הַנְּעָרִ֣ים יוֹדַ֔עְתִּי אֶל־מְק֥וֹם פְּלֹנִ֖י אַלְמוֹנִֽי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּחַת־יָדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּ֩עַן֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִם־אִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָה־לָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽי־הַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִי׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיִּתֶּן־ל֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן קֹ֑דֶשׁ כִּי֩ לֹא־הָ֨יָה שָׁ֜ם לֶ֗חֶם כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם הַפָּנִים֙ הַמּֽוּסָרִים֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לָשׂוּם֙ לֶ֣חֶם חֹ֔ם בְּי֖וֹם הִלָּֽקְחֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁ־פֹּ֥ה תַֽחַת־יָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹ־חָ֑רֶב כִּ֣י גַם־חַרְבִּ֤י וְגַם־כֵּלַי֙ לֹא־לָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽי־הָיָ֥ה דְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶ֩רֶב֩ גׇּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ{{מ:לגרמיה-2}} בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּה־הִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ אִם־אֹתָ֤הּ תִּֽקַּח־לְךָ֙ קָ֔ח כִּ֣י אֵ֥ין אַחֶ֛רֶת זוּלָתָ֖הּ בָּזֶ֑ה{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֵ֥ין כָּמ֖וֹהָ תְּנֶ֥נָּה לִּֽי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיָּ֣קׇם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹם־הַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶל־אָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֤י אָכִישׁ֙ אֵלָ֔יו הֲלוֹא־זֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בַּאֲלָפָ֔ו|באלפו|בַּאֲלָפָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְדָוִ֖ד {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּרִבְבֹתָֽו|ברבבתו|בְּרִבְבֹתָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶלֶךְ־גַּֽת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיְשַׁנּ֤וֹ אֶת־טַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם וַיְתָו֙ עַל־דַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶל־זְקָנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֥אמֶר אָכִ֖ישׁ אֶל־עֲבָדָ֑יו הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;חֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּֽי־הֲבֵאתֶ֣ם אֶת־זֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶל־בֵּיתִֽי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א כא]]</text>
      <sha1>c1le7vqsfd33l84dh29t66b8b31d1vv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א כג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236962</id>
    <revision>
      <id>3007994</id>
      <parentid>3007101</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13639" sha1="8s80wl8zzpfmn8l81774yv9ydp6xf5h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|כג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כג/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶת־הַגֳּרָנֽוֹת׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת־קְעִילָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי־נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל־מַעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ד|סדר=טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁא֣וֹל בַּיהֹוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּי־אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וַאֲנָשָׁ֨ו|ואנשו|וַאֲנָשָׁ֨יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶת־מִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיְהִ֗י בִּ֠בְרֹ֠חַ אֶבְיָתָ֧ר בֶּן־אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד קְעִילָ֑ה אֵפ֖וֹד יָרַ֥ד בְּיָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶל־דָּוִ֖ד וְאֶל־אֲנָשָֽׁיו׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹד׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֘אמֶר֮ דָּוִד֒ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽי־מְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶל־קְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ{{נוסח|{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}|2=המשפט הבא &quot;ויאמר ה' ירד&quot; מוסגר לפניו ולאחריו בפרשות סגורות באמצע השורה}}וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יֵרֵֽד׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת־אֲנָשַׁ֖י בְּיַד־שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּ֩קׇם֩ דָּוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו כְּשֵׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וַיֵּֽצְאוּ֙ מִקְּעִלָ֔ה וַיִּֽתְהַלְּכ֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר יִתְהַלָּ֑כוּ וּלְשָׁא֣וּל הֻגַּ֗ד כִּֽי־נִמְלַ֤ט דָּוִד֙ מִקְּעִילָ֔ה וַיֶּחְדַּ֖ל לָצֵֽאת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כׇּל־הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיַּ֣רְא דָּוִ֔ד כִּֽי־יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיָּ֙קׇם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל־תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י {{נוסח|אֶהְיֶה־לְּךָ֣|2==א! (אין געיה) וכן במג&quot;ה{{ש}}אמנם לפי חילופי בן־אשר אין געיה, אך משתמע שגם הלמ&quot;ד איננה דגושה (אֶהְיֶה־לְךָ֣), וראו הערת ברויאר במהדורתו הראשונה.{{ש}}ל,ק=אֶֽהְיֶה־לְּךָ֣ (געיה ודגש) וכן בחילופי בן־נפתלי ובדפוסים (וכך הכריע ברויאר נגד הכתר).}} לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם־שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּעֲל֤וּ זִפִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֣וֹא דָ֠וִ֠ד מִסְתַּתֵּ֨ר עִמָּ֤נוּ בַמְּצָדוֹת֙ בַּחֹ֔רְשָׁה בְּגִבְעַת֙ הַחֲכִילָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מִימִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְ֠עַתָּ֠ה לְכׇל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֛לֶךְ לָרֶ֖דֶת רֵ֑ד וְלָ֥נוּ הַסְגִּיר֖וֹ בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל בְּרוּכִ֥ים אַתֶּ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֥י חֲמַלְתֶּ֖ם עָלָֽי׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לְכוּ־נָ֞א הָכִ֣ינוּ ע֗וֹד וּדְע֤וּ וּרְאוּ֙ אֶת־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה רַגְל֔וֹ מִ֥י רָאָ֖הוּ שָׁ֑ם כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י עָר֥וֹם יַעְרִ֖ם הֽוּא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּרְא֣וּ וּדְע֗וּ מִכֹּ֤ל הַמַּֽחֲבֹאִים֙ אֲשֶׁ֣ר יִתְחַבֵּ֣א שָׁ֔ם וְשַׁבְתֶּ֤ם אֵלַי֙ אֶל־נָכ֔וֹן וְהָלַכְתִּ֖י אִתְּכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־יֶשְׁנ֣וֹ בָאָ֔רֶץ וְחִפַּשְׂתִּ֣י אֹת֔וֹ בְּכֹ֖ל אַלְפֵ֥י יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיָּק֛וּמוּ וַיֵּלְכ֥וּ זִ֖יפָה לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְדָוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו בְּמִדְבַּ֤ר מָעוֹן֙ בָּעֲרָבָ֔ה אֶ֖ל יְמִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁיו֮ לְבַקֵּשׁ֒ וַיַּגִּ֣דוּ לְדָוִ֔ד וַיֵּ֣רֶד הַסֶּ֔לַע וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר מָע֑וֹן וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל וַיִּרְדֹּ֥ף אַחֲרֵֽי־דָוִ֖ד מִדְבַּ֥ר מָעֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֙כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו {{נוסח|עֹ֥טְרִ֛ים|2==א (מרכא בתיבת תביר), וכן אצל ברויאר ומג&quot;ה{{ש}}ממ=עֹֽטְרִ֛ים (כנראה הכריעו כך בגלל שהקו ישר, אבל אין בכך מספיק לומר שאיננו מרכא)}} אֶל־דָּוִ֥ד וְאֶל־אֲנָשָׁ֖יו לְתׇפְשָֽׂם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶל־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽי־פָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיָּ֣שׇׁב שָׁא֗וּל מִרְדֹף֙ אַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיֵּ֖לֶךְ לִקְרַ֣את פְּלִשְׁתִּ֑ים עַל־כֵּ֗ן קָֽרְאוּ֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כט}}|2=כאן מתחיל פרק כ&quot;ד בדפוסים לועזיים.}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין־גֶּֽדִי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א כג]]</text>
      <sha1>8s80wl8zzpfmn8l81774yv9ydp6xf5h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א כו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236974</id>
    <revision>
      <id>3007995</id>
      <parentid>3007102</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12913" sha1="qy1emjvyfeg38neqamo05eugtb97lux" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|כו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיָּבֹ֤אוּ הַזִּפִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֨וֹא דָוִ֤ד מִסְתַּתֵּר֙ בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֔ה עַ֖ל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּ֣קׇם שָׁא֗וּל וַיֵּ֙רֶד֙ אֶל־מִדְבַּר־זִ֔יף וְאִתּ֛וֹ שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִ֥ים אִ֖ישׁ בְּחוּרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דָּוִ֖ד בְּמִדְבַּר־זִֽיף׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּ֨חַן שָׁא֜וּל בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֗ה אֲשֶׁ֛ר עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹ֖ן עַל־הַדָּ֑רֶךְ וְדָוִד֙ יֹשֵׁ֣ב בַּמִּדְבָּ֔ר וַיַּ֕רְא כִּ֣י בָ֥א שָׁא֛וּל אַחֲרָ֖יו הַמִּדְבָּֽרָה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד מְרַגְּלִ֑ים וַיֵּ֕דַע כִּי־בָ֥א שָׁא֖וּל אֶל־נָכֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּ֣קׇם דָּוִ֗ד וַיָּבֹא֮ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר חָנָה־שָׁ֣ם שָׁאוּל֒ וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁכַב־שָׁ֣ם שָׁא֔וּל וְאַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵ֖ר שַׂר־צְבָא֑וֹ וְשָׁאוּל֙ שֹׁכֵ֣ב בַּמַּעְגָּ֔ל וְהָעָ֖ם חֹנִ֥ים {{מ:קו&quot;כ-אם-2|סְבִיבֹתָֽו|סביבתו|סְבִיבֹתָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּ֨עַן דָּוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה-2}} אֶל־אֲחִימֶ֣לֶךְ הַחִתִּ֗י וְאֶל־אֲבִישַׁ֨י בֶּן־צְרוּיָ֜ה אֲחִ֤י יוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יֵרֵ֥ד אִתִּ֛י אֶל־שָׁא֖וּל אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֲבִישַׁ֔י אֲנִ֖י אֵרֵ֥ד עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיָּבֹא֩ דָוִ֨ד וַאֲבִישַׁ֥י{{מ:פסק}}אֶל־הָעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל שֹׁכֵ֤ב יָשֵׁן֙ בַּמַּעְגָּ֔ל וַחֲנִית֥וֹ מְעוּכָֽה־בָאָ֖רֶץ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מְרַֽאֲשֹׁתָ֑ו|מראשתו|מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְאַבְנֵ֣ר וְהָעָ֔ם שֹׁכְבִ֖ים {{מ:קו&quot;כ-אם-2|סְבִיבֹתָֽו|סביבתו|סְבִיבֹתָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל־דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת־אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־אֲבִישַׁ֖י אַל־תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהֹוָ֖ה וְנִקָּֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַי־יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אִם־יְהֹוָ֖ה יִגֳּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־יוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵיְהֹוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֑ה וְ֠עַתָּ֠ה קַח־נָ֨א אֶֽת־הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מְרַאֲשֹׁתָ֛ו|מראשתו|מְרַאֲשֹׁתָ֛יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם {{נוסח|וְנֵלְﬞכָה־לָּֽנוּ|2=א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת־הַחֲנִ֜ית וְאֶת־צַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר מֵרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל־הָעָ֗ם וְאֶל־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא־אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לֹא־ט֞וֹב הַדָּבָ֣ר הַזֶּה֮ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֒יתָ֒ חַי־יְהֹוָ֗ה כִּ֤י בְנֵֽי־מָ֙וֶת֙ אַתֶּ֔ם אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שְׁמַרְתֶּ֛ם עַל־אֲדֹנֵיכֶ֖ם עַל־מְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֑ה וְעַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} רְאֵ֗ה אֵֽי־חֲנִ֥ית הַמֶּ֛לֶךְ וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם אֲשֶׁ֥ר {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מְרַאֲשֹׁתָֽו|מראשתו|מְרַאֲשֹׁתָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּכֵּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶת־ק֣וֹל דָּוִ֔ד וַיֹּ֕אמֶר הֲקֽוֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד קוֹלִ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֛ה אֲדֹנִ֥י רֹדֵ֖ף אַחֲרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ כִּ֚י מֶ֣ה עָשִׂ֔יתִי וּמַה־בְּיָדִ֖י רָעָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְעַתָּ֗ה יִֽשְׁמַֽע־נָא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ אִם־יְהֹוָ֞ה הֱסִֽיתְךָ֥ בִי֙ יָרַ֣ח מִנְחָ֔ה וְאִ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} בְּנֵ֣י הָאָדָ֗ם אֲרוּרִ֥ים הֵם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה כִּֽי־גֵרְשׁ֣וּנִי הַיּ֗וֹם מֵהִסְתַּפֵּ֜חַ בְּנַחֲלַ֤ת יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֥ךְ עֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְעַתָּ֗ה אַל־יִפֹּ֤ל דָּמִי֙ אַ֔רְצָה מִנֶּ֖גֶד פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּֽי־יָצָ֞א מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לְבַקֵּשׁ֙ אֶת־פַּרְעֹ֣שׁ אֶחָ֔ד כַּאֲשֶׁ֛ר יִרְדֹּ֥ף הַקֹּרֵ֖א בֶּהָרִֽים׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁא֨וּל חָטָ֜אתִי שׁ֣וּב בְּנִֽי־דָוִ֗ד כִּ֠י לֹֽא־אָרַ֤ע לְךָ֙ ע֔וֹד תַּ֠חַת אֲשֶׁ֨ר יָקְרָ֥ה נַפְשִׁ֛י בְּעֵינֶ֖יךָ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנֵּ֥ה הִסְכַּ֛לְתִּי וָאֶשְׁגֶּ֖ה הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה {{כו&quot;ק|החנית|חֲנִ֣ית}} הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַֽיהֹוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת־צִדְקָת֖וֹ וְאֶת־אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֨ יְהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכׇּל־צָרָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כו|כה|סדר=יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א כו]]</text>
      <sha1>qy1emjvyfeg38neqamo05eugtb97lux</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל א כט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236986</id>
    <revision>
      <id>3007996</id>
      <parentid>3007103</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:00:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6481" sha1="2zcdvi51oirc6x7f86hyjtdmdoit1o9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל א|כט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כט/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת־כׇּל־מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו {{נוסח|עֹ֥בְרִ֛ים|2==א (מרכא בתיבת תביר) והקו נטוי כמרכא באופן ברור (וכן ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}ממ=עֹֽבְרִ֛ים}} בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם־אָכִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל־שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלוֹא־זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד{{מ:לגרמיה-2}} שָׁא֣וּל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ־זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא־מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נׇפְל֖וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת־הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹא־יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הֲלוֹא־זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ־ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּרִבְבֹתָֽו|ברבבתו|בְּרִבְבֹתָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל־דָּוִ֗ד {{נוסח|וַיֹּ֣אמֶר|2==ל,ק ובדפוסים (טעם מונח בהתאם לכללי הטעמים) וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה המקוון{{ש}}א!=וַיֹּ֤אמֶר (בטעם מהפך), וכן מג&quot;ה בדפוס; אמנם בהגדלה רואים שהטעם מטושטש ואולי בכל זאת מדובר על מונח.}} אֵ֠לָ֠יו חַי־יְהֹוָ֞ה כִּֽי־יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַ֠י צֵאתְךָ֨ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא־מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹא־ט֥וֹב אָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹא־תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ כִּ֣י מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ וּמַה־מָּצָ֣אתָ בְעַבְדְּךָ֔ מִיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיִ֣יתִי לְפָנֶ֔יךָ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י לֹ֤א אָבוֹא֙ וְנִלְחַ֔מְתִּי בְּאֹיְבֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיַּ֣עַן אָכִישׁ֮ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־דָּוִד֒ יָדַ֕עְתִּי כִּ֣י ט֥וֹב אַתָּ֛ה בְּעֵינַ֖י כְּמַלְאַ֣ךְ אֱלֹהִ֑ים אַ֣ךְ שָׂרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־יַעֲלֶ֥ה עִמָּ֖נוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל א|כט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶל־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל א כט]]</text>
      <sha1>2zcdvi51oirc6x7f86hyjtdmdoit1o9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב ב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237003</id>
    <revision>
      <id>3007997</id>
      <parentid>3007104</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14380" sha1="7ykiwk9nhry42rf67g3smsesg4mzycb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|ב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֣י אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּיהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}לֵאמֹר֙ הַאֶֽעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיַּ֤עַל שָׁם֙ דָּוִ֔ד וְגַ֖ם שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֑יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁר־עִמּ֛וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם־אֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִם־שָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַתָּ֕ה יַעַשׂ־יְהֹוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ז|סדר=כא}}|2=הסדר מסומן בפסוק הקודם בכתר. אמנם בכתי&quot;ל ולפי ספר החילופים הוא כאן, וכך יותר מסתבר, וכמו כן אצל קורן וברויאר.}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי־חַ֔יִל כִּי־מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַם־אֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵית־יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר שַׂר־צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת־אִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיַּמְלִכֵ֙הוּ֙ אֶל־הַגִּלְעָ֔ד וְאֶל־הָאֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽל־יִזְרְעֶ֑אל וְעַל־אֶפְרַ֙יִם֙ וְעַל־בִּנְיָמִ֔ן וְעַל־יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֗וּל בְּמׇלְכוֹ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֵּצֵא֙ אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר וְעַבְדֵ֖י אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֑וּל מִֽמַּחֲנַ֖יִם גִּבְעֽוֹנָה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְיוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה וְעַבְדֵ֤י דָוִד֙ יָֽצְא֔וּ וַֽיִּפְגְּשׁ֛וּם עַל־בְּרֵכַ֥ת גִּבְע֖וֹן יַחְדָּ֑ו וַיֵּ֨שְׁב֜וּ אֵ֤לֶּה עַל־הַבְּרֵכָה֙ מִזֶּ֔ה וְאֵ֥לֶּה עַל־הַבְּרֵכָ֖ה מִזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל־יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִישַׂחֲק֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י דָוִֽד׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ{{מ:לגרמיה-2}} בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַתְּהִ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה קָשָׁ֥ה עַד־מְאֹ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּנָּ֤גֶף אַבְנֵר֙ וְאַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֥י דָוִֽד׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּֽהְיוּ־שָׁ֗ם שְׁלֹשָׁה֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י וַעֲשָׂהאֵ֑ל וַֽעֲשָׂהאֵל֙ קַ֣ל בְּרַגְלָ֔יו כְּאַחַ֥ד הַצְּבָיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיִּרְדֹּ֥ף עֲשָׂהאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְלֹא־נָטָ֣ה לָלֶ֗כֶת עַל־הַיָּמִין֙ וְעַֽל־הַשְּׂמֹ֔אול מֵאַחֲרֵ֖י אַבְנֵֽר׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּ֤פֶן אַבְנֵר֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֲשָׂהאֵ֑ל וַיֹּ֖אמֶר אָנֹֽכִי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אַבְנֵ֗ר נְטֵ֤ה לְךָ֙ עַל־יְמִֽינְךָ֙ א֣וֹ עַל־שְׂמֹאלֶ֔ךָ וֶאֱחֹ֣ז לְךָ֗ אֶחָד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְקַח־לְךָ֖ אֶת־חֲלִצָת֑וֹ וְלֹא־אָבָ֣ה עֲשָׂהאֵ֔ל לָס֖וּר מֵאַחֲרָֽיו׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל־עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל־יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל־הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וַיִּפׇּל־שָׁ֖ם וַיָּ֣מׇת {{מ:קו&quot;כ-אם-2|תַּחְתָּ֑ו|תחתו|תַּחְתָּ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וַיְהִ֡י כׇּל־הַבָּ֣א אֶל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַֽיִּרְדְּפ֛וּ יוֹאָ֥ב וַאֲבִישַׁ֖י אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַשֶּׁ֣מֶשׁ בָּ֔אָה וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ עַד־גִּבְעַ֣ת אַמָּ֔ה אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי־גִ֔יחַ דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר גִּבְעֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ־גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּי־מָרָ֥ה תִֽהְיֶ֖ה בָּאַֽחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־מָתַי֙ לֹא־תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵהַבֹּ֙קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיַּֽעַמְדוּ֙ כׇּל־הָעָ֔ם וְלֹא־יִרְדְּפ֥וּ ע֖וֹד אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יָסְפ֥וּ ע֖וֹד לְהִלָּחֵֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְאַבְנֵ֣ר וַאֲנָשָׁ֗יו הָֽלְכוּ֙ בָּעֲרָבָ֔ה כֹּ֖ל הַלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֗ן וַיֵּֽלְכוּ֙ כׇּל־הַבִּתְר֔וֹן וַיָּבֹ֖אוּ מַחֲנָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת־כׇּל־הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָה־עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂהאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|ב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כׇל־הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב ב]]</text>
      <sha1>7ykiwk9nhry42rf67g3smsesg4mzycb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב יא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237039</id>
    <revision>
      <id>3007998</id>
      <parentid>3007105</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:01:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12611" sha1="h3h0bfmblnjy9tucrgqwk7bbsbw2a2c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|יא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} צֵ֣את הַמְּלָאכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת־יוֹאָב֩ וְאֶת־עֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֙תוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל־רַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} לְעֵ֣ת הָעֶ֗רֶב וַיָּ֨קׇם דָּוִ֜ד מֵעַ֤ל מִשְׁכָּבוֹ֙ וַיִּתְהַלֵּךְ֙ עַל־גַּ֣ג בֵּית־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה רֹחֶ֖צֶת מֵעַ֣ל הַגָּ֑ג וְהָ֣אִשָּׁ֔ה טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֔ד וַיִּדְרֹ֖שׁ לָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הֲלוֹא־זֹאת֙ בַּת־שֶׁ֣בַע בַּת־אֱלִיעָ֔ם אֵ֖שֶׁת אוּרִיָּ֥ה הַֽחִתִּֽי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֔הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שׇׁב אֶל־בֵּיתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַתַּ֖הַר הָאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ אֶל־יוֹאָ֔ב שְׁלַ֣ח אֵלַ֔י אֶת־אוּרִיָּ֖ה הַחִתִּ֑י וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב אֶת־אוּרִיָּ֖ה אֶל־דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיָּבֹ֥א אוּרִיָּ֖ה אֵלָ֑יו וַיִּשְׁאַ֣ל דָּוִ֗ד לִשְׁל֤וֹם יוֹאָב֙ וְלִשְׁל֣וֹם הָעָ֔ם וְלִשְׁל֖וֹם הַמִּלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְא֣וּרִיָּ֔ה רֵ֥ד לְבֵיתְךָ֖ וּרְחַ֣ץ רַגְלֶ֑יךָ וַיֵּצֵ֤א אֽוּרִיָּה֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּצֵ֥א אַחֲרָ֖יו מַשְׂאַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׁכַּ֣ב אוּרִיָּ֗ה פֶּ֚תַח בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כׇּל־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֑יו וְלֹ֥א יָרַ֖ד אֶל־בֵּיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יָרַ֥ד אוּרִיָּ֖ה אֶל־בֵּית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה הֲל֤וֹא מִדֶּ֙רֶךְ֙ אַתָּ֣ה בָ֔א מַדּ֖וּעַ לֹא־יָרַ֥דְתָּ אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אוּרִיָּ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד הָ֠אָר֠וֹן וְיִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה יֹשְׁבִ֣ים בַּסֻּכּ֗וֹת {{נוסח|וַאדֹנִ֨י|2==ל,ק ומסורת-א ובדפוסים{{ש}}א!=וַאֲדֹנִ֨י (חטף פתח באל&quot;ף)}} יוֹאָ֜ב וְעַבְדֵ֤י אֲדֹנִי֙ עַל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ חֹנִ֔ים וַאֲנִ֞י אָב֧וֹא אֶל־בֵּיתִ֛י לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׁכַּ֣ב עִם־אִשְׁתִּ֑י חַיֶּ֙ךָ֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ אִֽם־אֶעֱשֶׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה שֵׁ֥ב בָּזֶ֛ה גַּם־הַיּ֖וֹם וּמָחָ֣ר אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיֵּ֨שֶׁב אוּרִיָּ֧ה בִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא {{מ:קמץ|ד=וּמִֽמׇּחֳרָֽת|ס=וּמִֽמָּחֳרָֽת}}׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיִּקְרָא־ל֣וֹ דָוִ֗ד וַיֹּ֧אכַל לְפָנָ֛יו וַיֵּ֖שְׁתְּ וַֽיְשַׁכְּרֵ֑הוּ וַיֵּצֵ֣א בָעֶ֗רֶב לִשְׁכַּ֤ב בְּמִשְׁכָּבוֹ֙ עִם־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֔יו וְאֶל־בֵּית֖וֹ לֹ֥א יָרָֽד׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּכְתֹּ֥ב דָּוִ֛ד סֵ֖פֶר אֶל־יוֹאָ֑ב וַיִּשְׁלַ֖ח בְּיַ֥ד אוּרִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּכְתֹּ֥ב בַּסֵּ֖פֶר לֵאמֹ֑ר הָב֣וּ אֶת־אוּרִיָּ֗ה אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַחֲזָקָ֔ה וְשַׁבְתֶּ֥ם מֵאַחֲרָ֖יו וְנִכָּ֥ה וָמֵֽת׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְהִ֕י בִּשְׁמ֥וֹר יוֹאָ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וַיִּתֵּן֙ אֶת־א֣וּרִיָּ֔ה אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔ע כִּ֥י אַנְשֵׁי־חַ֖יִל שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ וַיִּלָּחֲמ֣וּ אֶת־יוֹאָ֔ב וַיִּפֹּ֥ל מִן־הָעָ֖ם מֵעַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַיָּ֕מׇת גַּ֖ם אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּשְׁלַ֖ח יוֹאָ֑ב וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיְצַ֥ו אֶת־הַמַּלְאָ֖ךְ לֵאמֹ֑ר כְּכַלּוֹתְךָ֗ אֵ֛ת כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה לְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְהָיָ֗ה אִֽם־תַּעֲלֶה֙ חֲמַ֣ת הַמֶּ֔לֶךְ וְאָמַ֣ר לְךָ֔ מַדּ֛וּעַ נִגַּשְׁתֶּ֥ם אֶל־הָעִ֖יר לְהִלָּחֵ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יֹר֖וּ מֵעַ֥ל הַחוֹמָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;מִֽי־הִכָּ֞ה אֶת־אֲבִימֶ֣לֶךְ בֶּן־יְרֻבֶּ֗שֶׁת הֲלֽוֹא־אִשָּׁ֡ה הִשְׁלִ֣יכָה עָלָיו֩ פֶּ֨לַח רֶ֜כֶב מֵעַ֤ל הַחוֹמָה֙ וַיָּ֣מׇת בְּתֵבֵ֔ץ לָ֥מָּה נִגַּשְׁתֶּ֖ם אֶל־הַחוֹמָ֑ה וְאָ֣מַרְתָּ֔ גַּ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֵּ֖לֶךְ הַמַּלְאָ֑ךְ וַיָּבֹא֙ וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יוֹאָֽב׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הַמַּלְאָךְ֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּֽי־גָבְר֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּצְא֥וּ אֵלֵ֖ינוּ הַשָּׂדֶ֑ה וַנִּהְיֶ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וַיֹּר֨אֿוּ|ויראו|וַיֹּר֨וּ|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}} {{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַמּוֹרִ֤אֿים|המוראים|הַמּוֹרִ֤ים|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}} אֶל־עֲבָדֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל הַחוֹמָ֔ה וַיָּמ֖וּתוּ מֵעַבְדֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְגַ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־הַמַּלְאָ֗ךְ כֹּֽה־תֹאמַ֤ר אֶל־יוֹאָב֙ אַל־יֵרַ֤ע {{נוסח|בְּעֵינֶ֙יךָ֙|2==ל (וכן ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}א=בְּעֵינֶיךָ֙ (חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו)}} אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה כִּֽי־כָזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תֹּאכַ֣ל הֶחָ֑רֶב הַחֲזֵ֨ק מִלְחַמְתְּךָ֧ אֶל־הָעִ֛יר וְהׇרְסָ֖הּ וְחַזְּקֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַתִּשְׁמַע֙ אֵ֣שֶׁת אוּרִיָּ֔ה כִּי־מֵ֖ת אוּרִיָּ֣ה אִישָׁ֑הּ {{נוסח|וַתִּסְפֹּ֖ד|2=א=ותִּסְפֹּ֖ד (חסר פתח בוי&quot;ו){{ש}}הערת ייבין}} עַל־בַּעְלָֽהּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יא|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיַּעֲבֹ֣ר הָאֵ֗בֶל וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֜ד וַיַּאַסְפָ֤הּ אֶל־בֵּיתוֹ֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בֵּ֑ן וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה דָוִ֖ד בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב יא]]</text>
      <sha1>h3h0bfmblnjy9tucrgqwk7bbsbw2a2c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב יב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237043</id>
    <revision>
      <id>3007999</id>
      <parentid>3007106</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3007999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14401" sha1="2929cd7g7r1abonnlnd6ej9u4kd79s3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|יב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּשְׁלַ֧ח יְהֹוָ֛ה אֶת־נָתָ֖ן {{נוסח|אֶל־דָּוִ֑ד|2==ל,ש1{{ש}}א!=&lt;אֶל דָּוִ֑ד&gt; (חסר מקף)}} וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֗ים הָיוּ֙ בְּעִ֣יר אֶחָ֔ת אֶחָ֥ד עָשִׁ֖יר וְאֶחָ֥ד רָֽאשׁ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לְעָשִׁ֗יר הָיָ֛ה צֹ֥אן וּבָקָ֖ר הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְלָרָ֣שׁ אֵֽין־כֹּ֗ל כִּי֩ אִם־כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אֲשֶׁ֣ר קָנָ֔ה וַיְחַיֶּ֕הָ וַתִּגְדַּ֥ל עִמּ֛וֹ וְעִם־בָּנָ֖יו יַחְדָּ֑ו מִפִּתּ֨וֹ תֹאכַ֜ל וּמִכֹּס֤וֹ תִשְׁתֶּה֙ וּבְחֵיק֣וֹ תִשְׁכָּ֔ב וַתְּהִי־ל֖וֹ כְּבַֽת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיָּ֣בֹא הֵ֘לֶךְ֮ לְאִ֣ישׁ הֶעָשִׁיר֒ וַיַּחְמֹ֗ל לָקַ֤חַת מִצֹּאנוֹ֙ וּמִבְּקָר֔וֹ לַעֲשׂ֕וֹת לָאֹרֵ֖חַ הַבָּא־ל֑וֹ וַיִּקַּ֗ח אֶת־כִּבְשַׂת֙ הָאִ֣ישׁ הָרָ֔אשׁ וַֽיַּעֲשֶׂ֔הָ לָאִ֖ישׁ הַבָּ֥א אֵלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיִּחַר־אַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־נָתָ֔ן חַי־יְהֹוָ֕ה כִּ֣י בֶן־מָ֔וֶת הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְאֶת־הַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְעַ֖ל אֲשֶׁ֥ר לֹא־חָמָֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֧אמֶר נָתָ֛ן אֶל־דָּוִ֖ד אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י מְשַׁחְתִּ֤יךָֽ לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֥י הִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וָאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־בֵּ֣ית אֲדֹנֶ֗יךָ וְאֶת־נְשֵׁ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וָאֶתְּנָ֣ה לְךָ֔ אֶת־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָ֑ה וְאִ֨ם־מְעָ֔ט וְאֹסִ֥פָה לְּךָ֖ כָּהֵ֥נָּה וְכָהֵֽנָּה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ {{כו&quot;ק|בעינו|בְּעֵינַי֒}} אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵ֚קֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֙שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עָלֶ֤יךָ רָעָה֙ מִבֵּיתֶ֔ךָ וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־נָשֶׁ֙יךָ֙ לְעֵינֶ֔יךָ וְנָתַתִּ֖י {{נוסח|לְרֵעֶ֑יךָ|2==ל,ק ובדפוסים, וכן ברויאר ומג&quot;ה בדפוס{{ש}}א=לְּרֵעֶ֑יךָ (למ&quot;ד דגושה) וכן במג&quot;ה המקוון}} וְשָׁכַב֙ עִם־נָשֶׁ֔יךָ לְעֵינֵ֖י הַשֶּׁ֥מֶשׁ הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֣יתָ בַסָּ֑תֶר וַאֲנִ֗י אֶֽעֱשֶׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה נֶ֥גֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֶ֥גֶד הַשָּֽׁמֶשׁ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יג|סדר=כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַיהֹוָ֑ה{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־יְהֹוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אֶ֗פֶס כִּֽי־נִאֵ֤ץ נִאַ֙צְתָּ֙ אֶת־אֹיְבֵ֣י יְהֹוָ֔ה בַּדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה גַּ֗ם הַבֵּ֛ן הַיִּלּ֥וֹד לְךָ֖ מ֥וֹת יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֵּ֥לֶךְ נָתָ֖ן אֶל־בֵּית֑וֹ וַיִּגֹּ֣ף יְהֹוָ֗ה אֶת־הַיֶּ֜לֶד אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֧ה אֵשֶׁת־אוּרִיָּ֛ה לְדָוִ֖ד וַיֵּאָנַֽשׁ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֛ד אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים בְּעַ֣ד הַנָּ֑עַר וַיָּ֤צׇם דָּוִד֙ צ֔וֹם וּבָ֥א וְלָ֖ן וְשָׁכַ֥ב אָֽרְצָה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיָּקֻ֜מוּ זִקְנֵ֤י בֵיתוֹ֙ עָלָ֔יו לַהֲקִימ֖וֹ מִן־הָאָ֑רֶץ וְלֹ֣א אָבָ֔ה וְלֹא־בָרָ֥א אִתָּ֖ם לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיְהִ֛י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וַיָּ֣מׇת הַיָּ֑לֶד וַיִּֽרְאוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜ד לְהַגִּ֥יד ל֣וֹ{{מ:לגרמיה-2}} כִּי־מֵ֣ת הַיֶּ֗לֶד כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ הִנֵּה֩ בִֽהְי֨וֹת הַיֶּ֜לֶד חַ֗י דִּבַּ֤רְנוּ אֵלָיו֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע בְּקוֹלֵ֔נוּ וְאֵ֨יךְ נֹאמַ֥ר אֵלָ֛יו מֵ֥ת הַיֶּ֖לֶד וְעָשָׂ֥ה רָעָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד כִּ֤י עֲבָדָיו֙ מִֽתְלַחֲשִׁ֔ים וַיָּ֥בֶן דָּוִ֖ד כִּ֣י מֵ֣ת הַיָּ֑לֶד וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֧ד אֶל־עֲבָדָ֛יו הֲמֵ֥ת הַיֶּ֖לֶד וַיֹּ֥אמְרוּ מֵֽת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיָּ֩קׇם֩ דָּוִ֨ד מֵהָאָ֜רֶץ וַיִּרְחַ֣ץ וַיָּ֗סֶךְ וַיְחַלֵּף֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|שִׂמְלֹתָ֔ו|שמלתו|שִׂמְלֹתָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וַיָּבֹ֥א בֵית־יְהֹוָ֖ה וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּבֹא֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וַיִּשְׁאַ֕ל וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לֶ֖חֶם וַיֹּאכַֽל׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו מָה־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתָה בַּעֲב֞וּר הַיֶּ֤לֶד חַי֙ צַ֣מְתָּ וַתֵּ֔בְךְּ וְכַֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת הַיֶּ֔לֶד קַ֖מְתָּ וַתֹּ֥אכַל לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֕אמֶר בְּעוֹד֙ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ {{כו&quot;ק|יחנני|וְחַנַּ֥נִי}} יְהֹוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְעַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} מֵ֗ת לָ֤מָּה זֶּה֙ אֲנִ֣י צָ֔ם הַאוּכַ֥ל לַהֲשִׁיב֖וֹ ע֑וֹד אֲנִי֙ הֹלֵ֣ךְ אֵלָ֔יו וְה֖וּא לֹא־יָשׁ֥וּב אֵלָֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיְנַחֵ֣ם דָּוִ֗ד אֵ֚ת בַּת־שֶׁ֣בַע אִשְׁתּ֔וֹ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֑הּ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן {{נוסח|{{כו&quot;ק|ויקרא|וַתִּקְרָ֤א}}|2=א-כתיב=וַיִקְרָ֤א (חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי)}} אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וַיהֹוָ֖ה אֲהֵבֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיִּשְׁלַ֗ח בְּיַד֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יְדִ֣ידְיָ֑הּ בַּעֲב֖וּר יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיִּלָּ֣חֶם יוֹאָ֔ב בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־עִ֥יר הַמְּלוּכָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב מַלְאָכִ֖ים אֶל־דָּוִ֑ד וַיֹּ֙אמֶר֙ נִלְחַ֣מְתִּי בְרַבָּ֔ה גַּם־לָכַ֖דְתִּי אֶת־עִ֥יר הַמָּֽיִם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְעַתָּ֗ה אֱסֹף֙ אֶת־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם וַחֲנֵ֥ה עַל־הָעִ֖יר וְלׇכְדָ֑הּ פֶּן־אֶלְכֹּ֤ד אֲנִי֙ אֶת־הָעִ֔יר וְנִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛ד אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם וַיֵּ֣לֶךְ רַבָּ֑תָה וַיִּלָּ֥חֶם בָּ֖הּ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיִּקַּ֣ח אֶת־עֲטֶֽרֶת־מַלְכָּם֩ מֵעַ֨ל רֹאשׁ֜וֹ וּמִשְׁקָלָ֨הּ כִּכַּ֤ר זָהָב֙ וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל־רֹ֣אשׁ דָּוִ֑ד וּשְׁלַ֥ל הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְאֶת־הָעָ֨ם אֲשֶׁר־בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֣שֶׂם בַּ֠מְּגֵרָ֠ה וּבַחֲרִצֵ֨י הַבַּרְזֶ֜ל וּֽבְמַגְזְרֹ֣ת הַבַּרְזֶ֗ל וְהֶעֱבִ֤יר אוֹתָם֙ {{כו&quot;ק|במלכן|בַּמַּלְבֵּ֔ן}} וְכֵ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֑וֹן וַיָּ֧שׇׁב דָּוִ֛ד וְכׇל־הָעָ֖ם יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב יב]]</text>
      <sha1>2929cd7g7r1abonnlnd6ej9u4kd79s3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב יג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237047</id>
    <revision>
      <id>3008000</id>
      <parentid>3007107</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:01:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17623" sha1="kjahtjajstw9zcboe6qotsoibdkt122" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|יג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֣י אַחֲרֵי־כֵ֗ן וּלְאַבְשָׁל֧וֹם בֶּן־דָּוִ֛ד אָח֥וֹת יָפָ֖ה וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר וַיֶּאֱהָבֶ֖הָ אַמְנ֥וֹן בֶּן־דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֵּ֨צֶר לְאַמְנ֜וֹן לְהִתְחַלּ֗וֹת בַּֽעֲבוּר֙ תָּמָ֣ר אֲחֹת֔וֹ כִּ֥י בְתוּלָ֖ה הִ֑יא וַיִּפָּלֵא֙ בְּעֵינֵ֣י אַמְנ֔וֹן לַעֲשׂ֥וֹת לָ֖הּ מְאֽוּמָה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּלְאַמְנ֣וֹן רֵ֗עַ וּשְׁמוֹ֙ יֽוֹנָדָ֔ב בֶּן־שִׁמְעָ֖ה אֲחִ֣י דָוִ֑ד וְי֣וֹנָדָ֔ב אִ֥ישׁ חָכָ֖ם מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֣וּעַ אַ֠תָּ֠ה כָּ֣כָה דַּ֤ל בֶּן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר הֲל֖וֹא תַּגִּ֣יד לִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אַמְנ֔וֹן אֶת־תָּמָ֗ר אֲח֛וֹת אַבְשָׁלֹ֥ם אָחִ֖י אֲנִ֥י אֹהֵֽב׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־מִשְׁכָּבְךָ֖ וְהִתְחָ֑ל וּבָ֧א אָבִ֣יךָ לִרְאוֹתֶ֗ךָ וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֡יו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜י וְתַבְרֵ֣נִי לֶ֗חֶם וְעָשְׂתָ֤ה לְעֵינַי֙ אֶת־הַבִּרְיָ֔ה לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְאָכַלְתִּ֖י מִיָּדָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיִּשְׁכַּ֥ב אַמְנ֖וֹן וַיִּתְחָ֑ל וַיָּבֹ֨א הַמֶּ֜לֶךְ לִרְאוֹת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֤וֹן אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ תָּבוֹא־נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י וּתְלַבֵּ֤ב לְעֵינַי֙ שְׁתֵּ֣י לְבִב֔וֹת וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶל־תָּמָ֖ר הַבַּ֣יְתָה לֵאמֹ֑ר לְכִ֣י נָ֗א בֵּ֚ית אַמְנ֣וֹן אָחִ֔יךְ וַעֲשִׂי־ל֖וֹ הַבִּרְיָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֗ר בֵּ֛ית אַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ וְה֣וּא שֹׁכֵ֑ב וַתִּקַּ֨ח אֶת־הַבָּצֵ֤ק {{כו&quot;ק|ותלוש|וַתָּ֙לׇשׁ֙}} וַתְּלַבֵּ֣ב לְעֵינָ֔יו וַתְּבַשֵּׁ֖ל אֶת־הַלְּבִבֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַתִּקַּ֤ח אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כׇל־אִישׁ֙ מֵעָלַ֔י וַיֵּצְא֥וּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֜וֹן אֶל־תָּמָ֗ר הָבִ֤יאִי הַבִּרְיָה֙ הַחֶ֔דֶר וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדֵ֑ךְ וַתִּקַּ֣ח תָּמָ֗ר אֶת־הַלְּבִבוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔תָה וַתָּבֵ֛א לְאַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ הֶחָֽדְרָה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַתַּגֵּ֥שׁ אֵלָ֖יו לֶאֱכֹ֑ל וַיַּֽחֲזֶק־בָּהּ֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ בּ֛וֹאִי שִׁכְבִ֥י עִמִּ֖י אֲחוֹתִֽי׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אָחִי֙ אַל־תְּעַנֵּ֔נִי כִּ֛י לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אַֽל־תַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת־חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּֽהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּה֙ דַּבֶּר־נָ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלָ֑הּ וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נָּה֙ וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּשְׂנָאֶ֣הָ אַמְנ֗וֹן שִׂנְאָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד כִּ֣י גְדוֹלָ֗ה הַשִּׂנְאָה֙ אֲשֶׁ֣ר שְׂנֵאָ֔הּ מֵאַהֲבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֲהֵבָ֑הּ וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ אַמְנ֖וֹן ק֥וּמִי לֵֽכִי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל־אוֹדֹ֞ת הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את מֵאַחֶ֛רֶת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ עִמִּ֖י לְשַׁלְּחֵ֑נִי וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֥עַֽ לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּקְרָ֗א אֶֽת־נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחוּ־נָ֥א אֶת־זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעָלֶ֙יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת־הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַתִּקַּ֨ח תָּמָ֥ר אֵ֙פֶר֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וּכְתֹ֧נֶת הַפַּסִּ֛ים אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יהָ קָרָ֑עָה וַתָּ֤שֶׂם יָדָהּ֙ עַל־רֹאשָׁ֔הּ וַתֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְזָעָֽקָה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֜יהָ אַבְשָׁל֣וֹם אָחִ֗יהָ הַאֲמִינ֣וֹן אָחִ֘יךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַחֲרִ֙ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא אַל־תָּשִׁ֥יתִי אֶת־לִבֵּ֖ךְ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה בֵּ֖ית אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיהָ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד שָׁמַ֕ע אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר ל֖וֹ מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְלֹא־דִבֶּ֧ר אַבְשָׁל֛וֹם עִם־אַמְנ֖וֹן לְמֵרָ֣ע וְעַד־ט֑וֹב כִּֽי־שָׂנֵ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־אַמְנ֔וֹן עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔ה אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַֽיְהִי֙ לִשְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים וַיִּהְי֤וּ {{נוסח|גֹֽזְﬞזִים֙|2=א=גֹֽזֲזִים֙ (חטף)}} לְאַבְשָׁל֔וֹם בְּבַ֥עַל חָצ֖וֹר אֲשֶׁ֣ר עִם־אֶפְרָ֑יִם וַיִּקְרָ֥א אַבְשָׁל֖וֹם לְכׇל־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֥א גֹזְזִ֖ים לְעַבְדֶּ֑ךָ יֵלֶךְ־נָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וַעֲבָדָ֖יו עִם־עַבְדֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כה|סדר=כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אַבְשָׁל֗וֹם אַל־בְּנִי֙ אַל־נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרׇץ־בּ֛וֹ וְלֹא־אָבָ֥ה לָלֶ֖כֶת {{נוסח|וַֽיְבָרְﬞכֵֽהוּ|2=א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם וָלֹ֕א יֵלֶךְ־נָ֥א אִתָּ֖נוּ אַמְנ֣וֹן אָחִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה יֵלֵ֖ךְ עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיִּפְרׇץ־בּ֖וֹ אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשְׁלַ֤ח אִתּוֹ֙ אֶת־אַמְנ֔וֹן וְאֵ֖ת כׇּל־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיְצַו֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר רְא֣וּ נָ֠א כְּט֨וֹב לֵב־אַמְנ֤וֹן בַּיַּ֙יִן֙ {{נוסח|וְאָמַרְתִּ֨י אֲלֵיכֶ֜ם|2==א,ק,ש1 ובדפוסים (קדמא ואזלא){{ש}}ל=וְאָמַרְתִּ֣י אֲלֵיכֶ֔ם (מונח זקף קטן)}} הַכּ֧וּ אֶת־אַמְנ֛וֹן וַהֲמִתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אַל־תִּירָ֑אוּ הֲל֗וֹא כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ צִוִּ֣יתִי אֶתְכֶ֔ם חִזְק֖וּ וִֽהְי֥וּ לִבְנֵי־חָֽיִל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַֽיַּעֲשׂ֞וּ נַעֲרֵ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ לְאַמְנ֔וֹן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אַבְשָׁל֑וֹם וַיָּקֻ֣מוּ{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וַֽיִּרְכְּב֛וּ אִ֥ישׁ עַל־פִּרְדּ֖וֹ וַיָּנֻֽסוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַֽיְהִי֙ הֵ֣מָּה בַדֶּ֔רֶךְ וְהַשְּׁמֻעָ֣ה בָ֔אָה אֶל־דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־כׇּל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְלֹא־נוֹתַ֥ר מֵהֶ֖ם אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיָּ֧קׇם הַמֶּ֛לֶךְ וַיִּקְרַ֥ע אֶת־בְּגָדָ֖יו וַיִּשְׁכַּ֣ב אָ֑רְצָה וְכׇל־עֲבָדָ֥יו נִצָּבִ֖ים קְרֻעֵ֥י בְגָדִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב{{מ:לגרמיה-2}} בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִי־דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל־יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת כׇּל־הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי־אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵ֑ת כִּֽי־עַל־פִּ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ הָיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיּוֹם֙ עַנֹּת֔וֹ אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כׇּל־בְּנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ מֵ֑תוּ כִּֽי־{{כתיב ולא קרי|(אם)־|אם|־}}אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵֽת׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַיִּבְרַ֖ח אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|עֵינָ֔ו|עינו|עֵינָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם־רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ אַחֲרָ֖יו מִצַּ֥ד הָהָֽר׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יֽוֹנָדָב֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה בְנֵי־הַמֶּ֖לֶךְ בָּ֑אוּ כִּדְבַ֥ר עַבְדְּךָ֖ כֵּ֥ן הָיָֽה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֗ר וְהִנֵּ֤ה בְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ בָּ֔אוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וְגַם־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכׇל־עֲבָדָ֔יו בָּכ֕וּ בְּכִ֖י גָּד֥וֹל מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְאַבְשָׁל֣וֹם בָּרַ֔ח וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־תַּלְמַ֥י בֶּן־{{קו&quot;כ|עמיחור|עַמִּיה֖וּד}} מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ כׇּל־הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְאַבְשָׁל֥וֹם בָּרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַֽיְהִי־שָׁ֖ם שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יג|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַתְּכַל֙ דָּוִ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם כִּי־נִחַ֥ם עַל־אַמְנ֖וֹן כִּי־מֵֽת׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב יג]]</text>
      <sha1>kjahtjajstw9zcboe6qotsoibdkt122</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב יט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237071</id>
    <revision>
      <id>3008001</id>
      <parentid>3007108</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:01:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21543" sha1="pmaoewjlkk4lp37dtusawm0yulpd36l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|יט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּרְגַּ֣ז הַמֶּ֗לֶךְ וַיַּ֛עַל עַל־עֲלִיַּ֥ת הַשַּׁ֖עַר וַיֵּ֑בְךְּ וְכֹ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר בְּלֶכְתּ֗וֹ בְּנִ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ בְּנִ֣י בְנִ֣י אַבְשָׁל֔וֹם מִֽי־יִתֵּ֤ן מוּתִי֙ אֲנִ֣י תַחְתֶּ֔יךָ אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֻּגַּ֖ד לְיוֹאָ֑ב הִנֵּ֨ה הַמֶּ֧לֶךְ בֹּכֶ֛ה וַיִּתְאַבֵּ֖ל עַל־אַבְשָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַתְּהִ֨י הַתְּשֻׁעָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא לְאֵ֖בֶל לְכׇל־הָעָ֑ם כִּֽי־שָׁמַ֣ע הָעָ֗ם בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר נֶעֱצַ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּתְגַּנֵּ֥ב הָעָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לָב֣וֹא הָעִ֑יר כַּאֲשֶׁ֣ר יִתְגַּנֵּ֗ב הָעָם֙ הַנִּכְלָמִ֔ים בְּנוּסָ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְהַמֶּ֙לֶךְ֙ לָאַ֣ט אֶת־פָּנָ֔יו וַיִּזְעַ֥ק הַמֶּ֖לֶךְ ק֣וֹל גָּד֑וֹל בְּנִי֙ אַבְשָׁל֔וֹם אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיָּבֹ֥א יוֹאָ֛ב אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ הַבָּ֑יִת וַיֹּ֩אמֶר֩ הֹבַ֨שְׁתָּ הַיּ֜וֹם אֶת־פְּנֵ֣י כׇל־עֲבָדֶ֗יךָ {{נוסח|הַֽמְﬞמַלְּטִ֤ים|2=א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים (חטף)}} אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַיּ֔וֹם וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְנֶ֣פֶשׁ נָשֶׁ֔יךָ וְנֶ֖פֶשׁ פִּלַגְשֶֽׁיךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־שֹׂ֣נְאֶ֔יךָ וְלִשְׂנֹ֖א אֶת־אֹהֲבֶ֑יךָ כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֗וֹם כִּ֣י אֵ֤ין לְךָ֙ שָׂרִ֣ים וַעֲבָדִ֔ים כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יָדַ֣עְתִּי הַיּ֗וֹם כִּ֠י {{נוסח|{{כו&quot;ק|לא|ל֣וּ}}|2=א-כתיב=לֻ֣א}} אַבְשָׁל֥וֹם חַי֙ וְכֻלָּ֤נוּ הַיּוֹם֙ מֵתִ֔ים כִּי־אָ֖ז יָשָׁ֥ר בְּעֵינֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְעַתָּה֙ ק֣וּם צֵ֔א וְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֣ב עֲבָדֶ֑יךָ{{סס|פסקא באמצע פסוק}}כִּי֩ בַיהֹוָ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתִּי כִּֽי־אֵינְךָ֣ יוֹצֵ֗א אִם־יָלִ֨ין אִ֤ישׁ אִתְּךָ֙ הַלַּ֔יְלָה וְרָעָ֧ה לְךָ֣ זֹ֗את מִכׇּל־הָרָעָה֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אָה עָלֶ֔יךָ מִנְּעֻרֶ֖יךָ עַד־עָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיָּ֥קׇם הַמֶּ֖לֶךְ וַיֵּ֣שֶׁב בַּשָּׁ֑עַר וּֽלְכׇל־הָעָ֞ם הִגִּ֣ידוּ לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֤ה הַמֶּ֙לֶךְ֙ יוֹשֵׁ֣ב בַּשַּׁ֔עַר וַיָּבֹ֤א כׇל־הָעָם֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל נָ֖ס אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיְהִ֤י כׇל־הָעָם֙ נָד֔וֹן בְּכׇל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמֶּ֜לֶךְ הִצִּילָ֣נוּ{{מ:לגרמיה-2}} מִכַּ֣ף אֹיְבֵ֗ינוּ וְה֤וּא מִלְּטָ֙נוּ֙ מִכַּ֣ף פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַתָּ֛ה בָּרַ֥ח מִן־הָאָ֖רֶץ מֵעַ֥ל אַבְשָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאַבְשָׁלוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר מָשַׁ֣חְנוּ עָלֵ֔ינוּ מֵ֖ת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְעַתָּ֗ה לָמָ֥ה אַתֶּ֛ם מַחֲרִשִׁ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד שָׁ֠לַ֠ח אֶל־צָד֨וֹק וְאֶל־אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֲנִים֮ לֵאמֹר֒ דַּבְּר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֤י יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר לָ֤מָּה תִֽהְיוּ֙ אַחֲרֹנִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בֵּית֑וֹ וּדְבַר֙ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֥א אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בֵּיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַחַ֣י אַתֶּ֔ם עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אַתֶּ֑ם וְלָ֧מָּה תִֽהְי֛וּ אַחֲרֹנִ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלַֽעֲמָשָׂא֙ תֹּֽמְר֔וּ הֲל֛וֹא עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־לֹ֠א שַׂר־צָבָ֞א תִּהְיֶ֧ה לְפָנַ֛י כׇּל־הַיָּמִ֖ים תַּ֥חַת יוֹאָֽב׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיַּ֛ט אֶת־לְבַ֥ב כׇּל־אִישׁ־יְהוּדָ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ שׁ֥וּב אַתָּ֖ה וְכׇל־עֲבָדֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיָּ֣שׇׁב הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּבֹ֖א עַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וִיהוּדָ֞ה בָּ֣א הַגִּלְגָּ֗לָה לָלֶ֙כֶת֙ לִקְרַ֣את הַמֶּ֔לֶךְ לְהַעֲבִ֥יר אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְמַהֵ֗ר שִׁמְעִ֤י בֶן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אֲשֶׁ֖ר מִבַּחוּרִ֑ים וַיֵּ֙רֶד֙ עִם־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לִקְרַ֖את הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְאֶ֨לֶף אִ֣ישׁ עִמּוֹ֮ מִבִּנְיָמִן֒ וְצִיבָ֗א נַ֚עַר בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וַחֲמֵ֨שֶׁת עָשָׂ֥ר בָּנָ֛יו וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדָ֖יו אִתּ֑וֹ וְצָלְח֥וּ הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְעָבְרָ֣ה הָעֲבָרָ֗ה לַֽעֲבִיר֙ אֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְלַעֲשׂ֥וֹת הַטּ֖וֹב {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּעֵינָ֑ו|בעינו|בְּעֵינָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְשִׁמְעִ֣י בֶן־גֵּרָ֗א נָפַל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ בְּעׇבְר֖וֹ בַּיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ אַל־יַחֲשָׁב־לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֺן֒ וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיּ֕וֹם אֲשֶׁר־{{נוסח|{{מ:אות מנוקדת|יָׄצָ֥אׄ}}|2==א,ש1 (נקודה מעל האות יו&quot;ד והאות אל&quot;ף){{ש}}ל,ק=יָׄצָ֥ׄאׄ (נקודה מעל כל שלושת האותיות) בהתאם למ&quot;ס-ל &lt;ג' [נקודות]&gt;}} אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־לִבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כִּ֚י יָדַ֣ע עַבְדְּךָ֔ כִּ֖י אֲנִ֣י חָטָ֑אתִי וְהִנֵּה־בָ֣אתִי הַיּ֗וֹם רִאשׁוֹן֙ לְכׇל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף לָרֶ֕דֶת לִקְרַ֖את אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיַּ֨עַן אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲתַ֣חַת זֹ֔את לֹ֥א יוּמַ֖ת שִׁמְעִ֑י כִּ֥י קִלֵּ֖ל אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד מַה־לִּ֤י וְלָכֶם֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה כִּֽי־תִֽהְיוּ־לִ֥י הַיּ֖וֹם לְשָׂטָ֑ן הַיּ֗וֹם י֤וּמַת אִישׁ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֚י הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֲנִי־מֶ֥לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־שִׁמְעִ֖י לֹ֣א תָמ֑וּת וַיִּשָּׁ֥בַֽע ל֖וֹ הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּמְפִבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל יָרַ֖ד לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וְלֹא־עָשָׂ֨ה רַגְלָ֜יו וְלֹא־עָשָׂ֣ה שְׂפָמ֗וֹ וְאֶת־בְּגָדָיו֙ לֹ֣א כִבֵּ֔ס לְמִן־הַיּוֹם֙ לֶ֣כֶת הַמֶּ֔לֶךְ עַד־הַיּ֖וֹם אֲשֶׁר־בָּ֥א בְשָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיְהִ֛י כִּי־בָ֥א יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה לֹא־הָלַ֥כְתָּ עִמִּ֖י מְפִיבֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ עַבְדִּ֣י רִמָּ֑נִי כִּי־אָמַ֨ר עַבְדְּךָ֜ אֶחְבְּשָׁה־לִּי֩ הַחֲמ֨וֹר וְאֶרְכַּ֤ב עָלֶ֙יהָ֙ וְאֵלֵ֣ךְ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י פִסֵּ֖חַ עַבְדֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיְרַגֵּ֣ל בְּעַבְדְּךָ֔ אֶל־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ וַֽאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֔ים וַעֲשֵׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כִּי֩ לֹ֨א הָיָ֜ה כׇּל־בֵּ֣ית אָבִ֗י כִּ֤י אִם־אַנְשֵֽׁי־מָ֙וֶת֙ לַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַתָּ֙שֶׁת֙ אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ בְּאֹכְלֵ֖י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ וּמַה־יֶּשׁ־לִ֥י עוֹד֙ צְדָקָ֔ה וְלִזְעֹ֥ק ע֖וֹד אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה תְּדַבֵּ֥ר ע֖וֹד דְּבָרֶ֑יךָ אָמַ֕רְתִּי אַתָּ֣ה וְצִיבָ֔א תַּחְלְק֖וּ אֶת־הַשָּׂדֶֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר מְפִיבֹ֙שֶׁת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ גַּ֥ם אֶת־הַכֹּ֖ל יִקָּ֑ח אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־בָּ֞א אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֛לֶךְ בְּשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וּבַרְזִלַּי֙ הַגִּלְעָדִ֔י יָרַ֖ד מֵרֹֽגְלִ֑ים וַיַּעֲבֹ֤ר אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַיַּרְדֵּ֔ן לְשַׁלְּח֖וֹ אֶת־{{קו&quot;כ|בירדן|הַיַּרְדֵּֽן}}׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וּבַרְזִלַּי֙ זָקֵ֣ן מְאֹ֔ד בֶּן־שְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה וְהֽוּא־כִלְכַּ֤ל אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ בְּשִׁיבָת֣וֹ בְמַחֲנַ֔יִם כִּי־אִ֛ישׁ גָּד֥וֹל ה֖וּא מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בַּרְזִלָּ֑י אַתָּה֙ עֲבֹ֣ר אִתִּ֔י וְכִלְכַּלְתִּ֥י אֹתְךָ֛ עִמָּדִ֖י בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיֹּ֥אמֶר בַּרְזִלַּ֖י אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ כַּמָּ֗ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י כִּי־אֶעֱלֶ֥ה אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָה֩ אָנֹכִ֨י הַיּ֜וֹם הַאֵדַ֣ע{{מ:לגרמיה-2}} בֵּֽין־ט֣וֹב לְרָ֗ע אִם־יִטְעַ֤ם עַבְדְּךָ֙ אֶת־אֲשֶׁ֤ר אֹכַל֙ וְאֶת־אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁתֶּ֔ה אִם־אֶשְׁמַ֣ע ע֔וֹד בְּק֖וֹל שָׁרִ֣ים וְשָׁר֑וֹת וְלָ֩מָּה֩ יִֽהְיֶ֨ה עַבְדְּךָ֥ עוֹד֙ לְמַשָּׂ֔א אֶל־אֲדֹנִ֖י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;כִּמְעַ֞ט יַעֲבֹ֧ר עַבְדְּךָ֛ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ וְלָ֙מָּה֙ יִגְמְלֵ֣נִי הַמֶּ֔לֶךְ הַגְּמוּלָ֖ה הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;יָשׇׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} עַבְדְּךָ֣ כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה־ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ט֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֗לֶךְ אִתִּי֙ יַעֲבֹ֣ר כִּמְהָ֔ם וַאֲנִי֙ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֔וֹ אֶת־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תִּבְחַ֥ר עָלַ֖י אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|מ|סדר=לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַיַּעֲבֹ֧ר כׇּל־הָעָ֛ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן וְהַמֶּ֣לֶךְ עָבָ֑ר וַיִּשַּׁ֨ק הַמֶּ֤לֶךְ לְבַרְזִלַּי֙ {{נוסח|וַיְבָ֣רְﬞכֵ֔הוּ|2=א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ (חטף)}} וַיָּ֖שׇׁב לִמְקֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וַיַּעֲבֹ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַגִּלְגָּ֔לָה וְכִמְהָ֖ן עָבַ֣ר עִמּ֑וֹ וְכׇל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ {{כו&quot;ק|ויעברו|הֶעֱבִ֣ירוּ}} אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַ֕ם חֲצִ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְהִנֵּ֛ה כׇּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּאִ֣ים אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־הַמֶּ֡לֶךְ מַדּ֩וּעַ֩ גְּנָב֨וּךָ אַחֵ֜ינוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה וַיַּעֲבִ֨רוּ אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ {{נוסח|וְאֶת־בֵּיתוֹ֙|2==ל,ק ובדפוסים (וכן ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙ (אל&quot;ף בצירה)}} אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וְכׇל־אַנְשֵׁ֥י דָוִ֖ד עִמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיַּ֩עַן֩ כׇּל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה עַל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל כִּֽי־קָר֤וֹב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלַ֔י וְלָ֤מָּה זֶּה֙ חָרָ֣ה לְךָ֔ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הֶאָכ֤וֹל אָכַ֙לְנוּ֙ מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־נִשֵּׂ֥את נִשָּׂ֖א לָֽנוּ׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יט|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיַּ֣עַן אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֩ אֶת־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּ֘לֶךְ֮ וְגַם־בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת־מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב יט]]</text>
      <sha1>pmaoewjlkk4lp37dtusawm0yulpd36l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב כ/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237075</id>
    <revision>
      <id>3008002</id>
      <parentid>3007109</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12395" sha1="92whn15tazxxb60krm9ecjmnfzy4xv4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|כ}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּ֠אמֶר אֵֽין־לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַחֲלָה־לָ֙נוּ֙ בְּבֶן־יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיַּ֜עַל כׇּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיָּבֹ֨א דָוִ֣ד אֶל־בֵּיתוֹ֮ יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֒}}ם֒ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֵ֣ת עֶשֶׂר־נָשִׁ֣ים{{מ:פסק}}פִּלַגְשִׁ֡ים אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֩יחַ֩ לִשְׁמֹ֨ר הַבַּ֜יִת וַֽיִּתְּנֵ֤ם בֵּית־מִשְׁמֶ֙רֶת֙ וַֽיְכַלְכְּלֵ֔ם וַאֲלֵיהֶ֖ם לֹא־בָ֑א וַתִּהְיֶ֧ינָה צְרֻר֛וֹת עַד־י֥וֹם מֻתָ֖ן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק־לִ֥י אֶת־אִישׁ־יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֵּ֥לֶךְ עֲמָשָׂ֖א לְהַזְעִ֣יק אֶת־יְהוּדָ֑ה {{כו&quot;ק|וייחר|וַיּ֕וֹחֶר}} מִן־הַמּוֹעֵ֖ד אֲשֶׁ֥ר יְעָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־אֲבִישַׁ֔י עַתָּ֗ה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י מִן־אַבְשָׁל֑וֹם אַ֠תָּ֠ה קַ֞ח אֶת־עַבְדֵ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ וּרְדֹ֣ף אַחֲרָ֔יו פֶּן־מָ֥צָא ל֛וֹ עָרִ֥ים בְּצֻר֖וֹת וְהִצִּ֥יל עֵינֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֵּצְא֤וּ אַחֲרָיו֙ אַנְשֵׁ֣י יוֹאָ֔ב וְהַכְּרֵתִ֥י וְהַפְּלֵתִ֖י וְכׇל־הַגִּבֹּרִ֑ים וַיֵּֽצְאוּ֙ מִיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הֵ֗ם עִם־הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר{{מ:לגרמיה-2}} מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וֹ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְעָלָ֞ו|ועלו|וְעָלָ֞יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} חֲג֥וֹר חֶ֙רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל־מׇתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַעֲמָשָׂ֔א הֲשָׁל֥וֹם אַתָּ֖ה אָחִ֑י וַתֹּ֜חֶז יַד־יְמִ֥ין יוֹאָ֛ב בִּזְקַ֥ן עֲמָשָׂ֖א לִנְשׇׁק־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַעֲמָשָׂ֨א לֹא־נִשְׁמַ֜ר בַּחֶ֣רֶב{{מ:לגרמיה-2}} אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־יוֹאָ֗ב וַיַּכֵּ֩הוּ֩ בָ֨הּ אֶל־הַחֹ֜מֶשׁ וַיִּשְׁפֹּ֨ךְ מֵעָ֥יו אַ֛רְצָה וְלֹא־שָׁ֥נָה ל֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו רָדַ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאִישׁ֙ עָמַ֣ד עָלָ֔יו מִֽנַּעֲרֵ֖י יוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר מִי֩ אֲשֶׁ֨ר חָפֵ֧ץ בְּיוֹאָ֛ב וּמִ֥י אֲשֶׁר־לְדָוִ֖ד אַחֲרֵ֥י יוֹאָֽב׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַעֲמָשָׂ֛א מִתְגֹּלֵ֥ל בַּדָּ֖ם בְּת֣וֹךְ {{נוסח|הַֽמְﬞסִלָּ֑ה|2=א=הַֽמֲסִלָּ֑ה (חטף)}} וַיַּ֨רְא הָאִ֜ישׁ כִּֽי־עָמַ֣ד כׇּל־הָעָ֗ם וַיַּסֵּב֩ אֶת־עֲמָשָׂ֨א {{נוסח|מִן־הַֽמְﬞסִלָּ֤ה|2=א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה (חטף)}} הַשָּׂדֶה֙ וַיַּשְׁלֵ֤ךְ עָלָיו֙ בֶּ֔גֶד כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ה כׇּל־הַבָּ֥א עָלָ֖יו וְעָמָֽד׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה {{נוסח|מִן־הַֽמְﬞסִלָּ֑ה|2=א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה (חטף){{ש}}חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} עָבַ֤ר כׇּל־אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכׇל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה וְכׇל־הַבֵּרִ֑ים{{סס|פסקא באמצע פסוק}}{{נוסח|{{כו&quot;ק|ויקלהו|וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ}}|2=א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ}} וַיָּבֹ֖אוּ אַף־אַחֲרָֽיו׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֙לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ {{נוסח|סֹֽלְﬞלָה֙|2=א=סֹֽלֲלָה֙ (חטף)}} אֶל־הָעִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַתִּקְרָ֛א אִשָּׁ֥ה חֲכָמָ֖ה מִן־הָעִ֑יר שִׁמְע֤וּ שִׁמְעוּ֙ אִמְרוּ־נָ֣א אֶל־יוֹאָ֔ב קְרַ֣ב עַד־הֵ֔נָּה וַאֲדַבְּרָ֖ה אֵלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וַתֹּ֧אמֶר הָאִשָּׁ֛ה הַאַתָּ֥ה יוֹאָ֖ב וַיֹּ֣אמֶר אָ֑נִי וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שְׁמַע֙ דִּבְרֵ֣י אֲמָתֶ֔ךָ וַיֹּ֖אמֶר שֹׁמֵ֥עַ אָנֹֽכִי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁא֧וֹל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־אֲבַלַּ֖ע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לֹא־כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן־בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנוּ־אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָאִשָּׁה֙ אֶל־יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־כׇּל־הָעָ֜ם בְּחׇכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵעַל־הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כׇּל־הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־{{כו&quot;ק|הכרי|הַכְּרֵתִ֖י}} וְעַל־הַפְּלֵתִֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַאֲדֹרָ֖ם עַל־הַמַּ֑ס וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{כו&quot;ק|ושיא|וּשְׁוָ֖א}} סֹפֵ֑ר וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב כ]]</text>
      <sha1>92whn15tazxxb60krm9ecjmnfzy4xv4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב כב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237083</id>
    <revision>
      <id>3008003</id>
      <parentid>3007110</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:01:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17577" sha1="iwmmgvbl87mkiqizvu86z7ksy7rh9nt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|כב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
==הפרק עם צורת השיר==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}
{{#קטע:שירת דוד/צורת השיר|צורת-השיר}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}
{{#בלי קטע:שירת דוד/צורת השיר|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַיהֹוָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את{{מ:ששש}}בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהֹוָ֥ה אֹת֛וֹ{{ר3}}מִכַּ֥ף כׇּל־אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּאמַ֑ר יְהֹוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י{{ר3}}וּמְפַלְטִי־לִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ{{מ:ששש}}מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י{{ר3}}מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י{{מ:ששש}}מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה{{מ:ששש}}וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־מָ֑וֶת{{מ:ששש}}נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי{{מ:ששש}}קִדְּמֻ֖נִי {{נוסח|מֹ֥קְשֵׁי מָֽוֶת|2==א,ל (&quot;מֹ֥קְשֵׁי&quot; בטעם במרכא), וכן ברויאר ומג&quot;ה (וסימנים){{ש}}דפוסים=מֹֽקְשֵׁי־מָֽוֶת (&quot;מֹֽקְשֵׁי־&quot; בגעיה ומוקפת) וכן בקורן ומכון ממרא (!)}}׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א{{מ:ששש}}וַיִּשְׁמַ֤ע {{נוסח|מֵהֵֽיכָלוֹ֙|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א!=מֵהֵֽיכָלו֙ (חסרה נקודת החולם){{ש}}הערת ייבין}} קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאׇזְנָֽיו׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{כו&quot;ק|ותגעש|וַיִּתְגָּעַ֤שׁ}} וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ{{מ:ששש}}מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל{{מ:ששש}}גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד{{מ:ששש}}וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף{{מ:ששש}}וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת{{מ:ששש}}{{נוסח|חַֽשְׁﬞרַת־מַ֖יִם|2=א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם (חטף)}} עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יַרְעֵ֥ם מִן־שָׁמַ֖יִם יְהֹוָ֑ה{{ר3}}וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖ק {{כו&quot;ק|ויהמם|וַיָּהֹֽם}}׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל{{מ:ששש}}בְּגַעֲרַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי{{מ:ששש}}יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז{{מ:ששש}}מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהֹוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י{{ר3}}יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יִגְמְלֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י{{ר3}}כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑ה{{ר3}}וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּ֥י כׇל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|מִשְׁפָּטָ֖ו|משפטו|מִשְׁפָּטָ֖יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ{{מ:ששש}}וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיָּ֧שֶׁב יְהֹוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י{{מ:ששש}}כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד{{מ:ששש}}עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר{{מ:ששש}}וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ{{מ:ששש}}וְעֵינֶ֥יךָ עַל־רָמִ֖ים תַּשְׁפִּֽיל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהֹוָ֑ה{{מ:ששש}}וַיהֹוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד{{מ:ששש}}בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהֹוָה֙ צְרוּפָ֔ה{{מ:ששש}}מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כִּ֥י מִי־אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑ה{{מ:ששש}}וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל{{מ:ששש}}וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים {{כו&quot;ק|דרכו|דַּרְכִּֽי}}׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;מְשַׁוֶּ֥ה {{כו&quot;ק|רגליו|רַגְלַ֖י}} כָּאַיָּל֑וֹת{{מ:ששש}}וְעַ֥ל בָּמֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה{{מ:ששש}}וְנִחַ֥ת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם{{מ:ששש}}וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן{{מ:ששש}}וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{נוסח|וַתַּזְרֵ֥נִי|2==א?,ל,ק ובדפוסים (אין דגש בזי&quot;ן) וכן ברויאר (כתר ירושלים) וסימנים ומ&quot;מ (התיבה נבדקה בתצלום באיכות גבוהה של כתי&quot;ק ע&quot;י החוקרת Elvira Martín-Contreras ותודה לה); וכך גם אצל המדקדקים ר&quot;י אבן חיוג' ור&quot;י אבן ג'אנח.{{ש}}א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי (זי&quot;ן דגושה?) וכן בתיגאן, וכך אצל ברויאר (מוסד הרב קוק, חורב) ומג&quot;ה. ברויאר ציין את הדגש כספק בהערותיו; עיון בכתב־היד בהגדלה מראה שהדגש קיים בוודאי אך הוא מטושטש במקום ששאר הטקסט בהיר, כנראה בגלל ניסיון מחיקה.}} חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה{{מ:ששש}}תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ{{מ:ששש}}כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם{{מ:ששש}}עַ֥ם לֹא־יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּחֲשׁוּ־לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;חַי־יְהֹוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י{{מ:ששש}}וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י{{מ:ששש}}וּמֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי{{מ:ששש}}מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;עַל־כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהֹוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם{{מ:ששש}}וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|נא|סדר=לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;{{כו&quot;ק|מגדיל|מִגְדּ֖וֹל}} יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ{{מ:ששש}}לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:שמואל ב כב/טעמים|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{#קטע:שירת דוד/צורות נוספות|שירת דוד בצורות כתיבה נוספות}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב כב]]</text>
      <sha1>iwmmgvbl87mkiqizvu86z7ksy7rh9nt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב כג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237087</id>
    <revision>
      <id>3008004</id>
      <parentid>3007111</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15184" sha1="fvvilvt2eg54vjh7dxrmljojph0bo85" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|כג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כג/&gt;{{פפפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּי־כׇל־יִשְׁעִ֥י וְכׇל־חֵ֖פֶץ כִּי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ {{כו&quot;ק|העצנו|הָֽעֶצְנִ֔י}} עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם {{כו&quot;ק|אחד|אֶחָֽת}}׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְאַחֲרָ֛ו|ואחרו|וְאַחֲרָ֛יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־{{קו&quot;כ|דדי|דֹּד֖וֹ}} בֶּן־אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה {{כו&quot;ק|גברים|הַגִּבֹּרִ֜ים}} עִם־דָּוִ֗ד בְּחָרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד{{מ:לגרמיה-2}} כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־לְפַשֵּֽׁט׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥ה בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהֹוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיֵּרְד֨וּ {{כו&quot;ק|שלשים|שְׁלֹשָׁ֜ה}} מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת {{נוסח|עֲדֻלָּ֑ם|2==ל,ק ובדפוסים (חטף פתח בעי&quot;ן), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה{{ש}}א!=עַדֻלָּ֑ם (חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן)}} וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֡אמֶר חָלִ֩ילָה֩ לִּ֨י יְהֹוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ {{כו&quot;ק|השלשי|הַשְּׁלֹשָׁ֔ה}} וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָֽא׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־{{קו&quot;כ|חי|חַ֛יִל}} רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠ה֠וּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־{{קו&quot;כ|האריה|הָאֲרִ֛י}} בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י {{כו&quot;ק|אשר|אִ֣ישׁ}} מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;עֲשָׂהאֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים{{נוסח|&amp;#32;|2==א (אין פרשה, ונראה שלסופר גם לא היה מספיק מקום בשורה כדי להשאיר רווח ניכר; וכן ברויאר){{ש}}ל,ק=פרשה סתומה, וכן במג&quot;ה בדפוס למרות שאין מספיק רווח אפילו לאות אחת בלבד בכתר}}{{נוסח|אֶלְחָנָ֥ן|2==ל,ק ובדפוסים (וכן ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}א!=אֶלְחָנָן (חסר טעם המרכא)}} בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;שַׁמָּה֙ הַחֲרֹדִ֔י{{ססס}}אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י{{ססס}}עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ{{נוסח|{{ססס}}|2==א{{ש}}ל,ק=אין פרשה}}הַתְּקוֹעִֽי׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָעַנְּתֹתִ֔י{{ססס}}מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;צַלְמוֹן֙ הָאֲחֹחִ֔י{{ססס}}מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;חֵ֥לֶב בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י{{ססס}}אִתַּי֙ בֶּן־רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י{{ססס}}הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙ הָעַרְבָתִ֔י{{ססס}}עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י{{ססס}}בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;שַׁמָּה֙ הַהֲרָרִ֔י{{ססס}}אֲחִיאָ֥ם בֶּן־שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֑י{{ססס}}אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{כו&quot;ק|חצרו|חֶצְרַי֙}} הַֽכַּרְמְלִ֔י{{ססס}}פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;יִגְאָ֤ל בֶּן־נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה{{ססס}}בָּנִ֖י הַגָּדִֽי׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י{{ססס}}נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י {{כו&quot;ק|נשאי|נֹשֵׂ֕א}} כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י{{ססס}}גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ססס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כג|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב כג]]</text>
      <sha1>fvvilvt2eg54vjh7dxrmljojph0bo85</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב כד/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237091</id>
    <revision>
      <id>3008005</id>
      <parentid>3007112</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:02:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12845" sha1="93bs6rm433hfy4kqmy26c726lacr0nm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|כד}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֹּ֙סֶף֙ אַף־יְהֹוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת־דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת־יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־יוֹאָ֣ב{{מ:לגרמיה-2}} שַׂר־הַחַ֣יִל {{נוסח|אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ (חסרות נקודות החטף באל&quot;ף)}} שֽׁוּט־נָ֞א בְּכׇל־שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֶל־הָעָ֜ם כָּהֵ֤ם{{מ:פסק}}וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י {{נוסח|הַמֶּ֔לֶךְ|2=א!=המֶּ֔לֶךְ (חסר פתח בה&quot;א; מקום הפתח נבלע בראש הלמ&quot;ד מהשורה שלמטה){{ש}}הערת ייבין}} לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֶּחֱזַ֤ק דְּבַר־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב וְעַ֖ל שָׂרֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיֵּצֵ֨א יוֹאָ֜ב וְשָׂרֵ֤י הַחַ֙יִל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לִפְקֹ֥ד אֶת־הָעָ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּעַבְר֖וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיַּחֲנ֣וּ בַעֲרוֹעֵ֗ר יְמִ֥ין הָעִ֛יר אֲשֶׁ֛ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֥חַל הַגָּ֖ד וְאֶל־יַעְזֵֽר׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַגִּלְעָ֔דָה וְאֶל־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּ֖ים חׇדְשִׁ֑י וַיָּבֹ֙אוּ֙ דָּ֣נָה יַּ֔עַן וְסָבִ֖יב אֶל־צִידֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִבְצַר־צֹ֔ר וְכׇל־עָרֵ֥י הַחִוִּ֖י וְהַֽכְּנַעֲנִ֑י וַיֵּ֥צְא֛וּ אֶל־נֶ֥גֶב יְהוּדָ֖ה בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּשֻׁ֖טוּ בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֜אוּ מִקְצֵ֨ה תִשְׁעָ֧ה חֳדָשִׁ֛ים וְעֶשְׂרִ֥ים י֖וֹם יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְֽׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּ֤ךְ לֵב־דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־הָעָ֑ם{{פפפ|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהֹוָ֗ה חָטָ֤אתִֽי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה {{נוסח|יְהֹוָ֗ה|2==א,ל,ק,ש1 (נקודה אחת לטעם רביע באות וי&quot;ו), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה=יְהֹוָ֔ה (בשתי נקודות לטעם זקף קטן) וכמו כן בדפוסים וקורן, וכך גם ב-BHS ובהקלדה ובמכון ממרא, ואפילו בדותן (!).}} הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיָּ֥קׇם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=רווח של שורה ריקה בכתר}}וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הָל֞וֹךְ וְדִבַּרְתָּ֣ אֶל־דָּוִ֗ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שָׁלֹ֕שׁ אָנֹכִ֖י נוֹטֵ֣ל עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֥ אַחַת־מֵהֶ֖ם וְאֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶׁבַע־שָׁנִ֣ים{{מ:פסק}}רָעָ֣ב{{מ:פסק}}בְּאַרְצֶ֡ךָ אִם־שְׁלֹשָׁ֣ה חֳ֠דָשִׁ֠ים נֻסְךָ֨ לִפְנֵי־צָרֶ֜יךָ וְה֣וּא רֹדְפֶ֗ךָ וְאִם־הֱ֠י֠וֹת שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֥ים דֶּ֙בֶר֙ בְּאַרְצֶ֔ךָ עַתָּה֙ דַּ֣ע וּרְאֵ֔ה מָה־אָשִׁ֥יב שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהֹוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים רַחֲמָ֔ו וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֥ה דֶּ֙בֶר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵהַבֹּ֖קֶר וְעַד־עֵ֣ת מוֹעֵ֑ד וַיָּ֣מׇת מִן־הָעָ֗ם מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּשְׁלַח֩ יָד֨וֹ הַמַּלְאָ֥ךְ{{מ:פסק}}יְֽרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֘}}ם֮ לְשַׁחֲתָהּ֒ וַיִּנָּ֤חֶם יְהֹוָה֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה וַ֠יֹּ֠אמֶר לַמַּלְאָ֞ךְ הַמַּשְׁחִ֤ית בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ הָיָ֔ה עִם־גֹּ֖רֶן {{נוסח|{{כו&quot;ק|האורנה|הָֽאֲרַ֥וְנָה}}|2=א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה}} הַיְבֻסִֽי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֩אמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יְהֹוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ{{מ:לגרמיה-2}} אֶֽת־הַמַּלְאָ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{פפ}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהֹוָה֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן {{נוסח|{{כו&quot;ק|ארניה|אֲרַ֥וְנָה}}|2=א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה}} הַיְבֻסִֽי׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־עֲבָדָ֔יו עֹבְרִ֖ים עָלָ֑יו וַיֵּצֵ֣א אֲרַ֔וְנָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־דָּוִ֔ד יִקַּ֥ח וְיַ֛עַל אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּעֵינָ֑ו|בעינו|בְּעֵינָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} רְאֵה֙ הַבָּקָ֣ר לָעֹלָ֔ה וְהַמֹּרִגִּ֛ים וּכְלֵ֥י הַבָּקָ֖ר לָעֵצִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;הַכֹּ֗ל נָתַ֛ן אֲרַ֥וְנָה הַמֶּ֖לֶךְ לַמֶּ֑לֶךְ{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יִרְצֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אֲרַ֗וְנָה לֹ֚א כִּֽי־קָנ֨וֹ אֶקְנֶ֤ה מֵאֽוֹתְךָ֙ בִּמְחִ֔יר וְלֹ֧א אַעֲלֶ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהַ֖י עֹל֣וֹת חִנָּ֑ם וַיִּ֨קֶן דָּוִ֤ד אֶת־הַגֹּ֙רֶן֙ וְאֶת־הַבָּקָ֔ר בְּכֶ֖סֶף שְׁקָלִ֥ים חֲמִשִּֽׁים׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כד|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב כד]]</text>
      <sha1>93bs6rm433hfy4kqmy26c726lacr0nm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים א י/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237132</id>
    <revision>
      <id>3008006</id>
      <parentid>3007113</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:02:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13123" sha1="53fujakm41q4nkfwto4uuag7h6m7yfv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים א|י}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁל{{מ:ירושלמה|ַ|֗}}מָה בְּחַ֘יִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כׇּל־חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מְשָׁרְתָ֜ו|משרתו|מְשָׁרְתָ֜יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חׇכְמָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חׇכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חׇכְמָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ט|סדר=ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים{{מ:לגרמיה-2}} כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹ֣א בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹֽכְלִ֑ים וְכׇל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא{{מ:לגרמיה-2}} אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחׇכְמָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{נוסח|וְכׇ֨ל־הָאָ֔רֶץ|2==ל ושיטת-א ובדפוסים (כתי&quot;ק מטושטש כאן אבל ניתן להבחין באופן ברור בשריד של סימן מעל הכ&quot;ף ואולי הייתה בו מתיגה){{ש}}א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ (אין מתיגה), וכן הכריעו במג&quot;ה.}} מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַֽ֠תַּעֲלֶ֠ה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים א י]]</text>
      <sha1>53fujakm41q4nkfwto4uuag7h6m7yfv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים א יח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237163</id>
    <revision>
      <id>3008007</id>
      <parentid>3007114</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:02:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20731" sha1="n8gf9qle7bo91isf9epc1fql4lm4cma" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים א|יח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַֽיְהִי֙ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ית לֵאמֹ֑ר לֵ֚ךְ הֵרָאֵ֣ה אֶל־אַחְאָ֔ב וְאֶתְּנָ֥ה מָטָ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ לְהֵרָא֖וֹת אֶל־אַחְאָ֑ב וְהָרָעָ֥ב חָזָ֖ק בְּשֹׁמְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּקְרָ֣א אַחְאָ֔ב אֶל־עֹבַדְיָ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְעֹבַדְיָ֗הוּ הָיָ֥ה יָרֵ֛א אֶת־יְהֹוָ֖ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַֽיְהִי֙ בְּהַכְרִ֣ית אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֨ח עֹבַדְיָ֜הוּ מֵאָ֣ה נְבִיאִ֗ים וַֽיַּחְבִּיאֵ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְכִלְכְּלָ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֶל־עֹ֣בַדְיָ֔הוּ לֵ֤ךְ בָּאָ֙רֶץ֙ אֶל־כׇּל־מַעְיְנֵ֣י הַמַּ֔יִם וְאֶ֖ל כׇּל־הַנְּחָלִ֑ים אוּלַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} נִמְצָ֣א חָצִ֗יר וּנְחַיֶּה֙ ס֣וּס וָפֶ֔רֶד וְל֥וֹא נַכְרִ֖ית מֵהַבְּהֵמָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַֽיְחַלְּק֥וּ לָהֶ֛ם אֶת־הָאָ֖רֶץ לַעֲבׇר־בָּ֑הּ אַחְאָ֞ב הָלַ֨ךְ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ לְבַדּ֔וֹ וְעֹבַדְיָ֛הוּ הָלַ֥ךְ בְּדֶרֶךְ־אֶחָ֖ד לְבַדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיְהִ֤י עֹבַדְיָ֙הוּ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִנֵּ֥ה אֵלִיָּ֖הוּ לִקְרָאת֑וֹ וַיַּכִּרֵ֙הוּ֙ וַיִּפֹּ֣ל עַל־פָּנָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה אֲדֹנִ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אָ֑נִי לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה חָטָ֑אתִי כִּֽי־אַתָּ֞ה נֹתֵ֧ן אֶֽת־עַבְדְּךָ֛ בְּיַד־אַחְאָ֖ב לַהֲמִיתֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;חַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אִם־יֶשׁ־גּ֤וֹי וּמַמְלָכָה֙ אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־שָׁלַ֨ח אֲדֹנִ֥י שָׁם֙ לְבַקֶּשְׁךָ֔ וְאָמְר֖וּ אָ֑יִן וְהִשְׁבִּ֤יעַ אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ וְאֶת־הַגּ֔וֹי כִּ֖י לֹ֥א יִמְצָאֶֽכָּה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְעַתָּ֖ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֑ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהָיָ֞ה אֲנִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֵלֵ֣ךְ מֵאִתָּ֗ךְ וְר֨וּחַ יְהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}יִֽשָּׂאֲךָ֙ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־אֵדָ֔ע וּבָ֨אתִי לְהַגִּ֧יד לְאַחְאָ֛ב וְלֹ֥א יִֽמְצָאֲךָ֖ וַהֲרָגָ֑נִי וְעַבְדְּךָ֛ יָרֵ֥א אֶת־יְהֹוָ֖ה מִנְּעֻרָֽי׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הֲלֹֽא־הֻגַּ֤ד לַֽאדֹנִי֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֔יתִי בַּהֲרֹ֣ג אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַחְבִּא֩ מִנְּבִיאֵ֨י יְהֹוָ֜ה מֵ֣אָה אִ֗ישׁ חֲמִשִּׁ֨ים חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וָאֲכַלְכְּלֵ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְעַתָּה֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֣ה אֵלִיָּ֑הוּ וַהֲרָגָֽנִי׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ חַ֚י יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָמַ֖דְתִּי לְפָנָ֑יו כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֵרָאֶ֥ה אֵלָֽיו׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֵּ֧לֶךְ עֹבַדְיָ֛הוּ לִקְרַ֥את אַחְאָ֖ב וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ אַחְאָ֖ב לִקְרַ֥את אֵלִיָּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְהִ֛י כִּרְא֥וֹת אַחְאָ֖ב אֶת־אֵלִיָּ֑הוּ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֵלָ֔יו הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֹכֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א עָכַ֙רְתִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י אִם־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּעֲזׇבְכֶם֙ אֶת־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֥י הַבְּעָלִֽים׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח קְבֹ֥ץ אֵלַ֛י אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וְאֶת־נְבִיאֵ֨י הַבַּ֜עַל אַרְבַּ֧ע מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֗ים וּנְבִיאֵ֤י הָאֲשֵׁרָה֙ אַרְבַּ֣ע מֵא֔וֹת אֹכְלֵ֖י שֻׁלְחַ֥ן אִיזָֽבֶל׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּשְׁלַ֥ח אַחְאָ֖ב בְּכׇל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקְבֹּ֥ץ אֶת־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל־הַ֥ר הַכַּרְמֶֽל׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיִּגַּ֨שׁ אֵלִיָּ֜הוּ אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ עַד־מָתַ֞י אַתֶּ֣ם פֹּסְחִים֮ עַל־שְׁתֵּ֣י הַסְּעִפִּים֒ אִם־יְהֹוָ֤ה הָאֱלֹהִים֙ לְכ֣וּ אַחֲרָ֔יו וְאִם־הַבַּ֖עַל לְכ֣וּ אַחֲרָ֑יו וְלֹא־עָנ֥וּ הָעָ֛ם אֹת֖וֹ דָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל־הָעָ֔ם אֲנִ֞י נוֹתַ֧רְתִּי נָבִ֛יא לַיהֹוָ֖ה לְבַדִּ֑י וּנְבִיאֵ֣י הַבַּ֔עַל אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ שְׁנַ֣יִם פָּרִ֗ים וְיִבְחֲר֣וּ לָהֶם֩ הַפָּ֨ר הָאֶחָ֜ד וִינַתְּחֻ֗הוּ וְיָשִׂ֙ימוּ֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֣א יָשִׂ֑ימוּ וַאֲנִ֞י אֶעֱשֶׂ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־הַפָּ֣ר הָאֶחָ֗ד וְנָֽתַתִּי֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֥א אָשִֽׂים׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּקְרָאתֶ֞ם בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶקְרָ֣א בְשֵׁם־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֥ה בָאֵ֖שׁ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֧עַן כׇּל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ ט֥וֹב הַדָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֜הוּ לִנְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל בַּחֲר֨וּ לָכֶ֜ם הַפָּ֤ר הָאֶחָד֙ וַעֲשׂ֣וּ רִאשֹׁנָ֔ה כִּ֥י אַתֶּ֖ם הָרַבִּ֑ים וְקִרְאוּ֙ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖שׁ לֹ֥א תָשִֽׂימוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת־הַפָּ֨ר אֲשֶׁר־נָתַ֣ן לָהֶם֮ וַֽיַּעֲשׂוּ֒ וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁם־הַ֠בַּ֠עַל מֵהַבֹּ֨קֶר {{מ:קמץ|ד=וְעַד־הַצׇּהֳרַ֤יִם|ס=וְעַד־הַצָּהֳרַ֤יִם}} לֵאמֹר֙ הַבַּ֣עַל עֲנֵ֔נוּ וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַֽיְפַסְּח֔וּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיְהִ֨י {{מ:קמץ|ד=בַֽצׇּהֳרַ֜יִם|ס=בַֽצָּהֳרַ֜יִם}} וַיְהַתֵּ֧ל בָּהֶ֣ם אֵלִיָּ֗הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ קִרְא֤וּ בְקוֹל־גָּדוֹל֙ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים ה֔וּא כִּ֣י שִׂ֧יחַ וְכִי־שִׂ֛יג ל֖וֹ וְכִי־דֶ֣רֶךְ ל֑וֹ אוּלַ֛י יָשֵׁ֥ן ה֖וּא וְיִקָֽץ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַֽיִּקְרְאוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל {{נוסח|וַיִּתְגֹּֽדְﬞדוּ֙|2=א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙ (חטף)}} כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בַּחֲרָב֖וֹת וּבָרְמָחִ֑ים עַד־שְׁפׇךְ־דָּ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַֽיְהִי֙ כַּעֲבֹ֣ר {{מ:קמץ|ד=הַֽצׇּהֳרַ֔יִם|ס=הַֽצָּהֳרַ֔יִם}} וַיִּֽתְנַבְּא֔וּ עַ֖ד לַעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֑ה וְאֵֽין־ק֥וֹל וְאֵין־עֹנֶ֖ה וְאֵ֥ין קָֽשֶׁב׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֤הוּ לְכׇל־הָעָם֙ גְּשׁ֣וּ אֵלַ֔י וַיִּגְּשׁ֥וּ כׇל־הָעָ֖ם אֵלָ֑יו וַיְרַפֵּ֛א אֶת־מִזְבַּ֥ח יְהֹוָ֖ה הֶהָרֽוּס׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיִּקַּ֣ח אֵלִיָּ֗הוּ שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֲבָנִ֔ים כְּמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֥ה שְׁמֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיִּבְנֶ֧ה אֶת־הָאֲבָנִ֛ים מִזְבֵּ֖חַ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַיַּ֣עַשׂ תְּעָלָ֗ה כְּבֵית֙ סָאתַ֣יִם זֶ֔רַע סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים {{נוסח|וַיְנַתַּח֙|2==ל,ק ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}א=וַיְּנַתַּח֙ (יו&quot;ד דגושה)}} אֶת־הַפָּ֔ר וַיָּ֖שֶׂם עַל־הָעֵצִֽים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַיֹּ֗אמֶר מִלְא֨וּ אַרְבָּעָ֤ה כַדִּים֙ מַ֔יִם וְיִֽצְק֥וּ עַל־הָעֹלָ֖ה וְעַל־הָעֵצִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שְׁנוּ֙ וַיִּשְׁנ֔וּ וַיֹּ֥אמֶר שַׁלֵּ֖שׁוּ וַיְשַׁלֵּֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיֵּלְכ֣וּ הַמַּ֔יִם סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּ֑חַ וְגַ֥ם אֶת־הַתְּעָלָ֖ה מִלֵּא־מָֽיִם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} בַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֗ה וַיִּגַּ֞שׁ אֵלִיָּ֣הוּ הַנָּבִיא֮ וַיֹּאמַר֒ יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֣וֹם יִוָּדַ֗ע כִּֽי־אַתָּ֧ה אֱלֹהִ֛ים בְּיִשְׂרָאֵ֖ל וַאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ {{כו&quot;ק|ובדבריך|וּבִדְבָרְךָ֣}} עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;עֲנֵ֤נִי יְהֹוָה֙ עֲנֵ֔נִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וַתִּפֹּ֣ל אֵשׁ־יְהֹוָ֗ה וַתֹּ֤אכַל אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הָֽעֵצִ֔ים וְאֶת־הָאֲבָנִ֖ים וְאֶת־הֶֽעָפָ֑ר וְאֶת־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּתְּעָלָ֖ה לִחֵֽכָה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|לט|סדר=טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיַּרְא֙ כׇּל־הָעָ֔ם וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים יְהֹוָ֖ה ה֥וּא הָאֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל אִ֛ישׁ אַל־יִמָּלֵ֥ט מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּם וַיּוֹרִדֵ֤ם אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל־נַ֣חַל קִישׁ֔וֹן וַיִּשְׁחָטֵ֖ם שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ לְאַחְאָ֔ב עֲלֵ֖ה אֱכֹ֣ל וּשְׁתֵ֑ה כִּי־ק֖וֹל הֲמ֥וֹן הַגָּֽשֶׁם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וַיַּעֲלֶ֥ה אַחְאָ֖ב לֶאֱכֹ֣ל וְלִשְׁתּ֑וֹת וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ עָלָ֨ה אֶל־רֹ֤אשׁ הַכַּרְמֶל֙ וַיִּגְהַ֣ר אַ֔רְצָה וַיָּ֥שֶׂם פָּנָ֖יו בֵּ֥ין {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בִּרְכָּֽו|ברכו|בִּרְכָּֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־נַעֲר֗וֹ עֲלֵה־נָא֙ הַבֵּ֣ט דֶּֽרֶךְ־יָ֔ם וַיַּ֙עַל֙ וַיַּבֵּ֔ט וַיֹּ֖אמֶר אֵ֣ין מְא֑וּמָה וַיֹּ֕אמֶר {{נוסח|שֻׁ֖ב|2==ל,ק ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}א=שֻׁ֭ב (מקום הטעם לימין כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)}} שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַֽיְהִי֙ בַּשְּׁבִעִ֔ית וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־עָ֛ב קְטַנָּ֥ה כְּכַף־אִ֖ישׁ עֹלָ֣ה מִיָּ֑ם וַיֹּ֗אמֶר עֲלֵ֨ה אֱמֹ֤ר אֶל־אַחְאָב֙ אֱסֹ֣ר וָרֵ֔ד וְלֹ֥א יַעֲצׇרְכָ֖ה הַגָּֽשֶׁם׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} עַד־כֹּ֣ה וְעַד־כֹּ֗ה וְהַשָּׁמַ֙יִם֙ הִֽתְקַדְּרוּ֙ עָבִ֣ים וְר֔וּחַ וַיְהִ֖י גֶּ֣שֶׁם גָּד֑וֹל וַיִּרְכַּ֥ב אַחְאָ֖ב וַיֵּ֥לֶךְ יִזְרְעֶֽאלָה׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|יח|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וְיַד־יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מׇתְנָ֑יו וַיָּ֙רׇץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים א יח]]</text>
      <sha1>n8gf9qle7bo91isf9epc1fql4lm4cma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב ה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237200</id>
    <revision>
      <id>3008008</id>
      <parentid>3007115</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:02:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13593" sha1="gek52lo1daltshufi78xpnp3n7pcex8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים ב|ה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְ֠נַעֲמָ֠ן שַׂר־צְבָ֨א מֶלֶךְ־אֲרָ֜ם הָיָ֣ה אִישׁ֩ גָּד֨וֹל לִפְנֵ֤י אֲדֹנָיו֙ וּנְשֻׂ֣א פָנִ֔ים כִּי־ב֛וֹ נָתַן־יְהֹוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה לַאֲרָ֑ם וְהָאִ֗ישׁ הָיָ֛ה גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל מְצֹרָֽע׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַֽאֲרָם֙ יָצְא֣וּ גְדוּדִ֔ים וַיִּשְׁבּ֛וּ מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵ֖ל נַעֲרָ֣ה קְטַנָּ֑ה וַתְּהִ֕י לִפְנֵ֖י אֵ֥שֶׁת נַעֲמָֽן׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גְּבִרְתָּ֔הּ אַחֲלֵ֣י אֲדֹנִ֔י לִפְנֵ֥י הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן אָ֛ז יֶאֱסֹ֥ף אֹת֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיָּבֹ֕א וַיַּגֵּ֥ד לַאדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ דִּבְּרָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ לֶךְ־בֹּ֔א וְאֶשְׁלְחָ֥ה סֵ֖פֶר אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֩לֶךְ֩ וַיִּקַּ֨ח בְּיָד֜וֹ עֶ֣שֶׂר כִּכְּרֵי־כֶ֗סֶף וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ זָהָ֔ב וְעֶ֖שֶׂר חֲלִיפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיְהִ֡י כִּקְרֹא֩ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־הַסֵּ֜פֶר וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙ לְהָמִ֣ית וּֽלְהַחֲי֔וֹת כִּי־זֶה֙ שֹׁלֵ֣חַ אֵלַ֔י לֶאֱסֹ֥ף אִ֖ישׁ מִצָּרַעְתּ֑וֹ כִּ֤י אַךְ־דְּעוּ־נָא֙ וּרְא֔וּ כִּֽי־מִתְאַנֶּ֥ה ה֖וּא לִֽי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ{{מ:לגרמיה-2}} אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָבֹא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיָּבֹ֥א נַעֲמָ֖ן {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּסוּסָ֣ו|בסוסו|בְּסוּסָ֣יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וּבְרִכְבּ֑וֹ וַיַּעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶאֱלִישָֽׁע׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר הָל֗וֹךְ וְרָחַצְתָּ֤ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיִּקְצֹ֥ף נַעֲמָ֖ן וַיֵּלַ֑ךְ וַיֹּ֩אמֶר֩ הִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי אֵלַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יֵצֵ֣א יָצ֗וֹא וְעָמַד֙ וְקָרָא֙ בְּשֵׁם־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם וְאָסַ֥ף הַמְּצֹרָֽע׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֲלֹ֡א טוֹב֩ {{כו&quot;ק|אבנה|אֲמָנָ֨ה}} וּפַרְפַּ֜ר נַהֲר֣וֹת {{נוסח|דַּמֶּ֗שֶׂק|2==ל{{ש}}א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ (נקודה באות קו&quot;ף)}} מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיִּגְּשׁ֣וּ עֲבָדָיו֮ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָיו֒ וַיֹּאמְר֗וּ אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הֲל֣וֹא תַעֲשֶׂ֑ה וְאַ֛ף כִּי־אָמַ֥ר אֵלֶ֖יךָ רְחַ֥ץ וּטְהָֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֵּ֗רֶד וַיִּטְבֹּ֤ל בַּיַּרְדֵּן֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַיָּ֣שׇׁב בְּשָׂר֗וֹ כִּבְשַׂ֛ר נַ֥עַר קָטֹ֖ן וַיִּטְהָֽר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיָּ֩שׇׁב֩ אֶל־אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכׇֽל־מַחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־נָ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכׇל־הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם־בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה קַח־נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֘אמֶר֮ נַעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶמֶד־פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לֽוֹא־יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֙בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יְהֹוָ֖ה לְעַבְדֶּ֑ךָ בְּב֣וֹא אֲדֹנִ֣י בֵית־רִמּוֹן֩ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֨ת שָׁ֜מָּה וְה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} נִשְׁעָ֣ן עַל־יָדִ֗י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֙יתִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָ֙תִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן {{נוסח|יִסְלַח־{{כתיב ולא קרי|(נא)־|נא|־}}יְהֹוָ֥ה|2=מ&quot;ק-א=&lt;נא כתב' ולא קרי'&gt; וערכנו בשני מקפים בדומה לקורן (הראשון רגיל ע&quot;פ הכתר, והשני בצבע אפור של &quot;כתיב&quot;) כדי לשמור על רציפות הקריאה בטעמים, שהרי &quot;יסלח&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'.{{ש}}א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה}} לְעַבְדְּךָ֖ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵאִתּ֖וֹ כִּבְרַת־אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י נַ֘עַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} חָשַׂ֣ךְ אֲדֹנִ֗י אֶֽת־נַעֲמָ֤ן הָאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּד֖וֹ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֵבִ֑יא חַי־יְהֹוָה֙ כִּֽי־אִם־רַ֣צְתִּי אַחֲרָ֔יו וְלָקַחְתִּ֥י מֵאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיִּרְדֹּ֥ף גֵּיחֲזִ֖י אַחֲרֵ֣י נַעֲמָ֑ן וַיִּרְאֶ֤ה נַֽעֲמָן֙ רָ֣ץ אַחֲרָ֔יו וַיִּפֹּ֞ל מֵעַ֧ל הַמֶּרְכָּבָ֛ה לִקְרָאת֖וֹ וַיֹּ֥אמֶר הֲשָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה-2}} שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר נַעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִם וַיִּפְרׇץ־בּ֗וֹ וַיָּ֩צַר֩ כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗ים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶל וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣ד בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהוּא־בָא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע {{כו&quot;ק|מאן|מֵאַ֖יִן}} גֵּחֲזִ֑י וַיֹּ֕אמֶר לֹא־הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹֽא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֧ר הָפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ֖ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע כַּשָּֽׁלֶג׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים ב ה]]</text>
      <sha1>gek52lo1daltshufi78xpnp3n7pcex8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב יא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237224</id>
    <revision>
      <id>3008009</id>
      <parentid>3007116</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:02:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10100" sha1="g8ejblkmeujt0364dw1yeylxktes7br" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים ב|יא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ {{כו&quot;ק|וראתה|רָאֲתָ֖ה}} כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֙קׇם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כׇּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַתִּקַּ֣ח יְהוֹשֶׁ֣בַע בַּת־הַמֶּֽלֶךְ־י֠וֹרָ֠ם אֲח֨וֹת אֲחַזְיָ֜הוּ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗ה וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ {{נוסח|{{כו&quot;ק|הממותתים|הַמּ֣וּמָתִ֔ים}}|2=א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים}} אֹת֥וֹ וְאֶת־מֵינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַיַּסְתִּ֧רוּ אֹת֛וֹ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הוּמָֽת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיְהִ֤י אִתָּהּ֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִ֠ית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־שָׂרֵ֣י {{כו&quot;ק|המאיות|הַמֵּא֗וֹת}} לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּן הַשְּׁלִשִׁ֤ית מִכֶּם֙ בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת וְשֹׁ֣מְרֵ֔י מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָׁ֥מְר֛וּ אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־יְהֹוָ֖ה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְהִקַּפְתֶּ֨ם עַל־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַשְּׂדֵר֖וֹת יוּמָ֑ת וִֽהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּצֵאת֥וֹ וּבְבֹאֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַֽיַּעֲשׂ֞וּ שָׂרֵ֣י {{כו&quot;ק|המאיות|הַמֵּא֗וֹת}} כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּתֵּ֨ן הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י {{כו&quot;ק|המאיות|הַמֵּא֗וֹת}} אֶֽת־הַחֲנִית֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיַּעַמְד֨וּ הָרָצִ֜ים אִ֣ישׁ{{מ:לגרמיה-2}} וְכֵלָ֣יו בְּיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּ֨כּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֔ה אֶת־ק֥וֹל הָרָצִ֖ין הָעָ֑ם וַתָּבֹ֥א אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּ֩לֶךְ֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הָעַמּ֜וּד כַּמִּשְׁפָּ֗ט וְהַשָּׂרִ֤ים וְהַחֲצֹֽצְרוֹת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְכׇל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ שָׂמֵ֔חַ וְתֹקֵ֖עַ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָה֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתִּקְרָ֖א קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיְצַו֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י {{כו&quot;ק|המאיות|הַמֵּא֣וֹת{{מ:לגרמיה-2}}}} פְּקֻדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הוֹצִ֤יאוּ אֹתָהּ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית לַשְּׂדֵרֹ֔ת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ הָמֵ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן אַל־תּוּמַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיָּשִׂ֤מוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא דֶּרֶךְ־מְב֥וֹא הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַתּוּמַ֖ת שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהֹוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיָּבֹ֣אוּ כׇל־עַם֩ הָאָ֨רֶץ בֵּית־הַבַּ֜עַל וַֽיִּתְּצֻ֗הוּ אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|מִזְבְּחֹתָ֤ו|מזבחתו|מִזְבְּחֹתָ֤יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְאֶת־צְלָמָיו֙ שִׁבְּר֣וּ הֵיטֵ֔ב וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֣י הַֽמִּזְבְּח֑וֹת וַיָּ֧שֶׂם הַכֹּהֵ֛ן פְּקֻדֹּ֖ת עַל־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַ֠מֵּא֠וֹת וְאֶת־הַכָּרִ֨י וְאֶת־הָרָצִ֜ים וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיֹּרִ֤ידוּ אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיָּב֛וֹאוּ דֶּרֶךְ־שַׁ֥עַר הָרָצִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּ֖שֶׁב עַל־כִּסֵּ֥א הַמְּלָכִֽים׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּשְׂמַ֥ח כׇּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית {{כו&quot;ק|מלך|הַמֶּֽלֶךְ}}׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים ב יא]]</text>
      <sha1>g8ejblkmeujt0364dw1yeylxktes7br</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב יד/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237233</id>
    <revision>
      <id>3008010</id>
      <parentid>3007117</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:03:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14408" sha1="hlmv6mcv8gcp09m4bedzb7gyhngtvjv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים ב|יד}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יד/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־יוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בֶן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ {{כו&quot;ק|יהועדין|יְהוֹעַדָּ֖ן}} מִן־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיַּ֤עַשׂ הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה רַ֕ק לֹ֖א כְּדָוִ֣ד אָבִ֑יו כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יוֹאָ֥שׁ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְאֶת־בְּנֵ֥י הַמַּכִּ֖ים לֹ֣א הֵמִ֑ית כַּכָּת֣וּב בְּסֵֽפֶר־תּֽוֹרַת־מֹ֠שֶׁ֠ה אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־יוּמְת֨וּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ {{כו&quot;ק|ימות|יוּמָֽת}}׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הוּא־הִכָּ֨ה אֶת־אֱד֤וֹם בְּגֵי־{{נוסח|{{קו&quot;כ|המלח|מֶ֙לַח֙}}|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א!=מֶלַח֙ (חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו){{ש}}הערת ברויאר}} עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יׇקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָ֣ז שָׁלַ֤ח אֲמַצְיָה֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן־יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לְכָ֖ה נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׁלַ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ {{נוסח|מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל (געיה)}} אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ {{נוסח|מֶלֶךְ־יְהוּדָה֮|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֮ (געיה)}} לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַ֠ח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַכֵּ֤ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּֽנְשָׂאֲךָ֖ לִבֶּ֑ךָ הִכָּבֵד֙ וְשֵׁ֣ב בְּבֵיתֶ֔ךָ וְלָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ה אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲמַצְיָ֔הוּ וַיַּ֨עַל יְהוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּתְרָא֣וּ פָנִ֔ים ה֖וּא וַאֲמַצְיָ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בְּבֵ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ אֲשֶׁ֥ר לִיהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּנָּ֥גֶף יְהוּדָ֖ה לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֖סוּ אִ֥ישׁ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|לְאֹהָלָֽו|לאהלו|לְאֹהָלָֽיו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאֵת֩ אֲמַצְיָ֨הוּ {{נוסח|מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה (געיה)}} בֶּן־יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ תָּפַ֛שׂ יְהוֹאָ֥שׁ {{נוסח|מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל (געיה)}} בְּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ {{כו&quot;ק|ויבאו|וַיָּבֹא֙}} יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וַיִּפְרֹץ֩ בְּחוֹמַ֨ת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם בְּשַׁ֤עַר אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנָּ֔ה אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלָקַ֣ח אֶת־כׇּל־הַזָּֽהָב־וְ֠הַכֶּ֠סֶף וְאֵ֨ת כׇּל־הַכֵּלִ֜ים הַנִּמְצְאִ֣ים בֵּית־יְהֹוָ֗ה וּבְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֵ֖ת בְּנֵ֣י {{נוסח|הַתַּעֲרֻב֑וֹת|2==א (אין געיה){{ש}}ל=הַתַּֽעֲרֻב֑וֹת (געיה)}} וַיָּ֖שׇׁב שֹׁמְרֽוֹנָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְיֶ֩תֶר֩ דִּבְרֵ֨י יְהוֹאָ֜שׁ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣הוּ {{נוסח|מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה (געיה)}} הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יָרׇבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְחִ֨י אֲמַצְיָ֤הוּ בֶן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת יְהוֹאָ֥שׁ {{נוסח|בֶּן־יְהוֹאָחָ֖ז|2==א (אין געיה){{ש}}ל=בֶּן־יְהֽוֹאָחָ֖ז (געיה)}} מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י אֲמַצְיָ֑הוּ הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתֻבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיִּקְשְׁר֨וּ עָלָ֥יו קֶ֛שֶׁר בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם וַיָּ֣נׇס לָכִ֑ישָׁה וַיִּשְׁלְח֤וּ {{נוסח|אַחֲרָיו֙|2==א (אין געיה){{ש}}ל=אַֽחֲרָיו֙ (געיה)}} לָכִ֔ישָׁה וַיְמִתֻ֖הוּ שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּשְׂא֥וּ אֹת֖וֹ עַל־הַסּוּסִ֑ים וַיִּקָּבֵ֧ר בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיִּקְח֞וּ כׇּל־עַ֤ם יְהוּדָה֙ {{נוסח|אֶת־עֲזַרְיָ֔ה|2=מכאן ואילך חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה (עד מל&quot;ב י&quot;ח י&quot;ג אחרי התיבה &quot;שָׁנָ֜ה&quot;). יסוד הנוסח בחלק החסר הוא כתי&quot;ל.}} וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣כוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת־אֵילַ֔ת וַיְשִׁבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;בִּשְׁנַת֙ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַאֲמַצְיָ֥הוּ בֶן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יָרׇבְעָ֨ם בֶּן־יוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִכׇּל־חַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן־אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כִּי־רָאָ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־עֳנִ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֹרֶ֣ה מְאֹ֑ד וְאֶ֤פֶס עָצוּר֙ וְאֶ֣פֶס עָז֔וּב וְאֵ֥ין עֹזֵ֖ר לְיִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְלֹא־דִבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה לִמְחוֹת֙ אֶת־שֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וַיּ֣וֹשִׁיעֵ֔ם בְּיַ֖ד יָרׇבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָֽשׁ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְיֶ֩תֶר֩ דִּבְרֵ֨י יָרׇבְעָ֜ם וְכׇל־אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְבוּרָת֣וֹ אֲשֶׁר־נִלְחָ֔ם וַאֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֜יב אֶת־דַּמֶּ֧שֶׂק וְאֶת־חֲמָ֛ת לִיהוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יד|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיִּשְׁכַּ֤ב יָֽרׇבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו עִ֖ם מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ זְכַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יד/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר מלכים}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים ב יד]]</text>
      <sha1>hlmv6mcv8gcp09m4bedzb7gyhngtvjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב יט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237252</id>
    <revision>
      <id>3008011</id>
      <parentid>3007118</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:03:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008011</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16632" sha1="1b9mt4j187xghr7xf4y3jon8tebnd4z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים ב|יט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֙עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו וַיִּתְכַּ֣ס בַּשָּׂ֔ק וַיָּבֹ֖א בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַ֠יִּשְׁלַ֠ח אֶת־אֶלְיָקִ֨ים אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֜יִת וְשֶׁבְנָ֣א הַסֹּפֵ֗ר וְאֵת֙ זִקְנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים מִתְכַּסִּ֖ים בַּשַּׂקִּ֑ים אֶל־יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא בֶּן־אָמֽוֹץ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יוֹם־צָרָ֧ה וְתוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אוּלַ֡י יִשְׁמַע֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־דִּבְרֵ֣י רַבְשָׁקֵ֗ה אֲשֶׁר֩ שְׁלָח֨וֹ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֤וּר{{מ:פסק}}אֲדֹנָיו֙ לְחָרֵף֙ אֱלֹהִ֣ים חַ֔י וְהוֹכִ֙יחַ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ע יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְנָשָׂ֣אתָ תְפִלָּ֔ה בְּעַ֥ד הַשְּׁאֵרִ֖ית הַנִּמְצָאָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּבֹ֗אוּ עַבְדֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־יְשַׁעְיָֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְשַֽׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֤י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֔עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַעֲרֵ֥י מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אֹתִֽי׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב לְאַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּ֙שׇׁב֙ רַבְשָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׁמַ֗ע אֶל־תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיָּ֙שׇׁב֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כֹּ֣ה תֹאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכׇל־הָאֲרָצ֖וֹת לְהַחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הַהִצִּ֨ילוּ אֹתָ֜ם אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁחֲת֣וּ אֲבוֹתַ֔י אֶת־גּוֹזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַאשָּֽׂר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַיּ֤וֹ מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑ם וַיַּ֙עַל֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּתְפַּלֵּ֨ל חִזְקִיָּ֜הוּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֮ וַיֹּאמַר֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַטֵּ֨ה יְהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}אׇזְנְךָ֙ {{נוסח|וּֽשְׁﬞמָ֔ע|2=א=וּֽשֲׁמָ֔ע (חטף)}} פְּקַ֧ח יְהֹוָ֛ה עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אׇמְנָ֖ם יְהֹוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־הַגּוֹיִ֖ם וְאֶת־אַרְצָֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְנָתְנ֥וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|יט|סדר=לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְעַתָּה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוֹשִׁיעֵ֥נוּ נָ֖א מִיָּד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כׇּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּ֥י אַתָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים לְבַדֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּשְׁלַח֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר הִתְפַּלַּ֧לְתָּ אֵלַ֛י אֶל־סַנְחֵרִ֥ב מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שָׁמָֽעְתִּי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַחֲרֶ֙יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָ קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ עַל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;בְּיַ֣ד מַלְאָכֶ֘יךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ{{מ:פסק}}אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר {{כו&quot;ק|ברכב|בְּרֹ֥ב}} רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְח֣וֹר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָב֙וֹאָה֙ מְל֣וֹן {{מ:קו&quot;כ-אם-2|קִצֹּ֔ה|קצה|קִצּ֔וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אֲנִ֣י קַ֔רְתִּי וְשָׁתִ֖יתִי מַ֣יִם זָרִ֑ים וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;הֲלֹֽא־שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי לְמִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִיצַרְתִּ֑יהָ {{נוסח|עַתָּ֣ה הֲבֵיאתִ֔יהָ|2==א,ל (מונח זקף קטן); וכן אצל דותן וברויאר ומג&quot;ה וסימנים{{ש}}קורן=עַתָּה֙ הֲבֵיאתִ֔יהָ (פשטה וזקף קטן){{ש}}הקלדה,ממ=עַתָּ֣ה הֲבֵיאתִ֗יהָ (בנקודה אחת לרביע)}} וּתְהִ֗י לַהְשׁ֛וֹת גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וַיֵּבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵפָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵאתְךָ֥ וּבֹאֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִֽתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאׇזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת אָכ֤וֹל הַשָּׁנָה֙ סָפִ֔יחַ וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית סָחִ֑ישׁ וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֗ית זִרְע֧וּ וְקִצְר֛וּ וְנִטְע֥וּ כְרָמִ֖ים וְאִכְל֥וּ פִרְיָֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְיָ֨סְפָ֜ה פְּלֵיטַ֧ת בֵּית־יְהוּדָ֛ה הַנִּשְׁאָרָ֖ה שֹׁ֣רֶשׁ לְמָ֑טָּה וְעָשָׂ֥ה פְרִ֖י לְמָֽעְלָה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כִּ֤י מִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהֹוָ֥ה {{קרי ולא כתיב|[צְבָא֖וֹת]|צְבָא֖וֹת}} תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עָלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־יָבֹ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָבֹ֖א נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְגַנּוֹתִ֛י אֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהוֹשִׁיעָ֑הּ לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֵּצֵ֣א{{מ:לגרמיה-2}} מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה וַיַּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה שְׁמוֹנִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שׇׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית{{מ:לגרמיה-2}} נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר {{קרי ולא כתיב|[בָּנָיו֙]|בָּנָיו֙}} הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים ב יט]]</text>
      <sha1>1b9mt4j187xghr7xf4y3jon8tebnd4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישעיהו לט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237456</id>
    <revision>
      <id>3008012</id>
      <parentid>3007119</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:03:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4319" sha1="h9v6d265oivi0c43v5pw7elt21grc9m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ישעיהו|לט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לט/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח מְרֹדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָ֠ן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ וַיִּשְׁמַ֕ע כִּ֥י חָלָ֖ה וַֽיֶּחֱזָֽק׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּשְׂמַ֣ח עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּ֒הוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־בֵּ֣ית {{מ:קו&quot;כ-אם-2|נְכֹתֹ֡ה|נכתה|נְכֹת֡וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} הַשֶּׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ כׇּל־בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֹצְרֹתָ֑יו לֹא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכׇל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיָּבֹא֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֥אוּ אֵלַ֖י מִבָּבֶֽל׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ים בְּאוֹצְרֹתָֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֥אמֶר יְשַֽׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑ל לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד יִקָּ֑חוּ וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|לט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י יִהְיֶ֛ה שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת בְּיָמָֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ישעיהו לט]]</text>
      <sha1>h9v6d265oivi0c43v5pw7elt21grc9m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו ב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237574</id>
    <revision>
      <id>3008013</id>
      <parentid>3007120</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:03:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008013</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15178" sha1="t20mlz27mzlb8ae8090asnlust4lhkn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|ב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָלֹ֡ךְ {{נוסח|וְֽקָרָ֩אתָ֩|2==א (טעם כפול בכתב־היד){{ש}}ממ=וְקָֽרָאתָ֩}} בְאׇזְנֵ֨י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|תְּבוּאָתֹ֑ה|תבואתה|תְּבוּאָת֑וֹ|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}|2=השוו יחזקאל מח,יח}} כׇּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכׇֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּ֥לְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְלֹ֣א אָֽמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֙רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ {{נוסח|חׇרְב֥וּ|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א=חֳרְב֥וּ (חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף) וראו עוד ברד&quot;ק ומנחת שי}} מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר{{מ:לגרמיה-2}} מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו {{כו&quot;ק|נצתה|נִצְּת֖וּ}} מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף {{כו&quot;ק|ותחפנס|וְתַחְפַּנְחֵ֑ס}} יִרְע֖וּךְ קׇדְקֹֽד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עׇזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּֽוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּֽי־רַ֣ע וָמָ֔ר עׇזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מוֹסְרוֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א {{כו&quot;ק|אעבוד|אֶעֱב֑וֹר}} כִּ֣י עַֽל־כׇּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שׂוֹרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נׇכְרִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;פֶּ֣רֶה{{מ:לגרמיה-2}} לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת {{נוסח|{{כו&quot;ק|נפשו|נַפְשָׁהּ֙}}|2=א-כתיב=נַפְשָׁו֙ (בלי נקודה מקבילה למפיק)}} שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כׇּל־מְבַקְשֶׁ֙יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחׇדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף {{כו&quot;ק|וגורנך|וּגְרוֹנֵ֖ךְ}} מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ {{כו&quot;ק|ילדתני|יְלִדְתָּ֔נוּ}} כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;מַה־תֵּיטִ֥בִי דַרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת {{כו&quot;ק|למדתי|לִמַּ֖דְתְּ}} אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;גַּ֤ם בִּכְנָפַ֙יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כׇּל־אֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אׇמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ תֵּבֹ֔שִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו ב]]</text>
      <sha1>t20mlz27mzlb8ae8090asnlust4lhkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו ח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237598</id>
    <revision>
      <id>3008014</id>
      <parentid>3007121</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:03:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10117" sha1="rzr0zx50eoh6ui28nd7zgkpbk4rs1zm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|ח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהֹוָ֡ה {{כו&quot;ק|ויציאו|יוֹצִ֣יאוּ}} אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יוֹשְׁבֵֽי־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֖}}ם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִהְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְנִבְחַ֥ר מָ֙וֶת֙ {{נוסח|מֵחַיִּ֔ים|2=ממ!=מֵֽחַיִּי֔ם}} לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכׇל־הַמְּקֹמ֤וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מַדּ֨וּעַ {{נוסח|שׁוֹבְﬞבָ֜ה|2=א=שׁוֹבֲבָ֜ה (חטף)}} הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֙יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ת מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב {{כו&quot;ק|במרצותם|בִּמְר֣וּצָתָ֔ם}} כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מוֹעֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר {{כו&quot;ק|וסוס|וְסִיס֙}} וְעָג֔וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֹבִ֣שׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהֹוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחׇכְמַ֥ת מֶ֖ה לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת־נְשֵׁיהֶ֜ם לַאֲחֵרִ֗ים שְׂדֽוֹתֵיהֶם֙ לְי֣וֹרְשִׁ֔ים כִּ֤י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|כֻּלֹּ֖ה|כלה|כֻּלּ֖וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם{{מ:פסק}}שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵבֹ֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֙נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֔יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֙רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהֹוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת־עַמִּ֖י הׇשְׁבָּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶחֱזִקָֽתְנִי׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;הַצֳּרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְק֣וֹר דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת {{נוסח|חַֽלְﬞלֵ֥י|2=א=חַֽלֲלֵ֥י (חטף)}} בַת־עַמִּֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו ח]]</text>
      <sha1>rzr0zx50eoh6ui28nd7zgkpbk4rs1zm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו טו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237626</id>
    <revision>
      <id>3008015</id>
      <parentid>3007122</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:03:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008015</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9313" sha1="q7mnigyecwhrls2ig2y80j6nghskfde" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|טו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טו/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֤ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְהָיָ֛ה כִּי־יֹאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֤וֶת לַמָּ֙וֶת֙ וַאֲשֶׁ֤ר לַחֶ֙רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַאֲשֶׁ֤ר לָרָעָב֙ לָרָעָ֔ב וַאֲשֶׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּפָקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֤ע מִשְׁפָּחוֹת֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־ע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּנְתַתִּ֣ים {{נוסח|{{כו&quot;ק|לזועה|לְזַעֲוָ֔ה}}|2=א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה}} לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַ֠ל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עָֽצְמוּ־לִ֤י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|אַלְמְנוֹתָו֙|אלמנותו|אַלְמְנוֹתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} מֵח֣וֹל יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד {{מ:קמץ|ד=בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם|ס=בַּֽצָּהֳרָ֑יִם}} הִפַּ֤לְתִּי עָלֶ֙יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ {{כו&quot;ק|באה|בָּ֥א}} שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכׇל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַֽלְלַֽוְנִי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א {{כו&quot;ק|שרותך|שֵׁרִיתִ֖יךָ}} לְט֑וֹב אִם־ל֣וֹא{{מ:לגרמיה-2}} הִפְגַּ֣עְתִּֽי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָאֹיֵֽב׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֲיָרֹ֨עַ בַּרְזֶ֧ל{{מ:פסק}}בַּרְזֶ֛ל מִצָּפ֖וֹן וּנְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;חֵילְךָ֧ וְאוֹצְרוֹתֶ֛יךָ לָבַ֥ז אֶתֵּ֖ן לֹ֣א בִמְחִ֑יר וּבְכׇל־חַטֹּאותֶ֖יךָ וּבְכׇל־גְּבוּלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּי־אֵ֛שׁ קָדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהֹוָ֗ה זׇכְרֵ֤נִי וּפׇקְדֵ֙נִי֙ וְהִנָּ֤קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;נִמְצְא֤וּ דְבָרֶ֙יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֤י {{כו&quot;ק|דבריך|דְבָֽרְךָ֙}} לִ֔י לְשָׂשׂ֖וֹן וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֤א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָאֶעְלֹ֑ז מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי כִּי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה מֵֽאֲנָה֙ הֵרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִם־תָּשׁ֤וּב וַאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּעֲמֹ֔ד וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֤בוּ הֵ֙מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּנְתַתִּ֜יךָ לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לְחוֹמַ֤ת נְחֹ֙שֶׁת֙ בְּצוּרָ֔ה וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהוֹשִׁיעֲךָ֥ וּלְהַצִּילֶ֖ךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|טו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֣ד רָעִ֑ים וּפְדִתִ֖יךָ מִכַּ֥ף עָרִצִֽים׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק טו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו טו]]</text>
      <sha1>q7mnigyecwhrls2ig2y80j6nghskfde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו יז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237634</id>
    <revision>
      <id>3008016</id>
      <parentid>3007123</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:04:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12289" sha1="qasujsz0uxpviueja0yt9pbio1mymp0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|יז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;חַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנ֖וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כׇל־אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכׇל־גְּבוּלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהֹוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּֽי־יָ֣בוֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ז|סדר=ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ{{מ:לגרמיה-2}} שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח {{מ:קמץ|ד=שׇׁרָשָׁ֔יו|ס=שָׁרָשָׁ֔יו}} וְלֹ֤א {{כו&quot;ק|ירא|יִרְאֶה֙}} כִּי־יָ֣בֹא חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֙רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔ו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יָמָו֙ יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִית֖וֹ יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּסֵּ֣א כָב֔וֹד מָר֖וֹם מֵרִאשׁ֑וֹן מְק֖וֹם מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה כׇּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ {{כו&quot;ק|יסורי|וְסוּרַי֙}} בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;רְפָאֵ֤נִי יְהֹוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הוֹשִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה יָ֥בוֹא נָֽא׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי{{מ:לגרמיה-2}} מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַחֲסִי־אַ֖תָּה בְּי֥וֹם רָעָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יֵבֹ֤שׁוּ רֹֽדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ י֣וֹם רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּר֖וֹן שׇׁבְרֵֽם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֤ךְ וְעָֽמַדְתָּ֙ בְּשַׁ֣עַר בְּנֵֽי־{{קו&quot;כ|עם|הָעָ֔ם}} אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֤אוּ בוֹ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֖ר יֵ֣צְאוּ ב֑וֹ וּבְכֹ֖ל שַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְאָמַרְתָּ֣ אֲ֠לֵיהֶ֠ם שִׁמְע֨וּ דְבַר־יְהֹוָ֜ה מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְכׇל־יְהוּדָ֔ה וְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִשָּׁמְר֖וּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶ֑ם וְאַל־תִּשְׂא֤וּ מַשָּׂא֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וַהֲבֵאתֶ֖ם בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְלֹא־תוֹצִ֨יאוּ מַשָּׂ֤א מִבָּֽתֵּיכֶם֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וְכׇל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְקִדַּשְׁתֶּם֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְלֹ֣א שָׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י {{כו&quot;ק|שומע|שְׁמ֔וֹעַ}} וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְ֠הָיָ֠ה אִם־שָׁמֹ֨עַ תִּשְׁמְע֤וּן אֵלַי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לְבִלְתִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} הָבִ֣יא מַשָּׂ֗א בְּשַׁעֲרֵ֛י הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וּלְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת לְבִלְתִּ֥י עֲשֽׂוֹת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|בֹּ֖ה|בה|בּ֖וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} כׇּל־מְלָאכָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֣יר הַזֹּ֡את מְלָכִ֣ים{{מ:פסק}}וְשָׂרִ֡ים יֹשְׁבִים֩ עַל־כִּסֵּ֨א דָוִ֜ד רֹכְבִ֣ים{{מ:לגרמיה-2}} בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֗ים הֵ֚מָּה וְשָׂ֣רֵיהֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְיָשְׁבָ֥ה הָעִיר־הַזֹּ֖את לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כו|סדר=[ט*]}}|2=בספר החילופים רשום כאן סדר. אמנם הוא חסר בכתר ובכתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת; וברשימת הסדרים בסוף הנביאים בכתי&quot;ל היה מובא כאן סדר (י') אמנם הוא נמחק (!).{{ש}}ברויאר סימן כאן סדר על פי ספר החילופים, וגם במג&quot;ה ציינו אותו למרות שהוא חסר בכתר (!).}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וּבָ֣אוּ מֵעָרֵֽי־יְ֠הוּדָ֠ה וּמִסְּבִיב֨וֹת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם וּמֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמִן־הַשְּׁפֵלָ֤ה וּמִן־הָהָר֙ וּמִן־הַנֶּ֔גֶב מְבִאִ֛ים עוֹלָ֥ה וְזֶ֖בַח וּמִנְחָ֣ה וּלְבוֹנָ֑ה וּמְבִאֵ֥י תוֹדָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|יז|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָ֥כְלָ֛ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו יז]]</text>
      <sha1>qasujsz0uxpviueja0yt9pbio1mymp0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו לב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237694</id>
    <revision>
      <id>3008017</id>
      <parentid>3007124</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:04:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21932" sha1="r2ac8kzygl9ywmae0qtu05k5831rkx6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|לב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה {{כו&quot;ק|בשנת|בַּשָּׁנָה֙}} הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֲשֶׁ֣ר כְּלָא֔וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֩וּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|עֵינָ֥ו|עינו|עֵינָ֥יו|מקורות=א-קרי,ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} תִּרְאֶֽינָה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וּבָבֶ֞ל יוֹלִ֤ךְ אֶת־צִדְקִיָּ֙הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־פׇּקְדִ֥י אֹת֖וֹ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה {{נוסח|דְבַר־יְהֹוָ֖ה|2==ל ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}הקלדה=דְּבַר־יְהֹוָ֖ה (טעות בעקבות BHS)}} אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַ֠י חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֑וֹת {{נוסח|וָֽאֶשְׁקְﬞלָה־לּוֹ֙|2==שיטת מהדורתנו (בשווא){{ש}}ל,ק=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙ (חטף) ובדפוסים וקורן}} אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וָאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כׇּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{נוסח|וָאֲצַוֶּה֙|2==א{{ש}}ל=וָֽאֲצַוֶּה֙ בגעיה ימנית}} {{נוסח|אֶת־בָּר֔וּךְ|2==א ובדפוסים{{ש}}ל=&lt;אֶת בָּר֔וּךְ&gt; (חסר מקף){{ש}}הערות דותן והמקליד}} לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{נוסח|כֹּה־אָמַר֩|2==א (אין געיה){{ש}}ל=כֹּֽה־אָמַר֩ (געיה)}} יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵ֩פֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כׇּל־דָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;עֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֺ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כׇּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל {{נוסח|וּבָאָדָ֑ם|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וּבָֽאָדָ֑ם (געיה)}} וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כב|סדר=יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ בְקוֹלֶ֙ךָ֙ {{כו&quot;ק|ובתרותך|וּבְתוֹרָתְךָ֣}} לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשׂ֖וֹת לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כׇּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;הִנֵּ֣ה הַסֹּלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלׇכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י {{נוסח|יֱהֹוִ֔ה|2=מכאן ואילך כתר ארם צובה שלם.}} קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=אין פרשה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;הִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כׇּל־בָּשָׂ֑ר הֲֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵ֖א כׇּל־דָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;לָכֵ֕ן כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֗ים וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר {{נוסח|מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל (געיה)}} וּלְכָדָֽהּ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ {{נוסח|עַל־גַּגּוֹתֵיהֶ֜ם|2==א (אין געיה){{ש}}ל=עַל־גַּגּֽוֹתֵיהֶ֜ם (געיה)}} לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֤כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;כִּי־הָי֨וּ {{נוסח|בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל|2==א (אין געיה){{ש}}ל=בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל (געיה)}} וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אַ֣ךְ עֹשִׂ֥ים הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם כִּ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אַ֣ךְ מַכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;עַל֩ כׇּל־רָעַ֨ת {{נוסח|בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל|2==א (אין געיה){{ש}}ל=בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל (געיה)}} וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ {{נוסח|שָׂרֵיהֶ֔ם|2==א (אין געיה){{ש}}ל=שָֽׂרֵיהֶ֔ם (געיה)}} כֹּהֲנֵיהֶ֖ם {{נוסח|וּנְבִיאֵיהֶ֑ם|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וּנְבִֽיאֵיהֶ֑ם (געיה)}} וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיִּפְנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וְלַמֵּ֤ד אֹתָם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְלַמֵּ֔ד וְאֵינָ֥ם שֹׁמְעִ֖ים לָקַ֥חַת מוּסָֽר׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וַיָּשִׂ֣ימוּ {{נוסח|שִׁקּוּצֵיהֶ֗ם|2==א (אין געיה){{ש}}ל=שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם (געיה)}} בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמ֨וֹת הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַעֲבִ֠יר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם֮ לַמֹּ֒לֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַעֲשׂ֖וֹת הַתּוֹעֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן {{מ:קו&quot;כ-אם-2|הַחֲטִ֥י|החטי|הַחֲטִ֥יא|מקורות=ל-קרי}} אֶת־יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן {{נוסח|כֹּה־אָמַ֥ר|2==א (אין געיה){{ש}}ל=כֹּֽה־אָמַ֥ר (געיה)}} יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל {{נוסח|אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את|2==א,ק ובדפוסים{{ש}}ל=אֶל־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את וראו את ההסבר לסיבת הטעות בהערת ברויאר.}} אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב {{נוסח|וּבָרָעָ֥ב|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וּבָֽרָעָ֥ב (געיה)}} וּבַדָּֽבֶר׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכׇּל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהֹשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֤ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אוֹתִ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְט֣וֹב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵיטִיבִ֖י אוֹתָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵעָלָֽי׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אוֹתָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכׇל־לִבִּ֖י וּבְכׇל־נַפְשִֽׁי׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{נוסח|כִּי־כֹה֙|2==א (אין געיה){{ש}}ל=כִּֽי־כֹה֙ (געיה)}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֙אתִי֙ אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֛ת כׇּל־הָרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את כֵּ֣ן אָנֹכִ֞י מֵבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ אֶת־כׇּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֤ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|לב|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;שָׂד֞וֹת בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר{{מ:פסק}}וְחָתוֹם֮ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֗}}ם וּבְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ירמיהו}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו לב]]</text>
      <sha1>r2ac8kzygl9ywmae0qtu05k5831rkx6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל ג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237786</id>
    <revision>
      <id>3008018</id>
      <parentid>3007126</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:04:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11698" sha1="amj8pifxfdi7sl9pvuxaxcq2xyvaf7u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|ג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּמְצָ֖א אֱכ֑וֹל אֱכוֹל֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את וְלֵ֥ךְ דַּבֵּ֖ר אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וָאֶפְתַּ֖ח אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִילֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֗ם לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְדִבַּרְתָּ֥ בִדְבָרַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּ֡י לֹא֩ אֶל־עַ֨ם עִמְקֵ֥י שָׂפָ֛ה וְכִבְדֵ֥י לָשׁ֖וֹן אַתָּ֣ה שָׁל֑וּחַ אֶל־בֵּ֖ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לֹ֣א{{מ:לגרמיה-2}} אֶל־עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ וְכִבְדֵ֣י לָשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע דִּבְרֵיהֶ֑ם אִם־לֹ֤א אֲלֵיהֶם֙ שְׁלַחְתִּ֔יךָ הֵ֖מָּה יִשְׁמְע֥וּ אֵלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֹאבוּ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֵלֶ֔יךָ כִּי־אֵינָ֥ם אֹבִ֖ים לִשְׁמֹ֣עַ אֵלָ֑י כִּ֚י כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל חִזְקֵי־מֵ֥צַח וּקְשֵׁי־לֵ֖ב הֵֽמָּה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הִנֵּ֨ה נָתַ֧תִּי אֶת־פָּנֶ֛יךָ חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵיהֶ֑ם וְאֶֽת־מִצְחֲךָ֥ חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר נָתַ֣תִּי מִצְחֶ֑ךָ לֹֽא־תִירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־תֵחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־כׇּל־דְּבָרַי֙ אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ קַ֥ח בִּֽלְבָבְךָ֖ וּבְאׇזְנֶ֥יךָ שְּׁמָֽע׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְלֵ֨ךְ בֹּ֤א אֶל־הַגּוֹלָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּֽלוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יב|סדר=ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ {{נוסח|כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה|2==א (בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה); אמנם יש בנקודה צבע כתום הדומה לכתם, אך ניתן לראות בבירור שנשאר דיו בחלקה השמאלי.}} מִמְּקוֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְק֣וֹל{{מ:לגרמיה-2}} כַּנְפֵ֣י הַחַיּ֗וֹת מַשִּׁיקוֹת֙ אִשָּׁ֣ה אֶל־אֲחוֹתָ֔הּ וְק֥וֹל הָאוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וְק֖וֹל רַ֥עַשׁ גָּדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְר֥וּחַ נְשָׂאַ֖תְנִי וַתִּקָּחֵ֑נִי וָאֵלֵ֥ךְ מַר֙ בַּחֲמַ֣ת רוּחִ֔י וְיַד־יְהֹוָ֥ה עָלַ֖י חָזָֽקָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וָאָב֨וֹא אֶל־הַגּוֹלָ֜ה תֵּ֣ל אָ֠בִ֠יב הַיֹּשְׁבִ֤ים אֶֽל־נְהַר־כְּבָר֙ {{כו&quot;ק|ואשר|וָאֵשֵׁ֔ב}} הֵ֖מָּה יוֹשְׁבִ֣ים שָׁ֑ם וָאֵשֵׁ֥ב שָׁ֛ם שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַשְׁמִ֥ים בְּתוֹכָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים{{רווח בסוף שורה}}{{פפפ|פסקא באמצע פסוק}}וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;בְּאׇמְרִ֤י לָרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ {{נוסח|הָרְﬞשָׁעָ֖ה|2=א=הָרֲשָׁעָ֖ה (חטף)}} לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאַתָּה֙ כִּי־הִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹא־שָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ {{נוסח|הָרְﬞשָׁעָ֑ה|2=א=הָרֲשָׁעָ֑ה (חטף)}} ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל וְנָתַתִּ֥י מִכְשׁ֛וֹל לְפָנָ֖יו ה֣וּא יָמ֑וּת כִּ֣י לֹ֤א הִזְהַרְתּוֹ֙ בְּחַטָּאת֣וֹ יָמ֔וּת וְלֹ֣א תִזָּכַ֗רְןָ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|צִדְקֹתָו֙|צדקתו|צִדְקֹתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאַתָּ֞ה כִּ֧י הִזְהַרְתּ֣וֹ צַדִּ֗יק לְבִלְתִּ֥י חֲטֹ֛א צַדִּ֖יק וְה֣וּא לֹֽא־חָטָ֑א חָי֤וֹ יִֽחְיֶה֙ כִּ֣י נִזְהָ֔ר וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַתְּהִ֥י עָלַ֛י שָׁ֖ם יַד־יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י ק֥וּם צֵא֙ אֶל־הַבִּקְעָ֔ה וְשָׁ֖ם אֲדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וָאָקוּם֮ וָאֵצֵ֣א אֶל־הַבִּקְעָה֒ וְהִנֵּה־שָׁ֤ם כְּבוֹד־יְהֹוָה֙ עֹמֵ֔ד כַּכָּב֕וֹד אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר וָאֶפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַתָּבֹא־בִ֣י ר֔וּחַ וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וַיְדַבֵּ֤ר אֹתִי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֹּ֥א הִסָּגֵ֖ר בְּת֥וֹךְ בֵּיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הִנֵּ֨ה נָתְנ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ עֲבוֹתִ֔ים וַאֲסָר֖וּךָ בָּהֶ֑ם וְלֹ֥א תֵצֵ֖א בְּתוֹכָֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וּלְשֽׁוֹנְךָ֙ אַדְבִּ֣יק אֶל־חִכֶּ֔ךָ וְנֶֽאֱלַ֔מְתָּ וְלֹא־תִהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לְאִ֣ישׁ מוֹכִ֑יחַ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|ג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּֽבְדַבְּרִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔יךָ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הַשֹּׁמֵ֤עַ{{מ:פסק}}יִשְׁמָע֙ וְהֶחָדֵ֣ל{{מ:פסק}}יֶחְדָּ֔ל כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל ג]]</text>
      <sha1>amj8pifxfdi7sl9pvuxaxcq2xyvaf7u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל יב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237822</id>
    <revision>
      <id>3008019</id>
      <parentid>3007127</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:04:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11635" sha1="q6eri5e9j1gyzbqlcf5qfgjdswluz5b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|יב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֶּן־אָדָ֕ם בְּת֥וֹךְ בֵּית־הַמֶּ֖רִי אַתָּ֣ה יֹשֵׁ֑ב אֲשֶׁ֣ר עֵינַ֩יִם֩ לָהֶ֨ם לִרְא֜וֹת וְלֹ֣א רָא֗וּ אׇזְנַ֨יִם לָהֶ֤ם לִשְׁמֹ֙עַ֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ כְּלֵ֣י גוֹלָ֔ה וּגְלֵ֥ה יוֹמָ֖ם לְעֵינֵיהֶ֑ם וְגָלִ֨יתָ מִמְּקוֹמְךָ֜ אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם אוּלַ֣י יִרְא֔וּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְהוֹצֵאתָ֨ כֵלֶ֜יךָ כִּכְלֵ֥י גוֹלָ֛ה יוֹמָ֖ם לְעֵינֵיהֶ֑ם וְאַתָּ֗ה תֵּצֵ֤א בָעֶ֙רֶב֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם כְּמוֹצָאֵ֖י גּוֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לְעֵינֵיהֶ֖ם חֲתׇר־לְךָ֣ בַקִּ֑יר וְהוֹצֵאתָ֖ בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לְעֵ֨ינֵיהֶ֜ם עַל־כָּתֵ֤ף תִּשָּׂא֙ בָּעֲלָטָ֣ה תוֹצִ֔יא פָּנֶ֣יךָ תְכַסֶּ֔ה וְלֹ֥א תִרְאֶ֖ה אֶת־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־מוֹפֵ֥ת נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וָאַ֣עַשׂ כֵּן֮ כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֒יתִי֒ כֵּ֠לַ֠י הוֹצֵ֜אתִי כִּכְלֵ֤י גוֹלָה֙ יוֹמָ֔ם וּבָעֶ֛רֶב חָתַֽרְתִּי־לִ֥י בַקִּ֖יר בְּיָ֑ד בָּעֲלָטָ֥ה הוֹצֵ֛אתִי עַל־כָּתֵ֥ף נָשָׂ֖אתִי לְעֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י בַּבֹּ֥קֶר לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בֶּן־אָדָ֕ם הֲלֹ֨א אָמְר֥וּ אֵלֶ֛יךָ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֣ית הַמֶּ֑רִי מָ֖ה אַתָּ֥ה עֹשֶֽׂה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הַנָּשִׂ֞יא הַמַּשָּׂ֤א הַזֶּה֙ בִּיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה בְתוֹכָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֱמֹ֖ר אֲנִ֣י מֽוֹפֶתְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתִי כֵּ֚ן יֵעָשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם בַּגּוֹלָ֥ה בַשְּׁבִ֖י יֵלֵֽכוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהַנָּשִׂ֨יא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָ֜ם אֶל־כָּתֵ֤ף יִשָּׂא֙ בָּעֲלָטָ֣ה וְיֵצֵ֔א בַּקִּ֥יר יַחְתְּר֖וּ לְה֣וֹצִיא ב֑וֹ פָּנָ֣יו יְכַסֶּ֔ה יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִרְאֶ֥ה {{נוסח|לַעַ֛יִן|2==ל,ק ובדפוסים (פתח בעי&quot;ן); בכתי&quot;ל המקום מטושטש וברויאר ציין ספק לגבי הפתח, אמנם בהגדלה בצבע ניתן להבחין בפתח ולצידו טעם התביר.{{ש}}א=לַעָ֛יִן? (נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ)}} ה֖וּא אֶת־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּפָרַשְׂתִּ֤י אֶת־רִשְׁתִּי֙ עָלָ֔יו וְנִתְפַּ֖שׂ בִּמְצוּדָתִ֑י וְהֵבֵאתִ֨י אֹת֤וֹ בָבֶ֙לָה֙ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֔ים וְאוֹתָ֥הּ לֹֽא־יִרְאֶ֖ה וְשָׁ֥ם יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר סְבִיבֹתָ֥יו {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עֶזְרֹ֛ה|עזרה|עֶזְר֛וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} וְכׇל־אֲגַפָּ֖יו אֱזָרֶ֣ה לְכׇל־ר֑וּחַ וְחֶ֖רֶב אָרִ֥יק אַחֲרֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בַּהֲפִיצִ֤י אוֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְהוֹתַרְתִּ֤י מֵהֶם֙ אַנְשֵׁ֣י מִסְפָּ֔ר מֵחֶ֖רֶב מֵרָעָ֣ב וּמִדָּ֑בֶר לְמַ֨עַן יְסַפְּר֜וּ אֶת־כׇּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֗ם בַּגּוֹיִם֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ שָׁ֔ם וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;בֶּן־אָדָ֕ם לַחְמְךָ֖ בְּרַ֣עַשׁ תֹּאכֵ֑ל וּמֵימֶ֕יךָ בְּרׇגְזָ֥ה וּבִדְאָגָ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־עַ֣ם הָאָ֡רֶץ כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לְיוֹשְׁבֵ֤י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לַחְמָם֙ בִּדְאָגָ֣ה יֹאכֵ֔לוּ וּמֵימֵיהֶ֖ם בְּשִׁמָּמ֣וֹן יִשְׁתּ֑וּ לְמַ֜עַן תֵּשַׁ֤ם אַרְצָהּ֙ מִמְּלֹאָ֔הּ מֵחֲמַ֖ס כׇּֽל־הַיֹּשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְהֶעָרִ֤ים הַנּֽוֹשָׁבוֹת֙ תֶּחֱרַ֔בְנָה וְהָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בֶּן־אָדָ֗ם מָֽה־הַמָּשָׁ֤ל הַזֶּה֙ לָכֶ֔ם עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַֽאַרְכוּ֙ הַיָּמִ֔ים וְאָבַ֖ד כׇּל־חָזֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִשְׁבַּ֙תִּי֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה וְלֹֽא־יִמְשְׁל֥וּ אֹת֛וֹ ע֖וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י אִם־דַּבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽרְבוּ֙ הַיָּמִ֔ים וּדְבַ֖ר כׇּל־חָזֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;כִּ֠י לֹ֣א יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד כׇּל־חֲז֥וֹן שָׁ֖וְא וּמִקְסַ֣ם חָלָ֑ק בְּת֖וֹךְ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲדַבֵּר֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה לֹ֥א תִמָּשֵׁ֖ךְ ע֑וֹד כִּ֣י בִימֵיכֶ֞ם בֵּ֣ית הַמֶּ֗רִי אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וַעֲשִׂיתִ֔יו נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;בֶּן־אָדָ֗ם הִנֵּ֤ה בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽמְרִ֔ים הֶחָז֛וֹן אֲשֶׁר־ה֥וּא חֹזֶ֖ה לְיָמִ֣ים רַבִּ֑ים וּלְעִתִּ֥ים רְחוֹק֖וֹת ה֥וּא נִבָּֽא׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לֹא־תִמָּשֵׁ֥ךְ ע֖וֹד כׇּל־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל יב]]</text>
      <sha1>q6eri5e9j1gyzbqlcf5qfgjdswluz5b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל יח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237846</id>
    <revision>
      <id>3008020</id>
      <parentid>3007128</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:04:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12984" sha1="rrdcs2f7t0zab06dh7e07eoemq1ytbk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|יח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מַה־לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִם־יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם ע֗וֹד מְשֹׁ֛ל הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֵ֤ן כׇּל־הַנְּפָשׁוֹת֙ לִ֣י הֵ֔נָּה כְּנֶ֧פֶשׁ הָאָ֛ב וּכְנֶ֥פֶשׁ הַבֵּ֖ן לִי־הֵ֑נָּה הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֥יא תָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְאִ֖ישׁ כִּֽי־יִהְיֶ֣ה צַדִּ֑יק וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֶל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִישׁ֙ לֹ֣א יוֹנֶ֔ה חֲבֹלָת֥וֹ חוֹב֙ יָשִׁ֔יב גְּזֵלָ֖ה לֹ֣א יִגְזֹ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב יִתֵּ֔ן וְעֵירֹ֖ם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בַּנֶּ֣שֶׁךְ לֹֽא־יִתֵּ֗ן וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א יִקָּ֔ח מֵעָ֖וֶל יָשִׁ֣יב יָד֑וֹ מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ יַעֲשֶׂ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ט|סדר=י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בְּחֻקּוֹתַ֧י יְהַלֵּ֛ךְ וּמִשְׁפָּטַ֥י שָׁמַ֖ר לַעֲשׂ֣וֹת אֱמֶ֑ת צַדִּ֥יק הוּא֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהוֹלִ֥יד בֵּן־פָּרִ֖יץ שֹׁפֵ֣ךְ דָּ֑ם וְעָ֣שָׂה אָ֔ח מֵאַחַ֖ד מֵאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם אֶל־הֶהָרִים֙ אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;עָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנָ֔ה גְּזֵל֣וֹת גָּזָ֔ל חֲבֹ֖ל לֹ֣א יָשִׁ֑יב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים֙ נָשָׂ֣א עֵינָ֔יו תּוֹעֵבָ֖ה עָשָֽׂה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בַּנֶּ֧שֶׁךְ נָתַ֛ן וְתַרְבִּ֥ית לָקַ֖ח וָחָ֑י לֹ֣א יִֽחְיֶ֗ה אֵ֣ת כׇּל־הַתּוֹעֵב֤וֹת הָאֵ֙לֶּה֙ עָשָׂ֔ה מ֣וֹת יוּמָ֔ת דָּמָ֖יו בּ֥וֹ יִֽהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְהִנֵּה֙ הוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וַיַּ֕רְא אֶת־כׇּל־חַטֹּ֥את אָבִ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּרְאֶ֕ה וְלֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה כָּהֵֽן׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עַל־הֶהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאִישׁ֙ לֹ֣א הוֹנָ֔ה חֲבֹל֙ לֹ֣א חָבָ֔ל וּגְזֵלָ֖ה לֹ֣א גָזָ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מֵעָנִ֞י הֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ נֶ֤שֶׁךְ וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א לָקָ֔ח מִשְׁפָּטַ֣י עָשָׂ֔ה בְּחֻקּוֹתַ֖י הָלָ֑ךְ ה֗וּא לֹ֥א יָמ֛וּת בַּעֲוֺ֥ן אָבִ֖יו חָיֹ֥ה יִֽחְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אָבִ֞יו כִּֽי־עָ֣שַׁק עֹ֗שֶׁק גָּזַל֙ גֵּ֣זֶל אָ֔ח וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־ט֛וֹב עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמָּ֑יו וְהִנֵּה־מֵ֖ת בַּעֲוֺנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַדֻּ֛עַ לֹא־נָשָׂ֥א הַבֵּ֖ן בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֑ב וְהַבֵּ֞ן מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה אֵ֣ת כׇּל־חֻקּוֹתַ֥י שָׁמַ֛ר וַיַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם חָיֹ֥ה יִֽחְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֣יא תָמ֑וּת בֵּ֞ן לֹא־יִשָּׂ֣א{{מ:לגרמיה-2}} בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֗ב וְאָב֙ לֹ֤א יִשָּׂא֙ בַּעֲוֺ֣ן הַבֵּ֔ן צִדְקַ֤ת הַצַּדִּיק֙ עָלָ֣יו תִּֽהְיֶ֔ה וְרִשְׁעַ֥ת {{כו&quot;ק|רשע|הָרָשָׁ֖ע}} עָלָ֥יו תִּֽהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהָרָשָׁ֗ע כִּ֤י יָשׁוּב֙ מִכׇּל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|חַטֹּאתָו֙|חטאתו|חַטֹּאתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְשָׁמַר֙ אֶת־כׇּל־חֻקּוֹתַ֔י וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה חָיֹ֥ה יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כׇּל־פְּשָׁעָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ל֑וֹ בְּצִדְקָת֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יִֽחְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;הֶחָפֹ֤ץ אֶחְפֹּץ֙ מ֣וֹת רָשָׁ֔ע נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֲל֛וֹא בְּשׁוּב֥וֹ מִדְּרָכָ֖יו וְחָיָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקָתוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל כְּכֹ֨ל הַתּוֹעֵב֜וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֧ה הָרָשָׁ֛ע יַעֲשֶׂ֖ה וָחָ֑י כׇּל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|צִדְקֹתָ֤ו|צדקתו|צִדְקֹתָ֤יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה בְּמַעֲל֧וֹ אֲשֶׁר־מָעַ֛ל וּבְחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א בָּ֥ם יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י שִׁמְעוּ־נָא֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲדַרְכִּי֙ לֹ֣א יִתָּכֵ֔ן הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;בְּשׁוּב־צַדִּ֧יק מִצִּדְקָת֛וֹ וְעָ֥שָׂה עָ֖וֶל וּמֵ֣ת עֲלֵיהֶ֑ם בְּעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּבְשׁ֣וּב רָשָׁ֗ע מֵֽרִשְׁעָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה ה֖וּא אֶת־נַפְשׁ֥וֹ יְחַיֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּרְאֶ֣ה {{כו&quot;ק|וישוב|וַיָּ֔שׇׁב}} מִכׇּל־פְּשָׁעָ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה חָי֥וֹ יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְאָֽמְרוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י הַדְּרָכַ֞י לֹ֤א יִתָּֽכְנוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽן׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לָכֵן֩ אִ֨ישׁ כִּדְרָכָ֜יו אֶשְׁפֹּ֤ט אֶתְכֶם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה שׁ֤וּבוּ וְהָשִׁ֙יבוּ֙ מִכׇּל־פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם לְמִכְשׁ֖וֹל עָוֺֽן׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;הַשְׁלִ֣יכוּ מֵעֲלֵיכֶ֗ם אֶת־כׇּל־פִּשְׁעֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר פְּשַׁעְתֶּ֣ם בָּ֔ם וַעֲשׂ֥וּ לָכֶ֛ם לֵ֥ב חָדָ֖שׁ וְר֣וּחַ חֲדָשָׁ֑ה וְלָ֥מָּה תָמֻ֖תוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|יח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כִּ֣י לֹ֤א אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הַמֵּ֔ת נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וְהָשִׁ֖יבוּ וִֽחְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל יח]]</text>
      <sha1>rrdcs2f7t0zab06dh7e07eoemq1ytbk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל כ/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237854</id>
    <revision>
      <id>3008021</id>
      <parentid>3007129</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:04:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20337" sha1="r1rhx1diztu3xinhxqjc70sqt0da7q8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|כ}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|א|סדר=יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ית בַּחֲמִשִׁי֙ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ בָּ֧אוּ אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיֵּשְׁב֖וּ לְפָנָֽי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֞ר אֶת־זִקְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הֲלִדְרֹ֥שׁ אֹתִ֖י אַתֶּ֣ם בָּאִ֑ים חַי־אָ֙נִי֙ אִם־אִדָּרֵ֣שׁ לָכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֲתִשְׁפֹּ֣ט אֹתָ֔ם הֲתִשְׁפּ֖וֹט בֶּן־אָדָ֑ם אֶת־תּוֹעֲבֹ֥ת אֲבוֹתָ֖ם הוֹדִיעֵֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בְּיוֹם֙ {{מ:קמץ|ד=בׇּחֳרִ֣י|ס=בָּחֳרִ֣י}} בְיִשְׂרָאֵ֔ל וָאֶשָּׂ֣א יָדִ֗י לְזֶ֙רַע֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וָאִוָּדַ֥ע לָהֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֨א יָדִ֤י לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָשָׂ֤אתִי יָדִי֙ לָהֶ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־אֶ֜רֶץ אֲשֶׁר־תַּ֣רְתִּי לָהֶ֗ם זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכׇל־הָאֲרָצֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ וְאֶת־גִּלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם לֹ֣א עָזָ֑בוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֤וֹת אַפִּי֙ בָּהֶ֔ם בְּת֖וֹךְ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וָאַ֙עַשׂ֙ לְמַ֣עַן שְׁמִ֔י לְבִלְתִּ֥י הֵחֵ֛ל לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה בְתוֹכָ֑ם אֲשֶׁ֨ר נוֹדַ֤עְתִּי אֲלֵיהֶם֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וָאוֹצִיאֵ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֲבִאֵ֖ם אֶל־הַמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וָאֶתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־חֻקּוֹתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י הוֹדַ֣עְתִּי אוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אוֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֥י בָּהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְגַ֤ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם לִהְי֣וֹת לְא֔וֹת בֵּינִ֖י וּבֵינֵיהֶ֑ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּמְרוּ־בִ֨י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל בַּמִּדְבָּ֗ר בְּחֻקּוֹתַ֨י לֹא־הָלָ֜כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלְּל֣וּ מְאֹ֑ד וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֨ךְ חֲמָתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם בַּמִּדְבָּ֖ר לְכַלּוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וָאֶעֱשֶׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵאתִ֖ים לְעֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְגַם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְבִלְתִּי֩ הָבִ֨יא אוֹתָ֜ם אֶל־הָאָ֣רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֗תִּי זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכׇל־הָאֲרָצֽוֹת׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יַ֜עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ וְאֶת־חֻקּוֹתַי֙ לֹא־הָלְכ֣וּ בָהֶ֔ם וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ כִּ֛י אַחֲרֵ֥י גִלּוּלֵיהֶ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַתָּ֧חׇס עֵינִ֛י עֲלֵיהֶ֖ם מִֽשַּׁחֲתָ֑ם וְלֹא־עָשִׂ֧יתִי אוֹתָ֛ם כָּלָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וָאֹמַ֤ר אֶל־בְּנֵיהֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּחוּקֵּ֤י אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אַל־תֵּלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפְּטֵיהֶ֖ם אַל־תִּשְׁמֹ֑רוּ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם אַל־תִּטַּמָּֽאוּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּחֻקּוֹתַ֖י לֵ֑כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י שִׁמְר֖וּ וַעֲשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י קַדֵּ֑שׁוּ וְהָי֤וּ לְאוֹת֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיַּמְרוּ־בִ֣י הַבָּנִ֗ים בְּחֻקּוֹתַ֣י לֹֽא־הָ֠לָ֠כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֨י לֹֽא־שָׁמְר֜וּ לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אוֹתָ֤ם הָאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֥וֹת אַפִּ֛י בָּ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַהֲשִׁבֹ֙תִי֙ אֶת־יָדִ֔י וָאַ֖עַשׂ לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;גַּם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי אֶת־יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְהָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּלְזָר֥וֹת אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;יַ֜עַן מִשְׁפָּטַ֤י לֹֽא־עָשׂוּ֙ וְחֻקּוֹתַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וְאַֽחֲרֵי֙ גִּלּוּלֵ֣י אֲבוֹתָ֔ם הָי֖וּ עֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְגַם־אֲנִי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם חֻקִּ֖ים לֹ֣א טוֹבִ֑ים וּמִ֨שְׁפָּטִ֔ים לֹ֥א יִֽחְי֖וּ בָּהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וָאֲטַמֵּ֤א אוֹתָם֙ בְּמַתְּנוֹתָ֔ם בְּהַעֲבִ֖יר כׇּל־פֶּ֣טֶר רָ֑חַם לְמַ֣עַן אֲשִׁמֵּ֔ם לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֔וּ אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לָכֵ֞ן דַּבֵּ֨ר אֶל־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה ע֗וֹד זֹ֚את גִּדְּפ֤וּ אוֹתִי֙ אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּמַעֲלָ֥ם בִּ֖י מָֽעַל׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וָאֲבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ לָהֶ֑ם וַיִּרְאוּ֩ כׇל־גִּבְעָ֨ה רָמָ֜ה וְכׇל־עֵ֣ץ עָבֹ֗ת וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֤ם אֶת־זִבְחֵיהֶם֙ וַיִּתְּנוּ־שָׁם֙ כַּ֣עַס קׇרְבָּנָ֔ם וַיָּשִׂ֣ימוּ שָׁ֗ם רֵ֚יחַ נִיח֣וֹחֵיהֶ֔ם וַיַּסִּ֥יכוּ שָׁ֖ם אֶת־נִסְכֵּיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מָ֣ה הַבָּמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם הַבָּאִ֖ים שָׁ֑ם וַיִּקָּרֵ֤א שְׁמָהּ֙ בָּמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הַבְּדֶ֥רֶךְ אֲבוֹתֵיכֶ֖ם אַתֶּ֣ם נִטְמְאִ֑ים וְאַחֲרֵ֥י שִׁקּוּצֵיהֶ֖ם אַתֶּ֥ם זֹנִֽים׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ {{נוסח|אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים|2==א,ל,ק ומסורות-א,ל,ק; ראו ייבין כח.1 עמ' 232. זאת התיבה היחידה בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת. הקדמא קודמת למהפך בקריאה, כמו בעוד שש מקומות במקרא (שבהם הקדמא במקום הראוי לגעיה והמהפך בהברת הטעם), כגון: ויקרא כה,מו; במדבר כא,א.{{ש}}מג&quot;ה בדפוס=נִטְמְאִ֤֙ים בפשטא (למרות שבכתב־היד ברור שהוא קדמא){{ש}}דפוסים=אַתֶּ֨ם נִטְמְאִ֤ים}} לְכׇל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְהוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפוֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְחֵמָ֖ה שְׁפוּכָֽה׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְהֵבֵאתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־מִדְבַּ֖ר הָעַמִּ֑ים וְנִשְׁפַּטְתִּ֤י אִתְּכֶם֙ שָׁ֔ם פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁפַּ֙טְתִּי֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּמִדְבַּ֖ר אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כֵּ֚ן אִשָּׁפֵ֣ט אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּמָסֹ֥רֶת הַבְּרִֽית׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וּבָרוֹתִ֣י מִכֶּ֗ם הַמֹּרְדִ֤ים וְהַפּֽוֹשְׁעִים֙ בִּ֔י מֵאֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ אוֹצִ֣יא אוֹתָ֔ם וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָב֑וֹא וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְאַתֶּ֨ם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל כֹּה־אָמַ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִ֤ישׁ גִּלּוּלָיו֙ לְכ֣וּ עֲבֹ֔דוּ וְאַחַ֕ר אִם־אֵינְכֶ֖ם שֹׁמְעִ֣ים אֵלָ֑י וְאֶת־שֵׁ֤ם קׇדְשִׁי֙ לֹ֣א תְחַלְּלוּ־ע֔וֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶ֖ם וּבְגִלּוּלֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כִּ֣י בְהַר־קׇדְשִׁ֞י בְּהַ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} מְר֣וֹם יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה שָׁ֣ם יַעַבְדֻ֜נִי כׇּל־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|כֻּלֹּ֖ה|כלה|כֻּלּ֖וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} בָּאָ֑רֶץ שָׁ֣ם אֶרְצֵ֔ם וְשָׁ֞ם אֶדְר֣וֹשׁ אֶת־תְּרוּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְאֶת־רֵאשִׁ֛ית מַשְׂאוֹתֵיכֶ֖ם בְּכׇל־קׇדְשֵׁיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|מא|סדר=יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;בְּרֵ֣יחַ נִיחֹ֘חַ֮ אֶרְצֶ֣ה אֶתְכֶם֒ בְּהוֹצִיאִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם וְנִקְדַּשְׁתִּ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִֽם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בַּהֲבִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ לַאֲבוֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וּזְכַרְתֶּם־שָׁ֗ם אֶת־דַּרְכֵיכֶם֙ וְאֵת֙ כׇּל־עֲלִיל֣וֹתֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נִטְמֵאתֶ֖ם בָּ֑ם וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם בְּכׇל־רָעוֹתֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|כ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בַּעֲשׂוֹתִ֥י אִתְּכֶ֖ם לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לֹא֩ כְדַרְכֵיכֶ֨ם הָרָעִ֜ים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶ֤ם הַנִּשְׁחָתוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל כ]]</text>
      <sha1>r1rhx1diztu3xinhxqjc70sqt0da7q8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל לא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237898</id>
    <revision>
      <id>3008022</id>
      <parentid>3007131</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:05:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8823" sha1="hr5ifi9rx9gqsu4kofos1wk5xm2ykng" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|לא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לא/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בַּשְּׁלִישִׁ֖י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֶּן־אָדָ֕ם אֱמֹ֛ר אֶל־פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְאֶל־הֲמוֹנ֑וֹ אֶל־מִ֖י דָּמִ֥יתָ בְגׇדְלֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מַ֣יִם גִּדְּל֔וּהוּ תְּה֖וֹם {{נוסח|רֹמְﬞמָ֑תְהוּ|2=א=רֹמֲמָ֑תְהוּ (חטף)}} אֶת־נַהֲרֹתֶ֗יהָ הֹלֵךְ֙ סְבִיב֣וֹת מַטָּעָ֔הּ וְאֶת־תְּעָלֹתֶ֣יהָ שִׁלְחָ֔ה אֶ֖ל כׇּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַל־כֵּן֙ גָּבְהָ֣א קֹמָת֔וֹ מִכֹּ֖ל עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וַתִּרְבֶּ֨ינָה סַֽרְעַפֹּתָ֜יו וַתֶּאֱרַ֧כְנָה {{מ:קו&quot;כ-אם-2|פֹארֹתָ֛ו|פארתו|פֹארֹתָ֛יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} מִמַּ֥יִם רַבִּ֖ים בְּשַׁלְּחֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בִּסְעַפֹּתָ֤יו {{נוסח|קִֽנְﬞנוּ֙|2=א=קִֽנֲנוּ֙ (חטף)}} כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְתַ֤חַת פֹּֽארֹתָיו֙ יָֽלְד֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּבְצִלּוֹ֙ יֵֽשְׁב֔וּ כֹּ֖ל גּוֹיִ֥ם רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיְּיִ֣ף בְּגׇדְל֔וֹ בְּאֹ֖רֶךְ דָּלִיּוֹתָ֑יו כִּֽי־הָיָ֥ה שׇׁרְשׁ֖וֹ אֶל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֲרָזִ֣ים לֹֽא־עֲמָמֻ֘הוּ֮ בְּגַן־אֱלֹהִים֒ בְּרוֹשִׁ֗ים לֹ֤א דָמוּ֙ אֶל־סְעַפֹּתָ֔יו וְעַרְמֹנִ֥ים לֹא־הָי֖וּ כְּפֹרֹאתָ֑יו כׇּל־עֵץ֙ בְּגַן־אֱלֹהִ֔ים לֹא־דָמָ֥ה אֵלָ֖יו בְּיׇפְיֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יָפֶ֣ה עֲשִׂיתִ֔יו בְּרֹ֖ב דָּלִיּוֹתָ֑יו וַיְקַנְאֻ֙הוּ֙ כׇּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן אֲשֶׁ֖ר בְּגַ֥ן הָאֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר גָּבַ֖הְתָּ בְּקוֹמָ֑ה וַיִּתֵּ֤ן צַמַּרְתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבוֹתִ֔ים וְרָ֥ם לְבָב֖וֹ בְּגׇבְהֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאֶ֨תְּנֵ֔הוּ בְּיַ֖ד אֵ֣יל גּוֹיִ֑ם עָשׂ֤וֹ יַֽעֲשֶׂה֙ ל֔וֹ {{נוסח|כְּרִשְׁע֖וֹ|2==ל,ק,ש1 ומסורה (באות כ&quot;ף), וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}א?=בְּרִשְׁע֖וֹ (באות בי&quot;ת?); וכך בדפוסים ובקורן. אזור האות מטושטש ואולי גם מחוק.}} גֵּרַשְׁתִּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּכְרְתֻ֧הוּ זָרִ֛ים עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם וַֽיִּטְּשֻׁ֑הוּ אֶל־הֶ֠הָרִ֠ים וּבְכׇל־גֵּ֨אָי֜וֹת נָפְל֣וּ דָלִיּוֹתָ֗יו וַתִּשָּׁבַ֤רְנָה פֹֽרֹאתָיו֙ בְּכֹל֙ אֲפִיקֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֵּרְד֧וּ מִצִּלּ֛וֹ כׇּל־עַמֵּ֥י הָאָ֖רֶץ וַֽיִּטְּשֻֽׁהוּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;עַל־מַפַּלְתּ֥וֹ יִשְׁכְּנ֖וּ כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶל־פֹּרֹאתָ֣יו הָי֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ לֹא־יִגְבְּה֨וּ בְקוֹמָתָ֜ם כׇּל־עֲצֵי־מַ֗יִם וְלֹֽא־יִתְּנ֤וּ אֶת־צַמַּרְתָּם֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֔ים וְלֹֽא־יַעַמְד֧וּ אֵלֵיהֶ֛ם בְּגׇבְהָ֖ם כׇּל־שֹׁ֣תֵי מָ֑יִם כִּֽי־כֻלָּם֩ נִתְּנ֨וּ לַמָּ֜וֶת אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֛וֹךְ בְּנֵ֥י אָדָ֖ם אֶל־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בְּי֨וֹם רִדְתּ֤וֹ שְׁא֙וֹלָה֙ הֶאֱבַ֜לְתִּי כִּסֵּ֤תִי עָלָיו֙ אֶת־תְּה֔וֹם וָֽאֶמְנַע֙ נַהֲרוֹתֶ֔יהָ וַיִּכָּלְא֖וּ מַ֣יִם רַבִּ֑ים וָאַקְדִּ֤ר עָלָיו֙ לְבָנ֔וֹן וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה עָלָ֥יו עֻלְפֶּֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;מִקּ֤וֹל מַפַּלְתּוֹ֙ הִרְעַ֣שְׁתִּי גוֹיִ֔ם בְּהוֹרִדִ֥י אֹת֛וֹ שְׁא֖וֹלָה אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר וַיִּנָּ֨חֲמ֜וּ בְּאֶ֤רֶץ תַּחְתִּית֙ כׇּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן מִבְחַ֥ר וְטוֹב־לְבָנ֖וֹן כׇּל־שֹׁ֥תֵי מָֽיִם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;גַּם־הֵ֗ם אִתּ֛וֹ יָרְד֥וּ שְׁא֖וֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָ֑רֶב וּזְרֹע֛וֹ יָשְׁב֥וּ בְצִלּ֖וֹ בְּת֥וֹךְ גּוֹיִֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אֶל־מִ֨י דָמִ֥יתָ כָּ֛כָה בְּכָב֥וֹד וּבְגֹ֖דֶל בַּעֲצֵי־עֵ֑דֶן וְהוּרַדְתָּ֨ אֶת־עֲצֵי־עֵ֜דֶן אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֤ים תִּשְׁכַּב֙ אֶת־חַלְלֵי־חֶ֔רֶב ה֤וּא פַרְעֹה֙ וְכׇל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל לא]]</text>
      <sha1>hr5ifi9rx9gqsu4kofos1wk5xm2ykng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל לג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237906</id>
    <revision>
      <id>3008023</id>
      <parentid>3007132</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14378" sha1="ebpojha6c93fya8gzoo08fhez4puc1b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|לג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֶ֕רֶץ כִּֽי־אָבִ֥יא עָלֶ֖יהָ חָ֑רֶב וְלָקְח֨וּ עַם־הָאָ֜רֶץ אִ֤ישׁ אֶחָד֙ מִקְצֵיהֶ֔ם וְנָתְנ֥וּ אֹת֛וֹ לָהֶ֖ם לְצֹפֶֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ וְתָקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֖וֹ בְּרֹאשׁ֥וֹ יִֽהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשׁ֥וֹ מִלֵּֽט׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְ֠הַצֹּפֶ֠ה כִּי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשּׁוֹפָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּב֣וֹא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ נִלְקָ֔ח וְדָמ֖וֹ מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בְּאׇמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכּ֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְ֠אַתָּ֠ה כִּי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכּוֹ֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכּ֑וֹ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹר֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֤ן אֲמַרְתֶּם֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־פְשָׁעֵ֥ינוּ וְחַטֹּאתֵ֖ינוּ עָלֵ֑ינוּ וּבָ֛ם אֲנַ֥חְנוּ נְמַקִּ֖ים וְאֵ֥יךְ נִֽחְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם חַי־אָ֣נִי{{מ:לגרמיה-2}} נְאֻ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִם־אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הָרָשָׁ֔ע כִּ֣י אִם־בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֖וֹ וְחָיָ֑ה שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָרָעִ֛ים וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ צִדְקַ֣ת הַצַּדִּ֗יק לֹ֤א תַצִּילֶ֙נּוּ֙ בְּי֣וֹם פִּשְׁע֔וֹ וְרִשְׁעַ֤ת הָֽרָשָׁע֙ לֹא־יִכָּ֣שֶׁל בָּ֔הּ בְּי֖וֹם שׁוּב֣וֹ מֵֽרִשְׁע֑וֹ וְצַדִּ֗יק לֹ֥א יוּכַ֛ל לִֽחְי֥וֹת בָּ֖הּ בְּי֥וֹם חֲטֹאתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בְּאׇמְרִ֤י לַצַּדִּיק֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה וְהוּא־בָטַ֥ח עַל־צִדְקָת֖וֹ וְעָ֣שָׂה עָ֑וֶל כׇּל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|צִדְקֹתָו֙|צדקתו|צִדְקֹתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה וּבְעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בּ֥וֹ יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּבְאׇמְרִ֥י לָרָשָׁ֖ע מ֣וֹת תָּמ֑וּת וְשָׁב֙ מֵֽחַטָּאת֔וֹ וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;חֲבֹ֨ל יָשִׁ֤יב רָשָׁע֙ גְּזֵלָ֣ה יְשַׁלֵּ֔ם בְּחֻקּ֤וֹת הַֽחַיִּים֙ הָלַ֔ךְ לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֣וֹת עָ֑וֶל חָי֥וֹ יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|טז|סדר=כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כׇּל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|חַטֹּאתָו֙|חטאתו|חַטֹּאתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לֹ֥א תִזָּכַ֖רְנָה ל֑וֹ מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֛ה עָשָׂ֖ה חָי֥וֹ יִחְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְאָֽמְרוּ֙ בְּנֵ֣י עַמְּךָ֔ לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י וְהֵ֖מָּה דַּרְכָּ֥ם לֹא־יִתָּכֵֽן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;בְּשׁוּב־צַדִּ֥יק מִצִּדְקָת֖וֹ וְעָ֣שָׂה עָ֑וֶל וּמֵ֖ת בָּהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּבְשׁ֤וּב רָשָׁע֙ מֵֽרִשְׁעָת֔וֹ וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה עֲלֵיהֶ֖ם ה֥וּא יִֽחְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י אִ֧ישׁ כִּדְרָכָ֛יו אֶשְׁפּ֥וֹט אֶתְכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיְהִ֞י בִּשְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּעֲשִׂרִ֛י בַּחֲמִשָּׁ֥ה לַחֹ֖דֶשׁ לְגָלוּתֵ֑נוּ בָּא־אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם לֵאמֹ֖ר הֻכְּתָ֥ה הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְיַד־יְהֹוָה֩ הָיְתָ֨ה אֵלַ֜י בָּעֶ֗רֶב לִפְנֵי֙ בּ֣וֹא הַפָּלִ֔יט וַיִּפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔י עַד־בּ֥וֹא אֵלַ֖י בַּבֹּ֑קֶר וַיִּפָּ֣תַח פִּ֔י וְלֹ֥א נֶאֱלַ֖מְתִּי עֽוֹד׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בֶּן־אָדָ֗ם יֹ֠שְׁבֵ֠י הֶחֳרָב֨וֹת הָאֵ֜לֶּה עַל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ אֹמְרִ֣ים לֵאמֹ֔ר אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;לָכֵן֩ אֱמֹ֨ר אֲלֵהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה עַל־הַדָּ֧ם{{מ:פסק}}תֹּאכֵ֛לוּ וְעֵינֵכֶ֛ם תִּשְׂא֥וּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖ם וְדָ֣ם תִּשְׁפֹּ֑כוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עֲמַדְתֶּ֤ם עַֽל־חַרְבְּכֶם֙ עֲשִׂיתֶ֣ן תּוֹעֵבָ֔ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּאתֶ֑ם וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כֹּה־תֹאמַ֨ר אֲלֵהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֮ חַי־אָ֒נִי֒ אִם־לֹ֞א אֲשֶׁ֤ר בֶּֽחֳרָבוֹת֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וַֽאֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֔ה לַחַיָּ֥ה נְתַתִּ֖יו לְאׇכְל֑וֹ וַאֲשֶׁ֛ר בַּמְּצָד֥וֹת וּבַמְּעָר֖וֹת בַּדֶּ֥בֶר יָמֽוּתוּ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְנָתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה וְנִשְׁבַּ֖ת גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ {{נוסח|וְשָׁ֥מְﬞמ֛וּ|2=א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ (חטף)}} הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עוֹבֵֽר׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּתִתִּ֤י אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה עַ֥ל כׇּל־תּוֹעֲבֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם בְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ הַנִּדְבָּרִ֤ים בְּךָ֙ אֵ֣צֶל הַקִּיר֔וֹת וּבְפִתְחֵ֖י הַבָּתִּ֑ים וְדִבֶּר־חַ֣ד אֶת־אַחַ֗ד אִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר בֹּאוּ־נָ֣א וְשִׁמְע֔וּ מָ֣ה הַדָּבָ֔ר הַיּוֹצֵ֖א מֵאֵ֥ת יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְיָב֣וֹאוּ אֵ֠לֶ֠יךָ כִּמְבוֹא־עָ֞ם וְיֵשְׁב֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ עַמִּ֔י וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְאוֹתָ֖ם לֹ֣א יַעֲשׂ֑וּ כִּֽי־עֲגָבִ֤ים בְּפִיהֶם֙ הֵ֣מָּה עֹשִׂ֔ים אַחֲרֵ֥י בִצְעָ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְהִנְּךָ֤ לָהֶם֙ כְּשִׁ֣יר עֲגָבִ֔ים יְפֵ֥ה ק֖וֹל וּמֵטִ֣ב נַגֵּ֑ן וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְעֹשִׂ֥ים אֵינָ֖ם אוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לג|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וּבְבֹאָ֑הּ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל לג]]</text>
      <sha1>ebpojha6c93fya8gzoo08fhez4puc1b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל לו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237918</id>
    <revision>
      <id>3008024</id>
      <parentid>3007133</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:05:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16657" sha1="7jgtnlua2majritc1z9m3qmvi0xngsn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|לו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לו/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֖א אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֣עַן אָמַ֧ר הָאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמוֹרָשָׁ֖ה הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיֽוֹתְכֶ֤ם מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּ֥עֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן וְדִבַּת־עָֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱ֠הֹוִ֠ה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָי֗וֹת וְלֶחֳרָב֤וֹת {{נוסח|הַשֹּֽׁמְﬞמוֹת֙|2=א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙ (חטף)}} וְלֶעָרִ֣ים הַנֶּעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ אִם־לֹ֠א בְּאֵ֨שׁ קִנְאָתִ֥י דִבַּ֛רְתִּי עַל־שְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם וְעַל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֑א אֲשֶׁ֣ר נָתְנֽוּ־אֶת־אַרְצִ֣י{{מ:פסק}}לָ֠הֶ֠ם לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה בְּשִׂמְחַ֤ת כׇּל־לֵבָב֙ בִּשְׁאָ֣ט נֶ֔פֶשׁ לְמַ֥עַן מִגְרָשָׁ֖הּ לָבַֽז׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לָכֵ֕ן הִנָּבֵ֖א עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָמַרְתָּ֡ לֶהָרִ֣ים וְ֠לַגְּבָע֠וֹת לָאֲפִיקִ֨ים וְלַגֵּאָי֜וֹת כֹּה־אָמַ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִ֨י בְקִנְאָתִ֤י וּבַֽחֲמָתִי֙ דִּבַּ֔רְתִּי יַ֛עַן כְּלִמַּ֥ת גּוֹיִ֖ם נְשָׂאתֶֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אֲנִ֖י נָשָׂ֣אתִי אֶת־יָדִ֑י אִם־לֹ֤א הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לָכֶ֣ם מִסָּבִ֔יב הֵ֖מָּה כְּלִמָּתָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּ֖י הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֑ם וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְנֶעֱבַדְתֶּ֖ם וְנִזְרַעְתֶּֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהִרְבֵּיתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|כֻּלֹּ֑ה|כלה|כֻּלּ֑וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}} וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶעָרִ֔ים וְהֶחֳרָב֖וֹת תִּבָּנֶֽינָה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהִרְבֵּיתִ֧י עֲלֵיכֶ֛ם אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה וְרָב֣וּ וּפָר֑וּ וְהוֹשַׁבְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם כְּקַדְמֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהֵיטִֽבֹתִי֙ מֵרִאשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהוֹלַכְתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם אָדָ֜ם אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וִירֵשׁ֔וּךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְנַחֲלָ֑ה וְלֹא־תוֹסִ֥ף ע֖וֹד לְשַׁכְּלָֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם {{כו&quot;ק|אתי|אָ֑תְּ}} וּמְשַׁכֶּ֥לֶת {{כו&quot;ק|גויך|גּוֹיַ֖יִךְ}} הָיִֽית׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לָכֵ֗ן אָדָם֙ לֹא־תֹ֣אכְלִי ע֔וֹד {{כו&quot;ק|וגויך|וְגוֹיַ֖יִךְ}} לֹ֣א {{נוסח|{{כו&quot;ק|תכשלי|תְשַׁכְּלִי־}}ע֑וֹד|2=א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד}} נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְלֹא־אַשְׁמִ֨יעַ אֵלַ֤יִךְ עוֹד֙ כְּלִמַּ֣ת הַגּוֹיִ֔ם וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖ים לֹ֣א תִשְׂאִי־ע֑וֹד {{כו&quot;ק|וגויך|וְגוֹיַ֙יִךְ֙}} לֹא־תַכְשִׁ֣לִי ע֔וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בֶּן־אָדָ֗ם בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ יֹשְׁבִ֣ים עַל־אַדְמָתָ֔ם וַיְטַמְּא֣וּ אוֹתָ֔הּ בְּדַרְכָּ֖ם וּבַעֲלִֽילוֹתָ֑ם כְּטֻמְאַת֙ הַנִּדָּ֔ה הָיְתָ֥ה דַרְכָּ֖ם לְפָנָֽי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם עַל־הַדָּ֖ם אֲשֶׁר־שָׁפְכ֣וּ עַל־הָאָ֑רֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם טִמְּאֽוּהָ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וָאָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וַיִּזָּר֖וּ בָּאֲרָצ֑וֹת כְּדַרְכָּ֥ם וְכַעֲלִילוֹתָ֖ם שְׁפַטְתִּֽים׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיָּב֗וֹא אֶל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ שָׁ֔ם וַֽיְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֑י בֶּאֱמֹ֤ר לָהֶם֙ עַם־יְהֹוָ֣ה אֵ֔לֶּה וּמֵאַרְצ֖וֹ יָצָֽאוּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֤ר חִלְּלֻ֙הוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁמָּה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קׇדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כה|סדר=כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל טֻמְאֽוֹתֵיכֶ֑ם וְקָרָ֤אתִי אֶל־הַדָּגָן֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹת֔וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֥ן עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽב׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְהִרְבֵּיתִי֙ אֶת־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ וּתְנוּבַ֖ת הַשָּׂדֶ֑ה לְמַ֗עַן אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א תִקְח֥וּ ע֛וֹד חֶרְפַּ֥ת רָעָ֖ב בַּגּוֹיִֽם׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים וּמַעַלְלֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־טוֹבִ֑ים וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֣ם אֲנִֽי־עֹשֶׂ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יִוָּדַ֖ע לָכֶ֑ם בּ֧וֹשׁוּ וְהִכָּֽלְמ֛וּ מִדַּרְכֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בְּיוֹם֙ טַהֲרִ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל עֲוֺנֽוֹתֵיכֶ֑ם וְהֽוֹשַׁבְתִּי֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וְנִבְנ֖וּ הֶחֳרָבֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְהָאָ֥רֶץ הַנְּשַׁמָּ֖ה תֵּעָבֵ֑ד תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הָיְתָ֣ה שְׁמָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כׇּל־עוֹבֵֽר׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְאָמְר֗וּ הָאָ֤רֶץ הַלֵּ֙זוּ֙ הַנְּשַׁמָּ֔ה הָיְתָ֖ה כְּגַן־עֵ֑דֶן וְהֶעָרִ֧ים הֶחֳרֵב֛וֹת {{נוסח|וְהַֽנְﬞשַׁמּ֥וֹת|2=א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת (חטף)}} וְהַנֶּהֱרָס֖וֹת בְּצוּר֥וֹת יָשָֽׁבוּ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְיָדְע֣וּ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר יִֽשָּׁאֲרוּ֮ סְבִיבֽוֹתֵיכֶם֒ כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בָּנִ֙יתִי֙ הַנֶּ֣הֱרָס֔וֹת נָטַ֖עְתִּי הַנְּשַׁמָּ֑ה אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה ע֗וֹד זֹ֛את אִדָּרֵ֥שׁ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֑ם אַרְבֶּ֥ה אֹתָ֛ם כַּצֹּ֖אן אָדָֽם׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לו|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;כְּצֹ֣אן {{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁ֗ים|ס=קָדָשִׁ֗ים}} כְּצֹ֤אן יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ בְּמ֣וֹעֲדֶ֔יהָ כֵּ֤ן תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הֶחֳרֵב֔וֹת מְלֵא֖וֹת צֹ֣אן אָדָ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל לו]]</text>
      <sha1>7jgtnlua2majritc1z9m3qmvi0xngsn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל לז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237922</id>
    <revision>
      <id>3008025</id>
      <parentid>3007134</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:05:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13450" sha1="7g439k5grl09earjitpki8p61nhovvf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|לז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הָיְתָ֣ה עָלַי֮ יַד־יְהֹוָה֒ וַיּוֹצִאֵ֤נִֽי בְר֙וּחַ֙ יְהֹוָ֔ה וַיְנִיחֵ֖נִי בְּת֣וֹךְ הַבִּקְעָ֑ה וְהִ֖יא מְלֵאָ֥ה עֲצָמֽוֹת׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְהֶעֱבִירַ֥נִי עֲלֵיהֶ֖ם סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וְהִנֵּ֨ה רַבּ֤וֹת מְאֹד֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבִּקְעָ֔ה וְהִנֵּ֖ה יְבֵשׁ֥וֹת מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִֽחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א עַל־הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם הָֽעֲצָמוֹת֙ הַיְבֵשׁ֔וֹת שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לָעֲצָמ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י מֵבִ֥יא בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְנָתַתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם גִּידִ֜ים וְֽהַעֲלֵתִ֧י עֲלֵיכֶ֣ם בָּשָׂ֗ר וְקָרַמְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ ע֔וֹר וְנָתַתִּ֥י בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי־ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙ וְהִנֵּה־רַ֔עַשׁ וַתִּקְרְב֣וּ עֲצָמ֔וֹת עֶ֖צֶם אֶל־עַצְמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְרָאִ֜יתִי וְהִנֵּֽה־עֲלֵיהֶ֤ם גִּדִים֙ וּבָשָׂ֣ר עָלָ֔ה וַיִּקְרַ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹר מִלְמָ֑עְלָה וְר֖וּחַ אֵ֥ין בָּהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א אֶל־הָר֑וּחַ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָ֠דָ֠ם וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־הָר֜וּחַ{{סס|פסקא באמצע פסוק}}כֹּה־אָמַ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה מֵאַרְבַּ֤ע רוּחוֹת֙ בֹּ֣אִי הָר֔וּחַ וּפְחִ֛י בַּהֲרוּגִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְיִֽחְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהִנַּבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נִי וַתָּבוֹא֩ בָהֶ֨ם הָר֜וּחַ {{נוסח|וַיִּֽחְי֗וּ|2==א?,ל,ק ומסורת-א וטברנית וכן בדפוסים{{ש}}ראש האות חי&quot;ת נמשך לצד שמאל ודומה קצת לה&quot;א, ולכן סימן כאן ברויאר ספק א?=וַיִּֽהְי֗וּ (ובהערתו למהדורתו הראשונה אף סימן קריאה זו כוודאית). אמנם קריאה מסופקת זו נסתרת ע&quot;י הערות מסורה רבות (כולל מסורת-א בעצמה), וכן ע&quot;י כל כתבי־היד הטברניים והדפוסים, ואף עיון בכתב־היד עצמו בהגדלה אינו מורה כאן על ה&quot;א. וכן הכריעו במג&quot;ה בחי&quot;ת.}} וַיַּֽעַמְדוּ֙ עַל־רַגְלֵיהֶ֔ם חַ֖יִל גָּד֥וֹל מְאֹד־מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֘אמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּפִתְחִ֣י אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וּבְהַעֲלוֹתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּֽי׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְנָתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם וִידַעְתֶּ֞ם כִּֽי־אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|חֲבֵרָ֑ו|חברו|חֲבֵרָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|חֲבֵרָֽו|חברו|חֲבֵרָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְכַֽאֲשֶׁר֙ יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ בְּנֵ֥י עַמְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר הֲלֽוֹא־תַגִּ֥יד לָ֖נוּ מָה־אֵ֥לֶּה לָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|חֲבֵרָ֑ו|חברו|חֲבֵרָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְהָי֨וּ הָעֵצִ֜ים אֲֽשֶׁר־תִּכְתֹּ֧ב עֲלֵיהֶ֛ם בְּיָדְךָ֖ לְעֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֙חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָ֠ם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א {{כו&quot;ק|יהיה|יִֽהְיוּ־}}עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְלֹ֧א יִֽטַּמְּא֣וּ ע֗וֹד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֹתָ֗ם מִכֹּ֤ל מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֣וּ בָהֶ֔ם וְטִהַרְתִּ֤י אוֹתָם֙ וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקּוֹתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְיָשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְיָשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עוֹלָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם בְּרִ֥ית עוֹלָ֖ם יִהְיֶ֣ה אוֹתָ֑ם וּנְתַתִּים֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אוֹתָ֔ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְהָיָ֤ה מִשְׁכָּנִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה יִהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|לז|כח|סדר=כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל לז]]</text>
      <sha1>7g439k5grl09earjitpki8p61nhovvf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מ/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237934</id>
    <revision>
      <id>3008026</id>
      <parentid>3007135</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:05:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23312" sha1="1rcmfihazflliiuqg8lul1ihu2ocmkf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מ}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵ֠נוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם{{מ:לגרמיה-2}} הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְהֹוָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיָּבֵ֨יא אוֹתִ֜י שָׁ֗מָּה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ מַרְאֵ֙הוּ֙ כְּמַרְאֵ֣ה נְחֹ֔שֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה וְה֥וּא עֹמֵ֖ד בַּשָּֽׁעַר׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶ֩יךָ֩ וּבְאׇזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאוֹתְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מׇד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּמַעֲלוֹתָ֑ו|במעלותו|בְּמַעֲלוֹתָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וַיָּ֣מׇד{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֙רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁ֠עַר מֵאֵ֨צֶל אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְאֵילָ֖ו|ואילו|וְאֵילָ֖יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵהַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְתָאֵ֨י הַשַּׁ֜עַר דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֗ים שְׁלֹשָׁ֤ה מִפֹּה֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפֹּ֔ה מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לִשְׁלׇשְׁתָּ֑ם וּמִדָּ֥ה אַחַ֛ת לָאֵילִ֖ם מִפֹּ֥ה וּמִפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיָּ֛מׇד אֶת־רֹ֥חַב פֶּתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּגְב֞וּל לִפְנֵ֤י הַתָּאוֹת֙ אַמָּ֣ה אֶחָ֔ת וְאַמָּֽה־אַחַ֥ת גְּב֖וּל מִפֹּ֑ה וְהַתָּ֕א שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת מִפּ֔וֹ וְשֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּ֣מׇד אֶת־הַשַּׁ֗עַר מִגַּ֤ג הַתָּא֙ לְגַגּ֔וֹ רֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּ֑וֹת פֶּ֖תַח נֶ֥גֶד פָּֽתַח׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיַּ֥עַשׂ אֶת־אֵילִ֖ים שִׁשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְאֶל־אֵיל֙ הֶחָצֵ֔ר הַשַּׁ֖עַר סָבִ֥יב{{מ:פסק}}סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר {{כו&quot;ק|היאתון|הָאִית֔וֹן}} עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְחַלּוֹנ֣וֹת אֲטֻמ֣וֹת אֶֽל־הַתָּאִ֡ים וְאֶל֩ אֵלֵיהֵ֨מָה לִפְנִ֤ימָה לַשַּׁ֙עַר֙ סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֔יב וְכֵ֖ן לָאֵֽלַמּ֑וֹת וְחַלּוֹנ֞וֹת סָבִ֤יב{{מ:פסק}}סָבִיב֙ לִפְנִ֔ימָה וְאֶל־אַ֖יִל תִּמֹרִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְבִיאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְהִנֵּ֤ה לְשָׁכוֹת֙ וְרִֽצְפָ֔ה עָשׂ֥וּי לֶחָצֵ֖ר סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב שְׁלֹשִׁ֥ים לְשָׁכ֖וֹת אֶל־הָרִֽצְפָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְהָרִֽצְפָה֙ אֶל־כֶּ֣תֶף הַשְּׁעָרִ֔ים לְעֻמַּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַשְּׁעָרִ֑ים הָרִֽצְפָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיָּ֣מׇד רֹ֡חַב מִלִּפְנֵי֩ הַשַּׁ֨עַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה לִפְנֵ֨י הֶחָצֵ֧ר הַפְּנִימִ֛י מִח֖וּץ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה הַקָּדִ֖ים וְהַצָּפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְהַשַּׁ֗עַר אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לֶחָצֵ֖ר הַחִיצוֹנָ֑ה מָדַ֥ד אׇרְכּ֖וֹ וְרׇחְבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְתָאָ֗ו שְׁלוֹשָׁ֤ה מִפּוֹ֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפּ֔וֹ וְאֵילָ֤ו {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְאֵֽלַמָּו֙|ואלמו|וְאֵֽלַמָּיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} הָיָ֔ה כְּמִדַּ֖ת הַשַּׁ֣עַר הָרִאשׁ֑וֹן חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אׇרְכּ֔וֹ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים בָּאַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְחַלּוֹנָ֤ו|וחלונו|וְחַלּוֹנָ֤יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְאֵֽילַמָּו֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְתִ֣ימֹרָ֔ו|ותימרו|וְתִ֣ימֹרָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֙בַע֙ יַעֲלוּ־ב֔וֹ וְאֵילַמָּ֖ו לִפְנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְשַׁ֙עַר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י נֶ֣גֶד הַשַּׁ֔עַר לַצָּפ֖וֹן וְלַקָּדִ֑ים וַיָּ֧מׇד מִשַּׁ֛עַר אֶל־שַׁ֖עַר מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיּוֹלִכֵ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם וְהִנֵּה־שַׁ֖עַר דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וּמָדַ֤ד {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|אֵילָו֙|אילו|אֵילָיו֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר אין הערת קרי או הערת מסורה אחרת על תיבה זו, אך ראו בתיבה הבאה שיש בה שני עיגולי מסורה.}} {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְאֵ֣ילַמָּ֔ו|ואילמו|וְאֵ֣ילַמָּ֔יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר יש שני עיגולי מסורה על תיבה זו (וְאֵ֣֯ילַמָּ֔יו֯), מ&quot;ק-א=&lt;ד' מל&gt;. והשוו להלן פסוק כ&quot;ו.}} כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְחַלּוֹנִ֨ים ל֤וֹ {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וּלְאֵֽילַמָּו֙|ולאילמו|וּלְאֵֽילַמָּיו֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר אין הערה.}} סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֔יב כְּהַחַלֹּנ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וּמַעֲל֤וֹת שִׁבְעָה֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עֹֽלוֹתָ֔ו|עלותו|עֹֽלוֹתָ֔יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְאֵלַמָּ֖ו|ואלמו|וְאֵלַמָּ֖יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}|2=(הערת קרי מפורשת); ואילו בכתר נכתב עיגול מסורה בסוף התיבה מעל האות וי&quot;ו (וְאֵלַמָּ֖ו֯), בדיוק כמו כמו בתיבה הקודמת (עֹֽלוֹתָ֔ו֯), אך חסרה כאן הערת קרי או הערת מסורה אחרת. והשוו לעיל פסוק כ&quot;ד.}} לִפְנֵיהֶ֑ם וְתִמֹרִ֣ים ל֗וֹ אֶחָ֥ד מִפּ֛וֹ וְאֶחָ֥ד מִפּ֖וֹ אֶל־אֵילָֽו׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְשַׁ֛עַר לֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וַיָּ֨מׇד מִשַּׁ֧עַר אֶל־הַשַּׁ֛עַר דֶּ֥רֶךְ הַדָּר֖וֹם מֵאָ֥ה אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־חָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י בְּשַׁ֣עַר הַדָּר֑וֹם וַיָּ֙מׇד֙ אֶת־הַשַּׁ֣עַר הַדָּר֔וֹם כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְתָאָ֞ו וְאֵילָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאֵלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְאֵלַמָּ֗ו אֶל־חָצֵר֙ הַחִ֣צוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֖ים אֶל־אֵילָ֑ו וּמַעֲל֥וֹת שְׁמוֹנֶ֖ה {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מַעֲלָֽו|מעלו|מַעֲלָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וַיָּ֣מׇד אֶת־הַשַּׁ֔עַר כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְתָאָ֞ו וְאֵלָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְאֵלַמָּ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵלָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽו׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־שַׁ֣עַר הַצָּפ֑וֹן וּמָדַ֖ד כַּמִּדּ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;תָּאָו֙ אֵלָ֣ו וְאֵלַמָּ֔ו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְאֵילָ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵילָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מַעֲלָֽו|מעלו|מַעֲלָֽיו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וּבְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֗עַר שְׁנַ֤יִם שֻׁלְחָנוֹת֙ מִפּ֔וֹ וּשְׁנַ֥יִם שֻׁלְחָנ֖וֹת מִפֹּ֑ה לִשְׁח֤וֹט אֲלֵיהֶם֙ הָעוֹלָ֔ה וְהַחַטָּ֖את וְהָאָשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָֽעוֹלֶה֙ לְפֶ֙תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אַרְבָּעָ֨ה שֻׁלְחָנ֜וֹת מִפֹּ֗ה וְאַרְבָּעָ֧ה שֻׁלְחָנ֛וֹת מִפֹּ֖ה לְכֶ֣תֶף הַשָּׁ֑עַר שְׁמוֹנָ֥ה שֻׁלְחָנ֖וֹת אֲלֵיהֶ֥ם יִשְׁחָֽטוּ׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְאַרְבָּעָה֩ שֻׁלְחָנ֨וֹת לָעוֹלָ֜ה אַבְנֵ֣י גָזִ֗ית אֹ֩רֶךְ֩ אַמָּ֨ה אַחַ֤ת וָחֵ֙צִי֙ וְרֹ֨חַב אַמָּ֤ה אַחַת֙ וָחֵ֔צִי וְגֹ֖בַהּ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת אֲלֵיהֶ֗ם וְיַנִּ֤יחוּ אֶת־הַכֵּלִים֙ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחֲט֧וּ אֶת־הָעוֹלָ֛ה בָּ֖ם וְהַזָּֽבַח׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{נוסח|וְהַֽשְׁﬞפַתַּ֗יִם|2=א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם (חטף)}} טֹ֧פַח אֶחָ֛ד מוּכָנִ֥ים בַּבַּ֖יִת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנ֖וֹת בְּשַׂ֥ר הַקׇּרְבָֽן׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וּמִח֩וּצָה֩ לַשַּׁ֨עַר הַפְּנִימִ֜י לִֽשְׁכ֣וֹת שָׁרִ֗ים בֶּחָצֵ֤ר הַפְּנִימִי֙ אֲשֶׁ֗ר אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹן וּפְנֵיהֶ֖ם דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם אֶחָ֗ד אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַקָּדִ֔ים פְּנֵ֖י דֶּ֥רֶךְ הַצָּפֹֽן׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מה|סדר=כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה לְשָׁרְתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;וַיָּ֨מׇד אֶת־הֶחָצֵ֜ר אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} מֵאָ֣ה אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב מֵאָ֥ה אַמָּ֖ה מְרֻבָּ֑עַת וְהַמִּזְבֵּ֖חַ לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וַיְבִאֵ֘נִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּ֒יִת֒ וַיָּ֙מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֙חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מ]]</text>
      <sha1>1rcmfihazflliiuqg8lul1ihu2ocmkf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237946</id>
    <revision>
      <id>3008027</id>
      <parentid>3007136</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:05:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12748" sha1="nlexhtupa9m8hark8mguu4hsrc73m2k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מג/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיּוֹלִכֵ֖נִי אֶל־הַשָּׁ֑עַר שַׁ֕עַר אֲשֶׁ֥ר פֹּנֶ֖ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְהִנֵּ֗ה כְּבוֹד֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖א מִדֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וְקוֹל֗וֹ כְּקוֹל֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וְהָאָ֖רֶץ הֵאִ֥ירָה מִכְּבֹדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּכְמַרְאֵ֨ה הַמַּרְאֶ֜ה אֲשֶׁ֣ר רָאִ֗יתִי כַּמַּרְאֶ֤ה אֲשֶׁר־רָאִ֙יתִי֙ בְּבֹאִי֙ לְשַׁחֵ֣ת אֶת־הָעִ֔יר וּמַרְא֕וֹת כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי אֶל־נְהַר־כְּבָ֑ר וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖ה בָּ֣א אֶל־הַבָּ֑יִת דֶּ֣רֶךְ שַׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וַתְּבִאֵ֕נִי אֶל־הֶחָצֵ֖ר הַפְּנִימִ֑י וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וָאֶשְׁמַ֛ע מִדַּבֵּ֥ר אֵלַ֖י מֵהַבָּ֑יִת וְאִ֕ישׁ הָיָ֥ה עֹמֵ֖ד אֶצְלִֽי׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְק֣וֹם כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכׇּן־שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָאֲכַ֥ל אֹתָ֖ם בְּאַפִּֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עַתָּ֞ה יְרַחֲק֧וּ אֶת־זְנוּתָ֛ם וּפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם מִמֶּ֑נִּי וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּלְמ֖וּ מֵעֲוֺנֽוֹתֵיהֶ֑ם {{נוסח|וּמָדְﬞד֖וּ|2=א=וּמָדֲד֖וּ (חטף)}} אֶת־תׇּכְנִֽית׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכׇל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|צוּרֹתָ֡ו|צורתו|צוּרֹתָ֡יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְאֵ֣ת כׇּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכׇל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|צ֨וּרֹתָ֤ו|צורתו|צ֨וּרֹתָ֤יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְכׇל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|תּֽוֹרֹתָו֙|תורתו|תּֽוֹרֹתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כׇּל־צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כׇּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;זֹ֖את תּוֹרַ֣ת הַבָּ֑יִת עַל־רֹ֣אשׁ הָ֠הָ֠ר כׇּל־גְּבֻל֞וֹ סָבִ֤יב{{מ:פסק}}סָבִיב֙ קֹ֣דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁ֔ים|ס=קָדָשִׁ֔ים}} הִנֵּה־זֹ֖את תּוֹרַ֥ת הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בָּאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָאַמָּ֜ה וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּמֵחֵ֨יק הָאָ֜רֶץ עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַתַּחְתּוֹנָה֙ שְׁתַּ֣יִם אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּמֵהָעֲזָרָ֨ה הַקְּטַנָּ֜ה עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ אַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב הָאַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְהַהַרְאֵ֖ל אַרְבַּ֣ע אַמּ֑וֹת {{נוסח|{{כו&quot;ק|ומהאראיל|וּמֵהָאֲרִיאֵ֣ל}}|2==ל ובדפוסים{{ש}}בקורן וברויאר אין ציון של &quot;קרי&quot; על פי שיטתם, אמנם ציינו אותו במהדורתנו כדי להבליט את החלפת מקום היו&quot;ד (וכן בפסוק הבא).}} וּלְמַ֔עְלָה הַקְּרָנ֖וֹת אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{כו&quot;ק|והאראיל|וְהָאֲרִיאֵ֗ל}} שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהָעֲזָרָ֞ה אַרְבַּ֧ע עֶשְׂרֵ֣ה אֹ֗רֶךְ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ רֹ֔חַב אֶ֖ל אַרְבַּ֣עַת רְבָעֶ֑יהָ וְהַגְּבוּל֩ סָבִ֨יב אוֹתָ֜הּ חֲצִ֣י הָאַמָּ֗ה וְהַחֵֽיק־לָ֤הּ אַמָּה֙ סָבִ֔יב וּמַעֲלֹתֵ֖הוּ פְּנ֥וֹת קָדִֽים׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אֵ֚לֶּה חֻקּ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הֵעָשׂוֹת֑וֹ לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עוֹלָ֔ה וְלִזְרֹ֥ק עָלָ֖יו דָּֽם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֶל־הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֡ם אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ מִזֶּ֨רַע צָד֜וֹק הַקְּרֹבִ֣ים אֵלַ֗י נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה לְשָׁרְתֵ֑נִי פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר לְחַטָּֽאת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְלָקַחְתָּ֣ מִדָּמ֗וֹ וְנָ֨תַתָּ֜ה עַל־אַרְבַּ֤ע קַרְנֹתָיו֙ וְאֶל־אַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הָעֲזָרָ֔ה וְאֶֽל־הַגְּב֖וּל סָבִ֑יב וְחִטֵּאתָ֥ אוֹת֖וֹ וְכִפַּרְתָּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הַפָּ֣ר הַחַטָּ֑את וּשְׂרָפוֹ֙ בְּמִפְקַ֣ד הַבַּ֔יִת מִח֖וּץ לַמִּקְדָּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּבַיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י תַּקְרִ֛יב שְׂעִיר־עִזִּ֥ים תָּמִ֖ים לְחַטָּ֑את וְחִטְּאוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ כַּאֲשֶׁ֥ר חִטְּא֖וּ בַּפָּֽר׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;בְּכַלּוֹתְךָ֖ מֵחַטֵּ֑א תַּקְרִיב֙ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֣ר תָּמִ֔ים וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְהִקְרַבְתָּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְהִשְׁלִ֨יכוּ הַכֹּהֲנִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ מֶ֔לַח וְהֶעֱל֥וּ אוֹתָ֛ם עֹלָ֖ה לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׂעִיר־חַטָּ֖את לַיּ֑וֹם וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תְּמִימִ֥ים יַעֲשֽׂוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יְכַפְּרוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְטִהֲר֖וּ אֹת֑וֹ וּמִלְא֖וּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|יָדָֽו|ידו|יָדָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מג|כז|סדר=כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וִֽיכַלּ֖וּ אֶת־הַיָּמִ֑ים{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁמִינִ֜י וָהָ֗לְאָה יַעֲשׂ֨וּ הַכֹּהֲנִ֤ים עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ אֶת־עוֹלֽוֹתֵיכֶם֙ וְאֶת־שַׁלְמֵיכֶ֔ם וְרָצִ֣אתִי אֶתְכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מג]]</text>
      <sha1>nlexhtupa9m8hark8mguu4hsrc73m2k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מד/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237950</id>
    <revision>
      <id>3008028</id>
      <parentid>3007137</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:06:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14282" sha1="lgvqtuni64mkqdyqor39mx6muy24uqe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מד}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מד/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗ה הַשַּׁ֣עַר הַזֶּה֩ סָג֨וּר יִהְיֶ֜ה לֹ֣א יִפָּתֵ֗חַ וְאִישׁ֙ לֹא־יָ֣בֹא ב֔וֹ כִּ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣א ב֑וֹ וְהָיָ֖ה סָגֽוּר׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶֽת־הַנָּשִׂ֗יא נָ֥שִׂיא ה֛וּא יֵשֶׁב־בּ֥וֹ {{נוסח|{{כו&quot;ק|לאכול|לֶאֱכׇל־}}לֶ֖חֶם|2==ל ובדפוסים (וכן בברויאר){{ש}}א=לֶאֱכׇול־לֶ֖חֶם (אין הערת קרי) וכן במג&quot;ה{{ש}}מ&quot;ק-א=&lt;י&quot;ג מל'&gt;}} לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה מִדֶּ֨רֶךְ אוּלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּמִדַּרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּ֒יִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗ה בֶּן־אָדָ֡ם שִׂ֣ים לִבְּךָ֩ וּרְאֵ֨ה בְעֵינֶ֜יךָ וּבְאׇזְנֶ֣יךָ שְּׁמָ֗ע אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ לְכׇל־חֻקּ֥וֹת בֵּית־יְהֹוָ֖ה וּלְכׇל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|תּוֹרֹתָ֑ו|תורתו|תּוֹרֹתָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְשַׂמְתָּ֤ לִבְּךָ֙ לִמְב֣וֹא הַבַּ֔יִת בְּכֹ֖ל מוֹצָאֵ֥י הַמִּקְדָּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְאָמַרְתָּ֤ אֶל־מֶ֙רִי֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה רַב־לָכֶ֛ם מִֽכׇּל־תּוֹעֲב֥וֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בַּהֲבִיאֲכֶ֣ם בְּנֵי־נֵכָ֗ר עַרְלֵי־לֵב֙ וְעַרְלֵ֣י בָשָׂ֔ר לִהְי֥וֹת בְּמִקְדָּשִׁ֖י לְחַלְּל֣וֹ אֶת־בֵּיתִ֑י בְּהַקְרִֽיבְכֶ֤ם אֶת־לַחְמִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם וַיָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֶ֖ל כׇּל־תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְלֹ֥א שְׁמַרְתֶּ֖ם מִשְׁמֶ֣רֶת {{מ:קמץ|ד=קׇדָשָׁ֑י|ס=קָדָשָׁ֑י}} וַתְּשִׂימ֗וּן לְשֹׁמְרֵ֧י מִשְׁמַרְתִּ֛י בְּמִקְדָּשִׁ֖י לָכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כׇּל־בֶּן־נֵכָ֗ר עֶ֤רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־מִקְדָּשִׁ֑י לְכׇ֨ל־בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּ֣י אִם־הַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֤ר רָחֲקוּ֙ מֵעָלַ֔י בִּתְע֤וֹת יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר תָּע֣וּ מֵעָלַ֔י אַחֲרֵ֖י גִּלּוּלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהָי֤וּ בְמִקְדָּשִׁי֙ מְשָׁ֣רְתִ֔ים פְּקֻדּוֹת֙ אֶל־שַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֔יִת וּֽמְשָׁרְתִ֖ים אֶת־הַבָּ֑יִת הֵ֠מָּה יִשְׁחֲט֨וּ אֶת־הָעוֹלָ֤ה וְאֶת־הַזֶּ֙בַח֙ לָעָ֔ם וְהֵ֛מָּה יַעַמְד֥וּ לִפְנֵיהֶ֖ם לְשָׁרְתָֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר יְשָׁרְת֤וּ אוֹתָם֙ לִפְנֵ֣י {{נוסח|גִלּוּלֵיהֶ֔ם|2==א? (אין געיה?) וכך דעתו של ברויאר; קשה להבחין בגעיה אבל המקום מטושטש מאוד.{{ש}}א?,ל=גִלּֽוּלֵיהֶ֔ם (געיה) וכך במג&quot;ה.}} וְהָי֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְמִכְשׁ֣וֹל עָוֺ֑ן עַל־כֵּן֩ נָשָׂ֨אתִי יָדִ֜י עֲלֵיהֶ֗ם נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְלֹֽא־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ {{מ:קמץ|ד=עַל־כׇּל־קׇ֣דָשַׁ֔י|ס=עַל־כׇּל־קָ֣דָשַׁ֔י}} אֶל־קׇדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֔ם שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַבָּ֑יִת לְכֹל֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר יֵעָשֶׂ֖ה בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל־שֻׁלְחָנִ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְשָׁמְר֖וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּֽי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶֽל־שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;פַּאֲרֵ֤י פִשְׁתִּים֙ יִהְי֣וּ עַל־רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִֽהְי֖וּ עַל־מׇתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּ֠בְצֵאתָ֠ם אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַחִיצוֹנָ֜ה אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָה֮ אֶל־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר־הֵ֙מָּה֙ מְשָׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹא־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־רָאשֵׁיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְיַ֥יִן לֹא־יִשְׁתּ֖וּ כׇּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְאֶת־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵין־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יוֹדִעֻֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְעַל־רִ֗יב הֵ֚מָּה יַעַמְד֣וּ {{כו&quot;ק|לשפט|לְמִשְׁפָּ֔ט}} בְּמִשְׁפָּטַ֖י {{כו&quot;ק|ושפטהו|יִשְׁפְּט֑וּהוּ}} וְאֶת־תּוֹרֹתַ֤י וְאֶת־חֻקֹּתַי֙ בְּכׇל־מוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטׇמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵ֠ם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר־לֹא־הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְאַחֲרֵ֖י {{מ:קמץ|ד=טׇהֳרָת֑וֹ|ס=טָהֳרָת֑וֹ}} שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל־הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַחֲלָתָ֑ם וַאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;הַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹאכְל֑וּם וְכׇל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְרֵאשִׁית֩ כׇּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכׇל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מד|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כׇּל־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן־הָע֖וֹף וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹאכְל֖וּ הַכֹּהֲנִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מד/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מד]]</text>
      <sha1>lgvqtuni64mkqdyqor39mx6muy24uqe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237962</id>
    <revision>
      <id>3008029</id>
      <parentid>3007138</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:06:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10488" sha1="cuqxb4gh22pwn8gavrdzbuvnhaj4eac" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מז/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְשִׁבֵ֘נִי֮ אֶל־פֶּ֣תַח הַבַּ֒יִת֒ וְהִנֵּה־מַ֣יִם יֹצְאִ֗ים מִתַּ֨חַת מִפְתַּ֤ן הַבַּ֙יִת֙ קָדִ֔ימָה כִּֽי־פְנֵ֥י הַבַּ֖יִת קָדִ֑ים וְהַמַּ֣יִם יֹרְדִ֗ים מִתַּ֜חַת מִכֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַיְמָנִ֔ית מִנֶּ֖גֶב לַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיּוֹצִאֵ֘נִי֮ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֒וֹנָה֒ וַיְסִבֵּ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ ח֔וּץ אֶל־שַׁ֣עַר הַח֔וּץ דֶּ֖רֶךְ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֑ים וְהִנֵּה־מַ֣יִם מְפַכִּ֔ים מִן־הַכָּתֵ֖ף הַיְמָנִֽית׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מׇד אֶ֙לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אׇפְסָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מַ֣יִם בִּרְכָּ֑יִם וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֖נִי מֵ֥י מׇתְנָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֙יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֵעָבֵֽר׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם וַיּוֹלִכֵ֥נִי וַיְשִׁבֵ֖נִי שְׂפַ֥ת הַנָּֽחַל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּשׁוּבֵ֕נִי וְהִנֵּה֙ אֶל־שְׂפַ֣ת הַנַּ֔חַל עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָרְד֖וּ עַל־הָעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל־הַיָּ֥מָּה הַמּוּצָאִ֖ים {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְנִרְפּ֥אֿוּ|ונרפאו|וְנִרְפּ֥וּ|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}} הַמָּֽיִם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהָיָ֣ה כׇל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה{{מ:פסק}}אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כׇּל־אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַחֲלַ֙יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה וְהָיָ֥ה הַדָּגָ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד כִּי֩ בָ֨אוּ שָׁ֜מָּה הַמַּ֣יִם הָאֵ֗לֶּה וְיֵרָֽפְאוּ֙ וָחָ֔י כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יָ֥בוֹא שָׁ֖מָּה הַנָּֽחַל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהָיָה֩ {{כו&quot;ק|יעמדו|עָמְד֨וּ}} עָלָ֜יו דַּוָּגִ֗ים מֵעֵ֥ין גֶּ֙דִי֙ וְעַד־עֵ֣ין עֶגְלַ֔יִם מִשְׁט֥וֹחַ לַחֲרָמִ֖ים יִֽהְי֑וּ לְמִינָהֿ֙ תִּֽהְיֶ֣ה דְגָתָ֔ם כִּדְגַ֛ת הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|בִּצֹּאתָ֧ו|בצאתו|בִּצֹּאתָ֧יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יב|סדר=כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ {{מ:קמץ|ד=לׇֽחֳדָשָׁיו֙|ס=לָֽחֳדָשָׁיו֙}} יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יוֹצְאִ֑ים {{כו&quot;ק|והיו|וְהָיָ֤ה}} פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יו אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָה מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;חֲמָ֤ת{{מ:פסק}}בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן{{מ:פסק}}צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּ֩שֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְחִלַּקְתֶּ֞ם אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם לְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְהָיָ֗ה תַּפִּ֣לוּ אוֹתָהּ֮ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים {{נוסח|בְּתוֹכְﬞכֶ֔ם|2=א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם (חטף)}} אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ יִפְּל֣וּ בְנַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מז]]</text>
      <sha1>cuqxb4gh22pwn8gavrdzbuvnhaj4eac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237966</id>
    <revision>
      <id>3008030</id>
      <parentid>3007139</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:06:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16190" sha1="izy3hpet7o2pkr06kdonel8vc3bmujh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן{{מ:פסק}}לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת וְהָיוּ־ל֧וֹ פְאַת־קָדִ֛ים הַיָּ֖ם דָּ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל אָשֵׁ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה נַפְתָּלִ֥י אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל נַפְתָּלִ֗י מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה מְנַשֶּׁ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל אֶפְרַ֗יִם מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה רְאוּבֵ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה תִּֽהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ כְּאַחַ֤ד הַֽחֲלָקִים֙ מִפְּאַ֤ת קָדִ֙ימָה֙ עַד־פְּאַת־יָ֔מָּה וְהָיָ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ בְּתוֹכֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַיהֹוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{נוסח|וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה|2=א=&lt;וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה&gt;, &lt;וּ֜+וּ֠לְאֵלֶּה&gt; כדרכו{{ש}}ק=וּ֠לְאֵ֜לֶּה ובדפוסים וקורן ומהדורת ברויאר (ואף במג&quot;ה בניגוד לכתר!). וכן גם בהקלדה (כנראה בעקבות BHS) בניגוד לכתי&quot;ל.{{ש}}ל=&lt;וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ֜לֶּה&gt;, &lt;וּ֜+וּ֠לְאֵ֜לֶּה&gt; (בטעם גרש כפול בוי&quot;ו ובאל&quot;ף, כאשר הראשון בא להורות על הקדמת קריאתו והשני על מקום קריאתו).}} תִּהְיֶ֣ה תְרוּמַת־הַקֹּ֘דֶשׁ֮ לַכֹּהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהֹוָ֖ה בְּתוֹכֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לַכֹּהֲנִ֤ים {{נוסח|הַֽמְﬞקֻדָּשׁ֙|2=א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙ (חטף)}} מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁ֑ים|ס=קָדָשִׁ֑ים}} אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כׇּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א {{כו&quot;ק|יעבור|יַעֲבִ֖יר}} רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵי֙ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּתוֹכֹֽה|בתוכה|בְּתוֹכֽוֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאֵ֘לֶּה֮ מִדּוֹתֶ֒יהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ {{כתיב ולא קרי|(חמש)|חמש}} מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים וּמִפְּאַ֣ת קָדִ֗ים חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־יָ֕מָּה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֙וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֙ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְהָיְתָ֤ה {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|תְבֽוּאָתֹה֙|תבואתה|תְבֽוּאָתוֹ֙|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}|2=השוו ירמיהו ב,ג}} לְלֶ֔חֶם לְעֹבְדֵ֖י הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כׇּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ {{ירח בן יומו-2|וְלַאֲחֻזַּ֪ת}} הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף{{מ:פסק}}תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִ֒ימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵ֠י חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ עַל־גְּב֣וּל יָ֔מָּה לְעֻמַּ֥ת חֲלָקִ֖ים לַנָּשִׂ֑יא וְהָֽיְתָה֙ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִקְדַּ֥שׁ הַבַּ֖יִת {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּתוֹכֹֽה|בתוכה|בְּתוֹכֽוֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶ֑ה בֵּ֣ין{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה שִׁמְע֥וֹן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל שִׁמְע֗וֹן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יִשָּׂשכָ֥ר אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל יִשָּׂשכָ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה זְבוּלֻ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל זְבוּלֻ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה גָּ֥ד אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל־פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל־הַיָּ֥ם הַגָּדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;זֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֙לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְאֶל־פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וּפְאַת־נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;פְּאַת־יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}שָֽׁמָּה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מח]]</text>
      <sha1>izy3hpet7o2pkr06kdonel8vc3bmujh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוס ט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238077</id>
    <revision>
      <id>3008031</id>
      <parentid>3007140</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:06:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7656" sha1="35ua2hcrb7khyvz0jtpxbhi37rg09qp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|עמוס|ט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּ֩אמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אוֹרִידֵֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י {{נוסח|אֹֽיְבֵיהֶ֔ם|2==ק ובדפוסים{{ש}}ל=אֹֽיבֵיהֶ֔ם (חסר שווא ביו&quot;ד){{ש}}הערות דותן והמקליד}} מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַאדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֤עַ בָּאָ֙רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג וְאָבְל֖וּ כׇּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֙יִם֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מַעֲלוֹתָ֔ו|מעלותו|מַעֲלוֹתָ֔יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=אין פרשה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה {{נוסח|וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל|2==ל (געיה בלמד) וכן דעתו של המקליד (למרות שהגעיה קצת מטושטשת אין ספק שהיא קיימת). ברויאר ודותן השמיטו את הגעיה.}} צְר֖וֹר אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכׇל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהֹוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכׇל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עמוס|ט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תרי עשר}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:עמוס ט]]</text>
      <sha1>35ua2hcrb7khyvz0jtpxbhi37rg09qp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עובדיה א/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238082</id>
    <revision>
      <id>3008032</id>
      <parentid>3007141</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10408" sha1="ngc4f3qnqmr9402u3g1fwaz9dn6e7z2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|עובדיה|א}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
{{מ:רווח בתרי עשר|עֹבדיה}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;{{מ:רווח בתרי עשר בפסוק הראשון|עֹבדיה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהֹוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה {{נוסח|עָלֶ֖יהָ|2=ל=עָלֶיהָ (טעם המרכא חסר!){{ש}}הערת המקליד בגירסה 4.16.}} לַמִּלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֥וּי אַתָּ֖ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י {{נוסח|בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע|2==ל?,ק,ש1? ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע (סמ&quot;ך דגושה?) לפי המקליד ולפי ברויאר בספק, בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע (בלי דגש) לפי דותן. קשה להבחין בכתי&quot;ל אם מדובר בדגש או בכתם דיו בסמ&quot;ך.}} מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אִם־תַּגְבִּ֣יהַּ כַּנֶּ֔שֶׁר וְאִם־בֵּ֥ין כּֽוֹכָבִ֖ים שִׂ֣ים קִנֶּ֑ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אִם־גַּנָּבִ֤ים בָּאֽוּ־לְךָ֙ אִם־שׁ֣וֹדְדֵי לַ֔יְלָה אֵ֣יךְ נִדְמֵ֔יתָה הֲל֥וֹא יִגְנְב֖וּ דַּיָּ֑ם אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ הֲל֖וֹא יַשְׁאִ֥ירוּ עֹלֵלֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עַֽד־הַגְּב֣וּל שִׁלְּח֗וּךָ כֹּ֚ל אַנְשֵׁ֣י בְרִיתֶ֔ךָ הִשִּׁיא֛וּךָ יָכְל֥וּ לְךָ֖ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֑ךָ לַחְמְךָ֗ יָשִׂ֤ימוּ מָזוֹר֙ תַּחְתֶּ֔יךָ אֵ֥ין תְּבוּנָ֖ה בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא {{נוסח|נְאֻם־יְהֹוָ֑ה|2==ל?,ק ובדפוסים{{ש}}ל?=&lt;נְאֻם יְהֹוָ֑ה&gt; (חסר מקף?) לפי המקליד בגירסה 4.14, אבל בגירסה 4.16 הוסיף את המקף וכן בדותן. ניתן בקושי להבחין במקף בצילום כתי&quot;ל בהגדלה.}} וְהַאֲבַדְתִּ֤י חֲכָמִים֙ מֵֽאֱד֔וֹם וּתְבוּנָ֖ה מֵהַ֥ר עֵשָֽׂו׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בְּיוֹם֙ {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=עֲמׇֽדְךָ֣|ס=עֲמָֽדְךָ֣}}|2=לגבי הקמץ הקטן ראו ויינברג 3.2.1.3.}} מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנׇכְרִ֞ים בָּ֣אוּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|שְׁעָרָ֗ו|שערו|שְׁעָרָ֗יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} וְעַל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נׇכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח {{נוסח|לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה|2==ק ובדפוסים{{ש}}ל!=&lt;לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה&gt; (חסר מקף) לפי ברויאר (וכך נראה בצילום כתי&quot;ל), אבל דותן והמקליד קראו במקף.}} בְּי֣וֹם אׇבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהֹוָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא {{נוסח|הָיֽוּ|2==ק ובדפוסים{{ש}}ל!=הָֽיוּ (מקום הסילוק) לפי ברויאר, ונראה שהצדק עמו.}}׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ {{נוסח|וְיָֽרְשׁוּ֙|2==ל,ק{{ש}}אך לפי ברויאר ודותן אין געיה.{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת {{נוסח|מוֹרָֽשֵׁיהֶֽם|2=ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם (חסר סילוק){{ש}}הערת המקליד}}׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{נוסח|וְהָיָה֩|2=הערת המקליד בתיבה זו אינה מובנת.}} בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם {{נוסח|וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה|2==ל{{ש}}ב-BHS ו-BHQ לא גרסו את הגעיה ביו&quot;ד. אמנם שתי הגעיות קיימות בכתי&quot;ל, וכן דעתם של דותן וברויאר.}} שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְיָרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָרְשׁוּ֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת־הַגִּלְעָֽד׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל־הַ֠זֶּ֠ה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עובדיה|א|כא|סדר=ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהֹוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תרי עשר}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:עובדיה א]]</text>
      <sha1>ngc4f3qnqmr9402u3g1fwaz9dn6e7z2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חבקוק ג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238154</id>
    <revision>
      <id>3008033</id>
      <parentid>3007142</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:06:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7189" sha1="6kk24sc7zvbmnp5blerhgwsu6hl9a74" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|חבקוק|ג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒ יְהֹוָ֗ה {{מ:קמץ|ד=פׇּֽעׇלְךָ֙|ס=פָּֽעׇלְךָ֙}} בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עָמַ֣ד{{מ:לגרמיה-2}} וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם {{נוסח|וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙|2=א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙ (חטף)}} הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי {{מ:קמץ|ד=אׇהֳלֵ֣י|ס=אָהֳלֵ֣י}} כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהֹוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;רָא֤וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|פְּרָזָ֔ו|פרזו|פְּרָזָ֔יו|מקורות=א-קרי,ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;שָׁמַ֣עְתִּי{{מ:לגרמיה-2}} וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ {{נוסח|צָלְﬞל֣וּ|2=א=צָלֲל֣וּ (חטף)}} שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַאֲנִ֖י בַּיהֹוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|חבקוק|ג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יֱהֹוִ֤ה אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:חבקוק ג]]</text>
      <sha1>6kk24sc7zvbmnp5blerhgwsu6hl9a74</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים י/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238286</id>
    <revision>
      <id>3008034</id>
      <parentid>3007143</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:07:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6921" sha1="1o57ei188bdhxsjprtagphmvs3hrf8r" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|י}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לָמָ֣ה {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק{{ר1}}תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּגַאֲוַ֣ת {{מ:דחי|רָ֭שָׁע|רָ֭שָׁ֭ע}} יִדְלַ֣ק עָנִ֑י{{ר1}}יִתָּפְשׂ֓וּ{{מ:לגרמיה-2}} בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּֽי־הִלֵּ֣ל {{מ:דחי|רָ֭שָׁע|רָ֭שָׁ֭ע}} עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ{{ר1}}וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ{{מ:פסק}}יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ {{מ:דחי|אַ֭פּוֹ|אַ֭פּ֭וֹ}} בַּל־יִדְרֹ֑שׁ{{ר1}}אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כׇּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יָ֘חִ֤ילוּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|דְרָכָ֨ו{{מ:לגרמיה-2}}|דרכו|דְרָכָ֨יו{{מ:לגרמיה-2}}|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} בְּכׇל־עֵ֗ת{{ר1}}מָר֣וֹם {{מ:דחי|מִ֭שְׁפָּטֶיךָ|מִ֭שְׁפָּטֶ֭יךָ}} מִנֶּגְדּ֑וֹ{{ר2}}{{נוסח|כׇּל־צ֝וֹרְﬞרָ֗יו|2=א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו (חטף)}}{{ר0}}יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אָמַ֣ר {{מ:דחי|בְּ֭לִבּוֹ|בְּ֭לִבּ֭וֹ}} בַּל־אֶמּ֑וֹט{{ר1}}לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָלָ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} פִּ֣יהוּ {{מ:דחי|מָ֭לֵא|מָ֭לֵ֭א}} וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ{{ר1}}תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יֵשֵׁ֤ב{{מ:לגרמיה-2}} בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים{{ר1}}{{מ:דחי|בַּֽ֭מִּסְתָּרִים|בַּֽ֭מִּסְתָּרִ֭ים}} יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י{{ר2}}עֵ֝ינָ֗יו{{ר0}}לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר{{מ:לגרמיה-2}} כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה{{ר1}}{{מ:דחי|יֶ֭אֱרֹב|יֶ֭אֱרֹ֭ב}} לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י{{ר2}}יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י{{ר0}}בְּמׇשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{כו&quot;ק|ודכה|יִדְכֶּ֥ה}} יָשֹׁ֑חַ{{ר1}}וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יו {{מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|חלכאים|חֵ֣ל כָּאִֽים}}׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אָמַ֣ר {{מ:דחי|בְּ֭לִבּוֹ|בְּ֭לִבּ֭וֹ}} שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל{{ר1}}הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;קוּמָ֤ה יְהֹוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ{{ר1}}אַל־תִּשְׁכַּ֥ח {{כו&quot;ק|עניים|עֲנָוִֽים}}׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;עַל־מֶ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע{{מ:פסק}}אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִדְרֹֽשׁ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;רָאִ֡תָה כִּי־אַתָּ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס{{מ:לגרמיה-2}} תַּבִּיט֮{{ר1}}לָתֵ֢ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ{{ר3}}{{מ:דחי|עָ֭לֶיךָ|עָ֭לֶ֭יךָ}} יַעֲזֹ֣ב חֵלֵ֑כָה{{ר1}}יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:דחי|שְׁ֭בֹר|שְׁ֭בֹ֭ר}} זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע{{ר1}}וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יְהֹוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד{{ר1}}אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵאַרְצֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אׇזְנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|י|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ{{ר1}}בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד{{ר2}}לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים י]]</text>
      <sha1>1o57ei188bdhxsjprtagphmvs3hrf8r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים נח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238478</id>
    <revision>
      <id>3008035</id>
      <parentid>3007145</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:07:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4400" sha1="buvlirlwp7ecoarny5f3wb8scs4z1ie" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|נח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{נוסח|{{ר4}}|2=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן{{ר1}}מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַף־בְּלֵב֮ עוֹלֹ֢ת תִּפְעָ֫ל֥וּן{{ר1}}בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּסֽוּן׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם{{ר1}}תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חֲמַת־לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ{{ר1}}כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אׇזְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲשֶׁ֣ר {{מ:דחי|לֹֽא־יִ֭שְׁמַע|לֹֽא־יִ֭שְׁמַ֭ע}} לְק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים{{ר1}}חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֱֽלֹהִ֗ים הֲרׇס־שִׁנֵּ֥ימֽוֹ בְּפִ֑ימוֹ{{ר1}}מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ{{מ:פסק}}יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ{{ר1}}יִדְרֹ֥ךְ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|חִ֝צָּ֗ו|חצו|חִ֝צָּ֗יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כְּמ֣וֹ {{מ:דחי|שַׁ֭בְּלוּל|שַׁ֭בְּל֭וּל}} תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ{{ר1}}נֵ֥פֶל {{נוסח|אֵ֗֝שֶׁת|2=א=אֵ֝שֶׁת (השמטת נקודת הרביע)}} בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בְּטֶ֤רֶם{{מ:לגרמיה-2}} יָבִ֣ינוּ סִּירֹתֵכֶ֣ם אָטָ֑ד{{ר1}}כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִשְׂמַ֣ח {{מ:דחי|צַ֭דִּיק|צַ֭דִּ֭יק}} כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם{{ר1}}פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|נח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְיֹאמַ֣ר {{מ:דחי|אָ֭דָם|אָ֭דָ֭ם}} אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק{{ר1}}אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק נח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים נח]]</text>
      <sha1>buvlirlwp7ecoarny5f3wb8scs4z1ie</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים קה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238666</id>
    <revision>
      <id>3008036</id>
      <parentid>3007148</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:07:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13521" sha1="m33x3zj5c811tke9eraebgl8yfcnu9z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|קה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קה/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹד֣וּ {{מ:דחי|לַ֭יהֹוָה|לַ֭יהֹוָ֭ה}} קִרְא֣וּ בִשְׁמ֑וֹ{{ר1}}הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִֽׁירוּ־ל֭וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ{{ר1}}{{נוסח|שִׂ֝֗יחוּ|2=א=שִׂ֝יחוּ (השמטת נקודת הרביע)}} בְּכׇל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|הִֽ֭תְהַלְﬞלוּ|הִֽ֭תְהַלְﬞל֭וּ}}|2=א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ (חטף)}} בְּשֵׁ֣ם קׇדְשׁ֑וֹ{{ר1}}יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב{{מ:לגרמיה-2}} מְבַקְשֵׁ֬י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דִּרְשׁ֣וּ יְהֹוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ{{ר1}}בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה{{ר1}}מֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ{{ר1}}בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;ה֭וּא יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ{{ר1}}בְּכׇל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ{{ר1}}דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֲשֶׁ֣ר {{מ:דחי|כָּ֭רַת|כָּ֭רַ֭ת}} אֶת־אַבְרָהָ֑ם{{ר1}}וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק{{ר1}}לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן{{ר1}}{{נוסח|חֶ֗֝בֶל|2=א=חֶ֝בֶל (השמטת נקודת הרביע)}} נַחֲלַתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|בִּֽ֭הְיוֹתָם|בִּֽ֭הְיוֹתָ֭ם}} מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר{{ר1}}כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{מ:דחי|וַ֭יִּֽתְהַלְּכוּ|וַ֭יִּֽתְהַלְּכ֭וּ}} מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי{{ר1}}מִ֝מַּמְלָכָ֗ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא־הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם לְעׇשְׁקָ֑ם{{ר1}}וַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י{{ר1}}וְ֝לִנְבִיאַ֗י אַל־תָּרֵֽעוּ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּקְרָ֣א {{מ:דחי|רָ֭עָב|רָ֭עָ֭ב}} עַל־הָאָ֑רֶץ{{ר1}}כׇּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ{{ר1}}לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל {{כו&quot;ק|רגליו|רַגְל֑וֹ}}{{ר1}}בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַד־עֵ֥ת בֹּא־דְבָר֑וֹ{{ר1}}אִמְרַ֖ת יְהֹוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַּתִּירֵ֑הוּ{{ר1}}מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ{{ר1}}וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכׇל־קִנְיָנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ{{ר1}}וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִם{{ר1}}וְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיֶּ֣פֶר אֶת־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑ד{{ר1}}וַ֝יַּעֲצִמֵ֗הוּ מִצָּרָֽיו׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;הָפַ֣ךְ {{מ:דחי|לִ֭בָּם|לִ֭בָּ֭ם}} לִשְׂנֹ֣א עַמּ֑וֹ{{ר1}}לְ֝הִתְנַכֵּ֗ל בַּעֲבָדָֽיו׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:דחי|שָׁ֭לַח|שָׁ֭לַ֭ח}} מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ{{ר1}}אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּחַר־בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;שָֽׂמוּ־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו{{ר1}}וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ{{ר1}}וְלֹא־מָ֝ר֗וּ אֶת־{{קו&quot;כ|דבריו|דְּבָרֽוֹ}}׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;הָפַ֣ךְ אֶת־מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑ם{{ר1}}וַ֝יָּ֗מֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים{{ר1}}בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{מ:דחי|אָ֭מַר|אָ֭מַ֭ר}} וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑ב{{ר1}}כִּ֝נִּ֗ים בְּכׇל־גְּבוּלָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד{{ר1}}אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיַּ֣ךְ {{מ:דחי|גַּ֭פְנָם|גַּ֭פְנָ֭ם}} וּתְאֵנָתָ֑ם{{ר1}}וַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{מ:דחי|אָ֭מַר|אָ֭מַ֭ר}} וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑ה{{ר1}}וְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיֹּ֣אכַל כׇּל־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑ם{{ר1}}וַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיַּ֣ךְ כׇּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם{{ר1}}רֵ֝אשִׁ֗ית לְכׇל־אוֹנָֽם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{מ:דחי|וַֽ֭יּוֹצִיאֵם|וַֽ֭יּוֹצִיאֵ֭ם}} בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב{{ר1}}וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑ם{{ר1}}כִּֽי־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ{{ר1}}וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{מ:דחי|שָׁ֭אַל|שָׁ֭אַ֭ל}} וַיָּבֵ֣א {{מ:קו&quot;כ-אם-2|שְׂלָ֑ו|שלו|שְׂלָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִם{{ר1}}הָ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־זָ֭כַר|כִּֽי־זָ֭כַ֭ר}} אֶת־דְּבַ֣ר קׇדְשׁ֑וֹ{{ר1}}אֶֽת־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן{{ר1}}בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיִּתֵּ֣ן {{מ:דחי|לָ֭הֶם|לָ֭הֶ֭ם}} אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם{{ר1}}וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מה|סדר=טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;בַּעֲב֤וּר{{מ:לגרמיה-2}} יִשְׁמְר֣וּ {{מ:דחי|חֻ֭קָּיו|חֻ֭קָּ֭יו}}{{ר1}}וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ{{ר2}}{{נוסח|הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ|2=א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים קה]]</text>
      <sha1>m33x3zj5c811tke9eraebgl8yfcnu9z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים קו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238670</id>
    <revision>
      <id>3008037</id>
      <parentid>3007149</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:07:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16440" sha1="g1rd8a61e8i930zbozz8xj2k0hjuc2z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|קו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קו/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{נוסח|הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}|2=א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}&gt; (חטף)}}{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב{{ר1}}כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מִ֗י {{מ:דחי|יְ֭מַלֵּל|יְ֭מַלֵּ֭ל}} גְּבוּר֣וֹת יְהֹוָ֑ה{{ר1}}יַ֝שְׁמִ֗יעַ כׇּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|אַ֭שְׁרֵי|אַ֭שְׁרֵ֭י}} שֹׁמְרֵ֣י מִשְׁפָּ֑ט{{ר1}}עֹשֵׂ֖ה צְדָקָ֣ה בְכׇל־עֵֽת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זׇכְרֵ֣נִי {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} בִּרְצ֣וֹן עַמֶּ֑ךָ{{ר1}}פׇּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לִרְא֤וֹת{{מ:לגרמיה-2}} בְּט֘וֹבַ֤ת בְּחִירֶ֗יךָ{{ר1}}{{מ:דחי|לִ֭שְׂמֹחַ|לִ֭שְׂמֹ֭חַ}} בְּשִׂמְחַ֣ת גּוֹיֶ֑ךָ{{ר2}}לְ֝הִתְהַלֵּ֗ל{{ר0}}עִם־נַחֲלָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חָטָ֥אנוּ עִם־אֲבוֹתֵ֗ינוּ{{ר1}}הֶעֱוִ֥ינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}לֹא־הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ{{ר1}}לֹ֣א {{מ:דחי|זָ֭כְרוּ|זָ֭כְר֭וּ}} אֶת־רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ{{ר2}}וַיַּמְר֖וּ עַל־יָ֣ם בְּיַם־סֽוּף׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{מ:דחי|וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם|וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵ֭ם}} לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ{{ר1}}לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת־גְּבוּרָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב{{ר1}}וַיּוֹלִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמ֗וֹת כַּמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{מ:דחי|וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם|וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵ֭ם}} מִיַּ֣ד שׂוֹנֵ֑א{{ר1}}וַ֝יִּגְאָלֵ֗ם מִיַּ֥ד אוֹיֵֽב׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיְכַסּוּ־מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם{{ר1}}אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נוֹתָֽר׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיַּאֲמִ֥ינוּ בִדְבָרָ֑יו{{ר1}}יָ֝שִׁ֗ירוּ תְּהִלָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{מ:דחי|מִ֭הֲרוּ|מִ֭הֲר֭וּ}} שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו{{ר1}}לֹא־חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּתְאַוּ֣וּ {{מ:דחי|תַ֭אֲוָה|תַ֭אֲוָ֭ה}} בַּמִּדְבָּ֑ר{{ר1}}{{נוסח|וַיְנַסּוּ־אֵ֗֝ל|2=א=וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל (השמטת נקודת הרביע)}} בִּישִׁימֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּתֵּ֣ן {{מ:דחי|לָ֭הֶם|לָ֭הֶ֭ם}} שֶׁאֱלָתָ֑ם{{ר1}}וַיְשַׁלַּ֖ח רָז֣וֹן בְּנַפְשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְקַנְא֣וּ {{מ:דחי|לְ֭מֹשֶׁה|לְ֭מֹשֶׁ֭ה}} בַּֽמַּחֲנֶ֑ה{{ר1}}לְ֝אַהֲרֹ֗ן קְד֣וֹשׁ יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;תִּפְתַּח־אֶ֭רֶץ וַתִּבְלַ֣ע דָּתָ֑ן{{ר1}}וַ֝תְּכַ֗ס עַל־עֲדַ֥ת אֲבִירָֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַתִּבְעַר־אֵ֥שׁ בַּעֲדָתָ֑ם{{ר1}}לֶ֝הָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט רְשָׁעִֽים׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יַעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב{{ר1}}{{נוסח|וַ֝יִּשְׁתַּחֲו֗וּ|2==ל,ש1 ובדפוסים (וכך אצל ברויאר){{ש}}א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ (נקודה בוי&quot;ו עיצורית)}} לְמַסֵּכָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיָּמִ֥ירוּ אֶת־כְּבוֹדָ֑ם{{ר1}}בְּתַבְנִ֥ית {{נוסח|שׁ֗֝וֹר|2=א=שׁ֝וֹר (השמטת נקודת הרביע)}} אֹכֵ֥ל עֵֽשֶׂב׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{מ:דחי|שָׁ֭כְחוּ|שָׁ֭כְח֭וּ}} אֵ֣ל מוֹשִׁיעָ֑ם{{ר1}}עֹשֶׂ֖ה גְדֹל֣וֹת בְּמִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{מ:דחי|נִ֭פְלָאוֹת|נִ֭פְלָא֭וֹת}} בְּאֶ֣רֶץ חָ֑ם{{ר1}}נ֝וֹרָא֗וֹת עַל־יַם־סֽוּף׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּ֗אמֶר לְֽהַשְׁמִ֫ידָ֥ם{{ר1}}לוּלֵ֡י מֹ֘שֶׁ֤ה בְחִיר֗וֹ{{ר1}}עָמַ֣ד בַּפֶּ֣רֶץ לְפָנָ֑יו{{ר2}}לְהָשִׁ֥יב חֲ֝מָת֗וֹ מֵהַשְׁחִֽית׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:דחי|וַֽ֭יִּמְאֲסוּ|וַֽ֭יִּמְאֲס֭וּ}} בְּאֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֑ה{{ר1}}לֹא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ לִדְבָרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֵּרָגְנ֥וּ {{מ:קמץ|ד=בְאׇהֳלֵיהֶ֑ם|ס=בְאָהֳלֵיהֶ֑ם}}{{ר1}}לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ בְּק֣וֹל יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיִּשָּׂ֣א יָד֣וֹ לָהֶ֑ם{{ר1}}לְהַפִּ֥יל א֝וֹתָ֗ם בַּמִּדְבָּֽר׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּלְהַפִּ֣יל {{מ:דחי|זַ֭רְעָם|זַ֭רְעָ֭ם}} בַּגּוֹיִ֑ם{{ר1}}וּ֝לְזָרוֹתָ֗ם בָּאֲרָצֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{מ:דחי|וַ֭יִּצָּ֣מְדוּ|וַ֭יִּצָּ֣מְד֭וּ}} לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר{{ר1}}וַ֝יֹּאכְל֗וּ זִבְחֵ֥י מֵתִֽים׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{מ:דחי|וַ֭יַּכְעִיסוּ|וַ֭יַּכְעִ֭יסוּ}} בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם{{ר1}}{{נוסח|וַתִּפְרׇץ־בָּ֗֝ם|2=א=וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם (השמטת נקודת הרביע)}} מַגֵּפָֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיַּעֲמֹ֣ד {{מ:דחי|פִּֽ֭ינְחָס|פִּֽ֭ינְחָ֭ס}} וַיְפַלֵּ֑ל{{ר1}}וַ֝תֵּעָצַ֗ר הַמַּגֵּפָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַתֵּחָ֣שֶׁב ל֭וֹ לִצְדָקָ֑ה{{ר1}}לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר עַד־עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{מ:דחי|וַ֭יַּקְצִיפוּ|וַ֭יַּקְצִ֭יפוּ}} עַל־מֵ֥י מְרִיבָ֑ה{{ר1}}וַיֵּ֥רַע לְ֝מֹשֶׁ֗ה בַּעֲבוּרָֽם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;כִּי־הִמְר֥וּ אֶת־רוּח֑וֹ{{ר1}}וַ֝יְבַטֵּ֗א בִּשְׂפָתָֽיו׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{מ:דחי|לֹֽא־הִ֭שְׁמִידוּ|לֹֽא־הִ֭שְׁמִ֭ידוּ}} אֶת־הָעַמִּ֑ים{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם{{ר1}}וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַעֲשֵׂיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם{{ר1}}וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וַיִּזְבְּח֣וּ {{מ:דחי|אֶת־בְּ֭נֵיהֶם|אֶת־בְּ֭נֵיהֶ֭ם}} וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֗ם{{ר1}}לַשֵּׁדִֽים׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ {{גלגל-2|דָ֪ם}} נָקִ֡י{{ר1}}דַּם־בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם{{ר3}}אֲשֶׁ֣ר {{מ:דחי|זִ֭בְּחוּ|זִ֭בְּח֭וּ}} לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן{{ר1}}וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיִּטְמְא֥וּ בְמַעֲשֵׂיהֶ֑ם{{ר1}}וַ֝יִּזְנ֗וּ בְּמַ֥עַלְלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַיִּחַר־אַ֣ף יְהֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ{{ר1}}וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וַיִּתְּנֵ֥ם בְּיַד־גּוֹיִ֑ם{{ר1}}וַֽיִּמְשְׁל֥וּ בָ֝הֶ֗ם שֹׂנְאֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וַיִּלְחָצ֥וּם אוֹיְבֵיהֶ֑ם{{ר1}}וַ֝יִּכָּנְע֗וּ תַּ֣חַת יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;פְּעָמִ֥ים רַבּ֗וֹת{{ר0}}יַצִּ֫ילֵ֥ם{{ר1}}{{מ:דחי|וְ֭הֵמָּה|וְ֭הֵ֭מָּה}} יַמְר֣וּ בַעֲצָתָ֑ם{{ר1}}{{נוסח|וַ֝יָּמֹ֗כּוּ|2==ל ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה){{ש}}א!=וַ֝יָּמֹכּוּ (חסרה נקודת הרביע)}} בַּעֲוֺנָֽם׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;{{מ:דחי|וַ֭יַּרְא|וַ֭יַּ֭רְא}} בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם{{ר1}}בְּ֝שׇׁמְע֗וֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ{{ר1}}וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב {{מ:קו&quot;כ-אם-2|חֲסָדָֽו|חסדו|חֲסָדָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַיִּתֵּ֣ן אוֹתָ֣ם לְרַחֲמִ֑ים{{ר1}}לִ֝פְנֵ֗י כׇּל־שׁוֹבֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;הֽוֹשִׁיעֵ֨נוּ{{מ:לגרמיה-2}} {{נוסח|יְ֘הֹוָ֤ה|2==א (מקום הצינורית כדרכו בשם הוי&quot;ה)}} אֱלֹהֵ֗ינוּ{{ר1}}{{מ:צינור|וְקַבְּצֵנוּ֮|וְקַבְּצֵ֮נוּ֮}} מִֽן־הַגּ֫וֹיִ֥ם{{ר2}}{{מ:דחי|לְ֭הֹדוֹת|לְ֭הֹד֭וֹת}} לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֑ךָ{{ר2}}לְ֝הִשְׁתַּבֵּ֗חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קו|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;בָּ֤רֽוּךְ{{מ:מקף אפור}}יְהֹוָ֨ה {{גלגל-2|אֱלֹהֵ֪י}} יִשְׂרָאֵ֡ל{{ר1}}{{נוסח|מִן־הָ֤עוֹלָ֨ם{{מ:לגרמיה-2}}|2==ל וכך הכריעו ברויאר ומג&quot;ה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם{{מ:לגרמיה-2}}&gt; (חסר מקף)}} וְעַ֬ד הָעוֹלָ֗ם{{ר2}}וְאָמַ֖ר כׇּל־הָעָ֥ם אָמֵ֗ן{{ר2}}הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים קו]]</text>
      <sha1>g1rd8a61e8i930zbozz8xj2k0hjuc2z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים קמז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238834</id>
    <revision>
      <id>3008038</id>
      <parentid>3007150</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:07:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7563" sha1="11fmmzekaoohroqsl05xldlpkek3gvm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|קמז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{נוסח|הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}|2=א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}&gt; (חטף)}}{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}כִּֽי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ{{ר1}}כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֣}}ם יְהֹוָ֑ה{{ר1}}נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|הָ֭רֹפֵא|הָ֭רֹפֵ֭א}} לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב{{ר1}}וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מוֹנֶ֣ה {{מ:דחי|מִ֭סְפָּר|מִ֭סְפָּ֭ר}} לַכּוֹכָבִ֑ים{{ר1}}לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ{{ר1}}לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה{{ר1}}מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה{{ר1}}זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{נוסח|הַֽמְﬞכַסֶּ֬ה|2=א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה (חטף)}} שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה-2}}{{נוסח|{{ר0}}|2=לפי הטעם המפסיק יש לחלק כאן; אך המונח לקראת סוף הפסוק (&quot;הָרִ֣ים&quot;) בא במקום רביע מוגרש ולכן ברויאר חילק שם. אמנם הקיצור בסוף הפסוק (תיבה קצרה אחת בלבד אחרי התיבה שראוי להיות בה רביע מוגרש) מכתיב את הטעמים הקיימים, וכך קוראים בפועל: טעם מפסיק מחלק כאן את השורה הראשונה, שהיא קצת יותר ארוכה ומורכבת מהשורה האחרונה, ובשורה האחרונה יש רק טעמים מחברים לפני סילוק. חילקנו לפני הקריאה בפועל.}}בְּעָבִ֗ים{{ר1}}הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר{{ר2}}הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ{{ר1}}לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ{{ר1}}לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;רוֹצֶ֣ה {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} אֶת־יְרֵאָ֑יו{{ר1}}אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;שַׁבְּחִ֣י {{מ:דחי|יְ֭רוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ}}ם|יְ֭רוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֭}}ם}} אֶת־יְהֹוָ֑ה{{ר1}}{{נוסח|הַֽלְﬞלִ֖י|2=א=הַֽלֲלִ֖י (חטף)}} אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־חִ֭זַּק|כִּֽי־חִ֭זַּ֭ק}} בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ{{ר1}}בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם{{ר1}}חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ{{ר1}}עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר{{ר1}}כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים{{ר1}}לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם{{ר1}}יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;מַגִּ֣יד {{מ:קו&quot;כ-אם-2|דְּבָרָ֣ו|דברו|דְּבָרָ֣יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לְיַעֲקֹ֑ב{{ר1}}חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה כֵ֨ן{{מ:לגרמיה-2}} לְכׇל־גּ֗וֹי{{ר1}}וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם{{ר2}}{{נוסח|הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ|2=א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קמז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים קמז]]</text>
      <sha1>11fmmzekaoohroqsl05xldlpkek3gvm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים קמח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238838</id>
    <revision>
      <id>3008039</id>
      <parentid>3007151</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:07:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5769" sha1="65honbolie7imzmxn8eecb9f17psszd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|קמח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{נוסח|הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}|2=א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}&gt; (חטף)}}{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}{{נוסח|הַֽלְﬞל֣וּ|2=א=הַֽלֲל֣וּ (חטף)}} {{מ:דחי|אֶת־יְ֭הֹוָה|אֶת־יְ֭הֹוָ֭ה}} מִן־הַשָּׁמַ֑יִם{{ר1}}{{נוסח|הַֽ֝לְﬞל֗וּהוּ|2=א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)}} בַּמְּרוֹמִֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{נוסח|הַֽלְﬞל֥וּהוּ|2=א=הַֽלֲל֥וּהוּ (חטף)}} כׇל־מַלְאָכָ֑יו{{ר1}}הַ֝לְל֗וּהוּ כׇּל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|צְבָאָֽו|צבאו|צְבָאָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|הַֽ֭לְﬞלוּהוּ|הַֽ֭לְﬞל֭וּהוּ}}|2=א=הַֽ֭לֲלוּהוּ (חטף)}} שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ{{ר1}}{{נוסח|הַֽ֝לְﬞל֗וּהוּ|2=א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)}} כׇּל־כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|הַֽ֭לְﬞלוּהוּ|הַֽ֭לְﬞל֭וּהוּ}}|2=א=הַֽ֭לֲלוּהוּ (חטף)}} שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם{{ר1}}וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר{{מ:לגרמיה-2}} מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|יְֽ֭הַלְﬞלוּ|יְֽ֭הַלְﬞל֭וּ}}|2=א=יְֽ֭הַלֲלוּ (חטף)}} אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה{{ר1}}כִּ֤י ה֖וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם{{ר1}}חׇק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{נוסח|הַֽלְﬞל֣וּ|2=א=הַֽלֲל֣וּ (חטף)}} {{מ:דחי|אֶת־יְ֭הֹוָה|אֶת־יְ֭הֹוָ֭ה}} מִן־הָאָ֑רֶץ{{ר1}}תַּ֝נִּינִ֗ים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵ֣שׁ {{מ:דחי|וּ֭בָרָד|וּ֭בָרָ֭ד}} שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר{{ר1}}ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֶהָרִ֥ים וְכׇל־גְּבָע֑וֹת{{ר1}}עֵ֥ץ פְּ֝רִ֗י וְכׇל־אֲרָזִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַחַיָּ֥ה וְכׇל־בְּהֵמָ֑ה{{ר1}}{{נוסח|רֶ֗֝מֶשׂ|2=א=רֶ֝מֶשׂ (השמטת נקודת הרביע)}} וְצִפּ֥וֹר כָּנָֽף׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מַלְכֵי־אֶ֭רֶץ וְכׇל־לְאֻמִּ֑ים{{ר1}}שָׂ֝רִ֗ים וְכׇל־שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בַּחוּרִ֥ים וְגַם־בְּתוּל֑וֹת{{ר1}}זְ֝קֵנִ֗ים עִם־נְעָרִֽים׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{נוסח|יְהַלְﬞל֤וּ{{מ:לגרמיה-2}}|2=א=&lt;יְהַלֲל֤וּ{{מ:לגרמיה-2}}&gt; (חטף)}} אֶת־שֵׁ֬ם יְהֹוָ֗ה{{ר1}}כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ{{ר2}}ה֝וֹד֗וֹ{{ר0}}עַל־אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קמח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן{{מ:לגרמיה-2}} לְעַמּ֡וֹ{{ר0}}תְּהִלָּ֤ה לְֽכׇל־חֲסִידָ֗יו{{ר1}}לִבְנֵ֣י {{מ:דחי|יִ֭שְׂרָאֵל|יִ֭שְׂרָאֵ֭ל}} עַ֥ם קְרֹב֗וֹ{{ר2}}{{נוסח|הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ|2=א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קמח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים קמח]]</text>
      <sha1>65honbolie7imzmxn8eecb9f17psszd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משלי ו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238871</id>
    <revision>
      <id>3008040</id>
      <parentid>3007152</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:08:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12829" sha1="ldkart16ftaoirl5lvmhu6t5fyat3hk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|משלי|ו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{מ:דחי|בְּ֭נִי|בְּ֭נִ֭י}} אִם־עָרַ֣בְתָּ לְרֵעֶ֑ךָ{{ר1}}תָּקַ֖עְתָּ לַזָּ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נוֹקַ֥שְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִ֑יךָ{{ר1}}נִ֝לְכַּ֗דְתָּ בְּאִמְרֵי־פִֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את {{גלגל-2|אֵפ֪וֹא}}{{מ:פסק}}בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל{{ר1}}כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ {{נוסח|בְכַף־רֵעֶ֑ךָ|2==א?,ל,ק13 ובדפוסים (אות כ&quot;ף סופית רפה וקמוצה){{ש}}א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ (אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?); יש נקודה קטנה ועגולה מעל הקמץ, ואולי ייתכן שבכתר נכתב תחילה שווא, ואז היה ניסיון לא מוצלח לכתוב את הקמץ מעליו, אך הנקודה העליונה של השווא נשארה. אמנם גם סביר שמדובר על כתם או לכלוך.}}{{ר2}}לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס{{ר0}}וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל־תִּתֵּ֣ן שֵׁנָ֣ה לְעֵינֶ֑יךָ{{ר1}}וּ֝תְנוּמָ֗ה לְעַפְעַפֶּֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מ:דחי|הִ֭נָּצֵל|הִ֭נָּצֵ֭ל}} כִּצְבִ֣י מִיָּ֑ד{{ר1}}וּ֝כְצִפּ֗וֹר {{נוסח|מִיַּ֥ד|2==א,ל,ק13 ובדפוסים (דל&quot;ת רפה){{ש}}בכתר יש נקודה באות דל&quot;ת, אבל לפי צבעה מדובר על כתם בלבד (ניתן להבחין בצבע בתוך הצילום באיכות גבוהה).}} יָקֽוּשׁ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל{{ר1}}רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־לָ֥הּ קָצִ֗ין{{ר1}}שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ{{ר1}}אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עַד־מָתַ֖י עָצֵ֥ל{{מ:פסק}}תִּשְׁכָּ֑ב{{ר1}}מָ֝תַ֗י תָּק֥וּם מִשְּׁנָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מְעַ֣ט {{מ:דחי|שֵׁ֭נוֹת|שֵׁ֭נ֭וֹת}} מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת{{ר1}}מְעַ֓ט{{מ:לגרמיה-2}} חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וּבָֽא־כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ{{ר1}}וּ֝מַחְסֹרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אָדָ֣ם {{מ:דחי|בְּ֭לִיַּעַל|בְּ֭לִיַּ֭עַל}} אִ֣ישׁ אָ֑וֶן{{ר1}}ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;קֹרֵ֣ץ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|{{מ:דחי|בְּ֭עֵינָו|בְּ֭עֵינָ֭ו}}|בעינו|{{מ:דחי|בְּ֭עֵינָיו|בְּ֭עֵינָ֭יו}}|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} מֹלֵ֣ל {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּרַגְלָ֑ו|ברגלו|בְּרַגְלָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}בְּלִבּ֗וֹ{{ר1}}חֹרֵ֣שׁ רָ֣ע בְּכׇל־עֵ֑ת{{ר2}}{{כו&quot;ק|מדנים|מִדְיָנִ֥ים}} יְשַׁלֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עַל־כֵּ֗ן {{מ:דחי|פִּ֭תְאֹם|פִּ֭תְאֹ֭ם}} יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ{{ר1}}פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וְ֝שֶׁ֗בַע {{כו&quot;ק|תועבות|תּוֹעֲבַ֥ת}} {{נוסח|נַפְשֽׁוֹ|2==א,ל,ק13 ובדפוסים (סילוק באות שי&quot;ן){{ש}}בכתר יש נקודה לשמאלו של קו הסילוק מתחת לאות שי&quot;ן (כאילו נקודת תביר), אבל לפי צבעה מדובר על כתם בלבד (ניתן להבחין בצבע בתוך הצילום באיכות גבוהה).}}׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;עֵינַ֣יִם {{מ:דחי|רָ֭מוֹת|רָ֭מ֭וֹת}} לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר{{ר1}}וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לֵ֗ב {{מ:דחי|חֹ֭רֵשׁ|חֹ֭רֵ֭שׁ}} מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן{{ר1}}רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָרָעָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יָפִ֣יחַ {{מ:דחי|כְּ֭זָבִים|כְּ֭זָבִ֭ים}} עֵ֣ד שָׁ֑קֶר{{ר1}}וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;נְצֹ֣ר {{מ:דחי|בְּ֭נִי|בְּ֭נִ֭י}} מִצְוַ֣ת אָבִ֑יךָ{{ר1}}וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;קׇשְׁרֵ֣ם עַל־לִבְּךָ֣ תָמִ֑יד{{ר1}}עׇ֝נְדֵ֗ם עַל־גַּרְגְּרֹתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨{{מ:לגרמיה-2}} תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ{{ר1}}{{מ:דחי|בְּֽ֭שׇׁכְבְּךָ|בְּֽ֭שׇׁכְבְּךָ֭}} תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ{{ר2}}וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ{{ר0}}הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּ֤י נֵ֣ר {{מ:דחי|מִ֭צְוָה|מִ֭צְוָ֭ה}} וְת֣וֹרָה א֑וֹר{{ר1}}וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:דחי|לִ֭שְׁמׇרְךָ|לִ֭שְׁמׇרְךָ֭}} מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע{{ר1}}מֵ֝חֶלְקַ֗ת {{נוסח|לָשׁ֥וֹן|2==א?,ל,ק13 ובדפוסים (למ&quot;ד קמוצה){{ש}}א?!=לֶָשׁ֥וֹן (קמץ וסגול באות למ&quot;ד?); בכתר יש שלוש נקודות מטושטשות של סגו&quot;ל בשמאלו של הקמץ מתחת לאות שי&quot;ן, ונראה שהיה ניסיון לא מוצלח למחיקה.}} נׇכְרִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אַל־תַּחְמֹ֣ד {{מ:דחי|יׇ֭פְיָהּ|יׇ֭פְיָ֭הּ}} בִּלְבָבֶ֑ךָ{{ר1}}וְאַל־תִּ֝קָּחֲךָ֗ בְּעַפְעַפֶּֽיהָ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כִּ֤י בְעַד־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה{{ר1}}עַֽד־כִּכַּ֫ר{{מ:מקף אפור}}לָ֥חֶם{{ר2}}וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ{{ר2}}נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ{{ר1}}וּ֝בְגָדָ֗יו לֹ֣א תִשָּׂרַֽפְנָה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;אִם־יְהַלֵּ֣ךְ אִ֭ישׁ עַל־הַגֶּחָלִ֑ים{{ר1}}וְ֝רַגְלָ֗יו לֹ֣א תִכָּוֶֽינָה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כֵּ֗ן {{מ:דחי|הַ֭בָּא|הַ֭בָּ֭א}} אֶל־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ{{ר1}}לֹ֥א יִ֝נָּקֶ֗ה כׇּֽל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לֹא־יָב֣וּזוּ {{מ:דחי|לַ֭גַּנָּב|לַ֭גַּנָּ֭ב}} כִּ֣י יִגְנ֑וֹב{{ר1}}לְמַלֵּ֥א נַ֝פְשׁ֗וֹ כִּ֣י יִרְעָֽב׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{מ:דחי|וְ֭נִמְצָא|וְ֭נִמְצָ֭א}} יְשַׁלֵּ֣ם שִׁבְעָתָ֑יִם{{ר1}}אֶת־כׇּל־ה֖וֹן בֵּית֣וֹ יִתֵּֽן׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב{{ר1}}מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;נֶגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א{{ר1}}וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר{{ר1}}וְלֹא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{מ:דחי|לֹֽא־יִ֭שָּׂא|לֹֽא־יִ֭שָּׂ֭א}} פְּנֵ֣י כׇל־כֹּ֑פֶר{{ר1}}וְלֹא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹּֽׁחַד׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:משלי ו]]</text>
      <sha1>ldkart16ftaoirl5lvmhu6t5fyat3hk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משלי כב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238935</id>
    <revision>
      <id>3008041</id>
      <parentid>3007153</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:08:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9710" sha1="nckj4mfyzc2ddvr5l4ctvcbedzaxj4b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|משלי|כב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב{{ר1}}מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עָשִׁ֣יר וָרָ֣שׁ נִפְגָּ֑שׁוּ{{ר1}}עֹשֵׂ֖ה כֻלָּ֣ם יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עָר֤וּם{{מ:לגרמיה-2}} רָאָ֣ה רָעָ֣ה {{כו&quot;ק|ויסתר|וְנִסְתָּ֑ר}}{{ר1}}וּ֝פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֵ֣קֶב {{מ:דחי|עֲ֭נָוָה|עֲ֭נָוָ֭ה}} יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה{{ר1}}עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;צִנִּ֣ים {{מ:דחי|פַּ֭חִים|פַּ֭חִ֭ים}} בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ{{ר1}}שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חֲנֹ֣ךְ {{מ:דחי|לַ֭נַּעַר|לַ֭נַּ֭עַר}} עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ{{ר1}}גַּ֥ם כִּי־יַ֝זְקִ֗ין לֹא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{מ:דחי|עָ֭שִׁיר|עָ֭שִׁ֭יר}} בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל{{ר1}}וְעֶ֥בֶד לֹ֝וֶ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;זוֹרֵ֣עַ {{מ:דחי|עַ֭וְלָה|עַ֭וְלָ֭ה}} {{נוסח|{{כו&quot;ק|יקצור|יִקְצׇר־}}אָ֑וֶן|2=א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן}}{{ר1}}וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;טֽוֹב־עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ{{ר1}}כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן{{ר1}}וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֹהֵ֥ב {{נוסח|{{כו&quot;ק|טהור|טְהׇר־}}לֵ֑ב|2=א=טְהׇור־לֵ֑ב}}{{ר1}}חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;עֵינֵ֣י {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} נָ֣צְרוּ דָ֑עַת{{ר1}}וַ֝יְסַלֵּ֗ף דִּבְרֵ֥י בֹגֵֽד׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָמַ֣ר {{מ:דחי|עָ֭צֵל|עָ֭צֵ֭ל}} אֲרִ֣י בַח֑וּץ{{ר1}}בְּת֥וֹךְ רְ֝חֹב֗וֹת אֵרָצֵֽחַ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;שׁוּחָ֣ה {{מ:דחי|עֲ֭מֻקָּה|עֲ֭מֻקָּ֭ה}} פִּ֣י זָר֑וֹת{{ר1}}זְע֥וּם יְ֝הֹוָ֗ה {{נוסח|{{כו&quot;ק|יפול|יִפׇּל־}}שָֽׁם|2=א=יִפׇּול־שָֽׁם}}׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:דחי|אִ֭וֶּלֶת|אִ֭וֶּ֭לֶת}} קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־נָ֑עַר{{ר1}}שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ{{ר1}}נֹתֵ֥ן לְ֝עָשִׁ֗יר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{נוסח|הַ֥ט{{מ:מקף אפור}}אׇזְנְךָ֗|2==ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.36 (עמ' 281).}} {{מ:דחי|וּ֭שְׁמַע|וּ֭שְׁמַ֭ע}} דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים{{ר1}}וְ֝לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־נָ֭עִים|כִּֽי־נָ֭עִ֭ים}} כִּֽי־תִשְׁמְרֵ֣ם בְּבִטְנֶ֑ךָ{{ר1}}יִכֹּ֥נוּ יַ֝חְדָּ֗ו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לִֽהְי֣וֹת {{מ:דחי|בַּ֭יהֹוָה|בַּ֭יהֹוָ֭ה}} מִבְטַחֶ֑ךָ{{ר1}}הוֹדַעְתִּ֖יךָ הַיּ֣וֹם אַף־אָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הֲלֹ֤א כָתַ֣בְתִּֽי {{מ:דחי|לְ֭ךָ|לְ֭ךָ֭}} {{כו&quot;ק|שלשום|שָׁלִישִׁ֑ים}}{{ר1}}בְּמֹ֖עֵצ֣וֹת וָדָֽעַת׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כא|סדר=ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לְהֽוֹדִיעֲךָ֗ קֹ֭שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת{{ר1}}לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֝מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אַֽל־תִּגְזׇל־דָּ֭ל כִּ֣י דַל־ה֑וּא{{ר1}}וְאַל־תְּדַכֵּ֖א עָנִ֣י בַשָּֽׁעַר׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־יְ֭הֹוָה|כִּֽי־יְ֭הֹוָ֭ה}} יָרִ֣יב רִיבָ֑ם{{ר1}}וְקָבַ֖ע אֶת־קֹבְעֵיהֶ֣ם נָֽפֶשׁ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:דחי|אַל־תִּ֭תְרַע|אַל־תִּ֭תְרַ֭ע}} אֶת־בַּ֣עַל אָ֑ף{{ר1}}וְאֶת־אִ֥ישׁ חֵ֝מ֗וֹת לֹ֣א תָבֽוֹא׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף {{מ:קו&quot;כ-אם-2|אֹרְחֹתָ֑ו|ארחתו|אֹרְחֹתָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף{{ר1}}בַּ֝עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אִם־אֵֽין־לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם{{ר1}}לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֝שְׁכָּבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{מ:דחי|אַל־תַּ֭סֵּג|אַל־תַּ֭סֵּ֭ג}} גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם{{ר1}}אֲשֶׁ֖ר עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ{{מ:לגרמיה-2}} מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ{{ר1}}לִֽפְנֵי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב{{ר2}}בַּל־יִ֝תְיַצֵּ֗ב{{ר0}}לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:משלי כב]]</text>
      <sha1>nckj4mfyzc2ddvr5l4ctvcbedzaxj4b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משלי כו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238951</id>
    <revision>
      <id>3008042</id>
      <parentid>3007154</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:08:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9261" sha1="n552eoe2plosg9xo4uoio43fk3qpewb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|משלי|כו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;כַּשֶּׁ֤לֶג{{מ:לגרמיה-2}} בַּקַּ֗יִץ וְכַמָּטָ֥ר בַּקָּצִ֑יר{{ר1}}כֵּ֤ן לֹֽא־נָאוֶ֖ה לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כַּצִּפּ֣וֹר {{מ:דחי|לָ֭נוּד|לָ֭נ֭וּד}} כַּדְּר֣וֹר לָע֑וּף{{ר1}}כֵּ֥ן {{נוסח|קִֽלְﬞלַ֥ת|2=א=קִֽלֲלַ֥ת (חטף)}} חִ֝נָּ֗ם {{כו&quot;ק|לא|ל֣וֹ}} תָבֹֽא׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שׁ֣וֹט {{מ:דחי|לַ֭סּוּס|לַ֭סּ֭וּס}} מֶ֣תֶג לַחֲמ֑וֹר{{ר1}}וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל־תַּ֣עַן {{מ:דחי|כְּ֭סִיל|כְּ֭סִ֭יל}} כְּאִוַּלְתּ֑וֹ{{ר1}}פֶּֽן־תִּשְׁוֶה־לּ֥וֹ גַם־אָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עֲנֵ֣ה {{מ:דחי|כְ֭סִיל|כְ֭סִ֭יל}} כְּאִוַּלְתּ֑וֹ{{ר1}}פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מְקַצֶּ֣ה {{מ:דחי|רַ֭גְלַיִם|רַ֭גְלַ֭יִם}} חָמָ֣ס שֹׁתֶ֑ה{{ר1}}שֹׁלֵ֖חַ דְּבָרִ֣ים בְּיַד־כְּסִֽיל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;דַּלְי֣וּ {{מ:דחי|שֹׁ֭קַיִם|שֹׁ֭קַ֭יִם}} מִפִּסֵּ֑חַ{{ר1}}וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּצְר֣וֹר אֶ֭בֶן בְּמַרְגֵּמָ֑ה{{ר1}}כֵּן־נוֹתֵ֖ן לִכְסִ֣יל כָּבֽוֹד׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;ח֭וֹחַ עָלָ֣ה בְיַד־שִׁכּ֑וֹר{{ר1}}וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;רַ֥ב מְחוֹלֵֽל־כֹּ֑ל{{ר1}}וְשֹׂכֵ֥ר כְּ֝סִ֗יל וְשֹׂכֵ֥ר עֹבְרִֽים׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{מ:דחי|כְּ֭כֶלֶב|כְּ֭כֶ֭לֶב}} שָׁ֣ב עַל־קֵא֑וֹ{{ר1}}כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;רָאִ֗יתָ אִ֭ישׁ חָכָ֣ם בְּעֵינָ֑יו{{ר1}}תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָמַ֣ר {{מ:דחי|עָ֭צֵל|עָ֭צֵ֭ל}} שַׁ֣חַל בַּדָּ֑רֶךְ{{ר1}}אֲ֝רִ֗י בֵּ֣ין הָרְחֹבֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{מ:דחי|הַ֭דֶּלֶת|הַ֭דֶּ֭לֶת}} תִּסּ֣וֹב עַל־צִירָ֑הּ{{ר1}}וְ֝עָצֵ֗ל עַל־מִטָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל {{מ:דחי|יָ֭דוֹ|יָ֭ד֭וֹ}} בַּצַּלָּ֑חַת{{ר1}}נִ֝לְאָ֗ה לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֶל־פִּֽיו׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;חָכָ֣ם עָצֵ֣ל בְּעֵינָ֑יו{{ר1}}מִ֝שִּׁבְעָ֗ה מְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מַחֲזִ֥יק בְּאׇזְנֵי־כָ֑לֶב{{ר1}}עֹבֵ֥ר מִ֝תְעַבֵּ֗ר עַל־רִ֥יב לֹּא־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{מ:דחי|כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ|כְּֽ֭מִתְלַהְלֵ֭הַּ}} הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים{{ר1}}חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כֵּֽן־אִ֭ישׁ רִמָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֑הוּ{{ר1}}וְ֝אָמַ֗ר הֲֽלֹא־מְשַׂחֵ֥ק אָֽנִי׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בְּאֶ֣פֶס {{מ:דחי|עֵ֭צִים|עֵ֭צִ֭ים}} תִּכְבֶּה־אֵ֑שׁ{{ר1}}וּבְאֵ֥ין נִ֝רְגָּ֗ן יִשְׁתֹּ֥ק מָדֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;פֶּחָ֣ם {{מ:דחי|לְ֭גֶחָלִים|לְ֭גֶחָלִ֭ים}} וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ{{ר1}}וְאִ֥ישׁ {{כו&quot;ק|מדונים|מִ֝דְיָנִ֗ים}} לְחַרְחַר־רִֽיב׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;דִּבְרֵ֣י {{מ:דחי|נִ֭רְגָּן|נִ֭רְגָּ֭ן}} כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים{{ר1}}וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כֶּ֣סֶף {{מ:דחי|סִ֭יגִים|סִ֭יגִ֭ים}} מְצֻפֶּ֣ה עַל־חָ֑רֶשׂ{{ר1}}שְׂפָתַ֖יִם דֹּלְקִ֣ים וְלֶב־רָֽע׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|{{מ:דחי|בִּ֭שְׂפָתָו|בִּ֭שְׂפָתָ֭ו}}|בשפתו|{{מ:דחי|בִּ֭שְׂפָתָיו|בִּ֭שְׂפָתָ֭יו}}|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} יִנָּכֵ֣ר שׂוֹנֵ֑א{{ר1}}וּ֝בְקִרְבּ֗וֹ יָשִׁ֥ית מִרְמָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;כִּֽי־יְחַנֵּ֣ן {{מ:דחי|ק֭וֹלוֹ|ק֭וֹל֭וֹ}} אַל־תַּאֲמֶן־בּ֑וֹ{{ר1}}כִּ֤י שֶׁ֖בַע תּוֹעֵב֣וֹת בְּלִבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;תִּכַּסֶּ֣ה {{מ:דחי|שִׂ֭נְאָה|שִׂ֭נְאָ֭ה}} בְּמַשָּׁא֑וֹן{{ר1}}תִּגָּלֶ֖ה רָעָת֣וֹ בְקָהָֽל׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כֹּֽרֶה־שַּׁ֭חַת בָּ֣הּ יִפּ֑וֹל{{ר1}}וְג֥וֹלֵֽל {{נוסח|אֶ֗֝בֶן|2=א=אֶ֝בֶן (השמטת נקודת הרביע)}} אֵלָ֥יו תָּשֽׁוּב׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|כו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;לְֽשׁוֹן־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א דַכָּ֑יו{{ר1}}וּפֶ֥ה חָ֝לָ֗ק יַעֲשֶׂ֥ה מִדְחֶֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:משלי כו]]</text>
      <sha1>n552eoe2plosg9xo4uoio43fk3qpewb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משלי ל/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238967</id>
    <revision>
      <id>3008043</id>
      <parentid>3007155</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:08:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12452" sha1="7u0kr9qxbipkqnj6nns7r3x415ysvzq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|משלי|ל}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;דִּבְרֵ֤י{{מ:לגרמיה-2}} אָג֥וּר בִּן־יָקֶ֗ה{{ר0}}הַמַּ֫שָּׂ֥א{{ר1}}נְאֻ֣ם {{מ:דחי|הַ֭גֶּבֶר|הַ֭גֶּ֭בֶר}} לְאִיתִיאֵ֑ל{{ר2}}לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ{{ר1}}וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְלֹֽא־לָמַ֥דְתִּי חׇכְמָ֑ה{{ר1}}וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה-2}} וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה-2}} בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה-2}} בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|2=א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַל־תּ֥וֹסְףְּ עַל־דְּבָרָ֑יו{{ר1}}פֶּן־יוֹכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{מ:דחי|שְׁ֭תַּיִם|שְׁ֭תַּ֭יִם}} שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ{{ר1}}אַל־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה-2}} וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ {{מ:דחי|וָ֭עֹשֶׁר|וָ֭עֹ֭שֶׁר}} אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;פֶּ֥ן{{מ:מקף אפור}}אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:צינור|וְכִחַשְׁתִּי֮|וְכִחַ֮שְׁתִּי֮}}{{ר1}}וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י{{מ:מקף אפור}}{{נוסח|יְ֫הֹוָ֥ה|2==שיטת-א (סימן העולה באות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה){{ש}}א!=יְה֫וָ֥ה (מקום ה&quot;עולה&quot; באות ה&quot;א שלא כשיטתו)}}{{ר3}}וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי{{ר1}}וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַל־תַּלְשֵׁ֣ן עֶ֭בֶד אֶל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|אֲדֹנָ֑ו|אדנו|אֲדֹנָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}פֶּֽן־יְקַלֶּלְךָ֥ וְאָשָֽׁמְתָּ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל{{ר1}}וְאֶת־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;דּ֭וֹר טָה֣וֹר בְּעֵינָ֑יו{{ר1}}וּ֝מִצֹּאָת֗וֹ לֹ֣א רֻחָֽץ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;דּ֭וֹר מָה־רָמ֣וּ עֵינָ֑יו{{ר1}}וְ֝עַפְעַפָּ֗יו יִנָּשֵֽׂאוּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;דּ֤וֹר{{מ:לגרמיה-2}} חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮{{ר1}}וּֽמַאֲכָל֢וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו{{ר2}}לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ{{ר2}}וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לַ֥עֲלוּקָ֨ה{{מ:לגרמיה-2}} שְׁתֵּ֥י בָנוֹת֮{{ר0}}{{נוסח|הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}|2==מ&quot;ש (אות בי&quot;ת קטנה) ובדפוסים וקורן{{ש}}א,ל=הַ֤ב (בי&quot;ת רגילה)}}{{נוסח|{{מ:פסק}}|2=ראו ב{{מ:קישור בהערה|https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up|רשימת הפסק של גינצבורג}}. בסימנים קבעו שהוא קו של לגרמיה.}}{{נוסח|הַ֥֫ב|2=א=הַ֥ב (השמטת סימן העולה)}}{{ר1}}שָׁל֣וֹשׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה{{ר2}}אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־אָ֥מְרוּ הֽוֹן׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;עַ֤יִן{{מ:לגרמיה-2}} {{נוסח|תִּ֥לְﬞעַ֣ג|2=א=תִּ֥לֲעַ֣ג (חטף)}} לְאָב֮{{ר1}}וְתָבֻ֢ז {{נוסח|לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם|2==א (במקף); לגבי ניקוד האות למ&quot;ד בחיריק ולא בשווא, ראו ייבין, כתר, ה.1 (עמ' 60) וייבין, מסורה, 392.{{ש}}ל=לִֽיקֲּהַ֫ת־אֵ֥ם (חטף){{ש}}דפוסים=לִֽיקְּהַ֫ת אֵ֥ם (אין מקף)}}{{ר3}}יִקְּר֥וּהָ עֹֽרְבֵי־נַ֑חַל{{ר1}}וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי־נָֽשֶׁר׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי{{ר1}}{{כו&quot;ק|וארבע|וְ֝אַרְבָּעָ֗ה}} לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:צינור|בַּשָּׁמַיִם֮|בַּשָּׁמַ֮יִם֮}}{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י־צ֥וּר|2==א (במקף){{ש}}דפוסים=עֲלֵ֫י צ֥וּר}}{{ר3}}דֶּרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כֵּ֤ן{{מ:לגרמיה-2}} דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה{{ר0}}מְנָ֫אָ֥פֶת{{ר1}}{{מ:דחי|אָ֭כְלָה|אָ֭כְלָ֭ה}} וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ{{ר2}}וְ֝אָמְרָ֗ה לֹא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;תַּ֣חַת {{מ:דחי|שָׁ֭לוֹשׁ|שָׁ֭ל֭וֹשׁ}} רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ{{ר1}}וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ{{ר1}}וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;תַּ֣חַת {{מ:דחי|שְׂ֭נוּאָה|שְׂ֭נוּאָ֭ה}} כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל{{ר1}}וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ{{ר1}}וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{מ:דחי|הַ֭נְּמָלִים|הַ֭נְּמָלִ֭ים}} עַ֣ם לֹא־עָ֑ז{{ר1}}וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:דחי|שְׁ֭פַנִּים|שְׁ֭פַנִּ֭ים}} עַ֣ם לֹא־עָצ֑וּם{{ר1}}וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;מֶ֭לֶךְ אֵ֣ין לָאַרְבֶּ֑ה{{ר1}}וַיֵּצֵ֖א חֹצֵ֣ץ כֻּלּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{מ:דחי|שְׂ֭מָמִית|שְׂ֭מָמִ֭ית}} בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ{{ר1}}וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד{{ר1}}וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לַ֭יִשׁ גִּבּ֣וֹר בַּבְּהֵמָ֑ה{{ר1}}וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־כֹֽל׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;זַרְזִ֣יר מׇתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ{{ר1}}וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;אִם־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א{{ר1}}וְאִם־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|משלי|ל|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;כִּ֤י {{גלגל-2|מִ֪יץ}} חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה{{ר1}}וּֽמִיץ־אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם{{ר2}}וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם{{ר0}}י֣וֹצִיא רִֽיב׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ל/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:משלי ל]]</text>
      <sha1>7u0kr9qxbipkqnj6nns7r3x415ysvzq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב ה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238992</id>
    <revision>
      <id>3008044</id>
      <parentid>3007156</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:08:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008044</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10049" sha1="p3qmn7hc6cqokbxri55m9ye7fmy388c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|ה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ{{ר1}}וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־לֶ֭אֱוִיל|כִּֽי־לֶ֭אֱוִ֭יל}} יַהֲרׇג־כָּ֑עַשׂ{{ר1}}וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|אֲֽנִי־רָ֭אִיתִי|אֲֽנִי־רָ֭אִ֭יתִי}} אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ{{ר1}}וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע{{ר1}}וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל{{ר1}}וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ{{ר2}}וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּ֤י{{מ:לגרמיה-2}} לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן{{ר1}}וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־אָ֭דָם|כִּֽי־אָ֭דָ֭ם}} לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד{{ר1}}{{נוסח|וּבְנֵי־רֶ֗֝שֶׁף|2=א=וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף (השמטת נקודת הרביע)}} יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אוּלָ֗ם {{מ:דחי|אֲ֭נִי|אֲ֭נִ֭י}} אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל{{ר1}}וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עֹשֶׂ֣ה {{מ:דחי|גְ֭דֹלוֹת|גְ֭דֹל֭וֹת}} וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר{{ר1}}נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַנֹּתֵ֣ן {{מ:דחי|מָ֭טָר|מָ֭טָ֭ר}} עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}וְשֹׁ֥לֵֽחַ {{נוסח|מַ֗֝יִם|2=א=מַ֝יִם (השמטת נקודת הרביע)}} עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם{{ר1}}וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|מֵ֭פֵר|מֵ֭פֵ֭ר}} מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים{{ר1}}וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥נָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תֻּשִׁיָּֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעׇרְמָ֑ם{{ר1}}וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ{{ר1}}וְ֝כַלַּ֗יְלָה {{נוסח|יְֽמַשְׁﬞשׁ֥וּ|2=א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ (חטף)}} {{מ:קמץ|ד=בַֽצׇּהֳרָֽיִם|ס=בַֽצָּהֳרָֽיִם}}׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֣שַׁע {{מ:דחי|מֵ֭חֶרֶב|מֵ֭חֶ֭רֶב}} מִפִּיהֶ֑ם{{ר1}}וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה{{ר1}}וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י {{מ:דחי|אֱ֭נוֹשׁ|אֱ֭נ֭וֹשׁ}} יוֹכִחֶ֣נּוּ אֱל֑וֹהַּ{{ר1}}וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ{{ר1}}יִ֝מְחַ֗ץ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְיָדָ֥ו|וידו|וְיָדָ֥יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} תִּרְפֶּֽינָה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;בְּשֵׁ֣שׁ {{מ:דחי|צָ֭רוֹת|צָ֭ר֭וֹת}} יַצִּילֶ֑ךָּ{{ר1}}וּבְשֶׁ֓בַע{{מ:לגרמיה-2}} לֹֽא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{מ:דחי|בְּֽ֭רָעָב|בְּֽ֭רָעָ֭ב}} פָּדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת{{ר1}}וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;בְּשׁ֣וֹט {{מ:דחי|לָ֭שׁוֹן|לָ֭שׁ֭וֹן}} תֵּחָבֵ֑א{{ר1}}וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק{{ר1}}וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ{{ר1}}וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הׇשְׁלְמָה־לָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:דחי|וְֽ֭יָדַעְתָּ|וְֽ֭יָדַ֭עְתָּ}} כִּֽי־שָׁל֣וֹם {{מ:קמץ|ד=אׇהֳלֶ֑ךָ|ס=אָהֳלֶ֑ךָ}}{{ר1}}וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ֗ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{מ:דחי|וְֽ֭יָדַעְתָּ|וְֽ֭יָדַ֭עְתָּ}} כִּֽי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ{{ר1}}וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר{{ר1}}כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|ה|כז|סדר=ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{נוסח|הִנֵּה־זֹ֖את|2==א,ל,ש1,ק13,ק-מ (טרחא); קשה להכריע בין טרחא לדחי במקום הזה, אבל באף אחד מכתבי־היד האלה לא נכתב הקו באופן מובהק וברור מימין לאות זי&quot;ן, כמו שהם עושים לעתים קרובות בדחי (ובכתי&quot;ש1 יש טרחא בוודאי). וכך דעתם של דותן וברויאר ומג&quot;ה (וראו עוד במסורה גדולה על איוב לג,לא ובמג&quot;ה ב&quot;עין המסורה&quot; בשני המקומות). וכך גם בעוד כתבי־יד תימנים (תיגאן של בניה הסופר ובנו יוסף). וכמו כן בחלק מהדפוסים (מ&quot;ג דפוס ונציה ודפוס וורשה, בער).{{ש}}ב1(בניה)=הִנֵּה־זֹ֭את (דחי), וכמו כן בחלק מהדפוסים (כגון לטריס, גינצבורג, קורן וסימנים). וכך גם ב-BHS ומשם להקלדה ולמכון ממרא, אבל דותן הכריע בטרחא.}} חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא{{ר1}}שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב ה]]</text>
      <sha1>p3qmn7hc6cqokbxri55m9ye7fmy388c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב כ/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239052</id>
    <revision>
      <id>3008045</id>
      <parentid>3007157</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:08:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9498" sha1="ju0wdflmjbepf1aeodrlsmzehb7dg15" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|כ}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{פרשה-מרכז|כותרת={{מ:דחי|וַ֭יַּעַן|וַ֭יַּ֭עַן}} צֹפַ֥ר הַֽנַּעֲמָתִ֗י וַיֹּאמַֽר׃}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מ:דחי|לָ֭כֵן|לָ֭כֵ֭ן}} שְׂעִפַּ֣י יְשִׁיב֑וּנִי{{ר1}}וּ֝בַעֲב֗וּר ח֣וּשִׁי בִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מוּסַ֣ר כְּלִמָּתִ֣י אֶשְׁמָ֑ע{{ר1}}וְ֝ר֗וּחַ מִֽבִּינָתִ֥י יַעֲנֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֲזֹ֣את {{מ:דחי|יָ֭דַעְתָּ|יָ֭דַ֭עְתָּ}} מִנִּי־עַ֑ד{{ר1}}מִנִּ֤י שִׂ֖ים אָדָ֣ם עֲלֵי־אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּ֤י רִנְנַ֣ת {{מ:דחי|רְ֭שָׁעִים|רְ֭שָׁעִ֭ים}} מִקָּר֑וֹב{{ר1}}וְשִׂמְחַ֖ת חָנֵ֣ף עֲדֵי־רָֽגַע׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אִם־יַעֲלֶ֣ה לַשָּׁמַ֣יִם שִׂיא֑וֹ{{ר1}}וְ֝רֹאשׁ֗וֹ לָעָ֥ב יַגִּֽיעַ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|כְּֽ֭גֶלְﬞלוֹ|כְּֽ֭גֶלְﬞל֭וֹ}}|2=א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ (חטף)}} לָנֶ֣צַח יֹאבֵ֑ד{{ר1}}רֹ֝אָ֗יו יֹאמְר֥וּ אַיּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כַּחֲל֣וֹם {{מ:דחי|יָ֭עוּף|יָ֭ע֭וּף}} וְלֹ֣א יִמְצָא֑וּהוּ{{ר1}}וְ֝יֻדַּ֗ד כְּחֶזְי֥וֹן לָֽיְלָה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עַ֣יִן {{מ:דחי|שְׁ֭זָפַתּוּ|שְׁ֭זָפַ֭תּוּ}} וְלֹ֣א תוֹסִ֑יף{{ר1}}וְלֹֽא־ע֗֝וֹד תְּשׁוּרֶ֥נּוּ מְקוֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{מ:דחי|בָּ֭נָיו|בָּ֭נָ֭יו}} יְרַצּ֣וּ דַלִּ֑ים{{ר1}}וְ֝יָדָ֗יו תָּשֵׁ֥בְנָה אוֹנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{מ:דחי|עַ֭צְמוֹתָיו|עַ֭צְמוֹתָ֭יו}} מָלְא֣וּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עֲלוּמָ֑ו|עלומו|עֲלוּמָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}וְ֝עִמּ֗וֹ עַל־עָפָ֥ר תִּשְׁכָּֽב׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אִם־תַּמְתִּ֣יק בְּפִ֣יו רָעָ֑ה{{ר1}}יַ֝כְחִידֶ֗נָּה תַּ֣חַת לְשֹׁנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יַחְמֹ֣ל {{מ:דחי|עָ֭לֶיהָ|עָ֭לֶ֭יהָ}} וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑נָּה{{ר1}}וְ֝יִמְנָעֶ֗נָּה בְּת֣וֹךְ חִכּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{מ:דחי|לַ֭חְמוֹ|לַ֭חְמ֭וֹ}} בְּמֵעָ֣יו נֶהְפָּ֑ךְ{{ר1}}מְרוֹרַ֖ת פְּתָנִ֣ים בְּקִרְבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;חַ֣יִל {{מ:דחי|בָּ֭לַע|בָּ֭לַ֭ע}} וַיְקִאֶ֑נּוּ{{ר1}}מִ֝בִּטְנ֗וֹ יֹרִשֶׁ֥נּוּ אֵֽל׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;רֹאשׁ־פְּתָנִ֥ים יִינָ֑ק{{ר1}}תַּ֝הַרְגֵ֗הוּ לְשׁ֣וֹן אֶפְעֶֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אַל־יֵ֥רֶא בִפְלַגּ֑וֹת{{ר1}}נַהֲרֵ֥י נַ֝חֲלֵ֗י דְּבַ֣שׁ וְחֶמְאָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;מֵשִׁ֣יב {{מ:דחי|יָ֭גָע|יָ֭גָ֭ע}} וְלֹ֣א יִבְלָ֑ע{{ר1}}כְּחֵ֥יל תְּ֝מוּרָת֗וֹ וְלֹ֣א יַעֲלֹֽס׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־רִ֭צַּץ|כִּֽי־רִ֭צַּ֭ץ}} עָזַ֣ב דַּלִּ֑ים{{ר1}}בַּ֥יִת גָּ֝זַ֗ל וְלֹ֣א יִבְנֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּ֤י{{מ:לגרמיה-2}} לֹא־יָדַ֣ע שָׁלֵ֣ו בְּבִטְנ֑וֹ{{ר1}}בַּ֝חֲמוּד֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אֵין־שָׂרִ֥יד לְאׇכְל֑וֹ{{ר1}}{{נוסח|עַל־כֵּ֗֝ן|2=א=עַל־כֵּ֝ן (השמטת נקודת הרביע)}} לֹא־יָחִ֥יל טוּבֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בִּמְלֹ֣אות {{מ:דחי|שִׂ֭פְקוֹ|שִׂ֭פְק֭וֹ}} יֵ֣צֶר ל֑וֹ{{ר1}}כׇּל־יַ֖ד עָמֵ֣ל תְּבֹאֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;יְהִ֤י{{מ:לגרמיה-2}} לְמַלֵּ֬א בִטְנ֗וֹ{{ר1}}יְֽשַׁלַּח־בּ֭וֹ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ{{ר2}}וְיַמְטֵ֥ר עָ֝לֵ֗ימוֹ{{ר0}}בִּלְחוּמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:דחי|יִ֭בְרַח|יִ֭בְרַ֭ח}} מִנֵּ֣שֶׁק בַּרְזֶ֑ל{{ר1}}תַּ֝חְלְפֵ֗הוּ קֶ֣שֶׁת נְחוּשָֽׁה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;שָׁלַף֮{{ר0}}וַיֵּצֵ֢א מִגֵּ֫וָ֥ה{{ר1}}{{מ:דחי|וּ֭בָרָק|וּ֭בָרָ֭ק}} מִֽמְּרֹרָת֥וֹ יַהֲלֹ֗ךְ{{ר1}}עָלָ֥יו אֵמִֽים׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:צינור|כׇּל־חֹשֶׁךְ֮|כׇּל־חֹ֮שֶׁךְ֮}}{{ר0}}טָמ֢וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו{{ר1}}{{מ:דחי|תְּ֭אׇכְלֵהוּ|תְּ֭אׇכְלֵ֭הוּ}} אֵ֣שׁ לֹא־נֻפָּ֑ח{{ר2}}יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד {{מ:קמץ|ד=בְּאׇהֳלֽוֹ|ס=בְּאָהֳלֽוֹ}}׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;יְגַלּ֣וּ שָׁמַ֣יִם עֲוֺנ֑וֹ{{ר1}}וְ֝אֶ֗רֶץ מִתְקוֹמָ֘מָ֥ה לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;יִ֭גֶל יְב֣וּל בֵּית֑וֹ{{ר1}}נִ֝גָּר֗וֹת בְּי֣וֹם אַפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;זֶ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} חֵלֶק־אָדָ֣ם {{מ:דחי|רָ֭שָׁע|רָ֭שָׁ֭ע}} מֵאֱלֹהִ֑ים{{ר1}}וְנַחֲלַ֖ת אִמְר֣וֹ מֵאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב כ]]</text>
      <sha1>ju0wdflmjbepf1aeodrlsmzehb7dg15</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב כא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239056</id>
    <revision>
      <id>3008046</id>
      <parentid>3007158</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:09:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11250" sha1="0o05aeqyoxn746ol4wdp2lilnu0ar59" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|כא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כא/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{פרשה-מרכז|כותרת=וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁמְע֣וּ {{מ:דחי|שָׁ֭מוֹעַ|שָׁ֭מ֭וֹעַ}} מִלָּתִ֑י{{ר1}}{{נוסח|וּתְהִי־זֹ֗֝את|2=א=וּתְהִי־זֹ֝את (השמטת נקודת הרביע)}} תַּנְח֥וּמֹֽתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|שָׂ֭אוּנִי|שָׂ֭א֭וּנִי}} וְאָנֹכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר{{ר1}}וְאַחַ֖ר דַּבְּרִ֣י תַלְעִֽיג׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מ:דחי|הֶ֭אָנֹכִי|הֶ֭אָנֹכִ֭י}} לְאָדָ֣ם שִׂיחִ֑י{{ר1}}וְאִם־מַ֝דּ֗וּעַ לֹֽא־תִקְצַ֥ר רוּחִֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהָשַׁ֑מּוּ{{ר1}}וְשִׂ֖ימוּ יָ֣ד עַל־פֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְאִם־זָכַ֥רְתִּי וְנִבְהָ֑לְתִּי{{ר1}}וְאָחַ֥ז בְּ֝שָׂרִ֗י פַּלָּצֽוּת׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{מ:דחי|מַ֭דּוּעַ|מַ֭דּ֭וּעַ}} רְשָׁעִ֣ים יִֽחְי֑וּ{{ר1}}עָ֝תְק֗וּ גַּם־גָּ֥בְרוּ חָֽיִל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;זַרְעָ֤ם נָכ֣וֹן לִפְנֵיהֶ֣ם עִמָּ֑ם{{ר1}}וְ֝צֶאֱצָאֵיהֶ֗ם לְעֵינֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בָּתֵּיהֶ֣ם שָׁל֣וֹם מִפָּ֑חַד{{ר1}}וְלֹ֤א שֵׁ֖בֶט אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;שׁוֹר֣וֹ {{מ:דחי|עִ֭בַּר|עִ֭בַּ֭ר}} וְלֹ֣א יַגְעִ֑ל{{ר1}}תְּפַלֵּ֥ט פָּ֝רָת֗וֹ וְלֹ֣א תְשַׁכֵּֽל׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יְשַׁלְּח֣וּ {{מ:דחי|כַ֭צֹּאן|כַ֭צֹּ֭אן}} עֲוִילֵיהֶ֑ם{{ר1}}וְ֝יַלְדֵיהֶ֗ם יְרַקֵּדֽוּן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|יִ֭שְׂאוּ|יִ֭שְׂא֭וּ}} כְּתֹ֣ף וְכִנּ֑וֹר{{ר1}}וְ֝יִשְׂמְח֗וּ לְק֣וֹל עוּגָֽב׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{כו&quot;ק|יבלו|יְכַלּ֣וּ}} בַטּ֣וֹב יְמֵיהֶ֑ם{{ר1}}וּ֝בְרֶ֗גַע שְׁא֣וֹל יֵחָֽתּוּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּאמְר֣וּ {{מ:דחי|לָ֭אֵל|לָ֭אֵ֭ל}} ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ{{ר1}}וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{נוסח|מַה־שַּׁדַּ֥י|2==ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-92 (מקף, ושי&quot;ן דגושה), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה, וכמו כן בדפוסים.{{ש}}א=מַה שַּׁדַּ֥י (חסר מקף).{{ש}}ל!=מַה־שַׁדַּ֥י (אין דגש באות שי&quot;ן).}} כִּֽי־נַעַבְדֶ֑נּוּ{{ר1}}וּמַה־נּ֝וֹעִ֗יל כִּ֣י נִפְגַּע־בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם{{ר1}}עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כַּמָּ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} נֵר־רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ{{ר1}}וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימוֹ אֵידָ֑ם{{ר2}}חֲ֝בָלִ֗ים{{ר0}}יְחַלֵּ֥ק בְּאַפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יִֽהְי֗וּ כְּתֶ֥בֶן לִפְנֵי־ר֑וּחַ{{ר1}}וּ֝כְמֹ֗ץ גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֱל֗וֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָ֥יו אוֹנ֑וֹ{{ר1}}יְשַׁלֵּ֖ם אֵלָ֣יו וְיֵדָֽע׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;יִרְא֣וּ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|עֵינָ֣ו|עינו|עֵינָ֣יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} כִּיד֑וֹ{{ר1}}וּמֵחֲמַ֖ת שַׁדַּ֣י יִשְׁתֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כִּ֤י מַה־חֶפְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו{{ר1}}וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;הַלְאֵ֥ל יְלַמֶּד־דָּ֑עַת{{ר1}}וְ֝ה֗וּא רָמִ֥ים יִשְׁפּֽוֹט׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;זֶ֗ה {{מ:דחי|יָ֭מוּת|יָ֭מ֭וּת}} בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ{{ר1}}כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|עֲ֭טִנָיו|עֲ֭טִנָ֭יו}}|2==א,פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-247,ק-מ,ב1[לאחר תיקון],ש2 (כתיב חסר יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד) וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ל,ש1,ק13=עֲ֭טִינָ֭יו (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד) וכך אצל דותן ובמכון ממרא (!)}} מָלְא֣וּ חָלָ֑ב{{ר1}}וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְזֶ֗ה {{מ:דחי|יָ֭מוּת|יָ֭מ֭וּת}} בְּנֶ֣פֶשׁ מָרָ֑ה{{ר1}}וְלֹא־אָ֝כַ֗ל בַּטּוֹבָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;יַ֭חַד עַל־עָפָ֣ר יִשְׁכָּ֑בוּ{{ר1}}וְ֝רִמָּ֗ה תְּכַסֶּ֥ה עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;הֵ֣ן {{מ:דחי|יָ֭דַעְתִּי|יָ֭דַ֭עְתִּי}} מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶ֑ם{{ר1}}וּ֝מְזִמּ֗וֹת עָלַ֥י תַּחְמֹֽסוּ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כִּ֤י תֹאמְר֗וּ אַיֵּ֥ה בֵית־נָדִ֑יב{{ר1}}וְ֝אַיֵּ֗ה אֹ֤הֶל{{מ:לגרמיה-2}} מִשְׁכְּנ֬וֹת רְשָׁעִֽים׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;הֲלֹ֣א {{מ:דחי|שְׁ֭אֶלְתֶּם|שְׁ֭אֶלְתֶּ֭ם}} ע֣וֹבְרֵי דָ֑רֶךְ{{ר1}}וְ֝אֹתֹתָ֗ם לֹ֣א תְנַכֵּֽרוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;כִּ֤י לְי֣וֹם אֵ֭יד יֵחָ֣שֶׂךְ רָ֑ע{{ר1}}לְי֖וֹם עֲבָר֣וֹת יוּבָֽלוּ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;מִֽי־יַגִּ֣יד עַל־פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ{{ר1}}וְהוּא־עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{מ:דחי|וְ֭הוּא|וְ֭ה֭וּא}} לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל{{ר1}}וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;מָֽתְקוּ־ל֗וֹ{{ר0}}רִגְבֵ֫י{{מ:מקף אפור}}נָ֥חַל{{ר1}}{{מ:דחי|וְ֭אַחֲרָיו|וְ֭אַחֲרָ֭יו}} כׇּל־אָדָ֣ם יִמְשׁ֑וֹךְ{{ר2}}וּ֝לְפָנָ֗יו אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כא|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{מ:דחי|וְ֭אֵיךְ|וְ֭אֵ֭יךְ}} תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל{{ר1}}וּ֝תְשׁ֥וּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב כא]]</text>
      <sha1>0o05aeqyoxn746ol4wdp2lilnu0ar59</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב כד/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239068</id>
    <revision>
      <id>3008047</id>
      <parentid>3007159</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:09:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8789" sha1="ej0782wbsdt3dmwr1itpd8jfyrtla4k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|כד}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מַדּ֗וּעַ {{מ:דחי|מִ֭שַּׁדַּי|מִ֭שַּׁדַּ֭י}} לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים{{ר1}}{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וְ֝יֹדְעָ֗ו|וידעו|וְ֝יֹדְעָ֗יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;גְּבֻל֥וֹת יַשִּׂ֑יגוּ{{ר1}}עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חֲמ֣וֹר יְתוֹמִ֣ים יִנְהָ֑גוּ{{ר1}}יַ֝חְבְּל֗וּ שׁ֣וֹר אַלְמָנָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יַטּ֣וּ אֶבְיֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ{{ר1}}יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}} בַּ֥מִּדְבָּ֗ר{{ר1}}יָצְא֣וּ {{מ:קמץ|ד={{מ:דחי|בְּ֭פׇעֳלָם|בְּ֭פׇעֳלָ֭ם}}|ס={{מ:דחי|בְּ֭פָעֳלָם|בְּ֭פָעֳלָ֭ם}}}} מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף{{ר2}}עֲרָבָ֥ה ל֥וֹ {{נוסח|לֶ֗֝חֶם|2=א=לֶ֝חֶם (השמטת נקודת הרביע)}}{{ר0}}לַנְּעָרִֽים׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{מ:דחי|בַּ֭שָּׂדֶה|בַּ֭שָּׂדֶ֭ה}} בְּלִיל֣וֹ {{כו&quot;ק|יקצירו|יִקְצ֑וֹרוּ}}{{ר1}}וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עָר֣וֹם {{מ:דחי|יָ֭לִינוּ|יָ֭לִ֭ינוּ}} מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ{{ר1}}וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ{{ר1}}וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{מ:דחי|יִ֭גְזְלוּ|יִ֭גְזְל֭וּ}} מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם{{ר1}}וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עָר֣וֹם {{מ:דחי|הִ֭לְּכוּ|הִ֭לְּכ֭וּ}} בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ{{ר1}}וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בֵּין־שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ{{ר1}}יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}} יִנְאָ֗קוּ{{ר1}}וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ{{ר2}}וֶ֝אֱל֗וֹהַּ{{ר0}}לֹֽא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הֵ֤מָּה{{מ:לגרמיה-2}} הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י{{מ:מקף אפור}}א֥וֹר{{ר1}}לֹא־הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו{{ר2}}וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ{{ר0}}בִּנְתִיבֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לָא֡וֹר יָ֘ק֤וּם רוֹצֵ֗חַ{{ר1}}יִֽקְטׇל־עָנִ֥י וְאֶבְי֑וֹן{{ר2}}וּ֝בַלַּ֗יְלָה{{ר0}}יְהִ֣י כַגַּנָּֽב׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף{{מ:לגרמיה-2}} שָׁ֤מְרָֽה{{מ:מקף אפור}}נֶ֣שֶׁף {{מ:דחי|לֵ֭אמֹר|לֵ֭אמֹ֭ר}}{{ר1}}לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן{{ר2}}וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים{{ר0}}יָשִֽׂים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ{{ר0}}בָּ֫תִּ֥ים{{ר1}}יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מוֹ{{ר2}}לֹא־יָ֥דְעוּ אֽוֹר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּ֤י יַחְדָּ֨ו{{מ:לגרמיה-2}} בֹּ֣קֶר לָ֣מוֹ צַלְמָ֑וֶת{{ר1}}כִּֽי־יַ֝כִּ֗יר בַּלְה֥וֹת צַלְמָֽוֶת׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;קַל־ה֤וּא{{מ:לגרמיה-2}} עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם{{ר1}}תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ{{ר2}}לֹא־יִ֝פְנֶ֗ה{{ר0}}דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;צִיָּ֤ה גַם־חֹ֗ם{{ר1}}יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג{{ר2}}שְׁא֣וֹל{{ר0}}חָטָֽאוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם{{מ:לגרמיה-2}} מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה{{ר1}}ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר{{ר2}}וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ{{ר0}}עַוְלָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;רֹעֶ֣ה {{מ:דחי|עֲ֭קָרָה|עֲ֭קָרָ֭ה}} לֹ֣א תֵלֵ֑ד{{ר1}}וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ{{ר1}}יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּחַיִּֽין׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;יִתֶּן־ל֣וֹ {{מ:דחי|לָ֭בֶטַח|לָ֭בֶ֭טַח}} וְיִשָּׁעֵ֑ן{{ר1}}וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}וְֽאֵינֶ֗נּוּ{{ר1}}וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן{{ר2}}וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כד|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְאִם־לֹ֣א {{מ:דחי|אֵ֭פוֹ|אֵ֭פ֭וֹ}} מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי{{ר1}}וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב כד]]</text>
      <sha1>ej0782wbsdt3dmwr1itpd8jfyrtla4k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב כו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239076</id>
    <revision>
      <id>3008048</id>
      <parentid>3007160</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:09:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4757" sha1="tb1bd3mijq5a0ln76ra6o4sngri7b5l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|כו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{פרשה-מרכז|כותרת=וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מֶה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ{{ר1}}ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|מַה־יָּ֭עַצְתָּ|מַה־יָּ֭עַ֭צְתָּ}} לְלֹ֣א חׇכְמָ֑ה{{ר1}}וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין{{ר1}}{{נוסח|וְנִשְׁמַת־מִ֗֝י|2=א=וְנִשְׁמַת־מִ֝י (השמטת נקודת הרביע)}} יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ{{ר1}}מִתַּ֥חַת מַ֗֝יִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ{{ר1}}וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֲבַדּֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ{{ר1}}תֹּ֥לֶה {{נוסח|אֶ֗֝רֶץ|2=א=אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)}} עַל־בְּלִי־מָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו{{ר1}}וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מְאַחֵ֥ז פְּנֵֽי־כִסֵּ֑ה{{ר1}}פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם{{ר1}}עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ{{ר1}}וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|בְּ֭כֹחוֹ|בְּ֭כֹח֭וֹ}} רָגַ֣ע הַיָּ֑ם{{ר1}}{{כו&quot;ק|ובתובנתו|וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ}} מָ֣חַץ רָֽהַב׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{מ:דחי|בְּ֭רוּחוֹ|בְּ֭רוּח֭וֹ}} שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה{{ר1}}{{נוסח|חֹלְﬞלָ֥ה|2=א=חֹלֲלָ֥ה (חטף)}} יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽחַ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הֶן־אֵ֤לֶּה{{מ:לגרמיה-2}} קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗ו{{ר1}}וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ {{מ:דחי|דָּ֭בָר|דָּ֭בָ֭ר}} נִשְׁמַע־בּ֑וֹ{{ר2}}וְרַ֥עַם {{מ:קו&quot;כ-אם-2|גְּ֝בוּרֹתָ֗ו|גבורתו|גְּ֝בוּרֹתָ֗יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר0}}מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב כו]]</text>
      <sha1>tb1bd3mijq5a0ln76ra6o4sngri7b5l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב כז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239080</id>
    <revision>
      <id>3008049</id>
      <parentid>3007161</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:09:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7587" sha1="kkq97o7gpqrmkn7a3kz85ngwzt4bn8d" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|כז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{פרשה-מרכז|כותרת=וַיֹּ֣סֶף {{מ:דחי|אִ֭יּוֹב|אִ֭יּ֭וֹב}} שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַי־אֵ֭ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י{{ר1}}וְ֝שַׁדַּ֗י הֵמַ֥ר נַפְשִֽׁי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי־כׇל־ע֣וֹד נִשְׁמָתִ֣י בִ֑י{{ר1}}וְר֖וּחַ אֱל֣וֹהַּ בְּאַפִּֽי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑ה{{ר1}}וּ֝לְשׁוֹנִ֗י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חָלִ֣ילָה לִּי֮{{ר0}}אִם־אַצְדִּ֢יק אֶ֫תְכֶ֥ם{{ר1}}עַד־אֶגְוָ֑ע{{ר1}}לֹֽא־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּצִדְקָתִ֣י {{מ:דחי|הֶ֭חֱזַקְתִּי|הֶ֭חֱזַ֭קְתִּי}} וְלֹ֣א אַרְפֶּ֑הָ{{ר1}}לֹא־יֶחֱרַ֥ף לְ֝בָבִ֗י מִיָּמָֽי׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְהִ֣י {{מ:דחי|כְ֭רָשָׁע|כְ֭רָשָׁ֭ע}} אֹ֣יְבִ֑י{{ר1}}{{נוסח|וּמִתְקוֹמְﬞמִ֥י|2=א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י (חטף)}} כְעַוָּֽל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּ֤י מַה־תִּקְוַ֣ת {{מ:דחי|חָ֭נֵף|חָ֭נֵ֭ף}} כִּ֣י יִבְצָ֑ע{{ר1}}כִּ֤י יֵ֖שֶׁל אֱל֣וֹהַּ נַפְשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{מ:דחי|הֲֽ֭צַעֲקָתוֹ|הֲֽ֭צַעֲקָת֭וֹ}} יִשְׁמַ֥ע{{מ:פסק}}אֵ֑ל{{ר1}}כִּֽי־תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אִם־עַל־שַׁדַּ֥י יִתְעַנָּ֑ג{{ר1}}יִקְרָ֖א אֱל֣וֹהַּ בְּכׇל־עֵֽת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־אֵ֑ל{{ר1}}אֲשֶׁ֥ר עִם־שַׁ֝דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֵן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם{{ר1}}{{נוסח|וְלָמָּה־זֶּ֗֝ה|2=א=וְלָמָּה־זֶּ֝ה (השמטת נקודת הרביע)}} הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;זֶ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} חֵלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע{{מ:פסק}}עִם־אֵ֑ל{{ר1}}וְֽנַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אִם־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב{{ר1}}וְ֝צֶאֱצָאָ֗יו לֹ֣א יִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|{{מ:דחי|שְׂ֭רִידָו|שְׂ֭רִידָ֭ו}}|שרידו|{{מ:דחי|שְׂ֭רִידָיו|שְׂ֭רִידָ֭יו}}|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ{{ר1}}וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אִם־יִצְבֹּ֣ר כֶּעָפָ֣ר כָּ֑סֶף{{ר1}}וְ֝כַחֹ֗מֶר יָכִ֥ין מַלְבּֽוּשׁ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{מ:דחי|יָ֭כִין|יָ֭כִ֭ין}} וְצַדִּ֣יק יִלְבָּ֑שׁ{{ר1}}וְ֝כֶ֗סֶף נָקִ֥י יַחֲלֹֽק׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;בָּנָ֣ה כָעָ֣שׁ בֵּית֑וֹ{{ר1}}וּ֝כְסֻכָּ֗ה עָשָׂ֥ה נֹצֵֽר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עָשִׁ֣יר {{מ:דחי|יִ֭שְׁכַּב|יִ֭שְׁכַּ֭ב}} וְלֹ֣א יֵאָסֵ֑ף{{ר1}}עֵינָ֖יו פָּקַ֣ח וְאֵינֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;תַּשִּׂיגֵ֣הוּ {{מ:דחי|כַ֭מַּיִם|כַ֭מַּ֭יִם}} בַּלָּה֑וֹת{{ר1}}{{נוסח|לַ֗֝יְלָה|2=א=לַ֝יְלָה (השמטת נקודת הרביע)}} גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יִשָּׂאֵ֣הוּ קָדִ֣ים וְיֵלַ֑ךְ{{ר1}}וִ֝ישָׂעֲרֵ֗הוּ מִמְּקֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְיַשְׁלֵ֣ךְ {{מ:דחי|עָ֭לָיו|עָ֭לָ֭יו}} וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל{{ר1}}מִ֝יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|כז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ{{ר1}}וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב כז]]</text>
      <sha1>kkq97o7gpqrmkn7a3kz85ngwzt4bn8d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב לא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239096</id>
    <revision>
      <id>3008050</id>
      <parentid>3007162</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:09:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13211" sha1="9urfii4nxk3qpd58c99nm9j2b99526u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|לא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לא/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{מ:דחי|בְּ֭רִית|בְּ֭רִ֭ית}} כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י{{ר1}}וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל־בְּתוּלָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{נוסח|וּמֶ֤ה|2==א,ק13,פטרגבורג-EVR-II-B-34,פטרבורג-EVR-II-B-55 (אין קו של לגרמיה) וכך הכריעו במג&quot;ה, וכמו כן בתיגאן (ק-מ,ב1,ת451).{{ש}}ל,ש1=&lt;וּמֶ֤ה{{מ:לגרמיה-2}}&gt; (בטעם מהפך לגרמיה) וכך הכריע ברויאר, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים.}} חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל{{ר1}}וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הֲלֹא־אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל{{ר1}}וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֲלֹא־ה֭וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י{{ר1}}וְֽכׇל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אִם־הָלַ֥כְתִּי עִם־שָׁ֑וְא{{ר1}}וַתַּ֖חַשׁ עַל־מִרְמָ֣ה רַגְלִֽי׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹֽאזְנֵי־צֶ֑דֶק{{ר1}}וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִ֥ם{{מ:מקף אפור}}תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮{{ר0}}מִנִּ֢י הַ֫דָּ֥רֶךְ{{ר1}}וְאַחַ֣ר {{מ:דחי|עֵ֭ינַי|עֵ֭ינַ֭י}} הָלַ֣ךְ לִבִּ֑י{{ר2}}וּ֝בְכַפַּ֗י דָּ֣בַק מֽאֿוּם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{מ:דחי|אֶ֭זְרְעָה|אֶ֭זְרְעָ֭ה}} וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל{{ר1}}וְֽצֶאֱצָאַ֥י יְשֹׁרָֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אִם־נִפְתָּ֣ה {{מ:דחי|לִ֭בִּי|לִ֭בִּ֭י}} עַל־אִשָּׁ֑ה{{ר1}}וְעַל־פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י{{ר1}}וְ֝עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי־{{קו&quot;כ|הוא|הִ֥יא}} זִמָּ֑ה{{ר1}}{{כו&quot;ק|והיא|וְ֝ה֗וּא}} עָוֺ֥ן פְּלִילִֽים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּ֤י אֵ֣שׁ הִ֭יא עַד־אֲבַדּ֣וֹן תֹּאכֵ֑ל{{ר1}}וּֽבְכׇל־תְּב֖וּאָתִ֣י תְשָׁרֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אִם־אֶמְאַ֗ס מִשְׁפַּ֣ט {{מ:דחי|עַ֭בְדִּי|עַ֭בְדִּ֭י}} וַאֲמָתִ֑י{{ר1}}בְּ֝רִבָ֗ם עִמָּדִֽי׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּמָ֣ה {{מ:דחי|אֶ֭עֱשֶׂה|אֶ֭עֱשֶׂ֭ה}} כִּֽי־יָק֣וּם אֵ֑ל{{ר1}}וְכִי־יִ֝פְקֹ֗ד מָ֣ה אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:דחי|הֲֽלֹא־בַ֭בֶּטֶן|הֲֽלֹא־בַ֭בֶּ֭טֶן}} עֹשֵׂ֣נִי עָשָׂ֑הוּ{{ר1}}וַ֝יְכֻנֶ֗נּוּ בָּרֶ֥חֶם אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{מ:דחי|אִם־אֶ֭מְנַע|אִם־אֶ֭מְנַ֭ע}} מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים{{ר1}}וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣ה אֲכַלֶּֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י{{ר1}}וְלֹֽא־אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּ֣י {{מ:דחי|מִ֭נְּעוּרַי|מִ֭נְּעוּרַ֭י}} גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב{{ר1}}וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אִם־אֶרְאֶ֣ה {{מ:דחי|א֭וֹבֵד|א֭וֹבֵ֭ד}} מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ{{ר1}}וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֶבְיֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אִם־לֹ֣א {{נוסח|בֵרְﬞכ֣וּנִי|2=א=בֵרֲכ֣וּנִי (חטף)}} {{מ:קו&quot;כ-אם-2|חֲלָצָ֑ו|חלצו|חֲלָצָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂ֗י יִתְחַמָּֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אִם־הֲנִיפ֣וֹתִי עַל־יָת֣וֹם יָדִ֑י{{ר1}}כִּֽי־אֶרְאֶ֥ה בַ֝שַּׁ֗עַר עֶזְרָתִֽי׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{מ:דחי|כְּ֭תֵפִי|כְּ֭תֵפִ֭י}} מִשִּׁכְמָ֣הֿ תִפּ֑וֹל{{ר1}}וְ֝אֶזְרֹעִ֗י מִקָּנָ֥הֿ תִשָּׁבֵֽר׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּ֤י פַ֣חַד {{מ:דחי|אֵ֭לַי|אֵ֭לַ֭י}} אֵ֣יד אֵ֑ל{{ר1}}וּ֝מִשְּׂאֵת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י{{ר1}}וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{מ:דחי|אִם־אֶ֭שְׂמַח|אִם־אֶ֭שְׂמַ֭ח}} כִּֽי־רַ֣ב חֵילִ֑י{{ר1}}וְכִֽי־כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;אִם־אֶרְאֶ֣ה א֭וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל{{ר1}}וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י{{ר1}}וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;גַּם־ה֭וּא עָוֺ֣ן פְּלִילִ֑י{{ר1}}כִּֽי־כִחַ֖שְׁתִּי לָאֵ֣ל מִמָּֽעַל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{מ:דחי|אִם־אֶ֭שְׂמַח|אִם־אֶ֭שְׂמַ֭ח}} בְּפִ֣יד מְשַׂנְאִ֑י{{ר1}}וְ֝הִתְעֹרַ֗רְתִּי כִּֽי־מְצָ֥אוֹ רָֽע׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְלֹא־נָתַ֣תִּי לַחֲטֹ֣א חִכִּ֑י{{ר1}}לִשְׁאֹ֖ל בְּאָלָ֣ה נַפְשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אִם־לֹ֣א {{מ:דחי|אָ֭מְרוּ|אָ֭מְר֭וּ}} מְתֵ֣י {{מ:קמץ|ד=אׇהֳלִ֑י|ס=אָהֳלִ֑י}}{{ר1}}מִי־יִתֵּ֥ן מִ֝בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{מ:דחי|בַּ֭חוּץ|בַּ֭ח֭וּץ}} לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר{{ר1}}דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י{{ר1}}לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺנִֽי׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כִּ֤י אֶעֱר֨וֹץ{{מ:לגרמיה-2}} הָ֘מ֤וֹן רַבָּ֗ה{{ר1}}וּבוּז־מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי{{ר2}}וָ֝אֶדֹּ֗ם{{ר0}}לֹא־אֵ֥צֵא פָֽתַח׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;מִ֤י יִתֶּן־לִ֨י{{מ:לגרמיה-2}} שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י{{ר1}}{{מ:דחי|הֶן־תָּ֭וִי|הֶן־תָּ֭וִ֭י}} שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי{{ר2}}וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב{{ר0}}אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;אִם־לֹ֣א {{מ:דחי|עַל־שִׁ֭כְמִי|עַל־שִׁ֭כְמִ֭י}} אֶשָּׂאֶ֑נּוּ{{ר1}}אֶעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;מִסְפַּ֣ר {{מ:דחי|צְ֭עָדַי|צְ֭עָדַ֭י}} אַגִּידֶ֑נּוּ{{ר1}}כְּמוֹ־נָ֝גִ֗יד {{נוסח|אֲקָֽרְﬞבֶֽנּוּ|2=א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{מ:דחי|אִם־עָ֭לַי|אִם־עָ֭לַ֭י}} אַדְמָתִ֣י תִזְעָ֑ק{{ר1}}וְ֝יַ֗חַד תְּלָמֶ֥יהָ יִבְכָּיֽוּן׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;{{מ:דחי|אִם־כֹּ֭חָהּ|אִם־כֹּ֭חָ֭הּ}} אָכַ֣לְתִּי בְלִי־כָ֑סֶף{{ר1}}וְנֶ֖פֶשׁ בְּעָלֶ֣יהָ הִפָּֽחְתִּי׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לא|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;תַּ֤חַת חִטָּ֨ה{{מ:לגרמיה-2}} יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ{{ר1}}וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בׇאְשָׁ֑ה{{ר3}}תַּ֗֝מּוּ{{ר0}}דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב לא]]</text>
      <sha1>9urfii4nxk3qpd58c99nm9j2b99526u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב לז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239120</id>
    <revision>
      <id>3008051</id>
      <parentid>3007163</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:09:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8202" sha1="du92p1xslyb9lcg539i9izq697ariw3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|לז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לז/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{מ:דחי|אַף־לְ֭זֹאת|אַף־לְ֭זֹ֭את}} יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י{{ר1}}וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ{{ר1}}וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תַּֽחַת־כׇּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ{{ר1}}וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַחֲרָ֤יו{{מ:לגרמיה-2}} יִשְׁאַג־ק֗וֹל{{ר1}}{{מ:דחי|יַ֭רְעֵם|יַ֭רְעֵ֭ם}} בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ{{ר2}}וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם{{ר0}}כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל {{מ:דחי|בְּ֭קוֹלוֹ|בְּ֭קוֹל֭וֹ}} נִפְלָא֑וֹת{{ר1}}עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּ֤י לַשֶּׁ֨לֶג{{מ:לגרמיה-2}} יֹאמַ֗ר{{ר0}}הֱוֵ֫א{{מ:מקף אפור}}אָ֥רֶץ{{ר1}}וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר{{ר1}}וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּיַד־כׇּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם{{ר1}}לָ֝דַ֗עַת כׇּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַתָּב֣וֹא חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב{{ר1}}וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{מ:דחי|מִן־הַ֭חֶדֶר|מִן־הַ֭חֶ֭דֶר}} תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה{{ר1}}וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח{{ר1}}וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{מ:דחי|אַף־בְּ֭רִי|אַף־בְּ֭רִ֭י}} יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב{{ר1}}יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת{{מ:לגרמיה-2}}{{ר1}}מִתְהַפֵּ֣ךְ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו|בתחבולתו|בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} {{מ:קמץ|ד=לְפׇעֳלָ֑ם|ס=לְפָעֳלָ֑ם}}{{ר2}}כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם{{מ:לגרמיה-2}}{{ר2}}עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ{{ר1}}אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב{{ר1}}עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן{{מ:לגרמיה-2}} נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:דחי|הֲ֭תֵדַע|הֲ֭תֵדַ֭ע}} בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם{{ר1}}וְ֝הֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{מ:דחי|הֲ֭תֵדַע|הֲ֭תֵדַ֭ע}} עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב{{ר1}}מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים{{ר1}}בְּהַשְׁקִ֥ט {{נוסח|אֶ֗֝רֶץ|2=א=אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)}} מִדָּרֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;תַּרְקִ֣יעַ {{מ:דחי|עִ֭מּוֹ|עִ֭מּ֭וֹ}} לִשְׁחָקִ֑ים{{ר1}}חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{מ:דחי|ה֭וֹדִיעֵנוּ|ה֭וֹדִיעֵ֭נוּ}} מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ{{ר1}}לֹֽא־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר{{ר1}}אִֽם־אָ֥מַר {{נוסח|אִ֗֝ישׁ|2=א=אִ֝ישׁ (השמטת נקודת הרביע)}} כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְעַתָּ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ א֗וֹר{{ר1}}בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים{{ר2}}וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה{{ר0}}וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{מ:דחי|מִ֭צָּפוֹן|מִ֭צָּפ֭וֹן}} זָהָ֣ב יֶאֱתֶ֑ה{{ר1}}עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;שַׁדַּ֣י {{מ:דחי|לֹא־מְ֭צָאנֻהוּ|לֹא־מְ֭צָאנֻ֭הוּ}} שַׂגִּיא־כֹ֑חַ{{ר1}}וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{מ:דחי|לָ֭כֵן|לָ֭כֵ֭ן}} יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים{{ר1}}לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כׇּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב לז]]</text>
      <sha1>du92p1xslyb9lcg539i9izq697ariw3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב לח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239124</id>
    <revision>
      <id>3008052</id>
      <parentid>3007164</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:10:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13046" sha1="ieit8kmxfpuf1qur4hkdlonc30pirwg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|לח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיַּעַן־יְהֹוָ֣ה {{מ:דחי|אֶת־אִ֭יּוֹב|אֶת־אִ֭יּ֭וֹב}} {{מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מנהסערה|מִ֥ן{{מ:פסק}}הַסְּעָרָ֗ה}}{{ר1}}וַיֹּאמַֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מִ֤י זֶ֨ה{{מ:לגרמיה-2}} מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין{{ר1}}בְּֽלִי־דָֽעַת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱזׇר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ{{ר1}}וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֵיפֹ֣ה {{מ:דחי|הָ֭יִיתָ|הָ֭יִ֭יתָ}} בְּיׇסְדִי־אָ֑רֶץ{{ר1}}הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מִי־שָׂ֣ם {{מ:דחי|מְ֭מַדֶּיהָ|מְ֭מַדֶּ֭יהָ}} כִּ֣י תֵדָ֑ע{{ר1}}א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הׇטְבָּ֑עוּ{{ר1}}א֥וֹ מִי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּרׇן־יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר{{ר1}}וַ֝יָּרִ֗יעוּ כׇּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם{{ר1}}בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ{{ר1}}וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י{{ר1}}וָ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה {{מ:דחי|תָ֭בוֹא|תָ֭ב֭וֹא}} וְלֹ֣א תֹסִ֑יף{{ר1}}וּפֹא־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|הֲֽ֭מִיָּמֶיךָ|הֲֽ֭מִיָּמֶ֭יךָ}} צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר{{ר1}}{{נוסח|{{מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת|ידעתה שחר|יִדַּ֖עְתָּ הַשַּׁ֣חַר}}|2=א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּ‌הַ שַּׁ֣חַר}} מְקֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{מ:דחי|לֶ֭אֱחֹז|לֶ֭אֱחֹ֭ז}} בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ{{ר1}}וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים מִמֶּֽנָּה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{מ:דחי|תִּ֭תְהַפֵּךְ|תִּ֭תְהַפֵּ֭ךְ}} כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם{{ר1}}וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים אוֹרָ֑ם{{ר1}}וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{מ:דחי|הֲ֭בָאתָ|הֲ֭בָ֭אתָ}} עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם{{ר1}}וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הֲנִגְל֣וּ {{מ:דחי|לְ֭ךָ|לְ֭ךָ֭}} שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת{{ר1}}וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{מ:דחי|הִ֭תְבֹּנַנְתָּ|הִ֭תְבֹּנַ֭נְתָּ}} עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֵי־זֶ֣ה {{מ:דחי|הַ֭דֶּרֶךְ|הַ֭דֶּ֭רֶךְ}} יִשְׁכׇּן־א֑וֹר{{ר1}}וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּ֣י {{מ:דחי|תִ֭קָּחֶנּוּ|תִ֭קָּחֶ֭נּוּ}} אֶל־גְּבוּל֑וֹ{{ר1}}וְכִי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{מ:דחי|יָ֭דַעְתָּ|יָ֭דַ֭עְתָּ}} כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד{{ר1}}וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{מ:דחי|הֲ֭בָאתָ|הֲ֭בָ֭אתָ}} אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג{{ר1}}וְאוֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר{{ר1}}לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אֵי־זֶ֣ה {{מ:דחי|הַ֭דֶּרֶךְ|הַ֭דֶּ֭רֶךְ}} יֵחָ֣לֶק א֑וֹר{{ר1}}יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה{{ר1}}וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:דחי|לְ֭הַמְטִיר|לְ֭הַמְטִ֭יר}} עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ{{ר1}}מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לְהַשְׂבִּ֣יעַ {{מ:דחי|שֹׁ֭אָה|שֹׁ֭אָ֭ה}} וּמְשֹׁאָ֑ה{{ר1}}וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב{{ר1}}א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח{{ר1}}וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{מ:דחי|כָּ֭אֶבֶן|כָּ֭אֶ֭בֶן}} מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ{{ר1}}וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|הַֽ֭תְﬞקַשֵּׁר|הַֽ֭תְﬞקַשֵּׁ֭ר}}|2=א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר (חטף)}} מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה{{ר1}}אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ{{ר1}}וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{מ:דחי|הֲ֭יָדַעְתָּ|הֲ֭יָדַ֭עְתָּ}} חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם{{ר1}}אִם־תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ{{ר1}}וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לה|סדר=ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{נוסח|הַֽתְﬞשַׁלַּ֣ח|2=א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח (חטף)}} בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ{{ר1}}וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חׇכְמָ֑ה{{ר1}}א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;מִֽי־יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחׇכְמָ֑ה{{ר1}}וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;בְּצֶ֣קֶת {{מ:דחי|עָ֭פָר|עָ֭פָ֭ר}} לַמּוּצָ֑ק{{ר1}}וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף{{ר1}}וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כִּֽי־יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת{{ר1}}יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־אָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לח|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב{{ר0}}צֵ֫יד֥וֹ{{ר1}}כִּֽי־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|{{מ:דחי|יְ֭לָדָו|יְ֭לָדָ֭ו}}|ילדו|{{מ:דחי|יְ֭לָדָיו|יְ֭לָדָ֭יו}}|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ{{ר2}}יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב לח]]</text>
      <sha1>ieit8kmxfpuf1qur4hkdlonc30pirwg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב לט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239128</id>
    <revision>
      <id>3008053</id>
      <parentid>3007165</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:10:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008053</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9516" sha1="p8c8mgab0bss7r1zzcvtc6j82xksbsc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|לט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לט/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע{{ר1}}חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה{{ר1}}וְ֝יָדַעְתָּ֗ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|תִּ֭כְרַעְנָה|תִּ֭כְרַ֭עְנָה}} יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה{{ר1}}חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יַחְלְמ֣וּ {{מ:דחי|בְ֭נֵיהֶם|בְ֭נֵיהֶ֭ם}} יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר{{ר1}}יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מִי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חׇפְשִׁ֑י{{ר1}}וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ{{ר1}}וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵחָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{מ:דחי|יִ֭שְׂחַק|יִ֭שְׂחַ֭ק}} לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה{{ר1}}תְּשֻׁא֥וֹת נֹ֝גֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ{{ר1}}וְאַחַ֖ר כׇּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עׇבְדֶ֑ךָ{{ר1}}אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הֲֽתִקְשׇׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ{{ר1}}אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הֲֽתִבְטַח־בּ֭וֹ כִּֽי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ{{ר1}}וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּֽי־{{קו&quot;כ|ישוב|יָשִׁ֣יב}} זַרְעֶ֑ךָ{{ר1}}וְֽגׇרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה{{ר1}}אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ{{ר1}}וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:דחי|וַ֭תִּשְׁכַּח|וַ֭תִּשְׁכַּ֭ח}} כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ{{ר1}}וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְדוּשֶֽׁהָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ{{ר1}}לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חׇכְמָ֑ה{{ר1}}וְלֹא־חָ֥לַק {{נוסח|לָ֗֝הּ|2=א=לָ֝הּ (השמטת נקודת הרביע)}} בַּבִּינָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{מ:דחי|כָּ֭עֵת|כָּ֭עֵ֭ת}} בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא{{ר1}}תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹכְבֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה{{ר1}}הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{מ:דחי|הֲֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ|הֲֽ֭תַרְעִישֶׁ֭נּוּ}} כָּאַרְבֶּ֑ה{{ר1}}ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יַחְפְּר֣וּ {{מ:דחי|בָ֭עֵמֶק|בָ֭עֵ֭מֶק}} וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ{{ר1}}יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;יִשְׂחַ֣ק {{מ:דחי|לְ֭פַחַד|לְ֭פַ֭חַד}} וְלֹ֣א יֵחָ֑ת{{ר1}}וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{מ:דחי|עָ֭לָיו|עָ֭לָ֭יו}} תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה{{ר1}}לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בְּרַ֣עַשׁ {{מ:דחי|וְ֭רֹגֶז|וְ֭רֹ֭גֶז}} יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ{{ר1}}וְלֹא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח{{ר1}}{{מ:דחי|וּֽ֭מֵרָחוֹק|וּֽ֭מֵרָח֭וֹק}} יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה{{ר2}}רַ֥עַם שָׂ֝רִ֗ים וּתְרוּעָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:דחי|הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ|הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ֭}} יַאֲבֶר־נֵ֑ץ{{ר1}}יִפְרֹ֖שׂ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|כְּנָפָ֣ו|כנפו|כְּנָפָ֣יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} לְתֵימָֽן׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר{{ר1}}וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;סֶ֣לַע {{מ:דחי|יִ֭שְׁכֹּן|יִ֭שְׁכֹּ֭ן}} וְיִתְלֹנָ֑ן{{ר1}}עַ֥ל {{נוסח|שֶׁן־סֶ֗֝לַע|2=א=שֶׁן־סֶ֝לַע (השמטת נקודת הרביע)}} וּמְצוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל{{ר1}}לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|לט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־דָ֑ם{{ר1}}וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב לט]]</text>
      <sha1>p8c8mgab0bss7r1zzcvtc6j82xksbsc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איוב מ/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239132</id>
    <revision>
      <id>3008054</id>
      <parentid>3007166</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:10:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008054</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10528" sha1="b26got5lb9ww62nx74e1n934r5hjj5q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|איוב|מ}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{פרשה-מרכז|כותרת=וַיַּ֖עַן יְהֹוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מ:דחי|הֲ֭רֹב|הֲ֭רֹ֭ב}} עִם־שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר{{ר1}}מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=יש רווח של שורה ריקה בכתר לפני הכותרת הממורכזת}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{פרשה-מרכז|כותרת=וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־יְהֹוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֵ֣ן {{מ:דחי|קַ֭לֹּתִי|קַ֭לֹּ֭תִי}} מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ{{ר1}}יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַחַ֣ת {{מ:דחי|דִּ֭בַּרְתִּי|דִּ֭בַּ֭רְתִּי}} וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה{{ר1}}וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּעַן־יְהֹוָ֣ה {{מ:דחי|אֶת־אִ֭יּוֹב|אֶת־אִ֭יּ֭וֹב}} {{מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מנסערה|מִ֥ן{{מ:פסק}}סְעָרָ֗ה}}{{ר1}}וַיֹּאמַֽר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֱזׇר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ{{ר1}}{{נוסח|אֶ֝שְׁאָלְךָ֗|2=לגבי הקמץ הרחב ראו בהערה על שמות יג,יד.}} וְהוֹדִיעֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{מ:דחי|הַ֭אַף|הַ֭אַ֭ף}} תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י{{ר1}}תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאִם־זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל{{מ:פסק}}לָ֑ךְ{{ר1}}וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{נוסח|עֲדֵ֥ה{{מ:מקף אפור}}|2==ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}}נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ{{ר1}}וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{מ:דחי|הָ֭פֵץ|הָ֭פֵ֭ץ}} עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ{{ר1}}וּרְאֵ֥ה כׇל־גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;רְאֵ֣ה {{מ:דחי|כׇל־גֵּ֭אֶה|כׇל־גֵּ֭אֶ֭ה}} הַכְנִיעֵ֑הוּ{{ר1}}וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;טׇמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד{{ר1}}פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְגַם־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ{{ר1}}כִּֽי־תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הִנֵּה־נָ֣א {{מ:דחי|בְ֭הֵמוֹת|בְ֭הֵמ֭וֹת}} אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ{{ר1}}חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמׇתְנָ֑יו{{ר1}}וְ֝אוֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־אָ֑רֶז{{ר1}}גִּידֵ֖י {{מ:קו&quot;כ-אם-2|פַחֲדָ֣ו|פחדו|פַחֲדָ֣יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} יְשֹׂרָֽגוּ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{מ:דחי|עֲ֭צָמָיו|עֲ֭צָמָ֭יו}} אֲפִיקֵ֣י נְחֻשָׁ֑ה{{ר1}}גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־אֵ֑ל{{ר1}}הָ֝עֹשׂ֗וֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ{{ר1}}וְֽכׇל־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַׂחֲקוּ־שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב{{ר1}}בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים {{נוסח|צִֽלְﬞל֑וֹ|2=א=צִֽלֲל֑וֹ (חטף)}}{{ר1}}יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק {{מ:דחי|נָ֭הָר|נָ֭הָ֭ר}} לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז{{ר1}}יִבְטַ֓ח{{מ:לגרמיה-2}} כִּֽי־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־פִּֽיהוּ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ{{ר1}}בְּ֝מוֹקְשִׁ֗ים יִנְקׇב־אָֽף׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;תִּמְשֹׁ֣ךְ לִוְיָתָ֣ן בְּחַכָּ֑ה{{ר1}}וּ֝בְחֶ֗בֶל תַּשְׁקִ֥יעַ לְשֹׁנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;הֲתָשִׂ֣ים אַגְמֹ֣ן בְּאַפּ֑וֹ{{ר1}}וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקֹּ֥ב לֶחֱיֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;הֲיַרְבֶּ֣ה {{מ:דחי|אֵ֭לֶיךָ|אֵ֭לֶ֭יךָ}} תַּחֲנוּנִ֑ים{{ר1}}אִם־יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;הֲיִכְרֹ֣ת בְּרִ֣ית עִמָּ֑ךְ{{ר1}}תִּ֝קָּחֶ֗נּוּ לְעֶ֣בֶד עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{נוסח|הַֽתְשַׂחֶק־בּ֭וֹ|2==א,ל (&quot;הַֽתְשַׂחֶק־&quot; מוקפת), וכמו כן בקורן ובדפוסים.{{ש}}ש1,ק13=הַֽתְשַׂ֣חֶק בּ֭וֹ (הַֽתְשַׂ֣חֶק בטעם מונח), וכמו כן בתאג' ק-מ; אמנם ברוב כתבי־היד התימנים נכתבו גם מונח וגם מקף (הַֽתְשַׂ֣חֶק־בּ֭וֹ [!]): ב1, הספריה הלאומית 1452 (2)=4 (שניהם מאת בניה הסופר), ת451 (מאת יוסף בן בניה).}} כַּצִּפּ֑וֹר{{ר1}}וְ֝תִקְשְׁרֶ֗נּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;יִכְר֣וּ {{מ:דחי|עָ֭לָיו|עָ֭לָ֭יו}} חַבָּרִ֑ים{{ר1}}יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|הַֽתְﬞמַלֵּ֣א|2=א=הַֽתֲמַלֵּ֣א (חטף)}} בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ{{ר1}}וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|איוב|מ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;שִׂים־עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ{{ר1}}זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל־תּוֹסַֽף׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:איוב מ]]</text>
      <sha1>b26got5lb9ww62nx74e1n934r5hjj5q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רות ג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239186</id>
    <revision>
      <id>3008055</id>
      <parentid>3007167</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:10:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008055</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9706" sha1="mxox1ap9a7en1zjv4gbgmy2xqfvhkz9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|רות|ג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ {{מ:קמץ|ד=נׇעֳמִ֣י|ס=נָעֳמִ֣י}} חֲמוֹתָ֑הּ {{נוסח|בִּתִּ֕י|2==א ובדפוסים (טעם זקף גדול){{ש}}ל=בִּתִּ֞י (בטעם גרשיים)}} הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְרָחַ֣צְתְּ{{מ:לגרמיה-2}} וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ {{כו&quot;ק|שמלתך|שִׂמְלֹתַ֛יִךְ}} עָלַ֖יִךְ {{כו&quot;ק|וירדתי|וְיָרַ֣דְתְּ}} הַגֹּ֑רֶן אַל־תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וִיהִ֣י בְשׇׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו {{כו&quot;ק|ושכבתי|וְשָׁכָ֑בְתְּ}} וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר {{נוסח|תַּעֲשִֽׂין|2==א (בחטף פתח) ובדפוסים{{ש}}ל=תַּעַשִֽׂין (חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן){{ש}}הערת המקליד}}׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥י {{נוסח|{{קרי ולא כתיב|[אֵלַ֖י]|אֵלַ֖י}}|2==ל-קרי{{ש}}בכתר יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.}} אֶעֱשֶֽׂה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִי֙|2==א (געיה){{ש}}ל=וַיְהִי֙ (אין געיה)}} בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֖אמֶר {{נוסח|מִי־אָ֑תְּ|2==א{{ש}}ל!=מִי־אָ֑תּ (חסר שווא בתי&quot;ו){{ש}}הערת המקליד}} וַתֹּ֗אמֶר {{נוסח|אָֽנֹכִי֙|2==א (געיה){{ש}}ל=אָנֹכִי֙ (אין געיה)}} ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהֹוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן־הָרִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי־לֶ֗כֶת {{נוסח|אַֽחֲרֵי֙|2==א (געיה){{ש}}ל=אַחֲרֵי֙ (אין געיה)}} הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם־דַּ֖ל וְאִם־עָשִֽׁיר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י {{נוסח|אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ (געיה)}} כִּ֤י יוֹדֵ֙עַ֙ כׇּל־שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְעַתָּה֙ כִּ֣י אׇמְנָ֔ם כִּ֥י {{נוסח|{{כתיב ולא קרי|(אם)|אם}}|2=מ&quot;ק-א=&quot;אם כת['] ולא קרי&quot;}} גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{נוסח|לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י{{מ:לגרמיה-2}}|2==מ&quot;ס-ל ובדפוסים וקורן (אות נו&quot;ן גדולה){{ש}}א,ל=לִ֣ינִי (אין אות גדולה)}} הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=לְגׇאֳלֵ֛ךְ|ס=לְגָאֳלֵ֛ךְ}}|2==א (אין געיה){{ש}}ל=לְגָֽאֳלֵ֛ךְ (געיה)}} וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהֹוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד־הַבֹּֽקֶר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַתִּשְׁכַּ֤ב {{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|מַרְגְּלוֹתָו֙|מרגלותו|מַרְגְּלוֹתָיו֙|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}|2==א,ק-מ (כתיב מלא וי&quot;ו וחסר יו&quot;ד); בכתי&quot;ק-מ אין הערת קרי.{{ש}}ל-כתיב=מרגלתו (כתיב חסר וי&quot;ו וחסר יו&quot;ד){{ש}}ל-קרי!=מַרְגְּלוֹתָיוֹ֙ (מלא וי&quot;ו ומלא יו&quot;ד ונקודת חולם חריגה בסוף התיבה){{ש}}הערת המקליד}} עַד־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קׇם {{כו&quot;ק|בטרום|בְּטֶ֛רֶם}} יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִ֠י הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר־עָלַ֛יִךְ {{נוסח|וְאֶחֳזִי־בָ֖הּ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וְאֶֽחֳזִי־בָ֖הּ (געיה)}} וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מׇד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר {{נוסח|עָשָׂה־לָ֖הּ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=עָֽשָׂה־לָ֖הּ (געיה)}} הָאִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר {{נוסח|{{קרי ולא כתיב|[אֵלַ֔י]|אֵלַ֔י}}|2==ל-קרי{{ש}}בכתר יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.}} אַל־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל־חֲמוֹתֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|רות|ג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַתֹּ֙אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת רות}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:רות ג]]</text>
      <sha1>mxox1ap9a7en1zjv4gbgmy2xqfvhkz9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קהלת ה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239211</id>
    <revision>
      <id>3008057</id>
      <parentid>3007169</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:10:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008057</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8939" sha1="74ni0dg260c0ii8myybgvupfiugpiv6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|קהלת|ה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהוֹצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י הָאֱלֹהִ֤ים בַּשָּׁמַ֙יִם֙ וְאַתָּ֣ה עַל־הָאָ֔רֶץ {{נוסח|עַל־כֵּ֛ן|2==ל?,ש1,ק-מ ובדפוסים (אין געיה){{ש}}ל=&lt;עַֽל־כֵּ֛ן&gt;? (בגעיה ותביר לפי דותן והמקליד), או &lt;עַ֥ל־כֵּ֛ן&gt;? (מרכא בתיבת תביר לפי ברויאר בספק).{{ש}}בהגדלת צילום כתי&quot;ל רואים קו קטן באופן ברור מתחת לקו הפתח לצד ימין; ייתכן שמדובר על געיה ימנית (פחות סביר שהוא מרכא למרות הנטייה) אך הצורה חריגה כי יש מספיק מקום לשמאלו של הפתח לגעיה או מרכא (וגם ב-BHS התעלמו ממנו).{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} יִהְי֥וּ דְבָרֶ֖יךָ מְעַטִּֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּ֛י בָּ֥א הַחֲל֖וֹם בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן וְק֥וֹל כְּסִ֖יל בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כַּאֲשֶׁר֩ תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לֵֽאלֹהִ֗ים אַל־תְּאַחֵר֙ לְשַׁלְּמ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בַּכְּסִילִ֑ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר שַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;ט֖וֹב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר {{נוסח|מִשֶּׁתִּדּ֖וֹר|2==ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל!,ש1!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר (חסר דגש באות שי&quot;ן); כתי&quot;ש1 בכתיב חסר וי&quot;ו.{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֙יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ וְאַל־תֹּאמַר֙ לִפְנֵ֣י הַמַּלְאָ֔ךְ כִּ֥י שְׁגָגָ֖ה הִ֑יא לָ֣מָּה יִקְצֹ֤ף הָֽאֱלֹהִים֙ עַל־קוֹלֶ֔ךָ וְחִבֵּ֖ל אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּ֣י בְרֹ֤ב חֲלֹמוֹת֙ וַהֲבָלִ֔ים וּדְבָרִ֖ים הַרְבֵּ֑ה כִּ֥י אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים יְרָֽא׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ וְגֵ֨זֶל מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֙דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל {{נוסח|גָּבֹ֙הַּ֙|2==ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל!,ק-מ!=גָּבֹ֙הַ֙ (חסר מפיק באות ה&quot;א){{ש}}הערת דותן}} שֹׁמֵ֔ר וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְיִתְר֥וֹן אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל {{כו&quot;ק|היא|ה֑וּא}} מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֹהֵ֥ב כֶּ֙סֶף֙ לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף וּמִֽי־אֹהֵ֥ב בֶּהָמ֖וֹן לֹ֣א תְבוּאָ֑ה גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־{{קו&quot;כ|ראית|רְא֥וּת}} עֵינָֽיו׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ ל֖וֹ לִישֽׁוֹן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָד֖וֹ מְאֽוּמָה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמּ֔וֹ עָר֛וֹם יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א וּמְא֙וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָל֔וֹ שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כׇּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;גַּ֥ם כׇּל־יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחׇלְי֥וֹ וָקָֽצֶף׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי ט֣וֹב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה {{נוסח|לֶֽאֱכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת|2==ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת (חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף){{ש}}הערות ברויאר ודותן{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, מכון ממרא, סימנים}} וְלִרְא֨וֹת טוֹבָ֜ה בְּכׇל־עֲמָל֣וֹ{{מ:לגרמיה-2}} שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|חַיָּ֛ו|חיו|חַיָּ֛יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים כִּי־ה֥וּא חֶלְקֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;גַּ֣ם כׇּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיט֨וֹ לֶאֱכֹ֤ל מִמֶּ֙נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְק֔וֹ וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּעֲמָל֑וֹ זֹ֕ה מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|קהלת|ה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת קהלת}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:קהלת ה]]</text>
      <sha1>74ni0dg260c0ii8myybgvupfiugpiv6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דניאל א/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239285</id>
    <revision>
      <id>3008058</id>
      <parentid>3007171</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:11:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008058</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11559" sha1="ih2jhrc3gb78l02879b80sbsxs8pob6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דניאל|א}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;{{מ:ספר חדש|דניאל}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|א|סדר=א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּתֵּן֩ אֲדֹנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כׇּל־{{נוסח|{{מ:קו&quot;כ-אם-2|מאֿוּם֩|מאום|מוּם֩|מקורות=ל-קרי,ק13-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}}|2==פטרבורג-EVR-II-B-55,ש2 (סימן רפה באות אל&quot;ף ונקודת שורוק באות וי&quot;ו); אין בהם הערת קרי.{{ש}}ל-כתיב=מֻאֿוּם֩ (נקודות של קובוץ באות מ&quot;ם ושורוק באות וי&quot;ו){{ש}}ק13-כתיב=מֻאֿום֩ (נקודת שורוק באות וי&quot;ו){{ש}}ש1,ב1,ק-מ=מאוּם֩ (אין סימן רפה ואין הערת קרי){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה {{נוסח|וּמַשְׂכִּלִ֣ים|2==ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-55,ק-מ,ב1 ומסורת-א (כתיב חסר יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד){{ש}}ל=וּמַשְׂכִּילִ֣ים (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בְּכׇל־חׇכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ {{נוסח|וּֽלְﬞלַמְּדָ֥ם|2=ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם (חטף)}} סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ {{נוסח|מִפַּת־בַּ֤ג|2==א(ק),ל,ק-מ,ב1{{ש}}&quot;פת־בג&quot; בא כאן בכתי&quot;ל שתי תיבות מחוברות במקף, וכך היה גם בכתי&quot;א בכל המקומות. אבל להלן בכתי&quot;ל היא בתיבה אחת (פסוקים ח', י&quot;ג, ט&quot;ו, ט&quot;ז); הסופר לא הקפיד על עקביות בעניין זה.{{ש}}ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-55,פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-34=מִפַּתְבַּ֤ג (תיבה אחת){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּ֤שֶׂם דָּנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל {{נוסח|בְּפַת־בַּ֥ג|2==א(ק),ק-מ,ב1 ומסורת טברנית ומ&quot;ש, וכן הוא בכתי&quot;ל לעיל פסוק ה' (אבל לא בפסוקים י&quot;ג, ט&quot;ו, ט&quot;ז).{{ש}}ל=בְּפַתְבַּ֥ג (תיבה אחת){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַסָּרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָ֩מָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֥אמֶר דָּנִיֵּ֖אל אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֤ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים וְנֹאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְיֵרָא֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת {{נוסח|פַּת־בַּ֣ג|2==א(ק),ק-מ,ב1 ומסורת טברנית{{ש}}ל=פַּתְבַּ֣ג (תיבה אחת){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הַמֶּ֑לֶךְ וְכַאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֤ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר {{נוסח|מִ֨ן־כׇּל־הַיְלָדִ֔ים|2==ב1? ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל,ק-מ=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים (אין מתיגה){{ש}}ש2=מִן־כָּל־הַ֨יְלָדִ֔ים (מקום המתיגה){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת {{נוסח|פַּת־בַּ֥ג|2==א(ק),ק-מ,ב1 ומסורת טברנית{{ש}}ל=פַּתְבַּ֥ג (תיבה אחת){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־{{נוסח|פַּת־בָּגָ֔ם|2==א(ק),ק-מ,ב1{{ש}}ל=פַּתְבָּגָ֔ם (תיבה אחת){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכׇל־סֵ֣פֶר וְחׇכְמָ֑ה וְדָנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכׇל־חָז֖וֹן וַחֲלֹמֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻכַדְנֶצַּֽר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֮ הַמֶּ֒לֶךְ֒ וְלֹ֤א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָ֑ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חׇכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כׇּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־מַלְכוּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|א|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דניאל א]]</text>
      <sha1>ih2jhrc3gb78l02879b80sbsxs8pob6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דניאל ד/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239297</id>
    <revision>
      <id>3008059</id>
      <parentid>3007172</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:11:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008059</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21881" sha1="cs0wwrfe7oe4hy96x5wj4odm8hgr5yb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דניאל|ד}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ד/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אֲנָ֣ה נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר שְׁלֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּבֵיתִ֔י וְרַעְנַ֖ן בְּהֵיכְלִֽי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חֵ֥לֶם חֲזֵ֖ית וִֽידַחֲלִנַּ֑נִי וְהַרְהֹרִין֙ עַֽל־מִשְׁכְּבִ֔י וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּמִנִּי֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְהַנְעָלָ֣ה {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֔י|ס=קָֽדָמַ֔י}} לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל דִּֽי־פְשַׁ֥ר חֶלְמָ֖א יְהֽוֹדְעֻנַּֽנִי׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בֵּאדַ֣יִן {{כו&quot;ק|עללין|עׇלִּ֗ין}} {{נוסח|חַרְטֻמַּיָּא֙|2==ק-מ?,ש2 ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (מ&quot;ם דגושה), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ל,ב1=חַרְטֻמַיָּא֙ (חסר דגש באות מ&quot;ם){{ש}}הערת ברויאר}} אָֽשְׁפַיָּ֔א {{כו&quot;ק|כשדיא|כַּשְׂדָּאֵ֖י}} וְגָזְרַיָּ֑א וְחֶלְמָ֗א אָמַ֤ר אֲנָה֙ קֳדָ֣מֵיה֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לָא־מְהוֹדְעִ֥ין לִֽי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְעַ֣ד {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרֵ֡ין|ס=אָחֳרֵ֡ין}} עַל֩ {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֨י|ס=קָֽדָמַ֨י}} דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ {{נוסח|בֵּלְטְשַׁאצַּר֙|2==דפוסים וקורן (וכן ש1 להלן בפסוקים ט&quot;ו, ט&quot;ז){{ש}}ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ (טי&quot;ת דגושה), והשוו להלן פסוקים ט&quot;ו, ט&quot;ז; המקליד מחק את הדגש בטי&quot;ת בלי להעיר.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמ֥וֹהִי|ס=קָֽדָמ֥וֹהִי}} אַמְרֵֽת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בֵּלְטְשַׁאצַּר֮ רַ֣ב {{נוסח|חַרְטֻמַּיָּא֒|2==ק-מ,ב1 ובכתבי־יד ספדרים ובדפוסים (מ&quot;ם דגושה){{ש}}ל=חַרְטֻמַיָּא֒ (חסר דגש במ&quot;ם){{ש}}הערת ברויאר}} דִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֲנָ֣ה יִדְעֵ֗ת דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֤ין קַדִּישִׁין֙ בָּ֔ךְ וְכׇל־רָ֖ז לָא־אָנֵ֣ס לָ֑ךְ חֶזְוֵ֨י חֶלְמִ֧י דִֽי־חֲזֵ֛ית וּפִשְׁרֵ֖הּ אֱמַֽר׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן {{נוסח|בְּג֥וֹא|2==ל,ב1 ומסורת-ל,ד ובכתבי־יד ספרדים (פריז 25, ליסבון) ובדפוסים ובקורן, וכך אצל מג&quot;ה; וראו בהערה לעיל ג, כה (מחלוקת מסורה!){{ש}}ק-מ,ש2=בְּג֥וֹ וכן אצל ברויאר ובסימנים, מכון ממרא.}} אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;רְבָ֥ה אִֽילָנָ֖א וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְס֥וֹף כׇּל־אַרְעָֽא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ {{כו&quot;ק|ידרון|יְדוּרָן֙}} {{נוסח|צִפְּﬞרֵ֣י|2=ל=צִפֲּרֵ֣י (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כׇּל־בִּשְׂרָֽא׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י וַאֲלוּ֙ עִ֣יר וְקַדִּ֔ישׁ מִן־שְׁמַיָּ֖א נָחִֽת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;קָרֵ֨א בְחַ֜יִל וְכֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָא֙ וְקַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹהִי אַתַּ֥רוּ עׇפְיֵ֖הּ וּבַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָא֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹהִי וְצִפְּרַיָּ֖א מִן־עַנְפֽוֹהִי׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לִבְבֵהּ֙ מִן־{{קו&quot;כ|אנושא|אֲנָשָׁ֣א}} יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּ֠א דִּֽי־שַׁלִּ֨יט {{כו&quot;ק|עליא|עִלָּאָ֜ה}} בְּמַלְכ֣וּת {{נוסח|{{כו&quot;ק|אנושא|אֲנָשָׁ֗א}}|2=ל=יתיר ו'}} וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים {{כו&quot;ק|עליה|עֲלַֽהּ}}׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;דְּנָה֙ חֶלְמָ֣א חֲזֵ֔ית אֲנָ֖ה מַלְכָּ֣א נְבוּכַדְנֶצַּ֑ר {{כו&quot;ק|ואנתה|וְאַ֨נְתְּ}} {{נוסח|בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים וקורן, וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ל=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר (טי&quot;ת דגושה), וראו לעיל פסוק ה' ובפסוק הבא.{{ש}}והמקליד הוריד את הדגש בטי&quot;ת בלי להעיר{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} {{נוסח|פִּשְׁרֵ֣א{{מ:לגרמיה-2}}|2=קורן-קרי=פִּשְׁרֵ֣הּ (כתיב אל&quot;ף וחסר קו הלגרמיה)}} אֱמַ֗ר כׇּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־חַכִּימֵ֣י מַלְכוּתִ֗י לָֽא־יָכְלִ֤ין פִּשְׁרָא֙ {{נוסח|לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי|2==ש1,ק-מ ומסורת-ל וטברניות (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}ל!,ב1=לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי (כתיב מלא וי&quot;ו וחסר וי&quot;ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} {{כו&quot;ק|ואנתה|וְאַ֣נְתְּ}} כָּהֵ֔ל דִּ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר {{נוסח|בֵּלְטְשַׁאצַּר֙|2==ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ (טי&quot;ת דגושה), וראו לעיל פסוקים ה', ט&quot;ו.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} חֶלְמָ֤א {{נוסח|וּפִשְׁרֵא֙|2==ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=וּפְשְׁרֵא֙ (פ&quot;א שווּאה) והמקליד תיקן בלי להעיר){{ש}}הערות ברויאר ודותן{{ש}}קורן-קרי=וּפִשְׁרֵהּ֙}} אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר {{מ:קו&quot;כ-אם-2|מָרִ֕אי|מראי|מָרִ֕י|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}} חֶלְמָ֥א {{כו&quot;ק|לשנאיך|לְשָֽׂנְאָ֖ךְ}} וּפִשְׁרֵ֥הּ {{כו&quot;ק|לעריך|לְעָרָֽךְ}}׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אִֽילָנָא֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָ דִּ֥י רְבָ֖ה וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְכׇל־אַרְעָֽא׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֗וֹהִי תְּדוּר֙ חֵיוַ֣ת בָּרָ֔א וּבְעַנְפ֕וֹהִי יִשְׁכְּנָ֖ן {{נוסח|צִפְּﬞרֵ֥י|2=ל=צִפֲּרֵ֥י (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} שְׁמַיָּֽא׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{כו&quot;ק|אנתה|אַנְתְּ־}}ה֣וּא מַלְכָּ֔א דִּ֥י {{נוסח|{{כו&quot;ק|רבית|רְבַ֖ת}}|2=ל=יתיר י' (אבל המקליד גורס &lt;רְבַ֖ית&gt; ולא ציין את היתיר)}} וּתְקֵ֑פְתְּ וּרְבוּתָ֤ךְ רְבָת֙ וּמְטָ֣ת לִשְׁמַיָּ֔א וְשׇׁלְטָנָ֖ךְ לְס֥וֹף אַרְעָֽא׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְדִ֣י חֲזָ֣ה מַלְכָּ֡א עִ֣יר וְקַדִּ֣ישׁ נָחִ֣ת{{מ:פסק}}מִן־שְׁמַיָּ֡א וְאָמַר֩ גֹּ֨דּוּ אִֽילָנָ֜א וְחַבְּל֗וּהִי בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֧ל שְׁמַיָּ֣א יִצְטַבַּ֗ע וְעִם־חֵיוַ֤ת בָּרָא֙ חֲלָקֵ֔הּ עַ֛ד דִּֽי־שִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;דְּנָ֥ה פִשְׁרָ֖א מַלְכָּ֑א וּגְזֵרַ֤ת {{כו&quot;ק|עליא|עִלָּאָה֙}} הִ֔יא דִּ֥י מְטָ֖ת {{נוסח|עַל־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|מָרִ֥אי|מראי|מָרִ֥י|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}}|2==ל (וברויאר) וכן בדפוסים וקורן{{ש}}ממ=עַל־מַרִ֥אי (בפתח!)}} מַלְכָּֽא׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְלָ֣ךְ טָֽרְדִ֣ין מִן־אֲנָשָׁ֡א וְעִם־חֵיוַ֣ת בָּרָא֩ לֶהֱוֵ֨ה מְדֹרָ֜ךְ וְעִשְׂבָּ֥א כְתוֹרִ֣ין{{מ:לגרמיה-2}} לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֗וּן וּמִטַּ֤ל שְׁמַיָּא֙ לָ֣ךְ מְצַבְּעִ֔ין וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן {{נוסח|{{כו&quot;ק|עליך|עֲלָ֑ךְ}}|2=בכתי&quot;ל אין סימון לקרי, כפי שהעיר המקליד בגירסה 4.14; בגירסה 4.16 הוריד את הקרי לגמרי.{{ש}}דותן וברויאר}} עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט {{נוסח|{{כו&quot;ק|עליא|עִלָּאָה֙}}|2=בכתי&quot;ל אין סימון לקרי, כפי שהעיר המקליד בגירסה 4.14; בגירסה 4.16 הוריד את הקרי לגמרי{{ש}}דותן וברויאר}} בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְדִ֣י אֲמַ֗רוּ לְמִשְׁבַּ֞ק עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ דִּ֣י אִֽילָנָ֔א מַלְכוּתָ֖ךְ לָ֣ךְ {{נוסח|קַיָּמָ֑א|2==ש1,ק-מ,ש1 (כתיב אל&quot;ף){{ש}}ל=קַיָּמָ֑ה (כתיב ה&quot;א) ומ&quot;ש (ועל פיו בקורן){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}סימנים, מכון ממרא}} מִן־דִּ֣י תִנְדַּ֔ע דִּ֥י שַׁלִּטִ֖ן שְׁמַיָּֽא׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;לָהֵ֣ן מַלְכָּ֗א מִלְכִּי֙ יִשְׁפַּ֣ר {{כו&quot;ק|עליך|עֲלָ֔ךְ}} {{כו&quot;ק|וחטיך|וַחֲטָאָךְ֙}} בְּצִדְקָ֣ה פְרֻ֔ק וַעֲוָיָתָ֖ךְ בְּמִחַ֣ן עֲנָ֑יִן הֵ֛ן {{נוסח|תֶּהֱוֵ֥ה|2==ש1,ק-מ,ש1 ומסורת-ל וטברניות (כתיב ה&quot;א){{ש}}ל!=תֶּהֱוֵ֥א (כתיב אל&quot;ף){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} אַרְכָ֖ה לִשְׁלֵוְתָֽךְ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;כֹּ֣לָּא {{נוסח|מְּטָ֔א|2==ש1,ש2 (מ&quot;ם דגושה), וכך בעוד כתבי־יד ספרדים (פריז, ליסבון) ואצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ק-מ,ב1=מְטָ֔א (מ&quot;ם רפויה) וכך בקורן.}} עַל־נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּֽא׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;לִקְצָ֥ת יַרְחִ֖ין תְּרֵֽי־עֲשַׂ֑ר עַל־הֵיכַ֧ל מַלְכוּתָ֛א דִּ֥י בָבֶ֖ל מְהַלֵּ֥ךְ הֲוָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר הֲלָ֥א דָא־הִ֖יא בָּבֶ֣ל רַבְּתָ֑א דִּֽי־אֲנָ֤ה בֱנַיְתַהּ֙ לְבֵ֣ית מַלְכ֔וּ בִּתְקָ֥ף חִסְנִ֖י וְלִיקָ֥ר הַדְרִֽי׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;ע֗וֹד מִלְּתָא֙ בְּפֻ֣ם מַלְכָּ֔א קָ֖ל מִן־שְׁמַיָּ֣א נְפַ֑ל לָ֤ךְ אָֽמְרִין֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א {{נוסח|מַלְכוּתָ֖א|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורות טברניות ומ&quot;ש (כתיב אל&quot;ף){{ש}}ל=מַלְכוּתָ֖ה (כתיב ה&quot;א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עֲדָ֥ת מִנָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וּמִן־אֲנָשָׁא֩ לָ֨ךְ טָֽרְדִ֜ין וְֽעִם־חֵיוַ֧ת בָּרָ֣א מְדֹרָ֗ךְ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ לָ֣ךְ יְטַעֲמ֔וּן וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן {{כו&quot;ק|עליך|עֲלָ֑ךְ}} עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט {{נוסח|{{כו&quot;ק|עליא|עִלָּאָה֙}}|2=בכתי&quot;ל אין סימון לקרי, כפי שהעיר המקליד בגירסה 4.14; בגירסה 4.16 הוריד את הקרי לגמרי{{ש}}דותן וברויאר}} בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;בַּהּ־שַׁעֲתָ֗א מִלְּתָא֮ סָ֣פַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר֒ וּמִן־אֲנָשָׁ֣א טְרִ֔יד וְעִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛הּ כְּנִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְטִפְר֥וֹהִי כְצִפְּרִֽין׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְלִקְצָ֣ת {{נוסח|יֽוֹמַיָּא֩|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (כתיב אל&quot;ף){{ש}}ל=יֽוֹמַיָּה֩ (כתיב ה&quot;א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} אֲנָ֨ה נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר עַיְנַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב {{כו&quot;ק|ולעליא|וּלְעִלָּאָה֙}} בָּרְכֵ֔ת וּלְחַ֥י עָלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת דִּ֤י שׇׁלְטָנֵהּ֙ שׇׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְכׇל־{{קו&quot;כ|דארי|דָּיְרֵ֤י}} אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין וּֽכְמִצְבְּיֵ֗הּ עָבֵד֙ בְּחֵ֣יל שְׁמַיָּ֔א {{כו&quot;ק|ודארי|וְדָיְרֵ֖י}} אַרְעָ֑א וְלָ֤א אִיתַי֙ דִּֽי־יְמַחֵ֣א בִידֵ֔הּ וְיֵ֥אמַר לֵ֖הּ מָ֥ה עֲבַֽדְתְּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י {{נוסח|וְזִיוִי֙|2==ש1,ק-מ,ש2 ובדפוסים (כתיב מלא יו&quot;ד), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ל,ב1=וְזִוִי֙ (כתיב חסר יו&quot;ד) וכך בעוד תאג' כתובים (הספריה הבריטית Or 2212). כתבי־היד הספרדים חלוקים בינם לבין עצמם לגבי הכתיב הזה.{{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הׇתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|ד|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה {{נוסח|נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל=נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר (הכתיב מלא וי&quot;ו באופן ברור, למרות שברויאר רשם ספק){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כׇל־מַעֲבָד֙וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ד/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דניאל ד]]</text>
      <sha1>cs0wwrfe7oe4hy96x5wj4odm8hgr5yb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דניאל יא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239325</id>
    <revision>
      <id>3008060</id>
      <parentid>3007173</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:11:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008060</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19614" sha1="fjbtue5s64qix04csgo8ic3px72rt17" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דניאל|יא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַאֲנִי֙ בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֔ת לְדָרְיָ֖וֶשׁ הַמָּדִ֑י עׇמְדִ֛י לְמַחֲזִ֥יק וּלְמָע֖וֹז לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעַתָּ֕ה אֱמֶ֖ת אַגִּ֣יד לָ֑ךְ הִנֵּה־עוֹד֩ שְׁלֹשָׁ֨ה מְלָכִ֜ים עֹמְדִ֣ים לְפָרַ֗ס וְהָֽרְבִיעִי֙ יַעֲשִׁ֤יר עֹֽשֶׁר־גָּדוֹל֙ מִכֹּ֔ל וּכְחֶזְקָת֣וֹ בְעׇשְׁר֔וֹ יָעִ֣יר הַכֹּ֔ל אֵ֖ת מַלְכ֥וּת יָוָֽן׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְעָמַ֖ד מֶ֣לֶךְ גִּבּ֑וֹר וּמָשַׁל֙ מִמְשָׁ֣ל רַ֔ב וְעָשָׂ֖ה כִּרְצוֹנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּכְעׇמְדוֹ֙ תִּשָּׁבֵ֣ר מַלְכוּת֔וֹ וְתֵחָ֕ץ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֣וֹת הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹ֣א לְאַחֲרִית֗וֹ וְלֹ֤א כְמׇשְׁלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָשָׁ֔ל כִּ֤י תִנָּתֵשׁ֙ מַלְכוּת֔וֹ וְלַאֲחֵרִ֖ים מִלְּבַד־אֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְיֶחֱזַ֥ק מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֖גֶב וּמִן־שָׂרָ֑יו וְיֶחֱזַ֤ק עָלָיו֙ וּמָשָׁ֔ל מִמְשָׁ֥ל רַ֖ב מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וּלְקֵ֤ץ שָׁנִים֙ יִתְחַבָּ֔רוּ וּבַ֣ת מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֗גֶב תָּבוֹא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַעֲשׂ֖וֹת מֵישָׁרִ֑ים וְלֹֽא־תַעְצֹ֞ר כּ֣וֹחַ הַזְּר֗וֹעַ וְלֹ֤א יַעֲמֹד֙ וּזְרֹע֔וֹ וְתִנָּתֵ֨ן הִ֤יא וּמְבִיאֶ֙יהָ֙ וְהַיֹּ֣לְדָ֔הּ וּמַחֲזִקָ֖הּ בָּעִתִּֽים׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר {{מ:קמץ|ד=שׇׁרָשֶׁ֖יהָ|ס=שָׁרָשֶׁ֖יהָ}} כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶחֱזִֽיק׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְגַ֣ם אֱֽלֹהֵיהֶ֡ם עִם־נְסִֽכֵיהֶם֩ עִם־כְּלֵ֨י חֶמְדָּתָ֜ם כֶּ֧סֶף וְזָהָ֛ב בַּשְּׁבִ֖י יָבִ֣א מִצְרָ֑יִם וְהוּא֙ שָׁנִ֣ים יַעֲמֹ֔ד מִמֶּ֖לֶךְ הַצָּפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וּבָ֗א בְּמַלְכוּת֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְשָׁ֖ב אֶל־אַדְמָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{מ:קו&quot;כ-אם-2|וּבָנָ֣ו|ובנו|וּבָנָ֣יו|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}} יִתְגָּר֗וּ וְאָסְפוּ֙ הֲמוֹן֙ חֲיָלִ֣ים רַבִּ֔ים וּבָ֥א ב֖וֹא וְשָׁטַ֣ף וְעָבָ֑ר וְיָשֹׁ֥ב {{כו&quot;ק|ויתגרו|וְיִתְגָּרֶ֖ה}} עַד־{{מ:קו&quot;כ-אם-2|מָעֻזֹּֽה|מעזה|מָעֻזּֽוֹ|מקורות=ל-קרי|סוג=כתיב ה&quot;א בסיומת של חולם}}׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְיִתְמַרְמַר֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיָצָ֕א וְנִלְחַ֥ם עִמּ֖וֹ עִם־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֑וֹן וְהֶעֱמִיד֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְנִתַּ֥ן הֶהָמ֖וֹן בְּיָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְנִשָּׂ֥א הֶהָמ֖וֹן {{כו&quot;ק|ירום|וְרָ֣ם}} לְבָב֑וֹ {{נוסח|וְהִפִּ֥יל|2==ש1,ק-מ,ב1,ב2,ש2 ובדפוסים (בטעם מרכא){{ש}}ל=וְהִפִּ֛יל (בנקודת תביר){{ש}}הערות ברויאר והמקליד}} רִבֹּא֖וֹת וְלֹ֥א יָעֽוֹז׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְשָׁב֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְהֶעֱמִ֣יד הָמ֔וֹן רַ֖ב מִן־הָרִאשׁ֑וֹן וּלְקֵ֨ץ הָֽעִתִּ֤ים שָׁנִים֙ יָ֣בוֹא ב֔וֹא בְּחַ֥יִל גָּד֖וֹל וּבִרְכ֥וּשׁ רָֽב׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם רַבִּ֥ים יַֽעַמְד֖וּ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֑גֶב {{נוסח|וּבְנֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}}|2==ל,ק-מ,ב1,ב2,ש2{{ש}}קו הלגרמיה קטן ומטושטש אבל הוא קיים (וכן דעתם של דותן והמקליד){{ש}}ברויאר ציין בספק שהקו נעדר.}} פָּרִיצֵ֣י עַמְּךָ֗ יִֽנַּשְּׂא֛וּ לְהַעֲמִ֥יד חָז֖וֹן וְנִכְשָֽׁלוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ {{נוסח|סֽוֹלְﬞלָ֔ה|2=ל=סֽוֹלֲלָ֔ה (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֙גֶב֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמֹֽד׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְיַ֨עַשׂ הַבָּ֤א אֵלָיו֙ כִּרְצוֹנ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹמֵ֖ד לְפָנָ֑יו וְיַעֲמֹ֥ד בְּאֶֽרֶץ־הַצְּבִ֖י וְכָלָ֥ה בְיָדֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְיָשֵׂ֣ם{{מ:פסק}}פָּ֠נָ֠יו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כׇּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{כו&quot;ק|וישב|וְיָשֵׂ֧ם}}{{מ:פסק}}פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְיָשֵׁ֣ב פָּנָ֔יו לְמָעוּזֵּ֖י אַרְצ֑וֹ וְנִכְשַׁ֥ל וְנָפַ֖ל וְלֹ֥א יִמָּצֵֽא׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְעָמַ֧ד עַל־כַּנּ֛וֹ מַעֲבִ֥יר נוֹגֵ֖שׂ הֶ֣דֶר מַלְכ֑וּת וּבְיָמִ֤ים אֲחָדִים֙ יִשָּׁבֵ֔ר וְלֹ֥א בְאַפַּ֖יִם וְלֹ֥א בְמִלְחָמָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְעָמַ֤ד עַל־כַּנּוֹ֙ נִבְזֶ֔ה וְלֹא־נָתְנ֥וּ עָלָ֖יו ה֣וֹד מַלְכ֑וּת וּבָ֣א בְשַׁלְוָ֔ה וְהֶחֱזִ֥יק מַלְכ֖וּת בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּזְרֹע֥וֹת הַשֶּׁ֛טֶף יִשָּׁטְפ֥וּ מִלְּפָנָ֖יו וְיִשָּׁבֵ֑רוּ וְגַ֖ם נְגִ֥יד בְּרִֽית׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּמִן־הִֽתְחַבְּר֥וּת אֵלָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה מִרְמָ֑ה וְעָלָ֥ה וְעָצַ֖ם בִּמְעַט־גּֽוֹי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בְּשַׁלְוָ֞ה וּבְמִשְׁמַנֵּ֣י מְדִינָה֮ יָבוֹא֒ וְעָשָׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָשׂ֤וּ אֲבֹתָיו֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתָ֔יו בִּזָּ֧ה וְשָׁלָ֛ל וּרְכ֖וּשׁ לָהֶ֣ם יִבְז֑וֹר וְעַ֧ל מִבְצָרִ֛ים יְחַשֵּׁ֥ב מַחְשְׁבֹתָ֖יו וְעַד־עֵֽת׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְיָעֵר֩ כֹּח֨וֹ וּלְבָב֜וֹ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֘גֶב֮ בְּחַ֣יִל גָּדוֹל֒ וּמֶ֣לֶךְ הַנֶּ֗גֶב יִתְגָּרֶה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה בְּחַֽיִל־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם עַד־מְאֹ֑ד וְלֹ֣א יַעֲמֹ֔ד כִּֽי־יַחְשְׁב֥וּ עָלָ֖יו מַחֲשָׁבֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְאֹכְלֵ֧י פַת־בָּג֛וֹ יִשְׁבְּר֖וּהוּ וְחֵיל֣וֹ יִשְׁט֑וֹף וְנָפְל֖וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּשְׁנֵיהֶ֤ם הַמְּלָכִים֙ לְבָבָ֣ם לְמֵרָ֔ע וְעַל־שֻׁלְחָ֥ן אֶחָ֖ד כָּזָ֣ב יְדַבֵּ֑רוּ וְלֹ֣א תִצְלָ֔ח כִּי־ע֥וֹד קֵ֖ץ לַמּוֹעֵֽד׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְיָשֹׁ֤ב אַרְצוֹ֙ בִּרְכ֣וּשׁ גָּד֔וֹל וּלְבָב֖וֹ עַל־בְּרִ֣ית קֹ֑דֶשׁ וְעָשָׂ֖ה וְשָׁ֥ב לְאַרְצֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;לַמּוֹעֵ֥ד יָשׁ֖וּב וּבָ֣א בַנֶּ֑גֶב וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ה כָרִאשֹׁנָ֖ה {{נוסח|וְכָאַחֲרוֹנָֽה|2==ק-מ,ב1,ב2,ש2 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}ל!=וְכָאַחֲרֹנָֽה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וּבָ֨אוּ ב֜וֹ צִיִּ֤ים כִּתִּים֙ וְנִכְאָ֔ה וְשָׁ֛ב וְזָעַ֥ם עַל־בְּרִֽית־ק֖וֹדֶשׁ וְעָשָׂ֑ה וְשָׁ֣ב וְיָבֵ֔ן עַל־עֹזְבֵ֖י בְּרִ֥ית קֹֽדֶשׁ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וּזְרֹעִ֖ים מִמֶּ֣נּוּ יַעֲמֹ֑דוּ וְחִלְּל֞וּ הַמִּקְדָּ֤שׁ הַמָּעוֹז֙ וְהֵסִ֣ירוּ הַתָּמִ֔יד וְנָתְנ֖וּ הַשִּׁקּ֥וּץ {{נוסח|מְשֹׁמֵֽם|2==ק-מ,ב1,ב2,ש2 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים{{ש}}ל!=מְשׁוֹמֵֽם (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וּמַרְשִׁיעֵ֣י בְרִ֔ית יַחֲנִ֖יף בַּחֲלַקּ֑וֹת וְעַ֛ם יֹדְעֵ֥י אֱלֹהָ֖יו יַחֲזִ֥קוּ וְעָשֽׂוּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וּמַשְׂכִּ֣ילֵי עָ֔ם יָבִ֖ינוּ לָֽרַבִּ֑ים וְנִכְשְׁל֞וּ בְּחֶ֧רֶב וּבְלֶהָבָ֛ה בִּשְׁבִ֥י וּבְבִזָּ֖ה יָמִֽים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וּבְהִכָּ֣שְׁלָ֔ם יֵעָזְר֖וּ עֵ֣זֶר מְעָ֑ט וְנִלְו֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם רַבִּ֖ים בַּחֲלַקְלַקּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִ֣ים יִכָּֽשְׁל֗וּ לִצְר֥וֹף בָּהֶ֛ם וּלְבָרֵ֥ר וְלַלְבֵּ֖ן עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ כִּי־ע֖וֹד לַמּוֹעֵֽד׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְעָשָׂ֨ה {{נוסח|כִרְצֹנ֜וֹ|2==ק-מ,ש1,ב2,ש2 ומסורת-ל ובדפוסים{{ש}}ל!=כִרְצוֹנ֜וֹ (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} הַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְרוֹמֵ֤ם וְיִתְגַּדֵּל֙ עַל־כׇּל־אֵ֔ל וְעַל֙ אֵ֣ל אֵלִ֔ים יְדַבֵּ֖ר נִפְלָא֑וֹת וְהִצְלִ֙יחַ֙ עַד־כָּ֣לָה זַ֔עַם כִּ֥י נֶחֱרָצָ֖ה נֶעֱשָֽׂתָה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְעַל־אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתָיו֙ לֹ֣א יָבִ֔ין וְעַל־חֶמְדַּ֥ת נָשִׁ֛ים וְעַֽל־כׇּל־אֱל֖וֹהַּ לֹ֣א יָבִ֑ין כִּ֥י עַל־כֹּ֖ל יִתְגַּדָּֽל׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְלֶאֱלֹ֙הַּ֙ מָֽעֻזִּ֔ים עַל־כַּנּ֖וֹ יְכַבֵּ֑ד וְלֶאֱל֜וֹהַּ אֲשֶׁ֧ר לֹא־יְדָעֻ֣הוּ אֲבֹתָ֗יו יְכַבֵּ֛ד בְּזָהָ֥ב וּבְכֶ֛סֶף וּבְאֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה וּבַחֲמֻדֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙ עִם־אֱל֣וֹהַּ נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֥ר {{כו&quot;ק|הכיר|יַכִּ֖יר}} יַרְבֶּ֣ה כָב֑וֹד וְהִמְשִׁילָם֙ בָּֽרַבִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה יְחַלֵּ֥ק בִּמְחִֽיר׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וּבְעֵ֣ת קֵ֗ץ יִתְנַגַּ֤ח עִמּוֹ֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְיִשְׂתָּעֵ֨ר עָלָ֜יו מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֗וֹן בְּרֶ֙כֶב֙ וּבְפָ֣רָשִׁ֔ים {{מ:קמץ|ד=וּבׇאֳנִיּ֖וֹת|ס=וּבָאֳנִיּ֖וֹת}} רַבּ֑וֹת וּבָ֥א בַאֲרָצ֖וֹת וְשָׁטַ֥ף וְעָבָֽר׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וּבָא֙ בְּאֶ֣רֶץ הַצְּבִ֔י וְרַבּ֖וֹת יִכָּשֵׁ֑לוּ וְאֵ֙לֶּה֙ יִמָּלְט֣וּ מִיָּד֔וֹ אֱד֣וֹם וּמוֹאָ֔ב וְרֵאשִׁ֖ית בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְיִשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּאֲרָצ֑וֹת וְאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א תִהְיֶ֖ה לִפְלֵיטָֽה׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וּמָשַׁ֗ל בְּמִכְמַנֵּי֙ הַזָּהָ֣ב וְהַכֶּ֔סֶף וּבְכֹ֖ל חֲמֻד֣וֹת מִצְרָ֑יִם וְלֻבִ֥ים וְכֻשִׁ֖ים בְּמִצְעָדָֽיו׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וּשְׁמֻע֣וֹת יְבַהֲלֻ֔הוּ מִמִּזְרָ֖ח וּמִצָּפ֑וֹן וְיָצָא֙ בְּחֵמָ֣א גְדֹלָ֔ה לְהַשְׁמִ֥יד וּֽלְהַחֲרִ֖ים רַבִּֽים׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דניאל|יא|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וְיִטַּע֙ {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=אׇהֳלֵ֣י|ס=אָהֳלֵ֣י}}|2==ק-מ,ב1,ב2,ש2 ובדפוסים{{ש}}ל!=אָהֳלֶ֣י (סגול באות למ&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר ודותן}} אַפַּדְנ֔וֹ בֵּ֥ין יַמִּ֖ים לְהַר־צְבִי־קֹ֑דֶשׁ וּבָא֙ עַד־קִצּ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹזֵ֖ר לֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דניאל יא]]</text>
      <sha1>fjbtue5s64qix04csgo8ic3px72rt17</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עזרא ה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239350</id>
    <revision>
      <id>3008061</id>
      <parentid>3007174</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:11:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Add סוג=... tags on {{מ:קו&quot;כ-אם-2}} for named trivial k/q subtypes, per MAM-basics#55</comment>
      <origin>3008061</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10122" sha1="26803pjc8mvw8b5zgkcahqt5t35v58t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|עזרא|ה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י {{נוסח|{{כו&quot;ק|נביאה|נְבִיָּ֗א}}|2=ברויאר לא ציין כאן קרי וכתיב אלא רשם נְבִיָּ֔אה, ואילו בקורן ציינו אותו. התופעה החריגה של תוספת אֵם קריאה שנייה מורגשת לקורא ולכן ראויה לציון וכך עשינו; וראו לקמן ו,יד.}} וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ {{מ:קו&quot;כ-אם-2|נְבִיַּאיָּ֔א|נביאיא|נְבִיַּיָּ֔א|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}} עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן {{מ:קו&quot;כ-אם-2|נְבִיַּאיָּ֥א|נביאיא|נְבִיַּיָּ֥א|מקורות=ל-קרי|סוג=אל&quot;ף מיותרת}} דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בֵּהּ־זִמְנָא֩ {{נוסח|אֲתָ֨ה|2==ק-מ ומסורת-ל וטברנית (כתיב ה&quot;א){{ש}}ל!=אֲתָ֨א (כתיב אל&quot;ף){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַ֠י פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה סתומה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּ֠א דִּֽי־שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} פַּחַ֣ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל־דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְדִ֣יעַ{{מ:לגרמיה-2}} לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ {{מ:קמץ|ד=אׇסְפַּ֥רְנָא|ס=אָסְפַּ֥רְנָא}} מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה סתומה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא {{נוסח|לְּהֹ֖ם|2==ל,ש1,ק-מ,ב1 (למ&quot;ד דגושה) וכן אצל ברויאר ומג&quot;ה{{ש}}ממ=לְהֹ֖ם (אין דגש) וכן הוא בדפוסים וקורן}} לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם־גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְד֩וֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ {{נוסח|אֲבָהָתַ֙נָא֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙ (נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל {{כו&quot;ק|כסדיא|כַּסְדָּאָ֑ה}} וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְ֠אַ֠ף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַאֲמַר־לֵ֓הּ{{מ:לגרמיה-2}} {{כו&quot;ק|אלה|אֵ֚ל}} מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל־אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן־אֱדַ֧יִן וְעַד־כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|עזרא|ה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּ֠ר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר עזרא}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:עזרא ה]]</text>
      <sha1>26803pjc8mvw8b5zgkcahqt5t35v58t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261519</id>
    <revision>
      <id>3008075</id>
      <parentid>2998867</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:53:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת קדושים - רעיא מהימנא */</comment>
      <origin>3008075</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="318416" sha1="21webrpmzq6tzwg0fev9dgu8fk1ph76" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כב|חלק כג|חלק כד|}}

__TOC__

==פרשת קדושים - זהר==
&lt;קטע התחלה=דף פ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פ|א}} '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה אלהיכם}}''' {{ממ|ויקרא|יט|ב}}. {{ש}}
רבי אלעזר פתח {{צ|אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו'}} {{ממ|תהלים|לב|ט}}. {{ש}}
בכמה זמנין אורייתא אסהידת בהו בבני נשא, כמה זמנין ארימת קלין לכל סטרין לאתערא להו, וכלהו דמיכין בשינתא  בחוריהון, לא מסתכלין ולא משגיחין. בהיך אנפין יקומון ליומא דדינא עלאה כד יתבע לון מלכא עלאה עלבונא דאורייתא דצווחת לקבליהון ולא אהדרו אפין לקבלה! דכלהו פגימין בכלא - דלא ידעו מהימנותא דמלכא עלאה. ווי לון! ווי לנפשהון! דהא אורייתא בהו אסהידת ואמרת {{צ|מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו}} {{ממ|משלי|ט|טז}}. 

מהו {{צ|חסר לב}}? דלית ליה מהימנותא. דמאן דלא אשתדל באורייתא - לאו ביה מהימנותא ופגים הוא מכלא.  {{צ|אמרה לו}} - 'אומרה לו' מבעי ליה כמה דאת אמר {{צ|אומרה לאל סלעי}} - מהו {{צ|אמרה}}? אלא לאכללא ולאתוספא אורייתא דלעילא דהיא קרייה ליה 'חסר לב', פגים מהימנותא. דהכי תנינן כל מאן דלא אשתדל באורייתא אסיר למקרב לגביה לאשתתפא בהדיה ולמעבד ביה סחורתא, וכ&quot;ש למהך עמיה באורחא, דהא לית ביה מהימנותא. 

תנינן כל בר נש דאזיל בארחא ולית עמיה מלי דאורייתא - אתחייב בנפשיה. כל שכן מאן דאזדווג בארחא עם מאן דלית ביה מהימנותא, דלא חשיב ליקרא דמאריה ודידיה, דלא חס על נפשיה. 

ר' יהודה אומר מאן דלא חס על נפשיה - היך ישלוף נפשא דכשרא לבריה?  ועל דא כתיב {{צ|אל תהיו כסוס כפרד אין הבין}}. 

זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא וידעין ארחוי דקב&quot;ה, ומקדשי גרמייהו בקדושה דמלכא ואשתכחו קדישין בכלא, ובגין כך משלפי רוחא דקדושה מלעילא, ובנייהו כלהו זכאי קשוט ואקרון 'בני מלכא' 'בנין קדישין'. ווי להון לרשיעייא דכלהו חציפין ועובדייהו חציפין. בגיני כך ירתין בנייהו נפשא חציפא מסטרא דמסאבא, כמה דכתיב {{צ|ונטמתם בם}} - אתא לאסתאבא מסאבין ליה. 


{{צ|אל תהיו כסוס כפרד}} - דאינון מארי זנותא  על כלא. {{צ|אין הבין}} - דלא ישתדלו בני נשא בארחא דא. דאי הכי כתיב הכא {{צ|אין הבין}} וכתיב התם {{צ|והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין}} {{ממ|ישעיהו|נו|יא}}. כלומר יהון מזדמנין אינון דאקרון 'עזי נפש'. מאי טעמא? משום ד{{צ|לא ידעו הבין}}. 


{{צ|והמה רועים}} - מאי {{צ|רועים}}?&lt;קטע סוף=דף פ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פ ב/&gt; אלין אינון מדברי ומנהגי לבר נש בגיהנם. {{צ|לא ידעו שבעה}} - כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}, בגין כך דאינון הב הב לא ידעו שבעה. 
{{צ|כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו}}  {{ממ|ישעיהו|נו|יא}}  - דהא תיירי דגיהנם אינון. 

וכל דא מאן גרים להו? בגין דלא אתקדשו בההוא זווגא כמה דאצטריך. ועל דא כתיב {{צ|קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה}}. אמר קב&quot;ה מכל שאר עמין לא רעיתי לאדבקא בי אלא ישראל דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהו&quot;ה}} - אתון ולא שאר עמין. בגין כך {{צ|קדושים תהיו}} דייקא:


'''{{צ|קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה}}'''. {{ש}}
רבי יצחק פתח: {{צ|הוי ארץ צלצל כנפים וגו'}} {{ממ|ישעיהו|יח|א}} - וכי בגין דהיא ארץ צלצל כנפים קנטורא ביה אשתכח דכתיב {{צ|הוי ארץ}}? אלא אמר ר' יצחק בשעתא דקב&quot;ה ברא עלמא ובעא לגלאה עמיקתא מגו מסתרתא ונהורא מגו חשוכא - הוו כלילן דא בדא. ובגין כך מגו חשוכא נפק נהורא ומגו מסתרתא נפק ואתגליא עמיקא. ודא נפקא מן דא. דמגו טב נפיק ביש, ומגו רחמי נפיק דינא. וכלא אתכליל דא בדא; יצר טוב ויצר רע, ימינא ושמאלא, ישראל ושאר עמי, חוור ואוכם. וכלא חד בחד תלייא. 

תאנא אמר ר' יצחק אמר ר' יהודה, כל עלמא כלהו לא אתחזי אלא בחד עטירא דקוטפא  בקיטרוי. כד אתדן עלמא - בדינא כליל ברחמי אתדן. ואי לאו - לא יכיל עלמא לקיימא אפילו רגעא חדא. והא אוקימנא מלי כמה דכתיב {{צ|כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל}} {{ממ|ישעיהו|כו|ט}}. ותאנא בההוא זמנא דדינא תלייא בעלמא וצדק אתעטרא בדינא - כמה מארי דגדפין מתערי לקבלי מארי דדינא קשיא לשלטאה בעלמא. פרסין גדפין מהאי סטרא ומהאי סטרא  לאשגחא בעלמא. כדין מתערין גדפין למפרס לון ולאשתאבא  בדינא קשיא, ושאטין בעלמא לאבאשא. כדין כתיב {{צ|הוי ארץ צלצל כנפים}}. 

אמר ר' יהודה, חמינא בני עלמא בחציפותא, בר אינון זכאי קשוט. ובגין כך כביכול כלא הכי אשתכח; אתא לאתדכאה - מסייעין ליה, אתי לאסתאבא - כמה דאוקימנא {{צ|ונטמתם בם}}.


רבי יוסי הוה אזיל בארחא. פגע ביה ר' חייא. אמר ליה האי דאוקמוה חברייא דכתיב בעלי {{צ|ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם}} {{ממ|ש&quot;א|ג|יד}} - בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה. אמאי? בגין דדברי תורה סלקין על כל קרבנין דעלמא כמה דאוקמוה דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים}} - שקיל אורייתא לקביל כל קרבנין דעלמא. 

א&quot;ל הכי הוא ודאי. דכל מאן דאשתדל באורייתא - אע&quot;ג דאתגזר עליה עונשא מלעילא - ניחא ליה מכל קרבנין ועלוון וההוא עונשא אתקרע. ותא חזי לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במילין דאורייתא. בגיני כך מלין דאורייתא לא מקבלין טומאה בגין דאיהי קיימא לדכאה לאלין מסאבי. ואסוותא באורייתא אשתכח דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}. ודכוותא אשתכח באורייתא דכתיב {{צ|יראת יהו&quot;ה טהורה עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? דקיימא תדירא בההוא דכיותא ולא אתעדי מניה לעלמין. 

א&quot;ל {{צ|יראת יהו&quot;ה}} כתיב ולא תורה? אמר ליה - הכי הוא ודאי, דהא אורייתא מסטרא דגבורה קא אתייא. א&quot;ל ומהתם נפקא - מהכא נפקא! דכתיב {{צ|ראשית חכמה יראת יהו&quot;ה}}, וכתיב {{צ|יראת יהו&quot;ה טהורה}}. ואורייתא 'קדושה' אתקרי דכתיב {{צ|כי קדוש אני יהו&quot;ה}}, ודא אורייתא שמא קדישא עלאה, ועל דא&lt;קטע סוף=דף פ ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פא|א}}&lt;קטע התחלה=דף פא א/&gt;מאן דאשתדל בה אתדכי ולבתר אתקדש דכתיב {{צ|קדושים תהיו}} - &quot;קדושים היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|תהיו}} - {{צ|תהיו}} ודאי. 

א&quot;ל הכי הוא ומקרא כתיב {{צ|ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש}} וכתיב {{צ|אלה הדברים וגו'}}. 

תאנא, קדושה דאורייתא - קדושה דסליקת על כל קדושין. וקדושה דחכמתא עלאה סתימאה סלקא על כלא. אמר ליה, לאו אורייתא בלא חכמתא ולא חכמתא בלא אורייתא, וכלא בחד דרגא הוא, וכלא חד. אלא אורייתא בחכמה עלאה אשתכחת ובה קיימא, ובה אתנטעו שרשהא מכל סטרין. 


עד דהוו אזלי אשכחו חד בר נש בלקינטא דקוסטא רכיב על סוסיא. אשתמיט ידוי לחד ענפא דאילנא. א&quot;ר יוסי האי הוא דכתיב {{צ|והתקדשתם והייתם קדושים}} - אדם מקדש עצמו מלמטה מקדישין אותו מלמעלה. הדא הוא דכתיב {{צ|קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה}}:


תאני רבי אבא - פרשתא דא כללא דאורייתא היא, וחותמא דקושטא דגושפנקא היא. בפרשתא דא אתחדשו רזין עלאין דאורייתא בעשר אמירן וגזרין וענשין ופקודין עלאין, דכד מטאן חברייא לפרשתא דא הוו חדאן. 

אמר ר' אבא מאי טעמא פרשתא דעריות ופרשתא דקדושים תהיו סמוכין דא לדא? אלא הכי תאנא - כל מאן דאסתמר מאלין עריין - בקדושה אתעביד ודאי. וכל שכן אי אתקדש בקדושה דמאריה. והא אתערו חברייא אימתי עונתן דכלא לאתקדש בר נש. תא חזי מאן דבעי לאתקדשא ברעותא דמאריה - לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קב&quot;ה אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער. וכדין שעתא היא לאתקדשא. האי לשאר בני נשא. תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא - בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכנסת ישראל לשבחא לשמא קדישא למלכא קדישא. בליליא דשבתא דרעותא דכלא אשתכח - זווגא דלהון בההיא שעתא לאפקא רעותא דקב&quot;ה וכנסת ישראל כמה דאתמר, דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} ואלין אקרון 'קדישין' דכתיב {{צ|קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה}}, וכתיב {{צ|והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וגו'}}:


'''{{צ|קדושים תהיו}}'''. {{ש}}
רבי אבא פתח {{צ|ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ}} {{ממ|ש&quot;ב|ז|כג}} {{ממ|דה&quot;א|יז|כא}}. תא חזי בכל עמין דעלמא לא אתרעי בהו קב&quot;ה בר בישראל בלחודייהו. ועבד לון עמא יחידאה בעלמא וקרא לון &quot;גוי אחד&quot; כשמיה. ואעטר לון בכמה עטרין וכמה פקודין לאתעטרא בהו. ועל דא תפילין דרישא ותפילין דדרועא לאתעטרא בהו בר נש כגוונא דלעילא, ולאשתכחא חד שלים בכלא. ובההיא שעתא דאתעטר בהו בר נש ואתקדש בהו - אתעביד שלים ואקרי 'אחד', ד'אחד' לא אקרי אלא כד איהו שלים. ומאן דפגים לא אקרי 'אחד'. ועל דא קב&quot;ה אקרי 'אחד' בשלימו דכלא, בשלימו דאבהן, בשלימו דכנסת ישראל. בג&quot;כ ישראל לתתא אקרון 'אחד'. דכד בר נש אנח תפילין ואתחפי בכסוי דמצוה - כדין אתעטר בעטרין קדישין כגוונא דלעילא ואקרי 'אחד'. ובגיני כך ליתי {{צ|אחד}} וישתדל ב{{צ|אחד}}. קב&quot;ה דאיהו {{צ|אחד}} ישתדל ב{{צ|אחד}}, דהא לית מלכא משתדל אלא במאי דאתחזי ליה. 

ובגיני כך כתיב {{צ|והוא באחד ומי ישיבנו}} {{ממ|איוב|כג|יג}} - לא שארי קב&quot;ה ולא אשתכח אלא באחד. {{צ|באחד}} - &quot;אחד&quot; מבעי ליה? אלא במאן דאתתקן בקדושה עלאה למהוי חד - כדין הוא שריא {{צ|באחד}} ולא באתר אחרא. ואימתי אקרי בר נש {{צ|אחד}}? בשעתא דאשתכח דכר ונוקבא ואתקדש בקדושה  עלאה ואתכוון לאתקדשא. ותא חזי בזמנא&lt;קטע סוף=דף פא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פא ב/&gt;
דאשתכח בר נש בזווגא חד דכר ונוקבא ואתכוון לאתקדשא כדקא יאות - כדין הוא שלים ואקרי 'אחד' בלא פגימו. בגיני כך בעי בר נש למחדי לאתתיה בההיא שעתא, לזמנא לה ברעותא חדא עמיה, ויתכונון תרוייהו כחד לההיא מלה. וכד משתכחי תרוייהו כחד - כדין כלא חד בנפשא ובגופא. בנפשא - לאדבקא דא בדא ברעותא חדא. ובגופא - כמה דאוליפנא דבר נש דלא נסיב הוא כמאן דאתפליג, וכד מתחברן דכר ונוקבא כדין אתעבידו חד גופא. אשתכח דאינהו חד נפשא וחד גופא ואקרי בר נש 'אחד'. כדין קב&quot;ה שארי {{צ|באחד}} ואפקיד רוחא דקדושה בההוא אחד. ואלין אקרון &quot;בנין דקודשא בריך הוא&quot; כמה דאתמר. 

ובגיני כך - {{צ|קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה}}. זכאין אינון ישראל דלא אוקים מלה דא באתר אחרא אלא ביה ממש דכתיב {{צ|כי קדוש אני יהו&quot;ה}} - לאתדבקא ביה ולא באחרא. ועל דא {{צ|קדושים תהיו כי קדוש אני יהו&quot;ה אלהיכם}}:


'''{{צ|איש אמו ואביו תיראו וגו'}}''' - הא תנינן דפרשתא דא כללא דאורייתא - מקיש דחילו דאבא ואימא לשבתותי. אלא אמר ר' יוסי - כלא חד! מאן דדחיל מהאי נטיר להאי. {{צ|איש אמו}} - אקדים אמו לאביו בדחילו. מאי טעמא? כמה דאוקמוה, אבל אימא דלית רשו בידהא כל כך כאביו  אקדים דחילו דילה. רבי יצחק אמר מה כתיב לעילא {{צ|קדושים תהיו}} - אתי בר נש לאתקדשא באתתיה כחד - ממאן הוא שבחא יתיר בההיא קדושה? הוי אימא מנוקבא! בגין כך - {{צ|איש אמו ואביו תיראו}}. 


ר' יהודה אמר {{צ|איש אמו ואביו תיראו}}. כהאי גוונא {{צ|ביום עשות יהו&quot;ה אלהים ארץ ושמים}}, ובאתר אחרא אקדים שמים לארץ! אלא לאחזאה דתרוייהו כחדא אתעבידו. אוף הכא - אקדים אמא לאבא ובאתר אחרא אקדים אבא לאמא - לאחזאה דתרוייהו כחדא אשתדלו ביה. {{צ|ואת שבתותי תשמרו}} {{ממ|ויקרא|יט|ג}} - שקיל דא לדא. וכלא כחדא אתקלו במתקלא חד דכתיב {{צ|ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם}}, וכתיב {{צ|זכור את יום השבת לקדשו}}. אלא חד לאבא וחד לאימא. כתיב הכא {{צ|איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו}}, וכתיב התם {{צ|ואת{{הערה|בפסוק כתוב 'את' בלא וא&quot;ו - ויקיעורך}} שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו}} {{ממ|ויקרא|יט|ל}}. מה {{צ|מקדשי}}? כמשמעו.&lt;קטע סוף=דף פא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פב|א}}&lt;קטע התחלה=דף פב א/&gt; תו {{צ|מקדשי}} - אלין אינון דמקדשי גרמייהו בההוא שעתא. כגוונא דא {{צ|וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ}} {{ממ|יחזקאל|ט|ו}} - אל תקרי מִמִּקְדָּשִׁי אלא ממקוּדשָי - מה להלן ממקוּדשָי אף כאן ממקוּדשָי דאינון אבא ואימא:


'''{{צ|איש אמו ואביו תיראו}}'''. {{ש}}
ר&quot;ש אמר כתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהו&quot;ה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - זכאין אינון ישראל דמתדבקן ביה בקב&quot;ה, ובגין דאינון מתדבקן ביה בקב&quot;ה - כלא אתדבקו כחדא דא בדא. תא חזי בשעתא דבר נש מקדש לתתא, כגון חברייא, דמקדשי גרמייהו משבת לשבת בשעתא דזווגא עלאה אשתכח (דהא בההיא שעתא רעיא אשתכח וברכתא אזדמנת) - כדין מתדבקן כלהו כחד; נפשא דשבת וגופא דאזדמן בשבת. ועל דא כתיב {{צ|איש אמו ואביו תיראו}} דאינון זווגא חד בגופא בההיא שעתא דאתקדשא. {{צ|ואת שבתותי תשמורו}}{{הערה|בדפוס יש כאן סימון אשר מפנה אל הערה כזה: &quot;חסר כאן. ועיין בסוף הספר סימן ג&quot;.  ויקיעורך}} דא שבת עילאה ושבת תתאה דאינון מזמני לנפשא בההוא גופא מההוא זווגא עלאה. ועל דא {{צ|ואת '''שבתותי''' תשמורו}} - תרי. וכלא אתדבק דא בדא - זכאה חולקהון דישראל! 

דבר אחר: {{צ|ואת שבתותי תשמורו}} - לאזהרה לאינון דמחכאן לזווגיהו משבת לשבת, והא אוקימנא, כמה דכתיב {{צ|לסריסים אשר ישמרו את שבתותי}} {{ממ|ישעיהו|נו|ד}} - מאן {{צ|סריסים}}? אלין אינון חברייא דמסרסן גרמייהו כל שאר יומין בגין למלעי באורייתא, ואינון מחכאן משבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר ישמרו את שבתותי}}, כמה דאת אמר {{צ|ואביו שמר את הדבר}}. ובגיני כך {{צ|ואת שבתותי תשמורו}}. {{צ|איש אמו ואביו תיראו}} - דא גופא. {{צ|ואת שבתותי תשמורו}} - דא נפשא. וכלא אתדבק דא בדא - זכאה חולקהון דישראל!&lt;קטע סוף=דף פב א/&gt; 


{{ממ זהר משולב|ג|פב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פב ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת קדושים - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף פב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פג|א}}&lt;קטע התחלה=דף פג א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת קדושים - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף פג א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|פג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פג ב/&gt;'''{{צ|אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|אל תפן אל קשי העם הזה וגו'}} {{ממ|דברים|ט|כז}}. {{צ|אל תפן}} - וכי מאן הוא דיימא למלכא אל תפן?! והא כתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש}} {{ממ|איוב|לד|כא}}, וכתיב {{צ|אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כד}}. והא בכלא אשגח קב&quot;ה! וכל עובדין מסתכל ועייל בדינא על כלהו, אם טב ואם ביש, כמה דאת אמר {{צ|האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע}} {{ממ|קהלת|יב|יד}}. ומשה אמר {{צ|אל תפן}}?! 

אלא כמה בעי בר נש לאסתמרא מחובוי בגין דלא יחטי קמי מלכא קדישא! תא חזי בר נש דעביד מצוה - ההיא מצוה סלקא וקיימא קמי קב&quot;ה ואמרה &quot;אנא מפלנייא דעבד לי&quot;. וקב&quot;ה מני לה קמיה לאשגחא בה כל יומא לאוטבא ליה בגינה. עבר על פתגמי אורייתא - ההיא עבירה סלקא קמיה ואמרה &quot;אנא מפלנייא דעבד לי&quot;, וקודשא בריך הוא מני לה וקיימא תמן לאשגחא בה לשצאה ליה. הדא הוא דכתיב {{צ|וירא יהו&quot;ה וינאץ מכעס בניו ובנותיו}} {{ממ|דברים|לב|יט}}. מהו {{צ|וירא}}? ההוא דקיימא קמיה. תב בתשובה מה כתיב? {{צ|גם יהו&quot;ה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|שמואל ב|יב|יג}} - דאעבר ההוא חובא מקמיה בגין דלא יסתכל ביה, לאוטבא ליה. ועל דא {{צ|אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו}}. 

אמר רבי יוסי וכן מהכא משמע דכתיב {{צ|נכתם עונך לפני}} {{ממ|ירמיהו|ב|כב}}. 


רבי יוסי זעירא עאל קמיה דרבי שמעון. יומא חד אשגחיה דהוה יתיב וקארי. כתיב {{צ|ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל}} {{ממ|בראשית|ג|יב}} - משמע דאדם וחוה כחדא אתבריאו ובגופא חדא דכתיב {{צ|אשר נתת עמדי}} ולא כתיב &quot;אשר נתת לי&quot;. אמר ליה, אי הכי, והכתיב {{צ|אני האשה הנצבת עמכה בזה}} {{ממ|ש&quot;א|א|כו}}, ולא כתיב &quot;הנצבת לפניך&quot;. אמר ליה אי כתיב &quot;הנתנת עמך&quot;  הוה אמינא הכי כדכתיב {{צ|אשר נתת עמדי}}, אבל {{צ|הנצבת}} כתיב. 

אמר ליה והא כתיב {{צ|ויאמר יהו&quot;ה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו}} {{ממ|בראשית|ב|יח}} - {{צ|אעשה לו}} השתא! אמר ליה הכי הוא ודאי דאדם לבדו הוה, דלא הוה סמך בנוקביה בגין דהות בסטרוי כמה דאוקימנא. ומה דאמר {{צ|אעשה לו עזר}} - הכי הוא! דלא כתיב &quot;אברא לו עזר&quot; - בגין דכתיב {{צ|זכר ונקבה בראם}}. אבל {{צ|אעשה}} כתיב. ומהו {{צ|אעשה}}? 'אתקן' משמע - דקב&quot;ה נטיל לה מסטרוי ותקין לה בתקונא ואייתי לה קמיה. וכדין אשתמש אדם באנתתיה והוה ליה סמך. 

ותנינן, שפירו דאדם - קדתירא דקיטרא עלאה מזיהרא דנהרא. שפירו דחוה - דלא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בה. ואפילו אדם לא הוה אסתכל בה עד ההיא זמנא דחאבו ואעדיאת  שפירו דלהון - כדין אסתכל בה אדם ואשתמודע בה לשמשא בה. הדא הוא דכתיב {{צ|וידע אדם עוד את אשתו}} {{ממ|בראשית|ד|כה}} - {{צ|וידע}} בכלא, {{צ|וידע}} בתשמיש, {{צ|וידע}} דאשתמודע בה ואסתכל בה. 

ותנינן, אסיר ליה לבר נש לאסתכלא בשפירו דאנתתא בגין דלא ייתי להרהורא בישא ויתעקר למלה אחרא. &lt;קטע סוף=דף פג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פד|א}}&lt;קטע התחלה=דף פד א/&gt; וכך הוה רבי שמעון עביד כד הוה אזל במתא והוו חברייא אזלין אבתריה וחמא לאינתו שפיראן -- מאיך עיניה והוה אמר לחברייא &quot;אל תפנו&quot;. וכל מאן דיסתכל בשפירו דאנתתא ביממא - אתי להרהורי בליליא. ואי סליק ההוא הרהורא בישא עלויה - אעבר משום {{צ|ואלהי מסכה לא תעשו לכם}} {{ממ|ויקרא|יט|ד}}. תו אי שמש באנתתיה בזמנא דסליק ביה ההוא הרהורא בישא - אינון בנין דאולידו {{צ|אלהי מסכה}} אקרון. ועל דא כתיב {{צ|אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם}}. 

רבי אבא אמר, אסיר ליה לבר נש לאסתכלא באלילי ע&quot;ז ובנשי דעמין ולא לאתהנייא מנייהו ולא לאתרפאה בהו. דאסיר ליה לבר נש לאסתכלא באתר דלא אצטריך. 


ר' אבא פתח: {{צ|פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך}} {{ממ|תהלים|פו|טז}}. {{ש}}
{{צ|פנה אלי וחנני}} - וכי לא הוה ליה לקב&quot;ה בעלמא שפירא כדוד דאיהו אמר {{צ|פנה אלי וחנני}}? אלא הכי תנינן - דוד אחרא אית ליה לקב&quot;ה והוא ממנא על כמה אכלוסין עלאין ומשריין. וכד בעי קב&quot;ה לרחמא על עלמא - אסתכל בהאי דוד ונהיר ליה אנפין, והוא נהיר לעלמין וחייס עלמא. ושפירו דהאי דוד נהיר לעלמין כלהו. 

רישיה - גולגלתא דדהבא, אתרקימת בשבעה תכשיטי זינין דדהבא, והא אוקמוה. וחביבותא דקב&quot;ה לקבליה. ומסגיאות רחימותא דיליה גביה - אמר ליה לקב&quot;ה דיהדר עינוי לקבליה ויסתכל ביה בגין דאינון שפירן בכלא. כמה דאת אמר {{צ|הסבי עיניך מנגדי וגו'}} {{ממ|שיר|ו|ה}} - {{צ|הסבי עיניך מנגדי}} - דבשעתא דאלין עיינין מסתכלי ביה בקב&quot;ה כדין מתערין בלביה קסטין דבלסטראי ברחימותא עלאה. ובסגיאות שלהוביתא דרחימו עלאה לגביה אמר {{צ|הסבי עיניך מנגדי}} - אסחר עיניך לסטר אחרא מני דאינון מוקדין לי בשלהובי רחימותא! ועל דא כתיב ביה בדוד {{צ|והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי}} {{ממ|שמואל א|טז|יב}}. ובגין ההוא דוד עלאה שפירא - רחימא ותיאובתא דקב&quot;ה לאדבקא ביה - אמר דוד {{צ|פנה אלי וחנני}}. 

כגוונא דא - {{צ|ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהו&quot;ה}} {{ממ|בראשית|כז|כז}} - משמע דעאל עמיה עם יעקב גנתא דעדן דאיהו שדה דתפוחין קדישין. וכי היך יכיל גנתא דעדן לאעלא עמיה?! דהא גנתא דעדן כמה רב הוא בפותיא ובארכא, כמה זינין דבייתין עלאין קדישין דרגין על דרגין מדורין על מדורין אית תמן?! אלא גנתא אחרא עלאה קדישא אית ליה לקב&quot;ה, וההוא גנתא - רחימותא דיליה, ואתדבק ביה. ולא אתנטיר אלא לקב&quot;ה בלחודוי דהוא עייל ביה. ודא אחסין קב&quot;ה לאשתכחא תדיר עמהון דצדיקייא, וכל שכן לאשתכחא ביה ביעקב. ודא זמין ליה קב&quot;ה לאעלאה עמיה לסייעא ליה. 

כגוונא דא {{צ|אני יהו&quot;ה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ וגו'}} {{ממ|בראשית|כח|יג}}. תנן מלמד שנתקפלה לו ארץ ישראל. וכי ארץ ישראל דאיהי ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה - היך אתעקרת מאתרה ויתבה תחותוי?! אלא ארץ אחרא עלאה אית לקב&quot;ה ו'ארץ ישראל' אקרי. והיא תחות דרגא דיעקב דקאים עלה. ואחסין לה קב&quot;ה לישראל בגין רחימותא דלהון, לדיירא עמהון ולדברא להון ולאגנא להון מכלא, ואקרי {{צ|ארץ חיים}}. 


תא חזי, אסיר ליה לבר נש לאסתכלא באתר דקב&quot;ה מאיס ביה ורחיקא ביה נפשיה. ומה במה דרחים קב&quot;ה - אסור לאסתכלא ביה, במה דרחיק - על אחת כמה וכמה! דתא חזי אסיר ליה לבר נש לאסתכלא בקשת בגין דאיהו חיזו דדיוקנא עלאה. אסיר ליה לבר נש לאסתכלא באת קיימא דיליה בגין דהוא רמיז לצדיקא דעלמא. אסיר ליה לבר נש לאסתכלא באצבען דכהני בשעתא דפרסי ידייהו בגין דתמן שריא יקרא דמלכא עלאה. ומה באתר קדישא עלאה אסור&lt;קטע סוף=דף פד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פד ב/&gt; לאסתכלא - באתר מסאבא רחיקא - לא כל שכן?! ‏‏{{ש}}
בגיני כך '''{{צ|אל תפנו אל האלילים}}'''. 

ר' יצחק אמר: ומה לאסתכלא בהו אסיר - למפלח להו או למעבד להו על אחת כמה וכמה! ובגיני כך '''{{צ|אל תפנו אל האלילים}}'''. 


הכא אתא לאזהרא להו לישראל כקדמיתא. 
* {{צ|אנכי יהו&quot;ה אלהיך}} לקבל {{צ|אני יהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|ויקרא|יט|ב}}
* {{צ|אל תפנו אל האלילים}} {{ממ|ויקרא|יט|ד}} לקבל {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}
*  {{צ|ואלהי מסכה לא תעשו לכם}} {{ממ|ויקרא|יט|ד}} - לקביל {{צ|לא תעשה לך פסל}}. 
* {{צ|איש אמו ואביו תיראו}} {{ממ|ויקרא|יט|ג}} - לקביל {{צ|כבד את אביך ואת אמך}}. 
* {{צ|ואת שבתותי תשמרו}} {{ממ|ויקרא|יט|ג}} - {{צ|זכור את יום השבת לקדשו}}. 
* {{צ|לא תשבעו בשמי לשקר}} {{ממ|ויקרא|יט|יב}} - {{צ|לא תשא את שם יהו&quot;ה אלהיך לשוא}}.  
* {{צ|לא תגנובו}} {{ממ|ויקרא|יט|יא}} - {{צ|לא תגנוב}}  
* {{צ|ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו}} {{ממ|ויקרא|יט|יא}} - {{צ|לא תענה ברעך עד שקר}}.  
* {{צ|מות יומת הנואף והנואפת}} {{ממ|ויקרא|כ|י}} - {{צ|לא תנאף}}.  
* {{צ|לא תעמוד על דם רעך}} {{ממ|ויקרא|יט|טז}} - {{צ|לא תרצח}}. 

והא אוקמוה ועל דא כללא דאורייתא בפרשתא דא. 


אמר ר' חייא בקדמיתא - {{צ|אנכי יהו&quot;ה אלהיך, זכור את יום השבת, לא תשא, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב}} -- בלישנא יחידאי. והכא {{צ|אני יהו&quot;ה אלהיכם, איש אמו ואביו תיראו ,ואת שבתותי תשמרו, אל תפנו אל האלילים}} -- בלישנא דסגיאין?! אלא תא חזי מיומא דהוו ישראל שכיחין בעלמא - לא אשתכחו קמי קב&quot;ה בלבא חד וברעותא חדא כמה בההוא יומא דקיימו בטורא דסיני! ועל דא כלא אתמר בלשון יחידאי. לבתר בלישנא דסגיאין דהא לא אשתכחו כל כך בההוא רעותא.


רבי אלעזר הוה אזיל למחמי לר' יוסי בר&quot;ש בן לקונייא חמוי. והוו עמיה ר' חייא ור' יוסי. כד מטו חד בי חקל - יתבו תחות אילנא חדא. א&quot;ר אלעזר: כל חד לימא מלה דאורייתא! {{ש}}
'''פתח ר' אלעזר''' ואמר {{צ|ואנכי יהו&quot;ה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע}} {{ממ|הושע|יג|ד}}. לא כתיב {{צ|אשר הוצאתיך מארץ מצרים}} אלא {{צ|אנכי יהו&quot;ה אלהיך מארץ מצרים}}. וכי מארץ מצרים הוה להו מלכא ולא מקדמת דנא?! והא כתיב {{צ|ויאמר יעקב אל בניו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם}}, וכתיב {{צ|ונקומה ונעלה בית אל}}. ואת אמרת {{צ|מארץ מצרים}}?! 

אלא מן יומא דהוו ישראל בעלמא לא אשתמודעו יקרא דקב&quot;ה בר בארעא דמצרים. דהוו בההוא פולחנא קשיא וצווחו לקבליה ולא אשתנו מנמוסא דילהון לעלמין. ותמן אתבחינו אבהתנא כדהבא מגו שפכה. ועוד דהוו חמאן בכל יומא כמה חרשין כמה זינין בישין לאטעאה לון לבני נשא - ולא סטו מארחא לימינא ולשמאלא. ואע&quot;ג דלא הוו ידעי כל כך ביקרא דקב&quot;ה. אלא הוו אזלין בתר נמוסי אבהתהון. ולבתר חמו כמה נסין וכמה גבוראן ונטל לון קב&quot;ה לפולחניה. ובגין דכלהו חמו כמה נסין ואתין בעיניהון וכל אינון אתן וגבורן - אמר {{צ|ואנכי יהו&quot;ה אלהיך '''מארץ מצרים'''}} - דתמן הוה באתגלייא יקרא דיליה. ואתגלי עלייהו על ימא וחמו זיו יקרא עלאה דיליה אפין באפין. דלא תימרון אלהא אחרא הוא דמליל עמנא, אלא אנא הוא דחמיתון בארעא דמצרים! אנא הוא דקטלנא סנאיכון בארעא דמצרים! אנא הוא דעבדנא כל אינון עשר מחאן בארעא דמצרים! ובגיני כך {{צ|ואלהים זולתי לא תדע}} - דלא תימא דאחרא הוא אלא אנא הוא כלא. 


תו פתח, '''{{צ|לא תעשוק את רעך ולא תגזול לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר}}''' {{ממ|ויקרא|יט|יג}}. {{ש}}
{{צ|לא תלין פעולת שכיר}} אמאי? אלא מקרא אחרא אשתמע, דכתיב {{צ|ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו}} {{ממ|דברים|כד|טו}}. {{צ|לא תבא עליו השמש}} - אזדהר דלא תתכנש בגינוי מעלמא עד לא ימטי זמנך לאתכנשא. כמה דאת אמר {{צ|עד אשר לא תחשך השמש וגו'}}.  (מהכא אוליפנא מלה אחרא. מאן דאשלים לנפשא דמסכנא - אפילו&lt;קטע סוף=דף פד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פה|א}}&lt;קטע התחלה=דף פה א/&gt;דמטו יומוי לאסתלקא מעלמא - קב&quot;ה אשלים לנפשיה ויהיב ליה חיין יתיר). {{צ|לא תלין פעולת שכיר}} - תא חזי מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאילו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה. הוא אזער נפשייהו - קב&quot;ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא! דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה כל ההוא יומא - כלהו סלקין קמיה דקב&quot;ה וקיימין קמיה. לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו דאנשי ביתיה וקיימין באינון הבלים דפומיה. וכדין אפילו אתגזר על ההוא בר נש כמה יומין וכמה טבאן -- כלהו מתעקראן מיניה ומסתלקי מניה. ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא סלקא לעילא. והיינו דאמר רבי אבא {{צ|רחמנא לשזבינן מנייהו ומעלבונייהו}}. 

ואוקמוה, אפילו עשיר הוא, {{צ|ואליו הוא נושא את '''נפשו'''}} דייקא - אפילו מכל בר נש נמי וכל שכן מסכנא. והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא&quot;ל {{צ|טול נפשך דאפקידת בידאי! טול פקדונך!}}. ואפילו אמר {{צ|יהא בידך דאנא בעינא לסלקא אגרי}} - לא הוה בעי. אמר {{צ|פרד נא! דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא. דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקב&quot;ה דכתיב בידך אפקיד רוחי}}. 

אמר רבי חייא, ובידא דאחרא שארי? אמר ליה אפילו בידיה בתר דיהיב! 

כתיב {{צ|לא תלין פעולת שכיר}}, וכתיב {{צ|ולא תבא עליו השמש}} - אלא הא אוקמוה. אבל תא חזי לית לך יומא ויומא דלא שלטא ביה יומא עלאה אחרא, ואי איהו לא יהיב ליה נפשא דיליה בההוא יומא - כמאן דפגים לההוא יומא עלאה. ובגין כך {{צ|ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש}}. והא דאתמר {{צ|לא תלין}} - בגין דנפשיה לא סליק, וסליק ההוא נפשא דמסכנא ולאנשי ביתיה כמה דאתמר. 


'''ר' חייא פתח''' ואמר קרא אבתריה '''{{צ|לא תקלל חרש ולפני עור וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|יט|יד}} - האי קרא כמשמעו. אבל פרשתא דא כלא אוליפנא מנה מלין אחרנין, וכלהו תליין דא בדא. תא חזי מאן דלייט לחבריה ואיהו קמיה ואכסיף ליה - כאילו אושיד דמיה והא אוקימנא. והאי קרא - דלאו חבריה עמיה והוא לייט ליה. ההיא מלה סלקא - דלית לך מלה ומלה דנפק מפומיה דלא אית ליה קלא. ההוא קלא סליק לעילא וכמה קסטרין מתחבראן עמיה דההוא קלא, עד דסלקא ואתער אתר דתהומא רבא כמה דאוקמוה. וכמה מתערין עליה דההוא בר נש. ווי למאן דאפיק מלה בישא מפומיה, והא אוקמוה. 


'''{{צ|ולפני עור לא תתן מכשול}}''' - כמשמעו, ואוקמוה במאן דגרים לאחרא למחטי. וכן מאן דמחי לבריה רבא. {{צ|ולפני עור לא תתן וגו'}} - במאן דלא מטא להוראה ואורי  דכתיב {{צ|כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה}}. והאי אעבר משום {{צ|ולפני עור לא תתן מכשול}} בגין דאכשיל ליה לחבריה לעלמא דאתי. 

דתנינן מאן דאזיל בארח מישר באורייתא ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות - אית ליה חולקא טבא תדיר לעלמא דאתי. דההיא מלה דאורייתא דאפיק מפומיה אזלא ושאטא בעלמא וסלקא לעילא, וכמה עלאין קדישין מתחבראן בההיא מלה וסלקא בארח מישר ואתעטר בעטרא קדישא ואסתחי בנהרא דעלמא דאתי דנגיד ונפק מעדן. ואתקבל ביה ואשתאב בגויה  ואתנטע סוחרניה דההוא נהרא אילנא עלאה. וכדין נגיד ונפיק נהורא עלאה ואתעטר ביה בההוא בר נש כל יומא כמה דאתמר. ומאן  דיליף באורייתא ולא משתדל בה בארח קשוט&lt;קטע סוף=דף פה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פה ב/&gt; ובארח מישר - ההוא מלה סלקא וסטי אורחין, ולית מאן דיתחבר בה, וכלא דחיין לה לבר. ואזיל ושאט בעלמא ולא ישכח אתר. מאן גרים ליה האי? ההוא דסאטי ליה מארח מישר! הדא הוא דכתיב {{צ|ולפני עור לא תתן מכשול}}. ובגין כך כתיב {{צ|ויראת מאלהיך אני יהו&quot;ה}}. 

ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא ולא אשכח מאן דיוליף ליה, והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע - כל מלה ומלה סלקא, וקב&quot;ה חדי בההיא מלה וקביל לה, ונטע לה סחרניה דההוא נחלא, ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון {{צ|ערבי נחל}}. הדא הוא דכתיב {{צ|באהבתה תשגה תמיד}} {{ממ|משלי|ה|יט}}. ודוד מלכא אמר {{צ|הורני יהו&quot;ה דרכך אהלך באמתך}} {{ממ|תהלים|פו|יא}}, וכתיב {{צ|ונחני בארח מישור למען שוררי}} {{ממ|תהלים|כז|יא}}. 

זכאין אינון דידעין ארחוי דאורייתא ומשתדלי בה בארח מישר, דאינון נטעין אילנין דחיין לעילא דכלהו אסוותא. ובגיני כך כתיב {{צ|תורת אמת היתה בפיהו}} {{ממ|מלאכי|ב|ו}} - וכי אית תורה דלאו איהי אמת?! אין! כגוונא דאמרן - דאורי מאן דלא ידע ולאו איהו קשוט. וההוא דאוליף מלה מיניה - אוליף מלה דלאו איהו אמת. ובגיני כך כתיב {{צ|תורת אמת היתה בפיהו}}. ועם כל דא מבעי ליה לבר נש למילף מלי דאורייתא מכל בר נש - אפילו ממאן דלא ידע - בגין דעל דא יתער באורייתא וייתי למילף ממאן דידע, ולבתר אשתכח דאזיל בה באורייתא בארח קשוט. תא חזי ישתדל בר נש בעלמא באורייתא ופקודוי אפילו דלא עביד לשמה - דמתוך שלא לשמה בא לשמה. 


'''רבי יוסי פתח''' קרא אבתריה ואמר '''{{צ|לא תעשו עול במשפט וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|יט|טו}} {{ממ|ויקרא|יט|לה}}. {{ש}}
{{צ|לא תעשו עול במשפט}} - כמשמעו, אבל הא אתמר דפרשתא דא מלין עלאין ויקירין אית בה בפקודי אורייתא. האי קרא מסופיה קא משמע דכתיב {{צ|בצדק תשפוט עמיתך}}. תא חזי תרי דרגין אינון הכא - '''משפט וצדק'''. מה בין האי להאי? אלא חד רחמי וחד דינא; ודא אתבסם בדא. כד אתער צדק - דאין דינא לכלא כחדא, דלית ביה רחמי ולאו וותרנותא. כד אתער משפט - אית ביה רחמי. יכול יהא כלא במשפט? אתא קרא ואמר {{צ|בצדק תשפוט עמיתך}}! מאי טעמא? בגין ד'צדק' לאו דאין לדא ושביק לדא, אלא כלהו כחדא בשקולא חדא. 

כגוונא דא {{צ|לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול}} {{ממ|ויקרא|יט|לה}} - אלא בשקולא חדא {{צ|בצדק}}! יכול יהא כלא דינא בצדק בלחודוי? אתא קרא ואמר {{צ|תשפוט}} - דבעי לחברא להו כחדא, דלא ישתכח דא בלא דא. והאי שלימו דדינא. וכל כך למה? בגין דקב&quot;ה שכיח תמן ובגיני כך בעי לאשלמא דינא; כגוונא דאיהו עביד לתתא - כגוונא דיליה ממש עביד לעילא. ותא חזי קב&quot;ה שוי כורסייא דדינא בשעתא דדייני יתבין. הדא הוא דכתיב {{צ|כונן למשפט כסאו}} {{ממ|תהלים|ט|ח}}. ומתמן אתתקן כורסיה דקב&quot;ה. ומאן איהו כורסיה? אלין אינון '''צדק ומשפט'''. הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ומשפט מכון כסאך}} {{ממ|תהלים|פט|טו}}. ומאן דדאין דינא בעי  למיתב בכורסיה דמלכא. ואי פגים חד מנייהו - כאלו פגים לכורסיה דמלכא, וכדין קב&quot;ה אסתלק מבינייהו דדייני ולא קאים בדינייהו. ומאי אמר? {{צ|עתה אקום יאמר יהו&quot;ה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|לג|י}}. ורוחא דקודשא אמר {{צ|רומה על השמים אלהים}} {{ממ|תהלים|נז|ו}}:&lt;קטע סוף=דף פה ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|פו|א}}&lt;קטע התחלה=דף פו א/&gt;{{קטן|{{צ|פתח ואמר ויהי קול השופר הולך וגו' ויהי קול השופר - הכא אתפליגו ספרי קדמאי וכו'}} עד ד{{צ|אתו רבי אבא ורבי יהודה ואודו ליה לר' אחא}}  - [ מאמר זה כבר מובא [[זהר חלק ג ו ב|בפרשת ויקרא מדף ו' ע&quot;ב]] עד [[זהר חלק ג ח א|דף ח ע&quot;א]] ]}}


קמו. עד דהוו אזלי א&quot;ר אלעזר '''{{צ|לא תלך רכיל בעמך לא תשנא את אחיך. לא תקום ולא תטור}}''' {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יט|טז|יח}} - הא אוקימנא לון וכלהו אתערו עלייהו חברייא - אבל נימא מלה בפרשתא דא. {{ש}}
כתיב '''{{צ|את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך}}''' {{ממ|ויקרא|יט|יט}}. {{ש}}
פתח ר' אלעזר ואמר {{צ|אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה}} {{ממ|ישעיהו|מג|י}}. 
* {{צ|אתם עדי}} - אלין אינון ישראל. ותנינן אלין אינון שמייא וארעא דכתיב {{צ|העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ}}. אבל ישראל אינון סהדין אלין על אלין, ושמייא וארעא וכלא סהדין עלייהו. 
* {{צ|ועבדי אשר בחרתי}} - דא יעקב דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}}, וכתיב {{צ|ואתה אל תירא עבדי יעקב}}. ואית דאמרי דא דוד. ודוד {{צ|עבדי}} אקרי דכתיב {{צ|למעני ולמען דוד עבדי}}. 
* {{צ|אשר בחרתי}} - דא דוד עלאה. 
* {{צ|למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא}}. מאי {{צ|כי אני הוא}}? דאתרעיתי בההוא דוד ובההוא יעקב אנא הוא אינון ממש. 
* {{צ|לפני לא נוצר אל}} - דתנינן קרא קב&quot;ה ליעקב 'אל' דכתיב {{צ|ויקרא לו אל אלהי ישראל}} - קב&quot;ה קרא ליעקב 'אל'. הדא הוא דכתיב {{צ|לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה}}. ובגין כך {{צ|אני הוא}} כלא כמה דאתמר. {{צ|ואחרי לא יהיה}} - דהא דוד הכי אקרי ולאו אית בתריה אחרא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא - אתקין כל מלה ומלה כל חד וחד בסטרוי, ומני עלייהו חילין עלאין. ולית לך אפילו עשבא זעירא בארעא דלית ליה חילא עלאה לעילא. וכל מה דעבדין בכל חד וחד וכל מה דכל חד וחד עביד - כלא הוא בתקיפו דההוא חילא עלאה דממנא עליה לעילא. וכלהו נימוסין גזירין מדינא - על דינא נטלין ועל דינא קיימין. לית מאן דנפיק&lt;קטע סוף=דף פו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פו ב/&gt;מן קיומיה לבר. וכלהו ממנן מן יומא דאתברי עלמא, מתפקדן שלטונין על כל מלה ומלה. וכלהו נטלין על נמוסא אחרא עלאה דנטלין כל חד וחד כמה דכתיב {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה ו'''חק''' לנערותיה}}. כיון דנטלין ההוא {{צ|חק}} - כלהו אקרון {{צ|חקות}}. וההוא חק דאתיהיב להו - מן שמייא קא אתי, וכדין אתקרון {{צ|חקות שמים}}. 

ומנלן דמן שמים קא אתיין? דכתיב {{צ|כי חק לישראל הוא}}. ועל דא כתיב {{צ|את חקותי תשמרו}} בגין דכל חד וחד ממנא על מלה ידיעא בעלמא בההוא '''חק'''. בגין כך אסיר למחלף זינין ולאעלא זינא בזינא אחרא, בגין דאעקר לכל חילא וחילא מאתרייהו  ואכחיש פומבי דמלכא. 

'''{{צ|כלאים}}''' - מהו {{צ|כלאים}}? כמאן דיהיב אחרא בבי מטרא, כמה דאת אמר {{צ|אל בית הכלא}} {{ממ|ירמיהו|לז|יח}} בגין דלא למעבד מידי. '''כלאים''' - מניעותא; דמנע לכל אינון חילין מעבידתא דלהון. '''כלאים''' - ערבובייא; דעביד ערבובייא בחילא דלעילא ואכחיש פומבי דמלכא כמה דאתמר. 

'''{{צ|ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך}}''' {{ממ|ויקרא|יט|יט}} - תא חזי כתיב {{צ|ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות}}. והא אתמר דשני פקודי דמלכא - ואחלף עץ חיים דביה אשתלים כלא וביה תליא מהימנותא ואתדבק באתר אחרא. והא תנינן בכלא בעי בר נש לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא ולמעבד עובדא כמה דאצטריך. ואי אשתני במלה אחרא - הוא אנגיד עליה לשרייא ביה מלה אחרא דלא אצטריך. ותא חזי בשעתא דבר נש אחזי עובדא לתתא בארח מישר כמה דאצטריך - נגיד ונפיק ושרייא עלוי רוח קדישא עלאה. ובשעתא דאיהו אחזי עובדא לתתא באורחא עקימא דלית איהו ארח מישר - כדין נגיד ונפיק ושרי עלוי רוח אחרא דלא אצטריך, דסטי ליה לבר נש לסטר ביש. מאן משיך עליה ההוא רוחא? הוי אומר ההוא עובדא דאחזי בסטר אחרא. 

כתיב {{צ|דרשה צמר ופשתים}} {{ממ|משלי|לא|יג}}. {{צ|דרשה}} - מהו {{צ|דרשה}}? דבעיא ודריש על {{צ|צמר ופשתים}} מאן דמחבר לון כחדא. ואי תימא בציצית אמאי שרי? הא אוקמוה, אבל התם הוא ההוא לבושא בתקונוי באשלמות עובדא כדקא חזי.  ודא {{צ|דרשה צמר ופשתים}} למעבד נוקמא במאן דמחבר לון כחדא. אבל אימתי שרייא? בשעתא דאיהו באשלמותא דכתיב {{צ|ותעש בחפץ כפיה}}. וציצית הא אוקימנא דהתם בההוא כללא דשלימותא אשתכח ולא עביד מידי. אבל בשעתא דלא אשתכח בשלימותא - מאן דאתי לחברא לון כחדא - אתער עליה רוחא דלא אצטריך. 

מלה דא מאן אוכח? קין והבל אוכחן! דדא אתי מסטרא חד, ודא אתי מסטרא אחרא, ובגין כך לא לבעי לן לחברא לון כחדא. וקרבנא דקין אתרחק מקמי קרבנא דהבל. ועל דא {{צ|ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך}} - {{צ|לא יעלה עליך}} סתם. {{צ|לא יעלה עליך}} רוחא אחרא לשלטאה בך. ואצטריך ליה לבר נש לאחזאה עובדא דכשרא כמה דיאות, ובההוא עובדא שריא עליה רוח קדישא רוח עלאה לאתקדשא ביה. אתא לאתקדשא - מקדשין ליה, דכתיב {{צ|והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יהו&quot;ה}}. 


כתיב {{צ|ומעץ הדעת טוב ורע}} - ומה על דא גרים אדם מיתה בעלמא - מאן דאחזי עובדא אחרא דלא אצטריך, על אחת כמה וכמה! שור וחמור אוכחן. מסטרא דא אקרי שור, ומסטרא דא אקרי חמור. ועל דא כתיב {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדו}} - לא תעביד ערבובייא כחדא בגין דאתער לאתחברא סטרא אחרא כחדא לאבאשא עלמא. ומאן דפריש לון - אסגי שלמא בעלמא. אוף הכא מאן דפריש לון בההוא גוונא - כמה דאמרו דלא אשתכח שוע&lt;קטע סוף=דף פו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פז|א}}&lt;קטע התחלה=דף פז א/&gt;טווי ונוז כחדא - האי בר נש אסגי שלמא עליה ועל כל עלמא. 

קרבנא דקין הוה פשתים, וקרבנא דהבל הוה צמר. לאו דא כדא ולאו דא כדא. רזא דמלה '''קין''' - כלאים הוה; ערבוביא דלא אצטריך. סטרא אחרא דלא זינא דחוה ואדם. וקורבניה מההוא סטרא קא אתיא. '''הבל''' - מזינא חדא דאדם וחוה. ובמעהא דחוה - אתחברו אלין תרין סטרין. ובגין דאתחברו כחדא - לא אתיא מנייהו תועלתא לעלמא ואתאבידו. ועד יומא דין סטרא דלהון קיימא. ומאן דאחזי גרמיה בעובדא דחבורא דא - אתער עליה אינון סטרין כחדא ויכיל לאתזקא, ושארי עלוי רוחא אחרא דלא אצטריך. 

וישראל - בעאן לאתערא עלייהו רוחא קדישא למהוי קדישין לאשתכחא בשלמא בעלמא דין ובעלמא דאתי - כתיב {{צ|ולבש הכהן מדו בד}} {{ממ|ויקרא|ו|ג}}, {{צ|ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור}} {{ממ|ויקרא|טז|ד}} - אמאי אקרי {{צ|בד}} יחידאי? בגין דלא בעי לחברא להאי פשתים באחרא. ועל דא לא כתיב &quot;מדו פשתים&quot; אלא {{צ|בד}} יחידאה. 

וכהנא - אמאי איהו בעי לאתחזאה בהאי? אלא אלין מאני בד בעי לאתחזאה בהו על מזבח העולה כד הוה מפני  קיטמא דדשנא דעולה - דהא עולה מסטרא דעכו&quot;ם והרהורא בישא קא אתיא, ובג&quot;כ בעי לאתחזאה בהו בלחודייהו ולא בערבובייא כמה דאמרן בגין דיתכפר ליה לבר נש כל אינון חובין דאתיין מההוא סטרא. וכד עייל למקדשא - אתר דשלימו אשתכח וכל אינון פולחני דשלימותא. אע&quot;ג דאתחברו - לית לן בה כמה דאמרן בציצית בגין דתמן אשתכחו ואתחברו כל אינון זיינין דלעילא, וכל אינון מאני מקדשא משתכחין ביה כמה זיינין משניין דא מן דא, וכלהו אתכלילו תמן כגוונא דלעילא. 

זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה יהיב להו אורייתא דקשוט, אורייתא דמהימנותא, וריחם להו מכל שאר עמין עכו&quot;ם דכתיב {{צ|אהבתי אתכם אמר יהו&quot;ה}}!


'''פתח ר' חייא אבתריה''' ואמר '''{{צ|כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו'. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ליהו&quot;ה}}''' {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יט|כג|כד}}. {{ש}}
{{צ|כי תבאו אל הארץ}} - הא אוקמוה חברייא, אבל תא חזי דהא אילנא לא עביד פירין אלא בארעא. וארעא אפקי להון ואחזי ההוא איבא לעלמא. וארעא לא עבדא פירין אלא מגו חילא אחרא דעלה. כמה דנוקבא לא עבדא פירין אלא מגו חילא דדכורא. וההוא איבא לא אשתלים באשלמותא עד תלת שנין, וחילא לא אתפקדא עליה לעילא עד דאשתלים. בתר דאשתלים - אתפקדא עליה חילא וארעא אתתקנת ביה. דהא עד תלת שנין ארעא לא אתתקנת ביה ולא  אשתלימת עמיה. בתר דאשתלים ואתתקנו כחדא - כדין הוא שלימותא. 

תא חזי נוקבא  עד ג' זמנין דאתעברת איבא דמעהא - לא אשתלים. בתר ג' עידואן - נוקבא אתתקנת בההוא איבא ואסתכמו כחדא. כדין ההוא איבא שלימו דכלא ושפירו דכלא. בתר דנפק עד ג' שנין - לא אית ליה חילא לעילא, דהא כדין אשתלים בשולא דיליה. לוי אתרעי מכלא, תליתאה לאמיה, דאתתקנת ביה  ואתבסמת בהדיה. בתר ג' שנין אתפקדת עליה  חילא עלאה לעילא. 

{{צ|ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים}} - מאי {{צ|קדש הלולים}}? תושבחן לשבחא ליה לקב&quot;ה. עד הכא. מכאן ואילך רזא דמלה דבשנה &lt;קטע סוף=דף פז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פז ב/&gt;הרביעית מזדווגת כנסת ישראל לקב&quot;ה והלולא חד אשתכח, דכתיב {{צ|קדש הלולים}} - הלולא וחדווא בזמנא  חדא. מאי {{צ|שנה הרביעית}}? דא קב&quot;ה. ותנינן {{צ|שנה הרביעית}} דא כנסת ישראל דאיהי קיימא רביעאה לכורסייא. וכלא חד! דהא כדין קב&quot;ה מזדווג בה בכנסת ישראל וכדין היא 'קדש', והלולא קדישא אשתכח.  וכדין חיילין אתמנן על עלמא על כל מלה ומלה כדקא חזי ליה. מכאן ולהלאה מתברכאן כלהו ושארי למיכל; דהא כלהו בשלימותא דכלא, בשלימותא דעילא ותתא. 

ועד לא אשתלים בכלא מתתא ומעילא - אסיר למיכל מניה. ומאן דאכיל מניה כמאן דלית ליה חולקא בקב&quot;ה ובכנסת ישראל. דהא ההוא איבא בלא רשותא עלאה קדישא קיימא (דלא שארי עליה עד דישתלים), ובלא רשותא תתאה דהא לא  אתבסמת חילא דארעא ביה. וההוא דאכיל מניה אחזי גרמיה דלית ליה חולקא לעילא ותתא. ואי בריך עליה - ברכה לבטלה הוא! דהא קב&quot;ה עד כאן לא שרייא עלוי ולית ביה חולקא. רחמנא לישזבינן מאינון דלא משגיחין ליקרא דמאריהון. 

זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי - עלייהו כתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה}}, בגין דבההוא זמנא יסתלק חויא דשריא בנוקבא בקדמיתא וייתי דכורא למשרי באתריה כד בקדמיתא, וכלא יהא שלים:


{{קטן|{{צ|תאנא בזמנא דזכאה שארי בעלמא וכו'}} עד {{צ|צדיק כתמר יפרח}}  - [ מאמר זה כבר מובא [[זהר חלק ג יד ב|בפרשת ויקרא מדף י&quot;ד ע&quot;ב]] עד [[זהר חלק ג טז א|דף ט&quot;ז ע&quot;א]] ]}}


'''רבי יוסי פתח קרא''' ואמר '''{{צ|לא תאכלו על הדם}}''' {{ממ|ויקרא|יט|כו}}. הא בכמה אתר אוקמוה חברייא וכל הני קראי אבתריה, וכל חד וחד באתגליא. אבל האי קרא אית לאתערא ביה דכתיב {{צ|מפני שיבה תקום וגו'}} {{ממ|ויקרא|יט|לב}}. {{צ|מפני שיבה}} - שיבה דאורייתא סתם. {{צ|תקום}} - דבעי בר נש למיקם בקיומא מכאן דבעי בר נש למיקם מקמי ספר תורה. והכי רב המנונא  סבא כד הוה חמי ספר תורה הוה קם מקמיה ואמר {{צ|מפני שיבה תקום}}.  כגוונא דא בעי בר נש למיקם בקיומיה לקמיה {{תיקון גירסה|דתלמיד חכם|סבא}}{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י פירוש מתוק מדבש}} בגין דאיהו קאים בקיומא  קדישא עלאה, ורמז לכהנא עלאה  קדישא עלאה דכתיב {{צ|והדרת פני זקן}} דאיהו בעלמא. 

אמר רבי שמעון מכאן רמז לתורה שבכתב ורמז לתורה שבעל פה. ותו תנינן, האי קרא לדרשה הוא דאתא - {{צ|מפני שיבה תקום}} - כמה דאתערו ביה חברייא {{צ|מפני שיבה תקום}} - אזהר ליה לבר נש עד לא יסתלק בסיבותא דיקים בקיומא טבא בעלמא בגין דדין הוא הדורא ליה. אבל לסוף יומוי - לית שבחא ליה לבר נש כל כך כד איהו סיב ולא יכיל למהוי ביש. אלא שבחא דיליה כד איהו בתוקפיה ואיהו טב. ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|גם במעלליו יתנכר נער וגו'}} {{ממ|משלי|כ|יא}}.  כגוונא דא כתיב {{צ|וזכור את בוראיך בימי בחורותיך}}. 


א&quot;ר אלעזר ודאי  ארחא דא מתקנא קמן, והאי אורחא דקב&quot;ה הוא! פתח ואמר {{צ|כי יודע יהו&quot;ה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד}} {{ממ|תהלים|א|ו}}. מאי {{צ|כי יודע יהו&quot;ה}}? אלא קב&quot;ה יודע ואשגח בארחא דצדיקייא לאוטבא להו ולאגנא להו, והוא אזיל קמייהו לנטרא להו. ובגין כך מאן דנפיק לארחא בעי דלהוי ההיא ארחא דקב&quot;ה וישתתף ליה בהדייהו. ובגין כך כתיב {{צ|כי יודע יהו&quot;ה דרך צדיקים}}. {{צ|ודרך רשעים תאבד}} - היא מגרמה, בגין דקב&quot;ה לא &lt;קטע סוף=דף פז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פח|א}}&lt;קטע התחלה=דף פח א/&gt;אשתמודע ליה לההוא ארחא דלהון ולא אזיל בהדייהו. כתיב 'דרך' וכתיב 'ארח' - מה בין האי להאי? אלא {{צ|דרך}} דשאר קרסולי בני נשא אזלו בה. {{צ|ארח}} דאיהו אתפתח מן זמנא זעירא. ועל ארחא דא כתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}}. אמן כן יהי רצון. 


'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף פח א/&gt;

==פרשת קדושים - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|פ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פ א/&gt;   [{{קטן|{{צ|זכאין אינון אברים וכו'}} - עד {{צ|למהוי בנדתה}} מהרעיא מהימנא - נדפס [[זהר חלק ג רכה ב|בפרשת פנחס מאמר מתחיל {{צ|אלא פגיעה}} - דף רכ&quot;ה ע&quot;ב]]}}]
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פ ב/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פא א/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פא ב/&gt;{{צ|אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ}} - שָׁקִיל דָּא לְדָא. שָׁקִיל יְקָרָא דְּאָב וְאֵם לִיקָרָא דְּשַׁבָּת. לְאַבָּא אַקְדִּים כָּבוֹד, וְהַאי אִיהוּ דְּאָמַר קְרָא {{צ|וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיִּה מוֹרָאִי}} {{ממ|מלאכי|א}}. {{גמט דגש|כְּבוֹדִי}} סָלִיק בְּחוּשְׁבָּן {{קיצור|עֶשֶׂר אֲמִירָן|10}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אֱלֹהִים}} דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

וּבְכָל אֲתַר {{צ|כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ}} {{ממ|משלי|ג}}, וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן {{צ|אֵין {{גמט דגש|כָּבוֹד}} אֶלָּא תּוֹרָה}} בְּגִין דְּאִינּוּן {{גמט דגש|לֵ&quot;ב}} {{צ|אֱלֹהִים}} דְּתוֹרָה, יְקָרָא דִּילֵיהּ. וְאִלֵּין חֲכָמִים דְּאוֹרַיְיתָא חֲכָמִים בְּחָכְמָה יָרְתִין הַאי כָּבוֹד. וְלָא טִפְּשֵׁי דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר {{צ|וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן}} {{ממ|משלי|ג}}. וּמְנָלָן דְּמַאן דְּלָא יָדַע בְּאוֹרַיְיתָא אִקְרֵי {{צ|כְּסִיל}}? דִּכְתִּיב {{צ|וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת}} {{ממ|תהלים|צב}}. וְאֵין {{צ|זֹאת}} אֶלָּא תּוֹרָה דִּכְתִּיב {{צ|וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה}} {{ממ|דברים|ד}}.

רַעְיָא מְהֵימָנָא! בְּגִין דַּחֲלִישָׁתָא - פָּתַחְנָא לְפַרְשְׁתָּא בְּאִלֵּין פִּקוּדִין לְמֶהֱוִי מְעַט עֶזֶר לָךְ. אִתְתָּקַּף בָּךְ! דְּהָא מַשִּׁרְיָין דִּמְתִּיבְתָּאן אָתָאן לְגַבָּךְ בְּפִקּוּדָא בָּתַר דָּא דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא לְהַעֲמִיד עָלֶיךָ מֶלֶךְ לְעֵילָּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָךְ מֶלֶךְ בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּדִיוּקְנֵיהּ. בְּגִין דְּרַבָּנָן דִּמְתִיבְתָּא - עָלַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ בְּאֶמְצָּעִיתָא - אָחִיד בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. הָכִי אַנְתְּ תְּהֵא בְּדִיוּקְנֵיהּ בְּרָא דִּילֵיהּ. קוּם בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא!

קָם רַעְיָא מְהֵימָנָא, וְסָלִיק יְדוֹי לְעֵילָּא וְאָמַר: יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ עִלַּת הָעִלּוֹת (דְּאַנְתְּ מִתְעַלֶּה מֵעִלּוּי לְעִלּוּי עַד דְּלֵית עִלּוּי, אֶלָּא 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פב א/&gt; דְּאַנְתְּ לְעֵילָּא מִכָּל עִלּוּי) - לְמֵיהַב לִי חֵילָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ בְּדַרְגִּין דִּילָךְ, דְּאִינּוּן אַבָּא וְאִימָּא. וַאֲנָא בְּרָא דִּלְהוֹן. וּבְיִחוּדָךְ - תַּרְוַויְיהוּ אֶחָד. וְאַנְתְּ שַׁקְלַת דְּחִילוּ דְּאַבָּא וְאִימָא לִדְחִילוּ דִּילָךְ; בָּתַר דְּאַנְתְּ בְּאֶמְצָּעִיתָא חַד וְלָא תְּרֵין בְּלָא שׁוּתָּפוּ. אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן חַד בְּשׁוּתָּפוּ דִּילָךְ - אֲבָל אַנְּתְּ חַד בְּלָא שׁוּתָּפוּ דְּתִנְיָינָא. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּךְ {{צ|וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי}} {{ממ|דברים|לב}}.

הַב לִי חֵילָא לְאִתְּעָרָא בִּיקָרָךְ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר בִּיקָרָא דְּאָבִי וְאִמִי דְּבִשְׁמַיָּא דְּאוּקְמוּהָ עָלַיְיהוּ {{צ|גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית}} {{ממ|משלי|כח}}. וְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, אֵין {{צ|אָבִיו}} אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאֵין {{צ|אִמּוֹ}} אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וִיקָרָא דִּילָךְ אַבָּא חָכְמָה דְּכָלִיל עֶשֶׂר סְפִירוֹת מִתַּתָּא דִּילֵיהּ לְעֵילָּא. וְתַרְוַויְיהוּ אִינּוּן כּוּרְסְיָיא סַפְסָל תְּחוֹתָךְ לִיקָרָךְ.

וְהָכִי תַּקִּינוּ לְמֶהֱוִי קָטָן לַגָּדוֹל מְכַבֵּד דִּלְעֵילָּא מִנֵּיהּ. אַבָּא אִיהוּ חָכְמָה - הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, לְמֶהֱוִי מְשַׁמֵשׁ תְּחוֹתָךְ. וְאַנְתְּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל רֵישֵׁיהּ. וְלֵית כֶּתֶר עֲלָךְ וְלֵית אֱלָהָא אָחֳרָא. וְאִימָּא - לְשַׁמְּשָׁא לְאַבָּא דְּאִיהוּ תְּחוֹתֵיהּ לְמֶהֱוִי כִּסֵּא תְּחוֹתֵיהּ.

וַיֹּאמֶר אִיהוּ בְּכָל מַאֲמָר עַד תְּלָתִין וּתְרֵין {{צ|יְהִי כֵּן}} {{צ|וַיְהִי כֵן}}. וְאִיהִי עֲבִידַת מַאֲמָרֵיהּ מִיַּד. וּבְגִין דְּעֲבִידַת מַאֲמָרֵיהּ וְצִּוּוּיֵהּ בְּלָא עִכּוּבָא כְּלַל בל&quot;ב שְׁבִילִין דִּבְהוֹן אִתְבְּרֵי כָּל דִּבְרֵאשִׁית - עוֹבָדָא אִתְקְרִיאַת {{צ|כָּבוֹד}} - {{צ|וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד}} {{ממ|תהלים|כט}}. {{צ|בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו&quot;ה מִמְּקוֹמוֹ}} {{ממ|יחזקאל|ג}}. אַיִּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצּוֹ.

וְתַרְגּוּם &quot;כְּבוֹד אָבִיו&quot; {{ממ|ישעיהו|כב|כד|עיין שם=עיי&quot;ש}} - {{צ|יְקָרָא דַּאֲבוּהִי}}. וְדָא {{צ|תּוֹרַת יהו&quot;ה תְּמִימָה}} {{ממ|תהלים|יט}} - עָלָהּ אִתְּמַר {{צ|יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים}} {{ממ|משלי|ג}}. 


וישראל דְּאִתְקְרִיאוּ בָּנִים - בִּכְלַל בֵּן וּבַת, מִסִּטְרָא דְּתִפְאֶרֶת וּמַלְכוּת דְּאִינּוּן בֵּן וּבַת. יְקָרָא דְּאָבִיו וְאִמּוֹ לְמֶעְבַּד צִּוּוּיֵיהּ, וְצִּווּי דִּילֵיהּ אִינּוּן פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. וְהָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין {{צ|יֵשׁ מְצּוּוְּה וְעוֹשֶׂה}} וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְהַאי אִיהוּ כָּבוֹד דְּאַבָּא וְאִימָא - דִּיצַּוְּה לִבְרֵיהּ דְּיֶעְבַּד הָכֵי וְאִיהוּ עָבִיד מִיַּד בְּלָא עִכּוּבָא כְּלַל.

וְעִלַּת עַל כֹּלָּא - אֲנָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בִּיקָרָךְ! לְתַקֵּן מִדּוֹת דְּאַבָּא וְאִימָּא לִיקָרָךְ! תְּהֵא בְּעֶזְרִי לְסַדְּרָא כֹּלָּא כְּדְקָא יִאוֹת. וְאַנְתְּ תְּסַדֵר לִי וּלְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּאן עֵילָּא וְתַתָּא, וּמַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, לְמֶהֱוִי מְתַקְּנִין וּמְסַדְּרִין לִיקָרָא דִּילָךְ, וְלִיקָרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא, לְמֶהֱוִי סַפְסָל תְּחוֹת רַגְלוֹי. וּלְמֶעְבַּד צִּוּוּיֵיהּ בְּכָל פִּקוּדִין דִּילֵיהּ. וּלְמִדְחַל מִנֵּיהּ בְּכָל פִּקוּדִין דְּלָא תַּעֲשֶׂה.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פב א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|פב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פב ב/&gt;וְהַאי אִיהוּ {{צ|אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ}} וְסָמִיךְ לֵיהּ {{צ|וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ}}. וּבִקְרָא אַחֲרִינָא {{צ|וְאֶת מִצְּוֹתַי תַּעֲשׂוּ}}{{הערה|לא מצאנו פסוק כזה. ובדפוס קרימונה הגירסה {{צ|ואת מצותי תשמרו}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}}} - מִסִּטְרָא דְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְּאִינּוּן כָּבוֹד - אַקְדִּים אַבָּא לְאִימָּא, וְדָא '''י&quot;ה'''. מִסִּטְרָא דְּלָא תַּעֲשֶׂה - אַקְדִּים אִימָּא לְאַבָּא - וְדָא '''הֵ&quot;י'''. וְהַיְינוּ {{צ|כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר}} - לְאִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּהַאי כָּבוֹד - הַסְתֵּר {{צ|דָּבָר}} מִנַּיְיהוּ. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר {{צ|וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן}} {{ממ|משלי|ג}} - אִלֵּין אִינּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ. בָּתַר דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּהַאי כָּבוֹד דְּאוֹרַיְיתָא - וְאֵיךְ אָמְרִין {{צ|אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קוֹלֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ}}?! הָא אִיהוּ לֵימָּא לוֹן {{צ|וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי}} - אַיִּה אִשְׁתַּדְּלוּתָא דִּלְכוֹן בְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין דִּילִי לְמֶעְבַּד צִּוּוּיַי?! דְּמַאן דְּלָא יָדַע בְּצִּוּוּיָיה דְּמָארֵיהּ - אֵיךְ יַעְבִיד לֵיהּ!

בַּר מִמַּאן דְּשָׁמַע מֵחֲכָמִים וְעָבִיד. וְהַאי אִיהוּ דְּקַבִּיל {{צ|נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע}}. וְעִם כָּל דָּא - מַאן דְּלָא קַבִּיל מִמָּארֵיהּ אֶלָּא מִשְלוּחֵיהּ - אִיכָּא אַפְרָשׁוּתָא. וּמַאי אַפְרָשׁוּתָא אִית בֵּין דָּא לְדָא? דְּהָא כְּתִיב {{צ|מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי}} וּלְבָתַר {{צ|וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ}}. אֲנָא קַבִּילְנָא וּלְבָתַר מוֹסַרְנָא לְכֻלְּהוּ. וְהָכִי מַאן דִּמְקַבֵּל מֵאָחֳרָא - כְּקַבָּלַת סִיהֲרָא וְכֹכָבַיָּיא מִשִּׁמְּשָׁא. וּבְהַאי קִבּוּל אִתְמְלֵי. וּמַאן דִּמְקַבֵּל - יָכִיל לְאִסְתַּלְּקָא מִנֵּיהּ נְבִיעוּ. כְּמָה דַּחֲזֵינָא בְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא דְּאִסְתַּלְּקַת נְהוֹרָא דִּלְהוֹן בְּלֵילְיָא - דְּלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא אֶלָּא בִּימָמָא וְסִיהֲרָא בְּלֵילְיָא.

וְאִי תֵּימָא דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא מִשִּׁמְּשָׁא אִיהוּ - דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְכְּנִישׁ - נָהִיר בְּסִיהֲרָא וְכֹכָבַיָּא! הָא חֲזֵינָן מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּלָקוּתָא דְּסִיהֲרָא וְשִׁמְּשָׁא דְּאִסְתְּלַּק נְהוֹרַיְיהוּ, וְאִשְׁתָּאָרוּ כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמְתָא, דְּאִית אָדוֹן עֲלֵיהֶם מַחֲשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם. אֲבָל עִקָּרָא דִּנְהוֹרָא - הַהוּא אֲתַר דִּנְבִיעַ דְּלֵית פְּסָק לִנְהוֹרָא דִּילֵיהּ, וְלָא אִית עָלֵיהּ אֱלָהָא אָחֳרָא לְמִפְסַק מִנֵּיהּ נְהוֹרֵיהּ.וְעִלַּת הָעִלּוֹת - בָּתַר דְּאַנְתְּ תַּמָּן - לֵית פְּסָק לִנְבִיעוּ דִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְיתָא. יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ דְּלָא תָּזוּז מֵאַבָּא וְאִימָּא דִּילִי וְלָא מִבְּנוֹי! 

וְהָכִי מַאן דְּאָמִית גַּרְמֵיהּ עַל אוֹרַיְיתָא דְּהִיא יְקָרָה -- אִתְקַיְּימַת בֵּיהּ וְלָא מַפְסְקַת מִנֵּיהּ. מַה דְּלָאו הָכִי מַאן דְּלָא יִשְׁתַּדֵּל בָּה. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּעָבַד צִּוּוּי חֲכָמִים - אִיהוּ שַׁמָּשׁ דִּלְהוֹן, עֶבֶד וְלָא בֵּן. אֲבָל אִי אִיהוּ מְהֵימָנָא - מָארֵיהּ אַשְׁלִיט לֵיהּ בְּכָל דִּילֵיהּ.

אֲבָל מַאן דְּלָא אִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא מְשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים לְמִשְׁמַע מִנַּיְיהוּ פִּקוּדִין לְקַיֵּים {{צ|נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע}} אֶלָּא דְּסָּרַח וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה -- אִיהוּ שָׁקִיל לְאוּמִין דְּעָלְמָא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, בְּנוֹי דְּסָמָאֵ&quot;ל וְנָחָשׁ דְּאִתְּמַר בְּהוּ {{צ|וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן}} {{ממ|משלי|ג}}, דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא. דְּכָל דְּלֵית בֵּיהּ תּוֹרָה - לֵית בֵּיהּ כָּבוֹד, דְּאִתְּמַר בָּהֶם {{צ|כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ}} {{ממ|משלי|ג}}.

וְעִם כָּל דָּא מָארֵי מְתִיבְתָּא - לָא כָּל כָּבוֹד שָׁוְה! דְּהָא {{צ|בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו}} {{ממ|מלאכי|א}}. {{צ|בֵּן יְכַבֵּד}} עַל מְנָת דְּלָא לְקַבְּלָא אַגְרָא, אֲבָל מְצּוּוְּה הוּא בִּכְבוֹד אַבָּא וְאִימָּא. וְאִי לָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד צִּוּוּיֵיהּ - יִכְתַּשׁ לֵיהּ אַבָּא וְאִימָּא עַד דְּיַעֲבִד עַל כָּרְחֵיהּ! וְאִי הֲוִי בְּרָא רַבְרְבָא - בֵּית דִּין כּוֹפִין לֵיהּ. דְּאִי לָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד מַה כְּתִיב בֵּיהּ? {{צ|בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ}} {{ממ|דברים|כא}}. וְדָנִין לֵיהּ בִּסְקִילָה. אֲבָל עֶבֶד דִּמְשַׁמֵּשׁ עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס - אִי לָא עָבִיד צִּוּוּיֵיהּ דְּרַבֵּיהּ - מָארֵיהּ אַעְבָּר לֵיהּ מִגּוֹ בֵּיתֵיהּ וְיִטוֹל אָחֳרָא. מַה דְּלָא הֲוָה יָכִיל לְמֶעְבַּד הָכִי לִבְרֵיהּ; אֶלָּא אוֹ יַעְבֵיד צִּוּוּיֵיהּ אוֹ יִקְטוֹל לֵיהּ.

אָמַר לֵיהּ בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא - מַאן גָּרִים דְּלָא יַעְבֵיד צִּוּוּיֵיהּ הוֹאִיל וּבְרֵיהּ הוּא? אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, וַדַּאי תַּעֲרוֹבֶת דְּרַע! וְרָזָא דָּא גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לְמֶחֱטֵי גַּבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא. וְרָזָא דָּא - {{צ|וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם}} {{ממ|תהלים|קו}}. וְדָא גָּרַם קִטוּלָא לְיִשְׂרָאֵל וְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. וּבְגִין דָּא - אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא {{צ|יהו&quot;ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר}} {{ממ|דברים|לב}}. דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן מֵאִילָנָא דְּחַיִּי. עֶבֶד טוֹב וְעֶבֶד רָע. מִסִּטְרָא דִּ'''מְטַטְרוֹ&quot;ן''' - עֶבֶד טוֹב; עֶבֶד נֶאֱמָן לְרַבֵּיהּ. עֶבֶד רָע - '''סָמָאֵ&quot;ל'''. מַאן דְּאִיהוּ מֵאִילָנָא דְּחַיִּי אִיהוּ {{צ|בֶּן העוֹלָם הַבָּא}} - '''בֶּן''' מִסִּטְרָא דְּ'''בֵן יָ&quot;הּ''' - '''בִּינָ&quot;ה'''. וְיָרִית מַלְכוּתָא דְּאִיהִי '''ה''''. וְאֵיךְ יָרִית לָהּ? אִי עָבִיד צִּוּוּיֵיהּ דְּאַבָּא וְאִימָא! בְּגִין דְּאִיהוּ מַלְכוּתָא מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ, וְעָלֵיהּ אִתְּמַר  {{צ|מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ}} {{ממ|אסתר|ג}}. אִיהִי {{צ|מִצְּוָה}}, וְצִּוּוּיַיא דְּמַלְכָּא עַל עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה.

'''מִצְּוָה''' מִדְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי תִּפְאֶרֶת. וְהָכָא לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא - אם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תמן דאיהו {{צ|אמת}} - תורתו תמן דאיהי {{צ|תורת אמת}}; אִיהי תּוֹרָתוֹ וּמִצְּוָתוֹ, כְּגַוְונָא דְּבִינָה תּוֹרָתוֹ וּמִצְּוָתוֹ דְּחָכְמָה. דְּאִית תּוֹרָה דִּבְרִיאָה, וְחָכְמָה דִּבְרִיאָה, וּבִינָה דִּבְרִיאָה - וְהָכִי בְּכָל מִדּוֹת. בְּהַא - יָכִיל בֵּן בְּהַאי אוֹרַיְיתָא לְמֶהֱוִי בְּלָא מִצְּוָה, וּמִצְּוָה בְּלָא תּוֹרָה בְּפֵרוּדָא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פג א/&gt;וּמֵהָכָא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֲבָל מִסִּטְרָא דַּאֲצִּילוּת - לֵית אַפְרְשׁוּתָא תַּמָּן! וְכֵן מִתַּמָּן אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְלֵית בָּהּ עוֹנֶשׁ וְלָא שָׂכָר וְלָא מִיתָה.

וּבְגִין דָּא - אוֹרַיְיתָא דָּא אִילָנָא דְּחַיִּי, שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא. וְאִילָנָא דָּא &quot;אִילָנָא דְּחַיֵּי&quot; אִתְקְרֵי, וְאִתְקְרֵי &quot;הָעוֹלָם הַבָּא&quot; וְלָא אִתְקְרֵי בֵּיהּ שָׂכָר. בְּגִין דְּאִיהוּ בֵּן. מִתַּמָּן לָא אִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לְקַבְּלָא אַגְרָא; לָא בְּמַעֲשֵׂה וְלָא בְּדִיבּוּר וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה.


אָתָא בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא לְנַשְּׁקָא לֵיהּ יְדֵיהּ. אָמַר: וַדַּאי אַנְתְּ הוּא בֵּן מִתַּמָּן, בְּדִיּוּקְנָא דִּבְרָא בּוּכְרָא דִּילֵיהּ. תִּפְאֶרֶת בְּרָא דְּאַבָּא וְאִימָא עִלָּאָה. אֲצִּילוּת דִּילֵיהּ בְּלָא הַפְסָקָה. לָא קְדָמָךְ בְּרָא אָחֳרָא - לָא בְּמַחֲשָׁבָה, וְלָא בְּדִבּוּר, וְלָא בְּמַעֲשֶׂה! {{ש}}
אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא: וְאַנְתְּ וְחַבְרַיָּיא וְרָאשֵׁי מָארֵי מְתִיבְתָּאן דִּמְזַמְּנִין הָכָא -  אִתִּי בְּלָא הַפְסָקָה כְּלַל וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת! {{ש}}
נַשְׁקוּ כֻּלְּהוּ דָּא לְדָא, וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ בְּאַחְוָה, וּבָכוּ.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עִם כָּל דָּא - בְּרָא בּוּכְרָא חַיָּיבִין כָּל אֲחוּי בִּיקָרֵיהּ! דְּהָא כְּתִיב {{צ|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ}} {{ממ|שמות|כ}}, וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן {{צ|אֶת - לְרַבּוֹת אָחִיךְ הַגָּדוֹל}}. וַאֲפִילּוּ מִכָּל סִטְרָא אִיהוּ מְפֹרָשׁ עֲלָךְ בְּאוֹרַיְיתָא - {{גמט דגש|בְּשַׁגַּ&quot;ם}} זֶה הֶבֶל. וְלָא הֲוָה לְאָדָם קַדְמָאָה בְּרָא קַדְמָאָה מִנֵּיהּ. וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן -{{גמט דגש|בְּשַׁגַּם}}  זֶה {{גמט דגש|מֹשֶׁה}} דברא דְּמַלְכָּא. 

בְּכָל אֲתַר - אַנְתְּ בּוּכְרָא! מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע - אַנְתְּ הוּא 'טוֹב'. הֲדָא הוּא דִכְתִיב {{צ|וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב}} {{ממ|בראשית|א}}, {{צ|וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא}} {{ממ|שמות|ב}}. וּמִתַּמָּן קָרָא יָתָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{צ|עֶבֶד נֶאֱמָן}}. לְבָתַר סְלִיקַת לְמֶהֱוִי מַלְכָּא - הֲדָא הוּא דִכְתִיב {{צ|וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ}} {{ממ|דברים|לג}}. לְבָתַר - בֶּן בַּיִת לְעֵילָּא. 'מֶלֶךְ' - מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת דִּבְרִיאָה, בֶּן בַּיִת - מִסִּטְרָא דְּבִינָה דִּבְרִיאָה. 

כְּעַן - אַנְתְּ מֶלֶךְ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּמַלְכוּת דַּאֲצִּילוּת. בֶּן בַּיִת - מִסִּטְרָא דְּבֶ&quot;ן יָ&quot;הּ, תִּפְאֶרֶת דַּאֲצִּילוּת - זַכָּאָה חוּלָקָךְ! וּמַאן גָּרִים לָךְ דָּא? בְּגִין דְּאִשְׁתְּדָּלוּתָךְ בַּתּוֹרָה וּבַמִצְּוָה לְיַחֲדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְאַמלכא מַלְכָּא עַל אַתְרֵיהּ; וְעַל מַשִׁרְיָיתֵיהּ לְעֵילָּא, וְעַל יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא.

ובגינך יָרְתִין כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין דַּאֲצִּילוּת מִנֵּיהּ, וְאִתְקְרִיאוּ בְּנִין דִּילֵיהּ, מִשֵׁם יהו&quot;ה דַּאֲצִּילוּת, דְּלֵית תַּמָּן פִּרוּד וְקִצּוּץ. דִּבְקַדְמֵיתָא אִתְּמַר בְּהוּ {{צ|בְּנִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ}} מִצַּד יְהוָֹ&quot;ה דִּבְרִיאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ {{צ|בְּרָאתִיו יְצַּרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו}}. וּכְעַן {{צ|בָּנִים ליהו&quot;ה}} דַּאֲצִּילוּת.

וּבָךְ אִתְקַיָּים פִּקּוּדָא דְּאִיהִי מִצְּוָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב {{צ|שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ}} {{ממ|דברים|יז}}. וְאִתְקַיָּים בָּךְ  {{צ|וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ}} {{ממ|דברים|לג}} כַּד בְּקַדְמִיתָא. וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אֲבַתְרָךְ - כָּאֵבָרִין דְּמִתְנַהֲגִין כֻּלְּהוּ בִּתְנוּעָה דְּנִשְׁמְתָא, דְּאִתְפַּשְּׁטָא עַל כָּל אֵבֶר. בְּגִין דְּכֶתֶר עֶלְיוֹן אַנְתְּ תְּהֵא מְעוּטָר בֵּיהּ, דְּבֵיהּ עִלַּת הָעִלּוֹת אִיהוּ כֶּתֶר עַל כֹּלָּא, טָמִיר וְגָנִיז מִלְּגָיו מִנֵּיהּ. וּמִנֵּיהּ אִתְפְּשָׁט עַל כָּל סְפִירָן וּמְסַדֵּר לוֹן - לְמֶהֱוִי דָּא רַב, וְדָא זְעֵיר, וְדָא בֵּינוֹנִי. וְאַנְהִיג לוֹן לִרְעוּתֵיהּ וְנָהִיר בְּהוּ, וּמְקַשֵׁר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן.

הָכִי אַנְתְּ תְּהֵא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִדּוֹת טָבִין דִּילֵיהּ. וּתְסַדֵּר כָּל חַד כִּדְחֲזֵי לֵיהּ; הַבְּכוֹר כִּבְכוֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְּעִירֻתוֹ וּבֵינוֹנִי כְּפוּם דַּרְגֵּיהּ. וּתְקַשֵׁר לוֹן קֶשֶׁר אֶחָד לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה לְבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְקַדְּשֵׁיהּ וּלְיַיחֲדֵיהּ - בְּדַרְגָּא דִּילָךְ, בְּמַחֲשָׁבָה דִּילָךְ, בַּאֲצִּילוּת דִּילָךְ. דְּאִתְקָיָּים בָּךְ {{צ|וְאָצַּלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם}} {{ממ|במדבר|יא}}. קוּם אִתְּעַר בְּפִקּוּדָא לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק!  

'''{{קטן|(ראו המשך המאמר [[זהר חלק ג רפא ב|בפרשת תצא רפ&quot;א ע&quot;ב]] - שייך [[זהר חלק ג קמה א|לנשא קמ&quot;ה ע&quot;א]])}}'''


'''{{ממ|ויקרא|יט}} {{צ|אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְגוֹ'}} - פִּקּוּדָא כ&quot;ג דָא לְכַבֵּד אָב וְאֵם'''. דְּאִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְמִדְחַל מֵאָבוֹי וּמֵאִמֵיהּ וּלְאוֹקִיר לוֹן. כְּמָה דְּאִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאוֹקִיר לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסִּטְרָא דְּרוּחָא דְּיָהַב בְּגַוִיהּ וּלְמִדְחַל מִנֵּיהּ -- הָכִי אִצְּטְרִיךְ לֵיהּ לְאוֹקִיר לַאֲבוֹי וּלְאִמֵּיהּ מִסִּטְרָא דְּגוּפָא דִּילֵיהּ וּלְמִדְחַל מִנְּהוֹן, דְּהָא אִינּוּן מִשְׁתַּתְּפִין בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְעַבְדֵּי לֵיהּ גּוּפָא. וְהוֹאִיל וְאִינּוּן שׁוּתָּפִין בְּעוֹבָדָא - לִיהֱווּ שׁוּתָּפִין בִּדְחִילוּ וִיקָרָא.

כגוונא דא תלת שותפין אשתכחו לעילא ברזא דאדם. אדם קדמאה אף על גב דגופא דיליה הוה מעפרא - לאו מעפרא דהכא הוה, אלא מעפרא דבי מקדשא לעילא! אבא ואימא אשתכחו, ומלכא עלאה אשתתף בהדייהו ושדר ביה רוחא דחיי ואתברי. וכגוונא דא אשתכח כלא עילא ותתא. ועל דא אצטריך ליה לבר נש למדחל לקודשא בריך הוא ולמדחל לאבוי ולאמיה.


'''בְּסִתְרֵי תּוֹרָה''' - אָדָם קַדְמָאָה לָא הֲוָה לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא כְּלוּם. חַד צַּדִּיק עֲבַד שִׁמּוּשָׁא בְּנוּקְבֵיהּ, וְאִתְעָבִיד מֵהַהוּא שִׁמּוּשָׁא גּוּפָא חֲדָא דִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ יַתִיר מִכָּל אִינּוּן מַלְאֲכִין שְׁלִיחָן לְעֵילָּא. וְכַד אִתְבְּרֵי הַהוּא גּוּפָא - מַלְכָּא עִלָּאָה שָׁדַר בְּהַהוּא צַּדִיק כ&quot;ב אַתְוָון, וְאִשְׁתְּתַּף בַּהֲדַיְיהוּ, וְנָפַק לְעָלְמָא. כֵּיוָן דְּנָפַק - חָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְאַסְתִּימוּ&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פג ב/&gt;נְהוֹרַיְיהוּ - דְּתַפּוּחָא דְּרַגְלֵיהּ אַחְשִׁיךְ נְהוֹרָא דִּלְהוֹן. מַאי טַעֲמָא? בְּגִין דְּמֵעוֹבָדָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא עִלָּאָה נָפַק. כֵּיוָן דְּחָטָא - אִתְחֲשָׁךְ וְאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ, וְאִצְּטְרִיךְ לְגוּפָא אָחֳרָא בְּמִשְׁכָא וּבְבִשְׂרָא דִּכְתִיב {{צ|וַיַּעֲשׂ יהו&quot;ה אֱלֹהִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם}} {{ממ|בראשית|ג}}. 

כְּהַהוּא שִׁמּוּשָׁא דַּעֲבַד הַהוּא צַּדִיק בְּנוּקְבֵיהּ - לָא אִשְׁתְּכַח מִקַּדְמַת דְּנָא וּלְבָתַּר דְּנָא. דְּהָא עַד לָא נָפַק לְצּוֹרֵף אוּמָנָא. עַד דְּאָתָא חֲנוֹךְ, וְנָטִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאַרְעָא, וְאַבְרִיר פְּסוֹלֶת וְקַסְטוּרָא מִכַּסְפָא. וְכֵן בְּכָל אִינּוּן צַּדִּיקַיָּיא דִּי בְּאַרְעָא. לְבָתַר אִתְתָּקַּן הַהוּא אֲתַר, וְאִתְעָבִידוּ רוּחִין וְנִשְׁמָתִין בְּשִׁמּוּשַׁיְיהוּ, וְגוּפָא מִתַּתָּא בְּאַרְעָא. וְעַל דָּא בְּשׁוּתָּפוּ דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא בַּר נָשׁ אָתֵי לְעָלְמָא. וְאִצְּטְרִיךְ לְמִדְחַל לְאִינּוּן שׁוּתָּפִין וּלְאוֹקִיר לוֹן, כְּמָה דְּאִתְּמַר. 

'''עד כאן רעיא מהימנא'''


* [{{קטן|{{צ|פקודא כ&quot;ד למהוי דכיר את יום השבת}} - [[זהר חלק ב צב א|זהר פרשת יתרו דף צ&quot;ב ע&quot;א]]}}]
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פד א/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פד ב/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פה א/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|פה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פה ב/&gt;'''{{צ|לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|יט|יז}} - '''פקודא י&quot;ז דא לאוכחא לההוא דחטי למחזי ליה רחימי סגיא דרחים ליה בגין דלא יתענש איהו'''. דהא בקב&quot;ה כתיב {{צ|כי את אשר יאהב יהו&quot;ה יוכיח}} {{ממ|משלי|ג}}. וכמה דקב&quot;ה עביד ואוכח למאן דרחים ליה - הכי יוליף בר נש מההוא ארחא ויוכח לחבריה.  קוב&quot;ה במאי אוכח לבר נש? אוכח ליה ברחימו בסתרא. אי יקבל ליה - יאות, ואי לא - אוכח ליה בין רחימוי. אי יקבל - יאות, ואי לא - אוכח ליה באתגליא לעיניהון דכלא. אי יקבל - יאות, ואי לאו שרי ליה ולא אוכח ליה ושביק ליה. ייזיל ויעביד רעותיה.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פו א/&gt; בקדמיתא אודע ליה בסתרא בגין לאוכחא ליה ולאתערא ליה דלא ינדע ביה בר נש. ודא איהו ביניה לביניה. אי מקבל - יאות. ואי לאו אודע ליה בין רחימוי - בזמנא דכהנא רבה הוה בעלמא, יהיב ליה מרעין בערסיה ואתו רחימוי דקודשא בריך הוא ואודען ליה אי אית ביה חובה דייתוב מניה ולעיין במליה. אי מקבל - יאות. ואי לאו אוכח ליה באתגלייא - בממוניה, בבנוי. דכלא מלחשן עליה וייתון לגביה. אי מקבל - יאות. ואי לאו - שארי ליה מאריה למעבד רעותיה ולא יתקיף ביה לעלמין. 

כגוונא דא אצטריך ליה לאוכחא לחבריה. בקדמיתא בסתרא, לבתר בין רחימוי, לבתר באתגלייא. מכאן ולהלאה ישבוק ליה ויעביד רעותיה. ועל דא כתיב {{צ|הוכח תוכיח}}. {{צ|הוכח}} בסתרא דלא ינדע ביה בר נש. {{צ|תוכיח}} - בין חברוי ורחימוי. {{צ|את עמיתך}} - באתגלייא. ועל דא לא כתיב בקדמיתא {{צ|תוכיח}} אלא {{צ|הוכח}}. 

תו {{צ|הוכח}} - אי איהו בר נש דיכסוף - לא יימא ליה ולא יוכיח ליה  אפילו בסתרא . אלא יימא קמיה כמאן דמשתעי במלין אחרנין ובגו אינון מלין ידכר מאן דעבד ההוא חובא הוא כך וכך. בגין דאיהו ידע בגרמיה וישתביק מההוא חובא. ועל דא {{צ|הוכח}}, ואם לאו {{צ|תוכיח}}, ולבתר {{צ|את  עמיתך}} באתגלייא. מכאן ולהלאה - {{צ|ולא תשא עליו חטא}}.

דבר אחר: {{צ|ולא תשא עליו חטא}} - דהא כיון דבר נש אוכח לחבריה ואזדמן לאוכחא ליה באתגליא - לא יסלק קמיה ההוא חובא דעביד. דאסיר ליה ודאי. אלא יימא סתם ולא יסלק עלוי ההוא חובא באתגלייא ולא ירשים עלוי חובא. דקודשא בריך הוא חס על יקרא דבר נש אפילו בחייביא.

: ['''{{קטן|{{צ|פקודא י&quot;ח לברכא ליה לקוב&quot;ה וכו'}} - [[זהר חלק ג רט ב|בדף ר&quot;ט ע&quot;ב]]}}''']
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פו ב/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פז א/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פז ב/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פח א/&gt;  (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פח א/&gt;

==פרשת אמור - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|פח|א}}&lt;קטע התחלה=אמור דף פח א/&gt;{{צ|ויאמר יהו&quot;ה אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו}} {{ממ|ויקרא|כא|א}}. א&quot;ר יוסי מאי טעמא דא לקבל דא דכתיב לעילא {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו}} {{ממ|ויקרא|כ|כז}}, וסמיך ליה {{צ|אמור אל הכהנים}}? אלא כיון דאזהר להו לישראל לקדשא להו בכלא - אזהר להו לכהני לקדשא לון וכן ללוים. לכהני מניין? דכתיב {{צ|אמור אל הכהנים}}. ללואי מנין? דכתיב {{צ|ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם}}. בגין דישתכחון כלהו זכאין קדישין דכיין. 

{{צ|אמור אל הכהנים בני אהרן}} - מאי טעמא הכא {{צ|בני אהרן}}? וכי לא ידענא דבני אהרן נינהו? אלא {{צ|בני אהרן}} ולא בני לוי. דאהרן דהוא שירותא דכל כהני דעלמא, דביה אתרעי קב&quot;ה מכלא בגין למעבד שלמא בעלמא, ובגין דאהרן ארחוי סליקו ליה להאי דכל יומוי דאהרן הוה משתדל לאסגאה שלמא בעלמא. ובגין דארחוי כך - סליק ליה קב&quot;ה להאי למיעל שלמא בפמליא דלעילא. ובגין כך {{צ|אמור אל הכהנים בני אהרן}}. 


'''{{צ|אמור אל הכהנים ואמרת אליהם}}'''.{{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}} {{ממ|תהלים|לא|כ}}. {{צ|מה רב טובך}} - כמה עלאה ויקירא ההוא נהורא עלאה דאקרי 'טוב' דכתיב {{צ|וירא אלהים את האור כי טוב}}, ודא הוא אור הגנוז דביה עביד קב&quot;ה טב בעלמא, ולא מנע ליה בכל יומא בגין דביה מתקיים עלמא וקאים עליה. {{צ|אשר צפנת ליראיך}} - דתנן נהורא עלאה עבד קב&quot;ה כד ברא עלמא וגניז ליה לצדיקיא לזמנא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר צפנת ליראיך}}. 

{{צ|פעלת לחוסים בך}} - {{צ|פעלת}} - בזמנא דאתברי עלמא ההוא נהורא הוה קאים ונהיר מרישא דעלמא לסייפי דעלמא. כד אסתכל קב&quot;ה לאינון חייבין דזמינין לקיימא בעלמא - גניז ליה לההוא נהורא דכתיב {{צ|וימנע מרשעים אורם}} {{ממ|איוב|לח|טו}}. וזמין לאנהרא לצדיקיא לעלמא דאתי. ודא הוא {{צ|צפנת ליראיך}}, וכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. 

תא חזי בשעתא דבר נש קאים למיהך לההוא עלמא והוא בבי מרעיה - אתיין עליה ג' שלוחין וחמי תמן מה דלא יכיל בר נש למחמי כד איהו בהאי עלמא. וההוא יומא - יומא דדינא עלאה הוא - דמלכא בעי פקדונא דיליה. זכאה ההוא בר נש דפקודא אתיב למלכא כמה דאתיהיב ליה בגויה! אי ההוא פקדונא אתטנף בטנופי גופא - מה יימא למארי פקדונא?! זקף עינוי וחמי למלאך המות קאים קמיה וסייפיה שליפא בידיה, קסטר בקטרין בקומטא דההוא בר נש, ולית לה לנפשא קשיו בכלא כפרישו דילה מן גופא. ובר נש לא מית עד דחמי לשכינתא, ומגו סגיאות תיאובתא דנפשא בשכינתא -  נפקת לקבלה.&lt;קטע סוף=אמור דף פח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פח ב/&gt;בתר דנפק' - מאן איהי נפשא דאתדבק בה  ותתקבל בגווה, והא אוקמוה להני מילי. 

בתר דנפקא נפשא מן גופא ואשתאר גופא בלא רוחא - אסור למשבק ליה בלא קבורתא דכתיב {{צ|לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}} {{ממ|דברים|כא|כג}}. בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא, ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלמעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחרא מיד בההוא יומא דאתפטר לאוטבא ליה. וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא; דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. ודא דמי לבר נש דמיתת אתתיה - לא אתחזי ליה למיסב אתתא אחרא עד דקביר לקדמיתא, ובגין דא אמרה אורייתא {{צ|לא תלין נבלתו על העץ}}. 

דבר אחר: כד אתפרשא נשמתא מן גופא ובעיא למיזל לההוא עלמא - לא תיעול לההוא עלמא עד דיהבין לה גופא אחרא מנהורא, ולבתר יכלא למיעל. ומאליהו תנדע! דהוו ליה תרין גופין - חד דביה אתחזי לתתא לבני נשא, וחד דביה אתחזי לעילא בין מלאכין עלאין קדישין. וכל כמה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשרייא עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא מבעי ליה לאינש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה. ואסתאב יתיר. ועל דא אזהר לכהני ואמר {{צ|לנפש לא יטמא בעמיו}} - בגין דאינון קדישין ולא ישרי עלייהו רוח מסאבא ולא יסתאבון.


'''{{צ|אמור אל הכהנים}}'''  - ר' יצחק אמר {{צ|אמור אל הכהנים}} בלחישו - כמה דכל עובדיהון דכהני בלחישו כך אמירה דלהון בלחישו. {{צ|אמור...ואמרת}} - זמנא חד ותרין זמנין - לאזהרא להו על קדושייהו בגין דלא יסתאבון. דמאן דמשמש באתר קדישא בעיא דישתכח קדישא בכלא. 

{{צ|לנפש לא יטמא}} - כמה דאוקימנא דגופא בלא רוח - מסאבא הוא, ושארי עליה רוח מסאבא. דהא תיאובתא דרוחי מסאבא לגבי גופיהון דישראל איהו, בגין דאתרק מנייהו רוחא קדישא, ובמנא דקודשא אתיין לאתחברא. וכהני דאינון קדישין קדושתא על קדושתא - לא בעיין לאסתאבא כלל בגין דכתיב {{צ|כי נזר אלהיו על ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ז}}, וכתיב 'כי שמן משחת אלהיו עליו אני יהו&quot;ה' {{ממ|ויקרא|כא|יב|עיי&quot;ש=עיי&quot;ש}}. 

והוא כגוונא דלעילא קאים לתתא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. האי קרא אוקמוה אבל {{צ|כשמן הטוב על הראש}} - דא משח רבות קדישא עלאה דנגיד ונפיק מאתר דנהרא עמיקא דכלא. דבר אחר, דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין. {{צ|על הראש}} - {{צ|על הראש}} ודאי - רישא דאדם קדמאה. {{צ|יורד על הזקן}} - דא דיקנא יקירא כמה דאוקמוה. {{צ|זקן אהרן}} - דא כהן גדול דלעילא והא אוקמוה, וההוא שמן &lt;קטע סוף=דף פח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פט|א}}&lt;קטע התחלה=דף פט א/&gt;{{צ|יורד על פי מדותיו}} - דמאינון משיחין נגיד ונפיק ונחית לתתאי. וכגוונא דא נגיד ואתעטר כהנא תתאה במשח רבותא לתתא. 

האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. כתיב {{צ|אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא}} - &quot;לא יטמאו&quot; מבעי ליה? מהו {{צ|לא יטמא}}? אלא על ההוא כהן עלאה מכלהו קאמר. א&quot;ר יהודה והא כתיב {{צ|והכהן הגדול מאחיו}} (&lt;small&gt;כאן חסר&lt;/small&gt;) {{להשלים}} אלא ודאי הכי הוא כמה דאתמר. וא&quot;ר יצחק כהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא - בקדושה אצטריך לאשתכחא יתיר מכלא כמה דאתמר:


'''{{צ|ולאחותו הבתולה הקרובה אליו וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כא|ג}} - מאי כתיב לעילא {{צ|כי אם לשארו הקרוב אליו וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|ב}}? {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סג|א}}. {{צ|מי זה בא מאדום}} - זמין קב&quot;ה ללבשא לבושי נוקמא על אדום דאחריבו ביתיה ואוקידו היכליה וגלו לכנסת ישראל ביני עממיא, ולמעבד להון נוקמת עלמין עד דישתכחון כל טורין מטורי עלמא מליין מקטולי עמין, ולמקרי לכל עופא דשמייא עלייהו. וכל חיות ברא יתזנון מנייהו תריסר ירחי, ועופא דשמייא שבע שנין, עד לא תסבל ארעא ניוולא דידהו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי זבח ליהו&quot;ה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום}} {{ממ|ישעיהו|לד|ו}}. עד דאינון לבושין יסתאבון - הדא הוא דכתיב {{צ|וכל מלבושי אגאלתי}} {{ממ|ישעיהו|סג|ג}}. 

{{צ|חמוץ בגדים מבצרה}} - בגין דמנה נפקו אכלוסין דעלמא לחיילא על ירושלם, ואינון שרו לאוקדא היכלא. ובני אדום מפגרין שורין, ורמו אבני יסודא. הדא הוא דכתיב {{צ|זכור יהו&quot;ה לבני אדום וגו' האומרים ערו ערו עד היסוד בה}} {{ממ|תהלים|קלז|ז}}. 
{{צ|זה הדור בלבושו}} {{ממ|ישעיהו|סג|א}} - באינון לבושי דנוקמא דזמין לאלבשא. {{צ|צועה ברוב כחו}} - מה צועה? מתבר כמה דכתיב {{צ|עמים תחתיך יפלו וגו'}} {{ממ|תהלים|מה|ו}}. 

אמרו ישראל לישעיה - מאן הוא דין דיעביד כל כך? פתח ואמר {{צ|אני מדבר בצדקה}} - ההוא דאיהו {{צ|רב להושיע}}, ההוא דכתיב ביה {{צ|אוהב צדקה ומשפט}}. ואיהו 'צדקה' ממש ואיהו 'רב להושיע'. 

וכל כך למה? בגין דגרמו לכנסת ישראל למהוי שכיבת לעפרא בגלותא ולמנפל לארעא, כמה דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ובגין כך קב&quot;ה ילבש לבושי נוקמא עלייהו לסאבא לון בסגיאו דקטולייא דכתיב {{צ|וכל מלבושי אגאלתי}}. 

וכל כך למה? דכתיב {{צ|ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה '''לאיש'''}} - דלאו חולקיה דעשו ולא הוות בעדביה דההוא דכתיב ביה {{צ|איש יודע ציד איש שדה}}. {{צ|לה יטמא}} - באינון לבושין דנוקמא דזמין לאסתאבא בין אינון אכלוסין דכתיב ביה {{צ|לה יטמא}} בגינה, בגין דאיהי שכיבת לעפרא והוא בעי לאקמא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|קומי אורי כי בא אורך}} {{ממ|ישעיהו|ס|א}}, וכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת וגו'}} {{ממ|עמוס|ט|יא}}:


{{צ|לא יקרחה קרחה בראשם}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. ר' יוסי אמר {{צ|לא יקרחה}} ב'''ה'''' מאי טעמא? אלא ההוא שמן עלאה דאיהו משח רבות קודשא דאשלים לכל שבעה יומין, כמה דאתמר דכתיב {{צ|כי שבעת ימים ימלא את ידכם}} {{ממ|ויקרא|ח|לג}}. ההוא שמן עלאה אתעדי מניה ואתקרח אי איהו אפגים רישיה. בגין דרישא דכהנא עלאה - ההוא שמן עלאה הוי. ועל דא לא לבעי ליה לכהנא דלתתא לאחזאה ביה בגרמיה פגימו כלל והא אתמר. ובג&quot;כ כתיב ב'''ה&quot;א'''. 

פתח ואמר: {{צ|בשוב יהו&quot;ה את שיבת ציון היינו כחולמים}} {{ממ|תהלים|קכו|א}}. {{צ|בשוב יהו&quot;ה את שיבת}} - דא בגלות בבל אתמר. דלא אשתכחו יתיר בגלותא אלא שבעין שנין דכתיב {{צ|כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם}} {{ממ|ירמיהו|כט|י}}. וכתיב {{צ|היינו כחולמים}} - מאי {{צ|כחולמים}}? אלא הא אתערו חברייא דאיכא שבעין &lt;קטע סוף=דף פט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף פט ב/&gt;שנין בחלמא. ותא חזי כתיב {{צ|כי שבעת ימים ימלא את ידכם}} {{ממ|ויקרא|ח|לג}}. מאן {{צ|שבעת ימים}}? הא אתמר - ההוא אתר עלאה דהיא כללא דכל שיתא אחרנין אקרי {{צ|שבעת ימים}} ואקרי {{צ|תשובה}}. 

תנינן מאן דיתיב בתעניתא בשבתא - קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ושבעין שנה אינון שבע אנפי מלכא דאפילו אסתכמו עליה  לביש - ההוא גזר דינא אתקרע. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה בההוא יומא בכללא דכלהו דאקרי {{צ|שבעה}} ואקרי {{צ|תשובה}} - בגין כך בכלהו אחיד ואהדר בתשובה ואתקרע גזר דינא בכלהו. ועל דא ודאי שבעין שנין איכא בחלמא. 

כגוונא דא כהנא אתעטר בשבע דאקרי {{צ|שבעת ימים}}. אי פגים רישיה - ההוא שבעה דאיהו כללא דכלהו - אקרח מניה כל ההוא קדושה דכולהו דשריא עליה. ועל דא אזדהרו ד{{צ|לא יקרחה קרחה בראשם}} וישתכחו פגימין מכלא. ובגין כך כהנא בעי לאשתכחא בשלימו יתיר מכלא, כל שכן ההוא דאיהו עלאה מכלהו. 

א&quot;ר אבא כאן בה&quot;א תתאה כאן בה&quot;א עלאה! כהן גדול דאיהו עלאה מכלהו - בה&quot;א עלאה, דכתיב {{צ|אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|י}} - {{צ|ומלא ידו וגו'}} דכתיב {{צ|שבעת ימים ימלא את ידכם}} {{ממ|ויקרא|ח|לג}}. כהנא אחרא בה' תתאה דכתיב {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}} וכתיב בתריה {{צ|ולא יחללו שם אלהיהם}} {{ממ|ויקרא|כא|ו}} - והאי {{צ|שם}} הא ידיעא איהו. ובגין כך כתיב {{צ|והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ללבוש את הבגדים}} כמה דאמרן. ובגין דאיהו קדישא כגוונא דלעילא כתיב {{צ|ומן המקדש לא יצא}}. 


ר' אבא פתח ואמר {{צ|לך יהו&quot;ה הצדקה ולנו בושת הפנים כהיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם}} {{ממ|דניאל|ט|ז}}. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו מכל עמין עכו&quot;ם! ומגו רחימותא דלהון - יהיב להו אורייתא דקשוט למנדע ארחא דמלכא קדישא. וכל מאן דאשתדל באורייתא - כאילו אשתדל ביה בקב&quot;ה; דאורייתא כלא שמיה דקב&quot;ה הוי. ובגין כך מאן דאתעסק באורייתא אתעסק ביה בשמיה, ומאן דאתרחק מאורייתא - רחיקא הוא מקב&quot;ה. 

תא חזי {{צ|לך יהו&quot;ה הצדקה}} - כמה דאת אמר {{צ|לך יהו&quot;ה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. מאן {{צ|צדקה}}? אתר דכל אנפין נהירין אחידן ביה, והוא אחיד בכלהו וביה אשתכחו. {{צ|ולנו בושת הפנים}} - אתר דכל אנפין נהירין אתרחקן מניה. '''צדקה''' - אמת קשוט, ונהורא דכלא ונהורא דאנפין חידו כלא. '''בשת''' - כסיפא, רחיקו דקשוט. מאן דאכסיף בגין דאמת (דאיהו צדקה) אתרחק מניה; רחיקו דאנפין נהירין. 

תא חזי כהנא עלאה - בעי לאתחזאה בשפירו דאנפין בנהירו דאנפין בחידו יתיר מכלא. ולא בעי לאתחזאה ביה עציבו ורוגזא, אלא כלא כגוונא דלעילא. זכאה חולקיה דעליה כתיב {{צ|אני חלקך ונחלתך}} {{ממ|במדבר|יח|כ}}, וכתיב {{צ|יהו&quot;ה הוא נחלתו}} {{ממ|דברים|יח|ב}}. ועל דא בעי לאתחזאה שלים בכלא, בגרמיה בלבושיה, דלא יפגים גרמיה כלל כמה דאתמר. 


{{קטן|'''{{צ|האי איהו בתר נישואין וכו'}} עד {{צ|לארעא דישראל}}''' -  זהו קצת מאמר מרעיא מהימנא מצאתי בהעתק ונדפס באורך בפ' כי תצא {{ממ זהר|ג|ערה|ב}} כי שם ביתו. מאמר מתחיל {{צ|וענשו אותו}}}}. 


'''{{צ|והוא אשה בבתוליה יקח}}''' {{ממ|ויקרא|כא|יג}}. {{ש}}
ר&quot;ש פתח {{צ|והנה הוא שם עלילות דברים וגו'}} {{ממ|דברים|כב|יז}}, וכתיב {{צ|וענשו אותו מאה כסף וגו' כי הוציא שם רע על בתולת ישראל}} {{ממ|דברים|כב|יט}}. וכי בתולת ישראל היא? בתולת אביה או בתולת בעלה היא! מהו &lt;קטע סוף=דף פט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צ|א}}&lt;קטע התחלה=דף צ א/&gt;{{צ|בתולת ישראל}} הכא? הדא הוא דכתיב {{צ|שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך}} {{ממ|דברים|לב|ז}}. אוף הכא כהנא דקאים כגוונא דלעילא כתיב {{צ|והוא אשה בבתוליה יקח}}. הכי נמי {{צ|בבתוליה}} - דלא תפוק בזמנא דחצדה  לבר, והוא אתמר. 


'''רבי שמעון''' הוה אזיל בארחא והוו עמיה '''רבי יהודה ור' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}}
'''פתח רבי שמעון''' ואמר {{צ|טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו}} {{ממ|תהלים|קיא|ה}}. {{צ|טרף נתן ליראיו}} - אלין אינון זכאין אינון דחלי דקב&quot;ה. דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא, ועליה כתיב {{צ|אשרי איש ירא את ה'}} {{ממ|תהלים|קיב|א}}. מהו {{צ|טרף נתן ליראיו}}? אלא כמה דכתיב {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא -- האי אשתתף בהדה והאי אקרי &quot;מבי מלכא&quot; ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה}}. מאן {{צ|ביתה}}? כל אינון דמשתתפי בהדה בליליא אקרון {{צ|ביתה}} {{צ|בני ביתה}}. ובג&quot;כ {{צ|טרף נתן ליראיו}}. מהו {{צ|טרף}}? טרף ממש דאיהי נטלא מאתר רחיקא עלאה דכתיב {{צ|ממרחק תביא לחמה}} {{ממ|משלי|לא|יד}}. ומאן זכי להאי טרף? סופיה דקרא אוכח דכתיב {{צ|יזכור לעולם בריתו}} {{ממ|תהלים|קיא|ה}} - מאן  דאשתדל באורייתא לאשתתפא בהדה בליליא. ולא עוד אלא דצדיק חד עלאה אית ליה לקב&quot;ה, והוא אשתתף בהדיה, וירתין תרווייהו לכנישתא דישראל דכתיב {{צ|צדיקים לעולם יירשו ארץ}} {{ממ|תהלים|לז|כט}}. 


תו פתח ואמר: '''{{צ|ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהו&quot;ה מקדשו}}''' {{ממ|ויקרא|כא|טו}}. {{ש}}
תא חזי כל מאן דאפיק זרע לבטלה לא זכי למחמי אפי שכינתא ואקרי 'רע' דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}} - האי מאן דאפיק ליה בידיה או אנתו אחרא דלא כשרא. ואי תימא דאפיק ליה באנתו דלא מתעברא הכי נמי? לא! אלא כמה דאמרן. ועל דא יבעי בר נש מקב&quot;ה דיזמין ליה מאנא דכשרא דלא יפגים זרעיה. מאן דאפיק זרעא במאנא דלא כשרא - פגים ליה לזרעיה. ווי למאן דפגים זרעיה! ומה בשאר בני נשא כך - בכהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא בקדושה עלאה - על אחת כמה וכמה! 

{{צ|בעמיו}} - מהו {{צ|בעמיו}}? דהא כתיב לעילא {{צ|אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח}}, וכתיב {{צ|ולא יחלל זרעו בעמיו}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|כא|יד|טו}}. &quot;בהם&quot; מבעי ליה! מהו {{צ|בעמיו}}? אלא מלה דא קלנא בעמיו, פגימו בעמיו. ועל דא כתיב {{צ|כי אם בתולה מעמיו יקח אשה}} - {{צ|מעמיו}} ודאי. כלא כגוונא דלעילא. 

{{צ|כי אני יהו&quot;ה מקדשו}} - מהו {{צ|מקדשו}}? אלא אנא הוא ההוא דאיהו מקדש ליה בכל יומא, ובג&quot;כ לא יפגים זרעיה ולא ישתכח ביה פגימו, דהא {{צ|אני יהו&quot;ה מקדשו}}. דאנא בעינא לקדשא ליה וישתכח קדישא בכלא - דקדישא ישתמש על ידא דקדישא. תא חזי קב&quot;ה &lt;קטע סוף=דף צ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צ ב/&gt;ישתמש על ידא דכהנא וישתכח קדישא כד אתי לשמשא. ובגין דקב&quot;ה ישתמש על ידא דכהנא דאיהו קדישא - כהנא ישתמש על ידא דדכיא דאתקדש בדכיותיה. ומאי איהו? ליואי. בר נש  אחרא ישתמש על ידי דקדישא אחרא בגין דישתכחון כלא בקדושה לשמשא לקב&quot;ה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי דעלייהו כתיב {{צ|ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי}} {{ממ|ויקרא|כ|כו}}! כמה פרישן ישראל מכלא בקדושה לשמשא לקב&quot;ה - הדא הוא דכתיב {{צ|והתקדשתם והייתם קדושים כי אני יהו&quot;ה וגו'}} {{ממ|ויקרא|כ|ז}}. 


תו פתח ואמר: {{צ|ליהו&quot;ה הישועה על עמך ברכתך סלה}} {{ממ|תהלים|ג|ט}}. {{צ|ליהו&quot;ה הישועה}} - הכי תנינן זכאין אינון ישראל דבכל אתר דאתגלו שכינתא אתגלייא בהדייהו. כד יפקון ישראל מגלותא פורקנא למאן? לישראל או לקב&quot;ה? אלא הא אוקמוה בכמה קראי. והכא {{צ|ליהו&quot;ה הישועה}} ודאי! אימתי? {{צ|על עמך ברכתך סלה}}. בשעתא דקב&quot;ה ישגח בברכאן עלייהו דישראל לאפקא לון מן גלותא ולאוטבא להו - כדין {{צ|ליהו&quot;ה הישועה}} ודאי. ועל דא תנינן דקב&quot;ה ייתוב עמהון דישראל מן גלותא, הדא הוא דכתיב {{צ|ושב יהו&quot;ה אלהיך את שבותך ורחמך}} {{ממ|דברים|ל|ג}}:


'''{{צ|איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום}}''' {{ממ|ויקרא|כא|יז}}. {{ש}}
'''ר' יצחק אמר''' בגין דאיהו פגים, ומאן דאיהו פגים לא אתחזו לשמשא בקודשא. והא אוקמוה דבר נש דאשתכח פגים - לית ביה מהימנותא, וההוא פגימו אסהיד עליה. כל דען כהנא דבעייא לאשתכחא שלים, מאריה דמהימנותא יתיר מכלא, והא אוקמוה. 

'''ר' אלעזר''' הוה יתיב בקסטרא דבי חמוי, והוא הוה אמר &quot;זילגא דבקסטירא בעינא שכיח&quot;. {{ש}}
אדהכי אעבר חד בר נש פגים מעיניה חד. {{ש}}
אמר חמוי: נשאל להאי. {{ש}}
אמר: פגים הוא ולאו מהימנא! {{ש}}
אמר: נשאל בהדיה. {{ש}}
אתו שאילו ליה, אמרו ליה: טופקא מאן הוא בעלמא? {{ש}}
אמר: עתירא. אבל דישליף בהדיה אנא מכלהו.  {{ש}}
אמר ר' אלעזר: במלוי אשתמע דלאו מהימנותא גביה ולאו בר מהימנא הוא. תא חזי קב&quot;ה אמר {{צ|כל איש אשר בו מום לא יקרב}} דהא קדושה דלעילא לא שריא באתר פגים. 


פתח ואמר {{צ|לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה}} {{ממ|ישעיהו|ח|כ}}. {{צ|לתורה ולתעודה}} - מאן הוא {{צ|תורה}} ומאן הוא {{צ|תעודה}}? אלא {{צ|תורה}} - דא תורה שבכתב. {{צ|תעודה}} - דא תורה שבעל פה. תורה שבע&quot;פ לא שריא באתר פגים דהא מתורה שבכתב אתבני. 

כתיב {{צ|צור תעודה חתום תורה בלמודי}} {{ממ|ישעיהו|ח|טז}}. {{צ|צור תעודה}} - דא תורה שבע&quot;פ בגין דתמן אתצר צרורא דחיי ובתעודה אתקשר קשרא דחיי  דלעילא למהוי כלא חד. ומתמן לתתא אתפרשן אורחים ושבילים ומתמן מתפרשין אורחין בעלמין כלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים}}. 

{{צ|חתום תורה}} -  חתימה דאורייתא דאיהי תורה שבכתב. באן אתר? {{צ|בלמודי}} - אלין נביאי, כמה דאת אמר {{צ|ויקם את העמוד הימני ויקרא שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא שמו בועז}} {{ממ|מ&quot;א|ז|כא}}. ומתמן אתפרשן אורחין לנביאי מהימני, וקיימי אלין בקיומא לגופא לשית טהירין. הדא הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שה&quot;ש|ה|טו}}. וכלא לא קיימא אלא בשלימו. ולא שרייא קדושה דכלא אלא בשלימו. כד מתחבראן דא בדא - כלא הוא שלים. כלא הוא חד, לא אתפגים אתר. ועל דא אקרי כנסת ישראל {{צ|שלם}} כמה דאת אמר {{צ|ומלכי צדק מלך שלם}} {{ממ|בראשית|יד|יח}}, {{צ|ויהי בשלם סכו}} {{ממ|תהלים|עו|ג}}. ובג&quot;כ לא שרייא כלא אלא באתר שלים. ועל דא {{צ|כל איש אשר בו מום לא יקרב}}. 


כגוונא דא קרבנא דביה מומא לא יתקריב. מאי טעמא? דכתיב {{צ|כי לא לרצון יהיה לכם}} {{ממ|ויקרא|כב|כ}}. ואי תימא - הא קודשא בריך הוא לא שארי אלא באתר תבירא במאנא תבירא דכתיב {{צ|ואת דכא ושפל רוח}} {{ממ|ישעיהו|נז|טו}}?! האי אתר שלים יתיר הוא מכלא ) בגין דמאיך גרמיה למשרי עליה גאותא דכלא, גאותא עלאה. ודא הוא שלים. &lt;קטע סוף=דף צ ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צא|א}}&lt;קטע התחלה=דף צא א/&gt; אבל לא כתיב &quot;ואת עור ושבור וחרום ושרוע&quot;, אלא {{צ|ואת דכא ושפל רוח}} - מאן דמאיך גרמיה קב&quot;ה זקיף ליה. ובגיני כך כהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא - בעי למהוי שלים יתיר מכלא ולא יתחזי פגים. ועל דא אזהר להו לכהני דכתיב {{צ|איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום}} {{ממ|ויקרא|כא|יז}}. 


תו פתח ואמר: {{צ|וכי תגישון עור לזבוח אין רע וכי תגישו פסח וחולה אין רע}} {{ממ|מלאכי|א|ח}} - וכי קב&quot;ה אמר {{צ|אין רע}} - אי הכי טוב הוא. אלא סיפיה דקרא אוכח דישראל באינון יומין הוו ממנן כהני מארי דמומין על גבי מדבחא ולשמשא על מקדשא, ואמרי מאי אכפת ליה לקב&quot;ה דא או אחרא, ואינון הוו דאמרי {{צ|אין רע}}, וקב&quot;ה אתיב להון ההוא מלה דהוו אמרי. אמר: &quot;ישראל! אתון אמרי כד מקרבי מארי דמומין על פולחני 'אין רע', מאי אכפת ליה לקב&quot;ה&quot;. סופיה דקרא מה כתיב {{צ|הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך}} - בר נש מנייכו אי בעיתו לשלומי למלכא ולקרבא קמיה דורונא אתון משדרין ליה בפגימא או לאו?! {{צ|הירצך או הישא פניך}} בההוא דורונא?! כ&quot;ש וכ&quot;ש דאתון מקרבין קמאי בר נש פגים לקרבא דורונא - הא דורונא דילכון לכלבא אתמסר! דודאי בר נש דאיהו פגים - פגים הוא מכלא, פגים הוא ממהימנותא. ועל דא {{צ|כל איש אשר בו מום לא יקרב}} {{ממ|ויקרא|כא|יח}}. 

אמר רבי יוסי זמין קב&quot;ה לאשלמא להו לישראל ולאשתכחא שלימין בכלא,  דלא יהא בהון מארי דמומין כלל. בגין דיהון תקונא דעלמא כאלין מאני ולבושא דבר נש דאינון תקונא דגופא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתיצבו כמו לבוש}} {{ממ|איוב|לח|יד}}. 

דבר אחר: כד יתערון מעפרא - כמה דעאלו הכי יקומון. חגרין או סומין עאלו - חגרין וסומין יקומון. בההוא לבושא. דלא יימרון דאחרא הוא דאתער. ולבתר קב&quot;ה ייסי לון וישתכחון שלימין קמיה. וכדין יהא עלמא שלים בכלא. כדין {{צ|ביום ההוא יהיה יהו&quot;ה אחד ושמו אחד}}:


'''{{צ|שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כב|כז}}. {{ש}}
'''רבי יוסי פתח''': {{צ|צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. האי קרא אית לאסתכלא ביה. אבל תא חזי {{צ|צדק}} - כתרא קדישא עלאה. {{צ|כהררי אל}} - כאינון טורין עלאין קדישין דאקרון 'טורי דאפרסמונא דכיא'. ובגין דאיהי סלקא לאתקשרא בהו לעילא - כל דינהא בשיקולא חדא לכלא, דלית בההוא דינא רחמי. 

{{צ|משפטיך תהום רבה}} - משפט דאיהו רחמי נחית לתתא לההוא דרגא לתקנא עלמין וחייס על כלא, ועביד דינא ברחמי לבסמא עלמא. ובגין דאיהו רחמי - {{צ|אדם ובהמה תושיע יהו&quot;ה}} - לכלא, בשיקולא חדא. {{צ|אדם ובהמה}} הא אוקמוה. מאן דהוא אדם ושוי לגרמיה כבהמה. {{צ|אדם ובהמה}} - דין אדם ודין בהמה חד הוא. אדם - {{צ|ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר}} {{ממ|בראשית|יז|יב}}. בהמה - {{צ|והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהו&quot;ה}} {{ממ|ויקרא|כב|כז}} - בגין דיעבר עלייהו שבת חד ודא אוקמוה:


'''רבי חייא פתח''': {{צ|יהו&quot;ה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו}} {{ממ|שופטים|ה|ד}}. {{ש}}
תא חזי זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי, דקב&quot;ה אתרעי בהו ואינון מתדבקין ביה ואקרון 'קדישין - עם קדוש'. וכן עד דסליק לון לדרגא עלאה דאקרי 'קדש' דכתיב {{צ|קדש ישראל ליהו&quot;ה ראשית תבואתה}} {{ממ|ירמיהו|ב|ג}}, כמה דאוקימנא. דהא ישראל מתמניא יומין מתדבקין ביה בשמיה ורשימין בשמיה ואינון דיליה, כמה דאת אמר {{צ|ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ}} {{ממ|שמואל ב|ז|כג}}. ועממין לא מתדבקין ביה ולא אזלין בנימוסיה, ורשימא קדישא אעדיאו מנייהו עד &lt;קטע סוף=דף צא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צא ב/&gt;דאינון מתדבקן בסטרא אחרא דלאו קדישא. 

ותא חזי בשעתא דבעא קב&quot;ה למיהב אורייתא לישראל - זמין בה לבני עשו. אמר לון &quot;בעאן אתון לקבלא אורייתא?&quot;. בההיא שעתא אתרגיזת ארעא קדישא ובעיא לאעלא לנוקבא דתהומא רבה. אמרה קמיה: מארי דעלמא! פסטירא דחדווה תרי אלפי שנין עד לא אתברי עלמא - קלטינא קמי  ערלין דלא רשימין בקיומך?! אמר לה קב&quot;ה: כורסייא כורסייא! ייבדון אלף אומין כוותייהו, וקיימא דאורייתא לא יזדמן קמייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה}} ודאי, בגין דאורייתא לא אתיהיבת  אלא למאן דאית ביה קיימא קדישא. ומאן דאליף אורייתא למאן דלא אתגזר - משקר בתרי קיימי! משקר בקיימא דאורייתא, ומשקר בקיימא דצדיק וכנסת ישראל. דאורייתא להאי אתר אתיהיבת ולא לאחרא. 

רבי אבא אמר משקר בתלת דוכתי עלאי! משקר בתורה, משקר בנביאים, משקר בכתובים. משקר בתורה  דכתיב {{צ|וזאת התורה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|מד}}. משקר בנביאים דכתיב {{צ|וכל בניך למודי יהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיהו|נד|יג}} - אינון {{צ|למודי יהו&quot;ה}} ולא אחרא. וכתיב {{צ|חתום תורה בלמודי}} {{ממ|ישעיהו|ח|טז}} - אינון ולא אחרא. משקר בכתובים דכתיב {{צ|ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל}} {{ממ|תהלים|עח|ה}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. מאן {{צ|צדיקים}}? דא צדיק וכנסת ישראל - דמאן דלא אתגזר ולא עאל בקיומא דלהון - לא יודון לשמיה קדישא דהיא אורייתא. 

א&quot;ר חייא, כיון דאתגלי קב&quot;ה על טורא דסיני למיהב אורייתא לישראל - שכיכת ארעא ותבת בנייחא. הדא הוא דכתיב {{צ|ארץ יראה ושקטה}} {{ממ|תהלים|עו|ט}}. תא חזי בר נש דאתיליד - לא אתמנא עליה חילא דלעילא עד דאתגזר. כיון דאתגזר - אתער עליה  אתערותא דרוחא דלעילא. זכי לאתעסקא באורייתא - אתער עליה אתערותא יתיר. זכי ועביד פקודי אורייתא - אתער עליה אתערותא יתיר. זכי ואתנסיב, זכי ואוליד בנין ואוליף לון ארחוי דמלכא קדישא - הא כדין הוא אדם שלים. שלים בכלא. אבל בהמה דאתילידת - בההיא שעתא דאתילידת - ההוא חילא דאית לה בסופא אית לה בההיא שעתא דאתילידת ואתמנא עליה! ובגין כך כתיב {{צ|שור או כבש או עז כי יולד}} {{ממ|ויקרא|כב|כז}}. &quot;עגל או טלה או שעיר או גדי&quot; לא אתמר - אלא {{צ|שור או כשב או עז}} - ההוא דאית ליה לסופא אית ליה בשעתא דאתיליד. {{צ|והיה שבעת ימים תחת אמו}} - בגין לאתישבא ביה ההוא חילא ואתקיים ביה. ובמה יתקיים ביה? כד ישרי עליה שבת חד. ואי לא - לא יתקיים. ולבתר דיתקיים ביה ההוא חילא כתיב {{צ|ירצה לקרבן אשה ליהו&quot;ה}} - בקיומא דשבת חד דאעבר עליה. 

ובר נש - בקיומא דשבת חד אתקיים ביה אתערותא דהאי עלמא וחילא דיליה. בתר דאתגזר - אתער עליה אתערותא דרוחא עלאה. וכנסת ישראל אעבר עליה וחמאת ליה ברשימא קדישא, ואתערת עליה ושרייא עליה רוחא דההוא עלמא קדישא, כמה דאת אמר {{צ|ואעבור עליך ואראך מתבוסת בדמיך וגו'}} {{ממ|יחזקאל|טז|ו}}. {{צ|בדמיך}} - בתרי. ואי תימא התם כד נפקי ישראל ממצרים דשכיח בינייהו דם פסח ודם מילה - כדין כתיב {{צ|בדמיך חיי}} - הכא מאי {{צ|בדמיך}}? אלא תרין - חד דמילה וחד דפריעה. חד דגזירו דכנסת ישראל, וחד דפריעה בצדיק יסוד עולם. ואלין תרין דמין דבר נש קאים בגינייהו בקיומא דעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|בדמיך חיי}}. 


רבי שמעון אמר {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו ובריתו להודיעם}} {{ממ|תהלים|כה|יד}}. {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - דא כנסת ישראל, {{צ|ובריתו להודיעם}} - דא צדיק יסוד עולם, &lt;קטע סוף=דף צא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צב|א}}&lt;קטע התחלה=דף צב א/&gt;בקשורא חדא. '''יו&quot;ד''' - תלת אתוון שלימותא דכלא. ראשיתא דכלא '''י'''' עלאה דכלא. '''ו'''' - אמצעיתא - שלימותא דכל סטרין, מעבר לכל רוחין. ביה תלייא מהימנותא. '''ד'''' - גנתא צרורא דחיי. 

את דא זעירא שלימא דכלא. את דא סתימא דכל סטרין. כד נפיק - נפיק כמלכא עם חילוי. תב  לבתר '''י'''' בלחודוי. ביה אסתים מלה, ביה נפיק. סגיר ופתח. 

'''ה&quot;א''' - שלימותא דכלא לעילא ותתא, והא אתמר. '''ה&quot;א''' - '''ה'''' הא ידיעא. '''א'''' - הוא '''יו&quot;ד'''; שלימו דתלת אתוון דאינון ברישא דסתימין  ביו&quot;ד, והא אוקמוה.  וכלא חד מלה הוא - שלימו דשמא קדישא הוא, שלימו דעילא ותתא. בגין כך לזמנין '''ה&quot;א''' נטיל '''א'''' בזמנא דהיא מתעטרא בעטרוי. 

תא חזי כל את ואת דשמא קדישא אתחזי ביה שלימו דכלא שמא. 
* '''יו&quot;ד''' - הא אתמר - שלימו דכלא. 
* '''ה'''' - שלימו דכלא. ואע&quot;ג דלאו איהו באלף ה&quot;א בלחודוי - הא אתמר בדיוקנא דא [ציור] '''יד&quot;ו'''. '''א'''' הוא שלימותא דכלא. 
* '''ו'''' - בין בסטרא דא בין בסטרא אחרא שלימו הוא בכלא. '''וא&quot;ו''' - הא  שלימו יתיר לאעטרא בכלא. 
* '''ה&quot;א ה&quot;א''' - כלא חד הוא. והא אתערו ביה חברייא. 


תא חזי {{צ|והיה שבעת ימים וגו'}} - '''יהו&quot;ה''' אתגליפו אתוון '''{{צ|והיה}}'''. '''ו' ה'''' - הא שבעת יומין אתכלילו בחד. '''י' ה'''' - שבעת יומין. '''י'''' - חד כללא דכלא. '''ה&quot;א''' - תלת; היא ותרין בנין. וברא חד - תרין אבהן ביה כלילן - הא שיתא. ברתא נוקבא חד - הא שבעה. אשתמע ד'''ה'''' עלאה כללא דשיתא. '''י&quot;ה''' - הא שבעה. היינו דכתיב {{צ|שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום}} {{ממ|מלכים א|ח|סה}}. 

{{צ|והיה שבעת ימים תחת אמו}} - {{צ|תחת אמו}} אתעטרו 'שבעת ימים' דכתיב {{צ|לך יהו&quot;ה הגדולה והגבורה וגו'}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ועל דא {{צ|שבעת ימים}} לתתא ליקרא דאמא עלאה, {{צ|תחת אמו}} לתתא. 

כתיב {{צ|עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה}} {{ממ|שמואל א|ב|ה}} - עקרא דכל ביתא ילדה שבעה - אלין שבעת יומין דחג הסכות. {{צ|ורבת בנים אמללה}} - אלין קרבנין דחג דנחתין בכל יומא מן מנינא. ותא חזי אלין סלקין לעילא לעילא, ואלין נחתין לתתא לתתא, כמה דאת אמר {{צ|אם תגביה כנשר ואם בין ככבים שים קנך משם אורידך נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|עובדיה|א|ד}}. וישראל סלקין מתתא לעילא דכתיב {{צ|והיה זרעך כעפר הארץ}} {{ממ|בראשית|כח|יד}}, וכתיב {{צ|והרביתי את זרעך ככוכבי השמים}} {{ממ|בראשית|כו|ד}}. ולבתר סלקין על כלא ומתדבקן באתר עלאה על כלא - הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ו}}:


'''{{צ|ושור או שה אותו ואת בנו}}''' {{ממ|ויקרא|כב|כח}} - אמר ר' יוסי כתרגומו - {{צ|לה ולברה}}. דעקרא דאמא למנדע ברה ואזיל בתרה, ולא אזיל בתר אבוה ואנן לא ידעינן מאן הוא. 

{{צ|לא תשחטו ביום אחד}} - א&quot;ר יהודה מאי טעמא? אי תימא משום עגמת נפש דבעירא - ניכוס להאי בביתא חד ולהאי בביתא אחרא! או להאי השתא ולהאי לבתר!{{ש}} 
א&quot;ל אית מאן דשרי - ולאו הכי! אלא {{צ|ביום אחד}} ממש. תא חזי תנינן {{צ|יפה תענית לחלום כאש לנעורת}}. ועקרא דתעניתא בההוא יומא ממש ולא ביומא אחרא. מאי טעמא? בגין דלית לך יום לתתא דלא שלטא ביה יומא אחרא עלאה. וכד איהו שארי בתעניתא דחלמא - אוליפנא דההוא יומא לא אתעדי עד דאתבטל ההוא גזרה. ואי דחי ליה ליומא אחרא - הא שולטנא דיומא אחרא הוא ולא עאל יומא ביומא אחרא דחבריה. כהאי גוונא לית לך יום דלא אתמנא עליה יומא עלאה לעילא. ובעי בר נש לאסתמרא דלא יעביד פגימו בההוא יומא ולא יתפגים קמי שאר יומין אחרנין. ותנינן בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא. אי בר נש עביד עובדא לתתא כדקא &lt;קטע סוף=דף צב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צב ב/&gt;יאות - הכי אתער חילא כדקא יאות לעילא. עביד בר נש חסד בעלמא - אתער חסד לעילא ושארי בההוא יומא ואתעטר ביה בגיניה. ואי אתדבר בר נש לרחמי לתתא - אתער רחמי על ההוא יומא ואתעטר ברחמי בגיניה, וכדין ההוא יומא קאים עליה למהוי אפוטרופא בגיניה בשעתא דאצטריך ליה. 

כגוונא דדא בהפוכא דא.  אי עביד בר נש עובדא דאכזרי - הכי אתער בההוא יומא ופגים ליה, ולבתר קאים עליה לאכזרי לשיצאה ליה מעלמא. בההיא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה. תנן דישראל אכזריות אתמנע מנייהו מכל שאר עמין, ולא יתחזון מניה עובדא בעלמא, דהא כמה מארי דעיינין קיימין עליה דבר נש בההוא עובדא. זכאה מאן דאחזי עובדא דכשרא לתתא, דהא בעובדא תלייא מלתא בכלא לאתערא מלה אחרא:


'''רבי שמעון פתח''': {{צ|וירא יעקב כי יש שבר במצרים}} {{ממ|בראשית|מב|א}}. האי קרא רזא דחכמתא אית ביה, ואית לן לאסתכלא ביה, דלאו סופיה רישיה ולאו רישיה סופיה. {{ש}}
אלא תא חזי בשעתא דקב&quot;ה בעי למידן עלמא בכפנא - לא יהיב מלה דא לידא דכרוזא. דהא כל דינין אחרנין דעלמא כרוזא כריז עלוהי עד לא ייתון לעלמא, ודינא דא לא אתיהיב לכרוזא אלא קב&quot;ה אכריז עליה וקארי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי קרא יהו&quot;ה לרעב}} {{ממ|מ&quot;ב|ח|א}}. מההיא שעתא אתפקדן על עלמא ממנן אחרנין בפקידו דרעב, ואסיר ליה לבר נש דאית ליה שבעא לאחזאה בגרמיה שבעא - דהא אחזי פגימו לעילא ואכחיש מלה דמלכא וכביכול כאלו אעבר ממנן דמלכא מאתרייהו. ועל דא אמר יעקב לבנוי {{צ|למה תתראו?}} - למה תעבידו פגימו לעילא ולתתא ולאכחשא מלה דמלכא וכל אינון ממנן בכריזו דיליה. אבל {{צ|הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה}}, ותמן אחזיאו גרמייכו בשבעא ולא תכחישו פמליא דלעילא הכא. ותא חזי יעקב כמה תבואה הות ליה ולא בעי לשבור אלא בתוך הבאים - בגין דלא ישתכח פגימו בעובדא דיליה. 


:{{קטן|[בדפוס כתוב כי {{צ|מה שחסר כאן עיין בסוף הספר &quot;סימן ג&quot;. והעתקתיו לכאן למרות שלא נראה כי הוא חלק של הזוהר - ויקיעורך]}}}}{{ש}}
:&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;'''ספר הבהיר אמור צ&quot;ב ע&quot;ב אחר תיבות {{צ|בעובדא דיליה}}'''{{ש}}
:אמר רבי רחומאי מאי דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד}} - והא כבר ירד? אלא {{צ|וירד מעשות החטאת והעולה}} ואחר כך {{צ|וישא אהרן את ידיו אל העם}} - נשיאות זו למה? לפי שהקריב קרבן ונתרצה לפני אביהם שבשמים כדאמר צריך אותו שמקרבן לעליונים ומייחדן לייחד בכללן אלו. ומה {{צ|אל העם}}? בעבור העם. ומאי טעמא בנשיאות - לברך להון בברכה?! אלא משום דיש באדם עשר אצבעות רמז לעשר ספירות שנחתמו בהן שמים וארץ&lt;big&gt;]&lt;/big&gt;.


תו פתח ואמר: {{צ|וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}}. ותנינן {{צ|ידו}} כתיב - דבעי לזקפא ימינא על שמאלא. ואמאי? לאחזאה עובדא לתתא בגין דיתער עובדא לעילא. כתיב {{צ|והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו'}} {{ממ|ויקרא|כה|ט}} - {{צ|שופר תרועה}} אמאי? אלא שופר דמתבר שלשלאין, דמתבר שולטנותא מכל עבדין. ובעיא לאחזאה שופר דאיהו פשוט ולא כפוף לאחזאה חירו לכלא, דהא יומא גרים. ובכלא בעי לאחזאה עובדא. ועל דא שופר ולא קרן, בגין לאחזאה מאן הוא אתר דאקרי '''שופר'''. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאינון ידעין לאתדבקא במלכא קדישא ולאתערא חילא דלעילא ולאמשכא קדושה דמאריהון עלייהו, בגין כך כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך וגו'}}, {{צ|ואתם הדבקים ביהו&quot;ה אלהיכם חיים כלכם היום}}: &lt;קטע סוף=דף צב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|צג|א}}&lt;קטע התחלה=דף צג א/&gt;'''{{צ|דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי יהו&quot;ה אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי}}''' {{ממ|ויקרא|כג|ב}}{{הערה|עפ&quot;י גרסת המתוק מדבש, ולא כפי המופיע בדפוסים שמציינים פסוקים הבאים בהמשך - ויקיעורך}}. {{ש}}
'''ר' יצחק פתח''': {{צ|ויקרא אלהים לאור יום וגו'}}. תנינן אור דהוה בקדמיתא הוה נהיר מסייפי עלמא לסייפי עלמא. כד אסתכל קב&quot;ה לחייבין דזמינין למיקם בעלמא - גניז ליה לצדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וימנע מרשעים אורם}} {{ממ|איוב|לח|טו}}, וכתיב {{צ|אור זרוע לצדיק}} {{ממ|תהלים|צז|יא}}. תא חזי {{צ|ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה}} - הא תנינן {{צ|יהי אור}}{{הערה|לענ&quot;ד צע&quot;ע אם יש לגרוס כאן &quot;ויהי אור&quot; - ויקיעורך}} - אור דכבר הוה! והכא אי תימא אור דאיהו יום בלחודוי - הדר ואמר {{צ|ולחשך קרא לילה}}. אי תימא כל חד בלחודוי - &lt;קטע סוף=דף צג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צג ב/&gt; הדר ואמר {{צ|ויהי ערב ויהי בקר יום אחד}} - דלילה לית בלא יום, ולית יום בלא לילה, ולא אקרי 'אחד' אלא בזווגא חד. וקב&quot;ה וכנסת ישראל אקרי 'אחד', ודא בלא דא לא אקרי 'אחד'. 

תא חזי בגין דכנסת ישראל השתא בגלותא כביכול לא אקרי {{צ|אחד}}. ואימתי אקרי {{צ|אחד}}? בשעתא דיפקון ישראל מן גלותא וכנסת ישראל אהדרת לאתרהא לאזדווגא ביה בקב&quot;ה. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהו&quot;ה אחד ושמו אחד}} {{ממ|זכריה|יד|}}. ודא בלא דא לא אקרי {{צ|אחד}}. 

תא חזי {{צ|מועדי יהו&quot;ה אשר תקראו וגו'}} - לזַמנא כלא לאתר חד, ולאשתכחא כלא בשלימו ברזא ד'אחד', ולמהוי ישראל לתתא  גוי אחד בארץ. תינח קב&quot;ה בכנסת ישראל דאקרי {{צ|אחד}}, ישראל לתתא דאינון זמינין כגונא דלעילא - במה יקרון {{צ|אחד}}? אלא בירושלם דלתתא אקרון ישראל {{צ|אחד}}. מנא לן? דכתיב {{צ|גוי אחד בארץ}} - ודאי {{צ|בארץ}} הם {{צ|גוי אחד}}; עמה אקרון 'אחד', ולא אינון בלחודייהו. דהא &quot;ומי כעמך ישראל גוי אחד&quot; סגי ליה! אבל לא אקרון 'אחד' אלא {{צ|בארץ}} - בזווגא דהאי ארץ כגוונא דלעילא. ובגין כך כלא קשיר דא בדא, זווגא חדא. זכאה חולקהון דישראל! 


'''{{צ|ששת ימים תעשה מלאכה}}''' {{ממ|ויקרא|כג|ג}} - אתמר והא אוקמוה:


* {{קטן|{{צ|רבי יוסי ור' חייא הוו אזלי בארחא וכו'}} עד {{צ|הושיעה ימינך וענני}} - כבר נדפס [[זהר חלק ב לב א|בפרשת וארא דף לב עמוד א]]. }}

* {{קטן|וצריך להוסיף בשורה י&quot;א אחר מלת {{צ|קדישא}} - {{צ|א&quot;ל את חמי ואנא חמינא מפומיה דר' שמעון שמענא מלה ובכינא. א&quot;ל מאי האי}}.  שורה כ' {{צ|בי כדקא יאות}}}}:


'''{{צ|אלה מועדי יהו&quot;ה מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם}}''' {{ממ|ויקרא|כג|ד}}. {{ש}}
'''ר' יצחק פתח''': {{צ|לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהו&quot;ה אבקש}} {{ממ|תהלים|כז|ח}}. האי קרא אוקמוה חברייא בכמה אתר אבל האי קרא הכי אתמר. {{ש}}
{{צ|לך אמר לבי}} - דוד מלכא אמר דא בגין כנסת ישראל לקבל מלכא קדישא. ומאי אמר? {{צ|לך אמר לבי}} - בגינך אמר לבי לבני עלמא ואזהר לון לבי דאיהו אחיד ביה. דדא בגין מלכא עלאה אמר. {{צ|בקשו פני}} - אלין עטרי מלכא דאיהו אחיד בהו ואינון ביה. אינון שמיה והוא ושמיה מלה חדא הוא. בגין כך אמר דוד {{צ|את פניך יהו&quot;ה אבקש}} כמה דאת אמר {{צ|דרשו יהו&quot;ה ועזו בקשו פניו תמיד}} {{ממ|תהלים|קה|ד}} {{ממ|דה&quot;א|טז|יא}}. תא חזי יאות הוא דוד מלכא למימר שירתא בגין כנסת ישראל יתיר מכל בני עלמא, ולמימר מלי דכנסת ישראל למלכא, בגין דאיהו אחיד בה. 

דבר אחר: {{צ|לך אמר לבי בקשו פני}} - בגינך אמר לבי לבני עלמא {{צ|בקשו פני}} - אלין זמנייא וחגייא דכלהו זמין להון לאתר דאקרי {{צ|קדש}} בגין לעטרא לון כל חד וחד ביומיה, כל חד וחד. בזמניה וישאבון כלהו מההוא עמיקא דעמיקתא דנחלין ומבועין נפקין מניה. בגין כך כתיבי {{צ|מקראי קדש}} - זמינין אינון לההוא אתר דאקרי {{צ|קדש}} לאתעטרא ביה ולאשתאבא ביה בגין דיתקדשון כלהון כחדא וישתכח בהו חדוותא. 


ר' אבא אמר {{צ|מקראי קדש}} - זמינין ד{{צ|קדש}}. וכד מהאי זמינין - זמינין מן נחלא דנגד ונפיק. למלכא דזמין בני נשא לסעודתיה - אעטר קמייהו מכל זיני מיכלא דעלמא, אפתח להו גרבי חמרא שפיר בריחא שפיר למשתייא. דהכי אתחזי - מאן דמזמין - למכלא ולמשתייא זמין! כך {{צ|מקראי קדש}} - כיון דאינון זמינין לסעודתא דמלכא - זמינין אינון לחמרא טב ושפיר דמנטרא. ועל דא {{צ|מקראי קדש}} כתיב. 

{{צ|אשר תקראו אותם במועדם}}. כתיב {{צ|ואנשי קדש תהיון לי}} {{ממ|שמות|כב|ל}}. ישראל לתתא אקרון {{צ|אנשי קדש}} כיון דזמינין אינון מ{{צ|קדש}} דלעילא. אתון אנשי קדש לתתא - זמינא להו! כדין אתקינו סעודתא וחדו דהא לכו אתחזי בגין דאתון אתקרון {{צ|אנשי קדש}}, ויהון כלהו &lt;קטע סוף=דף צג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צד|א}}&lt;קטע התחלה=דף צד א/&gt;זמינין בכל סטרין דקדש לעילא ותתא. 


דבר אחר: {{צ|אלה מועדי יהו&quot;ה}} - מהו {{צ|מועדי יהו&quot;ה}}? {{ש}}
ר' שמעון אמר: מ'''יהו&quot;ה''' אינון דביה אתקשרו. מתתא לעילא ומעילא לתתא - כלהו ביה מתקשרן  ומתאחדן כלהו, לאתקשרא קשרא חד בקשרא דמלכא. מאי טעמא? כמה דמלכא ירית לאבא ולאמא ואחיד בההוא קדש ואתעטר בהו -- כך כל אינון דאחידן ביה במלכא בעיין לאזדמנא בההוא אתר עלאה דאקרי {{צ|קדש}} בגין דיתאחדו כלהו כחדא במלכא. ועל דא {{צ|מועדי יהו&quot;ה}} אקרי, ולבתר {{צ|מקראי קדש}}, דהא בהו אתעטר מלכא. 

{{צ|אשר תקראו אותם במועדם}}. תרין חולקין אית לישראל בהו. אי מסטרא דמלכא - חולקא עלאה אית לישראל ביה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהו&quot;ה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}}, {{צ|כי חלק יהו&quot;ה עמו}} {{ממ|דברים|לב|ט}}. ואי מסטרא עלאה ד{{צ|קדש}} - חולקא עלאה אית לישראל ביה דכתיב {{צ|ואנשי קדש תהיון לי}}, וכתיב {{צ|קדש ישראל ליהו&quot;ה}}. ועל דא לכו אתחזו לזמנא להו ולתקנא קמייהו חדוותא וסעודתא ולמחדי בהו. ומאן דמזמן לאחרא  בעי לאחזאה ליה חידו ואנפין נהירין  לנטרא אורחיה דההוא אושפיזא. 

למלכא דזמין אושפיזא יקירא. אמר לבני היכליה: כל שאר יומין הויתון כל חד וחד בביתיה; דא עביד עבידתיה, ודא אזיל בסחורתיה, ודא אזיל בחקליה. בר ההוא יומא דילי דכלכון  מתעתדי בחדוותא דילי. השתא זמינית אושפיזא עלאה ויקירא! לא בעינא דתשתדלון בעבידתא ולא בסחורתא ולא במדברי! אלא כלהו אזדמנו כגוונא דההוא יומא דילי, ואתקינו גרמייכו לקבלא לההוא אושפיזא באנפין נהירין בחדוותא בתושבחתא. אתקינו ליה סעודתא יקירא בגין דיהא זמיני דילי בכל סטרין! כך אמר קב&quot;ה לישראל: בני, כל שאר יומין אתון משתדלי בעבידתא בסחורתא בר ההוא יומא דילי. השתא אושפיזא עלאה ויקירא זמינית. אתון קבילו ליה באנפין נהירין! זמינו ליה, אתקינו ליה סעודתי עלאי פתורי מסדרן, כגוונא דההוא יומא דילי. בגין כך {{צ|תקראו אותם במועדם}}. 

תא חזי בשעתא דישראל לתתא חדאן בהני מועדיא ומשבחין שבחא לקב&quot;ה, מסדרין פתורי, מתקני גרמייהו במאני יקר -- מלאכי עלאי אמרין &quot;מה טיבן דישראל בכך?&quot;.{{ש}}
קב&quot;ה אמר: אושפיזא עלאה אית לון יומא דא! {{ש}}
אמרי: ולאו דילך הוא מההוא אתר דאקרי {{צ|קדש}}? {{ש}}
אמר לון: וכי ישראל לאו {{צ|קדש}} נינהו ואקרון {{צ|קדש}}?! לון אתחזי לזמנא אושפיזא דילי! חד - מסטרא דילי; דהא אינון דבקים בי. וחד - מסטרא ד{{צ|קדש}} דכתיב {{צ|קדש ישראל ליהו&quot;ה}} - הואיל וישראל אקרון {{צ|קדש}} - אושפיזא דלהון הוא ודאי. בגין דזמינו דהאי אושפיזא מ{{צ|קדש}} הוא דכתיב {{צ|מקראי קדש}}. 

פתחו כלהו ואמרו: {{צ|אשרי העם שככה לו}}. 

תלתא אינון זמינין מ{{צ|קדש}} ולא יותר - חג המצות, וחג השבועות, וחג הסוכות. אמר ליה רבי אבא: וכי שבת לאו מ{{צ|קדש}} הוא זמין?! אמר ליה לאו! בתרי סטרין. חד - דהוא {{צ|ודאי קדש}} אקרי דכתיב {{צ|ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם}} {{ממ|שמות|לא|יד}}. וחד - דשבת לאו זמין הוא, דהא ירותא דיליה הוא ודאי. ירותא ד{{צ|קדש}} הוא ירית, ולאו זמיני. ועל דא כלהון זמינין ב{{צ|קדש}} ומתקשרן בשבת ומתעטרן ביה. בהאי יומא שביעאה אתעטר ביה. ועל דא שבת לאו זמין הוא. 

לברא דעאל לביתא דאבוי ואימיה ואכל ושתי בשעתא דהוא בעי. למלכא דהוה ליה ברא יחידאי חביבא דנפשיה - יהב ליה שושבינא לנטרא ליה ולאתחברא בהו. אמר מלכא: יאות הוא לזמנא לאלין שושבינין דברי ולאחזאה יקרא וחביבותא דילי בהו! זמין לון להני שושבינין. ברא - לא אתחזי לזמנא - אלא למיעל ולמיכל ולמשתי בביתא דאבוי בשעתא דאיהו בעי. הדא הוא דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהו&quot;ה מי כמוכה נאדר בקדש}} {{ממ|שמות|טו|יא}} - &lt;קטע סוף=דף צד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צד ב/&gt;{{צ|נאדר בקדש}} ודאי. כבר דאתתקן (ס&quot;א דאתתקף)  באבוי. {{צ|נאדר בקדש}} ולאו זמין מ{{צ|קדש}}. 


'''{{צ|ששת ימים תעשה מלאכה}}''' {{ממ|ויקרא|כג|ג}} - {{צ|ששת ימים}} מאי עבידתייהו? {{ש}}
אמר ר' יוסי כתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהו&quot;ה את השמים ואת הארץ}} {{ממ|שמות|כ|יא}}, ולא כתיב &quot;בששת&quot; והא אוקמוה. וכל יומא ויומא עביד עבידתיה ואקרון יומי מלאכה. {{ש}}
א&quot;ר יצחק אי הכי אמאי אקרון {{צ|ששת ימי חול}} - אמאי 'חול'? {{ש}}
א&quot;ר יוסי השתא אתנהיג עלמא על ידא דשלוחייהו בגין כך &quot;יומי חול&quot; אקרון. {{ש}}
ר' חייא אמר בגין דשרי למעבד בהון עבידתא ובגין דא לא אקרון {{צ|קדש}}. ומאן דלאו אקרון {{צ|קדש}} - {{צ|חול}} אקרון. ועל דא אתקינו חברייא בהבדלה {{צ|בין קדש לחול}}. מאי הבדלה הכא? אלא {{צ|קדש}} מלה בגרמיה הוא, ושארא - מניה אתיין. ועל דא אלין לעובדא ואלין לנטרא. ואימתי אשתכח נטירו בהו? כד זמינין מ{{צ|קדש}}. 

א&quot;ר יהודה חדוותא ונטירותא דיומא דשבתא על כלא הוא! ובגין דהאי יומא אתעטר באבא ואמא ואתוסף קדושה על קדושתיה מה דלא אשתכח הכי בשאר יומי (דהא הוא {{צ|קדש}}, ואתעטר ב{{צ|קדש}}, ואוסיף קדושה על קדושתיה) -- בגין כך האי יומא חדוותא דעלאי ותתאי כלא חדאן ביה! מלי ברכאן בכלהו עלמין. כלהון מניה  אתזנו. בהאי יומא נייחא דעלאי ותתאי. בהאי יומא נייחא דחייביא דגיהנם. 

למלכא דעבד הלולא לבריה יחידאי. אעטר ליה בעטרא עלאה. מני ליה מלכא על כלא. בהאי יומא חדוותא לכלא! חד סנטירא דאתפקד על דינא דבני נשא - הוו בידיה גוברין דבעיין קטולא, גוברין דבעיין לאלקאה. בגין יקרא דהאי יומא דחדוותא דמלכא -- שביק דינוי ונטר לחדוותא דמלכא. כך ההוא יומא - הלולא דמלכא במטרוניתא, חדוותא דאבא ואמא עליה, חדוותא דעלאין ותתאין. בחדוותא דמלכא כלהו חדאן ולא יצטערון ביה. על דא כתיב {{צ|וקראת לשבת ענג}} {{ממ|ישעיהו|נח|יג}}. מאי {{צ|ענג}}? {{צ|ענג}} לא אשתכח אלא לעילא באתר ד{{צ|קדש}} עלאה שארי - כמה דאת אמר {{צ|אז תתענג על יהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיהו|נח|יד}} - דהאי ענג {{צ|על יהו&quot;ה}} הוא. והאי יומא דהוא הלולא דמלכא - אתעטר בההוא עטרא ד{{צ|ענג}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג}} - מה דלא אשתכח הכי בשאר יומין. 

בהאי יומא תלת סעודתאן בעיין בני מלכא לזמנא ולסדרא פתורא בגין יקרא דמלכא כמה דאוקימנא. וכד אזדמן ביה חגא או זמנא - לא יסדר בר נש תרי פתורי בכל סעודתא חד לשבת וחד לאושפיזא, בגין דכתיב {{צ|על שלחן המלך תמיד הוא אוכל}} {{ממ|שמואל ב|ט|יג}} - ספוקא הוא בפתורא דמלכא לההוא אושפיזא דאתייא ליה. ועל דא בעי בר נש לסדורי פתורא שלימא למלכא והוא יהיב מניה לאושפיזא. 

א&quot;ר אלעזר סעודתא תליתאה דשבת כד אערע ביה אושפיזא - שבקין ליה או לא שבקין ליה? אי לא שבקין ליה - אשתכח אושפיזא דחייא מפתורא דמלכא. אי שבקין ליה - אשתכח פגימו בסעודתא דמלכא? 

אמר ליה ר' שמעון אבוי: למלכא דאיערע ביה אושפיזא ונטל מיכלא מקמיה וסלקא לאושפיזיה. אשתכח אע&quot;ג דמלכא לא אכל עמיה - ממיכלא דמלכא קא אכיל, ומלכא יהיב ליה למיכל! וכל דא בגין דהוא אושפיזיה דמלכא. ובבי רב המנונא סבא לא חיישו לאושפיזא בשעתא דא, ולבתר מסדרי פתורא לאושפיזא. 


בהאי יומא מלולא אסיר. הדא הוא דכתיב {{צ|ממצוא חפצך ודבר דבר}} {{ממ|ישעיהו|נח|יג}}. ותנן {{צ|חפצך}} כתיב, בגין דהאי יומא כל מהימנותא אתקשר ביה. 

אמר ליה ר' אלעזר, והיך עבידנא דלא  לסלקא סעודתא דמלכא לאושפיזא?! דהא ארביסר דחל להיות בשבת - סלקא סעודתא דמלכא לפסחא אע&quot;ג דלאו איהו אושפיזיה! א&quot;ל הכי אמינא דאי הוא אושפיזיה  יכלא לסלקא ליה, ואי לאו - לא סלקא ליה. ואי נימא דארביסר דחל &lt;קטע סוף=דף צד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צה|א}}&lt;קטע התחלה=דף צה א/&gt;להיות בשבת אתדחייא סעודתא דמלכא מקמי סעודתא דפסחא - שאני פסח דסעודתא דשבת אתדחייא בכמה גוונין. חד - בגין מצות ומרורים דבעי בר נש דישתכח תאיבא. וחד - בגין פסח - והא{{הערה|אולי צריך לגרוס כאן 'דהא' וצע&quot;ע - ויקיעורך}} נהמא לא אשתכח מו' שעות ולמעלה. דסדורא דפתורא בלא נהמא - לאו הוא סדורא. ואי תימא בחמרא - חמרא שארי בגין  דגריר לבא! אבל מיומי אשתדלנא דלא בטילנא סעודתא דשבת אפילו אינון יומי דאשתכח ביה. בהאי יומא חקל דתפוחין קדישא אתברך, ומתברכן עלאין ותתאין. והאי יומא קשורא הוא דאורייתא. א&quot;ר אבא הכי הוה עביד ר' שמעון בזמנא דאסתלק סעודתא דשבתא. מסדר פתוריה ואשתדל במעשה מרכבה, והוה אמר {{צ|הא סעודתא דמלכא דייתי למיכל גבאי}}. 

בגיני כך שבת אשתכח בכלא עדיף מכל זמנין וחגין, ואקרי {{צ|קדש}} ולא {{צ|מקרא קדש}}. א&quot;ר יהודה כלהו מועדין {{צ|מקראי קדש}} קרינן בהו, אבל נפקי ראש השנה ויומא דכפורא דלא אשתכח בהו חדוותא, דהא אינון דינא הוו. אבל אלין תלתא - זמינין מ{{צ|קדש}} לחדוותא לכלא לאשתעשעא בהו בקב&quot;ה. הדא הוא דכתיב {{צ|ושמחתם לפני יהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יב|יב}}, וכתיב {{צ|ושמחת לפני יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|כז|ז}}. בהאי יומא דשבתא אתנשי כל צערא וכל רוגזא וכל דוחקא מכל עלמא, בגין דאיהו יומא דהילולא דמלכא, דנשמתין אתוספן כגוונא דעלמא דאתי. 

א&quot;ר יצחק לרבי יהודה כתיב {{צ|זכור את יום השבת לקדשו}} ותנינן {{צ|זכרהו על היין}}. אמאי על היין? א&quot;ל בגין דיין חדוותא דאורייתא, ויינא דאורייתא חדוותא הוא דכלא. והאי יין חדי למלכא, והאי יין מעטרא למלכא בעיטרוי. הדא הוא דכתיב {{צ|צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}. ותנינן בכלא בעייא לאחזאה בר נש עובדא, דלא אשתכח קדושה אלא ביין כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} - מיין אינון טבאן, {{צ|נזכירה דודיך מיין}}. ועל דא קדושה דשבת ביין והא אוקמוה והא אתמר:


'''{{צ|בחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כג|ה}}. {{ש}}
ר' חייא פתח: {{צ|אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. אמרה כנסת ישראל, {{צ|אני ישנה}} בגלותא דמצרים דהוו בני בשעבודא דקשיו. {{צ|ולבי ער}} - לנטרא להו דלא ישתיצון בגלותא. {{צ|קול דודי דופק}} - דא קב&quot;ה דאמר {{צ|ואזכור את בריתי}} {{ממ|שמות|ו|ה}}. {{צ|פתחי לי}} פתחא כחדודא דמחטא, ואנא אפתח לך תרעין עלאין. 

{{צ|פתחי לי אחותי}} - דהא פתחא לאעלא לי - בך הוא! דלא ייעלון לגבאי בני אלא בך! אנת הוא פתחא לאעלאה לי.  אי אנת לא תפתח פתחך - הא אנא סגיר דלא ישכחון לי. בגין כך {{צ|פתחי לי}} - פתחי לי ודאי. ועל דא אמר דוד כד בעי לאעלא למלכא אמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה זה השער ליהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}} - דא הוא פתחא ודאי לאעלא למלכא. {{צ|זה השער ליהו&quot;ה}} - לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה. ועל דא {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו'}} בגין לאזדווגא עמך ולמהוי עמך בשלם דעלמין. 

תא חזי בשעתא דקב&quot;ה הוה קטיל לבוכרי דמצראי, כל אינון דקטל בפלגות ליליא ואחית דרגין מעילא לתתא - ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא. אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחדו בה. כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא. ותרין דמי הוו - חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו. והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא, חד הכא וחד הכא וחד בינייהו, והא אתמר {{צ|ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף}} בגין לאחזאה מהימנותא:


{{צ|בארבעה עשר}}, הא אתמר, דהא כדין מבטלין חמץ ושאור ואסתלקו ישראל מרשותא אחרא ואתעקרו מניה ואתאחדו במצה קשורא קדישא.&lt;קטע סוף=דף צה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צה ב/&gt; בתר דאתגזרו עאלו בה עד דאתפרעו ואתגלייא רשימא דלהון - וכדין יהב להון קשורא באתר עלאה בקשורא דמהימנותא, באתר דכתיב {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - {{צ|מן השמים}} דייקא והא אוקמוה. תא חזי בארביסר  בשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בשלימו עם שמשא, וכתרין תתאין לא משתכחין כל כך בעלמא (דהא בחדתותי דסיהרא זינין בישין משתכחין ומתערי לאתפשטא בעלמא, ובשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בנהירו דשמשא בשלימו - מתכנשי כלהו לאתר חד וקדושי מלכא אתערו) -- כדין כתיב {{צ|ליל שמורים הוא ליהו&quot;ה}} - דהא זווגא קדישא אשתכח והוא {{צ|שמורים}} בכלא. ר' אחא אמר בגין כך תקונא  דכלה בההוא יומא, ובליליא אשתכח ישובא דביתא. ווי לאינון דלאו מבני ביתא נינהו כד אתאן לאזדווגא אורייתא (ס&quot;א אריוותא) כחדא! ווי לאינון דלא אשתמודען גבייהו! בגין כך ישראל קדישין מתקנין לון ביתא כל ההוא יומא, ועל ידייהו עיילי מאן דעיילי, ואינון חדאן וזמרן חדווייהו. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


א&quot;ר יוסי למה לן לאטרחא כולי האי? קרא שלים הוא! דהא בהאי ליליא זווגא עלאה קדישא אתער ואשתכח. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא הלילה הזה ליהו&quot;ה שמורים}}. מאי {{צ|שמורים}}? תרי - זווגא דסיהרא בשמשא. {{צ|לכל בני ישראל לדורתם}} - דהא מכאן ולהלאה אתאחדו ואתקשרו בקשורא דשמא קדישא ונפקו מרשותא אחרא. בגיני כך בארבעה עשר מתקני גרמייהו ומבערי חמץ מבינייהו ועיילי ברשותא קדישא. וכדין מתעטרי חתן וכלה בעטרוי דאימא עלאה, ובעי בר נש לאחזאה גרמיה דאיהו בר חורין. 

א&quot;ר יוסי הני ארבע כסי דההוא ליליא אמאי? א&quot;ר אבא הא אוקמוה חברייא לקביל ד' גאולות. אבל שפיר הוא בספרא דרב ייסא סבא דקאמר הואיל וזווגא קדישא אשתכח בהאי ליליא בכל סטרין. וזווגא הוא בארבע קשרין דאינון ד' דרגין ולא מתפרשי דא מן דא כד זווגא דא אשתכח. ואנן בחדוותא דלהון אתערנא בגין דהא זכינא בהו - דמאן דאחיד בדא זכי בכלא. ועל דא אשתני ליליא דא מכל שאר לילוון, ובעינן למעבד שנוייא בכלא, ולמחדי בהאי ליליא - בגין דחדוותא הוא לעילא ותתא. 

ועוד אמר דארבע אלין - {{צ|ארבע גאולות}} קרינן להו. מאי טעמא? בגין דהאי דרגא בתראה {{צ|גואל}} אתקרי - {{צ|המלאך הגואל}}. ולא אקרי {{צ|גואל}} אלא על ידא דדרגא אחרא עלאה דקיימא עלה ונהיר לה. ודא לא אפיק לה נהורא אלא באלין תרין דרגין דעליה. אשתכח דארבע אלין - {{צ|ארבע גאולות}} נינהו. 


ר' יהודה שאל לר' אבא  האי דכתיב {{צ|שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם}} וחדוותא הוא כל שבעה - אמאי לא אשתלים הלל כל ז' יומין כמו בסכות, דאשתכח ח' יומין הלילא בשלימו דחדוותא כל יומא ויומא? א&quot;ל שפיר קאמרת אבל ידיעא הוא דהא הכא לא אתקשרו ישראל כל כך בכלא כמה דאתקשרו לבתר. בגין כך בהאי ליליא דזווגא אשתכח וחדוותא דכלא אשתכח וישראל אתקשרו בההוא חדוותא - עבידנא שלימו והלילא אשתלים.  לבתר - אע&quot;ג דכלהו משתכחי - עד כען ישראל לא אתקשרו בהו ולא אתפרעו לאתגלייא רשימא קדישא, ולא קבילו אורייתא ולא עאלו כמה דעאלו לבתר. בגין כך בסכות שלימו דכלא אשתכח ביה, וחדוותא דכלא יתיר. אבל הכא - עד כען לא זכו ולא אשתכח שלימו ביה כל כך. אע&quot;ג דאשתכחו כל שבעה - לאו הוא באתגלייא. וישראל עד לא אתקשרו בהו כדקא חזי. 

ועל דא חדוותא דכלא ושלימו דהלילא - בהאי ליליא, בגין ההוא חולקא דאתקשרו ביה. מאי טעמא? דכיון דבההוא ליליא זווגא אשתכח - כל קשורא דכלא אשתכח בסטרא דזווגא. ולא בסטרא דישראל. דכד זווגא אשתכח בה - משתכחי אלין  &lt;קטע סוף=דף צה ב/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|צו|א}}&lt;קטע התחלה=דף צו א/&gt;תלת דרגין דקיימין עלה. וכד אלין משתכחי - הא כל גופא אשתכח בהו, וכדין שלימו דכלא וחדוותא מכלא והלילא אשתלים, דהא כדין אתעטרת סיהרא בכלא. אבל לא לבתר. דכל יומא ויומא אשתכחי וישראל עד לא זכו בהו - הא לאו הלילא שלימא כמו בזמנין אחרנין. 


א&quot;ל ר' יהודה שפיר הוא והכי הוא ודאי! והאי זמנא אחרא שמענא ליה בהאי גוונא ואנשינא מלי. השתא מלה אחרא בעינא למנדע - הא חזינא בפסח שבעה ובסכות שבעה ושלימו דחדוותא ביומא אחרא. בשבועות אמאי לא אשתכחו ביה שבעה ימים - והא הכא אתחזון יתיר מכלא?! 

פתח ואמר: {{צ|ומי כעמך בישראל גוי אחד בארץ}} {{ממ|ש&quot;ב|ז|כג}}. וכי מאי שנא הכא דאקרון ישראל {{צ|אחד}} יתיר מאתר אחרא? אלא כיון דשבחא דישראל אתייא לפרשא קרא לון {{צ|אחד}}, דהא בכל אתר שבחא דישראל 'אחד' הוא. מאי טעמא? בגין דכל קשירו דעלאי ותתאי בהאי אתר דאקרי 'ישראל' אשתכח; דאתקשר במה דלעילא ואתקשר במה דלתתא ואתקשר בכנסת ישראל. ועל דא אקרי כלא {{צ|אחד}}. ובאתר דא אשתמודעא מהימנותא וקשורא שלימא ויחודא עלאה קדישא. ועל דא יומא דא קשורא דמהימנותא הוא, קשורא דכלא, וכתיב {{צ|עץ חיים היא למחזיקים בה}} - אילנא הוא דאקרי {{צ|אחד}}. ועל דא בגין דאינון מתקשרי באתר דא אקרי הכי. ועץ חיים {{צ|אחד}} הוא ודאי אקרי - בגין דכלא ביה אתקשר. ויומא  דיליה אחד ודאי! קשורא דכלא ואמצעיתא דכלא. הדא הוא דכתיב {{צ|ועץ החיים בתוך הגן}} - {{צ|בתוך}} ממש דבמציעות. ואחיד בכל סטרין ואתקשר ביה. ועל דא - פסח וסכות והוא באמצעיתא, בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ודא הוא שבחא דאורייתא בהאי יומא ולא יתיר - שבחא דמהימנותא וקשורא דכלא. 

אמר ר' יהודה: בריך רחמנא דשאילנא וזכינא להני מלי! א&quot;ר יצחק חדוותא ושירתא זמינין ישראל לשבחא לקב&quot;ה, כהאי שבחא דמשבחי ישראל בליליא דפסחא, דכנסת ישראל אתקדשת בקדושא דמלכא. הדא הוא דכתיב {{צ|השיר יהיה לכם כליל התקדש חג}} {{ממ|ישעיהו|ל|כט}} - {{צ|כליל התקדש חג}} דייקא. {{צ|ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן}}:


'''{{צ|וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהו&quot;ה בשבועותיכם מקרא קדש יהיה לכם וגו'}}''' {{ממ|במדבר|כח|כו}}. {{ש}}
ר' שמעון פתח: {{צ|אז ירננו עצי היער מלפני יהו&quot;ה כי בא לשפוט את הארץ}} {{ממ|דה&quot;א|טז|לג}}. זכאה חולקיהון דאינון דמשתדלי באורייתא יממא ולילי - דידעין ארחוי דקב&quot;ה ואתאחדן בשמיה! ווי לאינון דלא משתדלי באורייתא - דהא לית לון חולקא בשמא קדישא ולא אתאחדן ביה, לא בהאי עלמא ולא בעלמא דאתי! מאן דזכי בהאי עלמא - זכי בעלמא אתי, דהכי תנינן {{צ|דובב שפתי ישנים - אע&quot;ג דאינון בההוא עלמא - שפוותייהו מרחשן תמן אורייתא}}. 

תא חזי עד השתא אקריבו ישראל תבואת הארץ. תבואת הארץ ודאי. ואתעסקו ביה ואתקשרו בההוא קשורא. ואע&quot;ג דדינא אשתכח - דינא  דעלמא אתנהגא ביה. ואקריבו שעורים בגין דאיהו קדמאה מכל שאר תבואה. ומן קדמאה מתקרבא - ולא מההוא דמתאחר. דהא אחידו קדמאה דישראל אתאחדו ביה בקב&quot;ה הכא הוא. אמר קב&quot;ה אנא יהיבית לכו מָן במדברא מההוא אתר דאקרי {{צ|שמים}} דכתיב {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}}, ואתון מקרבין קמאי שעורים?! 

ורזא דמלה - {{צ|זאת תורת '''הקנאת'''}} {{ממ|במדבר|ה|כט}} - חסר; אזהרותא לנשי עלמא דלא ישטון תחות בעליהון. ואי לאו - קמח שעורים זמינא לקרבא. וממלה חדא אשתמודע מלה אחרא - זכאה חולקיהון דישראל דהא כנסת ישראל לא שקרת במלכא קדישא לעלמין! כ&quot;י תווהת {{צ|אשר תשטה אשה תחת אישה}} {{ממ|במדבר|ה|כט}}?! בגין כך דינא דהאי אתתא &lt;קטע סוף=דף צו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צו ב/&gt;מאתרהא קא אתייא. ומאן הוא אתרהא? ההוא דכתיב בה {{צ|אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה}} {{ממ|משלי|לא|י}}, {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}}. וההוא קמח שעורים דאייתית ההיא אתתא - {{צ|מנחת '''קנאת'''}} אתקרי - חסר. כנסת ישראל הכי אקרי. ועל דא בפינחס כתיב {{צ|תחת אשר קנא לאלהיו}} - דקנאה הכא אתאחד. דמאן דמשקר בהאי ברית - קנאה אתערת עליה. ועל דא {{צ|קנאין פוגעין בו}}. 

תא חזי קמח שעורים האי עומר. דכיון דהוה מטא לריחין דגרוסות מפיקין מניה עשרון מנופה בי&quot;ג נפה. ודא {{צ|שבע שבתות תמימות}}. לבתר דסלקין שבע שבתות אלין - אתא מלכא קדישא לאזדווגא בה בכנסת ישראל ואורייתא אתיהיבת, וכדין אתעטר מלכא ביחודא שלים ואשתכח 'אחד' לעילא ותתא. וכד אתער מלכא קדישא ומטא זמנא דאורייתא - כל אינון אילנין דמבקרי אבּייהו סלקין שירתא. ומאי אמרי בשעתא דמלקטי להון? פתחי ואמרי {{צ|יהו&quot;ה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}, {{צ|יהו&quot;ה בהשמים חסדך}} {{ממ|תהלים|לו|ו}}, וכתיב {{צ|וכל עצי השדה ימחאו כף}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}:


תו פתח ואמר {{צ|מזמור שירו ליהו&quot;ה שיר חדש כי נפלאות עשה}} {{ממ|תהלים|צח|א}}. {{צ|שיר חדש}} אקרי, בגין כך {{צ|בהקריבכם מנחה חדשה}} {{ממ|במדבר|כח|כו}}. התם {{צ|מנחת קנאות}} הכא {{צ|מנחה חדשה}}. {{צ|חדשה}} - דחדושא דכלא  הכא. קשורא דכלא דעילא ותתא, קשורא דמהימנותא. ועל דא יעקב שלימא אתעטר בעטורי ואורייתא אתיהיבת. וכד מטון בכורים לגבי כהנא - הוה בעי בר נש למימר ולפרשא מלין על ההוא אילנא דארעא דאשתלים כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין. ובעא לאובדא ליה לבן ארמאה (דאתפגים עלמא בגיניה), וקב&quot;ה שזיב ליה ואתעטר  בבנוי כמה דאוקימנא בגין ההוא אילנא. וכל קשרא דמהימנותא ביה תלייא. 

ועל דא {{צ|מנחה חדשה}} אתקרי. מאי טעמא? בגין דחדוותא דעלאי ותתאי הוא, וחדוותא דסיהרא. ובכל זמנא חדתותי דסיהרא. למלכא דהוו ליה בנין וברתא חדא. אתקין סעודתא לכלהו בנין - לא אשתכחת ההיא ברתא על פתורא. כד אתאת אמרת למלכא: מארי! לכל אחי זמינת ויהבת לכל חד מאנין ידיען, ולי לא יהבת חולקא בינייהו?! אמר לה: חייך ברתי! מנא דילך ישתכח על חד תרין. הא כלא יתנון לך מחולקיהון! אשתכח לבתר בידהא חולקין על חד תרין מכלא. כך כנסת ישראל - מכלא נטלא חולקין ועל דא אתקרי '''כלה''' כלולא. ככלה דכלהו מזמנין לה מאנין וחולקין ותכשיטין - כך היא כנסת ישראל. חדתותי  דילה בכלא, וכלא יהבין לה חולקין ומאנין. 

תא חזי בשעתא דמלכא קדישא אשתכח בעטרוי - חדוותא דכנסת ישראל הוא. וכד אורייתא אתיהיבת - אתעטרת כנסת ישראל בעטרין עלאין. ובגין דכל קשרא דמהימנותא אתקשר בהאי אילנא - אקרי {{צ|יום אחד}} דכתיב {{צ|והיה יום אחד הוא יודע ליהו&quot;ה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}}. {{צ|יום אחד}} ודאי. דכנסת ישראל {{צ|יום אחד}} בקשורא דלעילא. 

* קשורא דלעילא - רישא וגולגלתא ומוחי. 
* קשורא אחרא - תרין דרועין וגופא, דאחידן מחילא דרישא. ואוקמא רב המנונא  בתלת קשירין דאבהתא. 
* קשורא אחרא - תרין קיימין  דלתתא דאתמשכו במשח רבות  בתרין דרגין. תרין נחלין לאכנשא זרעא לאפקא בדרגא אחרא בפום אמה. 

אילנא דא הוא גופא דאמצעיתא דאחיד לכל הני. וכלא מתקשרן ביה והוא בהון. ועל דא כלא חד. וכד אזדווגת ביה מטרוניתא - כדין הוא {{צ|אחד}}, והא אוקימנא מלי. 


תא חזי כתיב {{צ|ביום השמיני עצרת}} {{ממ|במדבר|כט|לה}}{{הערה|יתכן גם כי הכוונה אל פסוק בפרשתנו {{ממ|ויקרא|כג|לו}} ואם כן הציטוט תהיה {{צ|ביום השמיני...עצרת}} - ויקיעורך}} - מאן {{צ|עצרת}}? אלא בההוא אתר דכלא מתקשרן כחדא אקרי {{צ|עצרת}}. מאי {{צ|עצרת}}? כנישו. ואי תימא הכא דאקרי {{צ|עצרת}} מאי טעמא? אלא בכל אינון יומין - יומי סעודתי דענפי אילנא הוו.&lt;קטע סוף=דף צו ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|צז|א}}&lt;קטע התחלה=דף צז א/&gt; ועל דא שבעים פרים אינון. לבתר - חדוותא דגופא דאילנא ממש וחדוותא דאורייתא. ובגיניה הוא יומא חד - עצרת. חדוותא דאורייתא, חדוותא דאילנא דהוא גופא. ועל דא לית חולקא בהאי יומא אלא לקב&quot;ה וכנסת ישראל. בגין כך {{צ|עצרת תהיה לכם}} - {{צ|לכם}} ולא לאחרא. דהא בשעתא דמלכא אשתכח - כלא אשתכח ביה. ועל דא תנינן {{צ|בעצרת על פירות האילן}} והא אוקמוה. בגין כך {{צ|אחד}} אקרי - {{צ|אחד}} ודאי כמה דאמרן. 


תא חזי מה כתיב '''{{צ|ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' סלת תהיינה חמץ תאפינה}}''' {{ממ|ויקרא|כג|יז}}. מאי שנא הכא חמץ? אלא בגין דכלא אחידן ביה  באילנא! דהא באילנא אחידן ענפין, באילנא אחידן עלין קליפין דינין סגיאין בכל סטרין - כלא אשתכח ביה! בגין דהאי אילנא מכפר על יצר הרע דהוא בבי מותביה דבר נש. 

א&quot;ר אלעזר מהאי אילנא אתזנו כל שאר אילנין לתתא. והוא אשתרשא על חד נהרא עמיקא דנגיד ונפיק ולא פסקין מימוי לעלמין. עליה כתיב {{צ|והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו}} {{ממ|ירמיהו|יז|ח}}. ועל דא אקרי אורייתא {{צ|עץ חיים היא וגו'}} {{ממ|משלי|ג|טו}}. ומאי {{צ|ותומכיה מאושר}}? הא אוקמוה, אבל {{צ|ותומכיה מאושר}} - כמה דאת אמר {{צ|באשרי כי אשרוני בנות}} {{ממ|בראשית|ל|יג}}:


'''רבי אבא ורבי חייא''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
א&quot;ר חייא, כתיב '''{{צ|וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה}}''' {{ממ|ויקרא|כג|טו}}. מאי קא מיירי? א&quot;ל הא אוקמוה חברייא, אבל תא חזי, ישראל כד הוו במצרים הוו ברשותא אחרא והוו אחידן במסאבותא כאתתא דא כד היא יתבא ביומי דמסאבותא. בתר דאתגזרו - עאלו בחולקא קדישא דאקרי {{צ|ברית}}. כיון &lt;קטע סוף=דף צז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צז ב/&gt;דאתאחדו ביה - פסק מסאבותא מנייהו כדא אתתא כד פסקו מנה דמי מסאבותא. בתר דאתפסקו מנה מה כתיב? {{צ|וספרה לה שבעת ימים}} {{ממ|ויקרא|טו|כח}}. אוף הכא - כיון דעאלו בחולקא קדישא - פסקא מסאבו מנייהו ואמר קב&quot;ה מכאן ולהלאה חושבנא לדכיותא!  {{צ|וספרתם לכם}} - {{צ|לכם}} דייקא, כמה דאת אמר {{צ|וספרה לה שבעת ימים}} - {{צ|לה}} לעצמה. אוף הכא {{צ|לכם}} - לעצמכם. ולמה? בגין לאתדכאה במיין עלאין קדישין, ולבתר למיתי לאתחברא ביה במלכא ולקבלא אורייתיה. 

התם {{צ|וספרה לה שבעת ימים}}, הכא {{צ|שבע שבתות}}. אמאי {{צ|שבע שבתות}}? בגין למזכי לאתדכאה במיין דההוא נהר דנגיד ונפיק ואקרי 'מים חיים', וההוא נהר 'שבע שבתות' נפקו מניה. ועל דא {{צ|שבע שבתות}} ודאי בגין למזכי ביה. כמה דאתתא דכיו דילה בליליא לאשתמשא בבעלה. 

כך כתיב {{צ|וברדת הטל '''על המחנה''' לילה}} {{ממ|במדבר|יא|ט}} - {{צ|על המחנה}} כתיב, ולא כתיב &quot;וברדת הטל לילה&quot;. אלא {{צ|על המחנה}} בגין דיורד מההוא נקודה על אינון יומין דאתקריאו 'מחנה', ומתחברת במלכא קדישא. 
ואימתי נחת האי טלא? כד קריבו ישראל לטורא דסיני - כדין נחת ההוא טלא בשלימו, ואדכי ואתפסקת זוהמתן מנייהו ואתחברו ביה במלכא וכנסת ישראל, וקבילו אורייתא והא אוקימנא. ובההוא זמנא ודאי {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים}} {{ממ|קהלת|א|ז}} - לאתדכאה ולאסתחאה. וכלא אתקשרו  ואתחברו ביה במלכא קדישא. 

תא חזי כל בר נש דלא מני חושבנא דא אינון{{הערה|אולי יש להגיה כאן &quot;חושבנא דאינון שבע וכו'&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא - לא אקרי {{צ|טהור}}, ולאו בכללא ד{{צ|טהור}} הוא, ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא. ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה - כד מאטי להאי ליליא - לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברה בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי.&lt;קטע סוף=דף צז ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|צח|א}}&lt;קטע התחלה=דף צח א/&gt;ואוליפנא דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבעל פה בגין דיתדכון  כחדא ממבועא דנחלא עמיקא. לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר בה וישתכחון כחדא, בזווגא חד לעילא. כדין מכריזי עליה ואמרי: {{צ|ואני זאת בריתי אותם אמר יהו&quot;ה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כא}}. ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי &quot;''ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין!''&quot;. וההוא ליליא כנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא, ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי. 

ר' שמעון, הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה: ניתי לתקנא תכשיטי כלה בגין דתשתכח למחר בתכשיטהא ותקונהא לגבי מלכא כדקא יאות! זכאה חולקהון דחבריא כד יתבע מלכא למטרוניתא מאן תקין תכשיטהא, ואנהיר עטרהא ושוי תקונהא! ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנא תכשיטי כלה אלא חברייא - זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 

תא חזי חברייא מתקני בהאי ליליא תכשיטהא לכלה ומעטרי לה בעטרהא לגבי מלכא. ומאן מתקין ליה למלכא בהאי ליליא לאשתכחא בה בכלה לאזדווגא בה במטרוניתא? נהרא קדישא עמיקא דכל נהרין - אימא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו'}} {{ממ|שיר|ג|יא}}. לבתר דאתקינת ליה למלכא ואעטרת ליה - אתיית לדכאה לה למטרוניתא ולאינון דמשתכחי גבה. למלכא דהוה ליה בר יחידאי. אתא לזווגא ליה במטרוניתא עלאה - מאי עבדת אמיה? כל ההוא ליליא עאלת לבי גניזהא - אפיקת עטרא עלאה בשבעין &lt;קטע סוף=דף צח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צח ב/&gt;אבני יקר סחרנהא ואעטרת ליה. אפיקת לבושין דמילת ואלבישת ליה, ואתקנת ליה בתקוני דמלכין. לבתר עאלת לבי כלה - חמאת עולימתהא דקא מתקני עטרהא ולבושהא ותכשיטהא לתקנא לה. אמרה לון: &quot;''הא אתקינת בי טבילה, אתר דמיין נבעין! וכל ריחין ובוסמין סוחרני אינון מיין לדכאה לכלתי! ליתי כלתי מטרוניתא דברי ועולימתהא ויתדכון בההוא אתר דאתקינת בההוא בי טבילה דמיין נבעין דעמי! לבתר תקינו לה בתכשיטהא, אלבישו לה לבושהא, אעטרו לה בעטרהא. לבתר כד ייתי ברי לאזדווגא במטרוניתא - יתקין היכלא לכלהו וישתכח מדוריה בכו כחדא''&quot;. 

כך מלכא קדישא ומטרוניתא וחברייא - כהאי גוונאי. ואימא עלאה דמתקנת כלא. אשתכח דמלכא עלאה ומטרוניתא וחברייא מדוריהון כחדא ולא מתפרשין לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה מי יגור באהלך וגו' הולך תמים ופועל צדק}} {{ממ|תהלים|טו|א}}. מאן הוא {{צ|פועל צדק}}? אלא אלין אינון דמתקני למטרוניתא בתשכיטהא בלבושהא בעטרהא. וכל חד {{צ|פועל צדק}} אקרי. 

א&quot;ר חייא אלמלא לא זכינא בעלמא אלא למשמע מלין אלין - דיי! זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא וידעין אורחוי דמלכא קדישא, דרעותא דלהון באורייתא. עלייהו כתיב {{צ|כי בי חשק ואפלטהו}} וכתיב {{צ|אחלצהו ואכבדהו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|צא|יד|טו}}:


'''{{צ|בחדש השביעי באחד לחדש}}''' {{ממ|ויקרא|כג|כד}}. {{ש}}
'''רבי יצחק''' פתח {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה קריב לון לגביה מן כל אומין עכו&quot;ם ואתרעי בהו. ומאתר רחיקא קריב לון לגביה - הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם}} {{ממ|יהושע|כד|ב}} - לאחזאה דהא מאתר רחיקא אתרעי בהו וקריב לון לגביה. וכתיב {{צ|ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו'}} {{ממ|יהושע|כד|ג}}. הני קראי אית לאסתכלא בהו - וכי כל ישראל לא הוו ידעי דא, וכל שכן יהושע?! 

אלא אורייתא כולה סתים וגלייא - כמה דשמא קדישא סתים וגלייא; בגין דאורייתא כולה שמא קדישא היא ועל דא איהי סתים וגלייא. אי ישראל &lt;קטע סוף=דף צח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צט|א}}&lt;קטע התחלה=דף צט א/&gt;ויהושע הוו ידעי - אמאי כתיב {{צ|כה אמר יהו&quot;ה}}?  

אלא ודאי סתימא דמלה - טיבו סגי עבד קב&quot;ה בישראל דאתרעי בהו באבהתא ועביד לון רתיכא קדישא עלאה ליקריה, ואפיק לון מגו נהרא עלאה יקירא קדישא, בוצינא דכל בוצינין, בגין דיתעטר בהו. הדא הוא דכתיב {{צ|כה אמר יהו&quot;ה בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם}} - {{צ|'''הנהר'''}} - ההוא נהר דאשתמודע ואתידע. {{צ|'''מעולם'''}} - מאי קא בעי הכא אי לאו לאחזאה חכמתא! 'מעבר הנהר מעולם'. אלא ההוא נהר {{צ|עולם}} אקרי ועל דא {{צ|בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם}} לאחזאה טיבו וקשוט דעבד קב&quot;ה לישראל. 

{{צ|ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר}} - מאי קא מיירי? אלא אברהם לא אתדבק ביה בההוא נהר כמו יצחק דאתדבק ביה בסטריה לאתתקפא. תא חזי האי נהר אע&quot;ג דלאו איהי דינא - דינין נפקי מסטריה ואתתקפו ביה. וכד יצחק אתתקף בדינוי - כדין עלאין ותתאין מתכנפי לדינא וכרסייא דדינא אתתקן ומלכא קדישא יתיב על כורסייא דדינא ודאין עלמא. כדין {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו}}. זכאין אינון ישראל דידעין לסלקא כורסייא דדינא ולתקנא כורסייא דרחמי! ובמה? בשופר! 


'''רבי אבא הוה יתיב קמיה דר' שמעון'''. א&quot;ל הא זמנין סגיאין שאילנא על האי שופר מאי קא מיירי - ועד כאן לא אתישבנא ביה! א&quot;ל ודאי האי הוא ברירא דמלה: דישראל בעיין ביומא דדינא  '''שופר''' ולא '''קרן'''; בגין ד'קרן' הא אתידע באן אתר איהו, ולאתדבקא דינא לא בעינא. אבל הא תנינן במלין ובעובדא בעינן לאחזאה ולאתערא מלין סתימין. תא חזי כד ההוא שופר עלאה דנהירו דכלא ביה אסתלק ולא נהיר לבנין -- כדין דינא אתער וכרסוון אתתקנו לבי דינא. ודא שופר - {{צ|אילו דיצחק}} אקרי - תוקפיה דיצחק,&lt;קטע סוף=דף צט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף צט ב/&gt; תושבחתיה דאבהן. כד אסתלק ההוא שופר גדול דלא ינקא לבנין - כדין יצחק אתתקף ואתתקן לדינא בעלמא. וכד אתער האי שופר וכד בני נשא תייבין מחטאיהון - בעיין לנגדא קול שופר מתתא. וההוא קלא סליק לעילא. כדין אתער שופרא אחרא עלאה ואתער רחמי ואסתלק דינא. ובעינן לאחזאה עובדא בשופר לאתערא שופרא אחרא, ולאפקא בהאי שופר לתתא אינון קלי - לאחזאה דכל אינון קלין דלעילא דכלילן כלהו בההוא שופר עלאה - יתערון לנפקא. ובהני קלין דלתתא יהבין ישראל חילא  לעילא. ועל דא בעינן לזמנא שופר ביומא דא ולסדרא קלין לכוונא ביה בגין לאתערא שופר אחרא דביה כלילן קלי לעילא.


'''סדרא קדמאה''' - קלא נפיק ומתעטר לעילא. סליק רקיעין ואתבקע בין טורי רמאי, ומטי לגביה דאברהם ושריא ברישיה, ואתעטר ואתער הוא, ואתקן לכורסייא. ובספרא דאגדתא תנינן: בשעתא דההוא קלא קדמאה סליק - אתער ואתעטר אברהם ואתקן לכרסייא. פקדין עליה אבא ואמא. {{ש}}
אדהכי סלקא '''תניינא  תקיפא''' - לתברא תוקפי רגיזין. ודא '''סדרא תניינא''' - ההוא 'קלא תבירא' בתוקפוי. וכדין סלקא - וכל דינין דיתערון  קמיה - אתברו, עד דסליק לאתריה דיצחק. כיון דיצחק אתער וחמי לאברהם מתקן לכורסייא לקיימא קמיה - כדין אתכפיא ותבר תוקפא קשיא. ובהאי בעי מאן דתקע לכוונא לבא ורעותא, בגין לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}} {{ממ|תהלים|פט|טז}} - {{צ|יודעי}} ודאי. {{ש}}
'''סדרא תליתאה''' - קלא נפיק וסליק ובקע כל אינון רקיעין ורחמי מתערן. ומטי ההוא קלא לרישיה דיעקב. &lt;קטע סוף=דף צט ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|ק|א}}&lt;קטע התחלה=דף ק א/&gt;ויעקב אתער וחמי לאברהם מתתקן בגיסא אחרא. כדין אחידן תרוייהו ביה ביצחק - דא מהאי סטרא ודא מהאי סטרא - ולא יכלין תוקפוי לנפקא לבר. '''והני תלתא סדרין כלהו סדרא חד'''. 

'''סדרא אחרא''' - קלא נפיק וסליק ונטיל לאברהם מאתריה ונגיד ליה לתתא לאתר דתוקפיהון דיצחק שריין, וקיימן ליה לאברהם בגווייהו. '''סדרא תניינא''' - נפיק קלא תבירא. לא תקיפא כקדמאה. לא דחליש ההוא קלא דתקע, אלא דההוא קלא לאו איהו לגבי יצחק כקדמיתא דתמן תוקפא תקיפא שריא, אלא לגבי אינון בי דינא דלתתא דאינון רפויין יתיר. וכלהו חמאן לאברהם לגבייהו ואתכפיין קמיה. אדהכי '''סדרא תליתאה''' - קלא נפיק וסליק ואתעטר ברישיה דיעקב ונגיד ליה לתתא לההוא אתר דאינון גבוראן שריין. וקאים לקבלייהו אברהם מהאי סטרא, ויעקב מהאי סטרא, ואינון באמצעיתא - כדין אתכפיין כלהו ומשתככי באתרייהו. '''והני כלהו סדרא אחרא תניינא'''. 

'''סדרא בתראה''' דבעיא לסלקא לון לאתרייהו וליישבא  בינייהו ליצחק כמלקדמין. בגין דהאי בעא לישרא ליה באתריה ולא יפוק בתוקפוי לבר. כדין דינין כלהו אתכפיין ורחמין אתערו. 

על דא בעי לכוונא לבא ורעותא בהני קלי, ולמהדר בתיובתא קמי מאריהון. כדין כד ישראל מתקני ומסדרי קלין ברעותא דלבא כדקא יאות - בשופרא דא  אהדר ההוא שופר עלאה. וכד אהדר - מעטרא ליה ליעקב ואתתקן כלא וכורסייא אחרא רמיו. וכדין חידו אשתכח בכלא וקב&quot;ה מרחם על עלמא. 

זכאה חולקהון דישראל דידעין לנגדא ולאמשכא &lt;קטע סוף=דף ק א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ק|ב}}&lt;קטע התחלה=דף ק ב/&gt;למאריהון מדינא לרחמי ולתקנא כלהו עלמין על ידייהו! 

תא חזי לקביל דא תלתא ספרין פתיחין ביומא דא. וכמה דרחמין מתערין ודינין קשיין אתכפיין ועאלין לדוכתייהו - כך הוא לתתא כגוונא דלעילא - דינין קשיין אתכפין ואתעברו מעלמא. ומאן אינון? אלין אינון {{צ|רשעים גמורים}} דאינון דינין קשיין דאתכפיין ואתעברו מעלמא, ועל דא {{צ|נכתבים ונחתמים וכו'}}. אמר ר' אבא, ודאי דא הוא ברירא דמלה! בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא בהני מלי! 


אמר ר' יהודה כתיב '''{{צ|זכרון תרועה}}''' {{ממ|ויקרא|כג|כד}} - {{צ|זכרון}} עבדינן לכוונא לבא ורעותא. ישראל עבדין זכרון לתתא - במה? בעובדא - בגין דיתער מלה כההוא גוונא לעילא. 

אמר ר' אלעזר כתיב {{צ|בכסה ליום חגנו}} - דאתכסייא ביה סיהרא. והיך אתכסייא? אלא כד קיימא עיבא ושמשא לא נהיר - כדין סיהרא אתכסייא ולא נהיר. ועל דא מקמי עיבא שמשא לא נהיר, כל שכן סיהרא דאתכסייא ולא נהירא. ועל דא {{צ|'''בכסה''' ליום חגנו}} - ב'''ה&quot;א''' דאתכסייא סיהרא. ובמה נהיר כלא? בתיובתא ובקל שופרא דכתיב {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. כדין - {{צ|יהו&quot;ה באור פניך יהלכון}}. 

תא חזי בהאי יומא אתכסייא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש דישראל תייבין כלהו בתיובתא שלימתא, ואימא עלאה תאבת ונהרת לה. והאי יומא - נהירו דאימא נטלא ואשתכח חידו בכלא. ועל דא כתיב {{צ|יום הכפורים הוא}} - &quot;יום כפור&quot; מבעי ליה?! מאן {{צ|יום הכפורים}}? אלא בגין דתרי נהורין נהרין בחד. בוצינא עלאה נהיר לבוצינא תתאה. ובהאי יומא - מנהורא עלאה נהיר, ולא מנהורא דשמשא. ובגין כך {{צ|בכסה ליום חגנו}} כתיב. 

'''רבי אבא שלח ליה לר' שמעון'''.  אמר: אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא? שלח ליה {{צ|וגם אמנה ואחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה}}. אתרגיש רבי אבא. ארים קליה בכה ואמר: רבי רבי! בוצינא קדישא! ווי ווי לעלמא כד תפוק מניה! ווי לדרא דיהון בעלמא כד תסתלק מנהון וישתארון יתמין מנך! 

אמר ליה רבי חייא לר' אבא: האי דשלח לקבלך מאי קאמר? אמר ודאי לאו זווגא דמלכא במטרוניתא אלא בזמנא דנהרא מאבא עלאה. וכד אתנהרא מניה - קרינן לה {{צ|קדש}} דהא מבי אבא נטלא האי. וכדין מזדווגי כחדא בגין דמלכא {{צ|קדש}} אקרי דכתיב {{צ|קדש ישראל ליהו&quot;ה}} - דנטיל מאתר דאקרי {{צ|קדש}}. כדין {{צ|אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי}} - דהא מבי אבא שמא דא ולא מבי אמא. ועל דא {{צ|ותהי לי לאשה}} - לאזדווגא כחדא בזמנא דא ולא בזמנא אחרא. בזמנא דנטלא מבי אבא ולא בזמנא דנטלא מבי אימא. ויום הכפורים אוכח! דתשמיש המטה אסור בגין דזווגא לא אשתכח - דהא מבי אימא נטלא ולא מבי אבא. 

אמר רבי חייא: ודאי זכאה דרא דר' שמעון שארי בגויה! זכאין אינון דקיימין קמיה כל יומא! 


'''א&quot;ר אבא''': בראש השנה נברא אדם וקאים בדינא קמי מאריה ותב &lt;קטע סוף=דף ק ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קא א/&gt;בתיובתא וקביל ליה קודשא בריך הוא. אמר ליה &quot;''אדם! אנת תהא סימנא לבניך לדרי דרין! בהאי יומא קיימין בדינא - ואי יתובון - אנא אקבל לון ואיקום מכורסייא דדינא ואתקיים על כורסייא דרחמי וארחם עלייהו''&quot;. ודוד אמר {{צ|אהבתי כי ישמע יהו&quot;ה את קולי תחנוני}} {{ממ|תהלים|קטז|א}}, ועל דא כתיב {{צ|כי עמך הסליחה למען תורא}} {{ממ|תהלים|קל|ד}}, וכתיב {{צ|כי עמך מקור חיים באורך נראה אור}} {{ממ|תהלים|לו|י}}:


'''{{צ|אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם}}''' {{ממ|ויקרא|כג|כז}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}} {{ממ|תהלים|לב|א}}. {{ש}}
{{צ|לדוד משכיל}} - הא תנינן בעשרה זיני זמרא  אתתקן ספר תהלים {{ש}}
'''בנצוח. בנגון. במשכיל. במכתם. במזמור. בשיר. באשרי. בתפלה. בהודאה. בהללויה'''. ועלאה מכלהו '''הללויה''' והא אוקמוה. {{ש}}
הכא {{צ|משכיל}} - אתריה ידיע. מהו {{צ|משכיל}}? מייא דאחכימו לאינון דשתו להו.  דמשתדלין בההוא אתר דאקרי {{צ|משכיל}}, כמה דאת אמר {{צ|משכיל על דבר ימצא טוב}} {{ממ|משלי|טז|כ}}. ובגין דאקרי הכי - תליא ביה סליחה חירו דחירין, הדא הוא דכתיב {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}. מאי {{צ|כסוי חטאה}}? הא אוקמוה דהוא כסוי מבר נש ההוא חטאה דחב לקב&quot;ה ואודי קמי קב&quot;ה. אבל  תא חזי כד בר נש חטי וחב זמנא חדא ותרין ותלתא ולא אהדר ביה - הא חובוי באתגלייא אינון, ומפרסמי לון לעילא ומפרסמי לון לתתא, וכרוזי אזלין קמיה ומכרזי &quot;''אסתלקו מסחרניה דפלנייא! נזיף הוא ממאריה! נזיף הוא לעילא, נזיף הוא לתתא! ווי ליה דפגים דיוקנא דמאריה! ווי ליה דלא חייש ליקרא דמאריה! קב&quot;ה גלי חוביה לעילא''&quot; - הדא הוא דכתיב {{צ|יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו}} {{ממ|איוב|כ|כז}}. וכד בר נש אזיל בארחא דמאריה ואשתדל בפולחניה ואזדמן ליה חטאה חד - כלא מכסין עלויה, עלאין ותתאין. דא אקרי {{צ|כסוי חטאה}}. 


א&quot;ל ר' אבא עד כען לא מטית לעקרא דמלה, ושפיר קאמרת. והאי דקאמרו חברייא - שפיר. אבל אי הכי &quot;מכוסה חטאה&quot; מבעי ליה?! מהו {{צ|כסוי חטאה}}? אלא תרי מלי דחכמתא אית ביה ותרוייהו הכי. 

חד - כמה דתנינן דעובדין טבין דבר נש עביד בהאי עלמא עבדין ליה בההוא עלמא לבושא יקירא עלאה לאתלבשא בהו. וכד בר נש אתקין עובדין טבין, וגברין עליה עובדין בישין, ואשגח ביה קב&quot;ה ועובדוי בישין סגיאין ואיהו רשע דאשתכח חטאה קמי מאריה, ותוהא על אינון טבאן דעבד בקדמיתא - הא אתאביד הוא מכלא; מהאי עלמא ומעלמא דאתי. מה עביד קב&quot;ה מאינון טבאן דעביד האי חטאה בקדמיתא? אלא קב&quot;ה אף על גב דההוא רשע חטאה אתעביד - אינון טבאן וזכיין לא אתאבידו. אית צדיק דאזיל בארחוי דמלכא עלאה ואתקין לבושוי מעובדוי, ועד לא אשלים לבושוי אסתלק. קב&quot;ה אשלים ליה מאינון עובדין דעבד  האי רשע חטאה, ואשלים לבושוי לאתתקנא בהו בההוא עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יכין וצדיק ילבש}} - ההוא חטאה אתקין, וצדיק אתחפי ממה דאיהו תקין! הדא הוא דכתיב {{צ|כסוי חטאה}}. ועל דא לא כתיב &quot;מכוסה&quot; אלא {{צ|כסוי}}. 

וחד - דאתחפי ההוא חטאה דהאי זכאה באינון דאקרון {{צ|מצולות ים}}. דהא מאן דנפיל במצולות ים לא אשתכח לעלמין בגין דמיין חפין עלייהו,  כמה דאת אמר &lt;קטע סוף=דף קא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קא ב/&gt;{{צ|ותשליך במצולות ים כל חטאתם}}  {{ממ|מיכה|ז|יט}}. מאן {{צ|מצולות ים}}? אלא רזא יקירא הוא, והא  אוקמיה ר' שמעון ואמר: כל אינון דאתו מסטרא תקיפא ואתאחדו בזינין בישין בכתרין תתאין כגון '''עזאזל''' ביומא דכפורי - דא אקרי {{צ|מצולות ים}} - כזפטא דכספא כד בחנין ליה בנורא. הדא הוא דכתיב {{צ|הגו סיגים מכסף}} {{ממ|משלי|כה|ד}}. כך האי - מאינון {{צ|מצולות ים}} הוא, ו{{צ|מצולות ים}} אקרי. {{צ|מצולות}} מההוא {{צ|ים}} קדישא. {{צ|מצולות}} - זוהמא דכספא. 

ועל דא כל אינון חטאין דישראל שדיין לגויה - והוא קביל לון וישתאבון בגויה. מאי טעמא? בגין דאיהו 'חטאה' אקרי. מאי {{צ|חטאה}}? גרעונא. ועל דא הוא גרעונא דכלא, ונטל גרעונא דגופא ודנפשא. בהאי יומא נחית האי {{צ|מצולות ים}}, זוהמא דנפשא, ונטיל זוהמא דגופא. מאן היא זוהמא דגופא? דא אינון חובין דאתעבידו על ידי דיצר הרע דאקרי '''מזוהם מנוול'''. 


אמר ר' יוסי תנן {{צ|ונתן אהרן על שני השעירים גורלות}} - אי הכי יקרא הוא דעזאזל! חמיתון עבדא דשדי עדבין במאריה?! ארחיה דעלמא לא נטל אלא מה דיהיב ליה מאריה! אבל בגין דסמאל זמין האי יומא בדלטורא ובגין דלא יהא ליה פטרא - יהבין ליה חולקא בהאי. והאי עדבא מגרמיה הוא דסליק ביה, דאמר ר' יהודה א&quot;ר יצחק מלה עלאה אשכחנא בעדבא! עדבא דיהושע כתיב ביה {{צ|על פי הגורל}} {{ממ|במדבר|כו|נו}} - {{צ|על פי הגורל}} ודאי! דאיהו אמר {{צ|דא חולקא דיהודה, דא דבנימין וכו'}}, וכן כלהו. אוף הכא - כיון דכהנא שוי ידוי - אינון עדבין מדלגי וסלקין בידא דכהנא (&lt;small&gt;נ&quot;א דסלקין עדבין בידא דכהנא אינון מדלגי מן ידוי&lt;/small&gt;) ושארן באתרייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|והשעיר אשר עלה עליו הגורל}} - {{צ|עלה עליו}} ודאי. 

ולא דא בלחודוי - אלא בכל זמנא דדלטורא זמין ואתיהיב ליה רשותא - בעינן לשואה לקבליה במה דיתעסק ושביק לון לישראל. בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא - הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר יהו&quot;ה אל השטן מאין תבא}} {{ממ|איוב|א|ז}}. והא תנינן {{צ|משוט בארץ}} מאי הוא? אלא האי הוא דלטורא רבא מקטרגא דישראל. והא אתערו חברייא  - בההיא שעתא דהוו זמינין ישראל למעבר ימא ולאתפרעא ממצראי אמר אנא אעברנא בארעא קדישא וחמינא דלא אתחזון אלין למיעל בגוה! אי אנת דאין דינא - דינייהו הכא כמצראי! מה שניין אלין מאלין?! או ימותון כלהו כחדא או יהדרון כלהו למצרים! ולאו אנת הוא דאמרת {{צ|ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה}} - והא לא סליקו מחושבנא אלא {{גמט דגש|רד&quot;ו}} ולא יתיר?! 

אמר קב&quot;ה: מה אעביד? אשתדלותא בעייא הכא לאייתאה לקרבא לקבליה. יהיבנא ליה במה דיתעסק וישבוק בהו לבני, והא אשתכח במאן דיתעסק! מיד אמר ליה {{צ|השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ}}. מיד - פלג ליה דלטורא במלין - {{צ|ויען השטן את יהו&quot;ה ויאמר החנם ירא איוב אלהים}} {{ממ|איוב|א|ט}}. 

לרעיא דבעי לאעברא עאניה בחד נהרא. אעבר זאבא לקטרגא ליה בעאניה. רעיא הוה חכים, אמר: &quot;''מאי אעביד? דבעוד דאנא אעבר לטלייא - יקטרג הוא בעאני''&quot;. זקיף עינוי וחמי בין עאנא חד תיישא מאלין תיישי ברא דהוה רב ותקיף. אמר: &quot;''אשדי דא לקבליה - ובעוד דמקטרגי דא בדא - אעבר לכל עאנא וישתזבון מניה''&quot;. כך קב&quot;ה אמר ודאי הא תיישא חד רב ותקיף ואלים אשדי לקבליה. ובעוד דהוא ישתדל ביה - יעברון בני ולא ישתכח קטיגורא לגבייהו. מיד {{צ|ויאמר יהו&quot;ה אל השטן השמת לבך}}. עד דקב&quot;ה זווג להו כחדא דכתיב {{צ|הנו בידך}} {{ממ|איוב|ב|ו}}. בעוד דהוא אשתדל ביה - שביק לון לישראל ולא אשתכח קטיגורא לגבייהו. 

אוף הכי - בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא. ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק. ובעוד דאיהו אשתדל ביה - שביק לון לישראל. ומתלא אמרי לזלזולא דבי מלכא - הב ליה זעיר חמרא וישבחך קמי מלכא! ואי לאו - יימא למלכא מלה בישא. לזמנין נטלין לה לההיא מלה עלאי דבי מלכא - ומלכא עביר דינא בגיניה.&lt;קטע סוף=דף קא ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קב א/&gt;ר' יצחק אמר לשטייא דקאים קמי מלכא - הב ליה חמרא ולבתר אימא ליה ואחזי ליה כל אינון טעוון דעבדת וכל אינון בישין, והוא ייתי וישבחך ויימא דלא ישתכח בעלמא כוותך! אוף הכא הא קאים דלטורא תדיר קמי מלכא. ישראל יהבין ליה האי דורון - ובהאי דורון פתקא לכל בישין ולכל טעוון ולכל חובין דעבדו ישראל, והוא אתי ומשבח להו לישראל ואתעביד סניגורא עלייהו, וקב&quot;ה אהדר כלא לרישא  דעמיה בגין דכתיב {{צ|כי גחלים אתה חותה על ראשו}} {{ממ|משלי|כה|כב}}. 

א&quot;ר יוסי ווי לון לעמא דעשו בשעתא דהאי שעיר משדרי לההוא דלטורא ממנא דעלייהו! דבגיניה אתי לשבחא לון לישראל וקב&quot;ה אהדר כל אינון חובין לרישא דעמיה בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. {{ש}}
א&quot;ר יהודה אלמלי הוו ידעי עכו&quot;ם מהאי שעיר - לא שבקין לון לישראל יומא חד בעלמא! 

תא חזי כל ההוא יומא משתדל איהו בההוא שעיר, ובגין כך קב&quot;ה מכפר להו ישראל ודכי לון מכלא, ולא אשתכח קטגוריא קמיה. לבתר הוא אתי ומשבח להו לישראל. וכדין שאיל ליה כמה דאת אמר {{צ|ויאמר יהו&quot;ה אל השטן מאין תבא?}}. אתיב בתושבחתייהו דישראל, וקטיגורא אתעביד סניגורא, ואזיל ליה. כדין קב&quot;ה אמר לשבעין שרין דסחרין כורסייא &quot;''חמיתון האי דלטורא היאך קאים על בני תדיר!  הא שעירא חדא אשתדר גביה בפתקא דכל חובייהו וכל טעותייהו וכל מה דחטו וחבו קמאי - והוא קביל לון!''&quot;. כדין אסתכמו כלהו דיהדרון אינון חובין על עמיה. 

רבי אבא אמר כל אינון חובין וחטאין מתדבקין ביה כמה דכתיב {{צ|ותשליך במצולות ים כל חטאתם}}. ולבתר כלהו מתהדרן ברישיהון דעמיה - הדא הוא דכתיב {{צ|ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה}} {{ממ|ויקרא|טז|כב}}. 


בהאי יומא מתעטר כהנא בעטרין עלאין, והוא קאים בין עלאי ותתאי ומכפר עליה ועל ביתיה ועל כהני ועל מקדשא ועל ישראל כלהו. תאנא, בשעתא דעאל בדמא דפר - מכוין ברישא דמהימנותא ואדי באצבעיה כמה דכתיב {{צ|והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת}} {{ממ|ויקרא|טז|טו}}. והיך עביד? בסים בקפטא  דאצבעא ואדי כמצליף בטיפין דאצבעא. לסטרי  כפורתא אדי ואתכוון. 

ושארי לממני {{צ|אחת, אחת ואחת}}. {{צ|אחת}} בלחודהא, {{צ|אחת}} דכליל כלא, {{צ|אחת}} שבחא דכלא, {{צ|אחת}} דכלא אהדרן לקבלה, {{צ|אחת}} רישא דכלא! {{ש}}
לבתר {{צ|אחת ואחת}} - דאינון שריין כחדא ברעותא באחוותא ולא מתפרשין לעלמין. בתר דמטא להאי {{צ|ואחת}} דהיא אימא דכלא - מכאן שארי לממני בזווגא, ומני ואמר '''אחת ושתים. אחת ושלש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע''' - בגין לאמשכא ולנגדא להאי '''אחת''' דהיא אימא  עלאה בדרגין ידיען לכתרא  דאימא תתאה - ולאמשכא נהרין עמיקין מאתרייהו לכנסת ישראל. וע&quot;ד יומא דא תרין נהורין נהרין כחדא; אימא עלאה נהרא לאימא תתאה. ועל דא כתיב {{צ|יום הכפורים}} כמא דאתמר. 


א&quot;ר יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל; דאי ימות התם - יפקוהו מלבר. ובמה ידעי? בההוא זהוריתא אתידע ואשתמודע כד לא יהפך גווני. בההוא שעתא אשתמודע דכהנא אשתכח לגו בחטאה. ואי יפוק בשלם - בזהוריתא אתידע ואשתמודע דיהפך גווני לחוור. כדין חדוותא היא בעלאי ותתאי. ואי לאו - כלהו אשתכחו בצערא והיו ידעי כלא דלא אתקבלו צלותהון. א&quot;ר יהודה כיון דהוה עאל וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך, והוה שמע קל גדפי כרובייא מזמרי ומשבחי - הוה ידע כהנא דכלא הוה בחדוה ויפוק בשלם. ועם כל דא בצלותיה הוה ידע - דמלין נפקין בחדוותא ומתקבלן ומתברכן כדקא יאות, וכדין חדוותא היא בעלאי ותתאי. &lt;קטע סוף=דף קב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קב ב/&gt;'''רבי אלעזר שאל לרבי שמעון אבוי''', א&quot;ל האי יומא אמאי הוא בהאי אתר תלי ולא בדרגא אחרא? דיאות הוא למהוי בדרגא דמלכא שארי יתיר מכלא?{{ש}} אמר ליה ר' שמעון: אלעזר ברי! הכי הוא ודאי ויאות שאלת! תא חזי, מלכא קדישא שביק היכליה וביתיה בידא דמטרוניתא ושבק לבנוי עמה בגין לדברא לון ולאלקאה לון ולמשרי בגוויה. דאי זכאן - מטרוניתא עאלת בחדוותא ביקרא לגבי מלכא. ואי לא זכאן - היא ואינון אתהדרו בגלותא. והא אוקימנא כמה דכתיב {{צ|משדד אב יבריח אם}} {{ממ|משלי|יט|כו}} וכתיב {{צ|ובפשעכם שלחה אמכם}} {{ממ|ישעיהו|נ|א}}. ועל דא אית יומא חד בשתא לאשגחא בהו ולעיינא בהו. וכד אזדמן האי יומא וישראל אזדמנו בהאי יומא בכמה פולחנין בכמה צלותין בכמה ענויין כלהו בזכותא - כדין אימא עלאה דכל חירו בידהא אזדמנת לקבלה לאסתכלא בהו בישראל, וחמאת בני מלכא בנהא  דאתפקדון בידהא דמטרוניתא - כלהו זכאין, כלהו בלא חטאין בלא חובין. כדין אזמינת להו חירו מאתר דכל חירו בידהא דמטרוניתא. כדין מטרוניתא עאלת לגבי מלכא בנהירו בחדווה בשלימו ברעותא - דהא רביאת בנין למלכא עלאה כדקא יאות. וכד האי יומא לא אשתכחו כדקא יאות - ווי לון! ווי לשלוחיהון! ווי דהא מטרוניתא אתרחקת מן מלכא ואמא עלאה אסתלקת ולא נפיק מנה חירו לעלמין. 

זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה אוליף לון אורחוי בגין לאשתזבא מן דינא וישתכחון זכאין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם}} {{ממ|ויקרא|טז|ל}}, וכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}. 


'''{{צ|ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו'}}''' {{ממ|במדבר|כט|יב}}{{הערה|יתכן שיש לגרוס {{צ|בחמשה עשר יום וכו'}} ואז הכוונה אל פרשתנו בפסוק {{ממ|ויקרא|כג|לג}}, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} .{{ש}}
'''ר' יוסי שאל לר' אבא'''. א&quot;ל הני {{צ|חמשה עשר יום}} מאי קא מיירי? א&quot;ל ודאי רזא יקירא הוא. תא חזי בין לעילא בין לתתא - כל חד וחד בארחיה נטלא, ובארחיה יתבא, ובארחיה אתער ועביד מאי דעביד. האי {{צ|עשור}} מכנסת ישראל אינון. ויומא עשיראה בעשיראה קיימא. ועל דא {{צ|בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית וגו'}} {{ממ|שמות|יב|ג}}. והאי יומא הוא דילה, וחמשה יומין אחרנין - דמלכא הוא. ההוא יומא דאתי עלה, דהא חמישאה ביה יתיב מלכא בתרעא. 

ובכל אתר {{צ|בעשור}} דמטרוניתא הוא. חמשה עלייהו - דמלכא הוא. ההוא יומא דאתי עלה. בגין כך חמשה יומין מירחא לאורייתא. 

ואי תימא שביעאה? - בזמנא דתרין אבהן משתכחי ביה, דהא מלכא בהו, וכדין מתעטר בכלא. וחד מלה - שביעאה וחמישאה! תא חזי חמישאה דיליה הוא ודאי כמה דאתמר, וכדין נהיר אבא לאמא ואתנהירו מינה חמשין תרעין לאנהרא לחמישאה. ואי תימא שביעאה? בגין דמלכא בשלימו דאבהן ועטרה ירית משביעאה כמה דכתיב {{צ|צאינה וראינה בנות ציון}}, ועל דא בשביעאה הוא יומא דמעטרא מלכא בעטרוי, וכדין ירית מלכא לאבא ואמא דמזדווגין כחדא. ועל דא כלא בחד תלייא:


'''{{צ|ובחמשה עשר יום}}'''. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|וישמע הכנעני מלך ערד}} {{ממ|במדבר|כא|א}}. תנינן, ג' מתנן עלאין אזדמנו להו לישראל ע&quot;י תלתא אחין - משה אהרן ומרים. מָן - בזכות משה. ענני כבוד - בזכות אהרן. באר - בזכות מרים. וכלהו אחידן לעילא. 

* '''מָן''' בזכות משה דכתיב {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} - &lt;קטע סוף=דף קב ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|קג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קג א/&gt;{{צ|מן השמים}} -  דא משה. 
* '''ענני כבוד''' בזכות אהרן דכתיב {{צ|אשר עין בעין  '''נראה''' אתה יהו&quot;ה וגו'}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכתיב {{צ|וכסה ענן הקטרת}} {{ממ|ויקרא|טז|יג}} - מה להלן שבעה אף כאן נמי שבעה; דהא בקטרת שבעה עננין מתקשרן כחדא. ועוד - אהרון רישא לכל שבעה עננין הוא, והוא קשיר לשית אחרנין ביה בכל יומא. 
* '''באר''' בזכות מרים דהא היא ודאי {{צ|באר}} אתקרי. ובספרא דאגדתא {{צ|ותתצב אחותו מרחוק לדעה וגו'}} {{ממ|שמות|ב|ד}} - דא הוא באר מים חיים, וכלא קשורא חד. 

* מתה מרים - אסתלק באר דכתיב {{צ|ולא היה מים לעדה}} {{ממ|במדבר|כ|ב}}. ובההיא שעתא בעאת באר אחרא לאסתלקא דהוה שכיח עמהון דישראל - כד חמאת שתא עננין דהוו קשירין עלה - אתקשרת היא בהו. 
* מית אהרן - אסתלקו אינון עננין ואסתלק עננא דבירא עמהון. אתא משה אהדר להו. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם}} {{ממ|תהלים|סח|יט}} - {{צ|לקחת מתנות}} ודאי. אינון מתנות דהוו בקדמיתא - באר ועננין. באר דא באר דיצחק. עננים אלין עננים דאהרן. 


א&quot;ר יצחק מפני מה זכה אהרן לדא? בגין דאיהו  רישא לעננים, והוא אקשיר כל יומא ויומא לכלהו כחדא; דמתברכאן כלהו על ידוי. {{ש}}
תא חזי על כל חסד דעבד קב&quot;ה בישראל - קשיר עמהון ז' ענני יקירן וקשיר להו בכנסת ישראל. דהא עננא דילה אתקשר בשיתא אחרנין, ובכלהו שבעה אזלו ישראל במדברא. מאי טעמא? בגין דכלהו קשרא דמהימנותא נינהו - ועל דא {{צ|בסכות תשבו שבעת ימים}} {{ממ|ויקרא|כג|מב}}. מאי קא מיירי? בגין דכתיב {{צ|בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי}}, ובעי בר נש לאחזאה גרמיה דיתיב תחות צלא דמהימנותא. 

תא חזי כל אינון שנין דקאים אהרן הוו ישראל בצלא דמהימנותא תחות אלין עננין. בתר דמית אהרן - אסתלק עננא חד דהוא ימינא דכלא. וכד האי אסתלק - אסתלקו כל שאר  עננין ואתחזיאו כלהו בגריעותא. והא אוקמוה דכתיב {{צ|ויראו כל העדה כי גוע אהרן}} {{ממ|במדבר|כ|כט}} - אל תקרי {{צ|ויראו}} אלא {{צ|וייראו}}. מיד - {{צ|וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים}} {{ממ|במדבר|כא|א}}. שמע דאסתלקו אינון עננים ומית תיירא רברבא דכל אינון עננים אתקשרו ביה. אמר רבי יצחק {{צ|הכנעני מלך ערד יושב הנגב}} ודאי. וכד אתו אינון מאללין דשדר משה אמרו {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} בגין לתברא לבייהו, דהא בעמלק אתבר חיליהון בקדמיתא. 

אמר רבי אבא {{צ|וישמע הכנעני}} - מאי קא מיירי הכא בתר דאסתלקו אינון עננים? אלא 'כנען' כתיב ביה {{צ|ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. הכא אוליפנא מאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא - אתחזי למהוי עבד לעבדי עבדין! הדא הוא דכתיב {{צ|וילחם בישראל וישב ממנו שבי}} {{ממ|במדבר|כא|א}}  - הוא נטל עבדין מישראל לגרמיה - ועל דא כתיב {{צ|כל האזרח בישראל ישבו בסכות}} - כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל - ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא. ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל - לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא. 

כתיב {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}} - דא אליעזר עבד אברהם. ותא חזי כתיב {{צ|ארור כנען}}. ובגין דזכה כנען דא לשמשא לאברהם. וכיון דשמש ליה - יתיב תחות צלא דמהימנותא! זכה למיפק מההוא לטייא! ולא עוד אלא דכתיב ביה 'ברכה' דכתיב {{צ|ויאמר בא ברוך יהו&quot;ה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}}. מאי קא מיירי? דכל מאן דיתיב תחות צלא דמהימנותא - אחסין חירו ליה ולבנוי לעלמין, ואתברך ברכתא עלאה. ומאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא - אחסין גלותא ליה ולבנוי דכתיב {{צ|וילחם בישראל וישב ממנו שבי}}: &lt;קטע סוף=דף קג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קג ב/&gt;{{צ|'''בַּסֻּכֹּת''' תשבו}} {{ממ|ויקרא|כג|מב}} - חסר. ודא עננא חד דכלהו קשירין ביה, דכתיב {{צ|כי ענן יהו&quot;ה עליהם יומם}} {{ממ|במדבר|י|לד}}, וכתיב {{צ|ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם}} {{ממ|במדבר|יד|יד}} - דא הוא עננא דאהרן דאקרי {{צ|יומם}} דכתיב {{צ|יומם יצוה יהו&quot;ה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. עננא חד נטיל עמיה חמש אחרנין, ואינון שית. ועננא אחרא דכתיב {{צ|ובעמוד אש לילה}} - דא נהרא להו לישראל מנהירו דאינון שית:


רבי אלעזר פתח: {{צ|כה אמר יהו&quot;ה זכרתי לך חסד נעוריך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|ב|ב}}. האי קרא על כנסת ישראל אתמר בשעתא דהות אזלא במדברא עמהון דישראל. {{צ|זכרתי לך חסד}} - דא עננא דאהרן דנטלא בחמש אחרנין דאתקשרו עלך ונהירו עלך. {{צ|אהבת כלולותיך}} - דאשתכללו לך  ואעטרו לך ואתקינו לך ככלה דתעדי תכשיטהא. וכל כך למה? בגין {{צ|לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה}}. 

תא חזי בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא - צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא, ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה! {{ש}}
אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה! הדא הוא דכתיב {{צ|בסכות תשבו שבעת ימים}} {{ממ|ויקרא|כג|מב}} - {{צ|שבעת ימים}} כתיב ולא &quot;בשבעת ימים&quot;. (כגוונא דא כתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהו&quot;ה את השמים וגו'}}). 

ובעי בר נש למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה. ואמר רבי אבא כתיב {{צ|בסכות תשבו שבעת ימים}} לבתר {{צ|ישבו בסכות}}? בקדמיתא {{צ|תשבו}} ולבתר {{צ|ישבו}}? אלא קדמאה - לאושפיזי, תניינא - לבני עלמא. 

קדמאה לאושפיזי - כי הא '''דרב המנונא סבא''' כד הוה עייל לסוכה הוה חדי וקאים על פתחא דסוכה מלגאו ואמר {{צ|נזמין לאושפיזין!}}. מסדר  פתורא וקאים על רגלוי ומברך ואומר: ''{{צ|בסכות '''תשבו שבעת ימים'''}}! '''תיבו''' אושפיזין עלאין תיבו! תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו!'' ארים  ידוי וחדי ואמר: &quot;''זכאה חולקנא! זכאה חולקהון דישראל! דכתיב {{צ|כי חלק יהו&quot;ה עמו וגו'}}''&quot;. והוה יתיב. 

תניינא - לבני עלמא. דמאן &lt;קטע סוף=דף קג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קד א/&gt;דאית ליה חולקא בעמא ובארעא קדישא - '''יתיב''' בצלא דמהימנותא לקבלא אושפיזין למחדי בהאי עלמא ובעלמא דאתי. 

ובעי למחדי למסכני. מאי טעמא? בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין - דמסכני הוא. וההוא דיתיב בצלא דא דמהימנותא וזמין אושפיזין אלין עלאין אושפיזי מהימנותא - ולא יהיב לון חולקהון - כלהו קיימי מניה ואמרי {{צ|אל תלחם את לחם רע עין וגו'}} {{ממ|משלי|כג|ו}}. אשתכח דההוא פתורא דתקין דיליה הוא ולאו דקב&quot;ה! עליה כתיב {{צ|וזריתי פרש על פניכם וגו' פרש חגיכם}} {{ממ|מלאכי|ב|ג}} ולא &quot;חגי&quot;. ווי ליה לההוא בר נש בשעתא דאלין אושפיזי מהימנותא קיימי מפתוריה! 

'''ואמר ר' אבא''' אברהם כל יומוי הוה קאים בפרשת אורחין לזמנא אושפיזין ולתקנא לון פתורי. השתא דמזמנין ליה ולכלהו צדיקייא ולדוד מלכא ולא יהבין לון חולקהון -- אברהם קאים מפתורא וקרי {{צ|סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה}} {{ממ|במדבר|טז|כו}}, וכלהו סלקין אבתריה. יצחק אמר {{צ|ובטן רשעים תחסר}} {{ממ|משלי|יג|כה}}. יעקב אמר {{צ|פתך אכלת תקיאנה}} {{ממ|משלי|כג|ח}}. ושאר כל צדיקייא אמרי {{צ|כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום}} {{ממ|ישעיהו|כח|ה}}. 

דוד מלכא דאשלים דינוי אמר דכתיב {{צ|ויהי כעשרת הימים ויגוף יהו&quot;ה את נבל וימת}} {{ממ|שמואל א|כה|לח}}. מאי קא מיירי? בגין דדוד שאל לנבל ואתעביד ליה אושפיזא - ולא בעא. ודא זמין ליה ולא יהב ליה חולקא. ובאינון עשרה יומין דדוד מלכא דאין עלמא - אתדן עליה ההוא בר נש דאשלים ליה ביש יתיר מנבל! 

א&quot;ר אלעזר,  אורייתא לא אטרח עליה דבר נש יתיר,  אלא כמה דיכיל, דכתיב {{צ|איש כמתנת ידו וגו'}} {{ממ|דברים|טז|יז}}. ולא לימא איניש {{צ|אכול ואשבע וארווי בקדמיתא - ומה דישתאר אתן למסכני}}. אלא רישא דכלא  - דאושפיזין הוא! ואי חדי לאושפיזין ורוי לון - קב&quot;ה חדי עמיה, ואברהם קרי עליה {{צ|אז תתענג על יהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיהו|נח|יד}}, ויצחק קארי עליה {{צ|כל כלי יוצר עליך לא יוצלח}} {{ממ|ישעיהו|נד|יז}}. אמר ר' שמעון - האי דוד מלכא אמר ליה,  בגין דכל זיינין דמלכא וקרבין דמלכא בידוי דדוד אתפקדו. אבל יצחק קאמר {{צ|גבור בארץ יהיה זרעו וגו' הון ועושר בביתו וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיב|ב|ג}}. יעקב אמר {{צ|אז יבקע כשחר אורך וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נח|ח}} . שאר צדיקייא אמרי {{צ|ונחך יהו&quot;ה תמיד והשביע וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נח|יא}}. דוד מלכא אמר {{צ|כל כלי יוצר עליך לא יוצלח}} - דהא הוא על כל זיני עלמא אתפקד. 

זכאה חולקיה דבר נש דזכי לכל האי! זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי - עלייהו כתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}:


'''{{צ|ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כג|מ}}. {{ש}}
ר' שמעון פתח: {{צ|כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו}} {{ממ|ישעיהו|מג|ז}}.{{ש}} 
{{צ|כל הנקרא בשמי}} - דא אדם דקב&quot;ה ברא ליה  בדיוקניה דכתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ועוד דקרא ליה בשמיה בשעתא דאפיק קשוט ודינא בעלמא ואקרי '''אלהים''' דכתיב {{צ|אלהים לא תקלל}}. קרא ליה בשמיה דכתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו}} ושפיר. 

הא אוקימנא דכתיב {{צ|נעשה אדם בצלמנו כדמותנו}} {{ממ|בראשית|א|כו}} - בשעתא דזווגא אתמר. וכך הוא בזווגא דתרווייהו ב'''צלם ודמות'''. ואדם - מדכר ונוקבא נפק. 

{{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו}} - בספרא דשלמה מלכא אשכחנא דבשעתא דזווגא &lt;קטע סוף=דף קד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קד ב/&gt;אשתכח לתתא - שדר קב&quot;ה חד דיוקנא כפרצופא דבר נש, רשימא חקיקא בצולמא, וקיימא על ההוא זווגא. ואלמלי אתיהיב רשו לעינא למחזי - חמי בר נש על רישיה חד צולמא רשימא כפרצופא דבר נש ובההוא צולמא אתברי בר נש. ועד  לא קיימא ההוא צולמא דשדר ליה מאריה על רישיה וישתכח תמן - לא אתברי בר נש! הדא הוא דכתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו}} - ההוא צלם אזדמן לקבליה עד דנפיק לעלמא. כד נפק - בההוא צלם אתרבי, בההוא צלם אזיל. הדא הוא דכתיב {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. והאי צלם איהו מלעילא בשעתא דאינון רוחין נפקין מאתרייהו. כל רוחא ורוחא אתתקן קמי מלכא קדישא בתקוני יקר בפרצופא דקאים בהאי עלמא. ומההוא דיוקנא תקונא יקר - נפיק האי צלם. ודא תליתאה לרוחא. ואקדימת בהאי עלמא בשעתא דזווגא אשתכח. ולית לך זווגא בעלמא דלא אשתכח צלם בגווייהו. אבל ישראל קדישין - האי צלם קדישא! ומאתר קדישא אשתכח בגווייהו! ולעכו&quot;ם - צלם מאינון זינין בישין, מסטרא דמסאבותא, אשתכח בגווייהו. ועל דא לא ליבעי לאיניש לאתערבא צולמא דיליה בצולמי דעובדי כו&quot;ם בגין דהאי קדישא והאי מסאבא:


&lt;small&gt;{{צ|תא חזי מה בין ישראל לעמין עובדי כו&quot;ם וכו'}} עד {{צ|דמלכא דזמין אושפיזון}} - זה המאמר כתיב [[זהר חלק א רכ א|בפ' ויחי יעקב דף רכ ע&quot;א]] שורה ראשונה (ושייך כאן). ואלו החלופים מצאתי בין כתוב בהעתק לבין הכתוב שם. 
* שורה כ&quot;ג במקום {{צ|עלמין}} מצאתי {{צ|צולמים}}.  
* שורה כ&quot;ה במקום {{צ|יעדי}} - {{צ|דיני גריע'}}.  
* שורה כ&quot;ו במקום {{צ|ידיה}} מצאתי {{צ|דינא}}.  
* שורה ל&quot;א {{צ|מי יתן ערב ודא כד נהרא סיהרא וליליא אתתקן בנהורא}}.  
* שורה ל&quot;ה במקום {{צ|עובדין}} מצאתי {{צ|בריין}} 
 
עמוד ב {{ממ זהר|א|רכ|ב}} 
* שורה ה' {{צ|בית חילא}}. 
* שורה ו' {{צ|יצרתיו היינו וענף עץ עבות. אף עשיתיו.}} 
* שורה י&quot;ד {{צ|לחירו ועל דא קרינאי ליה יום הראשון דא בספרא דאגדתא ושפיר הוא}}. 
* שורה כ&quot;ה {{צ|דאבא בג&quot;כ כלא יאה ולא בסימא לפירין ולא עביד פירין}}. שם - {{צ|הדין}} צ&quot;ל {{צ|תרין}}. 
* שורה כ&quot;ו {{צ|לבירא ד&quot;א}}. 
* שורה כ&quot;ט {{צ|יעקב}} צ&quot;ל {{צ|בירא}}. 
* שורא ל&quot;א {{צ|דא בדא}} צ&quot;ל {{צ|דא שלא דא}}. 
* שורה ל&quot;ג צ&quot;ל {{צ|אע&quot;ג דבהאי נחל דינא לא אשתכח ביה}}. 
* שורה ל&quot;ה צ&quot;ל {{צ|דצדיק איכא וכנישו רברבא נפקי מנייהו}}. 
* שורה ל&quot;ו צ&quot;ל {{צ|מנייהו לא איבא ולא טעמא}}. שם - {{צ|וכלא שפיר ועל דא אתרוג בשמאלא}} 

ובסוף המאמר מצאתי כתיב {{צ|דכתיב}}.&lt;/small&gt;


'''{{צ|ביום השמיני עצרת תהיה לכם}}''' {{ממ|במדבר|כט|לה}} - דהא יומא דא ממלכא הוא בלחודוי, חדוותא דיליה בהו בישראל. מתל למלכא דזמין אושפיזין - אשתדלו בהו כל בני היכליה. לבתר אמר מלכא, &quot;''עד כאן אנא ואתון אשתדלנא כלהו באושפיזין וקרבתון קרבנין על שאר עמין בכל יומא. מכאן ולהלאה - אנא ואתון נחדי יומא חד''! הדא הוא דכתיב {{צ|ביום השמיני עצרת תהיה לכם}}. {{צ|לכם}} - לקרבא קרבנין עלייכו. אבל אושפיזי מהימנותא במלכא משתכחו תדירא. וביומא דחדוות דמלכא כלהון מתכנפי עמיה ומשתכחן. ועל דא כתיב {{צ|עצרת}} תרגומו {{צ|כנישו}}. והאי יומא - יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה. ועל דא כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}:


'''{{צ|ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כד|ב}} - א&quot;ר אלעזר הא אוקמוה, אבל אמאי אסמיך קב&quot;ה פרשה דא לפרשת מועדים? אלא כלהו בוצינין עלאין - כלהו בוצינין לאדלקא משח רבות עלאה והא אתמר. ועל ידייהו דישראל מתברכאן עלאין ותתאין ואדליקו בוצינין, כמה דאוקמיה דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} - חדוותא דעלאין ותתאין:&lt;קטע סוף=דף קד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קה א/&gt;'''רבי אבא''' פתח: {{צ|שמחו ביהו&quot;ה וגילו צדקים}} {{ממ|תהלים|לב|יא}} וכתיב {{צ|זה היום עשה יהו&quot;ה נגילה ונשמחה בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כד}}, ואוקמוה דהא בקב&quot;ה  בעי למחדי  ולאנהרא ליה אנפין, וישתכח בר נש בחדווה עמיה. בגין דההוא חדווה - דקב&quot;ה הוי, דכתיב {{צ|נגילה ונשמחה בו}} - {{צ|בו}} ביומא, {{צ|בו}} בקב&quot;ה. וכלא חד מלה. 

{{צ|שמחו ביהו&quot;ה}} - כד דינין אתכפיין ורחמי אתערו. וכד מתערי רחמי - כדין {{צ|וגילו '''צדיקים'''}} - '''צדיק וצדק''' מתברכאן כחדא דאקרון {{צ|צדיקים}} כמה דאתמר. דהא אלין מתברכאן  לעלמין וחדאן לעלמין כלהו. {{צ|והרנינו כל '''ישרי לב'''}} - אלין בני מהימנותא לאתקשרא בהו. 


ובכלא בעי עובדא לתתא לאתערא לעילא! תא חזי מאן דאמר דלא בעיא עובדא בכלא או מלין לאפקא לון ולמעבד קלא בהו - תיפח רוחיה! והא הכא - פרשתא דא אוכח! אדלקות בוצינייא וקטרת בוסמין דכתיב {{צ|שמן וקטרת יְשַׂמַּח לב}}. ובעובדא דא אשתכח  אדלקותא וחדוותא לעילא ותתא, ואתקשרותא כחדא כדקא יאות.  אמר ר' יהודה, מזבח דלתתא אתער מזבח אחרא! כהן דלתתא אתער כהן אחרא! בעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא! 


'''ר' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
אמר ר' יוסי לר' יצחק: כתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהו&quot;ה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך}} {{ממ|ישעיהו|נח|יג}} - שפיר. אבל {{צ|מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר}} מה הוא? ומאי גריעותא הוא לשבת? {{ש}}
אמר ליה: ודאי גריעותא הוא! דלית לך מלה ומלה דנפיק מפומיה דבר נש דלית לה קלא וסלקא לעילא ואתער מלה אחרא. ומאי הוא? ההוא דאקרי '''חול''' מאינון יומין דחול. וכד אתער 'חול' ביומא קדישא - גריעותא הוא לעילא ודאי! וקב&quot;ה וכנסת ישראל שאלי עליה - מאן הוא דבעי לאפרשא זווגא דילן?! מאן הוא דבעי חול הכא?! עתיקא קדישא לא אתחזי ולא שרייא על 'חול'. בגין כך הרהור מותר. מאי טעמא? בגין דהרהור לא עביד מדי ולא אתעביד מניה קלא ולא סליק. אבל לבתר דאפיק מלה מפומיה - ההוא מלה אתעביד קלא ובקע אוירין ורקיעין וסלקא לעילא ואתער מלה אחרא. ועל דא {{צ|ממצוא חפצך ודבר דבר}} כתיב. ומאן דאפיק מלה קדישא מפומיה מלה דאורייתא - אתעביד מניה קלא וסליק לעילא ואתערו קדושי מלכא עלאה ומתעטרן ברישיה. וכדין אשתכח חדוותא לעילא ותתא. 

אמר ליה: ודאי הכי הוא והא שמענא מלה. אבל מאן דשארי בתעניתא בשבתא עביד גריעותא לשבת או לא? אי תימא דלא עביד גריעותא - הא סעודתי דמהימנותא בטיל מניה ועונשיה סגי! הא חדוותא דשבת בטיל מניה!?

אמר ליה: מלה דא שמענא, דדא הוא דאשגחן עליה מלעילא מכל בני עלמא. בגין דהאי יומא - חדוותא הוא לעילא ותתא, חדוותא דכל חדוון, חדוותא דכל מהימנותא ביה אשתכח. ואפילו רשעים דגיהנם נייחין בהאי יומא! והאי בר נש - לית ליה חדווה, ולית ליה נייחא. ושניא דא מכל עלאין ותתאין! כלהו שאלין עליה &quot;''מאי שניא דפלנייא הוא בצערא?''&quot;. ובשעתא דעתיקא קדישא אתגלי בהאי יומא ואשתכח האי בצערא - צלותיה סלקא וקיימא קמיה. כדין אתקרעו כל גזרי דינין דאתגזרו עליה. ואפילו אסתכמו בבי דינא דמלכא עליה לביש - כלא אתקרע! בגין דבשעתא דעתיקא אתגלייא - כל חירו וכל חידו אשתכח בגין דאתגליא בהלולא דמלכא. ועל דא תנינן {{צ|קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה}}. מאן {{צ|שבעים שנה}}? אלא אע&quot;ג דאסכימו עליה כל אינון שבעין כתרי מלכא דהוא אתחזי בהו - כלא אתקרע, בגין דעתיקא קדישא נטיל  ליה לבר נש. &lt;קטע סוף=דף קה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קה ב/&gt;והני מילי כד מתערי עליה בחלמא בליליא דשבתא. למלכא דעביד הלולא לבריה וגזר חדווה על כלא. בהאי יומא דהלולא - כל עלמא הוו חדאן ובר נש חד הוה עציב תפיש בקולרא. אתא מלכא לחדוותא - חמא כל עמא חדאן כמה דאיהו גזר, זקף עינוי - חמא ההוא בר נש תפיש בקולרא עציב! אמר: ומה כל בני עלמא חדאן בהלולא דברי ודא תפיש בקולרא? מיד פקיד ונפקי ליה ושארו ליה מקולריה. 

כך האי דשארי בתעניתא בשבתא! כל עלמא חדאן ואיהו עציב והאי אתפש בקולרא. בשעתא דעתיקא קדישא אתגלייא בהאי יומא ואשתכח האי בר נש תפיש בקולרא - אע&quot;ג דאסכימו עליה כל אינון שבעין שנין דאמרן - כלא אתקרע ולא שארי עליה דינא. ביומא אחרא אית ביה רשו למקרע ליה בההוא יומא - כל שכן שבת! 

דלית לך יום דלא אשתכח ביה חילא. ומאן דשארי בתעניתא דחלמא בההוא יומא - לא סליק ההוא יומא עד דקרע דיניה. אבל לאו ד{{צ|שבעים שנה}} כיומא דשבת. בגין כך בההוא יומא ממש, ולא ביומא אחרא. דלית רשו ליומא על יומא אחרא. כל יומא - מה דאירע ביומיה - עביד. דלא אירע ביומיה - לא עביד. ועל דא לא לבעי ליה לאינש לסלקא ליה מיומא דא ליומא אחרא. ובגין כך {{צ|דבר יום ביומו}} {{ממ|שמות|טז|ד}} תנינן, ולא &quot;דבר יום ליומא אחרא&quot;. 

ותא חזי לאו למגנא מתערי עליה בחלמא בגין למתבע עליה רחמי. ווי לההוא בר נש דלא מתערי עליה ולאו אודעו ליה בחלמא, דהא אקרי {{צ|רע}} ובגיני כך {{צ|לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}} כתיב. וכתיב {{צ|בל יפקד רע}} {{ממ|משלי|יט|כג}} - {{צ|בל יפקד}} בגין דאיהו {{צ|רע}}. 

אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|ממצוא חפצך ודבר דבר}} {{ממ|ישעיהו|נח|יג}}. כיון דכתיב {{צ|ממצוא חפצך}} - מהו {{צ|ודבר דבר}}? אלא עד דיגזר מלה כדקא יאות וימלל ליה. ודאי כך הוא ברירא דמלה! משמע דכתיב {{צ|ודבר דבר}}! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע}} {{ממ|ישעיהו|סג|ח}}:


'''{{צ|ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כד|י}}. {{ש}}
{{צ|ויצא}} - רבי יהודה אמר נפק מכללא דחולקא דישראל; דנפק מכללא דכלא, נפק מכללא דמהימנותא. {{ש}}
{{צ|וינצו במחנה}} - מכאן אוליפנא כל מאן דאתי מזוהמא דזרעא - לסוף גלייא ליה קמי כלא. מאן גרים ליה? זוהמא דחולקא בישא דאית ביה! דלית ליה חולקא בכללא דישראל. 

רבי חייא פתח {{צ|כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר}} {{ממ|משלי|כה|ב}}. {{צ|כבוד אלהים הסתר דבר}} - דלית רשו לבר נש לגלאה מלין סתימין דלא אתמסרו לאתגלייא. מלין דחפא לון עתיק יומין כמה דאת אמר {{צ|לאכול לשבעה ולמכסה עתיק}} {{ממ|ישעיהו|כג|יח}}. {{צ|לאכול לשבעה}} - עד ההוא אתר דאית ליה רשו ולא יתיר, ועם כל דא - {{צ|ולמכסה עתיק}} - {{צ|למכסה עתיק}} ודאי. 

דבר אחר: {{צ|לאכול לשבעה}} - אינון חברייא דידעין ארחין ושבילין למיהך בארח מהימנותא כדקא יאות, כגון דרא דרבי שמעון שארי בגויה. {{צ|ולמכסה עתיק}} - מדרין אחרנין, דהא כלהון לא אתחזון לאכול ולשבעה ולאתגלייא מלין בגווייהו אלא {{צ|למכסה עתיק}}, כמה דאת אמר {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. 

ביומוי דר' שמעון הוה בר נש אמר לחבריה {{צ|פתח פיך ויאירו דבריך}}. בתר דשכיב הוו אמרי {{צ|אל תתן את פיך וגו'}}. ביומוי - {{צ|לאכול לשבעה}}. בתר דשכיב - {{צ|ולמכסה עתיק}}; דחברייא מגמגמי ולא קיימי במלין. 

דבר אחר, {{צ|לאכול לשבעה}} - באינון מלין דאתגליין. {{צ|ולמכסה עתיק}} - באינון מלי דאתחפיין: &lt;קטע סוף=דף קה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קו א/&gt;'''{{צ|ויקוב בן האשה הישראלית את השם}}''' {{ממ|ויקרא|כד|יא}}{{ש}} 
מהו {{צ|ויקוב}}? רבי אבא אמר {{צ|ויקוב}} ודאי! כמה דאת אמר {{צ|ויקוב חור בדלתו}} {{ממ|מלכים ב|יב|י}} - נקיב מה דהוה סתים. 
{{צ|ושם אמו שלומית בת דברי}}. עד כאן סתים שמא דאמיה - כיון דכתיב {{צ|ויקוב}} - נקיב שמא דאימיה! 

אמר רבי אבא אי לאו דבוצינא קדישא קיימא בעלמא לא ארשינא לגלאה, דהא לא אתיהיב מלה דא לגלאה אלא לחברייא דאינון בין מחצדי חקלא. תיפח רוחיהון דאינון דאתיין לגלאה לאינון דלא ידעי! {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי}} {{ממ|ויקרא|כד|י}} - האי קרא הא אוקימנא, אבל דא בר אינתו אחרא דאבוי בעלה דשלומית הוה. וכיון דאתא ההוא מצראה עלה בפלגות ליליא ותב לביתא וידע מלה - אתפרש מנה ולא אתא עלה. ונטל אינתו אחרא ואוליד להאי ואקרי {{צ|איש הישראלי}}. ואחרא {{צ|בן הישראלית}}. אי אינון אינצו הכא כחדא - מאי קא בעי הכא שמא קדישא ואמאי קלל שמא קדישא? אלא איש הישראלי אמר מלה מאמיה מגו קטטה. מיד - {{צ|ויקוב בן האשה הישראלית}}, כמה דאת אמר {{צ|ויקוב חור בדלתו}}. 

רזא דמלה נטל '''ה'''' דשמא קדישא ולייט לאגנא על אמיה. ודא הוא נקיבא - דאיהו נקיב ופריש שמא קדישא. ולמחצדי חקלא אתמר. ורזא דמלה {{צ|כן דרך אשה מנאפת וגו'}} {{ממ|משלי|ל|כ}}. זכאה חולקהון דצדיקייא דידעין מלה ומכסיין לה! ועל דא אתמר {{צ|רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל}} {{ממ|משלי|כה|ט}}. '''ה'''' בתראה הות נוקבא דינקא בתרין סטרין - בגין כך נטלא זיינין דמלכא ונקמת נקמתא דכתיב {{צ|הוצא את המקלל}} {{ממ|ויקרא|כד|יד}}. על דא כתיב {{צ|איש אמו ואביו תיראו}} - דחילו דאמא אקדים לאבא. וזכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי:


'''{{צ|ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו}}''' {{ממ|ויקרא|כד|טו}}.  {{ש}}
רבי יהודה אמר: הא אוקמוה, אבל {{צ|כי יקלל אלהיו}} כתיב סתם, ובגין דאמר {{צ|אלהיו}} סתם - לכך {{צ|ונשא חטאו}}; דהא לא ידעינן מאן הוא דחלא דיליה, אי אחד מן השרים או חד מן ככביא או חד מדברי עלמא. 

א&quot;ר יוסי אי צדיק גמור הוא לא יתער  מלה. וכיון דאתער מלה דא - חיישינן מינות אזדריקת ביה ולא ימות על דא בגין דאיהו מלה סתים. 

רבי יהודה אמר: דאין ליה לטב בהא. דאי אמר &quot;אלהי&quot; - יכיל למטען &quot;אלהי&quot; דהוה עד השתא דאתמשכנא אבתריה בלבאי והשתא אהדרנא לקבלא מהימנותא עלאה. אבל אי אמר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} או {{צ|יהו&quot;ה}} ונקיב ליה בשמא - האי לית ליה למטען בהאי בגין דדא הוא מהימנותא דכלא, וכל את ואת דשמא קדישא דא סלקא לשמא שלימא. 


דבר אחר: {{צ|ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל}} - ר' יצחק אמר {{צ|ויקוב בן האשה}} אמאי? אלא כמה דאוקמוה, אבל ה{{צ|איש הישראלי}} - בעלה דשלומית הוה! רבי יהודה אמר, בריה דבעלה דשלומית מאנתו אחרא הוה! 

א&quot;ר יצחק, נצו כחדא ואמר ליה מלה מאימיה, וכי אבוי הוה דאתקטל בשמא קדישא כמה דאוקמוה דכתיב {{צ|הלהרגני אתה אומר}}, דהא בשמא קדישא קטיל ליה משה. ועל דא אושיט מלה לקבליה. ודא הוא דכתיב {{צ|ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל...ויביאו אותו אל משה}} {{ממ|ויקרא|כד|יא}} - אמאי לגבי דמשה? בגין דקטיל לאבוהי  בשמא קדישא - בגין כך {{צ|ויביאו אותו אל משה}}. כיון דחמא משה - מיד {{צ|ויניחוהו במשמר}} {{ממ|ויקרא|כד|יב}}. ואבא וברא נפלו בידא דמשה:


'''{{צ|איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו}}''' {{ממ|ויקרא|כד|יד}}. {{ש}}
רבי יצחק פתח: {{צ|שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי. לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר}} {{ממ|תהלים|פא|ט}}. כיון דכתיב {{צ|לא יהיה בך אל זר}} - מאי {{צ|ולא תשתחוה לאל נכר}}? &lt;קטע סוף=דף קו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קו ב/&gt;אלא {{צ|לא יהיה בך אל זר}} - דלא ייעול בר נש ליצר הרע בגויה, דכל מאן דאתי לאתחברא ביה - 'אל זר' שריא בגויה. דהא כד אתחבר בר נש ביה - מיד אתי לאעברא על פתגמי אורייתא, אתי לאעברא על מהימנותא דשמא קדישא, ואתי לבתר למסגד לטעוון אחרן. ועל דא כתיב {{צ|לא יהיה בך אל זר}} - כיון דלא יהיה בך {{צ|אל זר}} - לא תיתי למסגד לטעוון אחרן ולמעבר על מהימנותא דשמא קדישא. הדא הוא דכתיב {{צ|ולא תשתחוה לאל נכר}}. ומהימנותא בישא דבר נש דא הוא. ועל דא {{צ|כי יקלל אלהיו}} דיכיל למטען דהוא לייט לההוא 'אל זר' יצרא בישא דשרייא עליה לזמנין, ואנן לא ידעינן מלוי אי קשוט או לאו. ועל דא {{צ|תשא חטאו}}. אבל {{צ|ונוקב שם יהו&quot;ה מות יומת}}. 


אמר רבי יהודה אי הכי אמאי {{צ|ונשא חטאו}}? {{צ|ונסלח חטאו}} מבעי ליה?!  אמר ליה כגון דאמר &quot;אלהי&quot; כמה דאוקימנא סתם ולא פריש. 

רבי חייא אמר {{צ|כי יקלל אלהיו}} סתם ולא פירש - והא ודאי {{צ|ונשא חטאו}}. אבל {{צ|ונוקב שם יהו&quot;ה מות יומת}} - דהא הכא תלייא מהימנותא דכלא, ולית ליה רשו למטען עליה כלל. 

אמר רבי יוסי: הכי הוא ודאי! דהא שמא דא מהימנותא דעלאי ותתאי! ועל דא קיימין עלמין כלהו! באת חד זעירא תליין אלף אלפין ורבוא רבבן עלמין דכסופין! ועל דא תנינן אתוון אלין קשירין אלין באלין, וכמה אלף רבבן  עלמין תליין בכל את ואת, ואסתליקו ואתקשרו במהימנותא, וסתים בהו מה דלא אתדבקו עלאין ותתאין. אורייתא בהו תלייא! עלמא דין ועלמא דאתי, הוא ושמיה חד. ועל דא כתיב {{צ|אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}, וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}:


רבי חזקיה פתח: {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשוך היובל}} {{ממ|שמות|יט|יג}}. ומה טורא דסיני דאיהו טורא כשאר טורי עלמא - בגין דאתחזי עליה יקרא דמלכא קדישא - כתיב {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}}. מאן דקריב למלכא - לא כל שכן?! ומה טורא דסיני דיכיל בר נש לאושיט ביה ידא ארח יקר בדחילו - כתיב {{צ|לא תגע בו יד}} סתם, ואפילו בארח יקר. מאן דאושיט ידיה בארח קלנא לקביל מלכא - לא כל שכן?! 

רבי ייסא פתח ואמר: {{צ|אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא}} {{ממ|שמות|ג|ה}}. ומה משה דמן יומא דאתיליד זיהרא קדישא עלאה לא אעדי מניה - כתיב ביה {{צ|אל תקרב הלום}}. אמר ליה &quot;''משה עד כאן לא אנת כדאי לאשתמשא ביקרי - של נעליך''&quot;. ומה משה כך דהוה קריב בדחילו בקדושה כתיב ביה הכי - מאן דקריב בארח קלנא לגבי מלכא - על אחת כמה וכמה! 


רבי אבא אמר {{צ|איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו}}. תא חזי כד הוו ישראל במצרים היו ידעי באינון רברבי עלמא דממנן על שאר עמין, וכל חד וחד הוה ליה דחלא בלחודוי מנייהו. כיון דאתקשרו בקשרא דמהימנותא וקריב לון קב&quot;ה לפולחניה - אתפרשו מנייהו, וקריבו לגבי מהימנותא עלאה קדישא. ובגין כך כתיב {{צ|איש איש כי יקלל אלהיו}}. ואע&quot;ג דפולחנא נוכראה הוא - כיון דאנא פקודת לון ממנא לדברא עלמא - מאן דלייט ומבזי לון {{צ|ונשא חטאו}} ודאי, דהא ברשותי קיימין ואזלי ומדברין בני עלמא. אבל {{צ|ונוקב שם יהו&quot;ה מות יומת}} - לאו {{צ|ונשא חטאו}} כמה לאלין, אלא {{צ|מות יומת}}! {{צ|מות}} בעלמא דין, {{צ|יומת}} בעלמא דאתי! לאלין - {{צ|ונשא חטאו}} בגין דמבזי עובדי ידי, מבזי לשמשי דאנא פקידית ואסיר הוא. אבל מיתה לא אתחייב בהו. 


'''רבי שמעון''' הוה אזיל בארחא והוה עמיה '''רבי אלעזר ורבי אבא ורבי חייא ורבי יוסי ורבי יהודה'''. מטו לחד טיקלי דמיא. פוסקרא רבי יוסי בקטפוי לגו מייא. &lt;קטע סוף=דף קו ב/&gt;אמר {{ממ זהר משולב|ג|קז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קז א/&gt;&quot;''קוטרא דקוסטי דמיא ולואי ולא שכיח!''&quot;. א&quot;ל רבי שמעון &quot;''אסיר לך! שמשא דעלמא הוא ואסיר לאנהגא קלנא בשמשא דקב&quot;ה. וכל שכן דאינון עובדי קשוט - בנימוסי דקסטירא עלאה שכיחי''&quot;. 

פתח ואמר: {{צ|וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד}}  {{ממ|בראשית|א|לא}}. {{צ|וירא אלהים את כל אשר עשה}} - סתם, אפילו נחשים ועקרבים ויתושים, ואפילו אינון דאתחזון מחבלי עלמא - בכלהו כתיב {{צ|והנה טוב מאד}} - כלהו שמשי עלמא מדברי עלמא, ובני נשא לא ידעי. 

עד דהוו אזלי חמו חד חויא מדבר קמייהו. אמר ר' שמעון &quot;''ודאי דא אזיל לארחשא לן ניסא!''&quot;. רהט ההוא חויא קמייהו וקטר בחד אפעה בקיטרא דאורחא.  נצן חד בחד ומיתו. כד מטון - חמו לון לתרוייהו שכיבין בארחא. אמר רבי שמעון &quot;''בריך רחמנא דרחיש לן ניסא! דהא כל מאן דאסתכל בהאי כד איהו בקיומיה או איהו יסתכל בבר נש - לא ישתזיב ודאי! כל שכן אי יקרב בהדיה!''&quot;. קרא עליה {{צ|לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך}} {{ממ|תהלים|צא|י}}. ובכלא עביד קב&quot;ה שליחותא דיליה, ולית לן לאנהגא קלנא בכל מה דאיהו עבד. ועל דא כתיב {{צ|טוב יהו&quot;ה לכל ורחמיו על כל מעשיו}}, וכתיב {{צ|יודוך יהו&quot;ה כל מעשיך}}:


::'''{{קטן|[מכאן ועד סוף הפרשה כבר נדפס [[זהר חלק א רכא א|בפרשת ויחי דף רכ&quot;א ע&quot;א]] ]}}

רבי שמעון פתח: {{צ|אני חבצלת השרון שושנת העמקים}} {{ממ|שיר|ב|א}}. כמה חביבה כנסת ישראל קמי קב&quot;ה! דקב&quot;ה משבח לה, והיא משבחת ליה תדיר. וכמה שבחין ומזמרין אתקנת ליה למלכא תדיר. זכאה חולקהון דישראל דאחידן בעדבא דחולקא קדישא כמה דכתיב {{צ|כי חלק יהו&quot;ה עמו יעקב חבל נחלתו}} {{ממ|דברים|לב|ט}}. 

{{צ|אני חבצלת השרון}} - דא כנסת ישראל דאקרי {{צ|חבצלת}} דקיימא בשפירו דנוי בגנתא דעדן. {{צ|השרון}} - דהיא  שרה ומשבחת ליה למלכא עלאה. דבר אחר: {{צ|אני חבצלת השרון}} - דבעייא לאשתקאה משקיו דנחלא עמיקא מבועא דנחלין, כמה דאת אמר {{צ|היה השרון כערבה}} {{ממ|ישעיהו|לג|ט}}. {{צ|שושנת העמקים}} - דקיימא בעמיקתא דכלא. {{צ|שושנת העמקים}} - מאי אינון {{צ|עמקים}}? כמה דאת אמר {{צ|ממעמקים קראתיך יהו&quot;ה}}. {{צ|חבצלת השרון}} - מההוא אתר דשקיו דנחלין עמיקין נפקין ולא פסקין לעלמין. {{צ|שושנת העמקים}} - דההוא אתר דאקרי {{צ|עמיקא דכלא}}, סתים מכל סטרין. 

תא חזי בקדמיתא ירוקא כ{{צ|חבצלת}} דטרפין דילה ירוקין. לבתר - {{צ|שושנה}} בתרין גוונין - סומק וחוור. {{צ|שושנת}} - בשית טרפין. {{צ|שושנת}} - דשניאת גוונהא, ואשתניאת מגוונא לגוונא. 

{{צ|שושנת}}. בקדמיתא {{צ|חבצלת}} - בזמנא דבעייא לאזדווגא ביה במלכא אקרי {{צ|חבצלת}}. בתר דאתדבקת ביה במלכא באינון נשיקין אקרי {{צ|שושנה}} בגין דכתיב {{צ|שפתותיו שושנים}}. 

{{צ|שושנת העמקים}} - דהיא שניית ומשניאת גוונהא; זמנין לטב וזמנין לביש, זמנין לדינא וזמנין לרחמי. 


{{צ|ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים וגו'}} {{ממ|בראשית|ג|ו}}. תא חזי דהא בני נשא לא ידעין ולא מסתכלין ולא משגיחין בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם, ואוקיר ליה ביקירו עלאה. בעא מיניה לאתדבקא ביה בגין דישתכח יחידאי ובלבא יחידאי ובאתר דדביקותא יחידאי דלא ישתני ולא יתהפך לעלמין בההוא קשורא דמהימנותא יחידאה דכלא ביה אתקשר. הדא הוא דכתיב {{צ|ועץ החיים בתוך הגן}}. ולבתר סאטו מאורחא דמהימנותא ושבקו אילנא יחידאה עלאה מכל אילנין, ואתו לאתדבקא באתר דמשתני ומתהפך מגוונא לגוונא, ומטב לביש ומביש לטב, ונחתו מעילא לתתא ואתדבקו לתתא בשנויין סגיאין, ושבקו עלאה דכלא דהוה חד ולא אשתני לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים}} {{ממ|קהלת|ז|כט}}. {{צ|והמה בקשו חשבונות רבים}} ודאי. כדין אתהפך לבייהו בההוא סטרא ממש; זמנין לטב זמנין לביש, זמנין לרחמי זמנין לדינא. &lt;קטע סוף=דף קז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קז ב/&gt;כההוא מלה דאתדבקו בה ודאי - {{צ|והמה בקשו חשבונות רבים}} ואתדבקו בהו. 

אמר ליה קב&quot;ה: &quot;''אדם! שבקת חיי ואתדבקת במותא!''&quot;. חיי - דכתיב {{צ|ועץ החיים בתוך הגן}} - עץ דאתקרי חיי, דמאן דאחיד ביה לא טעים טעמא דמותא לעלמין. ואתדבקת באילנא אחרא - הא ודאי מותא הוא לקבלך! הדא הוא דכתיב {{צ|רגליה יורדות מות וגו'}} {{ממ|משלי|ה|ה}}, וכתיב {{צ|ומוצא אני מר ממות את האשה}} {{ממ|קהלת|ז|כו}} - ודאי באתר דמותא אתדבק ושבק אתר דחיי. בגין כך אתגזר עליה ועל כל עלמא מותא. 

אי הוא חטא - כל עלמא מאי חטאו? אי תימא דכל בריין אתו ואכלו מאילנא דא ואתרמי מכלא - לאו הכי. אלא בשעתא דאדם קאים על רגלוי - חמו ליה בריין כלהו ודחלו מקמיה, והוו נטלין בתריה כעבדין קמי מלכא. והוא אמר לון {{צ|אנא ואתון - בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהו&quot;ה עושנו}}. וכלהו אתו בתריה. כיון דחמו דאדם סגיד להאי אתר ואתדבק ביה - כלהו אתמשכו אבתריה וגרים מותא ליה ולכל עלמא. כדין אשתני אדם לכמה גוונין - זמנין לטב זמנין לביש, זמנין רוגזא זמנין נייחא, זמנין דינא וזמנין רחמי, זמנין חיי זמנין מותא. ולא קאים בקיומא תדיר בחד מנייהו בגין דההוא אתר גרמא ליה. 

ועל דא אקרי {{צ|להט החרב המתהפכת}} - מן סטרא דא לסטרא דא; מן טב לביש, מן רחמי לדינא, מן שלום לקרבא. אתהפיכת הוא לכלא ואקרי {{צ|טוב ורע}} דכתיב {{צ|ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו}} {{ממ|בראשית|ב|יז}}. ומלכא עילאה - לרחמא על עובדי ידוי - אוכח ליה ואמר ליה {{צ|ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו}}. והוא לא קביל מניה. ואתמשך בתר אתתיה ואתתרך לעלמין. דהא אתתא לאתר דא סלקא ולא יתיר, ואתתא גרים מותא לכלא. תא חזי לעלמא דאתי כתיב {{צ|כי כימי העץ ימי עמי}} {{ממ|ישעיהו|סה|כב}}. {{צ|כימי העץ}} - ההוא עץ דאשתמודע. ביה זמנא כתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה יהו&quot;ה אלהים דמעה מעל כל פנים}} {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}. 

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קז ב/&gt;

==פרשת אמור - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|פח|א}}&lt;קטע התחלה=אמור רע&quot;מ דף פח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=אמור רע&quot;מ דף פח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|פח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פח ב/&gt;'''פקודא [כ&quot;א] דא''' - לסדרא כהנא בכל יומא בוצינין בבי מקדשא, והא אוקימנא ברזא דמנורה, ואיהו רזא כגוונא דלעילא. בגין דנהירו עלאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא, לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש וגו'}}, וכתיב {{צ|כי שמן משחת אלהיו עליו וגו'}}. ועל דא אתייהיב רשו לכהנא בלחודוי לסדרא בוצינין ולאדלקא להון בכל יומא תרין זמנין לקבל נהירו  דיחודא תרין זמנין קרבנא בכל יומא תרין זמנין וכלא אצטריך. ועל ידי דכהנא נהרין בוצינין בכלא עילא ותתא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|פט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פט א/&gt;למחדי חדו ולאשכחא חדו בכל סטרין באדלקותא דבוצינין, דהא תרין אלין על ידא דכהנא לאשתכחא חידו בכל סטרין. ואלין אינון אדלקותא דבוצינין וקטרת. והא אוקימנא {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|}}. 


{{קטן|[{{צ|פקודא [כ&quot;ב] לברכא כהנא וכו'}} - עיין [[זהר חלק ג קמה א|דף קמ&quot;ה ע&quot;א]] ]}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פט א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|פט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף פט ב/&gt;{{צ|כי אם בתולה מעמיו יקח אשה}} - פתח רעיא מהימנא ואמר: '''פקודא דא''' למיסב כהנא רבא בתולתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה}}. ואמאי בעינן דלא יסב אלא בתולתא בלא פגימו? אלא אתתא איהי {{גמט דגש|כוס}} דברכה. טעמו - פגמו. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף פט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צ א/&gt;  וכהנא דקריב קרבנא קדם יהו&quot;ה בעי דלהוי איהו שלים בלא פגימו, שלים באברוי. בלא פגימו - דמומין פסלין בכהניא. שלים בגופיה, שלים בנוקביה לקיימא ביה {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|}}. דקרבנא - מנחה איהו, וצריכין ישראל למשלח מנחתא דלהון למלכא בגבר  שלים.  דאינון בהפוכא דסטרא אחרא - דהא {{צ|ביד איש עתי}} פגים הוו שלחין ליה דורונא דכתיב {{צ|גורל אחד ליהו&quot;ה וגורל אחד לעזאזל}}. דאלהים אחרים כולהו פגימין מסטרא דצפון. והכי רובא דבתי עכו&quot;ם הם פגימין בנוקבא דילהון, חורבא '''לילית''' פגימותא וכו' (חסר) {{להשלים}}


ורעיא מהימנא איהו '''ו''', מלא '''י&quot;ה'''. ואיהו בסדורא דא '''יה&quot;ו'''{{הערה|כאן הגהתי עפ&quot;י הנוסח בדפוס &quot;מתוק מדבש&quot; - ויקיעורך}}. '''ה'''' בתראה - {{צ|כוס מלא ברכת יהו&quot;ה}} מסטרא דימינא ומסטרא דגבורה דאיהו דינא, שכינתא אתקריאת '''הויה'''. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה '''יד יהוה הויה''' במקנך אשר בשדה}}. 

קם רעיא מהימנא ואשתטח קמיה ואמר: זכאה חולקי! דמארי דמטרוניתא אינהו בעזרי! 


{{קטן|[{{צ|קום רעיא מהימנא}} - עיין [[זהר חלק ב קיח א|פרשת משפטים דף קי&quot;ח ע&quot;א]] ]}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צ א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|צ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צב ב/&gt;  {{ש}}
{{מר|'''הקדמת רעיא מהימנא'''}}

{{צ|ושמרתם מצותי ועשיתם אותם וגו'}}. פקודין דמארי עלמא הא תנינן דכתיב {{צ|ושמרתם מצותי ועשיתם אותם}} - אי נטורי קא בעינן - עיבידא למה? תו - כל פקודי אורייתא אינון בתרין גוונין דאינון חד - {{צ|זכור ושמור}}; {{צ|זכור}} לדכורא, ו{{צ|שמור}} לנוקבא. וכלהו כללא חדא. אי {{צ|שמור}} לנוקבא - אמאי כתיב {{צ|ושמרתם מצותי}}? 

אלא כלא בהאי קרא: {{צ|ושמרתם}} דא שמור, {{צ|ועשיתם}} דא זכור, דכלא רזא חדא. זכירה דא איהי עשייה - דהא מאן דאדכר מלה לתתא אתקין  ואתעביד ההוא רזא דלעילא. פקודי אורייתא אלין אינון שית מאה ותליסר פקודין דאינון כללא דדכר ונוקבא. וכלא רזא חדא. 


{{קטן|[ עיין [[זהר חלק ב כה א|שמות כ&quot;ה ע&quot;א]] {{צ|ולקחתי}} להמשך הרעיא מהימנא של כאן ]}} &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|צג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צג א/&gt;'''{{צ|ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל וגו'}}''' - '''פקודא [ט']{{הערה|כך מובא בדפוס ווילנא. ובדפוס מנטובה נראה שכתוב '''פ&quot;ז''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} דא''' לקדשא ליה בכל יומא - לסלקא קדושתיה מתתא לעילא כמה דאיהו קדישא לעילא. עד דסליק קדושתיה לאבהן ובנין. ורזא דא {{צ|ונקדשתי בתוך בני ישראל}} - עילא ותתא. עילא - בתלת דרגין. לתתא - בתלת דרגין. 

'''קדושה''' - הא אוקימנא בכמה דוכתי. אבל כמה דאית קדושה לעילא על כלא - הכי אית קדושה באמצעיתא וקדושה לתתא. וכלא ברזא דתלתא. קדושה דלעילא לעילא - ברזא חדא. קדושה באמצעיתא ולתתא - תלת דרגין דאינון חד. '''קדוש''' איהו סטר עלאה דאשתכח ראשיתא לכל דרגין. ואע&quot;ג דאיהו סטר טמירא ואקרי {{צ|קדש}} - מתמן אתפשט פשיטו דנהיר בחד שבילא דקיקא טמירא גו אמצעיתא. כיון דאתנהיר גו אמצעיתא - כדין אתרשים חד '''ו'''' דנהיר גו האי '''קדש''' ואקרי '''קדוש'''. מהאי נהירו אתפשט פשיטו לתתא - סופא דכל דרגין. כיון דאתנהיר בסופא - כדין אתרשים בנהירו חד '''ה'''' ואקרי '''קדושה''', והא אוקימנא. 

ומה דאקרי '''קדוש קדוש קדוש''' - דהא '''קדש''' מבעי ליה, רזא דראשיתא דכלא, הואיל ומתמן אשתכח? ואי הכי אמאי אקרי לעילא '''קדוש''' דהא תמן '''ו'''' לא אשתכח?

אלא רזא הכי הוא ודאי! וישראל מקדשי לתתא כגוונא דמלאכי עלאי לעילא דכתיב בהו {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. וכיון דישראל קא מקדשי - סלקי מתתא לעילא יקרא עלאה עד דאסתלק '''ו'''' רזא דשמים עלאין לעילא. כיון דאינון שמים אסתלקו לעילא - נהיר ההוא '''קדש''' בהו וכדין אקרי לעילא '''קדוש'''. ולבתר נהיר ההוא נהירו עילאה על כרסייא דאיהו {{צ|שמים}}. ואינון {{צ|שמים}} תייבין לדוכתייהו ומתיישבו ביה בההוא נהירו וכדין אקרי '''קדוש'''. לבתר נחית ההוא נהירו עד דנטיל כלא חד צדיק עלאה דרגא יקירא לקדשא כלא לתתא. כיון דאיהו נטיל כלא - כדין אקרי '''קדוש'''. ודא איהו רזא דכלא.

ומאן דשוי רעותיה בהאי - שפיר קא עביד. ומאן דשוי רעותיה בתלת דרגין דאבהן בכללא חדא ליחדא לון גו קדושתא דא - אי לא יכיל לשואה רעותיה יתיר - שפיר קא עביד.  וכלא לנחתא מגו קדושתא דלעילא לתתא - לקדשא כל חד גרמיה בהאי קדושה ולנטרא ליה למפרש פרישו דקדושתא על גביה. ורזא דא {{צ|ונקדשתי בתוך בני ישראל}} בקדמיתא, ולבתר - {{צ|אני יהוה מקדשכם}}. באן אתר יקדש בר נש גרמיה גו קדושתא דא לאכללא גרמיה בה?  כד מטי בר נש לשמא קדישא {{צ|יהו&quot;ה צבאות}}. ורזא דא {{צ|אני יהו&quot;ה מקדשכם}}. 

{{הערה|עיין בספר מתוק מדבש אשר מעיר על מוזרות לשון זה כדברי הרעיא מהימנא והעלה אפשרות שחסר כאן טקסט ומדובר בדברי הרשב&quot;י - ויקיעורך}}דא אשכחנא ברזא דספרי קדמאי - ואנן לא עבדינן הכי. אלא לבתר - {{צ|יהו&quot;ה צבאות}} בלחודוי, ולבתר כד מטי בר נש {{צ|מלא כל הארץ כבודו}} - כדין יכלול גרמיה בההוא קדושה לאתקדשא לתתא גו ההוא {{צ|כבוד}} דלתתא. ורזא דא {{צ|ונקדש בכבודי}}{{הערה|מופיע בדפוס '''שמות נ א, רז א, נשא קמג ב''' ולכאורה הכוונה אל דפי זהר הבאים, {{ממ זהר|ב|נ|א}} {{ממ זהר|ב|רז|א}} {{ממ זהר|ג|קמג|ב}}, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

ולבתר יעביד ארח פרט לאתקדשא כלא כמה דאנן עבדין, {{צ|לעמתם}} דמלאכי עלאי דאמרי {{צ|ברוך כבוד יהו&quot;ה ממקומו}} - דא כבוד עלאה. ולבתר {{צ|ימלוך יהו&quot;ה לעולם וכו'}} - דא כבוד דלתתא.

ובספרא דרבי ייסא סבא {{צ|קדוש קדוש קדוש וכו'}} - דא איהי קדושה לאתקדשא תורה שבכתב בכללא חדא, ולבתר {{צ|לעמתם ברוך כבוד יהו&quot;ה }} - אלין נביאים, ולבתר {{צ|ימלוך יהו&quot;ה לעולם}}. 

רזא דא - אנן צריכין בקדושתא דא לאשתכחא תמן  '''קדושה וברכה ומלכות''', לאשתכחא כלא כחדא. ''''קדושה''' כמה דאתמר {{צ|קדוש}}. '''ברכה''' - {{צ|ברוך כבוד יהו&quot;ה ממקומו}}. '''מלכות'''  - {{צ|ימלוך יהו&quot;ה לעולם}}. ועל דא כלא אנן צריכין לאשלמא. ועל דא יכוון בר נש וישוי רעותיה בכל יומא.


{{קטן|[ ראה המשך [[זהר חלק ג רסג ב|בזהר ח&quot;ג דף רס&quot;ג ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא למקרי קריאת שמע וכו'}} ]}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|צז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צז א/&gt;  '''{{צ|והניף את העומר וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כג|יא}} - '''פקודא [ל&quot;ב] דא''' - לקרבא קרבן העומר. קרבנא דא כלא איהו בדבקותא עילא ותתא, מטרוניתא ובנהא כחדא אזלין. עמר דא מקרבין ישראל בדכיותא דלהון. וההוא קרבנא איהו מן שעורים. ודא אתקריב למיעל רחימו בין אתתא ובעלה. 

{{צ|אשת זנונים}} אתרחקת גרמה מבינייהו - דלא יכילת למיקם על גבה. {{צ|אשת חיל}} קריבת גרמה - לקרבא לגבי כהנא רבא. ודאי טהורה היא! {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}} {{ממ|במדבר|ה|}} ואוסיפת חילא ורחימו לגבי בעלה. {{צ|אשת זנונים}} ערקת מן מקדשא דלא למקרב לגביה. דאלמלא בההוא זמנא ד{{צ|אשת חיל}} אבדיקת גרמה איהי אתקריבת לגבה - אתאבידת מעלמא! ועל דא לא בעיא לקרבא למקדשא, וערקת מניה, ואשתארו ישראל זכאין בלא ערבוביא אחרא לגבי רזא דמהימנותא. 

רזא דסתרא דא - תרתין אחתן. וכד ארחת דא לגבי דא בבדיקו דילה - {{צ|צבתה בטנה ונפלה ירכה}} - דהא בדיקו ד{{צ|אשת חיל}} סמא דמותא ל{{צ|אשת זנונים}}. ודא איהו עיטא דיהב קב&quot;ה לבנוי לקרבא קרבנא דא בגין {{צ|אשת חיל}} דתערוק {{צ|אשת זנונים}} מינה, ואשתארו ישראל בלא ערבוביא אחרא. 

זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


{{קטן|[{{צ|פקודא ל&quot;ג למעבד חג שבועות}} - [[זהר חלק ג צז ב|דף זה עמוד ב]] ]}}


'''{{צ|וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'}}'''  {{ממ|ויקרא|כג|טו}} - '''פקודא [ל&quot;א] דא''' לספור ספירת העמר - הא אוקימנא. ורזא דא - ישראל אף על גב דאתדכו למעבד פסחא ונפקו ממסאבותא - לא הוו שלמין ודכיין כדקא חזי. ועל דא לאו הלל גמור ביומי דפסח, דעד כען לא אשתלימו כדקא יאות. 

כאתתא דנפקא ממסאבו, וכיון דנפקא - מתמן ולהלאה - {{צ|וספרה לה}}.  אוף הכא ישראל כד נפקו ממצרים - נפקו&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צז ב/&gt; ממסאבו ועבדו פסח למיכל בפתורא דאבוהון. מתמן ולהלאה -  יעבדון חשבנא למקרב אתתא לבעלה לאתחברא בהדיה. ואינון חמשין יומין דדכיו לאעלא לרזא דעלמא דאתי ולקבלא אורייתא, ולמקרב אתתא לבעלה. ובגין דאלין יומין - יומין דעלמא דדכורא - לא אתמסר חושבנא דא אלא לגברי בלחודייהו. ועל דא חושבנא דא בעמידה איהו, ומלין דעלמא תתאה בישיבה ולא בעמידה. ורזא דא - צלותא דעמידה וצלותא מיושב. 

ואלין חמשין - {{גמט דגש|מ&quot;ט}} אינון; כלל אנפי אורייתא. דהא ביומא ד{{גמט דגש|נ'}} איהו רזא דאורייתא ממש. ואלין אינון חמשין יומין דביה שמיטה ויובלא.  ואי תימא חמשין {{גמט דגש|מ&quot;ט}} אינון?! חד טמירא איהו ועלמא אסתמיך עליה. ובההוא יומא דחמשין אתגליא טמירא ואשתכח ביה. כמלכא דאתי לבי שושביניה ואשתכח תמן - אוף הכא יומא דחמשין. והא אוקימנא רזא דא.


{{קטן|[{{צ|'''פקודא ל&quot;ב לקרבא קרבן העומר וכו''''}} - [[זהר חלק ג צז א|בעמוד א]]}}]


'''פקודא [ל&quot;ג] בתר דא''' - למעבד חג שבועות דכתיב {{צ|ועשית חג שבועות ליהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|טז|י}}. '''שבועות''' - על דעאלו ישראל לרזא דחמשין יומין דאינון {{צ|שבעה שבועות}}. ובקרבנא דעמר אתבטל יצר הרע דערקת מאשת חיל. וכד תמן לא אתקריב - מתדבקין ישראל בקב&quot;ה ואתבטל מעילא ומתתא. ובגין כך אקרי בגוונא דא {{צ|עצרת}} - דאית ביה ביטול יצר הרע. ועל דא לא כתיב ביה {{צ|חטאת}} כשאר זמנין דכתיב בהו {{צ|חטאת}}. וכדין כל נהורין אתכנשו לאשת חיל ובגין כך {{צ|עצרת}}.

{{צ|שבועות}} - ולא כתיב כמה אינון?! אלא בכל אתר דאתמר סתם - שמא גרים דאינון מן שבע, וכתיב {{צ|שבעה שבועות תספר לך}} {{ממ|דברים|טז|ט}}. אמאי כתיב {{צ|שבועות}} בלחודוי? אלא הכי אצטריך 'שבועות' סתם לאכללא עילא ותתא, דהא בכל אתר דאלין מתערי - אלין אוף הכי מתערי עמהון. 

עד לא הוה שלֹמֹה לא הוו אתגליין. כיון דאתא שלֹמֹה עבד מנייהו פרט דכתיב {{צ|שבעת ימים ושבעת ימים}} {{ממ|מלכים א|ח|}} - דא איהו פרט. בזמנא אחרא בכלל 'שבועות' סתם. ולא אצטריך לבר נש אחרא למעבד מנהון פרט בר שלמה בגין דאינון שבעת יומין דלתתא לא נהירו בשלימו עד דאתא שלמה, וכדין קיימא סיהרא באשלמותא באינון שבעת יומין. והכא {{צ|חג שבועות}} סתם, בגין דאתכללו תתאי בעלאי ולא אנהירו כיומא דשלמה.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|צח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צח א/&gt;'''פקודא [ל&quot;ד] בתר דא''' - לקרבא שתי הלחם. {{ש}}
הא אוקימנא שתי הלחם - תרתי שכינתי - עילא ותתא. ואתחברן כחדא. לגביהון תרין נהמי בשבת - מזונא דחד תרין; דעילא ותתא. ועל דא כתיב {{צ|שני העמר לאחד}} {{ממ|שמות|טז|כב}}. {{צ|לאחד}} ודאי - לאתייחדא באתר חד. לההוא דאקרי {{צ|אחד}}. ומאן איהו? {{צ|הקול קול יעקב}} דאיהו ירית עילא ותתא; תרין נהמי כחדא. ובגין דשבועות איהו רזא דעילא ותתא וכלא איהו שבועות - אתקריבו תרין נהמי. 


'''פקודא בתר דא''' להסדיר לחם ולבונה להקריב עומר דכתיב {{צ|ועשיתם ביום הניפכם את העומר כבש תמים לעולה}} {{ממ|ויקרא|כג|יב}}. וכן בשבועות להקריב שתי הלחם. והכי בכל יומין טבין להקריב קרבן דמוספין. אלא ודאי בכל יומא דמועדייא צריך לקרבא קרבנא דיליה, צריך לקרבא עליה תוספת דאית ליה. כגון תוספת כתובתא ומתנתא דאוסיף חתן לכלה. ושבת מלכתא דאיהי כלה - בשבתות ובכל יומין טבין צריכה תוספת דאינון מוספין דקרבנין, ומתנתא דאינון מתנות כהונה. 

ובשבועות דאיהו מתן תורה דאתייהיבו תרין לוחין דאורייתא מסטרא דאילנא דחיי - צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם. דתרין לוחין אינון '''י&quot;ו''' - צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם דאינון '''ה&quot;ה''', דאינון נהמא דאורייתא דאתמר ביה {{צ|לכו לחמי בלחמי}}. '''ה&quot;ה''' מן {{צ|המוציא לחם מן הארץ}}. והאי איהו מאכל {{גמט דגש|אדם}} דאיהו {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}. {{צ|זאת התורה אדם}} {{ממ|במדבר|יט|יד}}, {{צ|אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו&quot;ה}} {{ממ|ויקרא|א|א}}.

עומר דשעורין מאכל בעירן דאינון חיות הקדש דמנהון צריך לקרבא. הדא הוא דכתיב {{צ|מן הבהמה}} - אלים מנגחים במתניתין באלין פשטין. {{צ|מן הבקר}} - פרים מנגחים במתניתין בתוקפא יתיר. {{צ|ומן הצאן}} - שאר עמא - קרבנא דלהון צלותין, ועלייהו אתמר {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|נד|}}. 

דמארי קבלה ומארי מדות אינון  מסטר דאילנא דחייא. שאר עמא מסטרא דאילנא דטוב ורע, איסור והיתר. ובגין דא {{צ|מן הבהמה}} מאכל &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צח ב/&gt;דלהון עומר לחם שעורים, {{צ|וימד שש שעורים וישת עליה}} {{ממ|רות|ג|}}  - אורייתא דבעל פה דשית סדרי משנה. אבל אלין דאילנא דחייא דאינון אדם - אורייתא דלהון נהמא דקב&quot;ה. הדא הוא דכתיב {{צ|לכו לחמי בלחמי}} {{ממ|משלי|ט|}}, והיינו שתי הלחם. 

חדו כלהו תנאין ואמוראין ואמרו: מאן קאים קמי סיני!


{{קטן|[שייך כאן פקודא לשרוף קדשים הנדפס [[זהר חלק ג לג א|בדף ל&quot;ג ע&quot;א]] ]}}


'''{{צ|בחדש השביעי באחד לחדש וגו'}}''' - '''פקודא [מ&quot;ב] דא''' לתקוע שופר בראש השנה דהוא יומא דדינא לעלמא, כמה דאוקימנא. והא אוקמוה דכתיב {{צ|תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. והא אתמר דהאי איהו יומא דסיהרא אתכסי ביה וקאים עלמא בדינא, בגין דההוא מקטרגא חפי וכסי ואנעל פתחא על מלכא - אתר דדינא שריא למתבע דינא על עלמא. 

ואי תימא איך אתיהיב ליה רשו לההוא מקטרגא לחפאה ולמתבע דינא? אלא ודאי בידא דהאי מקטרגא שוי קב&quot;ה למתבע דינא על כל עלמא, ושוי ליה יומא ידיעא למתבע קמיה כל דינין דעלמא, דהא קב&quot;ה עביד ליה ושוי ליה קמיה למהוי דחילו דקב&quot;ה סלקא ושריא על כלא. 

ורזא דא {{צ|והאלהים עשה שייראו מלפניו}} {{ממ|קהלת|ג|יד}}. מאי {{צ|עשה}}? {{צ|עשה}} להאי מקטרגא ואתקין ליה קמיה למהוי סייפא שננא על כל עלמא. וכל דא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צט א/&gt; בגין דידחלון מקמי קב&quot;ה כלא. ודא איהו סנטירא דתבע חובי בני נשא ותבע דינא ותפיס בני נשא וקטיל לון ואלקי לון. כלא כמה דנפיק מן דינא!  כגוונא דההוא ממונה בית דין דלתתא דאתייהיב ליה רשו לאדכרא קמי בי דינא {{צ|פלוני עבד כך ופלוני עבר על כך}}, ולמתבע עלייהו דינא. ותנן -  רשו אתייהיב לההוא ממונה בית דין לאנעלא על בי דינא פתחא עד דיגזרון דינא על כל מה דאיהו תבע. ולית רשו לבית דין לדחייא ליה בגין {{צ|כי אני יהו&quot;ה אוהב משפט}} {{ממ|ישעיהו|סא|ח}}, ואיהו בעי דעלמא יתקיים בדינא ולמנדע דאית דין ואית דיין. 

כהאי גוונא שוי קב&quot;ה קמיה להאי דאיהו תבע דינא קמי מלכא על כל בני עלמא. ובהאי יומא אתייהיב ליה רשו לכסאה פתחא דמלכא וסיהרא אתחפיא לגו - עד דיתגזר דינא על כל בני עלמא! ואע&quot;ג דכלא אתגלי קמי קב&quot;ה - לא בעי אלא בדינא. כלא כגוונא חדא, עילא ותתא, אתקין כרסייא דדינא בהאי יומא וסנטירא אתא ותבע דינא על כל עובדי בני עלמא - כל חד וחד כפום ארחוי וכפום מה דעבד. וסהדין אתיין וסהדי על כל עובדי בני עלמא, ואלין אינון {{צ|עיני יהו&quot;ה}} דאינון משטטי בכל עלמא. וכמה אינון {{צ|עיני יהו&quot;ה}} דלית לון חושבנא דקא אזלי ומשטטי בכל עלמא וחמאן כל עובדי בני עלמא. 

ווי לאינון דלא משגיחין ולא מסתכלין בעובדיהון! דהא לגבייהו קיימין אלין סהדי מלכא ומשגיחין וחמאן כל מה דאינון עבדין וקאמרי! דהא אינון סלקי וסהדי קמה מלכא. והאי סנטירא קאים קמי מלכא ותבע דינא {{צ|פלוני עבר דינא, פלוני עבד כך, והא הכא סהדי!}}. ועד דקב&quot;ה לא שאיל לון - לית לון רשו לסהדא. כדין אינון סהדי סהדותא וכלא אכתיב קמי מלכא בפתקא.

בבי מלכא אית חד היכלא. היכלא דא מליא אשא חוורא, והאי אשא מתגלגלא בפלקא ולהיט שביבין והאי לא פסיק לעלמין. לגו האי היכלא אית היכלא אוחרא - מליא אשא אוכמא דלא פסיק לעלמין. תרין סופרין קיימין תדיר קמי מלכא. בשעתא דדינא - סהדין כל סהדי קמי מלכא. אינון  סופרין נטלין&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|צט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף צט ב/&gt; מההוא פלקא דאשא חוורא וכתבי עליה בההוא אשא אוכמא. 

וכדין מלכא אחמיץ דינא עד זמנא ידיעא - דילמא בין כך ובין כך יהדרון בתשובה.  אי יהדרון - פתקין נקרעין. ואי לאו - מלכא יתיב וכל אינון דבי זכותא קיימי קמיה. כרוזא קם וכריז {{צ|פלוני עבד כך - מאן יוליף עליה זכות?}}. אי אית מאן דיוליף עליה זכות - יאות. ואי לאו - הא אתמסר לסנטירא. 

וכלא ידע קב&quot;ה. אמאי אצטריך לכל דא? אלא בגין דלא יהא פטרא דפומא לבני עלמא! אלא לאחזאה דכלא עביד בארח קשוט, וניחא קמיה מאן דאשתזיב מן דיניה.  ואי תימא מנא לן? האי אתמסר לחכימין. ואפילו למאן דלא ידעי - מאן דבעי לאסתכלא - ישגח במה דאיהו באתגלייא וידע במה דאיהו בסתרא. דהא כלא כגוונא חדא! כל מה דפקיד קב&quot;ה בארעא  - כלא איהו כגוונא דלעילא. 


יומא דראש השנה איהו יומא דדינא, ומלכא יתיב בכרסייא דדינא. סנטירא קא אתי וחפי פתחא דמלכא ותבע דינא. ואע&quot;ג דקב&quot;ה רחים ליה לדינא כמה דאת אמר {{צ|כי אני יהו&quot;ה אוהב משפט}} {{ממ|ישעיהו|סא|ח}} - נצח רחימו דבנוי לרחימו דדינא. ובשעתא דסנטירא קם למטען מלין עלייהו - פקיד למתקע בשופר בגין לאתערא רחמי מתתא לעילא בההוא שופר. סלקא ההוא קלא כלילא באשא ורוחא ומיא ואתעביד מנייהו קלא חדא, ואתער קלא אחרא לעילא.  כד ההוא קלא אתער מעילא ומתתא - כדין כל טענות דקא טעין ההוא מקטרגא מתערבבי. 

ביומא דראש השנה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא ליה תבשילין דכל עלמא - כל חד כפום ארחוי. דהא בההוא שעתא {{צ|ותכהין עיניו מראות}} {{ממ|בראשית|כז|א}} - דנפק מניה מאן דאחשך אפי בריין, ואתפרש ושכיב על ערסיה דדינא וקרי לעשו ואמר {{צ|וצודה לי ציד ועשה לי מטעמים והביאה לי}} {{הפניה לפסוקים|בראשית|כז|ג|ד}}. ורבקה אמר אל יעקב בנה רחימא דנפשה, בנה רחימא דאתמסר  לה מיומא דאתברי עלמא, ופקידת ליה לאתערא איהו באינון מטעמים דיליה. ויעקב אתער&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף צט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ק|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ק א/&gt; מתתא - מתלבש בצלותין ובעותין. {{צ|והקול קול יעקב}} - בההוא שופר דקא סליק ואתער יעקב לגביה ואתקריב בהדיה. {{צ|ויגש לו ויאכל}} ואתכליל דא בדא.  כיון דאתכליל בהדיה - {{צ|ויבא לו יין}} {{ממ|בראשית|כז|כה}} - דא יין דמנטרא, יין דהוא חדו דלבא רזא דעלמא דאתי. כדין {{צ|וירח את ריח בגדיו}} - צלותין דסלקין ובעותין. {{צ|ויברכהו}} - נח רוגזא וחדי לבא וכלא איהו רחמי. 
כיון דאיהו אתכליל ביעקב - כל אינון חיילין ותוקפין ורוגזין דהוו זמינין - אתבדרו ולא אשתכחו תמן. וישראל נפקין מן דינא בחדוה ובברכאן. 


{{ממ|בראשית|כז|ל}} {{צ|ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו}} ביומא דא בחדוה ובברכאן עלאין, {{צ|ועשו אחיו בא מצידו}} - טעין טועני מעובדי דעלמא. {{צ|ויעש גם הוא מטעמים}} - חדיד לישניה למטען טענות, אתקין סהדי, {{צ|ויבא לאביו}}. {{צ|ויאמר יקום אבי}} - יתער בדינוי. {{צ|ויאכל}}  כמה עובדין בישין דכל עלמא דקא אשכחנא. {{ש}}
{{צ|ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד}} דהא לא יכיל לאתפרשא מכללא דיעקב דאיהו בחדוה. {{צ|ויאמר מי איפה הוא הצד ציד}} בכמה צלותין ובעותין. {{צ|ואוכל מכל בטרם תבא ואברכהו גם ברוך יהיה}}.

{{צ|כשמוע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה וגו'}} {{ממ|בראשית|כז|לד}} דחמי דהא צידו לא הוה כלום. עד לבתר דאמר ליה {{צ|הנה משמני הארץ יהיה וגו'}} - אלין תקיפין ואכלוסין דשאר עמין. ודא קשיא ליה מכלא. {{צ|וישטום עשו את יעקב}} למיזל אבתריה ולקטרגא ליה תדיר. ויעקב אזיל באינון יומין דבין ראש השנה ליום הכפורים - עריק לאשתזבא מניה. תב בתיובתא, שוי גרמיה בתעניתא, עד דאתי ראש השנה ויום הכפורים. כדין ידעי ישראל דעשו בא ועמו ארבע מאות איש - כלהו מקטרגי זמינין לקטרגא לון. מיד {{צ|ויירא יעקב מאד ויצר לו}} {{ממ|בראשית|לב|ח}} - ואסגי בצלותין ובעותין - {{צ|ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי וגו'}} {{ממ|בראשית|לב|י}}. 

עד דנטיל עיטא ואמר {{צ|כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני}}. {{צ|ויקח מן הבא בידו מנחה וגו' עזים מאתים ותישים עשרים וגו' גמלים וגו'}} - כך הוא סטרא דיליה. {{צ|גמלים}} הוא נחש כמין גמל. בשעתא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ק א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ק|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ק ב/&gt; דפתי סמאל לאדם ארכיב על נחש כמין גמל. תנינן מאן דחמי גמל בחלמיה מיתה נקנסה עליו מלמעלה ואשתזיב מינה. וכלא חד.

וכדין אהדר עשו אפטרופוסא דיעקב. ויעקב לא בעא דובשיה ועוקציה - {{צ|יעבר נא אדוני לפני עבדו}} {{ממ|בראשית|לג|יד}}. כדין {{צ|וישב ביום ההוא עשו לדרכו}} - אימתי? בשעת נעילה, דהא אתפרש מעמא קדישא וקב&quot;ה שביק לחוביהון וכפר עלייהו. כיון דההוא מקטרגא אזל בההוא דורונא ואתפרש מנייהו - בעי קב&quot;ה למחדי בבנוי. מה כתיב? {{צ|ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית וגו' על כן קרא שם המקום סכות}} {{ממ|בראשית|לג|יז}}. כיון דיתבו בסכות - הא אשתזיבו מן מקטרגא וקודשא בריך הוא חדי בבנוי.

זכאה חולקהון בהאי עלמא ובעלמא דאתי!&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ק ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קא א/&gt; '''פקודא [מ&quot;ג] דא''' לאתענאה ביומא דכפורי לאכנעא גופא ונפשא ברזא ד'''ה'''' ענויין ד{{גמט דגש|ה'}} דרגין דיומא דכפורי. דהא מקטרגא קא אתי לאדכרא חוביהון כמה דאתמר, וכלהו בתיובתא שלימתא קמי אבוהון. כלא כמה דאתמר בכמה דוכתי.


{{קטן|['''פקודא [מ&quot;ד] למפלח כהנא וכו' ''' - [[זהר חלק ג סג א|דף ס&quot;ג ע&quot;א]] ]}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קג ב/&gt;'''{{צ|בסכת תשבו שבעת ימים וגו'}}''' {{ממ|ויקרא|כג|מב}} - '''פקודא [מ&quot;ה] דא''' לישב בסוכה והא אוקימנא, בגין לאתחזאה דישראל יתבי ברזא דמהימנותא בלא דחילו כלל, דהא מקטגרא אתפרש מנייהו. וכל מאן דאיהו ברזא דמהימנותא - יתיב בסוכה כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|כל האזרח בישראל ישבו בסכות}} {{שם|ויקרא|כג|מב}}. מאן דאיהו ברזא דמהימנותא ומזרעא ושרשא דישראל - {{צ|ישבו בסכות}}! ורזא דא אתמר בכמה דוכתי. 


'''פקודא [מ&quot;ו] בתר דא''' - לקרבא קרבנא בכל יומא. וקרבנא דא למהוי חולקא בכלא בחדוותא דבנוי, בגין דכולהו אחידן באילנא. ענפין דלתתא דלגבי שרשא דאילנא - כלא אתברכאן בגין אילנא!  אע&quot;ג דלית בהו תועלתא - כלא אתברכאן! וחדוותא דישראל באבוהון דלעילא יהבי חולקא דברכאן לכל אינון שאר עמין דאית לון אחידו ואתאחדו בהו בישראל. וכל אלין קרבנין - למיהב מזונא לאינון ממנן דשאר עמין, דהא מגו רחימו דקא רחים קב&quot;ה לבנוי בעי דכלא יהון רחימין דלהון. ורזא דא {{צ|ברצות יהו&quot;ה דרכי איש גם אויביו ישלים אתו}} {{ממ|משלי|טז|ז}} - אפילו כל אינון מקטרגי עלאי - כולהו אהדרן רחימין לישראל. וכד חיילין דלעילא אהדרו רחימין לישראל - כל אינון דלתתא על אחת כמה וכמה! 

ואי תימא להון הוו מקרבי קרבנא - לאו הכי! אלא כלא לקב&quot;ה סליק ומתקרב! ואיהו פריש מזונא לכולהו אכלוסין דסטרין אחרנין דיתהנון בההוא דורונא דבנוי, ויתהדרון רחימין דלהון. דינדעון עילא ותתא דהא  לית עמא כעמא דישראל דאינון חולקיה ועדביה דקב&quot;ה. ואסתלק יקרא דקב&quot;ה עילא ותתא כדקא יאות. וכל אכלוסין עלאין פתחי ואמרי {{צ|ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ}} {{ממ|שמואל ב|ז|}}.

{{קטן|[עיין תיקונים דף קנ&quot;ב]}} &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קד א/&gt;  '''פקודא [מ&quot;ז] דא''' ליטול לולב בההוא יומא באינון זינין דיליה. והאי רזא אוקימנא ואוקמוה חברייא. כמה דקב&quot;ה נטיל לון לישראל בהני יומין וחדי בהון - אוף הכי ישראל נטלי ליה לקב&quot;ה לחולקהון וחדאן ביה. ודא הוא רזא דלולב ומינין דביה דאיהו רזא דיוקנא דאדם, והא אתמר. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קז ב/&gt;


--------------------</text>
      <sha1>21webrpmzq6tzwg0fev9dgu8fk1ph76</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261521</id>
    <revision>
      <id>3008071</id>
      <parentid>3007857</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:32:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3008071</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357017" sha1="7cvpmyqjzsz6my5io6vtjgbqkzsoame" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

===קטע זמני===
תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. {{צ|יבקשו מפיהו}}. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני תלת קראי לקביל כ&quot;ב  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא וקרא להו {{צ|בהמה}} - וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא, דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. {{ש}}
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב, ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא זעיר אנפין מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. 

ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7cvpmyqjzsz6my5io6vtjgbqkzsoame</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008076</id>
      <parentid>3008071</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:54:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3008076</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="361102" sha1="e4w96fwoqhhha6qai851obk34n1zer2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

===קטע זמני===
תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. {{צ|יבקשו מפיהו}}. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני תלת קראי לקביל כ&quot;ב  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא וקרא להו {{צ|בהמה}} - וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא, דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. {{ש}}
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב, ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא זעיר אנפין מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. 

ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה, חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. 

וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען - דהא קב&quot;ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן וישראל מתברכין מתרין סטרין מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. 

תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו  טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב&quot;ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר.  

בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד (רבוא) שמא קדישא דנפקא מהאי סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. 

ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''.  וכדין קב&quot;ה מברך לון לישראל.   {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''


'''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ&quot;ג ע&quot;א]])}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;'''פקודא בתר דא ברכת כהנים''' {{צ|יברכך יהוה יאר יהוה ישא יהוה}}. 

מקורא דתלת שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א (ס&quot;א יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י) קדושה אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה דמקורא דיליה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ&quot;י דביה '''א&quot;י''' דרמיזין '''איהדונ&quot;הי''' (ס&quot;א יאהדונהי ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה&quot;י) 

(ס&quot;א מקורא מג' שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י וכו' דרמיזין יאהדונה&quot;י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדו&quot;נהי (נ&quot;א אידהונה&quot;י) ורמיזין '''א&quot;י''' רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון). {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''

'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע&quot;ז ע&quot;א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} '''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>e4w96fwoqhhha6qai851obk34n1zer2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרי האלף/לא מוגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>270565</id>
    <revision>
      <id>3008138</id>
      <parentid>1116975</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T10:46:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, ויקיזציה</comment>
      <origin>3008138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="142825" sha1="h9xzjg0f0uhel30aqiqqrqc7e6pjnor" xml:space="preserve">מחלקה ראשונה
ספדי התנאים והאמודאים והמיוחסים להם
מרור א'
מררשל תנאים והתלמודים
. ג מסכתות 1 II 1. משנה, ששה דסרים, ס
. 2. תוספתא, ס&quot;א מסכתות 2
3. מכילתא על ס' שמות. קושט' רעווה. ועם הגהות מר' יוחנך טריןיש, ויביציאה,'ו-ה&quot;ש
ועם פירוש זה ינחמנו, מר' משה בר' שמעון פרנקפורט, אמשטררם, תע&quot;ב. ועם פירוש שבות יהורה, מר' היורה בג'אר, ליוורנו,
איפת צרק ופירוש ברורי המרות, ~t פ: ffi ~~ א. ועם הגהות הגר&quot;א II תקס
צמוי המרית, מר' יצחק אליהו לאנרא, ווילנא, תר&quot;ה. ועם פירוש מרות
ה ורייס, ויבה, תרכ&quot;ה. ועם פירוש מאיר סיד, מר&quot;מ איש-שלום, II םופרים מרא
ז, ועור II ל. ועם פירוש המלבי&quot;ם, בחומש שמות, וואשוא, תרל II שם, תר
השמנה לר' • [בתוכו הגהות הגר&quot;א בשינויים מהנ/ל]. ועם פיריש מרכבת
ירושלים תשכ&quot;ה. ועם פירוש זה j משה רוד אברהם טרויש, לבוב תרנ&quot;ה
ניהנמו הנ&quot;ל, בהיספת פירוש באר אבהרם, מר' אבהרם וויינברג מסלונים,
יואראש, תרפ&quot;ז-ח'.
יעם חלופי-גירסאות והערות מ'ד חיים שאול האראוויטץ ור' ישארל אברהם
רבין, פפא&quot;מ, תרצ&quot;א.
י רי&quot;ב לויטרבאך, פילדלפיא, II עם שינוי&quot;-נוסחארת עפ&quot;י כ&quot;י ותרגום אגנלי ע תרצ&quot;ד.
1. ראה להלן מחלקה ד' מסכת ברכות שמבה.
2. ראה להלן מחלקה ד' מסכת ברכרת, חרסםחא.

י שרי האלף
רעם הגהות הגר&quot;א מווילנא ופירוש קו המרה וחידושל הר אפרים, מר' אפרים
זאכ גארברז, יררשלים תשי&quot;ד.
א וחידושים וביאורים ברכת הכצי&quot;ב, מר' נפתלי צבי יהודה fl ועם הגהות הגר
ברלין מוולאזין, ירושלים, תש&quot;ל.
מאיר בנבנשתי, I ביאורים והגהות להנ&quot;ל נדפסו בס' אות אמת, מר
בס' זית רעבן, מרי אכרהם אבלי גומבינר, j שאלוניקי, שכ&quot;ה; פראג, שפ&quot;ד
בס' משמרות כהונה, מר' אברהם בר' j דעסויא, תס&quot;ד; ויביציאה, תק&quot;ג
יצחק הכהן יצחקי, ליוררבו, תרכ&quot;ב; בס' מי החםר, מר' חיים פאלאגי,
אזמיר, תרלייה; בתשעת הכרכים של חומש תררה שלמה, לס' שמרת,
ניו-יורק, תש&quot;ד-כ&quot;ז, ירושלים, תשכ&quot;ט. המכילתא לפרשיות שמות וארא,
שבדפס ראשונה כמהדורת רי&quot;א לאנדא הנ&quot;ל, פרסם רש'וא וורטהיימר מכ&quot;י,
ג, עמ' נ&quot;ח-ס&quot;ד f/ יר, ח&quot;א, ירושלים, תרע • כספרו אוצר מררשים כתבי
[ = בתי מררשות, מהדורה חדשה, כ&quot;ב, שם, תשי&quot;ג, עמ' ק&quot;א-ק&quot;ז].
ובמכילתא &quot;מאיר עין&quot; בסוף הספר נדפסו תחת שם &quot;מכילתא דרשב&quot;י&quot;
וכ&quot;ה במכילתא דרשכ&quot;י הוצ&quot; הופמאן ואפשטיין.א(.).ה
1. ומאמרו, מכילתא עיין: ע&quot;צ מלמד, תרביץ, שנה ו, תרצ&quot;ה, עמ' 23-112
דפוס קושטא ודפוס וריניציא, שם,עמ' 509-498; שאול ליברמן, קרית
ספר, שנה יכ, תרצ&quot;ה-תרצ&quot;ו, עמ' 65-54; יחזקאל קוטשר, לשוננו, כרד
.1 לב, תשכ&quot;ח, עמ' 16-103
ון בך יוחאי על ס' שמות. ליקוטים מן ומרש הכרול V 4. מכילתא דרשבי ש מ
צ הופמן, ברלין, תרס&quot;ה. ff רקטעים מכ&quot;י הגניזה. י&quot;ל ע&quot;י רד
ל גינצבורג, כתוד: כבזי שכטר, ח&quot;א, ניו-יורק, ff קטעים עפ&quot;י כ&quot;י פרסם ר
3. - עלד קטעים עפ&quot;י כ&quot;י פרסם רא&quot;א פינקלשטיין, חרפ&quot;ח, עמ' 73-339
מרם קאהוט, ניו-יורק, תרצ&quot;ו. V ' בתוך: מחקרים לזכרון ר
רעפ&quot;י כ&quot;י מן הגנזיה ומדרש הגדול, עם מבוא, חילופי גירסאות והערות, הוכן וסודר בירי יעקב נחרם אפשטיין ונערך והשלם בידי עזרא ציון מלמד, ירושלים, תשט&quot;ו. 
* 'קטע מתוך מכילתא ררבי שמעון בר יוחאי, מאת גב&quot;ע
1. [ועיין ז. בן-חיים, צרפתי, לשוננו כז-כח, ירושלים, טבת תשכ/,ד עמ' 76
שם, עמ' 178-177.] קטע חרש ממכילתא ררשב&quot;י מאת שרגא אברמסון
3. ועי' מררכי 1ב. עמ' 72-361 I בתרביץ, שנה מא, חוברת ד תמוז-אלול תשל
1. ועי' בנימין דה-פריס, עמ' 59-155,T &quot; מרגליות, קרית ספר, כרד ל&quot;א, תש&quot;ט

מחלקה ראשונה: מדרשל תנאים והתלמודים יא
ב, I! שימושו של עורך מכילתא דרשב&quot;י במכילתא דר&quot;י - סיני, כרך נא, תשכ עמ' רצ-רצ.ד
[ביאורים ומקורות לכל המכילתא דרשב&quot;י ישבם בתשעת הכרכים של החומש
תורה שלמה לספר שמות, ניו-יורק, תש&quot;ן ירושלים, תשכ&quot;ט. - מאמר מפורט ע&quot;ד הנ&quot;ל במבוא לספר הרמב&quot;ם ומכילתא דרשב&quot;י, ניו-יורק, תש&quot;ן עמ' י&quot;אמ-&quot;ג].מכינים לדפיס מכילתא דרשב&quot;י עם פי' תורה שלמה.

5. מכילתא לס' דברים. קטעים מכת&quot;י הגניזה נדפסו תחילה ע&quot;י ש. שכטר
יבספר המכינה מרשר תנאים.J QR, xvi, 1904: 446-452,6 95-701
לדברים לרד&quot;~.הופמן (קרא כן מדעת עצמי להקטעים שבמדרש הגדול
.71-69.6 לדברים שאינם בספרי שלפנינו). ברלין, תרס&quot;ח-ט', עמוד 2-56
ומקרדם לזה בספרו לקוטי בתר לקוטי מן המכילתא לספר דברים, ברלין, תרנ&quot;ז ( 40 עמוד). ובס' היובל לכבוד ר&quot;י לרי, ע&quot;י רש&quot;ז שכטר, ברסלוי,

1. קטעים ממכילתא לפרשת ראה, י&quot;ל עפ&quot;י כת&quot;י ע&quot;י תרע&quot;א, עמ' 92-187
ג, עמ'.ה&quot;ע'-ס !l רי&quot;ב אפשטיין, בקובץ אממרים לזכררן רצ&quot;פ חיות, וינה, תרצ

6. ברייתא דשלש עשרה מדות דרבי ישמעאל. בראש הםפרא הנקרא תורת כהנים.
פירשו רס&quot;נ, נעתק מערבית ?עברית ע&quot;י ר' נחום הקטז, נדפס ראשונה
ה. I! עם קצת הערות ע&quot;י רש&quot;ז שכטר, בתוך: בית תלמור, ח&quot;,ד תרמ
ג, פאריס, תרנ&quot;ז. ועם fl ועוד פעם ע&quot;י ר&quot;י מילר בספר הירושות מרס
הוספות והערות רח&quot;י עהרנריי,ך קלויזנבורג, תרפ&quot;ב.
י קבק והערות ר' דוד אפנהיים, בתוך:ישרוד, fl פירוש שר&quot;י. י&quot;ל עם הערות רי
ח&quot;ו (תרכ&quot;ח). ועם הערות רי&quot;ל פישמן-מימון, בתוך: כפר שר&quot;י, ירושלים
תש&quot;א, ובספרו: דיוקנאות של מעלה, שם, תש&quot;ו.
פירוש הרבא'ור (בעל ההשגות). נדפס ראשונה עם פירישי על הספרא,
, קושט' חש&quot;ד [וראה על דפוס זה בקונטרס הבמ&quot;ד של ילינק, עמ' 17
ואח&quot;כ בס' לשוד חכמים, ליוורנו, תקמ&quot;א;ובראש הספרא, דפוס j [ הערה א
ש משאבץ, ווארשא, תרכ&quot;ו. I! הר I וינה, תרכ&quot;ב, ובראש הספרא עם פי
פיריש רביני בחיי בר' אשר. בביאורו על התורה, נדפוס ספרד רכ&quot;א ו];
נאפולי, רנ&quot;ב; פיזארו, רס&quot;ז; שם, רע&quot;ה ועיד כ&quot;פ.
ליי בד גשרם (רלב&quot;ג), בשם שערי צדק, נדפס ראשינה כס' רבית I פירשו ר
עיקב פייתוסי, לייורנן, תק&quot;ס; ובפני עצמן: ירושלםי, תרמ&quot;ד. I יעקב מר

יב שרי האלף
וע&quot;י רי&quot;ל הכהן מימון, סביי, כרך מז, תש&quot;כ, עמ' פבפ-ט.
3) משנת רי&quot;ג, נדפס פיריש י&quot;ג זכרות מתוך כ&quot;י גינזבורג בפאריס (מס' 31
.2 22-221,2 ב&quot;הכרמל&quot; תר&quot;ל, עמ' 14-213
.1 פירוש רבינו הלל, בספר היובל לכבוד פוזננסקי, עמ' 80-170
י ר&quot;מ היגר, בספר היובל לכבור ר&quot;ל גינצבורג, II פירוש ר' שמה אבז מוסא, ע
ניו-יורק, תש&quot; ו, עמ' צ&quot;ג-קכ&quot;ו.
פ-רוש לר' מבחם עזריה בר' אריה ליב כ&quot;ץ, בשו&quot;ע של ר' אליעזר הקטן
ז. II מרעוייץ, פיירדא, תנ
פירוש י&quot;ג מרות רר&quot;י, בס' הפליאה, קאריץ, תקמ/.ז
ברייתא די&quot;ג מרות רר&quot;י, עם פירוש רס&quot;ג, רש&quot;י, הראב&quot;ד ר&quot;ש מקינין
יוחנו טריויש, הגהות הגר&quot;א, הערות I ה הקדוש, ר I1 (מספרו הכריתות), של
על ס' הכריתות הנ&quot;ל מר&quot;י חאגיז, נוסחת אבוררהם בפירש&quot;י. הערות
תרפ&quot;ה. •, בפירש&quot;י, ווילנא
השווה ספרא (תו&quot;כ) ומפרשיו נעיד נמצאים פירושים קצרים על הי&quot;ג מדות
בפירושי המחזורלם, כמו בפל, ובעגלי צרק, סביוביטה-קרימובה, שי 1/זכ--&quot;א;
קמחא ראבשיובא,בולוניא, '-ש ~;n בפי' הררת קירש, ויניציאה, ~~נרנ
א; בס' יר כל בר, פפא&quot;מ, תפ&quot;ז; בסדור עם פירוש &quot;ר עדמיו, אלטלנא, II ש
תק&quot;ה-ז', ונפי' אמרי יפז:.ר, שער נפתלי, נדפס עם סדזר הגר&quot;א, ירושלים,
ה, ובסדור ויעש אברהם להגר&quot;א לנדא מצ'כנוב, לודז, תרצ&quot;ו]. I1 תרנ
.ן ספרא הנקרא תררת כהנים על ס' ויקרא, נעד פרשת צו], עם פירוש האוב&quot;ר
קושט' נר&quot;ף ]?. ובלי הפירוש. ויניציאה, ש&quot;ה.
התלמיר מרא&quot;ה ווייס, ועם פירוש הראב&quot;ד עפ&quot;י &quot;תכ והערות מסירת
צלום ניו-יורק, תש&quot;ז נהערות על פי' הראב&quot;ד מאת מ. מ. j וינה, תרכ&quot;ב
כשר בקונטרס בית תלמור, ריושלים, תרצ&quot;ב ].
1ש שמאבץ, עפ&quot;י,&quot;תכ והגהות מהרי&quot;,ר מר' יעקב f ועם פירוש [מיוחס] ל ר
דוד ביררטן, ווארשא, תרכ&quot;ו. [עיין על זה: זאב וואלף ריננוביץ, לברר
וללבן - שערי תירה, שנה יא, ווארשא (חרפ&quot;א), חוב' ג, הוספה ייעולת
; ור&quot;ש ליברמן בתוספתא כפיז:.יהט זרעים, ח&quot;ב, עמ' 819 j 13 ' החדש&quot;, עמ
6, ובתיך: ספר,&quot;'רש בעריכת רי&quot;ל 2. I ור&quot;א אורבך בסי כעלי התוספות, עמ
. [ T&quot; מייטון, ירושלים תשט
ר אליקים. II ספרא רכי רכ הוא ספר תירת כהנים, עם פירוש רבינר הלל ב

מחלקה ראשונה: מדרשי תנאים והתלמודים יג
יוצא לאור בפעם הראשונה מתוך כתבי-יד ומחובר אליו הגהות רבינו אליהו ז&quot;ל מווילנא, עליהם נוסף ענף הלל, הערות, הגהות על פירוש
שכנא קולידיצקי. ונלוה אליו בסופו קובץ הערות.z רבינו הלל על ידי הרב 'ז
[מהרב יצחק הוטנר] ביאור גדול על פירוש רבינו הלל, וקונטרס אוסף
ההלכות המחודשות בספרא אשר לא באו זכרן בתלמוד בבלי נמהנ&quot;ל].
ירושלים תשכ&quot;א, ° 2. הקונטרס הנ&quot;ל נדפס בפ&quot;ע ניו-יורק, תרצ&quot;ח.

תורת כהכים, צילום כת&quot;י רומא, עם מבוא מאת רא&quot;א פינקלשטיין ניו יורק, תעזי&quot;ז (ומכין לדפוס מהדורה חדשה של הספרא עפ&quot;י כת&quot;י וספרי הראשונים),

3, עם דברי פתיחה ומפתח הדפים, ירושלים תשלייב, צלום כת&quot;י וטיקן 1
ועם פירוש '.רכז אהרז, מר' אהרן בר' אברהם ז' חיים, ויניציאה, שס&quot;ט-
שע&quot;א; דעסןיא, תק&quot;ב.
ועם פירוש עזרת כהבים ותוספות העזרה, מר' צבי ברן נפתלי הירץ
רפאפורט, ח&quot;א 'פ( ויקרא), ווילנא, תר&quot;ה; ח&quot;ב 'פ( צו), זיטאמיר, תרכ&quot;י;
צ), פרמשילא, הרס&quot;ז, II ח&quot;ג 'פ( תזומ
ועם פירוש עשירית האיפה, מר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספריו, לבוב,
תר&quot;ח נעוד הגהות ותיקונים בספרו נרבת פי, שם, תרי&quot;ג]
יעם פירוש התורה והמצוה, מר' מאיר ליבוש מלבי&quot;ם, בוקרשט, תר&quot;,ר
ובחומש עם פירושן,
פירוש ררר הקושו, מר' וידאל הצרפתי, הוסיאטין, תרס&quot;ח, • ועם
ד' ברסלא, תרע&quot;ה, (, I ועם תיקונים עפ&quot;י 'כת&quot;י ע&quot;י ר&quot;מ איש שלום (עד פרק י
יק מר' ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל t ועם באור ה.ור&quot;א ופירו'~ מס
כה-כח ויקרא-שמיני • חפץ חיים, פיעטרקוב, תרע&quot;ח, [בתורה שלמה כרך
המספיק בפנים, ובביאור להתו&quot;ש ובמילואים,z, נדפס התו&quot;כ כולו, עם הפירויז
כ[, If ישנם ביאורים על הת ו
ועם פירוש אור השיר לרן שמואל יצחק הילמן, ירושלים, תשי&quot;ד,
אות מאת מר&quot;מ בנבנשתי, I באורי המלים והגהות על הספרא נדפס בס
פ&quot;.ר it-', שאלוניקי, שכ&quot;ה; פראג
פירושים וביאורים נדפסו עוד בס' זרע קורש, מר' משה ב&quot;ר אליעזר קרנר,
בללין, תקנ&quot;ח; בס' שממרות כהוכה, מרן אבהרם ב&quot;ר יצחק הכהן יצחקי,
ליוררנו, תרכ&quot;ב; ויקאר אבהרם לר&quot;א פאלאגי, אזמיר תרמ&quot;ד; אוצר
j הספאר לר&quot;מ זעמבא ברגל התו::ח לר&quot;מ כשר, ווארשא, תרפ&quot;א-תרפ&quot;ג

יד שרי האלף
ל. fl הירושי הבצי&quot;כ לר' נפתלי צבי יהודה ברלין מוולאזין, ירושלים, תש
קטעי ספרא (תורת כהניס) בנוסח ארץ-ישראלי, עס ניקיי ופסקי טעמים
מאת צבי מאיר רבינוביץ - בר-אילן, ספר השנה למדעי היהדות יהדוח
2. ועיין במילואים והוספות. של אוניברסיטת בר-אילן,'ו תשנ&quot;ח, עמ' 1-9
1ט; מינקיביץ, f 1י; המבלרג, תקמ f 8. ספרי על במדבר ודברים. ליניציאה, ש
ה. ll תקס&quot;ג; שם, תקס
ועם הגהות מר' דוד הלוי הורביץ, זולצבאך, תקס&quot;ב.
ועם פירוש דרס אברהם מר' אברהם יקותיאל זלמן לינטשטייו. ח&quot;א,
1א; ח&quot;ב, ראדוויל,' תק&quot;פ. I דיהרנפורט, תקע
ועם פירוש זבאיר סין מר&quot;מ איש-שלום, וינה, תרג&quot;ד; צלום, נין-יררק,
תש&quot;ח.
t י חכם קדמוו ספרדי (רלבז מפירו'ז l/ א והגהות וביאורים מכ l/ ועם הגהות הגר
1,)ד וליקוטיםי מר' אכרהם בעל שמכיל לאיתן ור' אליהו פרץ, ווילבא, f הרא ב
תרכ&quot; ו. ועיין במילואים והוספות.
ועם פירןש המלכי&quot;ם, כהושמ, ווארשא, תרלייז, ועוד.
3, מהדורה פקסימילית בצרוף דברי ספרי כמרבר ורכרים, נת&quot;י ותיקן 2
. פתיחה ומפתח הדפים, ירושלים, תשל&quot;ב. ° 4
חייס שאול האראיויטץ, f ספרי במדבר עם חליפי גרסאית והערית מאת ר
לייפציג תרע&quot;ז.
י והערות מרא&quot;א פינקלשטיין. ברליז, l/ רי רברים, עם חלופי-גרסאות מכת r ם
ת&quot;ש.
[פינקלשטיין הוציא בברסלאו 1935-7 ארבע חוברלת ראשונות (פי' א-רכג)
ש האראוויטץ. ושוב הדפיס על כל ספר דברים בשנת l/ שעיבד מעזבונו של רח
ת&quot;ש ושנית בניו-יירק תשנ&quot;ט. הערות מאת י. ב. אפשטייז, תרכיז, שנה ח,
. [ 392-375 I תרצ&quot;ז, עמ
ר אליקים, עפ;'י כ&quot;י, עם מביא מםורות הםפרי l/ ועם פירוש רכבו הלל ב
יהערות וביאורים סבף הלל, מר' שכנא קולידיצקי, הגהית הגר&quot;א והגהלת
ל, ירושלים, תש&quot;ח. ll וביאררים מכ&quot;י חכם קרמוו ספררי הנ
ועם פירוש כתר כהובה, מר' צבי הירש וואלק, הגהלת הגר&quot;א,והגהלת
וביאורים הנ&quot;ל, ח&quot;א 'פ( נשא), ירושלים, תשי&quot;,ד ח&quot;ב 'פ( בהעלותך)
ירושלים, תשכ&quot;א.

. מחלקה ראשונה: מדשרל תנאים והתלמודים טו
סת הגר&quot;א והגהות וביאורים לחכם קרמון i ועם בוסחת הספרי יעל פי גיר
ב מאת רן נפתלי צבי יהורה ברלין, I1 ספררי, ובאור רחב בשם ונמק הנצ י
שלשה חלקים, ירושלם, תשי/'ס- תשכ&quot;א,
ועם פירוש תולדות ארם לספרי במדבר מרן משה רור אבהרם טרויש אשכבזי
בעל מרכבת המשבה על המכילתא, והגהות ר&quot;ע איגר מכת&quot;,ל ירושלים,
תשלייב. ועל ספרי רברים, שם, תשליי.ד
[ביאררי המלים והגהות בס' אי&quot;ת אמת הנ&quot;ל. פירושים וביאוריס בס' זית
רוננז, מד' אברהם אבלי גומבינר, דעסויא, תס&quot;ר; ויניציאה, תק&quot;ג; בס/ ספרי
ט (מובא שם פי' מכת&quot;י ר' סלימאן ff דבי רב, מרן דוד פאררו, שאלוביקי, תקנ
אר, ליוורבו, תקפ&quot;ג; בס' I אוחנא ורא&quot;ן); בס' אהלי היודה, מדן יהורה נג
שממרות כהונה, מר' אברהם בר' יצחק הכהן יצחקי, ליוורב ו, תרכ&quot;ב; בס'
ספרי חיים, מדן חיים פאלאגי, אזמיר, תרמ&quot;א].
9. פפדי דבי דב. ספרי על ספר בזמכר ןםפרי זוטא, עם חלןפי-גירסאןת
והערות ומבוא (בגרמנית) ע&quot;י ר' חיים שאול האראוויטץ, לייפציג, תרע&quot;ך.
גר~רנגתוך': מסלות לתורת התנאים מאת Ds גa [תרגלם מתמבוא של האראוו
9.א( ]).ה. א. ז. רבינוביץ. תל-אביב תרפ&quot;ח, עמ' 1-82
ועם ביאורים, מ&quot;מ והגהות אמבוהא רספרי, מרי יעקב זאב יוסקוביץ,
ל לעברית ע&quot;י רי&quot;ל גירשט, וקונטרס אצור הספרי, מר' II תרגום המבוא ה נ
, מבחם זעמבא, לודז, תרפ&quot;ט. רפוס-צילום, בבי-ברק תשכ&quot;ך. 80
שבה,'א I ' םפרי זואט פרשת פהר, מכת&quot;י ע&quot;י רי&quot;נ אפשטיין, ב&quot;תברץי
ספר,'א ירושלים, תר&quot;ץ, עמ' 78-46. ועי' שם, שנה,'ג תרצ&quot;ב, עמ'
.6 1, עמ' 63-657 894,VI JQR, 2. קטע נדפס לראשונה ע&quot;י ש. שכטר 36-232
למקודם י&quot;ל םפרי כפנים אחרים, בקרא ג&quot;כ םפרי זוטא ןחיא עיקר םפרי
דבי רב, עם מבוא הערות והגהות/ מר' דב הלל קינגסברג, פפר&quot;מ תרבי'ה.
ועם פירוש ספירי אפרים, מר' ~פרים זאב גרבוז, ירושלים, תש&quot;ז.
הגהות והערות על ספרי זוטא, מר&quot;ש ליברמן, בויארס, תשכ&quot;ח.
1. מגלת תענית. מנטובה, רע&quot;ר; ויביציאה, ש&quot;ה-ו; באזיליאה, ש&quot;מ (בספח 0
סרר עולם רבא וזוטא&quot;); אמשטררם, חיווט; ברלין, תצ&quot;רן ועור הרבה Il ל
פעמים,
סIl זעם פיו: רש&quot;י שרב&quot;ס ותוספוח חשרים/ ועיך משפט בר מצוה ךמסירח הש

טז שרי האלף
ותורה אור, בקבצו עווי הרב היודה ליב ב&quot;ר מבחם דיין דקראטאשין, ווארשא,
תרליי.ד.ד(.).מ
יעל-פל כ&quot;י עם הערות מר' אברהם בויבואר, בתוד: מור החכמים וקורות
היטים, חלק,'ב אוקספורד, תרב&quot;ג.
ועל-פל כ&quot;י עם מבוא והערות ר' מבשה גרוסברג, לבוב, תרס&quot;י.
ועם פי' האשל מר' אברהם אליהו, ירושללם, תרס&quot;ח.
ועם הגהות והערות מר' יעקב עמדין ותקונים עפ&quot;י מהדורת בויבואר הב&quot;ל,
ווילבא, תרפ&quot;ה.
(. 1932-1931 ) כרן 9-8,H UCA - י ה. ליכטבשטיין ב /l י ע /l ועפ&quot;י כ
פירוש להב&quot;ל נס' גן הטלך לר' שמשון יואל &quot;לוי לבית שפירא. קארעץ
תשלייב, • תקפ&quot;ג. [עי' על זה חיים ליברמו, דפוסי קארעץ - סיכי, כרן,ע
עמ' קעו-קעז].
[ועיין מגילת תענית. פרשיות בתולדות בית חשמונאי לאור משנה קדומה. [מאת בן ציון לוריא. ירושלים, תשכ//.ד 80
1. סדר עולם רבא. קושט', רעז/ז. ועם הגהות הגרזוא, שקלוב, תקס&quot;א. 1
ומ&quot;מ יו יוסף, מר' חבור זונדל בר' יוסף, • ועם פירוש עץ יוסף, ענף יומף
ווילנא, תר&quot; ה.
ועם מבוא והערות ותקונים מר' דוב בער ראטבער, ווילבא, תרב&quot;ד-ביי ז.
ובהוספת סקירה מדעית על.טיב המדרש, המדורותיו השובות, ובתוספת
המדרש הקטן עשר גליות כהשלמה לסדר עולם, מאת שמואל ק. מירסקי;
ובוספו עליהם תולדות ר' יוסי בן חלפתא להרב אהרן היימן ומאמר על
. דוב בר רטנר, מאת טוביה פרשל. ביו-יורק תשכ&quot;ו. ° 8
ועם הגהות הגר&quot;א ור&quot;י עמדין, ןהערות אמיר עידו מר' ירוחם מאיר לייבער,
ווארשא, תרס&quot;ה.
סרר עולם רבא וזוטא, מגלת תעבית יעי,ד מבטובה, רע&quot;ד; ויביציאה,
ש&quot;ה-ו; באזיליאה, ש&quot;מ; אמשטרדם, תע&quot;א, ועוד הרבה פעמים.
יעם תרגום לטיבי ע&quot;י ג. גבברור, פאריס, 1572; באזיליאה, ש&quot;מ.
יעם פירוש רן יעקב עמדין, המבורג, תקי&quot;ז.
יעם הגהות הגר&quot;א, ויארשא, תרכו/ב, יעי.ד
יעל-פי כ&quot;י עם מבוא יהערית ר' אברהם בייבואר, בתיד: מרר החכמים

מחלקח ראשונה: מדרשי תנאים והתלמודים יז
וקויות הימים, חלק.'ב ופרק 'י-'א עפ&quot;י כ&quot;י עם מבוא והערות ו' אלכסנדר מארכס, ברלין, תרס&quot;.ד
פירוש להנ&quot;ל בס' נז המלר לר' שמשון יואל הלוי לבית שפירא. קארעץ תקפ&quot;ג.
םרי עולם יאכ שהלם, עם באורים, מ&quot;מ, השוואות ושיבויי נוסחאות עפ&quot;י
כת&quot;י ודפוסים שינים ובירור השיטות בעניני סדר עולם בשני התלמודים
ומדוש י. חז&quot;ל, בציווף טבלאות ומבואית ותולדות ון יוסי בו חלפתא, מר'
משה יאיר ווייבשטאק. א-ג, ירושלים תשט&quot;ז-תשכ&quot;ב.
םרר סילם זואט, עם פין מסר היורה מהרב יהודה ליב דיין דקראטאשין

ספדי התנאים והאמוראים והמיוחסים להם
מדור א'
מררשל תנאים והתלמירים
. ג מסכתות 1 II 1. משנה, ששה דסרים, ס
. 2. תוספתא, ס&quot;א מסכתות 2
3. מכילתא על ס' שמות. קושט' רעווה. ועם הגהות מר' יוחנך טריןיש,
ויביציאה,'ו-ה&quot;ש ועם פירוש זה ינחמנו, מר' משה בר' שמעון פראבקפורט,
אמשטררם, תע&quot;ב. ועם פירוש שבות יהורה, מר' היורה בג'אר, ליוורבו,
איפת צרק ופירוש ברורי המרות, ~t פ: ffi ~~ א. ועם הגהות הגר&quot;א II תקס
צמוי המרית, מר' יצחק אליהו לאנרא, ווילנא, תר&quot;ה. ועם פירוש מרות
ה ורייס, ויבה, תרכ&quot;ה. ועם פירוש מאיר סיד, מר&quot;מ איש-שלום, II םופרים מרא
ז, ועור II ל. ועם פירוש המלבי&quot;ם, בחומש שמות, וואשוא, תרל II שם, תר
השמנה לר' • [בתוכו הגהות הגר&quot;א בשינויים מהנ/ל]. ועם פיריש מרכבת
ירושלים תשכ&quot;ה. ועם פירוש זה j משה רוד אברהם טרויש, לבוב תרנ&quot;ה
ניהנמו הנ&quot;ל, בהיספת פירוש באר אבהרם, מר' אבהרם וויינברג מסלונים,
יואראש, תרפ&quot;ז-ח'.
יעם חלופי-גירסאות והערות מ'ד חיים שאול האראוויטץ ור' ישארל אברהם
רבין, פפא&quot;מ, תרצ&quot;א.
י רי&quot;ב לויטרבאך, פילרלפיא, II ערם שינוי&quot;-נוסחארת עפ&quot;י כ&quot;י יתרגים אגנלי ע
תרצ&quot;ד.
1. ארה להלן מחלקה ד' מסכת ברכית שמבה.
2. ראה להלן מחלקה ד' מסכת ברכרת, חרסםחא.

י שרי האלף
רעם הגהות הגר&quot;א מווילנא ופירוש קו המרה וחידושל הר אפרים, מר' אפרים
זאכ גארברז, יררשלים תשי&quot;ד.
א וחידושים וביאורים ברכת הכצי&quot;ב, מר' נפתלי צבי יהודה fl ועם הגהות הגר
ברלין מוולאזין, ירושלים, תש&quot;ל.
מאיר בנבנשתי, I ביאורים והגהות להנ&quot;ל נדפסו בס' אות אמת, מר
בס' זית רעבן, מרי אכרהם אבלי גומבינר, j שאלוניקי, שכ&quot;ה; פראג, שפ&quot;ד
בס' משמרות כהונה, מר' אברהם בר' j דעסויא, תס&quot;ד; ויביציאה, תק&quot;ג
יצחק הכהן יצחקי, ליוררבו, תרכ&quot;ב; בס' מי החםר, מר' חיים פאלאגי,
אזמיר, תרלייה; בתשעת הכרכים של חומש תררה שלמה, לס' שמרת,
ניו-יורק, תש&quot;ד-כ&quot;ז, ירושלים, תשכ&quot;ט. המכילתא לפרשיות שמות וארא,
שבדפס ראשונה כמהדורת רי&quot;א לאנדא הנ&quot;ל, פרסם רש'וא וורטהיימר מכ&quot;י,
ג, עמ' נ&quot;ח-ס&quot;ד f/ יר, ח&quot;א, ירושלים, תרע • כספרו אוצר מררשים כתבי
[ = בתי מררשות, מהדורה חדשה, כ&quot;ב, שם, תשי&quot;ג, עמ' ק&quot;א-ק&quot;ז].
ובמכילתא יימאיר עין&quot; בסוף הספר נדפסו תחת שם יימכילתא דרשב&quot;י&quot;
וכ&quot;ה במכילתא דרשכ&quot;י הוצ&quot; הופמאן ואפשטיין.א(.).ה
1. ומאמרו, מכילתא עיין: צ. מלמ,ד תרביץ, שנה ו, תרצ&quot;ה, עמ' 23-112
דפוס קושטא 'ודפרס וריניציא, שם,עמ' 509-498; שאול ליברמן, קרית
ספר, שנה יכ, תרצ&quot;ה-תרצ&quot;ו, עמ' 65-54; יחזקאל קוטשר, לשוננו, כרד
.1 לב, תשכ&quot;ח, עמ' 16-103
ון בך יוחאי על ס' שמות. ליקוטים מן ומרש הכרול V 4. מכילתא ררבי ש מ
צ הופמן, ברלין, תרס&quot;ה. ff רקטעים מכ&quot;י הגניזה. י&quot;ל ע&quot;י רד
ל גינצבורג, כתוד: כבזי שכטר, ח&quot;א, ניו-יורק, ff קטעים עפ&quot;י כ&quot;י פרסם ר
3. - עלד קטעים עפ&quot;י כ&quot;י פרסם רא&quot;א פינקלשטיין, חרפ&quot;ח, עמ' 73-339
מרם קאהוט, ניו-יורק, תרצ&quot;ו. V ' בתוד: מחקרים לזכרוי ר
רעפ&quot;י כ&quot;י מן הגנזיה ומדרש הגדול, עם מבוא, חילופי גירסאות והערות, הוכן
ציון מלמר, • וסודר בירי יעקב נחרם אפשטיין ונערד והשלם בייי עזרא
ירושלים, תשט&quot;ו. 'קטע מתוד מכילתא ררבי שמעון בר יוחאי, מאת גב&quot;ע
1. [ועיין ז. בן-חיים, צרפתי, לשוננו כז-כח, ירושלים, טבת תשכ/,ד עמ' 76
שם, עמ' 178-177.] קטע חרש ממכילתא ררשב&quot;י מאת שרגא אברמםון
3. ועי' מררכי 1ב. עמ' 72-361 I בתרבץי, שנה מא, חוברת,ד תמוז-אלול תשל
1. ועי' בנימין רה-פרים, עמ' 59-155,T &quot; מרגליות, קרית ספר, כרד לייא, תשט

מחלקה ראשונה: מדרשל תנאים והתלמודים יא
ב, I! שימושו של עורך מכילתא דרשב&quot;י במכילתא דר&quot;י - כיני, כרך נא, תשכ
עמ' רצ-רצ.ד
[ביאורים ומקורות לכל המכילתא דרשב&quot;י ישבם בתשעת הכרכים של החומש
תורה שלמה לספר שמות, ביו-יירק, תש&quot;,ן ירושלים, תשכ&quot;ט. - מאמר
מפורט ע&quot;ד הנ&quot;ל במבוא לספר הרמב&quot;ם ומכילתא דרשב&quot;י, ביו-יורק,
תש&quot;,ן עמ' י&quot;אמ-&quot;ג].מכינים לדפיס מכילתא דרשב&quot;י עם פי' תורה שלמה.
5. מכילתא לס' דברים. קטעים מכת&quot;י הגניזה נדפסו תחילה ע&quot;י ש. שכטר
יבספר המכינה מרשר תנאים.J QR, xvi, 1904: 446-452,6 95-701
לדברים לרד&quot;~.הופמן (קרא כן מדעת עצמי להקטעים שבמדרש הגדול
.71-69.6 לדברים שאינם בספרי שלפנינו). ברלין, תרס&quot;ח-ט', עמוד 2-56
ומקרדם לזה בספרר לקוטי בתר לקוטי מן המכילתא לספר דברים, ברלין,
תרנ&quot;ז ( 40 עמוד). רבס' היובל לכבוד ר&quot;י לרי, ע&quot;י רש&quot;ז שכטר, ברסלרי,
1. קטעים ממכילתא לפרשת ראה, י&quot;ל עפ&quot;י כת&quot;י ע&quot;י תרע&quot;א, עמ' 92-187
ג, עמ'.ה&quot;ע'-ס !l רי&quot;ב אפשטיין, בקובץ אממרים לזכררן רצ&quot;פ חיות, ויבה, תרצ
6. ברייתא דשלש עשרה מדות דרבי ישמעאל. בראש הםפרא הנקרא תורת,
כהנים.
פירשו רס&quot;נ, נעתק מערבית ?עברית ע&quot;י ר' נחום הקטז, נדפס ראשונה
ה. I! עם קצת הערות ע&quot;י רש&quot;ז שכטר, בתוך: בית תלמור, ח&quot;,ד תרמ
ג, פאריס, תרנ&quot;ז. ועם fl ועוד פעם ע&quot;י ר&quot;י מילר בספר הירושות מרס
הוספות והערות רח&quot;י עהרנריי,ך קלויזנבורג, תרפ&quot;ב.
י קבק והערות ר' דוד אפנהיים, בתוך:ישרוד, fl פירוש שר&quot;י. י&quot;ל עם הערות רי
ח&quot;ו (תרכ&quot;ח). ועם הערות רי&quot;ל פישמן-מימון, בתוך: כפר שר&quot;י, ירושלים
תש&quot;א, ובספרו: דיוקנאות של מעלה, שם, תש&quot;ו.
פירוש הרבא'ור (בעל ההשגות). נדפס ראשונה עם פירישי על הספרא,
, קושט' חש&quot;ד [וראה על דפוס זה בקונטרס הגמיד של ילינק, עמ' 17
ואח&quot;כ בס' לשוד חכמים, ליוורנו, תקמ&quot;א;ובראש הספרא, דפוס j [ הערה א
ש משאבץ, ווארשא, תרכ&quot;ו. I! הר I וינה, תרכ&quot;ב, ובראש הספרא עם פי
פיריש רביני בחיי בר' אשר. בביאורו על התורה, נדפוס ספרד רכ&quot;א ו];
נאפולי, רנ&quot;ב; פיזארו, רס&quot;ז; שם, רע&quot;ה ועיד כ&quot;פ.
ליי בד גשרם (רלב&quot;ג), בשם שערי צדק, נדפס ראשינה כס' רבית I פירשו ר
עיקב פייתוסי, לייורנן, תק&quot;ס; ובפני עצמן: ירושלםי, תרמ&quot;ד. I יעקב מר

יב שרי האלף
וע&quot;י רי&quot;ל הכהן מימון, סביי, כרך מז, תש&quot;כ, עמ' פבפ-ט.
3) משנת רי&quot;ג, נדפס פיריש י&quot;ג זכרות מתוך כ&quot;י גינזבורג בפאריס (מס' 31
.2 22-221,2 ב&quot;הכרמל&quot; תר&quot;ל, עמ' 14-213
.1 פירוש רביבו הלל, בספר היובל לכבוד פוזננסקי, עמ' 80-170
י ר&quot;מ היגר, בספר היובל לכבור ר&quot;ל גינצבורג, II פירוש ר' שמה אבז מוסא, ע
ניו-יורק, תש&quot; ו, עמ' צ&quot;ג-קכ&quot;ו.
פ-רוש לר' מבחם עזריה בר' אריה ליב כ&quot;ץ, בשו&quot;ע של ר' אליעזר הקטן
ז. II מרעוייץ, פיירדא, תנ
פירוש י&quot;ג מרות רר&quot;י, בס' הפליאה, קאריץ, תקמ/.ז
ברייתא רי&quot;ג מרות רר&quot;י, עם פ.ירוש רס&quot;ג, רש&quot;י, הראב&quot;,ד ר&quot;ש מקינין
יוחנו טריויש, הגהות הגר&quot;א, הערות I ה הקדוש, ר I1 (מספרו הכריתות), של
על ס' הכריתות הנ&quot;ל מר&quot;י חאגיז, נוסחת אבוררהם בפירש&quot;י. הערות
תרפ&quot;ה. •, בפירש&quot;י, ווילנא
השווה ספרא (תו&quot;כ) ומפרשיו נעיד נמצאים פירושים קצרים על הי&quot;ג מדות
בפירושי המחזורלם, כמו בפל, ובעגלי צרק, סביוביטה-קרימובה, שי 1/זכ--&quot;א;
קמחא ראבשיובא,בולוניא, '-ש ~;n בפי' הררת קירש, ויניציאה, ~~נרנ
א; בס' יר כל בר, פפא&quot;מ, תפ&quot;ז; בסדור עם פירוש &quot;ר עדמיו, אלטלנא, II ש
תק&quot;ה-ז', ונפי' אמרי יפז:.ר, שער נפתלי, נדפס עם סדזר הגר&quot;א, ירושלים,
ה, ובסדור ויעש אברהם להגר&quot;א לנדא מצ'כנוב, לודז, תרצ&quot;ו]. I1 תרנ
.ן ספרא הנקרא תררת כהבים על ס' ויקרא, נעד פרשת צו], עם פירוש האוב&quot;ר
קושט' נר&quot;ף ]?. ובלי הפירוש. ויניציאה, ש&quot;ה.
התלמיר מרא&quot;ה ווייס, ועם פירוש הראב&quot;ד עפ&quot;י &quot;תכ והערות מסירת
צלום ניו-יורק, תש&quot;ז נהערות על פי' הראב&quot;ד מאת מ. מ. j וינה, תרכ&quot;ב
כשר בקונטרס בית תלמור, ריושלים, תרצ&quot;ב ].
1ש שמאבץ, עפ&quot;י,&quot;תכ והגהות מהרי&quot;,ר מר' יעקב f ועם פירוש [מיוחס] ל ר
דוד ביררטן, ווארשא, תרכ&quot;ו. [עיין על זה: זאב וואלף ריננוביץ, לברר
וללבן - שערי תירה, שנה יא, ווארשא (חרפ&quot;א), חוב' ג, הוספה ייעולת
; ור&quot;ש ליברטן בתוספתא כפיז:.יהט זרעים, ח&quot;ב, עמ' 819 j 13 ' החדש&quot;, עמ
6, ובתיך: ספר,&quot;'רש בעריכת רי&quot;ל 2. I ור&quot;א אורבך בסי כעלי התוספות, עמ
. [ T&quot; מייטון, ירושלים תשט
ר אליקים. II ספרא רכי רכ הוא ספר תירת כהנים, עם פירוש רבינר הלל ב

מחלקה ראשונה: מדרשי תנאים והתלמודים יג
יוצא לאור בפעם הראשונה מתוך כתבי-יד ומחובר אליו הגהות רבינר
אליהו ז&quot;ל מווילנא, עליהם נוסף ענף הלל, הערות, הגהות על פירוש
כנא קולידיצקי. ונלוה אליו בסופו קובץ הערות.z רבינו הלל על ידי הרב 'ז
[מהרב יצחק הוטנר] ביאור גדול על פירוש רבינו הלל, וקונטרס אוסף
ההלכות המחודשות בספרא אשר לא באו זכרן בתלמוד בבלי נמהנ&quot;ל].
ירושלים תשכ&quot;א, ° 2. הקונטרס הנ&quot;ל נדפס בפ&quot;ע ניו-יורק, תרצ&quot;ח.
תורת כהכים, צילום כת&quot;י רומא, עם מבוא מאת רא&quot;א פ~נקלשטייןן ניי יורק,
תעזי&quot;ז (ומכין לדפוס מהדורה חדשה של הספרא עפ&quot;י כת&quot;י וספרי הראשונים),
3, עם דברי פתיחה ומפתח הדפים, ירושלים תשלייב, צלום כת&quot;י וטיקן 1
ועם פירוש '.רכז אהרז, מר' אהרן בר' אברהם ז' חיים, ויניציאה, שס&quot;ט-
שע&quot;א; דעסןיא, תק&quot;ב.
ועם פירוש עזרת כהבים ותוספות העזרה, מר' צבי ברן נפתלי הירץ
רפאפורט, ח&quot;א 'פ( ויקרא), ווילנא, תר&quot;ה; ח&quot;ב 'פ( צו), זיטאמיר, תרכ&quot;י;
צ), פרמשילא, הרס&quot;ז, II ח&quot;ג 'פ( תזומ
ועם פירוש עשירית האיפה, מר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספריו, לבוב,
תר&quot;ח נעוד הגהות ותיקונים בספרו נרבת פי, שם, תרי&quot;ג]
יעם פירוש התורה והמצוה, מר' מאיר ליבוש מלבי&quot;ם, בוקרשט, תר&quot;,ר
ובחומש עם פירושן,
פירוש ררר הקושו, מר' וידאל הצרפתי, הוסיאטין, תרס&quot;ח, • ועם
ד' ברסלא, תרע&quot;ה, (, I ועם תיקונים עפ&quot;י 'כת&quot;י ע&quot;י ר&quot;מ איש שלום (עד פרק י
יק מר' ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל t ועם באור ה.ור&quot;א ופירו'~ מס
כה-כח ויקרא-שמיני • חפץ חיים, פיעטרקוב, תרע&quot;ח, [בתורה שלמה כרך
המספיק בפנים, ובביאור להתו&quot;ש ובמילואים,z, נדפס התו&quot;כ כולו, עם הפירויז
כ[, If ישנם ביאורים על הת ו
ועם פירוש אור השיר לרן שמואל יצחק הילמן, ירושלים, תשי&quot;ד,
אות מאת מר&quot;מ בנבנשתי, I באורי המלים והגהות על הספרא נדפס בס
פ&quot;.ר it-', שאלוניקי, שכ&quot;ה; פראג
פירושים וביאורים נדפסו עוד בס' זרע קורש, מר' משה ב&quot;ר אליעזר קרנר,
בללין, תקנ&quot;ח; בס' שממרות כהוכה, מרן אבהרם ב&quot;ר יצחק הכהן יצחקי,
ליוררנו, תרכ&quot;ב; ויקאר אבהרם לר&quot;א פאלאגי, אזמיר תרמ&quot;ד; אוצר
j הספאר לר&quot;מ זעמבא ברגל התו::ח לר&quot;מ כשר, ווארשא, תרפ&quot;א-תרפ&quot;ג

יד שרי האלף
ל. fl הירושי הבצי&quot;כ לר' נפתלי צבי יהודה ברלין מוולאזין, ירושלים, תש
קטעי ספרא (תורת כהניס) בנוסח ארץ-ישראלי, עס ניקיי ופסקי טעמים
מאת צבי מאיר רבינרביץ - כר-אילן, ספר השנה למדעי היהדות יהדוח
2. ועיין במילואים והוספות. של אוניברסיטת בר-אילן,'ו תשנ&quot;ח, עמ' 1-9
1ט; מינקיביץ, f 1י; המבלרג, תקמ f 8. ספרי על במדבר ודברים. ליניציאה, ש
ה. ll תקס&quot;ג; שם, תקס
ועם הגהות מר' דוד הלוי הלרביץ, זולצבאך, תקס&quot;ב.
ועם פירוש דרס אברהם מר' אברהם יקותיאל זלמן לינטשטייו. ח&quot;א,
1א; ח&quot;ב, ראדוויל,' תק&quot;פ. I דיהרנפורט, תקע
ועם פירוש זבאיר סין מר&quot;מ איש-שלום, וינה, תרג&quot;ד; צלום, נין-יררק,
תש&quot;ח.
t י חכם קדמוו ספרדי (רלבז מפירו'ז l/ א והגהות וביאורים מכ l/ ועם הגהות הגר
1,)ד וליקוטיםי מר' אכרהם בעל שמכיל לאיתן ור' אליהו פרץ, ווילבא, f הרא ב
תרכ&quot; ו. ועיין במילואים והוספות.
ועם פירןש המלכי&quot;ם, כהושמ, ווארשא, תרלייז, ועוד.
3, מהדורה פקסימילית בצרוף דברי ספרי כמרבר ורכרים, נת&quot;י ותיקן 2
. פתיחה ומפתח הדפים, ירושלים, תשל&quot;ב. ° 4
חייס שאול האראיויטץ, f ספרי במרבר עם חליפי גרסאית והערית מאת ר
לייפציג תרע&quot;ז.
י והערות מרא&quot;א פינקלשטיין. ברליז, l/ רי רברים, עם חלופי-גרסאות מכת r ם
ת&quot;ש.
[פינקלשטיין הוציא בברסלאו 1935-7 ארבע חוברלת ראשונות (פי' א-רכג)
ש האראוויטץ. ושוב הדפיס על כל ספר דברים בשנת l/ שעיבד מעזבונו של רח
ת&quot;ש ושנית בניו-יירק תשנ&quot;ט. הערות מאת י. ב. אפשטייז, תרכיז, שנה ח,
. [ 392-375 I תרצ&quot;ז, עמ
ר אליקים, עפ;'י כ&quot;י, עם מביא מםורות הםפרי l/ ועם פירוש רכבו הלל ב
יהערות וביאורים סבף הלל, מר' שכנא קולידיצקי, הגהית הגר&quot;א והגהלת
ל, ירושלים, תש&quot;ח. ll וביאררים מכ&quot;י חכם קרמוו ספררי הנ
ועם פירוש כתר כהובה, מר' צבי הירש וואלק, הגהלת הגר&quot;א,והגהלת
וביאורים הנ&quot;ל, ח&quot;א 'פ( נשא), ירושלים, תשי&quot;,ד ח&quot;ב 'פ( בהעלותך)
ירושלים, תשכ&quot;א.

. מחלקה ראשונה: מדשרל תנאים והתלמודים טו
סת הגר&quot;א והגהות וביאורים לחכם קרמון i ועם בוסחת הספרי יעל פי גיר
ב מאת רן נפתלי צבי יהורה ברלין, I1 ספררי, ובאור רחב בשם ונמק הנצ י
שלשה חלקים, ירושלם, תשי/'ס- תשכ&quot;א,
ועם פירוש תולדות ארם לספרי במרבר מרן משה רור אבהרם טרויש אשכבזי
בעל מרכבת המשבה על המכילתא, והגהות ר&quot;ע איגר מכת&quot;,ל ירושלים,
תשלייב. ועל ספרי רברים, שם, תשליי.ד
[ביאררי המלים והגהות בס' אי&quot;ת אמת הנ&quot;ל. פירושים וביאוריס בס' זית
רוננז, מד' אברהם אבלי גומבינר, דעסויא, תס&quot;ר; ויניציאה, תק&quot;ג; בס/ ספרי
ט (מובא שם פי' מכת&quot;י ר' סלימאן ff דבי רב, מרן דוד פאררו, שאלוביקי, תקנ
אר, ליוורבו, תקפ&quot;ג; בס' I אוחנא ורא&quot;ן); בס' אהלי היודה, מדן יהורה נג
שממרות כהונה, מר' אברהם בר' יצחק הכהן יצחקי, ליוורב ו, תרכ&quot;ב; בס'
ספרי חיים, מדן חיים פאלאגי, אזמיר, תרמ&quot;א].
9. פפדי דבי דב. ספרי על ספר בזמכר ןםפרי זוטא, עם חלןפי-גירסאןת
והערות ומבוא (בגרמנית) ע&quot;י ר' חיים שאול האראוויטץ, לייפציג, תרע&quot;ך.
גר~רנגתוך': מסלות לתורת התנאים מאת Ds גa [תרגלם מתמבוא של האראוו
9.א( ]).ה. א. ז. רבינוביץ. תל-אביב תרפ&quot;ח, עמ' 1-82
ועם ביאורים, מ&quot;מ והגהות אמבוהא רספרי, מרי יעקב זאב יוסקוביץ,
ל לעברית ע&quot;י רי&quot;ל גירשט, וקונטרס אצור הספרי, מר' II תרגום המבוא ה נ
, מבחם זעמבא, לודז, תרפ&quot;ט. רפוס-צילום, בבי-ברק תשכ&quot;ך. 80
שבה,'א I ' םפרי זואט פרשת פהר, מכת&quot;י ע&quot;י רי&quot;נ אפשטיין, ב&quot;תברץי
ספר,'א ירושלים, תר&quot;ץ, עמ' 78-46. ועי' שם, שנה,'ג תרצ&quot;ב, עמ'
.6 1, עמ' 63-657 894,VI JQR, 2. קטע נדפס לראשונה ע&quot;י ש. שכטר 36-232
למקודם י&quot;ל םפרי כפנים אחרים, בקרא ג&quot;כ םפרי זוטא ןחיא עיקר םפרי
דבי רב, עם מבוא הערות והגהות/ מר' דב הלל קינגסברג, פפר&quot;מ תרבי'ה.
ועם פירוש ספירי אפרים, מר' ~פרים זאב גרבוז, ירושלים, תש&quot;ז.
הגהות והערות על ספרי זוטא, מר&quot;ש ליברמן, בויארס, תשכ&quot;ח.
1. מגלת תענית. מנטובה, רע&quot;ר; ויביציאה, ש&quot;ה-ו; באזיליאה, ש&quot;מ (בספח 0
סרר עולם רבא וזוטא&quot;); אמשטררם, חיווט; ברלין, תצ&quot;רן ועור הרבה Il ל
פעמים,
סIl זעם פיו: רש&quot;י שרב&quot;ס ותוספוח חשרים/ ועיך משפט בר מצוה ךמסירח הש

טז שרי האלף
ותורה אור, בקבצו עווי הרב היודה ליב ב&quot;ר מבחם דיין דקראטאשין, ווארשא,
תרליי.ד.ד(.).מ
יעל-פל כ&quot;י עם הערות מר' אברהם בויבואר, בתוד: מור החכמים וקורות
היטים, חלק,'ב אוקספורד, תרב&quot;ג.
ועל-פל כ&quot;י עם מבוא והערות ר' מבשה גרוסברג, לבוב, תרס&quot;י.
ועם פי' האשל מר' אברהם אליהו, ירושללם, תרס&quot;ח.
ועם הגהות והערות מר' יעקב עמדין ותקונים עפ&quot;י מהדורת בויבואר הב&quot;ל,
ווילבא, תרפ&quot;ה.
(. 1932-1931 ) כרן 9-8,H UCA - י ה. ליכטבשטיין ב /l י ע /l ועפ&quot;י כ
פירוש להב&quot;ל נס' גן הטלך לר' שמשון יואל &quot;לוי לבית שפירא. קארעץ
תשלייב, • תקפ&quot;ג. [עי' על זה חיים ליברמו, דפוסי קארעץ - סיכי, כרן,ע
עמ' קעו-קעז].
[ועיין טגילת תענית. פרשיות בתולדות בית חשמונאי לאור משנה קדומה.
. [ מאת בן ציון לוריא. ירושלים, תשכ//.ד 80
1. סדר עולם רבא. קושט', רעז/ז. ועם הגהות הגרזוא, שקלוב, תקס&quot;א. 1
ומ&quot;מ יו יוסף, מר' חבור זונדל בר' יוסף, • ועם פירוש עץ יוסף, ענף יומף
ווילנא, תר&quot; ה.
ועם מבוא והערות ותקונים מר' דוב בער ראטבער, ווילבא, תרב&quot;ד-ביי ז.
ובהוספת סקירה מדעית על.טיב המדרש, המדורותיו השובות, ובתוספת
המדרש הקטן עשר גליות כהשלמה לסדר עולם, מאת שמואל ק. מירסקי;
ובוספו עליהם תולדות ר' יוסי בן חלפתא להרב אהרן היימן ומאמר על
. דוב בר רטנר, מאת טוביה פרשל. ביו-יורק תשכ&quot;ו. ° 8
ועם הגהות הגר&quot;א ור&quot;י עמדין, ןהערות אמיר עידו מר' ירוחם מאיר לייבער,
ווארשא, תרס&quot;ה.
סרר עולם רבא וזוטא, מגלת תעבית יעי,ד מבטובה, רע&quot;ד; ויביציאה,
ש&quot;ה-ו; באזיליאה, ש&quot;מ; אמשטרדם, תע&quot;א, ועוד הרבה פעמים.
יעם תרגום לטיבי ע&quot;י ג. גבברור, פאריס, 1572; באזיליאה, ש&quot;מ.
יעם פירוש רן יעקב עמדין, המבורג, תקי&quot;ז.
יעם הגהות הגר&quot;א, ויארשא, תרכו/ב, יעי.ד
יעל-פי כ&quot;י עם מבוא יהערית ר' אברהם בייבואר, בתיד: מרר החכמים

מחלקח אושינה: מדרשי תבאים זהתלמודים יז
וקויות הימים, חלק.'ב ופרק 'י-'א עפ&quot;י כ&quot;י עם מבוא והערות ו'
אלכסנדר מארכס, ברלין, תרס&quot;.ד
פירוש להנ&quot;ל בס' נז המלר לר' שמשון יואל הלוי לבית שפירא. קארעץ תקפ&quot;ג.
םרי עולם יאכ שהלם, עם באורים, מ&quot;מ, השוואות ושיבויי נוסחאות עפ&quot;י
כת&quot;י ודפוסים שינים ובירור השיטות בעניני סדר עולם בשני התלמודים
ומדוש י. חז&quot;ל, בציווף טבלאות ומבואית ותולדות ון יוסי בו חלפתא, מר'
משה יאיר ווייבשטאק. א-ג, ירושלים תשט&quot;ז-תשכ&quot;ב.
םרר סילם זואט, עם פין מסר היורה מהרב יהודה ליב דיין דקראטאשין
ווארשא, תרליי.ד ועם מבוא והערות רן מנשה גראסברג. לונדוז תר&quot;ע. ועל
.2 1, עמ' 8-23 895,39,MGWJ, פי כת&quot;י עווי ש. שכטר
. עי, י. ב. אפשטייו, [סדר עולם קצר] - תרביץ, שנה ב, תרצ&quot;א, עמ' -321
322.].ה.א[
ל, מרמ&quot; וןייבשטאק, II מ יכןן כ ב II םרר עדלם זדטא שהלם, עם באירים, מ
ירושלים תזן.זי&quot; ז.
1. ועיין גם גנזי שסכטער, עיין ננזי קרם, ספר חמישי, תרצ&quot;,ד עמן 46-145
.2 ספר א, תרפ&quot;ח, עמ' 29-217
1. ירושלמי, מ' מםכתות. 2
נראה מבוא לס' פירושים והירושים כירושלמי לר&quot;ל גינצבורג, ניו יורק
תש&quot;א. קונטרס השלם של מפרשי הירושלמי ע&quot;י ר&quot;י רובינשטיין, נדפס
בסיף הירושלמי דפוס קרוטושין, צילום ע&quot;י האחים שולזינגער, ביו-יורק,
ב רביבוביץ, מינכן, תרלייז. II תש&quot;ט. ראה עוד אמטר סל הדפסת התלמור לרנ
מהדורה חדשה עם תיקונים והשלמות ע&quot;י א. מ. הברמן, ירושלים תשי&quot;ב,
עמ' רג-רכא. ועיין ר&quot;ק כהנא, לדפוסי הירושלמי ב&quot;המעין&quot;, נ' וכז שם
3. יימשהו על כרך ג' גל' ב-ג, ובקו' לחקר באורי הגר&quot;א, עמ' לייז, הערה 3
מפרשים קדמובים לירושלמי&quot; מאת הר&quot;ש ליברמן, בספר היובל לכבוד
, א. מארכס, ביו יורק תש&quot;י] 3
3 שם עטוד רפ&quot;ז והלאה טביא ט&quot;ש הטאירי בפתיחה לאבות, שהרב ר' יצחק הכהי
מתלטידי הראב&quot;ד פי' ירושלמי ברוב תלתא סדרי, והמאירי בכתובות עמ' • מנרבובא
6, טכיא מפירושיו. יכו כשן&quot;ת חרשכ&quot;א 4, ופסחים (דף ט&quot;ו, ע&quot;א) עט' 6 29, 116
ת&quot;א סיו תקכ&quot;ג ועיד ארשונים טביאים פי' 'ד'י בן יקר לירושלמי מועד ונזיקין,

יח שרי האלף
12 א. תלמוד ירושלמי כת&quot;י ליידן. מבוא מאת שאול ליברמן. ירושלים, הוצ' קדם,
ג. וראה להלן עמ' קסט. II תשל
1. תלמוד בבלי, לייז מסכתות. ש&quot;ס כתב יד מינכן, צילום ע&quot;י פרופ. ה. 3
שטדאק, ליידען, תרע&quot;ג;ירושלים תשלייא. מלבד סדר נשים וקצת מקדשים
נדפסו השינוים בסי יידקדוקי סופרים&quot;.
תלמוד בבלי כתב יד פירנצה. כתב יד השלם בעל התאריד הקדום ביותר
מכתבי היד של התלמוד שנשתמרו בידינו. כוללת את המסכתות: ברכות,
בכורות, תמורה, כריתותו תמי,ד מעילה, קינין, בבא קמא, בבא מציעא,
בבא בתרא, סנהדרין ושבועות, בצרוף הקדמה מאת דוד רוזנטל. ירושלים,
הוצן מקור, תשלייב. ° 4. שלשה כרכים,
1. אבות דרבי נתן, בש&quot;ס שלפנינו. 4
י רש&quot;ז טויסיק בספרו כוה שלום, מינכן, תרלייב II ועל-פי ב&quot;י מינכן ע
(קטעים). וע&quot;י,רש/ז שכטר, נוסח א' (זה שלפנינו) ונוסח ב' עפ&quot;י כ&quot;י,
עם מבוא, ביאורים והערות, רינה, תרמ&quot;ז; צלום, ניו-יודק, תש&quot;ה.
זאלקווא, תפ&quot;ג, t ץ• ועם פירוש לר' אליעזר ליפמאן בד' מנחם מנלי מזאמרשט
בר' שמשון וויטמונ,ר אמשטרדם,:ffi הרנ f:I&quot;&quot;'d ~ 2J לWI רעם פירוש האבת חסר, ל
נתקלייז].
רעם פירוש בכיך יהושע, לר' יהושע פאלק בר' יצחק אייזיק מליסא,
דיהרנפרדט, תקמ&quot;ח (ובש&quot;ס יהוצ' ראם, ווילנא).
,ועם פירוש כסא רהזבים, לר' חיים יוסף דוד אזולאי (החדי&quot;א), ליררדנו,
תקס&quot;ג; ארנגוואר, תרכ&quot;ח (רבש&quot;ס הנ&quot;ל).
רעם שני ביאררים: א) שכי אליהו (בתוכר גם נוסחת הגר&quot;א מווילנא).
אליהו בר' אברהם מדעליאטיץ, רוילנא והרראדנא, תקצ&quot;ג. I ב) בי אברהם, לר
ועם פירוש באות הראש, לר' רחמים נסים יצחק בר' חיים פאלאגיי, ח&quot;א:
שאלוניקי, [תרכ&quot;ב]. ח&quot;ב: אזמיר, תרכ&quot;ר-[כ&quot;ה]. ח&quot;ג: שם, [תרלייח].
מאיר בן f והר&quot;ש סיריליאו מביא בהרבה מקומות פירשו לירושלמי זרעים מאת ר
!
שלמה ןן סהרלא תלמיד הרשב&quot;א (המבאר עביבי קבלה שבפי' הרמבן/ן). ערד הביא
שר' אלעזר אזכרי בעל חרדים, שבדפס פיררשר ליררשלמי ברברת (ברלד רצ&quot;ג-ב'
שייס) יש ממבו כת&quot;י בסמיבר ביו ירדק פיו לירושלמי מסי ביצה [נדפס ע&quot;י ד&quot;י
ירושלמי ברכות. I פרבצוס עם הערות, ביי יורק, תשכ&quot;ז]. וראה לקמן מחלקה ד

מחלקה ראשונה: מדרשי תנאים והתלמודים
.15
יט
ועם פירוש צפנת פענח, לר' יוסף ראזין, עם ציוני המקודות וביאודים ע&quot;י
תכוי מכלו ייצפנת פענח&quot; בב&quot;י, בעריכת ר' מנחם מ. כשר, ירושלים, תשכ&quot;ב.
[ועיין במאו לםובכתות אבות ואבות ררבי נתי, לד' אליעזר פינקלשטיין.
• [ גיר-ירדק תשי&quot;א
ברייתא דלייב מדות, בספר כריתות לדבינו שמשון מקינון, קושט', רע&quot;ר;
קדימרנה, שי&quot;ח; וידרנה, ת&quot;ז; אמשטדרם, תס&quot;ט, רעוד כ&quot;פ; רבסוף מס'
ברכרת בש&quot;ס שלפנינר.
ועם ביארר, בס' םוגיות הש&quot;ם, ברלין, תצ&quot;ר.
. יעם ביאדר מר' צכי חירש קצינלננריגז, בספרי בתיכות עזלם, ווילגא,
תקפ&quot;ב; שם, תרי&quot; ט.
רעם ביאוד מרן זאב רואלף איינהורן, בספדו מררש תנאים, ווילגא, תקצ&quot;ט,
ביארר מר&quot;י דייפמאן, בספדר שמיב רכר, וינה, תרכ&quot;ו. • ועם
י עם שינריי-נוסחאית ע&quot;י שר&quot;ז שכטר, במבוא למדרש הגדרל /f רעל-פי כ
(על בראשית), קאנטאבריגיא, תרס&quot;ב.
ועם הוספות והערות מספר כריתות הג&quot;ל רספר תהלת הכהמ מר' יעקב
חאגיז, והגהות מר' שאול קצינלנבויגן, ד' אברהם אבלי מווילנא, ד' שמואל
שטדאשרן רבבי ד' מתתיהו, ררילנא, תדס&quot;ה.
ועל-פי כ&quot;י עם מבוא והערות ע&quot;י ג. ענעלאו, בארש: משנת רבי אליעזר, .5 ניו-יורק תרצ&quot;ד. ראה מדור ב, מס' 5
לייפתרון בעית לייב דמות ומשנת דבי אליעזד&quot; - מהש צוקד, החקירות של האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות, ניו-יורק, תשט&quot;ו.
מסכתות קטנות
(עפ&quot;י םרר א 1בו)
1. מסכת גרים. נדפסה ראשרנה בס' 'שהמת הרגל להדחדי&quot;א, ליוורנו, תקמ&quot;ב; 6
בספדו רמאית העין, שם, תקס&quot;ד; בסוף אגרת ברשאית (מהדורת ד&quot;א בן
ב, רעו,ד ובש&quot;ס דפוס ווילנא (דאם). If ררילנא, תקס •,)א&quot;דגה
זעם ניאזר ור&quot; קירכחיםי, בתךד: שכע מםכתזת קנטות ירשרליונות,
כא&quot;מ, תרי&quot;א. I פ

כ שדי האלף
ועל-פי כת&quot;י, עם מבוא, הערות ושנויי-נוסחאות ותרגום אנגלי ע&quot;י ר&quot;מ היגר,
בתוך: שכע מסכתות קטנות, ניו-יורק, תר&quot;ץ.
ועם פירוש תורת הבר לר' מהש שטינברג, חיפה, תשי&quot;ד.
שמשוו יואל הלוי לבית שפירא. קארעץ I פירוש להנ&quot;ל בס' בז המלר לר
תקפ&quot;ג.
1. מסכת דרך ארץ רבא וזוטא. בש&quot;ס שלפניבו. 7
ועל-פי כ&quot;י, עם מבוא, הערות ושנויי-נוסחאות ותרגום אנגלי ע&quot;י ר&quot;מ היגר,
ב,י תרצ&quot;ה. I ברוקלין
ררך ארץ זוטא עם באור ררך חיים, ארחות חיים, מר' יצחק אליהו לאגדא,
יוסף ראזיו, ראה I והגהות הגר&quot;א, ווילנא, תרל&quot;ב. ועם פירוש צפנת פענח לר
א דדרך ארץ רבא נקרא בכתזוי אחד מסכת f 1. השוה תבא רבי אליהו. [פז מסי 4
עריות. בתוך: מסכתות זעירות להיגר, ניו יורק תרפ&quot;ט, פ&quot;ב דדרך אץר
מעשים]. I' רבא נקרא שם פר
. [ נעל הוצאת היגר עיין פנחס רומאנוב, חורכ, כרן,ד עמ' 214-207
לנא (ראם). 'i 1. מסכת כותים, בספר רמאית העיד הב&quot;ל, ובש&quot;ס דפוס וו 8
מ היגר, II י,ר II ועם ביאור ר&quot;ר קירכהיים, בספר הב&quot;ל. ועפ&quot;י כ&quot;י וכו' ע
בתון: שכע מסכתות קטנות הב&quot;ל.
ועם ביאורי מצרף ומטהר, ונלוה עליו ביאור על ברייתא דמזלות וסוד
ברק, תשכ&quot;ה. • העיבור מאת שי&quot;ח בהגרי&quot;י [קניבסקי]. בבי
1. מסכת כלה, בש&quot;ס שלפנינו. 9
נוסחאות ע&quot;י רש&quot;א וורטהיימר בס' כתי • ועפ&quot;י כ&quot;י עם הערות ושנויי
מרשרות, ח&quot;ג, עמ' י&quot;ט-כ&quot;ה; מהדורה חדשה, כ&quot;א, עמ' רכ&quot;ז-רלייג.
י ע&quot;י רב&quot;:ג קוריביל בס' חשמה /f כלה על-פי כ I ובהוספת הברייתא דמס
קונטרםים, ויגה, תרכ&quot;ר; ובש/ס רפוס ווילבא (ראם).
ישראל זליגמן, ווילנא, תרנ&quot;.ד I ועם מבוא וביאור סמיד ננים מר
פי כ&quot;י עם מברא והעררת ושנריי-נוסחאות ע&quot;י ר&quot;מ היגר, ברוקלין, • ועל
ג.י. תרצ&quot;ר.
[על הרצאת היגר עיין ש. ליברמן, קרית ספר, שנה יג, תרצ&quot;ר-תרצ/ז,
. [ 1. רעיין עוד פנחס רומאנרב, חזרכ, כרך,ד זנמ' 216-214 87-185 I עמ
אברהם הירחי מכת&quot;י ע&quot;י ר&quot;ב טולדיאנר, טבריה תרס&quot;ר. I רפי' למס' כלה לר

.מחלקה ואשונה:מדרשי תנאים והתלמודים כא
סדרה,J.Q.R. - תשלום לפירושו ע&quot;י ר&quot;מ היגר ב J. דפוס-צילום, רוגת גן תש&quot;ל
[. חדשה, כרך כ&quot;ז ( 1934-1933,) עמ' 348-340
.1 ועם פרוש צפנת פענח לר' יוסף ראזין, ראה מס' 4
2. מסכת מזוזה, בש&quot;ס דפוס ווילנא (ראס). 0
ועם ביאור ר&quot;ר קירכהיים, בספר הנ&quot;ל.
ועפ&quot;י כ&quot;י וכו' ע&quot;י ר&quot;מ היגר, בתוד:שבע מסכתות קטנות הנ&quot;ל.
ועם ביאורי פרשה פתוחה ופרשה סדורה ובסופו קונטרס על הלכות מזוזה
ומעקה מאת שי&quot;ח בהגרי&quot;י [קניבסקי]. בני-ברק, ת&quot;ש.
2. מסכת סופרים, בש&quot;ס שלפנינו. 1
ועם.תקונים עפ&quot;י כ&quot;י וביאור (בגרמנית) ע&quot;י ר' יראל מילר, לייפציג,
תרלייח.
ועפ&quot;י כ&quot;י, עם מבוא והערות ע&quot;י ר&quot;מ היגר, ניו-יורק, תרצ&quot;ז.
[על הוצאת היגר עיין ש. ליברמן, קרית ספר, שנה טו, תרצ&quot;ח-תרצ&quot;ט,
[. עמ' 60-56
.1 וע&quot;פ צפנת פענח לר' יוסף ~~ ן~ ~ 1 'ס~ 4
י ר&quot;ש שנבלום, בתיד: II 2. מסכת סופרים, ב' (שני פרקים). י&quot;ל על-פי כ&quot;י ע 2
שלשה ספרים נפתחים, לבוב, תרלייז.
מ היגר, בתוד: שבע מסכתות II י ר II ועם מביא, הערות ושנויי-נוסחאות ע
קטנות הנ&quot;ל.
2. מסכת ספר תורה, בש&quot;ס דפוס ווילנא (ראם).
3 ועם ביארר ר&quot;ר קירכהיים, בספר הנ&quot;ל. ועפ&quot;י כ&quot;י וכו' ע&quot;י ר&quot;מ היגר, בספר הנ&quot;ל.
2. מסכת עבדים, בספר מראית העין הנ&quot;ל, ובש&quot;ס דפוס הנ&quot;ל.
4 י וכר' ע&quot;י ר&quot;מ היגר, 'I ל. רעפ&quot;י כ I ' ועם ביאור ר&quot;ר קירכהיים, בספר הנ
בספר הנ&quot;ל.
י שי&quot;ח בהגרי&quot;י [ קניבסקי]. בני- I ' ועם ביאורי קניו הגוף וקנין פירות, ע
ברק, תשכ&quot;ה.
2. מסכת ציצית, בש&quot;ס דפוס הנ&quot;ל.
5 ועם ביאור ר&quot;ר קירכהיים, בספר הנ&quot;ל. יעפ&quot;י כ&quot;י רכי' ע&quot;י ר&quot;מ היגר, נספר הנ&quot;ל.

כב שרי האלף
ח בהגרי&quot;י [קניבסקי]. בני-ברק, fl ועם שני ביאורים תכלת וארגמן. מאת שי
תשכ&quot;ב.
2. מסכת שמחות, בש&quot;ס שלפנינו. 6
וי עם מבוא, הערות ושינויי-נוסחאות ע&quot;י ר&quot;מ היגר, ניי-יירק, f ועל-פי כ
תרצ&quot;א.
:[https://books.google.co.il/books?id=c4CFsHu70roC ארבעת הפרקים הראשונים] עפ&quot;י כ&quot;י, עם מבוא והערות (בגרמנית) פרסם מוריץ קלוטץ, ברלין, 1890]
.1 יוסף ואזין, ראה מס' 4 I ועם פירוש צפנת פענח לר
,N ew Haven. יעל-פי כ&quot;י, עם העדות ומבוא ותרגום אנגלי ע&quot;י דוב זלוטביק
.8 °.1 966
[ועל הוצ' זלוטניק עי' מאמרו של אברהם גולדברג, קרית ספר, כרך מ&quot;ב,
. [ תשכ&quot; ז, עמ' 463-459
2. מסכת שמחות דר' חייא (שמחות זוטרתי). י&quot;ל על-פי כ&quot;י ע&quot;י רח&quot;מ 7
הורוויץ בתוך: תוםפתא טתיקתא, ח&quot;ב, פפא&quot;מ, תרמ&quot;ט.
רעם מבוא, הערות ושינויי-נוסחאות ע&quot;י ר&quot;מ היגר, נספח למס' שמחות
הנ&quot;ל.
ועל מהדורת היגר עיין ש. ליברמן, קרית ספר, שנה ט, תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג,
[. עמ' 56-53
2. מסכת תפילין, בש&quot;ס דפוס ווילנא (ראס). 8
ועם ביאור ר&quot;ר קירכהיים, בספר הנ&quot;ל. ועפ&quot;י כ&quot;י וכו' ע&quot;י ר&quot;מ היגר,
בתרך: שכס מםכתות קטנות הב&quot; ל.
ועם שבי פירושים תפלה של די ותפלה של ראש, מאת שי&quot;ח בהגרי&quot;י
[קניבסקי]. בני ברק, תשנ&quot;ב.
[רשימה ביבליוגרפית מהמפרשים על המסכתות קטנות, נדפסה ע&quot;י היגר
במבואות של המסכתות קטבות הנ&quot;ל שיצאו על ידר].
I זנרור כ
מדרשים
1. אגדת בראשית. נדפס ראשובה בס' שתי ירות לר&quot;מ די לובזאבר, ריביצאיה,

מחלקה ראשינה: מדרשלם בנ
ח; וע&quot;י ר&quot;א בן הגר&quot;אן ווילנאן תקס&quot;בן ועוד. וע&quot;י ר&quot;א יליבק. בתוד: lI שע
.1 כית הטייש, ח/,ד עמ' 61-1
ועם פירושים טץ יוסף, סנף יוםף, יו יוםף, מר' חנוד זונדיל בר' יוסףן
ווארשא, תרלייו.
ועם פירוש בחלת ככימיך, מר' בנימין עפשטייןן זטיאמירן תרנ/ט.
י עם מבוא והערות ר/'ש בובר, קראקא, תרס&quot;ג. ד&quot;צ, ביו-יורקן II ועל-פי כ
תשי&quot;ט.
[פירושים להנ&quot;ל נדפסו גם בס' גך המלו לר' שמשון יואל הלוי לבית שפירא.
וב'ס' אכי j. צמח לאנדא, ווילנא, תקפ&quot;ו I שמסן ימם ימר I ג; בס II קארעץ תקפ
חיים פאלאגי, אזמיר, תר&quot;מ]. I הבחל, מר
. 2. אגדת שיר השירים. י&quot;ל על-פי כ&quot;י ע&quot;י רש&quot;ז שכטר. לונדון, תרנ&quot;ו. ° 8
השווה מררש שיר השירים זוטא.
3. אותיות של רבי עקיבא. קושט', [רע&quot;ו-ט' לערד]; ויניציאהן ש&quot;ו.
ובהוספת נוסחא שניה, קראקא, של&quot;ט; שם, [ש&quot;ס לערד]; אמשטרדם,
תס&quot;חן ועוד כ&quot;פ; ובתוד:אוצר מדרשים לאייזנשטיין, עמ' 431-408;ועם
תקונים ומ&quot;מ, ווארש,אן (הוצ' ייטרקלין&quot;), תרפ&quot;ד.
ועל-פי כ&quot;י, עם מבוא והערות רש&quot;א וורטהיימר, ירושלים, תרע&quot;ד =[ כתי
מושרות, מהדורה חדשה, נרד,'ב שם, תשי&quot;גן עמ' שלייג-תי/ח].
3א. אלפא ביתא רבן סירא. ראה כז םיאר. קישט' רע&quot;ט (בקובץ חכור המסשיות
ויביצאיה, [שב&quot;ט] (בקובץ j והומשרות); ויניציאה, ש&quot;ד;' פיראהר, שי&quot;ד
הנ&quot;ל); וירינה, ת&quot;ח (בקובץ לקוטי המטםיש); אמשטדרם, יתנ&quot;ז, ועוד כ&quot;פ.
א[; I / ובהוספות עפ&quot;י כתווי ע&quot;י ר&quot;מ שטיינשבידיר, ברלין, תרי&quot;ח; בגד,ד [תרנ
5. ועם קראקא, תרנ'/ו; ובתיד: אוצר מדשרים לאייזנשטיין, עמ' 0-35
הגהות ותיקונים, יוארשא, (הוצ' ייטרקלין&quot;) תרפ&quot;ד.
ל ע&quot;י.ד צ. פרידמן ו.ד ש. לאווינגר, הצופה לחכטת שיארל, I1 י כת I1 ועפ
.2 שנה ין, תרפ&quot;ד [ = וזאת ליהווה], עמ' 81-250
/
וי ע&quot;י א. מ. הברמן, I נוסחא שלישית של אלפא ביתא דבן-סירא, עפ&quot;י כת
.2 0 ~ תרכץי שבה כ&quot;ז, תשי/ח, חוב','ג-'ב עמ' 190
ח קוק. סיובים ומחקרים, 'I [הערות על מהדורת פרדימן ולאווינגר מאת רש
2,ועיין: מ. צ. סגל, ספר בן-סירא בקומראן - ירושלים תשי&quot;ט, עמ' 33-231
תרביץ, שנה לג, תשכ&quot;,ד עמו 246-243; א. מ. הברמןן עיונים בספר בן

כד שדי האלף
. [ סירא - ספר סגל, ירושלים תשכ&quot;ה, עמ' 299-296
4. הבהיר, מיוחס לרבי נחונהי כז הקנה. אמשטרדם, תי&quot;א; ברלין, תס&quot;ו,
ועוד כ&quot;פ.
ועם פירוש אור הגנזז מאחד מתלמדי הרשב&quot;א והגהות הגר&quot;א מווילנא,
ווילנא, תרמ&quot;ג; שם, תרע&quot;ג.
ובהוספת פירוש אבן יקרה מר' מרדכי יפה, וביאור אור כהיר, עם בירורי
וואות עם מאזכרי חז&quot;ל בתלמוד מדרש וזהר, וציונים !.t נוסחאות עפ&quot;י כ&quot;י והז
לספרי הראשונים, מר' ראובן מרגליות, ירושלים, תשי&quot;א.
5, במדבר רבה, השוה מדרש רכה.
6. בן סירא, עפ&quot;י כת&quot;י הגניזה, עם מבוא וביאור מאת דוד כהנא, ווארשא,
תרע&quot;ב.
ועם מבוא וביאור מאת אברהם כהנא, בתוד: הספרים החיצונים, כרד שני,
ז, I1 ספר שני, תל-אביב, תרצ
בז סירא שהלם, כולל כל השרידים העבריים שנתגלו מתוד הגניזה והחזרת
:ffi 'i נ DEi נ:ffi Ei נ D'i 21 נ DW
הקטעים החסרים, עם מבוא, פירוש ומפתחות מאת משה צבי סגל, ירושלים,
תרצ&quot;ג; שם, תשי&quot;ג.
The Hebrew Text of the Book• of, חלקים מכת;'י ע&quot;י ישראל לוי
JQR (N.S ). 111, 1931, 1 י יוסף מארקוס f וע.Ecclesiasticus. Leiden, 1904
(ובתדפיס מיוחד).
דף חדש מתון ספר בן-סירא העברי, נדפס עפ&quot;י כת/זי ע&quot;י ח. שירמן,
.4 ב&quot;תרביץ&quot;, שנה כ&quot;ז (תשי&quot;ח), חוב','ד עמ' 43-442
דפים נוספים מתוך ספר בן-סירא, ע&quot;י הנ&quot;ל, תרביץ, שנה כט, תש&quot;ן,
.3 1. ועיין עוד מ. צ. סגל, שם, עמ' 23-313 עמן 34-125
יהושע ברן שמואל העזיל מדוקלא, I כד סיאר. מתורגם מגרמנית ע 11 י ר
ז רערד, II וינה, תקב&quot;ג; ווילנא, תקס&quot;ג; שם, תקע
ומתירגם ומביאר ע 11 י יהודה ליב בן-זאב, ברסלא, תקנ&quot;ח; וינה, תקס/ז;
שם, תקע&quot;ד ועיי.
ומתורגם ע&quot;י יצחק זקיל פרנקיל, בתוך: כתובים אחרונים, לייפציג, תק&quot;ץ;
ועו.ד T&quot; ג ועוד. ובפני עצמו, שם, תרמ fl ווארשא, תרכ
.8 א, 0 lI ובשם אחוית יישר ע&quot;י משה ויטמונ ד, אמשטדרם, תכ

מחלקה ראשונה: מדרשים כה
ועם ביאור קצר מאת רן נפתלי ברי אברהם משכיל לאיתן, ווילנאו תרכ&quot;ט;
ווארשא, תרמ&quot;ד.
מגילת בן-סיאר ממצדה, עם מבוא, השלמות ופירושים, ירושלים, מאת יגאל
ידין, תשכ&quot;ה (תדפיס מתוך אץר שיארל, ספר שמיני).
.1 כז סיאר. המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המלים. ירושלים, 973
.ך בראשית רבה. השוה מדרש רבה.
8. ברייתא דמזלות. י&quot;ל על-פי כ&quot;י, עם מבוא והערות רש&quot;א וןרטהיימר,
r &quot; בתוך: אוצר ומרשים כתכי-יד, ח&quot;א, ירושלים, תרע&quot;ג, עמ' א-כ
[ = בתי מדרשות, מהדורה חדשה, כ&quot;ב, עמו ז--'לזוז]; וע&quot;י רי&quot;ד אייזנשטיין
.2 85-280 I בתוך: אוצר מדרשים, עמ
9. ברייתא דמלאכת המשכן, י&quot;ל ע&quot;י ר&quot;מ די לונזאנו עם ברייתא דרבי
יוסי הגלילי, צפת, שמ&quot;ז; בסוף ס' שמפטי שכוסות לרב f אליסזר בכו של ר
המבורג, תקמ&quot;ב;בסוף אגדת בראשית (מהדורת j האי גאון, ויניציאה, שס&quot;ב
ובתוך: בית המדרש לילינס, ח&quot;ג; j ר&quot;א בן הגר&quot;א), ווילנא, תקס&quot;ב, ועוד
.3 ובתוך:אוצר מררשים 1,ל&quot;נ: עמ' 04-298
תקס&quot;ב, ועיד כ&quot;פ. J ועם הערות ומ&quot;מ מר' יצחק אייזיק שייא ר, אופיבאך
ועם הערות ופירוש מר' חנוך זונדיל ב&quot;ר יוסף! בסוף אגדת בראשית,
ווארשא, תרל&quot;ו.
ועם הערות ר&quot;א גרינהוט בס' הלקוטים, ח&quot;ב, ירושלים, תרג&quot;ח.
מ איש-שלום, וינה, תרס&quot;ח. lI עם מבוא והערות ר J ועל-פי כ&quot;י
י ר&quot;א גרינבוים, בתוך: lI י מדרש הגדול, עם שנויי נוסחאות ע !f ועל-פי כ
.5 סורא, ספר שנה ישראלי-אמריקאי, כרך,'א ירושלים, תשי&quot;,ד עמ' 13-490
ועם פירוש טעם ודעת. ובלוה עליו ברייתא דמסכת מדות עם ביאור קצר.
ע&quot;י שי&quot;ח בהגרי&quot;י [קניבסקי]. בני ברק, תשכ&quot;א,
ועל-פי דפוסים ישנים וכתבי-יד, בתוספת מראי מקומות, הערות ומקבילות
בדיי שאול שפר. בתוך: המשכן וכליו. ירושלים תשנ&quot;ה.
י,פרסם ר&quot;ל גינצבורג, בתוך: גנזי שכטר, ניי-יורק, /f נקטעים על-פי כ
5, כשמת המוות, ומ&quot;ש רח&quot;מ תרפ&quot;ח, עמ' 383-377 וראה לקמן מספר 4
הורווץי בתוספתא עתיקתא עמוד.ך ובהקדמת ר&quot;א בהגר&quot;א לאגדת בראשית.
בובר הערה.]סיי&quot;' I ובהוצ

כי שרי האלף
א; פפא&quot;מן תרכ&quot;ג; ווילנא, lf 1. ברייתא דשמואל הקטן. שאלוניקי, תרכ 0
.5 47-542 I בתוד:אוצר מררשים הנ&quot;ל, עמ j תרכ&quot;ו
א; If אריה ליב ליפקין, פיעטרקוב, תרס f ועם ביאור שבילי הזבאורות, מר
שם, תרס&quot;ב; ווילנא, תרפ&quot;ה; [ירושלים,] תשלייג.
ועם באור שבילי המקראות, מהנ&quot;ל, ופירוש תפארת צבי, מר' צבי הישר
מטאמאשאב, ירושלים, תרצ&quot;ב. (הוא הוא פין שבילי המאורות הנ&quot;ל.בשינוי
השם על השער לבד).
1. [רברים זוטא]. לקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא. עם מבוא והערות 1
ז. [תדפיס מתוד ייבית fl צילום, ירושלים, תשכ j ר&quot;ש בובר, וינה, תרמ&quot;ה
. [ 310-307,2 79-271,2 53-245,2 תלמוד&quot;,'ד תרמ&quot;ה, עמ' 16-209
1. רברים רבה. השווה מרשר רבה. 2
1. הזהר. מנטובה, שי&quot;ח-ד; קרימונה, שי&quot;ח-ד; לובלין, שפ&quot;ג-ד; יעוד 3
הרבה פעמים. כולל בקרבו כמה ספרים: מררש הנעלם, סתרי תורה, זבתניתיז
ותוספתא, סבא בשמפטים, ספרא רצניעותא, אדרא רבא, אדרא זוטא, רטיא
מהיזבנא.
עם הגהות נציוצי זהר מ'ר ראובן מרגליות, ג&quot;ח, ירושלים, ת&quot;ש-תש&quot;ז.
ובתרגום לעברית, ובסידור חדש עם פיי מהר' יהודה יודל רוזנברג, ה&quot;ח,
מונטריאל, תרפ&quot;,ד ח&quot;ו על תהילים, וח&quot;ז על שה&quot;ש, משלי וקהלת, בילגוריי,
תרפ&quot;ט; צילום, ניו-יורק, תשט&quot;ו. ועם הביאורים הסולם, מראות הסולם,
. מסורת הזהר וחלופי גרסאות לרי יהודה ליב אשלג, ירושלים תש&quot;ה - ° 8
כב חלקים. ראה ר&quot;מ כשר, על הזהר ב&quot;סיני&quot;, ספר היובל, תשי&quot;ח, עמי.ו&quot;נ'-מ
Bibliographia Kabbalistica mit einem Anhang:, וראה ג.שלום
.B ibliographie des Zohar und seiner Kommentare, 1927
. 1ח עד משפטים, ירושלים, תשכ&quot;ב - לייו. ° 2 f וע&quot;פ אור יקר לרמ&quot;ק, מכת&quot;י. ח
1. זהר חרש, כולל: סתרי אותיות וסתרי תורה, מדרש הנעלם על התורה, 4
עוד זהר על התורה, תיקונים, מדרש הנעלם וזהר על שיר השירים ומדרש
משה מרדכי בר' שמיאל f הנעלם על איכה. שאלוניקי, [שנ&quot;ז]. יעם הגהות ר
וא, [שס&quot;ג]. ובהוספת זהר על רות (בשם: מרשר רות), j מרגליות, קרא
ל והגהות ר' משה זכרתא, וינצייאה, [תי&quot;ח]; אמשטרדם, fl עם הגהרת האריז
ק], וערד כייפ. fl [תס&quot;א]; קושט', [ ת
רעם הגהות ר&quot;מ זכותא, ביאורי מאמרים מר' מנחם די לרנזאנר, ביאירים

מחלקה ראשונה: מדרשרם כז
מהגר&quot;א מוולינא, הגהות ר' ישראל בר' שבתי מקאזניץ והגהות וביאורים
דוד לוריא,)ל;'רר( ווארשא, תרמ&quot;ה נ להוצאה זו נלוה גם ס' הר אר'. I מר
ואה לקמן].
השוואות עם מאמוי חז&quot;ל, ציונים והעוות לר' •, ועם הגהות ניצוצי אור
ואובן מרגליות, תל-אביב, תשט&quot;ו. ומתורגם לאנגלית ע&quot;י ה. שפרלינג
.1 ומ. סימון. ה' חלקים. לונדון 949
זהר על וות בשם: יםוו שירים (בשינויים מהנוול). הובא לדפוס עווי רן
ג]. II אלעזר בון נפתלי היוץ טויוויש, טיהונגן, ש&quot;ך; קראקא, נש נ
ובשם טורש הנעלם, ויניציאה, שכ&quot;ו. ועם ביאור הררת קוש מהגר'/א
מ מר' שמואל מאלצאן, וואושא, תרכ&quot;ה. ד&quot;צ, בני- ברק, תשי&quot;ט. II מווילנא, ומ
י רן II ע• זהר על וית בשם הר או', ביאלרים קצרים על כל הפסוקים. י&quot;ל
ז, ff יחיאל מיכל מהראדני, אמשטרדם, תע&quot;ב; פולנאה, תקנ&quot;א; שקלאוו/ תקע
פ. II ועוד כ
י בספר lI הנעלם שבזהר פרסם ג. שלום עפ&quot;י כת • נ פרשה חדשה מן מדרש
ו. ועיין II ה-תמ II ל גינצבורג, ניו יורק, תש&quot;ו, עמ' תכ ff הילבל לכבוד ר
רנמרקורותיי במדרשים האלכסנדרוביים ~\ft ~ ש בלקין: המד lI מאמרו של ר
ירושלים, תשי&quot;ז-תשי&quot;ח (ובהוצאה,f הקדומים, בשנתון םורא, כרך ג
מיוחדת)].
ח; lI 1מ, תרמ f מ הוווויץ, פפא lI 1. חופת אליהו רבה. בקובץ כבוד חופה מרח 5
בתור: אוצר מורשים הנ&quot;ל. עמ' 179-162; ובספר טנורת המאור לרי
שיראל אלנקאוה, הוצ' ענעלאו, ח&quot;,ד ניו-יווק, תרצ&quot;ב/,עמ' 492-452
6, מכ&quot;י, דברים שמנו חכמים במנין]. נושם, עמ' 15-567
1ילקוט תלמוד תורה&quot; לר' עיקב בר' חננאל I עיין מיכאל היגר, חופת אליהו ב
סקילי, - עלים לביבליוגרנכ~ה וקורות ישראל, ב, תרצ&quot;ו, חוב' ג-ד;שנת
.1 ז, עמ' 2-8 II שלישית, חוב','א תמוז תרצ
1. חכמת שלמה, עם באור רוח חד מרנ&quot;ה וויזל, ברלין, תק&quot;מ; ווארשא, 6
תרמו/ח; וקצור הביאור הנוול ע&quot;י ר' אורי צבי רובינשטיין, זאלקווא,
תקפ&quot;ה, עוי ד.
מאת מנחם שטיין, בתוך: • תרגום מן המקור היוני, עם מבוא והערות
הספרים החציונים לא. כהנא, תל-אביב, תרצ/'ג, כרך ראשון/פפר שני,
עמ' תסווג-תקי&quot;.ד

כח שרי האלף
ז שכטר והח/ טאילור, !l ועל-פי כ&quot;י ה&quot;גניזה&quot;, עם מבוא והערות רש
ט, II קמברידג/, תר נ
The Sword of Moses: ל ע&quot;י ר&quot;מ גסטר בשם /l 1. חרבא של משה, י 7
כרך ג/ לונדון, 1928-1925 עמ/,S tudies and Texts ]= 1896, לונדרן
[, 94-69
ט, ועוד הרבח II 18. סו לצ~רה. מנטובה, שכ&quot;ב; אמשטרדם, תע&quot;ג; קושט', תע
פעמים עם פירושים שונים נראה מחלקח,'ז פירושים על הנ&quot;ל]. ובהוספת
מראה מקומות הפסוקים בתנ&quot;ד, פראג שפ&quot;ד או שפ&quot;ה.
ספר יצירה השלם המיוחם לאברהם א~ינו ע&quot;ה, ועליו ביאור ארוד בשם
יוצר אור, פירוש מעובד מואשוני ראש;ונים, מהמקובלים ומהסידות, עם
מסורת, מראה מקימית לתלמודיס, למדרשים, לזוהר ישאר ספרי קידש
. מאת הרב בנציון משה יאיר וויינשטאק. ירושלים, תשכ&quot;ה. ° 8
ועל פי כת&quot;י עם מבוא (באנגל 1,)ת שינויי נוסחאות והערות מאת איתמר
IsrreI Oriental Studies, 1. Tel-Aviv University,: גרינוואל,ד בתוך
. 1971, 132-177
ועל-פי כת&quot;י עם מבוא יוהערות מאת ושראל וינשטוק,במאמרו: לבירור
הנוסח של ספר יצירה, בקובץ םטירזי, כרן ראשון, ירושלים (תשלייב), עמ'
ס-טא.
נעל דפוס פראג עיין: ח. ליברמן, קרית ספר, כרך לד, תשי&quot;ט, עמן -399
[. 400
י &quot;ע ר&quot;א ילינק, II 1. מדרש אבא גוריון על מגלת אסתר. י&quot;ל על-פי כ 9
בתוך: בית המישר, ח&quot;א, עמ' 18-1; וע&quot;י ר&quot;ש בובר, בתוד: ספרי
ראגרתא, ווילנא, תרמ&quot;ז,
2. מדרש אבכיר, לקיטםי שובים בתפרסמו ע&quot;י ר&quot;ש בובר ב&quot;החשר&quot;, שנה 0
4, (גס בתדפיס מירחד) 61-453,4 18-409,3 א (תרמןי:&quot;), עמו 45-338 tt י
REJ, ובספרי יריעית שלהמ, ווארשא, תרב&quot;ו, עמ! טו; ע&quot;י ר&quot;א בייבואר
כרך י&quot;ד ( 1887.) עמ' 110-109; ע;'י ר&quot;ש חאנעס, נס! רב פעלים לר&quot;א בן
ע&quot;י ר&quot;א אפשטיין ב&quot;האשכול&quot;; j 147-133 ! הגר&quot;א, ווארשא&quot; תרב&quot;,ד עמ
ח&quot;ר, עמ! ר&quot;דר-&quot;ז; רע&quot;י ר&quot;א מארמררשטיין ב&quot;הדביר&quot;, ספר ראשרן (ניסן-
.1 פיין, תרפ&quot;ג), עמ' 44-113
[על הקטע שפרטם א. מארמרשרטיין בשם מדרש אבכיר, עיין יעקב מאן בספרר

מחלקה ראשונה: מדרשרם כט
TIIC Bible as Rcad. in the Old Synagogue, Vo)ume 1, Cincinnati,
ין בסיס כלל לזהות זו&quot;, רלדעתר, הקטע הנ&quot;ל הרא נרסח • אz 1940, עמ' ח: &quot;'ז
ארור של התחלת מדרש תנחומא לבראשית. ועיין עכשיו מש&quot;כ רש&quot;ק
תנחומא, סורא ג, תשי&quot;ז-תשי&quot;ח, z מירסקי, במאמרו למהותו של מדרוז
רה 19.א( ]).ה. • 1, הע עמ' 19
. ט אגרה. ראה מחלקה,'ב מס' 58 • מרר
ז, II ש בובר, קראקא, תר נ Il י ע&quot;י ר /l 2. מדרש אגדת אסתר, י&quot;ל על-פי כ 1
, ובתוספת הערות והגהות מאת ר' יהודה בעהאק, ווילנא תרפ&quot;ה. ° 8
ם זהמכררשב&quot;י, במבוא, ע' י&quot;ז הבאתי שי//א שזה הוא ff [בספרי הרמ ב
מררש הגרזל למגלת אסתר, ולי יש הוכחות שאינו לבעל המדרש הגדול,
א, עמ' שמג-שמה]. Il מ. כ, ועיין חשיפת גבוזים מתימן, חולון תשל
2. מדרש אגור, השוה שמבת רכי אליעזר. 2
ע' 1355 נותי צילום Studies and Texts, voI. 2 מ גסטר בספרו II [ר
ברייתא דרבי אליעזר בנו של ריה&quot;ג, זמרשר אגזר Il: לII השער שנדפס, וז
י הוציא לאור החכם הנעלה II כן וברייתות אחרות כ.z וברייתא דמלאכת המיז
ב בגליל העליוו היים יום fl כמה&quot;ר מנחם די לונזאנו, נדפס פה צפת תוב
לפ&quot;ק&quot;. ובהקדמה כ' שנסתפק אם עיקר הספר הוא מדרש T&quot; א' אייר שמ
כ. ואחר Il י בראש תו Il אגור ושמו בראשו ברייתא דר&quot;א, כמו ברייתא דר
העיון נתברר לו שהכל ספר אחד. עצם הספר אבד ולא ידיע ממנו אף ספר
ש אודותיו הרווש II אחד בכל העולם רק השער של הספר נשאר. וראה מ
ליברמו, ב&quot;גנזי קדם&quot;, ח&quot;הן ע' 186, ורש&quot;ח קוק ב&quot;קרית ספר&quot;, כ&quot;ה בז'
Pl•a. ~ cedings, AAJR. XXIII. 2, ומאמרו של ר&quot;מ צוקר (תדפיס מתור 06
1) ביו יורק, תשט&quot;ו]. 954
.2 9-27, 2. מדרש אהבה כזקלקלת את השורה. בתור גנזי קדם, 1 3
2. מדרש איוב. י&quot;ל עם מבוא והערות ע&quot;י רש&quot;א וורטהיימר, ירושלים, 4
ו; רעם מילואים ותיקונים בתור בתי מררשות, מהדורה חדשה, כ&quot;ב, Il תר פ
א-קפ&quot;ה. / I/ עמ' קנ
2. מדרש איכה רנה. בדפוסים שלפנינו. 5
ועל-פי כ&quot;י, עם מבוא והערות ר&quot;ש בובר, ווילנא, תרנ/ט;תל-אביב, חש&quot;ד.
מ הורווץי, בית עקר האנרות, Il י רח Il הגדה ממדרש איכה רבתי, מכת/י ע
.3 ה&quot;א עמ' 7

ל שדי האלף
שרידי מדרש איכה רכה מן הגניזה מאת צכי מאיר רבינוביץ, בתוך: בר-אילן
.8 ג, עמ' 0-69 lI יא, רמת-גן תשל
יימחברר שמדרש איכ'/ר כקטעי-גניזה קדומים שונה משתד המהדירות
פתיחה). ) II הנדפסות
השורה מרשר זוטא; מרשר הנעלם (זוהר חדש).
2. מדרש אלפא ביתות. נדפס ע/'י רש&quot;א וירטהיימר בסיף אותיות ררבי 6
ד [ = בתי מרשרות, מהדורה חשדה, כ&quot;כ, עמ' fl עקיבא, ירושלים, תרע
תי&quot;ט-תנ&quot;ט].
יייקררכ הוא כי הנהי חלק מן המדרש אותיית דר' עקיכא, אשר עד עתה עיד
מכיא). ) II איבר כידנו כשלמיתי
2. מדרש אסתר רבה. השווה זנורש רבה. 7
רראה ערד: אבא כוריון; אגרת אסתר; ירושלמי על מגלת אסתר; מררש
מגלת אסתר; מררינז אחר על מגלת אסתר; מררש פניס אחריס טל ובגלת
אסתר; תרכום שני לאסתר.
.6 מדרש בראשית רבתי. ראה מחלקה,'כ מספר 0
ש ליכרמן, fl מכרא, מ&quot;מ יהערית ר WEi1i'Y ~ D§ ' ן DU; ל ע lI 2. מדרש רברים רבה, י 8
ירושלים, ת&quot;ש, מהדירה שנהי עם היספית יתיקןנים. שם, תשכ&quot;ה; מהדירה
. ד, ° 8 II שלשיית, שם, חשל
.6 מדרש הגדול על התירה. ראה מחלקה,'כ מספו: 1
2. מדרש הנעלם על התווה. כזהר חדש, ויביציאה תי&quot;ח, ע' ג-מא, מגמ-ה. 9
יעי&quot;ש פ' בשלח, אחרי, כי תצא.
א, ע! צז-קמ. ח&quot;כ, יד-ככ. II כ!!ש_ח ח, II וכגיף ספו הזהר מבטוכה, שי
.1 (כפי מה שכתכ היעב&quot;ץ). ואה לעיל מסן 4-13
ייררנה, j [ 3. מדרש ויושע. קישט', וע&quot;ט; פיוארה, שי!!ד; ויביציאה, [שנ&quot;ט 0
פ. II ת&quot;ז (בקובץ הבגור המסשיות והזנררשות); פואג,]ע&quot;ש[ רערד כ
ועל-פי &quot;כ ע&quot;י ו&quot;א אשכנזי בקובץ,! רברי חכמים, מיץ, תו&quot;ט; &quot;עו ו&quot;א
ילינק, כתוד: בית המררש, ח&quot;א, 'מע:,:' 57-35; &quot;ער רי&quot;ד אייזנשטיין,
,
.1 בתרך:אוצר דמרשים עמ' 56-146
רעם 4יפיש-א-של חיים מר' חיים אבוהם אכא גולדבלאט, ווילנא, תרנ&quot;ג.
יעם תקיבים ימ&quot;מ [ע&quot;י ר' יההדר אייגס], בתיך: מרשרים ואכרות, ורשה
(היצ' &quot;טרקלין&quot;), תרפ&quot;ד; תרע&quot;ח.

מחלקה ראשונה: דמשרים לא
3. מדרש ויקרא רבה. ראה מורש רבה. 1
מהדורה חדשה, על פי כת&quot;י עם שנויי-נוסחאות והערות ר&quot;מ מרגליות,
ח. חלק ה: מבוא, נספחים ומפתחות, ירושלים I1 ג-תשי II ח, ירושלים, תשי II ד
. תש&quot;ן. ° 8
3, מהדורה פקסימילית בצרוף דברי פתיחה מרשר ויקאר רבה, כת&quot;י ותיקן 2
. ומפתח הדפים. ירושלים, תשל&quot;ב. ° 4
[וראה מאמרו של הר&quot;ח אלבעק ע&quot;ד מררש ויקרא רבה, בספר היובל
לגינצבורג ניו יורק תש&quot;ו].
3. מדרש זוטא על שיר השירים, רות, איכה (בשתי נוסחאות) וקהלת. י&quot;ל 2
ה'.I ד; ווילנא תרפ II ש בובר, ברלין, תרנ f / על-פי,י'/כ עם מבוא והערות ר
י ש. אסףן בתון תשובות הגאונים, I / י פירקוביץ, ע /I פ כ /I רות זוטא, קטע ע
1929,) עמן ) 73,MGWJ, ט 252-249; אן מרמרשטיין I / ירושלים, תרפ
.2 92-290
.השווה אכרת שיר השירים.
י מאן, I ' י ר /I י ע lf 3. מדרש חדש על התורה (בראשית ושמות). י//ל על-פי כ 3
The Bible as Read. in the Old Synagogue, vol. 1, Cin -: בתון
י הנ&quot;ל, שם, חלק,/ב II י הגניזה, ע /I ועל ס' ויקרא-דברים מכת.c innati, 1940
1, החלק העברי, עמן ז-קכט. 966
מררש חזית (על שה&quot;ש.וקהל.ת). ראה מושר רבה.
א ברלינר בספרו I ' י ע&quot;י ר II 3. מדרש חסרות ויתרות. נדפס ראשונה על-פי כ 4
ב; ירושלים, תש&quot;ל. I / פליטת םופרים, מאינץ, תרל
ם: ומשר t וב'ז 'j י אחר ע&quot;י רש/'א וורטהיימר, ירושלים, תרנ 1/ט I / ועל-פי כ
י ה&quot;גניזהן'ן מסודר לפי סדי התנ//ן, שם, תר&quot;ץ II חםר ויתר על-פי כ
ג-שלייב]. 'I [ = בתי מררשות, מהדורה חדשה, כ 1/ ב, עמ' ר
י פירקוביץ /l ועל-פי גן כ&quot;י ע&quot;י ר&quot;א מרמורשטיין, לונדון, תרע&quot;ז. קטע ע&quot;פ כ
.2 י ש. אסף, בתון תשובות הגאונים ירושלים, תרפ&quot;ט, 56-255 I ' ע
נוסח חדש ע&quot;י ר&quot;ל גינצבור~, - בתון: גכזי שכטר, ח&quot;א ניו-יורק, תרפ&quot;ח,
.2 עמן 09-206
י ארנסט משה מיינץ - קבץ על יו, סדהר. II ובשם: מרשר מלא וחםר, מכת'/י ע
.1 חדשה, ספר ו,)זט( חלק א, ירושלים תשנ&quot;ו, עמ' 19-77
א בייבואי II 3. מדרש ילמדנו על התורה, קטעים שונים נתפרסמי ע'/י 'ר 5

לב שרי האלף
2, וכרך י&quot;ד ( 1887,) עמ' 107-92 כרך י&quot;ג ( 1886,) עמ' 38-224 REJ - ב
[על הקטעים שנתפרסמו ע&quot;י נויבואר עי' אלעזר הורביץ, פסיקתא דרב הובא
ופסיקתא דרב כהנא בילקוט תלמוד תורה - ספר זכרון לשמואל קלמן
מירסקי, ניו-יורק תשלייא, עמ' קכח, הערה 4, שכותב: &quot;למעשה לא הביא
שם אפילו מאמר אחד מהם, כי לא היה בהיר לו דרך החיבור של ילת&quot;ת&quot;.]
וע&quot;י רש&quot;א וורטהיימר, בתוך: בתי מירשות, ח&quot;או ירושלים תרנ&quot;ג, עמ'
חלק,'ג שם, תרנ&quot;ה עמ' א-'ט&quot;ו; בתוך: אוצר מרשרים j לייטמ-&quot;ג
כתבי-יר, שם, תרע&quot;ג, עמ' ס&quot;דפ-&quot;ז [ = בתי מרשרות,מהדורה חדשה,
כ&quot;א, שם,&quot;שת עמ' קלייט-:-קע&quot;ה]. [והוא ליקוט מתוך ילקוט תלמוי תיהר
לר&quot;י סקילי.א( ]).ה.
לקוטים ממדרש ילמדנו לספר בראשית, עד תחלת פ' וישב, בספר הלקוטים
שם, I לר&quot;א גריבהוט, חלק,'ו חוב' -'א,'ב ירושלים, תרס&quot;ג.'ד- לספר במדבר
ת&quot;,ד שם, תר&quot;ס. לספר דברים, שם, ח&quot;ה, שם, תרס&quot;א, ד&quot;צ של כולם, שם,
תשכ&quot;ז.
ילמרבו הקרמון על י&quot;ג סדרים, ילמדנו על ב' סדרים של ספר בראשית
מכת&quot;י ה&quot;גניזה&quot;, עם מאמר על הילמדנו ע&quot;י ר&quot;ל גינצבורג, בתוך: גנזי
'טכטרו ח&quot;א, ניו-יורק, תרפ&quot;ח, - כל מאמרי,למדנו הנמצאים בכת&quot;י ילקוט
תלמוו תורה לבראשית, קצור של דרשות ילמדנו, דרשה שלמה של מדרש
,למדנו וקטעים ממדרש ילמדנו מכת&quot;י ה&quot;גניזה&quot;, &quot;ע ר&quot;י מאן בספ'&quot;';ו:
.1 חלק,'א סינסינטי, 940,T he Bible as Read. in the Old Synagogue
מאמרי ילמדבו ב&quot;ילקוט תלמוד תורה&quot; לבמדבר דברים, ע&quot;י הנ&quot;ל, בספרו
הנ&quot;ל, ח&quot;ב, סינסינטי, 1966, החלק העברי, עמ' ק&quot;ל-קס&quot;ו. [נדפס שם רק על
במדבר].
קטעים ממדרש ילמדנו לס' דברים ע&quot;י י,ד וילהלם - קבץ סל יר, סדרה
. כ&quot;ו, עמ' 75-61 t חושה, ספר ו,)זט( חלק א, ירושלים ת'ז
השווה ילקוט שמסוכי (מחלקה שני', מדור.)'א
1930 ) עמ' ) 74,MGWJ קטעים אחרים מן הגניזה נדפסו ע&quot;י א' מרמרשטיי,ן
.2 84-274
3. מדרש כובז (נקרא כן ע&quot;ש יההתחלה ה' בחכמה יסד ארץ כונז שמים 6
בתבונה), ויניציאה, שס&quot;א (בספר ארזי לבבין); קארקא, ת&quot;ח; פפד&quot;א,
תע&quot;ט; ברלין, תפ&quot;ד; שקלוב, תקמ&quot;ג, ועוד; ובתוך: בית הרמרש לילינק,

מחלקה ראשונה: מדרשים לג
.2 ח&quot;ב, עמ! 39-23; ובתוד אוצר מורשים לאייזנשטיין, עמ! 60-253
ועם ביאור, מ&quot;מ, הגהות והערות ר' חייס יעקב סלוצקי, בספרי כטסי כאנמים,
ווילנא, תקצ&quot;ו.
[וראה םור רבה ובראשית, ומדור גי מס' 6 (מדרש ה' בחכמה יסד ארץ)].
3. מדרש משלי. קושט', [רע&quot;ד]; ויניציאה, ש&quot;ו; פראג, שע&quot;ג; אמשטרדם, 7
ת&quot;ץ, ועוד כ&quot;פ.
וע&quot;פ זרע אברהם, לר' אברהם בר' אריה יהודה ליב שי&quot;ק, ווילנא והורודנא,
תקצ&quot;ג.
ועם ייפירוש שין&quot;, ובהוספת באוריס והגהות מר' בנימין עפשטיין, זיטאמיר,
א. /l תרנ
ה. /l י, עם מבוא והערות ר&quot;ש בובר, ווילנא, תרנ&quot;ג; ירושלים, תשכ /l ועל-פי כ
[קטע ממהדורה חדשה של הנ&quot;ל פרסם ר&quot;ל גינצבורג בתוך: גבזי שטכר,
. [ ח&quot;א, עמ' 168-163
ביאורים על מדרש משלי, בס' חיים טובים לר' חיים פאלאג'י. אזמיר [תרמ&quot;א].
3. מדרש רבי עקיבא בן יוסף על התגין שבתורה. נדפס בספר הכובות 8
נ 6זב i'Dנi E 6זב Ei נ D'i 21 נ DW
ל [הענא, שפ&quot;ד]; קושט', ת&quot;פ; יעסביץ, תפ&quot;ג, ועוד; בספר מורש II להאריז
תלפיות, לר' אליהו הכהן מאזמיר, אות אי, ענף אותיות; בספר התנין, פאריס,
ל, ח&quot;ה, עמ' 3-31 ~; בתוד:אוצר מושרים !l תרכ&quot;ו; בתוד:בית המורש הנ
תרנ&quot;ו, עמ'.l 4. עי' שלמה באבער, יריעות שלמה, ווארשא הנ&quot;ל, עמ' 32-431
.2 2-20
ועם מבוא והערות רש&quot;א וורטהיימר (ע&quot;פ ו' נוסחאות), בת,וך:לקט מורשים,
ירושלים, תוס&quot;ג, עמ' י&quot;ח-כ'; נתוד: אוצר מררשים כתבי-יו, ח&quot;ב, שם,
תרע&quot;,ד עמ' לייר-מ' =[ בתי מורשות, מהדורה חשדה, כ&quot;נ, עמ' תס&quot;ז-
תע&quot;ז].
מדרש הב&quot;ל סל אותיות כוולות וטסמיהן וסל אותיות קטבית וטסמיהז, בתוד:
ייי וורטהיימר בהנ&quot;ל, 'עמ' תע&quot;ח- !I&quot; 4, ו אוצר מורשים הב&quot;ל, עמ' 33-432
. [ א בן הגר&quot;א, עמ' 72-70 fl תפ&quot;ח [עיין רב פסלים לר
3. מדרש עשרת הדברות. לובלין, [שליינ-ג'];פראג, שע&quot;ב (עם ס' אורחות 9 •
המסשיות • חיים, מיוחס לר' אליעזר הגדול); ויביציאה, [שנ&quot;ט] (בקובץ חבור
והמורשות); זאלקווא, תקנ&quot;ח; בית המירש הנ&quot;ל, ח&quot;א, עמ' 62 ואילד,
ובתוד:אוצר ומשרים הנ&quot;ל, עמ' 450 ואילך.

לד שרי האלף
ועם פירוש בית הגרול, מר' מנחם מנדיל כלומאן, ווארשא, תרמ&quot;ו.
ועם פירוש אשל חיים מרן חיים אברהם אכא גאלדבלאט, ווילנא, תרנ&quot;ג.
ועם תקונים והגהות [ע&quot;י ר' יהודה אייגס,] ורשה (הוצ' ייטרקלין&quot;), תרפ&quot;ר,
תרפ&quot;ח.
י כ&quot;י, עם l1 ובשם: מעשים על עשרת הרברות, או הגדה של שבועות, עפ
מביא ןהערןת רי&quot;ל פישמן-מימון, ירושלים, תרפ&quot;.ד
4. מדרש פניס אחרים על מגלת אסתר. י&quot;ל ע&quot;י ר&quot;ש ברבר, בתוד: ספרי 0
ראגרתא, ווילגאן תרמ&quot;ז (בשתי גוסחאות).
4. מדרש קהלת רבה. השווה ומרש רבה; מררש זוטא. 1
ל גיגצבורג, II פכים אחרים של מדרש קהלת. קטעים מכ&quot;י ה&quot;גניזה&quot; ע&quot;י ר
.1 בתרד: גכזי שכטר, ח&quot;א, עמ' 71-169
מררש קהלת זוטא פ&quot;א עפ&quot;י כ&quot;י ע&quot;י ר&quot;ש גרינברג, בספר היובל לכבוד
ר&quot;א מארכס, ניו~יורק, תש&quot;י, עמ' ק&quot;ג-קלייד.
4. מדרש רבה על התורה. קושט', רע&quot;ב. ועל חמש מגלות, [פיזארר], רע&quot;ט; 2
שם, שכ&quot;ד; i קושט/ ר&quot;פ. ועל התורה וחמש מגלןת ביחד, ןיביציאה, ש&quot;ה
יששכר בער כר' נפתלי I קראקא, שמ&quot;ז-ח' (עם פירוש מתכות כהוכה מר
כווץ); שאלוניקי, שנ.ייג-ד' (בהוספת פירוש ר' יהורה גרליא); ויניציאף,
שס&quot;ג; קראקא, שם&quot;ח;פראג,&quot;פש ועוד הרבה פעמים עם פירושים שונים,
ייעין הדרש&quot; - מראה מקומית לכל מאמרי • יעם פירוש מדעי חדש כצירוף
המדרש מאת משה אריה מירקין, בראשית-דברים, י&quot;א חלקים, תל-אביב,
תשי&quot;ז-תשכ&quot;ז.
יהווה לר&quot;י טהעאדאר, • ועל ספך בראשית עפ&quot;י כת&quot;י עם פירוש מנהת
ברלין, תרס&quot;ג. ומפרשה ס&quot;ה עד סופו ע&quot;י ר&quot;ח אלבק, שם, תרפ&quot;ו-פ&quot;ט
(מבוא, שם, תרצ&quot;א). הדפסה שניה עם תיקונים מאת ח. אלבק. ירושלים
תשכ&quot;ה.
ביאורים על הב&quot;ר בשמונת כרכי תורה שלמה לספר בראשית.
הערות והוספת מ&quot;מ על כל הבוור של טהעאדאר ע&quot;י ר&quot;מ כשר (בכת&quot;י).
מהדורה פקסימילית של כתב די יאטיקן 30 למדרש בראשית רבה עם מבוא
Lewis M. Barth, An ' 4. ועי דמפתח מאת מ. סןקזלרף. ירושליפ, תשלייא. 0
.A nalysis of Vatican 30. Cincinnati, 1973
כתב יד ואטיקן בלתי נודע עד כה, שנתגלה לאחרוגה כנוסח הקדום והחשוב

מתלקה ראשונה: מדרשים לה
ניותר של מדרש בראשית רבה. מהדורח פקסיטילית. מפתח חדפים מאת
. א. פ. שרי. ירושלים, הוצ' מקור, תשלייב. ° 4
מתורגם לאנגלית עם הערות ומפתחות ע&quot;י ה. פרידטן. י' חלקים. לונדון&quot;
.1 939
נקטע מן ה&quot;גניזה&quot; למדרש בראשית רבה נתפרסם בטבלא 3 המצורפת
לטכסטים סוריים. ראה מאמרי ב&quot;סיני&quot;, ירושלים, טב/ת, תר&quot;ץ, וקטע טכת&quot;י
הצופה לחכמת ישראל&quot;, שנח י&quot;ג (בודפשט, תרפ&quot;ט), I1 לויק&quot;ר פ' בהר ב
ןי( ]).ל. t. עמ' 106 ואילך. ושם עמ' 107 קטע מכת&quot;י לדברים רבה, פ' שופטים
4. מדרש רות רנה. השוה מררש רבה; טרשר זוטא; זהר חרש הנקרא 3
טרשר הנסלם לרות, או סתם טורש רות; זהר סל רות.
י אכספורד עם חילופי נוסחאות מתוך כת&quot;י בצירוף ציובים ומ&quot;ט !l על פי כת
מאת מ. ב. לרנר, ירושלים, תשלייא.
מושו שוחר טוב, ראח מורש תהלים, ישטואל, שמלי.
4. מדרש שיר השירים. י&quot;ל על-פי כ&quot;ין עם מבוא והערות ר&quot;א גריבחוט, 4
ז. מהד' חדשה עם השלמות לשון המדרש, הערות, ביאורים, !l ירושלים, תרנ
. מראי מקומות, מפתחות ומבוא מאת יוסף חיים ורטהימר, ירושלים, תשל&quot;א, 8°
כרך י&quot;,ר עמ' 337-334,] על,H UCA - [קטע מכת&quot;י ה&quot;גניזה&quot; בדפס ב
.5 ג, עמ' 49-543 I1 טהד' ורטהימר עי' מ. ב. לרנר, יקרית ספר, כרך טח, תשל
השווה: טרשר רבה; טרשר זואט,
4. מדרש שמלאל. קושט', [וע&quot;ז]; ויביציאה, ש&quot;ו; פראג, שע&quot;ה, ועוד הרבה 5
פעמים.
ועם הגהות וביאורים מר' דוד לוריא,)ל&quot;דר( ווארשא, תרי&quot;ב.
י עם טבוא והערות ר&quot;ש בוברן קראקא, תרנ&quot;ג; ווילנא, תרפ&quot;ה; !l ועל-פי כ
ירושלים, תשכ&quot;ה.
ועם מבוא וטפתח לכל פסוקי התנ&quot;ך ולוח השמות והענינים [ע&quot;י רן יהודה
אייגס], ורשה, הוצ' ייטרקלין&quot;, תרפ&quot; ו.
,כיאורים על מדוש שמואל,' כס' חייפ טרביפ לו' חיים פאלאג' י, אזמיי
[תרמ&quot;א].
4. מדרש תדשא (נקרא כן ע&quot;ש התחלתו כפ' תדשא האת דשא). [יוהניסבורג, 6,'
תרי&quot;ח]; ווארשא, תרלייו;בתוך:בית המררש ליליבק, ח&quot;ג, עמ' 164 ואילו;
בתוך:אוצר מישרים לאייזנשטיין, עמ' 475 ואילו.

לי שרי האלף
רעל-פי כ&quot;י, עם מברא רהערית ר&quot;א עפשטיין בספרי טקרטוניות היהורים,
רינה, תרמ&quot;ז =[ כתבי ר' אברהם טפשטייז, כרך שני, יררשלים, תשי&quot;ז,
עמ' ק&quot;ל-קע&quot;א].
פיעטרקרב, תרס&quot;ח. t ועם פיררש אשל אברהם לר' חיים אברהם אבא גאלדבלאט
תיקונים ומ&quot;מ [ע&quot;י ר' היודה אייגס], בתוך: מררשים ואגרות, ורשה • רעם
ייטרקלין&quot;), תרפ&quot;ד, תרפ&quot;ח. פירוש לר' אברהם הכהן, בספרו כור I (הוצ
המרכבה, קאפוסט, תקס ייט.
ש בלקין:מדרש תדשא אר מדרש דר' פנחס בן יאיר l1 נראה מאמרו של ר
מדרש הלניסטי קדמון, ב&quot;חררב&quot;, כרך י&quot;א, חוב' כ&quot;א-כ&quot;ב, ביר יורקן תשי&quot;א,
עמ' 52-1 (ובהוצאה מירחדת). יראה תורה שלמה, פר' בשלח, כרך י&quot;ד
ע' רצ&quot;ג].
4. מדרש תהלים (שוחר טוב). עד מזמור קי&quot;ח, קושט', רע&quot;ב;ועל המזמורים 7
קי&quot;ט-ק&quot;ןן שאלרביקי, רעווה; והכל ביחד (עם מדרש שמואל ומשלי),
רעם פירוש לר' יצחק ב&quot;ר שמערן כ&quot;ץ, פראג, שע&quot;ג; •; ויביציאה, ש&quot;ר
אמשטרדם, ת&quot;ץ רעוד הרבה פעמים.
ווילבא, תרב&quot;א;ירושלים, תשכ&quot;ו. ~~! f ב ~w ועל-פי כ&quot;י, עם מבוא רהערו ת
ביאורים להב&quot;ל בס' חייט טובים לר' חיים פאלאג'י. אזמיר [תרמ&quot;א].
ה. - לקוטים I/ [מדרש למזמורי תהלים נדפס בתרך:בית המירש הב&quot;ל, ח
ק&quot;ד פרסם רש&quot;א וורטהיימר בתוך: בתי • מכ&quot;י על המזמורים ה,ג&quot;ס
תרב&quot;ז, עמ' ל'-לייד =[ מהדורה חדשה, כ&quot;א, עמ' •, טררשות, ח&quot;ד ירושלים
, IJUCA - רצ&quot;ה-רצ&quot;ח], - ערקים ממדרש&quot; תהלים מכ&quot;י הגניזה פרסם מאן ב
ש&quot;ט-שלייב. רמכת&quot;י ליברמן ע&quot;י ר&quot;מ ארצט בספר I 1) עמ חי&quot;ר ( 939
היובל לכביד ר&quot;א מארנס, ניו-יורק, תש&quot;י, עמ' מ&quot;ט-ע&quot;ג].
.1 תרגום אבגלי ע&quot;י ו. בראודה. ב' חלקים. ביר הייוין, 959
4. מדרשי תימנים, קטעים על ספר שמות מכת&quot;י אדלר ע&quot;י ש. ט. לכס, בתרך: 8
Gratz College Annual of J ewish Studies, vol. 1, Philadelphia
. 1972, 37-43
4. מדרש תנחומא. קושט', ר&quot;פ-רפ&quot;א (מהד' צילום פקסימילי של הרצ' זו, 9
ויביצאיה, ש&quot;ה. j ( ירושלים, תשלייא
והוספות ובאורי המלים מר' עזרא ב&quot;ר יצחק מפאבו (היה רבו • ועם תקונים
של הרמ&quot;ע מפאנו), מנטובה, שכ&quot;ג (מהד' צלום פקסימילי, ירושלים,

מחלקה ראשונה: מדרשלם לז
ח; וירונה, שניי'ה; פראג [שע&quot;ב], ועוד הרבה /l שאלוניקי, של j ( אI1 תשל
פעמים, ועם ביאור ימלים זרות, חלופי-נוסחאות וקצת פירוש, לר' מנחם מן
ג; fl ב]; קראקא, תקס II א, [תקנ !l פפד j [ בר' שלמה הלוי, אמשטרדם, נתצ&quot;ג
8, ועוד כ&quot;פ, לבוב, תקס&quot;ה, 0
ועם פירוש עץ יוסף, ענף יוסף והשלמת מדרשים ואגדות מתוך מדרש תנחומא
הקדום והישן מהדורת ר' שלמה בובר. יוצא לארר בפעם הראשונה בנקוד
.8 אעדכול&quot;, תשלייב. 0 If, מלא על פי דפוסים ראשונים ועתיקים. ירושלים
מררש תנחומא הקרום והשין על-פר כ&quot;י, עם מבוא והערזת ר&quot;ש בובר,
ירושלים, תשכ&quot;.ד j ניו-יורק, תש&quot;ו j שם, תרע&quot;ג j ווילנא, תרמ&quot;ה
וישלח; I תנחומא קדמוו על קצת פ j מררש מטיז תנחואמ, פרשת לד לד
מהדורה חדשה של j מהדורה חדשה של התנחומא על שמות, וארא
התנחומא על במדבר, פרשת שלח; מהדורות חדשות של התנחומא על ספר
דברים, פו ואתחנן, שפטים, כל אלה הקטעים מכתווי ה&quot;גניזה&quot;, נדפסו
ל גינצבורג. II בתוד: גנזי שכטר, ספר,'א ע&quot;י ר
מדרש התורה לר' תנחומא, j בראשית, נוסח ארוך I מדרש תנחומא לפ
לפרשת בראשית; קטע מנוסח הארון של מדרש תנחומא -tt התחלת נוסח חדיי
לבראשית ז,&quot;כ( א); קטע מנוסח הארוך של מדרש תנחומא לשמות, כ&quot;ה,
י מאן, נדפסו /l כ&quot;ז,'א כל הקטעים הנ&quot;ל מכת&quot;י ה&quot;גנזיה&quot; עווי ר j א-ב
,T he Bible as Read. in the Old Synagogue: בחלק העברי של ספרו
.V ol. 1, Cincinnati 1940
קטע מכת&quot;י לתנחומא נח נדפס בספר היובל לכ' קויפמן-,קוהלר, עמ' 261
חfl ואילן. וקטע מכת&quot;י לפ' שמות וארא נדפס ב&quot;מונאטסשריפט&quot;, שנה ל
1, ולפ' דברים, שם, שנה ע&quot;ה ( 1931,) עמ' 173.ש(.).ל 1894,) עמ' 72 )
קטעים ממדרש תנחומא לספר j שרידי תנחומא - ילמדנו, ע&quot;י א. א. אררבד
ול יו, t שמות וממדרש ילמדנו לספר דברים, ע&quot;י י. ד. וילהלם, בתוד: קבץ
סדרה חדשה, ספר ו,)זט( א, ירושלים תשכ&quot;ו.
ח החלקים מחומש תוהר שלהמ ישנם ביאורים ומקורות לתנחומא. !l נב כ
עיין מאמרו של רש&quot;ק מירסקי, למהותו של מורש תנחומא, םורא ג,
1. ועל הוצאת מנטובה עיין ר&quot;ש בובר, במבוא תשי/ז-תשי&quot;ח, עמ' 19-93
לתנחומא הקדום והישן, דף פנ ואילן. על מרשר מטין תנחואמ פשרת לד לך
3. לדעתו, אין זה חלק עיין ב. מ. לוין, תרביץ, שנה ב, תרצ / 1א, עמ' 84

לח ש רית אלף
[. ממדרש, אלא חלק מס' פירקוי בז באבוי, עייז להלז, מחלקה ששית, מס' 183
5. מסכת היכלות. ראה פרקי היכלות. 0
50 א. מעשה מרכבה, עפ&quot;י כת&quot;י ע&quot;י ב. שלום, בספרו על המרכבות (באנגלית),
1. ראה פרקי היכלות. 1, עמ' 17-103 ניו-יורק, 965
5. מעשה תורה, הנהגות ועניני מוסר ויראת,'ה מסודר ע&quot;ד המספרים. בסוף 1
ט; lI בקיבץ חבור המעשיות והמירשות, שם, רע j ס' פתח דברי, קושט', רעזוה
ד; ויניציאה, [שנ/ט]; וירונה, ת/ז; בסוף אלפא ביתא רבן /l פירארה, שי
סירא, ויביציאה, שווד; אמשטרדם, תב&quot;ז; ובתוך: בית המרשר ליליבק, ח&quot;ב,
א מווילנא, [קניגס- fl לבשם ברייתא מעשה תורה, עם,הוספות להגהות מהגר
ד. II ברב ], תרכ&quot;ד; ווארשא, תר מ
יlI מ הורוויץ. ובס' מנורת המאור, לר II [נדפסה גם בתוך: כבור חופה לרח
4. ובסוף ס' ראשית חכהמ נדפס כעין אלבקאוה, הוצ' ענעלאו, עמ' 92-452
זה בשם: חזפת אליהז. הפרקים החסרים בהיצ' ילינק נדפסו ע&quot;י מרדכי
מורטארה ב&quot;בית תלמוד&quot; לא. ה. ווייס, שנה שלישית, ליען תרמ&quot;ב, עמ'
[.3 13-310; 276-270; 247-243; 208-206
מlI 5. ספר המעשיות, אגדות לסיפורים. י&quot;ל עפ&quot;י כ&quot;י, עם מבוא, ציונים ומ 2
ד. I/ מ גאסטר, ליפסיאה, תרפ fl לתרגום אנגלי ע&quot;י ר
משער שהוא II ' מ מרגליות עמ II [ראה בהקדמה למדרש הגדול שמית עווי ר
ליקוט ממדרש הגדול].
52 א. מעשים על עשרת הדברות, דאה: מירש עשרת היכרות.
ג, /l 5. מרכבה שלמה. כולל ברייתות מהתנאים רבי עקיבא ורבי ישמעאל כה 3
מרכבה רבה, ותפלת כתר נורא השלם, ספר היכלות ושיעיר קומה לגם
הלכות הכסא, וס' השיעור. יו&quot;ל עפ&quot;י כת&quot;י באוצה&quot;ס של ר' שלמה מרסאיוב,
ירושלים, תרפ&quot;א; צלום, שם, תשלייא.
. י 8 O, 1864, י ר&quot;מ שטיינשניידר, ברלין fl ל ע fl 5. משנת המרות. י 4
.8 °, י ה. שפירא/ לייפציג, 1880 II יעם מבוא ותרגום גרמני ע
מהדירה חדשה עפ&quot;י כתןןי, עם מבוא והערות לתרגים אנגלי ע&quot;י שלמה
80. נעיין על זה צובץ, הררשות בשיארל (מהדורת, גאנדז, ברלין, 1932
2, סי' 51; לעי' גב/ע צרפתי, נ&quot;לשוננו&quot; אלבק), ירושלים תש&quot;ז, עמ' 73
כרכים כג-כד].
5, משנת רבי אליעזר, או מררש שלשים שותים מרית. כולל עשרים פרשיות, 5

מחלקה ראשונה: מדרשרם לט
כפ&quot;א ובפ&quot;ב מבוארים לייב מדית לרבי אליעזר בר&quot;ש, יפ&quot;ג מ&quot;ט טעמים
דמדרש, ופ&quot;ד עבין אגור זה שלמה, י&quot;ל עפ&quot;י כ&quot;י עם מביא והערות ע&quot;י
ג. עבעלאי, ביו יורק, תרצ/ד.
השוה טרשר אגזר; ברייתא רלו.בו טרות [ראה תרכיץ, שבה,'ד ספר,'ד
1. - הערות על ההלכית שבספר זה 3, ו&quot;הדרשות בישראל&quot;, עמ' 43 עמ' 43
ע&quot;י הר&quot;מ גיפטר, בדפסו ב&quot;תלפיות&quot;, שבה,'א חוב','ד-'ג עמ' 551 ואיל,;שבה
6. ועי' מאמרו שנה,'ו חוב','ד-'ג עמ' 74-658 j 398-394,1 38-132 ','ב עמ
ים, בטאיו האקדמרה i' של רש&quot;ק מירסקי, פרשנות המקרא בספררת התנאים, פר
העברית באמריקה, כרך כ, תשרי.תש&quot;ך, עמ' 9 ואילך =[ בו תשובה על
2]; ותשובת ר&quot;מ צוקר, הראר, דברי ר&quot;מ צוקר, ראה לעיל סוף מס' 2
קfl א, עמ' 676-675; ותשובת רש f/ שבה מ, גליון לז, כ&quot;ז אלול תשכ
מירסקי, שם, גליון לט, ג' מרחשון תשכ&quot;ב, עמ' 740-733. ועי' מנחם מורשת,
אליעזר)', כר-אילן יא, רמת-גן תשלייג, עמ' I ללשונה של יימשנת ר
[. 223-183
5. סדר רבה דבראשית (או: מעשה כדאשית). י&quot;ל על-פי כ&quot;י עם מביא 6
עם' I רשות, ח&quot;א, ירושלים, תרב&quot;ג ~D! ! ר~ D והערות רש&quot;א וורטהיימ ר, ~~ ב
א'-לייא; מהדורה חשדה, כ&quot;א, עמ' ה-'מ&quot;ח; נוסח,'ב שם, עמ' שב&quot;ז-
.1 שס&quot;ט. וראה להלן, דמור,'ג מס' 1
בוסח חדש של סרר טטהש בארשית בדפס ע&quot;י ר&quot;ל גיבצבורג, בתוך: גנזי
.1 שכטר, ח&quot;א, עמ' 87-182
בחכמה יסד ארץ). I השווה מרשר כונן, ומדור ג, מס' 6 (מדרש ה
.R EJ CXXN 23- י 1965 י J. 2 3 ועפ&quot;י,&quot;תכ
ספר היכלות, ראה פרקי יהכלות.
5. ספרא רצניעותא. בדפס בזהר, סוף פ' תרומה, 7
יט. מסודר I' ועם פירוש האריז&quot;ל ופירוש מאחד מתלמידיו, בספר זוהר ה ר
ה; סיגעט, תרל&quot;ה. II ע&quot;י ר' יעקב צמח, קארעץ, יתקמ
/
ועם פירוש הגר&quot;א מווילנא, ווילבא והוראדבא, תק&quot;פ; ווילבא, תרמ&quot;ב; שם,
תרע&quot;נ.
ועם פירוש הרר מלך, מר' שלרם ביזאגלן, בספרי הררת מלך, ח&quot;ב, ליבדיי,
תק&quot;ל-לייג.
סתרי תורה. השיה זהר.

מ שרי האלף
ל עפ&quot;י כ&quot;י, עם מבוא והערות ר&quot;ש 'בובר, ליק, fl 5. פסיקתא ררב כהנא. י 8
ביו-יורק, תש&quot;ט; ירושלים, תשכ&quot;ג. j ווילבא, תרפ&quot;ה j n&quot; תרכ
הגהות והערות מאת השר העדלמי =[ שמחה ראובן עדעלמאנן], בקונטרס
הסקוב למשיור, חנלוה לספר טמרת סולם, מאת בנו מרדכי יצחק עדעלמאנן
לבית אייגעש. ביאליסטאק [תרע&quot;ב], [ועי' עוד:השחר, שנה ב, עמ' -385
החלוץ ט, תרלייג, עמ' 75-69. רעי' אלעזר הורביץ, פסיקתא דרב הונא. j 398
ופסיקתא דרב כהבא בילקוט תלמוד תורה - ספר זכורן לשמואל קלמן
מירסקי, ניו יורק תשלייא, עמ' קנז-קלט]. קטע בניקוד ארץ ישראלי, ע&quot;י
נחמיה אלוני וא' דיאיס מאצ'י - לשבובו, כרו כג, חוב' א-ב, תשי&quot;ט, עמ'
.6 1--57
[הערות להנ&quot;ל מאת גדעון הנמן, שם, כרך כה, חוב' ג-,ו תשכ&quot;א, עמ'
[. 204-202
ועל פי כתב יד אוקספורד ושנויי נוסחאות מכל כתבי היד ושרידי הגניזה,
, עם פירוש ומבוא מאת דוב ב&quot;ר יעקב שיראל מנדלבוים, נויארק תשכ&quot;ב, ° 8
[עי' מאמרו של אברהם גולדברג - קרית ספר, כרו מ&quot;ג, תשכ&quot;ח, עמ'
[. 79-68
5, פסיקתא חדתא למועדי השנה, בתוו: בית המושר לילינק, ח&quot;ו עמ' 9
,4 99 ~ 7; ובתוו:אוצר מורשים לאייזנשטיין, עמ' 87 0-36
נעי' סוף פס&quot;ר הוצ' מאיר איש שלום],
ו&quot;טת-ג&quot;ית[ [•, 6, פסיקתא רבתי, פראג 0
ועם באורי המלים, שקלוב, תקס/ז,
יעם פירלש מר' זאב וואלף איינהורן, ברסלא, תקצ&quot;א.
ועם פירוש זרס אפרים, מר' אפרים זלמן מרגליות, לבוב, תרי&quot;ג.
מ. fl ועם פירוש אמיר סיז, מר&quot;מ איש שלום, וינה, תר
ועם ארבעה פירושים: א) ביאור פשוט; ב) זרט אפרים הנ&quot;ל; ג) ביאור
מהר&quot;ז לרז&quot; איינהורן הנ&quot;ל; ד) כיאור הרו&quot;ל לר' דוד לוריא. ווארשא,
תרנ~'ג; שם, תרע&quot;ג.
ועם פירוש זרס ישי של הרב ש&quot;א רובין, בני-ברק תשכ&quot;ט,
קטע ממנו (לעשרת הדברות) נדפס ע&quot;י א' שייבר, תרביץ, כה (תשי&quot;ד), עמ'
.4 67-464

מחלקה ראשונה: מדרשים מא
.1 ובתרגום אנגלי עפ&quot;י דפוס פראג וכת&quot;י ע&quot;י וו. ג. בראודה, ניו-הייוין, 968
. Proceedings AAJR.:XXX. 1962. 1-35, קטע מכת&quot;י ע&quot;י הנ&quot;ל
ופירשו מר' אברהם פאלאג'י, בספרו שמו אבהרם, ח&quot;ב, אזמיר תרנ&quot;ו.
[קטעים כשלש פסיקתות מכ&quot;י פרסם רש&quot;א וורטהיימר, בתוך:בתי מררושת,
פסיקתות I ח&quot;ה עמ' ל'-י&quot;א =[ מהדיר,ך חדש,ך, כ&quot;א, עמן,)ז./סר-ס&quot;ר - ב
חדשות, אנכי ורני עקרה, פרסם ר&quot;ל גינצבורג, בתוך: נבזי שכטר, ת&quot;א
[. עמ' 181-172
ד; סביןניטה, שכ&quot;ז; !l 6. פרקי רני אליעזר. קושט', רע&quot;ד; ויניציאה, ש 1
פראג j ויניציאה, שמ&quot;ד; לובליו, שנ&quot;ח; ויניציאה, שס&quot;ח; קראקא, שע&quot;ז
'ת[ ]?; דיהרנפורט, תנ&quot;ג; אמשטרדם, תס'/ח; שם, תע&quot;א; שם, תפ&quot;ה;
קושט', תפ&quot;ה, ועוד הרבה פעמים,
ח; !l זעם פירזש ב&quot;ת גודל, מר' אברהם אהרן ב&quot;ר שלרם ברודא, ווילנא, תקצ
לבוב, תרכ&quot;ז.
ל ווארשא, תרי&quot;ב; דפיס-צלום, (, /l ועם מבוא ובאיר מר' דוד לוריא (רד
ניו יורק, תש&quot;ו; ירושלים, תשכ&quot;ג.
ג. /l פירוש להנ&quot;ל בס' גן המלר לר' שמשון יואל הלוי לבית שפירא. קארעץ תקפ
י, /l 1. ועפ&quot;י כ י ע&quot;י ג. פרדילנדר, לונדון, 916 /l תרגום אנגלי והערות עפ&quot;י כ
עם מבוא והערות ר&quot;מ היגר, בתוך = חורב, כרך,'ח חוב' ט&quot;ו-ט&quot;ז (ניו-יורק,
ו עמ' (, fl ת (ניסן, תש /l ז-י fl 119; כרך,'ט חוב' י &quot;&quot;': אלול, תש&quot;ד), עכ' 82
2. ועי' רח&quot;מ חוב' י&quot;ט-כ' (אלול, תש&quot;ח), עמ' 94-185 j ' 1, וכרך י 66-94
.2 ובית טי!ר אהברות, ח&quot;ג, עמ' 5-21, l ' הורוליץ, אכרת אכרות, ח&quot;א, עמ' -4 ס
יימ הורוויץ, כוללת שיבויי נוסחאות על-פי חמישה m מהדן מדעית כת&quot;י
עשר כתבי-יד, מראי מקומות, מקבילות והערות פרשניות, צילום כתב הדי
המקורי של העורך כפי שהוכנה על פני הטופס האשיי של הפדר&quot;א שלו
ד בצירוף דברי פתיחה, ירושלים, תשלייב. [הכת&quot;י הי' בדיי ר&quot;מ (, /t (וגצהי, ש
היגר והשתמש בו במהדורתו של פרקי דר&quot;א].
/
השויה תבא רבי אלהיו [את הפרק האחרון, החסר בדפוסים שלפנינו, פרסם
ט-לייד;. fl א ללרהטיימר עפ&quot;י כ&quot;,ו בתלר: בתי מרישות, ח&quot;ג, עמ' כ II רש
ןג], I מהדורה חדשה, כ&quot;א, עמ' רלייז-רמ
6. פרקי היכלות (מסכת היכלות). 2
בענין היכלות לרבי ישמעאל כהן גדול, נדפסי שלשה ספרים שוגיס זה מזה:

מב שרי האלף
א) פרקי היכלות, או טסכת היכלות 'ז( פרקים). נדפס לראשונה בס' ארזי
ח; בס' טמורי שש, fl לככוז, ויניציאה, שס&quot;א;בקוץב ספרים שוכים, קראקא, ת
ז; זאלקווא, fl ה; [ברריטשוב], תקע II לבוב, תקמ&quot;ה;ובפני עצמו: שקלוב, תקמ
תקצ&quot;ז. וע&quot;י ר&quot;א ילינק, כתוך:בית המירש, ח&quot;כ, עמ' 47--40; וע&quot;י רי&quot;ד
1. ורש&quot;א וורטהיימר אייזנשטיין, כתוך: אוצר טררשים, עמ' 11-108
הדפיס זה עפ&quot;י כת&quot;י, בשם: טטשה מרככה, בתוך: בתי מררשות, ח&quot;נ,
ירושלים, תרנ/,ד עמ' טו-נב (מבוא:עמ' ד-ז) =[ מהדורה חדשה, כרך
ראשון, עמ' נא-סב]. פירוש על פרקי היכלות לר' אברהם הכהן, בס' םור
המרכבה, קאפוסט, תקס&quot;ט.
ב) היכלות רבתי (שלשים פרקים). נדפם ע&quot;י ילינק, בהנ//ל,ג/'ח עמ'
ועווי j 169-167 ' 1. והוספות לפרק דן והן, שם,ה//ח עמ 62-161; 108-83
1. ועל-פי כת&quot;י, בשינוים ועם הוספות אייזנשטיין, בהנ&quot;ל, עמ' 23-111
(ארבעים פרקיס), ע&quot;י רש/א וורטהיימר, ירושלים תרמ&quot;ט =[ בתי מררשות,
מהר' חדשה, כ/א, עמ' סג-קלו]. ור&quot;ש מוסאיוב הדפיס ב' הנוסחאות בס'
:ffi רנ DEt ~l ~; D ~ חיי הכפש (ראה מחלקה,'ז מ
בדפס ע'~י ילינק, •,( ג) ספר היכלות, ונקרא ג&quot;כ ספר חכור (נוסחא אחרת
ה עמ' 190-170; וע&quot;י אייזנשטיין, בשם: טטט', בהנ/ל, עמ', fl בהנ&quot;ל, ח
2. ובפני עצמו, בשם הראשון ובשינוים שונים יעם הוספות (שלשים 93-285
א, תרלייה; פיעטרקוב, תרמ&quot;.' t תרכ&quot;ד; וואר'ז •, פרקים), לבוב, תר&quot;י; שם
[הפרקים ט&quot;ו-כ' נדפסו כאן בפעם הראשונה (עיין ש. ווינר, קהלת טשה,
3); והמחצית השגיה של הפרק כ&quot;ו עד פרק ל' הורמו 3, סי' 103 עמ' 66
מ&quot;היכלות רבתי&quot;, עם תוספות].
Hugo Odeberg, 3 Enoch or the Hebrew Book of י ע&quot;י fl ועל-פי כת
וקטעים חדשים מספרי ההיכלות מכת&quot;י ע&quot;י.E noch. Cambridge. 1928
.3 איתמר גריגןלר - תרביץ, שנה לח, תשכ&quot;ט, עמ' 72-354
.O rientalische Literatur Zeitung, 1930, 193-197, [עיין ג. שלום
ומרשרי גאולה מאת יהוהד אבן שמואל, תל-אביב תשי&quot;,ד עמ' 27 ו&quot;קרית
. [ ספר'/, שנה,'ו עמן 64-63
השווה מרככה שלטה.
י ר&quot;ש שענבלום, בתוו: שלהש ספרים I1 6. פרקי רכיבו הקדוש. י&quot;ל ע 3
כפתחים, לבוב, תרלייז, דף 'ייגמ-&quot;ד; &quot;עו ר&quot;א גרלכהיט בס' הלקוטים,

מחלקה ראשונה: מדרשים מג
ל, עמן II ג, ירושלים, תרנווט, ד&quot;צ, שם, תשכ&quot;ז, ובתוד ארג.ר מרשרים הנ II ח
.5 14-505
יעל-פי כת&quot;י ע&quot;י מיכאל היגר, בתיך: חורב, כרד לי, (חשיו, תש&quot;ב), עמן
.1 49-118
6. רזיאל המלאך. על מערכות צבא השמים, שמית המלאכים, מעשה בראשית, 4
j א]; הוראדנא, תקנ&quot;ג If תפלות, קמיעות ועוד עניני קבלה. אמשטרדם, נתס
ח. ועם הגהות ר' ישראל II מעזיבוז, תקע j לבוב, תקס&quot;ר j מינקובץי, תקס&quot;ג
ב], ועוד כ&quot;פ. נעי' מדרכי מרגליות, II בר' שבתי מקוזניץ, ווארשא, נתקע
. [ ספר הרזים, ירושלים תשכ&quot;ז, עמן 46-44
6. שיד השירים דבה. השווה מררש רכה; מררש זוטא;אגרת שיר השירים; 5
ומשר הנעלם שה&quot;ש.
י רש&quot;א;I לקוטי נוסחאות ממדרש שיר השירים רנה נדפסו עפו'י כת&quot;י ע
וורטהיימר, בתוד: כתי מררשות, ח&quot;,ד עמ' י&quot;ז-כ&quot;א [ = מהדורה חדשה,
כרד ראשון, עמ' שמ&quot;ט-שב'/ג].
6. שמות דבה. השווה טרשר רכה. 6
[בחומש תוהר שלמה בט&quot;ו החלקים לספר שמות, ניו יורק-ירושלים תש&quot;ר-
תשכ&quot;ט, נדפסו באירםי וגרסאות מכ&quot;י].
6. תגיו (על התגין שבתררה). בדפס בתרך:מחזיר ויטרי, ברלין, תרמ&quot;ט-תרנ&quot;ז. 7
לעל-פי כוזי ע&quot;י ר&quot;ב גולדברג ומבוא מאת ד&quot;ש זקש, פאריס, תרכ&quot;ו; ובתוך
5. [עיין עוד על זה כס' רכ פסלים לר&quot;א איצר מררשים הנ&quot;ל, עמ' 69---563
[. בן הגר&quot;א, עמ' 114-110
בכ&quot;ח כרכי חומש תוהר שלהמ נדפס בסוף כל פרשה ספר התגין על פי
מחזור ויטרי וקרית ספד להמאירי.
ספר ייהתגין&quot; לספר בראשית עם ביאור ושינריי נוסחאית מכל ספרי הראשונים,
1, חומש עם בעריכת ר&quot;מ כשר, מוכן לדפדס. ראח מחלקה שניה מספר 47
תגיו לד&quot;מ גסטד.
התמונה, ראח מחלקה,'ז
6. תנא רבי אליהו רבא וזוטא. ליביציאה, שב&quot;ח. 8
ועם ביאור זיקוקין רנורא וכטירין ראשא, לד' שמואל היירא. פראג, זולייו-ה
רעוד הרבח פעמים, וגם עט פירושים שובים.
עול-פי נ&quot;י, עם מבוא והערות ר&quot;מ איש שלרם, וינה, תרס&quot;א.

מד שרי האלף
ועם פירוש משפט וצדקה לר' יעקכ מאיר שכטר. ג' חלקים. ירושלים, תשי&quot;ט-
תשכ&quot;כ.
י&quot;ט פרקים מסדר אליהו זוטא עפז/י כתז/י פארמא, ע&quot;י רח&quot;מ הורוויץ, בתוד:
בית עקר האגרות, מחברת שגיה.
[נספחים לסדר אליהו זוטא, והם ג' פרקי דרך ארץ ושבעה פרקי ר&quot;א, ע&quot;י
מאיר איש שלום, וינה, תרס&quot;ד. לקוטי סדר אליהו זוטא, מכת&quot;י ה&quot;גניזה&quot;,
2. על הוצ' ע&quot;י ר&quot;ל גינצבורג, בתוד: גנזי שכטר, ח&quot;א, ע' 45-238
איש שלום ראה הערות מאת בער ראטגער, זכאסף, פטרבורג תרס&quot;ב, חלק ב,
[. עמ' 80-74
שלום, ביחד עם הנספחים לסדר אליהו זוטא, L הוצ' חדשה של מהד' אי'ז
I
ירושלים תש&quot;ד; צילום, ירושלים, תשלייב.
[סדר אלהיו זוטא שנדפס ע&quot;י הנ&quot;ל מכת&quot;י וטיקאן, נדפס ראשונה ע&quot;י
רח&quot;מ הורוויץ, בית עקר האגרות, ח&quot;ג, עמ' 55-31;ובנוסח וסדר אחר עפ&quot;י
נת&quot;י די רוסי, שם, עמ' 19-3.א( ]).ה.
3, עם דכרי פתיחה ומפתח הדפים, ירושלים מהד' פקסימילית נת&quot;י וטיקן 1
תשלייב.
6. תקובי הזהר' (שבעים תקונים וסודות על מלת בראשית). מנטובה, שי&quot;ח; 9
ט; קושט', ת&quot;ק, ועוד הרבה If אורטי קייואי, תע&quot;ח-ט'; אמשטרדם, תע
פעמים.
ועם פירוש חמרת צבי, לר' צבי הישר חאטש, אמשטרדם, תפ&quot;ו. פירוש
לר' שלום בוזאגלי, בספרו כסא מלר. שם, תקכ&quot;ט;לברכ, תר&quot;ד;:וכיחד עם
התקונים, שם, תרלייד; ווארשא, תרמ&quot;ג; שם, תרכז&quot;ה. ועם פירוש באר
יצחק, לר' יצחק אייזיק כר' יקותיאל זלמן, זאלקווא, תקלייח. ועם באיור
הכר&quot;א מווילנא, ווילנא, תרכ&quot;ז. ועם פירוש באר לחי ארי, לרן צבי הירש
שפירא, מונקאטש, תרס&quot;ג. ועם הופפות ותיקונים, וקונטרס אחרי ארי, הגהות
וכיאורים וחידושים ומ&quot;מ לרן שיעי' אשר זעליג מרגליות. ב' חלקים, ירושלים
תשנ&quot;ד-תשנ&quot; ו.
ל, ציינים יהערית ר' ראובן I ' ועם פירוש ניצוצי זהר, השוואות עם מאמרי חז
מרגליות, תל-אביב, תש&quot;ח.
ועם כיאור מעלות הסולם, זכסוות הזהר, מראה מקימית לכל ענין בג' חלקי
מכל הדפופים משבת שי&quot;ח עד הילם נע&quot;י ר' היידה • הזהר, הלופי גרסאות

מחלקה ראשובה: מדרשים מה
ייך. מהדודא,'ב שם, תשכ&quot;ט-תש&quot;ל. iZt' צבי בדנדווייך]. ב' חלקים. ירושלים ת
.4 °
רעם פיררש אור יקר לר! משה קודרואידו, מכת&quot;י (על תיקובי זהר חדש).
. ח, תשלייב - לייה. ° 2 ff ירושלים, ג
.1 129, עמ' 78-161 REJ, קטעים מתקוני זהר מכת&quot;ל
מוור כ'
מדרשים קטנים, פרקים וקטעים *
פ כת&quot;ל ע&quot;י ד' דוד ששוך (תדפיס מתוך f / 1. אגרות עתיקות מתלמך, ע
פפא&quot;מ, שנה ט&quot;ז),J.J.L.G.
2. אגדת אברהם, בתפרסמה ע&quot;י ר&quot;מ פרירמאז במאסף תהלה לרור, לכביר
ד&quot;ד קופמאן, בדסלא, תד&quot;ס, עמ' 60-58; ובתוך: איצר מורשים לאייזנ-
.9 / שטייד, עמ' 8
נ 6זנ i'Dנi E 6זנ Ei נ D~. 2.* ארר עולם, ראה: מורש לט
3. אותות המשיח, בקובץ חכור המעשיות והמורשית, קושט', דע&quot;ט, פירארה,
ט]; וידובה, ת&quot;ז; בתוך:בתי מורשות ליליבק, ת&quot;ב, If ד; ויביציאה, נש ב If שי
.3 עמ' 63-58; ובתוך: אוצר מושרים הג,ל&quot; עמ' 92-390
וע&quot;י יהורה אבד-שמואל בספדו מרריש גאלה, מהרורה שניה, תשי&quot;,ד עמ'
(. 323-3 (ועיי&quot;ש עמ' 426-425 ~ 8
j 4. ספר אללהו (חזיונות לימות המשיח). שאלרביקי, תק&quot;ג; ידושלים, תדצ&quot;ה
בסוף מורש תושא, נירהביסבורג, תדי&quot;ח]; בס' ילקוט הרוטים, וואדשא,
תרמ&quot;ה; וע&quot;י,ליבק בתרך: בית הרמרש, ח&quot;ג, עמ' 82-65; ובתוך: אוצר
.2 מרשרים הב&quot; ל, עמ' 7/26
.T &quot; יעם מביא יהערות (בגרמנית) ע&quot;י ר&quot;מ ברטבווייז ר, לייפציג, תרב
יע&quot;י יהררה אבן-שמואל, בתיס~ת פרקי אליהו, עפ&quot;י כת&quot;י, שם, עמ' 54-41
(. (ועיי&quot;ש עמ' 379-374
* לשבם ספריס שבזכרים בספרי הראשובים בשם מדרשים יאבדן מאתנ י. אלה לא
1א, ליארשא, תרנ&quot;ד, יבספרי של f ברשמי פה. יראה בס' רכ פעלים לר&quot;א בן הג ר
צובץ, הורושת כישארל (מהדורת אלבק), ירושלים, תש&quot;ז, בוכחפח המדרשים יבהערןת
שבסלף הספר.

מו שרי האלף
5, ארחות חיים. ר' אליעזר הגדול, מוסר והנהגות שצוה לבנו, ובמספר
דפוסים:צוואת התבא רבי אליעזר הגדול, לובלין, נשל'/ב];פראג, שע&quot;ב;
בס' שארית יוסף j ד/I בקובץ חבור המעשיית והמררשות הב&quot;ל; ויביציאה, ש
מר' יוסף בן שם טוב, שאלוביקי, שכ&quot;ח; בס' שושבת יעקב מרן יעקב ברן
אלחבן היילפרין, ויביציאה, שפ&quot;ג; קראקא, ת&quot;ח.
.n &quot; ועם פירוש רמשק אליעזר מרא&quot;מ ווירניקובסקי, ווארשא, תרמ
תש&quot;ר. I רעם פירוש מר' גרשון חנרך ליינר, ווארשא, תרנ&quot;א; ביו-יןרק
ועם באיר אשל חיים מר' חיים אברהם אבא גאלדבלאט, רןילנא תרנ&quot;ג.
.' [ נועי' רב פעלים, עמ' 34-31
6. נית המדרש, קבוצת מדרשים קטנים ורובם עפ/'י כת&quot;י לר&quot;א יליבק. ששה
בתים. לייפציג, תרי&quot;ג-תרלייח. צילום, ירושלים, תרצ&quot;ת, בשני כרכים * *.
אגרת משיח. ח&quot;ג, עמ' 143-141 (;ב&quot;אוצר מדרשים&quot; לאייזבשטיין, עמ'
3. שני קטעים עפ&quot;י כ&quot;י פרסם רש&quot;א וורטהיימר, ב&quot;דמרשים כתבי-די&quot;, 89
ח וע&quot;י י. אבן שמיאל בספרו מרשר'י גאולה, עמ' (, /l ירושלים, תרפ&quot;ג, עמ' כ
(. 106-101 (ועיי&quot;ש עמ' 392-391
(. אגרת עולם קטן, ח&quot;ה, עמ' 59-57 (ואייזבשטיין, שם, עמ' 407-406
(. אגרת תפלת שמיבה עשרה. ח&quot;ה, עמ' 56-54 (ובהב&quot;ל, עמ' 585-584
(.3 18 (ובהב&quot;ל, עמ' 86-385 ~ אגרתא רבבי משה,ן/'ח עמ/. כ 1
(. ל, עמ' 93-85 II 153-150 (ובהנ I 51-42; ת&quot;ו, עמ I גו ערז וגיהבם. ח&quot;ה, עמ
(. הגרת שמע שיראל,ה/'ח עמ' 166-165 (ובהנ&quot;ל, עמ' 551-550
(. ל, עמ' 183-181 If חיי חנוך. ת&quot;,ד עמ' 132-129 (ובהנ
(.6 ~ ל, עמ' 1 II הלום מררכי. ח&quot;ה, עמ' 16-9 (ובהב
158-153; ח&quot;ה, עמ' 39-34 (ובהנ&quot;ל, • ' כסא של שלטה המל, ח&quot;כ, עמ
. (5 עמ' 30-526
.1 לקוטי מררשים. ת&quot;ה, עמ' 64-155
(.8 מררש ראברהם אביבו. ח&quot;ה, עמ' 41-40 (ובהנ&quot;ל עמ' -7
מררש אל יתהלל. ת&quot;ו, עמ' 108-106 (נוסחא שנהי בספר הלקוטים לר&quot;א
גרינהוט, ח&quot;א, ירושלים, תרנ&quot;ח. יב' הניסחאות ביחד כ&quot;אוצר דמרשים&quot;
(.1 הנ&quot;ל, עמ' 9-15
* * הרשימה דלהלן כיללת רק מדרשרם אשין להם ערכים מיוחדים במחלקה זו.

מחלקה ראשונה: מדרשלם קטנים, פרקים וקטעים מז
(.7 מררש ביום השמיני,' ח&quot;,ד עמ' 139-137 (ובהנוול, עמ' 6-75
ומשר ברול ובורלה. ח&quot;ג, עמ' 130-121 (ובהנ&quot;ל, עמ' 82-78.) ועם הוספות
בספר מנדרת המאור לר' ישראל אלנקאוה/ הוצ' ג. ענעלאו, ח&quot;,ד ניו-יורק,
5. (ועיין בתי מרשרות לרשווא וורטהיימר, מהדורה תרצ&quot;ב, עמ' 43-520
חדשה, כרן או, לרושללם, תש&quot;ל, עמ' רצ&quot;א, מאמר גרדלה עבוה),
(.8 3 I ל/ עמ fl מררש גלית הפלשתי. ח&quot;,ד עמ' 141-140 (ובהב
(. ה, עמ' 69-63 (ובהנ&quot;ל, עמ' 107-104 fl מררש הו בהכמה יסר ארץ. ח
נהוא רק נוסח אחר ממררש כונר, וקרוב לזה הוא סרר רבה וכראשית, שי&quot;ל
א ורטהימר]. ff י רש /f ע
טורש על הפסוק והוא עבר לפניהם. ח&quot;ה עמ' 53-52 (ובהנ&quot;ל, עמ'
(.2 14-213
א בז הגר&quot;א, ווארשא, fl מררש ויסעו. ח&quot;ג, עמ' 5-1 (ונספר רכ פעלים לר
(. 5, הערה או, ובמרור זה, מס' 34 1. ועיין שם, עמ' 5 תרג&quot;ר, עמ' 56-153
מררש לחנוכה. ח&quot;א, עמ' 141-132; ח&quot;ו, עמ' 3-1 (וב&quot;אוצר מררשים&quot;,
עמ' 194-189.) ומכתב-יד ע&quot;י ישראל ארלר, נתוך: טהקרים בטרסי
עמ' א-ח. J יורק תשלייב • היהרות, ספר יובל לכבור יצחק קיוב. ניו
מלהמות טלו השמיח. ח&quot;ו, עמ' 120-117 (ונהנ&quot;ל, עמ' 395-394.) וע&quot;י
.3 י. אבן שמואל (בשם: נחטות הטשיח), בספרו מררשי כאולה, עמ' 46-345
(. מסשה כשלהמ המלו. ח&quot;נ, עמ' 87-86 (ובהב&quot;ל, עמ' 530
טסשה וניאל. ח&quot;ה, עמ' 130-117 (ובהנ&quot;ל, עמ' 103-97.) וע&quot;י י. אבן שמואל
(.4 שם, עמ' 228-209 (ועיי&quot;ש עמ' 07-405
5. נדפסה גם הרבה מעשה הנמלה. ח&quot;ה, עמ' 26-22 (ובהב&quot;ל, עמ' 36-534
פעמים בפ&quot;ע).
.1 1, וח&quot;ו, עמ' 47-121 1, ח&quot;ה, עמ' 54-131 מששירת. ח&quot;,ד עמ' 44-142
(.3 ב, עמ' 122-120 (ונהנ&quot;ל/ עמ' 56-355 I1 מרגניתא רבי ר.ב ח
(.5 משלים של שלמה המלו. ח&quot;,ד עמי 152-145 (ובהנ&quot;ל, עמ' 34-531
/
,5 שטעור כר יוחאי. ח&quot;ג, עמ' 82-78 (ובהנ&quot;ל, עמ' 57-555 I נסתרות ר
ובספר ילקוט הרוסים, ווארשא, תרמ&quot;ה). נדפס לראשינה עם ספר אליהי,
(ראה לעיל, מס' 4); וע&quot;י יהודה אבן-שמיאל, שם, עמ' 189-187 (ועיי&quot;ש
.( 4 72---462; עמ' 405-401
י&quot;&quot;, j 43 ' סור נז סון. ח&quot;ב, עמ' 53-52; ח&quot;ג, עמ' 140-131; ח&quot;ה, עמ

מח שרי האלף
עמ' 152-151; (רבהב&quot;ל, עמ' 89-85.) וע&quot;י י. אבן שמואלן שם, עמן -309
310 (רעילייש עמ' 421.) [ח&quot;ב הוא חלק ממסכת גן עד,ן עלו זה].
(.2 סרר יצירת הולר. ח&quot;א, עמו 158-153 (ובהב&quot;ל, עמ' 45-243
סררי ישטושא רבא וסררי היכלות, ח&quot;ו, עמ' 111-109 (ובחב&quot;ל, עמ' -548
549.) רעל-פי כת&quot;י ע&quot;י ג. שלום, בתרך: תרביץ, שנה ט&quot;ז,)ח&quot;שת( עמ'
. [ 204-196 [ועיין עוד בס' רב פסלים, עמ' 132-130
(.4 ספר נח. ח&quot;ג, עמ' 160-155 (רבהנ&quot;ל, עמ' 02-400
(. סעורת גן סרן, ח&quot;ה, עמ' 46-45 (ובהב&quot;ל, עמ' -89 ס 9
(.9 סעורת לויתן, ח&quot;ו, עמ' 151-150 (ובהנ&quot;ל, עמ' 0
(.9 פרק טגיהנם לר' יצחק בן פרבך, ח&quot;ה, עמ' 49-48 (רבהב&quot;ל, עמ' 3-92
(. ה, עמ' 48-47 (רבהנ&quot;ל, עמו 91-90 fl פרק גן החיים, ח
(. 1 ל, עמ' 203-202 I ו, עמ' 116-112 (ובהנ fl פרק ר' יאשיהו. ח
(.5 אשלות ר' אליעזר. ח&quot;ו, עמ' 150-148 (ובהנ&quot;ל,עמ' 79
(. שחמזאי וטזאל. ח&quot;,ד עמ' 128-127 (ובהב&quot;ל, עמ' 550-549
.:ffi 'i נ DEi נ:ffi Ei נ D'i 21 נ DW
6, וב&quot;מדשרים 1ה, עמ' 8-1 (ובהנ&quot;ל, עמ' 6-64 I תפלת טררכי ואסתר. ח
כתבי-יד&quot; לרש&quot;א וורטהיימר, עמ' לייב-מ&quot;ג, וב&quot;בתי מדרשות/, מהדורה
חדשה,א!/כ עמ' שלייא-שלייט).
(.5 ל, עמ' 55-551 II שעמור בר יוחאי. ת&quot;,ד עמ' 126-117 (ובהנ J תפלת ר
(.4 וע&quot;י יהודה אבן-שמואל, טרשרי גאולה, עמ' 286-268 (וע&quot;ש עמ' 14-411
[עיין מאמרו של אפרים א. אורבך ב&quot;ארץ ישראלו~, מחקרים בידיעת הארץ
ועתיקותיה, ספר עשירי, ספר זלמן שזר. ירושלים, תשלייא].
.ך בית עקד האגדות, אספת מדרשים ואגדות אשר בכת&quot;י וספרים ישבים
ע&quot;י רח&quot;מ הורווץי, ב&quot;ח. פפד&quot;מ, תרמ&quot;אזנ-&quot;ד;דפוס-צילום, ירושלים, תשכ&quot;ז.
.5 א- עמ' 8-56 •', ' אגרת שמיח. חוב
אגרת רבי ישמעאל, שם, עמ' 61-58 (ןב&quot;אוצר מדרשים&quot; לאייזנשטייר,
(.4 עמ' 250.) וע&quot;י י. אבן שמואל, שם, עמ' 152-148 (לעיי&quot;ש עמ' 00-399
(.7 2, (ובהב&quot;ל, עמ' 7-76 רשרות ר' בבאה. חוב' ב' עמ' 8--25
(.6 ל, עמ' 9 I1 2, (ובהנ אמטר אברעה מלכים. שם, עמ' 1-19
55-38 (רבחב&quot;ל, עמ' -461,3 עמ' 3-16,l ומשר משרת מלכים. חוב' א
(.4 66

מחלקה ראשינה: מדרשים קטנים, פרקים וקטעים מט
מטשה רכי אליטזר כן הורקבום 'ז( נוסחאות). שם, עמ' 15-1 (ובהנ&quot;ל, עמ'
3, רק נוסח או.)'בו 2-31
.( טבין הירם מלך צור. חוב','ב עמ' 30-29 (ובהנ&quot; ל, עמ' 180-179
7.* ברייתא דאצילות, ראה מסבתא דאצילות.
8. ברייתא דישןעה, י&quot;ל עוןי ר&quot;ש שבבללם בתין: שלהש ספרים נפתחים,
ז, דף מ&quot;ב-ט&quot;ז; ובתוך: אוצר מררשים לאייזנשטייז, עמ' I1 לבוב, תרל
2. ועל-פי כתב-לד בודליינה 2860 בתוך תשובות הגאונים למרמור- 49-247
שטיין, דעווא, תרפ&quot;ח, עמ' כ.
נוסח חדש של הנ&quot;ל פרסם ד&quot;ל גינצבודג, בתוך:גנזי שבטר, ח&quot;א, ניו-יודק,
.2 תדפ&quot;ח, עמ' 15-212
9. ברייתא דמ&quot;ט מדות. בס' הלקוטים לד&quot;א גרינהוט, ח&quot;ב, ירושלים, תדנ&quot;ח;
. ז; יבתוד:אוצר ז.כדשרים הנ&quot;ל, עמ' 296-293 I ! ד&quot;צ, שם, תשכ
8, ובהערה שם]. [עיין רב פטלים לר&quot;א בז הגר&quot;א, ווארשא, תרב&quot;,ד עמ' 7/86
נלוה לכרייתא דמלאבת המשבן עם I [ ו י. 1ם ביאור קצר ע&quot;י שי&quot;ח [קניבסקי
ביאורו, בני-ברק תשכ&quot;א.
כן, הוצ' מאיר איש שלום]. it- [לקלטים מהנ&quot;ל נלוה ג&quot;כ לברייתא דמלאכת המי
1. ברייתא דמסכת נדה. י&quot;ל ע&quot;י רח&quot;מ הורוויץ בתוך: תוספתא טתיקתא, 0
פפא&quot;מ, תרמ&quot;ט.
פרקי נדה, ע&quot;י ט. היגר, בתוך: טלים לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שבה גי,
.6 וינה תרצ&quot;ח, חובן,'ג עמ' 9-61
3. דעי' 1, עמן 41-340 סדרה ישנה, כרר ג' 891,J QR [לעי' שי שכטר
יII יישקיעיו&quot; לר&quot;ש ליברמן, ירושלים תרצ&quot;ט, עמ' 22: ייכנראה נכתבה ע
ועי' נס' מתיבות.I I י שהיה שייך לכת שלא התנהגה כתורה וכהלכה II בן א
מחקרים בספרות הגאונים&quot; מאת אביגדור II 1. וראה ספר לרב&quot;מ לוין דף 15
אפטוביצר, דף 166: ספר חשוד מתקופת הגאונים. והורביץ בספרו שם, פתחי
5, דוחה חשד.?&quot;גה וראה בתו&quot;ש ויקרא פי&quot;נ בביאור לאות נדה, דף 8
לח, מג].
ש בדבר, ןןארשא, II 1. ברייתא דמעשה כראשית. בסוף ס' יריעדת שלהמ לר 1
3. [והוא ייסדר רנה תרנ&quot;ו; ובתוך: אוצר מרשרים הנ&quot;ל, עמ' 19-313
5, בשינוייס]. דבראשית&quot; לעיל מדור,'ב מס' 6
11.* ברייתא דר' יהושע בן לוי. דאה מטהש ררכי יהושט בן לוי.

ב שרי האלף
פ בך יאיר. בס' הלקוטים ח&quot;ב לר&quot;א גרינהוט, עם הערות II 1. ברייתא רר 2
ר&quot;א אפשטיין.
1. נתי מדרשות, לר' שלמה אהרן יירטהיימר. ב' כרכים, ירושלים, תש&quot;י- 3
תשי&quot;ג.
אגוה מבני יטקב, כ&quot;א, עמ' קצ&quot;ט-ר&quot;ג (ראשונה ב&quot;בתי מדרשות&quot;, ח&quot;ב,
ירושלים, תרנ&quot;,ד עמ' )ד&quot;י&quot;&quot;:'&quot;ט [נוסחה אחרת מ&quot;צוואת בפתלי&quot;. עיין מדיר
זה]. - חלום מררכי ותפלתי ותפלת אסתר, כ&quot;א, עמ' של&quot;א-של&quot;ט
(וב&quot;אוצר מדרשים&quot; לאייזנשטייז, עמ' 66-64.) - חשמ טשהר כקווות
שבמקרא. כ&quot;ב, עמ' תפ&quot;ט-תצ&quot;ד (ראשונה ב&quot;אוצר מדרשים כתבי-יד&quot;,
ח&quot;ב, ירושלים, תרע&quot;,ד עמ' ל-'לייד). - אמטר גרולה עבוה, כ&quot;א, עמ'
רצ&quot;א. - מושר האותיות, כ&quot;ב, עמ' תס&quot;א-תס&quot;ה (ראשונה ב&quot;מדרש
חסר ויתר&quot;, ירושלים, תר&quot;ץ). - מושר אשת חיל. עמ' קמ&quot;ה-ק&quot;נ
(ראשינה ב&quot;אוצר מדרשים כתבי יד&quot;, ח&quot;ב, עמ'.)א&quot;כ-ז&quot;י - מורש בין
מים למים. שם, עמ' צ&quot;ז-צ&quot;ט (ראשונה ב&quot;מדרשים כתבי-יד&quot;, ירושלים,
תרפ&quot;ג, עמ'.)ח&quot;כ - ומרש זאלה תולוית אהרז ושמה. כ&quot;א, עמ' רט&quot;ו-
רי&quot;ח (ראשונה נ&quot;בתי מדרשות&quot;, ח&quot;ג, עמ' ט&quot;ו-י&quot;ט, ומשם ב&quot;אוצר
מדרשים&quot; לאייזנשטייז, עמ' 12-11.) - מרשר וזאת הברכה. כ&quot;נ, עמ'
קי&quot;ט-קכ&quot;ב (ראשונה ב&quot;אוצר מדרשים כתבי-יד&quot;, ח&quot;ב, עמ'.)'ל-ז&quot;כ -
מורש חסר לאוטים. שם, עמ' קמ&quot;א-קמ&quot;ד (ראשונה שם, עמ' כ&quot;ד-
.)ז&quot;כ - מורש ירושלמי על מגלת אסתר. כ&quot;א, עמ' ש&quot;מ-שמ&quot;ג (ראשרנה
עמ' קע&quot;ט-קפ&quot;ג •, ב/;לקט מדרשים&quot;, ירושלים, תרס&quot;ג). - מררש יתברך. שם
רמשם •, (ראשרנה ב&quot;כתי מדרשות&quot;,א&quot;ת. ירישלים, תרנ&quot;ג, עמ' מ&quot;ג-מ&quot;ה
ב&quot;אוצר מדרשים&quot; לאייזבשטיין, עמ' 252-251.) - מושר כתפוח בעצי היער.
ה (ראשונה שם, ח&quot;ד, ירושלים, תרנ&quot;ז, עמ','ל-נ&quot;כ lf ז_ר פ f1 שם, עמ' רע
מושר נמין. כ&quot;ב, עמ' I (.2 64-262 ' ומשם ב&quot;אוצר מדרשים&quot; הנ&quot;ל, עמ
,
כתני-לד&quot;, ח&quot;א, ירושלים, תרע&quot;ג, • ע&quot;ה-פ&quot;ח (ראשובה ב&quot;אוצר מדרשים
ובהוספות ב&quot;מדרשים כתני-די&quot;, עמ'.ט&quot;י'-ו הנוסחה j עמ' פ&quot;ח-צ&quot;ג
הראשונה נדפסה גם ב&quot;אוצר מדרשים&quot; הנ&quot;ל, עמ' 306-304.) - מושר סוו
העכור. שם,עמ' לייטמ-&quot;ד (ראשרנה נ&quot;לקט מדרשים&quot;, עמ' 'ג'-א
וב&quot;מדרשים כתני-יד&quot;, עמ' ב&quot;הרס'). - מורש שבי כתובים. כ&quot;א, עמ'
רנ&quot;א-רנ/וט (רשאונה כ&quot;בתי מדרשות&quot;, ח&quot;,ד עמ' 'ו'-א; ב&quot;לקט מדרשים&quot;,

מחלקה ראשובה: מדרשים קטבים, פרקים וקעטים נא
דף;'ט ובהוספות ב&quot;מדרשים כתבי-יד&quot;, עמ' מ&quot;ד~נ&quot;.ן הקטע מ&quot;בתי
מדרשות&quot; נדפס גם ב&quot;אוצר מדרשים&quot; הנ&quot;ל, עמ' 561-560.) - משעה רב
כהב. ~. שם, עמ' ש&quot;-אש&quot;ח (ראשונה בוובתי מדרשות&quot; ח&quot;ד, עמ' לייה-לייז.
מדרש איוב&quot;, ירושלים, תרפ&quot;ו, עמ' כ&quot;ט-לייו. הנוסחה If ובהוספות בסוף
ל, עמ' 253-252.) - מעשה If הראשונה נדפסה גם ב&quot;אוצר מדרשים&quot; הנ
מאיר. שם, עמ' קפ&quot;ד-קפ&quot;ו (ראשונה ב&quot;בתי מדרשית&quot;, ח&quot;ב, עמ' f יר
כ&quot;ו-כ&quot;ח, ומשם ב&quot;אוצר מדרשים&quot; הנ&quot;ל, עמ' 278-277.) - פרק ציקות.
שם, עמ' רלייד-רלייז (ראשונה ב&quot;בתי מדרשות&quot;, ח&quot;ג, עמ' כ&quot;ה-כ&quot;ט,
(. ומשם ב&quot;אוצר מדרשים&quot; הנ&quot;ל, עמ' 500-499
1. גדול השלום. בתוך: מסכתות זעירות לר&quot;מ היגר, ניו-יורק, תרפ&quot;ט, עמ' 4
117-108; ועם הוספות בספר מבורת האמור מר' ישראל אלנקאוה, הוצ'
.5 ענעלאו,' ח&quot;,ד ניו-יורק, תרצ&quot;ב, עמ' 60-544
שם, תק&quot;ג; j 1. גדולת משה וכל מה שראה בעלותו למרום. שאלוניקי, תפ&quot;ז 5
אמשטרדם, חקי&quot;ד; ווילנא, תקס&quot;ז, ועוד כ&quot;פ.
ש~\כ:' כתפוח בטצי היער (ראה דמור l jfIjJ3\m [רש&quot;א וורטהיימר פרסם עפ
13.) ונעלם ממנו שהוא-הוא ספר הנ&quot;ל. ועיין מ&quot;ש ב&quot;תורה שלמה&quot; I זה, מס
שמות, פ&quot;ג, אות קנ&quot;א].
ויניציאה, ש&quot;ד; שם, שס&quot;ה; j 1. דברי הימים של משה. קושט', רע&quot;ז 6
שקלוב, [תקס&quot;ח]; ווילנא, תקע&quot;ט, וערד כ&quot;פ;ובתוך:בית המירש לילינק,
רi ת טחוק I' ב; ובתוד: אוצר מירשים הנ&quot;ל, עמ' 361-357; ובס' ח ל II ח
.2 לא. מ. הברמן, ירושלים ותל-אביב, תש&quot;ז, עמ' 4-7
1. הגדות קטועות, מאת ר&quot;ל גינצבורג, הוצאה מיוחדת מתוך מאסף הגרי, 7
ספר תשיעי, ברלין, תרפ&quot;ג.
1. הכרת פנים לר' ישמעאל. עפ&quot;י כת&quot;י ע&quot;י גרשם שלום, בתוך:ספר אסף, 8
.4 ג, עמ' 87-480 I/ ירושלים תשי
קטעים חדשים מספרות הכגת-פנים וסדרי-שרטוטין, מאת איתמר גרינילד -
.3 תרבזי, שנה מ, תשלייא, עמ' 19-301
.5 18.* הלכות הכסא, ראה מחלקה זו, מדור,'ב מס' 3
1. הלכות ואגדות, לר&quot;מ היגר, בריארס, תרצ&quot;ג. 9
.8 1. - ומרש גלות שלמה. עמ' 7-83 מגילת יהויית. עמ' 13-105
-. 1. - ומרש סקירת יצחק. עמ' 73-69 טררש לעתיר לבוא. עמ' 58-153

בכ שדי האלף.
1. - מסהש ווו ואם כלית הפלשיתי, עמ' -77 מסשה גן סון. עמ' 37-133
1. - עשר אותות השמיח 'ב( נוסחאלת), 8. - מסהש יהווית, עמ' 02-95 0
עמ' 130-117 (נוסח ג' נדפס כ&quot;הדנו&quot;, ספר היוכל של הסתדרות תלמידי
1. וע&quot;י י. אבן שמואל, יידק, תרצ&quot;ו, עמ' 98-195 • ישינת רבנו יצחק אלחנו, ניו
4. ועיין א. מרמודשטיין, ש עמ' 25-422 II 3. ועיי מרשרי גאזלה, עמ' 17-311
נרד כ&quot;ג ( 1906,) עמ' 184-182.) - פרק נז סוז, עמ' 150-141,R EJ
. [ [השיה מחלקה,'ו מס' 54
(. זה, מס' 71 • 2. ספר החשק. דאה שבעים שמות ומטטרון (נמדור 0
ויניציאה, •; 2. טוביה, בדפס בקובץ רכרי הימיב של שמה רבנו, קושט', רע&quot;ז 1
ש'יד, שם, שס&quot;ה, יעוד כ&quot;פ; בקובץ חכיר המעשיות הומררשות, קושט',
ז. ועם תרגים לטיני fl רע&quot;ט; פירארה, שי&quot;ד; ויביציאה, [שנ&quot;ט]; וירונה, ת
ע&quot;י סב. מינסטר, בתוך:מלאכת היקרוק השלם, גאזיליאה, ש&quot;ג;שם, ש&quot;ט.
ועם תדגום לטיני ע&quot;י פ. פאגיוס, איזבא, ש&quot;ב. וע&quot;י ר' שלמה בד' מסעור
אדהאן, בספר כנאות רשא, אמשסדדם, תצ&quot;ה. וע&quot;י יצחק זקיל פרנקי ל.</text>
      <sha1>h9xzjg0f0uhel30aqiqqrqc7e6pjnor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3007947</id>
      <parentid>3007012</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:05:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3007947</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1779" sha1="1sjrnfnc1xmy9cui5s460ngbawxohfm" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] {{*}}
[[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ&quot;ג או&quot;ח רנא]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1sjrnfnc1xmy9cui5s460ngbawxohfm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008086</id>
      <parentid>3007947</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:01:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3008086</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1800" sha1="4hekgqdo5kq832es1zeybnplobb6oqt" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] {{*}}
[[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ&quot;ג או&quot;ח רנא]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4hekgqdo5kq832es1zeybnplobb6oqt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק פיצויי פיטורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282888</id>
    <revision>
      <id>3007937</id>
      <parentid>3002357</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T13:02:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3007923]</comment>
      <origin>3007937</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49879" sha1="bm5xxxtv6757hclzhyuzkhokyqzbxiw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001162}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ג, 136|חוק פיצויי פיטורים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 37|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317751.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 215|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 222|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209271.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 96|תיקון מס׳ 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209575.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 27|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209269.pdf}}, {{ח:תיבה|27|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209267.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|115|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209265.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209263.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 135|תיקון מס׳ 8 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208109.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 148|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 41|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}, {{ח:תיבה|101|חוק ערי ואזורי פיתוח|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210602.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 40|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210767.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 157|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 178|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 20|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211322.pdf}}, {{ח:תיבה|27|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 322|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 246|תיקון מס׳ 19 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 51|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 100|תיקון מס׳ 8 לחוק ערי ואזורי פיתוח|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300664.pdf}}, {{ח:תיבה|514|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|646|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300897.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|תיקון מס׳ 9 לחוק ערי ואזורי פיתוח|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300935.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300931.pdf}}, {{ח:תיבה|263|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 298|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 967|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 177|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301398.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 665|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 11|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|תיקון מס׳ 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 267|תיקון מס׳ 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630454.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הזכות לפיצויי פיטורים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עונה“{{ח:הערה|,}} לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
{{ח:תת|(ב)}} עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

{{ח:סעיף|2|רציפות בעבודה|תיקון: תשל״ו, תשל״ז־3, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת –
{{ח:תת|(1)}} שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות־קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1(ד) לחוק האמור}}, וכן שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק שירות המילואים);
{{ח:תת|(2)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;
{{ח:תת|(3)}} חופשה שנתית;
{{ח:תת|(4)}} חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
{{ח:תת|(5)}} חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
{{ח:תת|(6)}} שביתה או השבתה;
{{ח:תת|(7)}} תאונה או מחלה;
{{ח:תת|(8)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תת|(9)}} הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;
{{ח:תת|(10)}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|3|אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות}}
{{ח:ת}} פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

{{ח:סעיף|4|מעסיק שנפטר|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיקו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

{{ח:סעיף|5|עובד שנפטר|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שאירים“{{ח:הערה|,}} לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן־זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים־עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
{{ח:תת|(ב)}} היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן־זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שאירים“ – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נפטר עובד בתקופה הקובעת, ישלם המעסיק את פיצויי הפיטורים לשאיריו של העובד כאילו פיטר אותו.
{{ח:תתת|(3)}} לא הותיר אחריו עובד כאמור בפסקה (2) שאירים, יבואו במקומם לעניין הפסקה האמורה יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תתת|(4)}} שר העבודה רשאי להאריך, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקופה הקובעת בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
{{ח:תת|(ג)}} פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

{{ח:סעיף|6|התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי}}
{{ח:ת}} התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן־משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
{{ח:ת}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”בן־משפחה“ – בן־משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|7|התפטרות של הורה|תיקון: תשכ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ה, תשע״א, תשע״ד־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים, והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעסיקה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;
{{ח:תתת|(3)}} קיבלה לביתה, כאומן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מנחה האומנה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק האמור}} כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
{{ח:תתת|(3)}} בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים־עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|7א|התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות|תיקון: תש״ס, תשע״ח}}
{{ח:ת}} התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי מחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, ”אישור“, ”מחלקה לשירותים חברתיים“ ו”מקלט לנשים מוכות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|8|התפטרות לרגל העתקת מגורים|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ד, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ד־2, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־3}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –
{{ח:תת|(1)}} לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן־זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו{{ח:הערה|,}} ”ישוב חקלאי“ או ”ישוב באזור פיתוח“ – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|9|אי חידוש חוזה עבודה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
{{ח:תת|(ב)}} הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

{{ח:סעיף|9א|זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזמין זירות“ – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“, ”קבלן כוח אדם“ ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד מסוים ההתקשורת תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|התפטרות אחרת שדינה כפיטורים|תיקון: תשל״ז־3, תשל״ז־4, תשל״ז־5, תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה ”ילד“ האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} הוא החל לשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ובלבד ששירת בשירות לאומי–אזרחי שישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעסיק הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
{{ח:תת|(ה)}} התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.
{{ח:תת|(ו)}} התפטר עובד בתקופה שבה נאסר על מעסיקו לפטרו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

{{ח:סעיף|11א|פיצויים למתגייס למשטרה|תיקון: תשל״ג־2}}
{{ח:ת}} המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|12|שיעור הפיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשכורת“ – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד־בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)|תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|13|חישוב שכר עבודה|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1)}} – למעט שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} – {{ח:פנימי|סעיף 2|(5), (7) או (9) לסעיף 2}} שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|13א|חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, ”הסכם קיבוצי“ – לרבות הסדר קיבוצי.

{{ח:סעיף|13ב|חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ״ז–1987}}, לפי היקף המשרה.

{{ח:סעיף|14|פיצויים ותגמולים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים}}.}}

{{ח:סעיף|15|פיצויים וגימלת פרישה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעסיק עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|16|פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.

{{ח:סעיף|17|פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

{{ח:סעיף|18|אישור|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}.

{{ח:סעיף|19|זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעסיק – ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי – ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

{{ח:סעיף|20|הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי}}
{{ח:ת}} מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.

{{ח:סעיף|21|צו הפקדה|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}} (להלן – קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן – צו הפקדה).

{{ח:סעיף|22|סוגי מעסיקים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעסיקים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

{{ח:סעיף|23|תקנות בדבר הכספים שהופקדו}}
{{ח:ת}} שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 22|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}:
{{ח:תת|(1)}} אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
{{ח:תת|(2)}} אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
{{ח:תת|(3)}} ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 13|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
{{ח:תת|(4)}} הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

{{ח:סעיף|24|גביה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} – להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}} – חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}} והוא ימלא לענין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף|25|מועד ההפקדה}}
{{ח:ת}} סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|26|סכומים משוריינים|תיקון: תשל״ג, תשנ״ח, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, או שהופקדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
{{ח:תתת|(1)}} אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
{{ח:תתת|(2)}} אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

{{ח:סעיף|27|זכות בכורה}}
{{ח:ת}} לענין גביית חובות, אשר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות}} סילוקם קודם לכל יתר החובות – רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|החוק העותומני}}.

{{ח:סעיף|28|שכר הכולל פיצויי פיטורים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

{{ח:סעיף|29|פשרה והודאת סילוק}}
{{ח:ת}} פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.

{{ח:סעיף|30|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה דין המדינה בתור מעסיק כדין כל מעסיק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(6)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול על פיטורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|סעיף 9 לפקודת המשטרה}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 82|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946}};
{{ח:תתת|(3)}} אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה}}, {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר, 1946}}, תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
{{ח:תתת|(4)}} במקום הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שמדובר בו {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.

{{ח:סעיף|31|שמירת זכויות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק זה כדי לגרוע מזכויות העובד התלויות בוותק.

{{ח:סעיף|32|חובת התייעצות}}
{{ח:ת}} לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|33|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|34|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה הוא ביום ט״ז בטבת תשכ״ד (1 בינואר 1964).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ט״ז באב תשכ״ג (6 באוגוסט 1963).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יגאל אלון'''&lt;br&gt;שר העבודה
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001162}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bm5xxxtv6757hclzhyuzkhokyqzbxiw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008085</id>
      <parentid>3007937</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3008074]</comment>
      <origin>3008085</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49942" sha1="sexla2xvi0giyy7cx5iyfb7exqj2x0p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001162}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ג, 136|חוק פיצויי פיטורים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 37|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317751.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 215|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 222|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209271.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 96|תיקון מס׳ 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209575.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 27|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209269.pdf}}, {{ח:תיבה|27|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209267.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|115|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209265.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209263.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 135|תיקון מס׳ 8 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208109.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 148|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 41|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}, {{ח:תיבה|101|חוק ערי ואזורי פיתוח|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210602.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 40|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210767.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 157|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 178|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 20|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211322.pdf}}, {{ח:תיבה|27|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 322|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 246|תיקון מס׳ 19 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 51|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 100|תיקון מס׳ 8 לחוק ערי ואזורי פיתוח|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300664.pdf}}, {{ח:תיבה|514|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|646|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300897.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|תיקון מס׳ 9 לחוק ערי ואזורי פיתוח|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300935.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300931.pdf}}, {{ח:תיבה|263|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 298|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 967|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 177|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301398.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 665|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 11|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|תיקון מס׳ 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 267|תיקון מס׳ 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630454.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הזכות לפיצויי פיטורים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עונה“{{ח:הערה|,}} לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
{{ח:תת|(ב)}} עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

{{ח:סעיף|2|רציפות בעבודה|תיקון: תשל״ו, תשל״ז־3, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת –
{{ח:תת|(1)}} שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות־קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1(ד) לחוק האמור}}, וכן שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק שירות המילואים);
{{ח:תת|(2)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;
{{ח:תת|(3)}} חופשה שנתית;
{{ח:תת|(4)}} חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
{{ח:תת|(5)}} חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
{{ח:תת|(6)}} שביתה או השבתה;
{{ח:תת|(7)}} תאונה או מחלה;
{{ח:תת|(8)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תת|(9)}} הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;
{{ח:תת|(10)}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|3|אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות}}
{{ח:ת}} פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

{{ח:סעיף|4|מעסיק שנפטר|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיקו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

{{ח:סעיף|5|עובד שנפטר|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שאירים“{{ח:הערה|,}} לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן־זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים־עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
{{ח:תת|(ב)}} היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן־זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שאירים“ – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נפטר עובד בתקופה הקובעת, ישלם המעסיק את פיצויי הפיטורים לשאיריו של העובד כאילו פיטר אותו.
{{ח:תתת|(3)}} לא הותיר אחריו עובד כאמור בפסקה (2) שאירים, יבואו במקומם לעניין הפסקה האמורה יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תתת|(4)}} שר העבודה רשאי להאריך, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקופה הקובעת בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
{{ח:תת|(ג)}} פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

{{ח:סעיף|6|התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי}}
{{ח:ת}} התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן־משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
{{ח:ת}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”בן־משפחה“ – בן־משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|7|התפטרות של הורה|תיקון: תשכ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ה, תשע״א, תשע״ד־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים, והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעסיקה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;
{{ח:תתת|(3)}} קיבלה לביתה, כאומן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מנחה האומנה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק האמור}} כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
{{ח:תתת|(3)}} בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים־עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.
{{ח:תת|(ג)}} התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|7א|התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות|תיקון: תש״ס, תשע״ח}}
{{ח:ת}} התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי מחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, ”אישור“, ”מחלקה לשירותים חברתיים“ ו”מקלט לנשים מוכות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|8|התפטרות לרגל העתקת מגורים|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ד, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ד־2, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־3}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –
{{ח:תת|(1)}} לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן־זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו{{ח:הערה|,}} ”ישוב חקלאי“ או ”ישוב באזור פיתוח“ – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|9|אי חידוש חוזה עבודה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
{{ח:תת|(ב)}} הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

{{ח:סעיף|9א|זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזמין זירות“ – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“, ”קבלן כוח אדם“ ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – קבלן כוח אדם או קבלן שירות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הסתיימה ההתקשרות בין קבלן ובין מעסיק בפועל או מזמין שירות, לפי העניין, ועבר עובדו של הקבלן להיות מועסק על ידי קבלן אחר שהתקשר עם אותו מעסיק בפועל או אותו מזמין שירות, יהיה העובד שצבר תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן שההתקשרות עמו הסתיימה כאילו פוטר, אף אם אותו קבלן הציע לו עבודה חלופית.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} לגבי עובד כאמור בסעיף קטן (ב) שלא צבר במועד מסוים ההתקשורת תקופת העסקה המזכה בפיצויי פיטורים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|התפטרות אחרת שדינה כפיטורים|תיקון: תשל״ז־3, תשל״ז־4, תשל״ז־5, תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה ”ילד“ האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} הוא החל לשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ובלבד ששירת בשירות לאומי–אזרחי שישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעסיק הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
{{ח:תת|(ה)}} התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.
{{ח:תת|(ו)}} התפטר עובד בתקופה שבה נאסר על מעסיקו לפטרו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

{{ח:סעיף|11א|פיצויים למתגייס למשטרה|תיקון: תשל״ג־2}}
{{ח:ת}} המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|12|שיעור הפיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשכורת“ – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד־בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)|תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|13|חישוב שכר עבודה|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1)}} – למעט שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} – {{ח:פנימי|סעיף 2|(5), (7) או (9) לסעיף 2}} שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|13א|חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, ”הסכם קיבוצי“ – לרבות הסדר קיבוצי.

{{ח:סעיף|13ב|חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ״ז–1987}}, לפי היקף המשרה.

{{ח:סעיף|14|פיצויים ותגמולים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים}} (י״פ תשנ״ח, 4394).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים}} (י״פ תשס״ב, 2367).}}

{{ח:סעיף|15|פיצויים וגימלת פרישה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעסיק עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|16|פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.

{{ח:סעיף|17|פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

{{ח:סעיף|18|אישור|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}.

{{ח:סעיף|19|זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעסיק – ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי – ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

{{ח:סעיף|20|הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי}}
{{ח:ת}} מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.

{{ח:סעיף|21|צו הפקדה|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}} (להלן – קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן – צו הפקדה).

{{ח:סעיף|22|סוגי מעסיקים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעסיקים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

{{ח:סעיף|23|תקנות בדבר הכספים שהופקדו}}
{{ח:ת}} שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 22|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}:
{{ח:תת|(1)}} אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
{{ח:תת|(2)}} אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
{{ח:תת|(3)}} ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 13|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
{{ח:תת|(4)}} הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

{{ח:סעיף|24|גביה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} – להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}} – חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}} והוא ימלא לענין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף|25|מועד ההפקדה}}
{{ח:ת}} סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|26|סכומים משוריינים|תיקון: תשל״ג, תשנ״ח, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, או שהופקדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
{{ח:תתת|(1)}} אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
{{ח:תתת|(2)}} אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

{{ח:סעיף|27|זכות בכורה}}
{{ח:ת}} לענין גביית חובות, אשר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות}} סילוקם קודם לכל יתר החובות – רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|החוק העותומני}}.

{{ח:סעיף|28|שכר הכולל פיצויי פיטורים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

{{ח:סעיף|29|פשרה והודאת סילוק}}
{{ח:ת}} פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.

{{ח:סעיף|30|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה דין המדינה בתור מעסיק כדין כל מעסיק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(6)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול על פיטורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|סעיף 9 לפקודת המשטרה}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 82|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946}};
{{ח:תתת|(3)}} אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה}}, {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר, 1946}}, תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
{{ח:תתת|(4)}} במקום הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שמדובר בו {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.

{{ח:סעיף|31|שמירת זכויות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק זה כדי לגרוע מזכויות העובד התלויות בוותק.

{{ח:סעיף|32|חובת התייעצות}}
{{ח:ת}} לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|33|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:סעיף|34|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה הוא ביום ט״ז בטבת תשכ״ד (1 בינואר 1964).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ט״ז באב תשכ״ג (6 באוגוסט 1963).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יגאל אלון'''&lt;br&gt;שר העבודה
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001162}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sexla2xvi0giyy7cx5iyfb7exqj2x0p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3007948</id>
      <parentid>3007309</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:05:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3007948</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2464" sha1="p1o42rf7f1ne1dool6m4i7pcx81y4ll" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* [[תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(כשירויות לביצוע פעולות חריגות)}}]]
* [[צו המועצות המקומיות]]
* [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(מועצות אזוריות)}}]]
* [[תקנות העיריות (מכרזים)|תקנות העיריות {{מוקטן|(מכרזים)}}]]
* [[תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה)|תקנות הגנת הצומח {{מוקטן|(קיום הוראות תווית אריזה)}}]]
* [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין במצב חירום מיוחד)}}]]
* [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רואי חשבון]]
* [[תקנות הדיג]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(הנחה מארנונה)}}]]
* [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)|תקנות הגנת הפרטיות {{מוקטן|(התראה מינהלית)}}]]
* [[תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מכוני בדק)}}]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי {{מוקטן|(ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>p1o42rf7f1ne1dool6m4i7pcx81y4ll</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008087</id>
      <parentid>3007948</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:01:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3008087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2267" sha1="kgx9auqj8sd744r086pds9dod3677lj" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* [[תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(כשירויות לביצוע פעולות חריגות)}}]]
* [[צו המועצות המקומיות]]
* [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(מועצות אזוריות)}}]]
* [[תקנות העיריות (מכרזים)|תקנות העיריות {{מוקטן|(מכרזים)}}]]
* [[תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה)|תקנות הגנת הצומח {{מוקטן|(קיום הוראות תווית אריזה)}}]]
* [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין במצב חירום מיוחד)}}]]
* [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות רואי חשבון]]
* [[תקנות הדיג]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(הנחה מארנונה)}}]]
* [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)|תקנות הגנת הפרטיות {{מוקטן|(התראה מינהלית)}}]]
* [[תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מכוני בדק)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kgx9auqj8sd744r086pds9dod3677lj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יב ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>291013</id>
    <revision>
      <id>3007941</id>
      <parentid>3007882</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T14:34:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת */</comment>
      <origin>3007941</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3415" sha1="bfyx0t7ll9m5y7x2hi3cpluqevx76n2" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יב|יב ו|ז|יב ח|קטגוריה=1|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו.}}

== וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם ==
אברם הגיע לשכם. שכם היא עיר מרכזית בכנען, אליה הגיעה גם יעקב עם בואו לכנען &quot;ויִַּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר&quot; ([[ביאור:בראשית לג יח]]).

אברם עמד ליד שכם ונהנה מיופי הארץ ומעוצמת העיר. אלוהים חשב שזה זמן טוב לחזור ולהבטיח לו: &quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת&quot;. גם עם יעקב אלוהים דיבר בשכם: &quot;קוםּ עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; ועֲַשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ&quot; ([[ביאור:בראשית לה א]]). אחר כך אברם המשיך משכם לבית אל, ככתוב: &quot;ויַַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל ויֵַּט אָהֳלֹה&quot; ([[בראשית יב ח]]).

העיר שכם היתה באזור אידיאלי לגידול צאן, ולכן גם בני יעקב יצאו &quot;לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית לז יב]]). אולם אברם ממשיך לבית אל ומשם דרומה, &quot;ויִַּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה&quot; ([[בראשית יב ט]]), עד לנקודה כל כך דרומית שכל בצורת קלה מביאה לרעב בארץ. ניתן להסיק שאברהם לא החזיק בכוח צבאי משמעותי, ולכן הוא נדחף דרומה עד שמצא מקום חופשי לחנות.

=== לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ===
אלוהים מזכיר במספר מילים זעום את שני סעיפי ברכתו: &lt;small&gt;&lt;sub&gt;(1)&lt;/sub&gt;&lt;/small&gt; '''לזרעך''' &lt;small&gt;&lt;sub&gt;(2)&lt;/sub&gt;&lt;/small&gt; '''הארץ הזאת'''.

&quot;לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת&quot; '''זאת הבטחה לעתיד, לזרעו של אברם ולא לאברם עצמו,''' כך שלמעשה אלוהים עוד לא נתן לאברם את הארץ. אין כאן העברת בעלות מלאה לצמיתות אלא השכרה על תנאי. לפי סגנון ההבטחות של אלוהים: דורות חדשים מזרע אברהם יבואו, ולכל דור אלוהים יתן את הארץ המובטחת מחדש, במידה והם יהיו ראויים כדרישתו: ושמרתם את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). לכן, כעונש וחינוך, לאלוהים מותר להגלות את בני ישראל מארצם, פעם אחרי פעם.

=== וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
בניית המזבח מהווה ציון דרך והכרזת בעלות על המקום. מה גם שהקמת מזבח זהו מנהג של נתינת כבוד והודיה לאלוהים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יב|יב ו|ז|יב ח|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>bfyx0t7ll9m5y7x2hi3cpluqevx76n2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3007946</id>
      <parentid>3007921</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3007946</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20849" sha1="rcnhdkpitit800v5hqj7f2ly6umd9hk" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]</text>
      <sha1>rcnhdkpitit800v5hqj7f2ly6umd9hk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008082</id>
      <parentid>3007946</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3008082</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20864" sha1="2xb4ya54l0s319h3blsbwm3fuu4hsnl" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]</text>
      <sha1>2xb4ya54l0s319h3blsbwm3fuu4hsnl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ניירות ערך</title>
    <ns>116</ns>
    <id>314266</id>
    <revision>
      <id>3008078</id>
      <parentid>2981494</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:55:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008078</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="587387" sha1="lzcm7n0g9ldaach08hz62qnz6sg3ihz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968

&lt;מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ&quot;ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל&quot;א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל&quot;ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל&quot;ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ&quot;א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ&quot;ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ&quot;ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ&quot;ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש&quot;ן, 14, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185, 186|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ&quot;א, 22, 27|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190, 190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ&quot;ב, 112, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ&quot;ד, 75, 76|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ&quot;ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ&quot;ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ&quot;ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ&quot;ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש&quot;ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס&quot;ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס&quot;ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס&quot;ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס&quot;ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס&quot;ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס&quot;ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש&quot;ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536, 544|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע&quot;א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע&quot;ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת&quot;ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע&quot;ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע&quot;ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע&quot;ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע&quot;ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע&quot;ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע&quot;ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ&quot;ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)).

''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס&quot;ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס&quot;ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע&quot;א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע&quot;ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע&quot;ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע&quot;ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע&quot;ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע&quot;ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ&quot;ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ&quot;ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ&quot;ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י&quot;פ תשס&quot;ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י&quot;פ תשס&quot;ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ד-3, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-5, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ניירות ערך&quot; - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ&quot;ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- &quot;ניירות ערך מסחריים&quot; - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- &quot;חברה&quot; - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- &quot;חברה-בת&quot; - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- &quot;חברה מסונפת&quot; - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- &quot;חברת רישומים&quot; - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע&quot;ה-2015]].))
:- &quot;מנהל&quot;, לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- &quot;מנהל כספי אחרים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- &quot;רשם&quot;, לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- &quot;מנפיק&quot; - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- &quot;מסלקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- &quot;מציע&quot; - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- &quot;הצעה לציבור&quot; - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- &quot;הודעה משלימה&quot; - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- &quot;הצעה בדרך של זכויות&quot; - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- &quot;התחייבות חיתומית&quot; - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- &quot;חתם&quot; - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- &quot;חתם מתמחר&quot; - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- &quot;מכירה&quot; - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- &quot;מפיץ&quot; - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- &quot;רכישת ניירות ערך&quot; - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- &quot;החזקה&quot; ו&quot;רכישה&quot;, לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- &quot;החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים&quot; - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- &quot;הון עצמי&quot;, של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- &quot;החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה&quot; - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- &quot;בעל ענין&quot;, בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, &quot;נאמן&quot; - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- &quot;דו&quot;חות כספיים&quot; - מאזן, דו&quot;ח ריווח והפסד ודו&quot;חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;בורסה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- &quot;בורסה בחו&quot;ל&quot; - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- &quot;חבר בורסה&quot; - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- &quot;חברת תשלומים&quot; - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- &quot;בעל רישיון ייזום בסיסי&quot; - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- &quot;שוק מוסדר&quot; - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- &quot;תאגיד חוץ&quot; - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל;
:- &quot;הדין הזר&quot; - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו&quot;ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו&quot;ל;
:- &quot;תאגיד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוק להשקעות משותפות&quot; - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;תאגיד מדווח&quot; - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- &quot;גורם מאשר&quot;, &quot;חתימה אלקטרונית&quot;, &quot;חתימה אלקטרונית מאובטחת&quot; ו&quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- &quot;דיווח אלקטרוני&quot; - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- &quot;אישור הגעה אלקטרוני&quot; - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- &quot;מנגנון הזדהות מאובטח&quot; - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- &quot;מסר אלקטרוני מאושר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מערכת דואר אלקטרוני מאובטח&quot; - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- &quot;תיבת דואר אלקטרוני מאובטח&quot; - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- &quot;מחשב&quot;, &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק חתימה אלקטרונית&quot; - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי&quot; - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חוק הייעוץ&quot; - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק איסור הלבנת הון&quot; - [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום&quot; - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק שירות מידע פיננסי&quot; - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]];
:- &quot;חוקר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- &quot;חוקר בכיר&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;משרדי הרשות&quot; - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נושא משרה בכירה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- &quot;גורם מפוקח&quot; - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- &quot;עבירת ניירות ערך&quot; - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;פקודת הפרוצדורה הפלילית&quot; - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

== פרק ב': רשות ניירות ערך ==

@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.

@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.

@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.

@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 1222).))

@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.

@ 6א. גמול (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.

@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.

@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.

@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.

@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.

@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.

@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.

@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.

@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י&quot;פ תשס&quot;ד, 184).))

@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

@ 13. סודיות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

@ 14. דו&quot;חות
: הרשות תמסור דו&quot;חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.

@ 14א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-6) : (((בוטל).))

== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==

@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש&quot;ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, &quot;מניות הטבה&quot; - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.

@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-6, תשפ&quot;ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש&quot;ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש&quot;ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש&quot;ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש&quot;ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, &quot;הצעות אחרות&quot; - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- &quot;התמורה&quot; - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- &quot;הפרטה&quot; - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ&quot;ד-1993]];
:- &quot;הצעה&quot; - לרבות מכירה.

@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש&quot;ס-2, תש&quot;ס-3, תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש&quot;ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].

@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.

@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש&quot;ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.

@ 15ו. תקנות (תיקון: תש&quot;ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.

@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))

@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו&quot;חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו&quot;חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, &quot;מחיר&quot; - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ&quot;ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש&quot;ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ&quot;א–2020]].))

@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, &quot;מחיר&quot; - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).

@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].

@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס&quot;ז-2007]].))

@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ&quot;ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו&quot;חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס&quot;א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.

@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.

@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.

@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.

@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.

@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ן-4, תשע&quot;ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו&quot;חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו&quot;ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו&quot;ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו&quot;חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, &quot;תקן דיווח כספי בין-לאומי&quot; - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).

@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))

@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).

@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ&quot;ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת &quot;מתן אשראי&quot; שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ&quot;ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת &quot;מתן אשראי&quot; שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו&quot;חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.

@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, &quot;דירקטור מקרב הציבור&quot; - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.

@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))

@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע&quot;ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס&quot;ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע&quot;ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס&quot;ו-2005]].))

== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==

@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ&quot;ד-3, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס&quot;ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.

@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו&quot;ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.

@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו&quot;חות כספיים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו&quot;חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו&quot;חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.

@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו&quot;חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.

@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו&quot;ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.

@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.

@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.

@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.

@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ&quot;ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.

@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש&quot;ל-1969]].))

== פרק ה': אחריות לתשקיף ==

@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))

@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש&quot;ן-4, תשנ&quot;ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו&quot;ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו&quot;ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו&quot;ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].

@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;מידע צופה פני עתיד&quot; - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.

@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו&quot;ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו&quot;ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו&quot;ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.

@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, &quot;שיפוי&quot; - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.

@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו&quot;ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].

== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב-5) ===

@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;תעודות התחייבות&quot; - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- &quot;חוק הנאמנות&quot; - [[חוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;אסיפת מחזיקים&quot; - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- &quot;אסיפת מחזיקים נדחית&quot; - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- &quot;חבר בורסה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חברת חוץ&quot; - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- &quot;מחזיק&quot;, &quot;מחזיק בתעודות התחייבות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- &quot;מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- &quot;מרשם הנאמנים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- &quot;נציג הנושים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].

@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].

=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע&quot;ב-5) ===

@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.

@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].

@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, &quot;מוצרי מדדים&quot; - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.

@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).

@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 35ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5) : (((בוטל).))

@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.

@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.

@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.

@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.

@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.

=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע&quot;ב-5) ===

@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע&quot;ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.

@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).

@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.

@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.

@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].

@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.

@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7120).))

@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].

=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5) ===

@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.

@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.

@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.

@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.

@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.

@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].

@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.

@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.

@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.

@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].

@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.

@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].

@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.

@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.

@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].

@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.

@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.

@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, &quot;מחזיק&quot; - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה &quot;&quot;מחזיק&quot;, &quot;מחזיק בתעודות התחייבות&quot;&quot;.

@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.

@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.

@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 35יב25. (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].

=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ב-5) ===

@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.

@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו&quot;ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.

@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש&quot;ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.

@ 35טז1. (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו&quot;ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.

== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה&quot; - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- &quot;חבר בורסה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כתב אופציה&quot; - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- &quot;מרשם המחזיקים בכתבי אופציה&quot; - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].

@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע&quot;ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.

@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע&quot;ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.

@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.

@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע&quot;ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע&quot;ה-2014]].))

== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל (תיקון: תש&quot;ס-3) ==

@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש&quot;ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו&quot;ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו&quot;ל), התשס&quot;א-2000]].))

@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש&quot;ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו&quot;ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.

@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו&quot;ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו&quot;ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו&quot;ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.

@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו&quot;ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס&quot;א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.

@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש&quot;ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.

@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.

@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).

@ 35כה. (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, &quot;זיקה&quot; - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]].

@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו&quot;ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו&quot;ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].

@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו&quot;ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו&quot;ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].

@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, &quot;הצעה לציבור&quot; - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].

@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש&quot;ס-3, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בורסה מחוץ לישראל&quot; - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו&quot;ל;
::- &quot;רשות חוץ&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.

@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו&quot;ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו&quot;חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס&quot;א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.

@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש&quot;ס-3, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו&quot;ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו&quot;ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת&quot;א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, &quot;מדד ת&quot;א טק–עילית&quot; - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא &quot;מדדי מניות&quot; שבמדריך המעו&quot;ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.

@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש&quot;ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).

== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==

@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, &quot;שווי שוק התאגיד&quot; - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.

@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.

@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע&quot;ח-2018]].))

== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-3) ==

@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], &quot;ניירות ערך מיוחדים&quot; - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].

@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס&quot;ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].

@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.

@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס&quot;ט-2008]].))

@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.

== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע&quot;ו) ==

@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע&quot;ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))

@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע&quot;ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))

@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.

@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו&quot;ל.

@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.

@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע&quot;ז-2017]].))

@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.

@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.

== פרק ו': דו&quot;ח שוטף ==

@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד, י&quot;פ תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו&quot;חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו&quot;חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו&quot;ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו&quot;חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו&quot;חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו&quot;ח תקופתי, גם דו&quot;ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו&quot;חות תקופתיים ומיידיים), תש&quot;ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ&quot;ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש&quot;ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש&quot;ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס&quot;א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש&quot;ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע&quot;ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת&quot;א טק–עילית), התשע&quot;ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))

@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו&quot;חות כספיים, בדו&quot;ח תקופתי או בדו&quot;ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו&quot;חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.

@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ&quot;ח)
: הובאו בתשקיף דו&quot;חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.

@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-6)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו&quot;ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו&quot;ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו&quot;ח.

@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת&quot;א טק–עילית (תיקון: תשע&quot;ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת&quot;א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.

@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו&quot;חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס&quot;ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- &quot;נושא משרה בכירה&quot; - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- &quot;מורשה חתימה עצמאי&quot; - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- &quot;מורשה חתימה&quot; - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- &quot;חיוב&quot; - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- &quot;בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- &quot;בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- &quot;גוף מוסדי בלא שולט&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- &quot;החזקה&quot;, ו&quot;אמצעי שליטה&quot; - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].

@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע-6)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו&quot;ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו&quot;ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל&quot;א-1970]].))

@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו&quot;ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו&quot;ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו&quot;ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.

@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו&quot;ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].

@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;בעל שליטה&quot; - למעט המדינה.

== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו&quot;ח שוטף (תיקון: תשל&quot;ח) ==

@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י&quot;פ תשמ&quot;ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.

@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס&quot;ה-3, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, &quot;הדין מחוץ לישראל&quot; - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].

@ 40. (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))

@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו&quot;ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו&quot;ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.

@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ&quot;ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.

@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.

== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס&quot;ג) ==

@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.

@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.

@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס&quot;ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש&quot;ס-2003]].))

@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס&quot;ג, י&quot;פ תשס&quot;ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.

== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ד) ==

=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 44ז. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], &quot;נמען&quot; - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].

@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.

@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע&quot;ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].

@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אסיפה&quot; - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- &quot;חבר בורסה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כתב הצבעה&quot; - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].

@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.

@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.

@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], לפי העניין.

== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש&quot;ע-4) ==

@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אופציה בינארית&quot; - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה &quot;מכשיר פיננסי&quot;, שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- &quot;זירת סוחר&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- &quot;מכשיר פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;לקוח&quot; - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- &quot;נושא משרה&quot; - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- &quot;רישיון זירה&quot; - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.

@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע&quot;ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.

@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].

@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, &quot;ניהול זירת סוחר&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.

@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].

@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.

@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.

@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.

@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש&quot;ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].

@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.

@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].

@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.

@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו&quot;ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).

@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע&quot;ה-2014]].))

@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.

== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע&quot;ז-3) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-3) ===

@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בורסה&quot; - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- &quot;מסלקה&quot; - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- &quot;מערכת למסחר בניירות ערך&quot; - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- &quot;מערכת סליקה&quot; - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, &quot;צד נגדי מרכזי&quot;, בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- &quot;סליקה&quot;, של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.

=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3) ===

@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס, תשע&quot;ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))

@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשע&quot;ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.

@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.

@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשע&quot;ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.

@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.

@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).

@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.

@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.

@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.

@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.

@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.

@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.

@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.

@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].

@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.

@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].

@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ&quot;ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))

@ 46א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב-2, תשע&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ&quot;ה בטבת התשנ&quot;ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;מניות בכורה&quot; - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- &quot;מניות מדינה מיוחדות&quot; - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.

@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ&quot;א)
: מי שביום י' באב תש&quot;ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.

@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-6, תשע&quot;ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, &quot;החלטה בעניין תקנון או הנחיות&quot; - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל&quot;א-1970]].))

@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד, תשע&quot;ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))

@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.

@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.

@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.

@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.

=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע&quot;ז-3) ===

@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- &quot;בורסה&quot; - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- &quot;הוראת סליקה&quot; - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- &quot;הליכי חדלות פירעון או פירוק&quot; - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- &quot;הסדרי כשל&quot; - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- &quot;הסדרים לחישוב נטו&quot; (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- &quot;הסדרים לסיום מוקדם&quot; - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- &quot;הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות&quot; - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- &quot;הסדרים לקביעת שווי הוגן&quot; - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- &quot;זכות&quot;, &quot;חיוב&quot; - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- &quot;חבר בורסה&quot; - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה &quot;בורסה&quot; שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- &quot;חבר מסלקה&quot; - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- &quot;חיוב&quot; - לרבות התחייבות;
::- &quot;יום עסקים&quot; - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- &quot;כללי מסלקה&quot; - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- &quot;כספים&quot; - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- &quot;מסלקה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מתווך פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- &quot;נכס&quot; - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- &quot;פעולת סליקה&quot; - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- &quot;פקודת החברות&quot; - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
::- &quot;צו הקפאת הליכים&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;צו פירוק&quot; - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- &quot;צו לפתיחת הליכים&quot; ו&quot;צו עיכוב הליכים זמני&quot; - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ&quot;ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, &quot;עסקת מכר חוזר בניירות ערך&quot; - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס&quot;ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, &quot;צד נגדי מרכזי&quot;, בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ&quot;ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ&quot;ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס&quot;ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.

@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.

@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.

@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.

@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל תפקיד&quot; - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- &quot;דיני חדלות פירעון או פירוק&quot; - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.

@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.

@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.

@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע&quot;ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.

@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הליך חדלות פירעון זר&quot; - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- &quot;חוק אכיפת פסקי חוץ&quot; - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי&quot;ח-1958]];
::- &quot;מדינת חוץ&quot; - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- &quot;פסק חוץ&quot; - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.

@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.

=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע&quot;ז-3) ===

==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ז-3) ====

@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בן משפחה&quot; - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- &quot;ועדת האיתור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].

@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].

==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע&quot;ז-3) ====

@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.

@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.

@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, &quot;זיקה&quot; - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.

@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.

@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.

@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].

@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.

@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.

@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, &quot;שירותים נלווים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.

@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.

@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.

@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.

@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.

@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.

@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].

@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.

==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע&quot;ז-3) ====

@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא &quot;בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה&quot;.
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.

=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע&quot;ז-3) ===

@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס&quot;ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים &quot;או הנחיותיה&quot; - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, &quot;כללי מסלקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].

@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו&quot;חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.

@ 52. הגדרה (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) &quot;ניירות ערך&quot; - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].

== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ&quot;א) ==

@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשס&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חברה&quot; - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- &quot;חברה קשורה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ניירות ערך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- &quot;נכס בסיס&quot; - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- &quot;מידע פנים&quot; - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- &quot;איש פנים&quot;, בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, &quot;היום הקובע&quot; - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- &quot;בעל מניות עיקרי&quot;, בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- &quot;החזקה&quot; - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- &quot;החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים&quot; - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- &quot;בן משפחה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עסקה&quot; - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.

@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) &quot;עסקה&quot;, לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.

@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].

@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].

@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;איש פנים מרכזי בחברה&quot; -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).

@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו&quot;ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.

@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, &quot;נאמנות עיוורת&quot; - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.

@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.

@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עובד חבר הבורסה&quot; - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- &quot;נייר ערך&quot; - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.

@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ&quot;א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].

== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ&quot;ח) ==

@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד-3)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.

@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.

@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.

@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ&quot;ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- &quot;תאגיד מדווח בקשיים&quot; - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- &quot;החזקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- &quot;תעודות התחייבות&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.

== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א-2) ==

@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- &quot;מוצר פיננסי&quot; - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- &quot;ניירות ערך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- &quot;נכס בסיס&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, &quot;נכס&quot; - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- &quot;שווי התחייבויות נטו&quot; - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.

@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].

@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.

@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.

@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע&quot;א-2011]].))

@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, &quot;סכום מעודכן&quot; - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.

@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].

@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- &quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]]; 
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].

@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, &quot;גורם מדווח&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.

@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.

@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע&quot;א-2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש&quot;ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש&quot;ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש&quot;ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).

== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע&quot;א-2) ==

=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע&quot;א-2) ===

@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: [[בסימן זה]], &quot;הפרה&quot; - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].

@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.

@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע&quot;א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].

@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.

@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].

@ 52לו. גמול (תיקון: תשע&quot;א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע&quot;א-2011]].))

@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע&quot;א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.

@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.

@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.

@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.

@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.

=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-2) ===

@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום &quot;הוגש כתב אישום בהליך&quot; יקראו &quot;נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]&quot;;
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.

@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.

@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].

@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.

@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).

@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.

=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע&quot;א-2) ===

@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.

@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש&quot;ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש&quot;ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש&quot;ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש&quot;ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש&quot;ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש&quot;ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש&quot;ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש&quot;ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום &quot;ביום מסירת דרישת התשלום&quot; יקראו &quot;ביום מתן ההחלטה&quot;, במקום &quot;על דרישת תשלום&quot; יבוא &quot;על החלטה לפי [[פרק ח'4]]&quot;, במקום &quot;לפי [[סעיף 52כו]]&quot; יבוא &quot;לפי החלטת בית משפט&quot; ובמקום הסיפה החל במילים &quot;שבו הרשות הסכימה&quot; יבוא &quot;שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]&quot; יקראו &quot;סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)&quot;.

@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.

@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.

@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.

@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.

@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.

@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) בסעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;א-2) ===

@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.

@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.

@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע&quot;א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].

@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].

@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].

@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;גוף מוסדי&quot;, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;המפקח על הבנקים&quot; - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].

@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].

@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע&quot;א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].

== פרק ט': עונשין ==

@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תש&quot;ס-4, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו&quot;ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו&quot;ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו&quot;ח תקופתי או דו&quot;ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו&quot;ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו&quot;ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.

@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;ייצוב&quot; - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- &quot;משקיע בניירות ערך&quot; - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- &quot;ניירות ערך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- &quot;עסקה מתואמת בניירות ערך&quot; - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- &quot;עסקה עצמית בניירות ערך&quot; - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.

== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2) ==

=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע&quot;א-2) ===

@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- &quot;הליכים&quot; - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- &quot;הסדר&quot; - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- &quot;הפרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].

@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.

@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.

@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.

=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע&quot;א-2) ===

@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.

@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.

@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].

@ 54ח. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש&quot;ס) ==

@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;רשות חוץ&quot; - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- &quot;מזכר הבנה&quot; - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- &quot;סיוע לרשות חוץ&quot; - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- &quot;בקשה לסיוע&quot; - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- &quot;דיני ניירות ערך&quot; - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.

@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].

@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש&quot;ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.

@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס&quot;ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.

@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.

@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש&quot;ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש&quot;ס-2000]].))

@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.

@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, &quot;רשות חוץ&quot; - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.

== פרק י': הוראות שונות ==

@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הפרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- &quot;ניירות ערך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 52]].

@ 54יב. פטור (תיקון: תשל&quot;א, תשמ&quot;ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;הסוכנות היהודית&quot; - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי&quot;ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- &quot;ניירות ערך של הסוכנות היהודית&quot; -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל&quot;ו-1976]].))

@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע&quot;מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.

@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ&quot;ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ&quot;ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ&quot;ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ&quot;ט-1998]].))

@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס&quot;ח-2008]].))

@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.

@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע&quot;ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.

@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-2, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו&quot;חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, &quot;חתם&quot; - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס&quot;ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע&quot;ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש&quot;ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש&quot;ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס&quot;א-2001]].))

@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.

@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס&quot;ט, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.

@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.

@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: (א) בסעיף זה, &quot;חפץ הקשור לעבירה&quot; - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;רכוש&quot; - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- &quot;רכוש הקשור לעבירה&quot; - [[כהגדרת &quot;חפץ הקשור לעבירה&quot; בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- &quot;תפיסה&quot;, לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.

@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, &quot;חיפוש על גופו של אדם&quot; - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].

@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס&quot;ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה &quot;עבירת ניירות ערך&quot;.

@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-6, תשע&quot;א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.

@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]].

@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי&quot;ב-1952]].

@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))

@ 58. תחילה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י&quot;ג בניסן תשכ&quot;ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט&quot;ו בתמוז תשכ&quot;ט (1 ביולי 1969).

@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט&quot;ו בתמוז תשכ&quot;ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ס-2, תש&quot;ס-3, תש&quot;ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) ====

@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס&quot;ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש&quot;ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, &quot;קרן הון סיכון&quot; - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו-3, [י&quot;פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש&quot;ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש&quot;ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש&quot;ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש&quot;ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש&quot;ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש&quot;ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- &quot;נכסים נזילים&quot; - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- &quot;תא משפחתי&quot; - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.

== תוספת שניה (תיקון: תש&quot;ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס&quot;ח-2) ====
=== בורסות בחו&quot;ל ===

@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)‎
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ז-3, ק&quot;ת תשע&quot;ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ח-2) : NASDAQ Global Market

== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע&quot;ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE)‎;
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ)‏.

== תוספת שלישית (תיקון: תש&quot;ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס&quot;ח-2) ====
=== (בורסה בחו&quot;ל לפי קביעת שר האוצר) ===

@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה) : אלה הבורסות בחו&quot;ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה, ק&quot;ת תשס&quot;ו) : &quot;הרשימה המשנית בנאסד&quot;ק&quot; - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו) : &quot;בורסת לונדון&quot; - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו) : &quot;רשימה משנית בבורסת לונדון&quot; - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : &quot;בורסת הונג–קונג&quot; - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : &quot;בורסת סינגפור&quot; - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : &quot;בורסת טורונטו&quot; - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס&quot;ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===

@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ&quot;ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.

== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע&quot;ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====

@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;מבטח&quot;, &quot;הממונה&quot; ו&quot;המפקח על הבנקים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- &quot;מכשיר הוני&quot; - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.

== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש&quot;ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|-
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&amp;from=EN|הדירקטיבה האירופית ‎2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש&quot;ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש&quot;ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס&quot;ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס&quot;ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש&quot;ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש&quot;ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס&quot;ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס&quot;ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש&quot;ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע&quot;ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש&quot;ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס&quot;א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע&quot;ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס&quot;ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}

=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש&quot;ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש&quot;ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס&quot;ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס&quot;ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע&quot;ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש&quot;ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס&quot;א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע&quot;ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס&quot;ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}

== תוספת רביעית א' (תיקון: תש&quot;ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====

@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה &quot;מדינת חוץ&quot; שבסעיף 50א8(א)]]))) ====

@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region

== תוספת חמישית (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====

@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ב-5, ק&quot;ת תשע&quot;ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע&quot;ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש&quot;ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס&quot;א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש&quot;ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע&quot;ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע&quot;ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].

== תוספת שישית (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א-2, [י&quot;פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) ====

: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width=&quot;650px&quot;
! width=&quot;300px&quot; | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width=&quot;40px&quot; | דרגה !! width=&quot;300px&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}

@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width=&quot;650px&quot;
! width=&quot;300px&quot; | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width=&quot;40px&quot; | דרגה !! width=&quot;300px&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ&quot;ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}

@ 3. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width=&quot;650px&quot;
! width=&quot;300px&quot; | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width=&quot;40px&quot; | דרגה !! width=&quot;300px&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}

@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.

@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.

== תוספת שביעית (תיקון: תשע&quot;א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע&quot;ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע&quot;ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].

=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו&quot;ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע&quot;ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע&quot;ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע&quot;ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת&quot;א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ&quot;ח (14 באוגוסט 1968).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>lzcm7n0g9ldaach08hz62qnz6sg3ihz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ניירות ערך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314267</id>
    <revision>
      <id>3008083</id>
      <parentid>2981508</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3008078]</comment>
      <origin>3008083</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="715236" sha1="lf0shjb9ididd0rhof7nn4poofn2s34" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 234|חוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 12|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 142|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 264|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 165|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 170|תיקון מס׳ 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 188|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210594.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14, 14|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210780.pdf}}, {{ח:תיבה|152|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210820.pdf}}, {{ח:תיבה|185, 186|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 22, 27|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210855.pdf}}, {{ח:תיבה|190, 190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 112, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210925.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 75, 76|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211044.pdf}}, {{ח:תיבה|344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 124|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 170|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 158|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211480.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211525.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|255, 255|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 110|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300183.pdf}}, {{ח:תיבה|161|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300200.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300244.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 427|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299651.pdf}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 18|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299755.pdf}}, {{ח:תיבה|19|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 3 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299850.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299954.pdf}}, {{ח:תיבה|887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}, {{ח:תיבה|914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 229|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 308|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300023.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 189|חוק מערכות תשלומים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300848.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300795.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300884.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 70|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301180.pdf}}, {{ח:תיבה|536, 544|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 198|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301259.pdf}}, {{ח:תיבה|206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|תיקון מס׳ 17 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301415.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 11|תיקון מס׳ 20 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301468.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 24|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301594.pdf}}, {{ח:תיבה|121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 181|תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי־טק) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319020.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}, {{ח:תיבה|1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 560|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382400.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_383643.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1069|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_392309.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 69|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 156|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}.

''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 754|התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7564.pdf}}, {{ח:תיבה|620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7607.pdf}}, {{ח:תיבה|771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}, {{ח:תיבה|922|תיקון התוספת השביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8008.pdf}}, {{ח:תיבה|2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8027.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}. ''תחילת תוקף:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}. ''קביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|קביעת מועד תחילה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ט, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־3, תשס״ג, י״פ תשס״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – תעודות המונפקות בסדרות על־ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ״ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך מסחריים“ – ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות חברה נכרית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ – חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון־המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מסונפת“ – חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}} בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים)|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, לענין חברה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}}; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר – מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל כספי אחרים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}}, המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
{{ח:תתת|(3)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}} המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“, לענין חברה ותאגיד אחר – רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית – רשם האגודות השיתופיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מציע“ – מי שמציע ניירות ערך לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה לציבור“ – פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה משלימה“ – הודעה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 16|לסעיף 16(א1)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה בדרך של זכויות“ – הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם מתמחר“ – חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיץ“ – מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישת ניירות ערך“ – לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ ו”רכישה“, לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד – יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד –
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו – תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“, של תאגיד – הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה – בניכוי זכויות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה“ – כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, בתאגיד –
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, ”נאמן“ – למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(2)(ו)}} או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״חות כספיים“ – מאזן, דו״ח ריווח והפסד ודו״חות אחרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה בחו״ל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת – על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ“ – תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין הזר“ – הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו״ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להשקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח“ – תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“, ”חתימה אלקטרונית“, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הגעה אלקטרוני“ – אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות מאובטח“ – מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת דואר אלקטרוני מאובטח“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
{{ח:תתת|(3)}} היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת דואר אלקטרוני מאובטח“ – תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות מידע פיננסי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר בכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרדי הרשות“ – מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מפוקח“ – כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} מפיץ;
{{ח:תתת|(5א)}} רכז הצעה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(4א)(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} בורסה וחבר בורסה;
{{ח:תתת|(7)}} מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}};
{{ח:תתת|(8)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}} או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(10)}} מנהל קרן ונאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(11)}} משקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(11א)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(11ב)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(11ג)}} בעל רישיון ייזום בסיסי;
{{ח:תתת|(12)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:תתת|(13)}} מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
{{ח:תתת|(14)}} מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הייעוץ}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת ניירות ערך“ – עבירה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
{{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
{{ח:תתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
{{ח:תתת|(6)}} עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}

{{ח:סעיף|2|כינון הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.

{{ח:סעיף|3|הרכב הרשות ומינוי חבריה|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב־ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
{{ח:תת}} לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב־ראש הרשות או משנה ליושב־ראש – תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|4|תקופת כהונת חברים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.

{{ח:סעיף|5|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשס״ז, 1222).}}

{{ח:סעיף|6|פקיעת חברות ומינוי חליף}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}} או הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט – יעבירו שר האוצר מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות – ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף|6א|גמול|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|7|תקפן של פעולות}}
{{ח:ת}} סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|8|הרשות – תאגיד|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב־ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על־ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.

{{ח:סעיף|9|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|9א|ניהול הרשות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.

{{ח:סעיף|9ב|פרסום החלטות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.

{{ח:סעיף|10|עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.

{{ח:סעיף|10א|הגבלות לאחר פרישה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
{{ח:תת|(ג)}} עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.

{{ח:סעיף|10ב|הגבלות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א עד 56ג}} לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
{{ח:תת|(2)}} להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.

{{ח:סעיף|10ג|מתן היתר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} רשאי להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.

{{ח:סעיף|11|תקציב}}
{{ח:ת}} הרשות תערוך מדי שנה הצעת־תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|12|הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ח, תשנ״ד, תש״ס, תש״ס־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב־ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה}} (י״פ תשס״ד, 184).}}

{{ח:סעיף|12א|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

{{ח:סעיף|13|סודיות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

{{ח:סעיף|14|דו״חות}}
{{ח:ת}} הרשות תמסור דו״חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.

{{ח:סעיף|14א||תיקון: תשמ״ח, תש״ע־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}

{{ח:סעיף|15|הצעה ומכירה לציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

{{ח:סעיף|15א|פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ב־4, תשע״ו, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.}}
{{ח:תתת|(2)}} הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, ”מניות הטבה“ – מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
{{ח:תתת|(3)}} הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}}, והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
{{ח:תתת|(7)}} הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקיע הנמנה עם סוג שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}} או לגרוע ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.

{{ח:סעיף|15ב|סייגים לתחולה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תש״ע־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} לא יחול על פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תת|(2)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
{{ח:תת|(3)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תתת|(2)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תת|(3א)}} הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}, של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תת|(4)}} הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1)}}, לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(ב)}} מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.}}
{{ח:תת|(4א)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}} (בחוק זה – רכז ההצעה);
{{ח:תתת|(ב)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ג)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ד)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, ”הצעות אחרות“ – לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
{{ח:תת}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(4ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
{{ח:תתת|(ב)}} ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#פרק ג3|פרק ג׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(5)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב –
{{ח:תתת|(א)}} הצעה לציבור על פי תשקיף;
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}};
{{ח:תתת|(ג)}} הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(ה)}} הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 15א|פסקאות (א)(2) ו־(3) בסעיף 15א}} חלות עליה;
{{ח:תת|(6)|(א)}} רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}};
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
{{ח:תתת|(ג)}} הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התמורה“ – לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרטה“ – הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח1|פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או החלטת ממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק האמור}}, או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)#פרק ז|פרק ז׳ בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – לרבות מכירה.

{{ח:סעיף|15ג|מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(3)}}, יראו כהצעה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)}}, או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}} לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.}}
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב}}.

{{ח:סעיף|15ד|הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.

{{ח:סעיף|15ה|כללים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|15ו|תקנות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א עד 15ג}}; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.

{{ח:סעיף|16|תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן –
{{ח:תתתת|(א)}} שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וכל פרט המתחייב מהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}}, ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17|תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דו״חות כספיים של המנפיק, של חברות־בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
{{ח:תתת|(2)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
{{ח:תתת|(6)}} מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות טווח מחירים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}

{{ח:סעיף|17א|מכירה במחיר אחיד|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה – ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|17ב|בטלות התחייבויות מוקדמות|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) או (2)}}, בתנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}}.

{{ח:סעיף|17ג|דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה – הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.
{{ח:תתת|(2)}} הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור)|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|17ד|תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א1)(1)(ב)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו&amp;quot;חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.

{{ח:סעיף|17ה|חתם מתמחר|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.

{{ח:סעיף|17ו|חובת תום לב|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.

{{ח:סעיף|18|טיוטת תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
{{ח:תת|(ב)}} מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.

{{ח:סעיף|19|פטור מגילוי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם –
{{ח:תתת|(1)}} לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת|(2)}} גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.

{{ח:סעיף|20|דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תש״ן־4, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(2)}} פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לגבי המנפיק – גם לגבי חברה־בת שלו או חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו״חות הכספיים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(5)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
{{ח:תתת|(6)}} לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו – דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין־לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, ”תקן דיווח כספי בין־לאומי“ – תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (International Accounting Standard Board – IASB).

{{ח:סעיף|20א|נהלי בדיקה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|21|היתר לפרסום התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
{{ח:תת|(ג)}} התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|21א|הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו –
{{ח:תת|(1)}} לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ״ח–1988, תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.}}
{{ח:תת|(2)}} יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו״חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.

{{ח:סעיף|22|אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
{{ח:תת|(ב)}} על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור – לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, ”דירקטור מקרב הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן ה|בסימן ב׳ לפרק ד׳ לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
{{ח:תת|(ד1)}} על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה – יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.

{{ח:סעיף|23|תאריך התשקיף ופרסומו|תיקון: תשמ״ח, תשס״ג, י״פ תשס״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ב|סעיף 44ב}}, בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה – תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
{{ח:תת|(א1)}} תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן – היום שלמחרת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע –
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח – להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות – גם את שטר הנאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23א|תשקיף מדף|תיקון: תשס״ה, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה – תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב־12 חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}} (בחוק זה – חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף)|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ו)}} ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה – דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
{{ח:תת|(ו1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך)|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס״ו–2005}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}

{{ח:סעיף|24|התקופה להגשת הזמנות|תיקון: תשנ״ד־3, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה – הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ־45 ימים ממועד תחילתה;
{{ח:תת}} בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף)|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
{{ח:תת|(ד)}} המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.

{{ח:סעיף|25|תיקון תשקיף במקרים מיוחדים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.

{{ח:סעיף|25א|תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו״חות כספיים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה – ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א1)}}, ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו לרשות דו״חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו״חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}} בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|25ב|דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו״חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.

{{ח:סעיף|25ג|תיקון טעות סופר בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} נפלה בתשקיף טעות לשונית־טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.

{{ח:סעיף|26|ביטול הזמנות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}}, לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|27|החזרת תשלומים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע –
{{ח:תתת|(1)}} לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.

{{ח:סעיף|28|השקעת כספי הזמנות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מציע להחזיר כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.

{{ח:סעיף|29|אחריות הדירקטורים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא קיים המציע את חיוביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26(ב) עד 28}} והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.

{{ח:סעיף|30|הודעה על תוצאות ההצעה}}
{{ח:ת}} תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ב)}} חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף)|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש״ל–1969}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}

{{ח:סעיף|31|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|אחריותם של מומחים|תיקון: תש״ן־4, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)}} לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}.

{{ח:סעיף|32א|אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מידע צופה פני עתיד“ – תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
{{ח:תתת|(2)}} פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
{{ח:תתת|(3)}} הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.

{{ח:סעיף|33|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תש״ס, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}} לא תחול –
{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תת|(1א)}} על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} משהגיש המנפיק דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}}, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
{{ח:תת|(4)}} על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
{{ח:תת|(5)}} על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.

{{ח:סעיף|34|אחריות רבים}}
{{ח:ת}} במידה ששנים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31 עד 33}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

{{ח:סעיף|34א|איסור שיפוי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|שבסעיף 260(א) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד – בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
{{ח:תת|(ה)}} חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”שיפוי“ – בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.

{{ח:סעיף|35|ביטול רכישה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ב־5}}

{{ח:סעיף|35א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט, תשע״ב־5, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים נדחית“ – אסיפה נדחית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|או 35יב13(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ“ – חברה הרשומה כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ח2|בסעיף 35ח2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם הנאמנים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|בסעיף 35ג1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג הנושים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|הסעיף}}.

{{ח:סעיף|35א1|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ז3|פרקים ז׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה – תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}:
{{ח:תת|(1)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות}}.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}

{{ח:סעיף|35ב|חובת מינוי נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
{{ח:תת|(א1)}} לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1(א)}}, יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|בסעיף 35יב2}}.
{{ח:תת|(ב)}} על נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות}}, אם לא נקבעה {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} הוראה אחרת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלעניין {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הנאמנות}} אין להתנות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 9|9(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|10(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הנאמנות}} יחולו, לעניין נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, גם על נושא משרה בנאמן.

{{ח:סעיף|35ג|תנאים לשמש נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ד)}}.

{{ח:סעיף|35ג1|מרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
{{ח:תתת|(3)}} היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים – דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, ”מוצרי מדדים“ – תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
{{ח:תתת|(2)}} חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.

{{ח:סעיף|35ג2|הסרת נאמן ממרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ב) או (ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג3|סעיף 35ג3}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|35ג3|רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ה|סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
{{ח:תת|(2)}} קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.

{{ח:סעיף|35ה1|שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יד|או 35יד(ד)}}, יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה – כספי פיקדון).
{{ח:תת|(ג)}} על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה – הוצאות מיוחדות);
{{ח:תתת|(4)}} אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.

{{ח:סעיף|35ו|שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – בטוחות) – תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) – ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|בסעיף 35ז1}}, ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}};
{{ח:תתת|(3א)}} היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת שלישית א׳1}}, תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3א1|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(4)}} חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
{{ח:תתת|(5)}} שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ה1|סעיף 35ה1(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ט|בסעיף 35ט(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.

{{ח:סעיף|35ז|שינויים בשטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
{{ח:תת|(2)}} המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים – המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.

{{ח:סעיף|35ז1|הגבלות לעניין שינוי בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז}}, או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו|תיקון: תשע״ב־5}}

{{ח:סעיף|35ח|חובות הנאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־6, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר –
{{ח:תתתת|(א)}} לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 329|בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, שמתפקידו לערוך אותה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד2)}} כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
{{ח:תת|(ד2א)}} מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
{{ח:תת|(ד2ב)|(1)}} חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ב|פרק ב׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תת|(ד3)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי־ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ח1|חובות דיווח של הנאמן|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף 35י(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך –
{{ח:תתת|(1)}} להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
{{ח:תתת|(2)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:סעיף|35ח2|מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המרשם).

{{ח:סעיף|35ח3|תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|35ט|ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.

{{ח:סעיף|35ט1|סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה – עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
{{ח:תתת|(1)}} חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
{{ח:תתת|(2)}} תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
{{ח:תתת|(3)}} המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
{{ח:תתת|(4)}} תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ג׳ בתוספת שלישית א׳1}}, לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור א׳ בתוספת האמורה}} המונפקות בידי מנפיק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ב׳ באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943}}.

{{ח:סעיף|35י|דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|35יא|איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה־אם, חברה־בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשע״ה, 7120).}}

{{ח:סעיף|35יב|הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|בסעיף 35יא}}.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}

{{ח:סעיף|35יב1|אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}}, יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ־45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|סעיף 35יב24}}; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ג)}} לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.

{{ח:סעיף|35יב2|סדר היום באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.

{{ח:סעיף|35יב3|הצבעה באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיף 35יב12}}, והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|או 35יב14}}.
{{ח:תת|(ה)}} הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

{{ח:סעיף|35יב4|חובת מחזיק בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.

{{ח:סעיף|35יב5|מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.

{{ח:סעיף|35יב6|כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1}}, רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|35יב7|הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, ותימסר למנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|בסעיף 35ח1(ד) ו־(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיף 35יב3}}.

{{ח:סעיף|35יב8|תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|35יב9|הוכחת בעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|35יב10|כינוס אסיפה על ידי בית משפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|35יב11|אסיפה בישראל|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} תיערך בישראל.

{{ח:סעיף|35יב12|דחיית אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|סעיף 35יב7}}.

{{ח:סעיף|35יב13|מניין חוקי באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.

{{ח:סעיף|35יב14|מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}, מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1(א)}}, תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|35יב15|יושב ראש אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.

{{ח:סעיף|35יב16|הצבעה במניין קולות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.

{{ח:סעיף|35יב17|רוב באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|35יב18|הכרזה כראיה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.

{{ח:סעיף|35יב19|חופש ההתנאה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב16|ו־35יב16 עד 35יב18}}, כולם או מקצתם.

{{ח:סעיף|35יב20|פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}} – הודעת עמדה).
{{ח:תת|(ב)}} זומנה אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיף 35יב21(4)}}, מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, ”מחזיק“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ””מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות““.

{{ח:סעיף|35יב21|תקנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|ו־35יב20}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|שסימן זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|35יב22|פרוטוקולים באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
{{ח:תת|(ג)}} מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.

{{ח:סעיף|35יב23|פגמים בכינוס|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.

{{ח:סעיף|35יב24|המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיף 35יב3}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|35יב25||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35יב26|כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|ו־35יב2}} כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
{{ח:תת|(ב)}} באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|35יב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|35יב3}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב5|35יב5}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב6|35יב6}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|35יב7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|35יב12}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|35יב20(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|35יב21}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|ו־35יב24}}.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ב־5}}

{{ח:סעיף|35יג|תקפן של פעולות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.

{{ח:סעיף|35יד|סיום כהונתו של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א)}} כאשר –
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג2|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 35ה|בסעיף 35ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית – ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ה1)}} הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ו)}} המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|35טו|התייצבות הרשות בהליכים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

{{ח:סעיף|35טז|הצעת ניירות ערך בידי המדינה|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה1|ו־ה׳1}} יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.

{{ח:סעיף|35טז1||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35טז2|פטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו״ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|35טז3|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה“ – אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב אופציה“ – נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}, שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בכתבי אופציה“ – מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35טז5|לסעיפים 35טז5}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז6|ו־35טז6}}.

{{ח:סעיף|35טז4|מחזיק בכתב אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תת|(2)}} מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.

{{ח:סעיף|35טז5|מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.

{{ח:סעיף|35טז6|תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|35טז7|הוכחת בעלות בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

{{ח:סעיף|35טז8|הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|סעיף 35טז9(4)}}, מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35טז4|בסעיף 35טז4(1)}} זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
{{ח:תת|(ו)}} הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

{{ח:סעיף|35טז9|תקנות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|סעיף 35טז8}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה2|שפרק זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|35יז|רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו״ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו״ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו&amp;quot;ל)|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו״ל), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:סעיף|35יח|קביעת בורסה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} בורסה בחו״ל שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.

{{ח:סעיף|35יט|שינוי התוספות|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק {{ח:פנימי|תוספת 2|מהתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} בורסה בחו״ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספות השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו״ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו״ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.

{{ח:סעיף|35כ|מסמך רישום|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.

{{ח:סעיף|35כא|פטור מגילוי|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיף 36ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.

{{ח:סעיף|35כב|פרסום מסמך הרישום|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35כג|המועד לרישום למסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כב|בסעיף 35כב(א)}}, ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}} אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.

{{ח:סעיף|35כד|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(א)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|35כה||תיקון: תש״ס־3, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35כו|עיכוב הליכים בתובענה בישראל|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, ”זיקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף|35כז|מחיקה מן המסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} נמחקו מהמסחר בבורסה בחו״ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו״ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.

{{ח:סעיף|35כח|מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}} בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו״ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו״ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
{{ח:תת|(ג)}} מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|בסעיף 35לא(א)}}.

{{ח:סעיף|35כט|תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הצעה לציבור“ – למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|35ל|תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־3, תש״ע־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 54יא1|בסעיף 54יא1}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה – הסכם הכרה);
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת שלישית ב׳}}, ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|לתוספת האמורה}}, אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.

{{ח:סעיף|35לא|חובת דיווח של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיפים 36ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38א|ו־38א}} שיחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו&amp;quot;חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}}; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:סעיף|35לב|מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת|תיקון: תש״ס־3, תשע״ד־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו״ל והוא מדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו״ל.
{{ח:תת|(א1)}} תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת״א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, ”מדד ת״א טק–עילית“ – כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא ”מדדי מניות“ שבמדריך המעו״ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.

{{ח:סעיף|35לג|החלפת מתכונת דיווח|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לב|סעיף 35לב}}, יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר –
{{ח:תת|(1)}} דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
{{ח:תת|(2)}} דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
{{ח:תת|(3)}} דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).

{{ח:קטע2|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:סעיף|35לג1|תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}} ({{ח:פנימי|פרק ה3א|בפרק זה}} – בורסה זרה);
{{ח:תתת|(2)}} אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
{{ח:תתתת|(א)}} ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, ”שווי שוק התאגיד“ – כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|35לג2|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|35לג3|תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|35לג4|הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1(ג)}}; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|35לג5|אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} והמסחר בהן|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} והמסחר במניות הרשומות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף|35לד|הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}}, ”ניירות ערך מיוחדים“ – ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} – מסמך הצעה לציבור).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|35לה|מסמך הצעה לציבור|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:תת|(ג)}} על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב}}, בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף 35כג}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.

{{ח:סעיף|35לו|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.

{{ח:סעיף|35לז|חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
{{ח:תת|(ב)}} על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}} שיחול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}

{{ח:סעיף|35לח|אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיף 52יא(א)}} לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.

{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|35לט|מרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה – מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מרשם הרכזים מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות}}.}}

{{ח:סעיף|35מ|רישום במרשם|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|35מא|סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35מ|בסעיף 35מ}}, אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.

{{ח:סעיף|35מב|ביטול רישום במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מ|סעיף 35מ}};
{{ח:תתת|(3)}} רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
{{ח:תת|(ד)}} רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו״ל.

{{ח:סעיף|35מג|התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.

{{ח:סעיף|35מד|חובות דיווח של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|35מה|פיקוח הרשות על רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.

{{ח:סעיף|35מו|איסור עיסוק בלא רישום|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}

{{ח:סעיף|36|חובת דיווח של תאגידים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ג, י״פ תשס״ד, י״פ תשס״ד־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל ודיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו״ל חלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}} ויחייבו, נוסף על דו״ח תקופתי, גם דו״ח מיידי על אירועים מסויימים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ה)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ו)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
{{ח:תת|(ח)}} שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו&amp;quot;חות תקופתיים ומיידיים)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות)|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת&amp;quot;א טק-עילית)|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת״א טק–עילית), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}

{{ח:סעיף|36א|סמכות להורות על דרך הצגת פרטים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו״חות כספיים, בדו״ח תקופתי או בדו״ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו״חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
{{ח:תת|(ד)}} נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
{{ח:תת|(ה)}} לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין־לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}} בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|36ב|חובת דיווח של ערב|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הובאו בתשקיף דו״חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}} המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.

{{ח:סעיף|36ג|פטור מדיווח|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־6}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1)}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(2)}}, בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו״ח.

{{ח:סעיף|36ד|התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת״א טק–&lt;wbr&gt;עילית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת״א טק–עילית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לב|בסעיף 35לב(ד)}}, להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.

{{ח:סעיף|37|חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תשע״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} מחייבות תאגיד לגלות בדו&quot;חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה – המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור – הנאמן פטור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה)|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – נושא משרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 236|סעיף 236 לחוק החברות}} מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה עצמאי“ – מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד {{ח:פנימי|פרק ה3|שפרק ה׳3}} חל עליו (להלן – תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מבטח בלא שולט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, ו”אמצעי שליטה“ – לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941}}.

{{ח:סעיף|38|צו בית המשפט|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תש״ע־6}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שלא הגיש דו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} או {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו״ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} או שהגישה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיף האמור}}, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}

{{ח:סעיף|38א|הוראה להפסקת המסחר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הגיש דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש דו״ח או הודעה שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות – רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו הדו״ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.

{{ח:סעיף|38ב|אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}.

{{ח:סעיף|38ג|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים –
{{ח:תתת|(1)}} על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו – לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה – דיווח);
{{ח:תתת|(2)}} על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח – לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בעל שליטה“ – למעט המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|39|אישור שר האוצר|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור}} (י״פ תשמ״ז, 2314).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
{{ח:תת|(ד)}} לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|39א|החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל|תיקון: תשס״ה־3, תש״ע־3, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת האמורה}}, כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, ”הדין מחוץ לישראל“ – הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או לגרוע ממנה הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או תקנות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו״ל וכן על חברה שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל}}.

{{ח:סעיף|40||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|עיון במסמכים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס־3, תשס״ג, י״פ תשס״ד}}
{{ח:ת}} תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו״ח והודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|הסעיפים 36 עד 37}} – יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.

{{ח:סעיף|44א|הגבלה על נותן חוות דעת|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.

{{ח:סעיף|44א1|פרט מטעה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|44ב|דרכי דיווח|תיקון: תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה – יוגשו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.

{{ח:סעיף|44ג|אבטחת מידע|תיקון: תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.

{{ח:סעיף|44ד|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה – מורשה חתימה אלקטרונית);
{{ח:תתת|(3)}} חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני)|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}} שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}, כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה – מאשר חתימה);
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה)|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש״ס–2003}}.}}

{{ח:סעיף|44ה|סמכות הרשות|תיקון: תשס״ג, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לענין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(5)}} מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

{{ח:סעיף|44ו|מאשר חתימה|תיקון: תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|44ז||תיקון: תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44ח|המצאת מסר אלקטרוני|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|בסימן זה}}, ”נמען“ – מי שחלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד(א)}}.

{{ח:סעיף|44ט|חזקת המצאה|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ח|סעיף 44ח}} לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו׳ בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5}}, שנשלח לנמען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44ח|בסעיף 44ח}} והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.

{{ח:סעיף|44י|תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח)|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.

{{ח:סעיף|44יא|כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:תתת|(2)}} אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ד)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|44יא1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הצבעה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|ובסעיף 87 לחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|44יא2|מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}}, להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ({{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} – מערכת הצבעה אלקטרונית).
{{ח:תת|(ב)}} לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.

{{ח:סעיף|44יא3|הפרדה מבנית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|44יא4|סמכות הרשות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יא2|סעיף 44יא2}}:
{{ח:תתת|(1)}} אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5(א)}} והפרטים שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(4)}} הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

{{ח:סעיף|44יא5|נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו – עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|44יא6|תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|סעיף 87 לחוק החברות}} לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי|תיקון: תש״ע־4}}

{{ח:סעיף|44יב|הגדרות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה בינארית“ – מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה ”מכשיר פיננסי“, שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זירת סוחר“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(4)}} הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
{{ח:תתת|(5)}} כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון זירה“ – רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.

{{ח:סעיף|44יב1|איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|44יג|רישיון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
{{ח:תתת|(2א)}} החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(3)}} החברה התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יח|בסעיף 44יח}};
{{ח:תתת|(4)}} לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
{{ח:תתתת|(א)}} הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
{{ח:תת|(ד)}} ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.

{{ח:סעיף|44יד|חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו־(5)}}.

{{ח:סעיף|44יד1|איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”ניהול זירת סוחר“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
{{ח:תתת|(2)}} תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.

{{ח:סעיף|44טו|איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.

{{ח:סעיף|44טז|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.

{{ח:סעיף|44יז|התנהלות תקינה והוגנת|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה – נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.

{{ח:סעיף|44יח|כללים בתקנון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.

{{ח:סעיף|44יט|איסור ניצול לקוח|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי־ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|44כ|פיקוח הרשות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|44כא|אחריות חברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|44כב|חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מקום שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}.

{{ח:סעיף|44כג|ביטול או התלייה של רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)}}, או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|44כד|היתר בעל שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ({{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

{{ח:סעיף|44כה|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.

{{ח:סעיף|44כו|ביטול היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|44כז|הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
{{ח:תתת|(5)}} על ביטול רישיון הזירה של החברה.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

{{ח:סעיף|44כח|חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות|תיקון: תש״ע־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו״ל.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|44כט|תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה – החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
{{ח:תת|(4)}} המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
{{ח:תת|(5)}} שמירת מסמכים על ידי החברה;
{{ח:תת|(6)}} חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
{{ח:תת|(7)}} דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
{{ח:תת|(8)}} דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
{{ח:תת|(9)}} רישום עסקאות בידי החברה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}

{{ח:סעיף|44ל|סייג לתחולה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנק ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}, להוסיף, בצו, {{ח:פנימי|תוספת 4א|לתוספת רביעית א׳}}, סוגי עסקאות נוספים.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|44לא|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – מערכת רב־צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סליקה“, של עסקה בנייר ערך – העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|45|רישיון בורסה|תיקון: תשנ״א, תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} (בחוק זה – רישיון בורסה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45א|תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיף 45ב}} ושמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
{{ח:תתת|(3)}} היא התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו;
{{ח:תתת|(6)}} היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
{{ח:תתת|(2)}} מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של המבקשת;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
{{ח:תתת|(5)}} שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.

{{ח:סעיף|45ב|בקשה לרישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|45ג|דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

{{ח:סעיף|45ד|תנאים ברישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.

{{ח:סעיף|45ה|ביטול רישיון בורסה או התלייתו|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(א)}} או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}};
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים לגביה הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או הליכי כינוס לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(5)}} היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.

{{ח:סעיף|45ו|חובת הודעה לרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}} לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|45ז|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר החזקה).
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין היתר שליטה – מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
{{ח:תת|(ה)}} שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.

{{ח:סעיף|45ח|העברת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} ואין בידו היתר כאמור.

{{ח:סעיף|45ט|שינוי או ביטול היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – פגם):
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(ב)}}, שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) – גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.

{{ח:סעיף|45י|חובת הודעה על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
{{ח:תת|(1)}} אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.

{{ח:סעיף|45יא|הוראות למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

{{ח:סעיף|45יב|פעילות בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.

{{ח:סעיף|45יג|עיסוקים מותרים לבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירותים נלווים“ – שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.

{{ח:סעיף|45יד|הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.

{{ח:סעיף|45טו|קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45א|סעיף 45א}}, בתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} ובחובותיה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(א)(5)}}.

{{ח:סעיף|45טז|חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין־לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}}, יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.

{{ח:סעיף|45יז|לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טז|סעיף 45טז}}.

{{ח:סעיף|46|תקנון הבורסה|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־4, תשנ״ד, תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ד)}} כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
{{ח:תתתת|(ו)}} עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
{{ח:תתתת|(ח)}} החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן – רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
{{ח:תתתת|(ח)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969}}, חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב(1)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} מועדי המסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ה)}} ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
{{ח:תתתת|(ו)}} פרסום תוצאות המסחר;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן – חברה רשומה) ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
{{ח:תתת|(7)}} עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}}, וההתאמות הנדרשות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תקנון הבורסה מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך}}.}}

{{ח:סעיף|46א||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46ב|שוויון זכויות ההצבעה|תיקון: תשנ״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר – בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
{{ח:תתת|(2)}} לענין חברה רשומה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}} – כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות בכורה“ – מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות מדינה מיוחדות“ – מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.

{{ח:סעיף|46ג|חובת מחזיקי מניות יסוד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מי שביום י׳ באב תש״ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק – הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד – מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 46ב|סעיף 46ב(א)(2)}} על החברה הרשומה.

{{ח:סעיף|47|ערעור ועתירה על החלטות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־6, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, ”החלטה בעניין תקנון או הנחיות“ – החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}

{{ח:סעיף|48|שינויים של תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
{{ח:תת|(ב)}} היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49|פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}, וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.

{{ח:סעיף|49א|איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.

{{ח:סעיף|49ב|פטור מתחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}} לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.

{{ח:סעיף|50|רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה – להורות לה לשוב ולחדשה.
{{ח:תת|(ד)}} הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה – הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} לגבי אותה מערכת;
{{ח:תתת|(3)}} בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
{{ח:תתת|(5)}} מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה – תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
{{ח:תתת|(6)}} כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|50א|חובת רישוי ויציבות מסלקה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 50א2|ובסעיפים 50א2 עד 50א8}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראה להעברת כספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי כשל“ – הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לחישוב נטו“ (Netting) – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לסיום מוקדם“ – הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו – סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(3)}} הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
{{ח:תתתת|(3)}} היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת שווי הוגן“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, ”חיוב“ – לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תתתת|(2)}} חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה ”בורסה“ שבסעיף קטן זה – מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מסלקה“ – מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – לרבות התחייבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מסלקה“ – כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתווך פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חבר בורסה;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלקה;
{{ח:תתתת|(2א)}} תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(3)}} בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הקפאת הליכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו פירוק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לפתיחת הליכים“ ו”צו עיכוב הליכים זמני“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:תת|(א1)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – רישיון מסלקה).
{{ח:תת|(א2)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:תת|(א3)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(ב)}}.
{{ח:תת|(א4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיפים 45ב}} {{ח:פנימי|סעיף 45ג|ו־45ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
{{ח:תת|(א5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
{{ח:תת|(א6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
{{ח:תת|(א7)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ו|סעיפים 45ו עד 45יא}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
{{ח:תת|(א8)}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, ”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ג3)}} מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
{{ח:תת|(ד)}} שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
{{ח:תת|(ה)}} מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האמור בסעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
{{ח:תתת|(4)}} נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
{{ח:תת|(ו)}} המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf|חוק ניירות ערך (תיקון מס׳ 26), התשס״ה–2004}}, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|50א1|עיסוקים מותרים למסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|50א2|המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.

{{ח:סעיף|50א3|סופיות הסליקה במסלקות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|50א4|סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ו|פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, כונס נכסים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני חדלות פירעון או פירוק“ – ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
{{ח:תתת|(2)}} המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
{{ח:תת}} והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50א3|בסעיף 50א3(ב)}}, חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א3|הסעיף האמור}} רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.

{{ח:סעיף|50א5|המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א2|סעיפים 50א2 עד 50א4}} לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.

{{ח:סעיף|50א6|הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#חלק י פרק ד|פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק האמור}}, ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
{{ח:תתתת|(2)}} לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.

{{ח:סעיף|50א7|ברירת הדין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.

{{ח:סעיף|50א8|הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך חדלות פירעון זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אכיפת פסקי חוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינת חוץ“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסק חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}, בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א4|סעיף 50א4}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50א4|בסעיף 50א4(ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב־צדדית לאכוף או להכיר בהם.

{{ח:סעיף|50ב|חובות מסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
{{ח:תתת|(1א)}} גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
{{ח:תתת|(3)}} קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה – משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה – לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|50ב1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האיתור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13}}.

{{ח:סעיף|50ב2|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} יחולו נוסף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳: בורסה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|50ב3|דירקטוריון של בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של בורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|בסימן משנה זה}} – הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
{{ח:תת|(ג)}} היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיף 239(א) לחוק החברות}}, ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}} יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ה)}} לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.

{{ח:סעיף|50ב4|כשירות למינוי דירקטור בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224א|סעיפים 224א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224ב|224ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|226}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|ו־226א לחוק החברות}}, החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.

{{ח:סעיף|50ב5|כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות}}, ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
{{ח:תתת|(5)}} יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, ”זיקה“ – כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(ב) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.

{{ח:סעיף|50ב6|תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.

{{ח:סעיף|50ב7|הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245א|סעיפים 245א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 246|ו־246 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.

{{ח:סעיף|50ב8|השתתפות בוועדות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.

{{ח:סעיף|50ב9|כינוס ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.

{{ח:סעיף|50ב10|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|סעיף 92 לחוק החברות}}, אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו}}, ולהבטחת יישומם, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
{{ח:תתת|(3)}} יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב15|סעיף 50ב15}};
{{ח:תתת|(6)}} ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.

{{ח:סעיף|50ב11|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לשמש יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על תפקידיה המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק החברות}}, ועדת הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(2)}} תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
{{ח:תתת|(3)}} תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 45יג|בסעיף 45יג(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו(א)(3) ו־(4)}}, באופן יעיל והוגן, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|סעיפים 115(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 116|ו־116 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.

{{ח:סעיף|50ב12|ועדת תגמול|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|בסעיף 118ב לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו־(ו)}} יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.

{{ח:סעיף|50ב13|ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} – ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון – דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|סעיף 50ב3(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.

{{ח:סעיף|50ב14|מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.

{{ח:סעיף|50ב15|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 4|פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.

{{ח:סעיף|50ב16|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.

{{ח:סעיף|50ב17|עסקאות עם בעלי עניין|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 5|פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות}} יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|50ב18|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א) ו־(ב)}} יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ג|סימן משנה ג׳: מסלקה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|50ב19|תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳}} על מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳ בסימן ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 50ב7|סעיפים 50ב7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|50ב11(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|50ב13}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב16|ו־50ב16}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(א)}}, לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(ב)}}, יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב8|בסעיף 50ב8}}, יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב9|בסעיף 50ב9}}, יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ב)}} שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ג)}} לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ד)}} לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(6)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 50ב12|סעיף 50ב12(א)}} כך שבסופו יבוא ”בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה“.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 307|בסעיפים 307}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 308|ו־308 לחוק החברות}} רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|50ג|פיקוח הרשות על פעולות המסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}}, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור}}, המילים ”או הנחיותיה“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”כללי מסלקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(א)}}.

{{ח:סעיף|51|פיקוח הרשות על פעולות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תמסור לרשות דו״חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.

{{ח:סעיף|52|הגדרה|תיקון: תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}{{ח:הערה|,}} ”ניירות ערך“ – לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה {{ח:פנימי|סעיף 1|שבסעיף 1}} והם מכשיר פיננסי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}.

{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}

{{ח:סעיף|52א|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע פנים“ – מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש פנים“, בחברה –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, ”היום הקובע“ – היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות עיקרי“, בחברה – בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.

{{ח:סעיף|52ב|שימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
{{ח:תתת|(1)}} העושה עסקה בנייר ערך של חברה – למעט בנייר ערך של חברה־בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל – כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן –
{{ח:תתתת|(א)}} דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} ”עסקה“, לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) – למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ז|סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)}};
{{ח:תתת|(3)}} בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.

{{ח:סעיף|52ג|שימוש במידע בידי איש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
{{ח:תת|(ב)}} איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|52ד|שימוש במידע שמקורו באיש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|52ה|חזקה בדבר ניצול מידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”איש פנים מרכזי בחברה“ –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|52ו|מידע שאינו מידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו״ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.

{{ח:סעיף|52ז|הגנות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אם הוכיח אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לשם מימוש בטוחות;
{{ח:תתת|(3)}} העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
{{ח:תתת|(4)}} מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
{{ח:תתת|(5)}} הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
{{ח:תתת|(6)}} העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
{{ח:תתת|(7)}} העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, ”נאמנות עיוורת“ – נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(9)}} בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}} ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.

{{ח:סעיף|52ח|ריווח משימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.

{{ח:סעיף|52ט|עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חבר הבורסה“ – דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
{{ח:תתת|(2)}} עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.

{{ח:סעיף|52י|קיום עסקה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|52יא|אחריות של מנפיק|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.

{{ח:סעיף|52יב|אחריות של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1}}, שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|52יג|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא}} {{ח:פנימי|סעיף 52יב|ו־52יב}} לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיפים 35ח(ד1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|או 35ט1}} אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיף 35ח(ד2) או (ד3)}}, לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.

{{ח:סעיף|52יד|אחריות רבים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} במידה ששניים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא עד 52יג}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

{{ח:סעיף|52יד1|דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים|תיקון: תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח בקשיים“ – תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(3)}} בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב|חלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הסדר חוב שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק האמור}}; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.

{{ח:קטע2|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|52טו|הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת האמורה}}; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור – תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור – תהיה דרגתו דרגה א׳;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוצר פיננסי“ – נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52א|בסעיף 52א}}; לעניין זה, ”נכס“ – נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי התחייבויות נטו“ – שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.

{{ח:סעיף|52טז|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}.

{{ח:סעיף|52יז|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|52יח|החלטת הרשות ודרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} והמועד לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.

{{ח:סעיף|52יט|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(א1)}} סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי־הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} – על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}} או שבשלה הורשע המפר.

{{ח:סעיף|52כ|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|52כא|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כו|בסעיף 52כו}}; לעניין סעיף קטן זה, ”סכום מעודכן“ – סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}, כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ־20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|52כב|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52יח|בסעיף 52יח(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|52כג|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת}} לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}}.

{{ח:סעיף|52כד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|52כה|גבייה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|52כו|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כז|סעיף 52כז}}, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|52כז|פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו – גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, ”גורם מדווח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} חתם;
{{ח:תתת|(4)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(6)}} מנהל קרן או נאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לבעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.

{{ח:סעיף|52כח|עיצום כספי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|52כט|עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} נמסרה למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.

{{ח:סעיף|52ל|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}}, או מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – 320,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין תאגיד אחר או יחיד – 12,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיף 52כא(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|52לא|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|בסימן זה}}, ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}};
{{ח:תת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 38ו|בסעיף 38ו לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(3)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 119|בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|(4)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תת|(5)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}.

{{ח:סעיף|52לב|ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – הוועדה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
{{ח:תתתת|(ב)}} שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
{{ח:תת}} ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52לד|בסעיף 52לד}}, יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.

{{ח:סעיף|52לג|מותבי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
{{ח:תת|(1)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(1)}}, והוא יהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תת|(2)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(א)}};
{{ח:תת|(3)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(ב)}}.

{{ח:סעיף|52לד|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}} בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳}}, בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)}}, אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|52לה|פקיעת כהונה והעברה מכהונה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, או יושב ראש הרשות – בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לד|סעיף 52לד(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג {{ח:פנימי|סעיף 52לד|שבסעיף 52לד(א)(3)}}, רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52לז|סעיף 52לז}}.

{{ח:סעיף|52לו|גמול|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית)|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|52לז|איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.

{{ח:סעיף|52לח|היעדרות של חבר מותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מה|בסעיף 52מה}}, או לאשר או לבטל הסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}} ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיף 52נא}} {{ח:פנימי|סעיף 54ב|או 54ב}} תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.

{{ח:סעיף|52לט|סדרי דין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
{{ח:תת|(ב)}} סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|52מ|ראיות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 3|בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 48|בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה}}, והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.

{{ח:סעיף|52מא|סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.

{{ח:סעיף|52מב|דיווח על החלטות מותבי הוועדה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|52מג|בירור הפרה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}} ({{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|ובסימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|ו־ד׳}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיף 56ב(ג) עד (ט)}} יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום ”הוגש כתב אישום בהליך“ יקראו ”נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ח׳4}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(א)}} או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
{{ח:תתתתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

{{ח:סעיף|52מד|החלטה על חקירה או בירור מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} או בירור מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג}}, יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} חומרת המעשה ונסיבותיו;
{{ח:תת|(2)}} הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
{{ח:תת|(3)}} מדיניות האכיפה של הרשות.

{{ח:סעיף|52מה|החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}} ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.

{{ח:סעיף|52מו|הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המותב שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מה|סעיף 52מה}}, ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מז|סעיף 52מז}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיפים 52מח}} {{ח:פנימי|סעיף 52מט|ו־52מט}}.

{{ח:סעיף|52מז|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.

{{ח:סעיף|52מח|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|52מט|ההליך לפני המותב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיף 52מח}}, זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ד)}} זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|(ה)}} נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|52נ|פרוטוקולים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

{{ח:סעיף|52נא|החלטת המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}}, יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 52נב|בסעיף 52נב}} ביחס לאותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז(1)}} או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(2)}}, יציין זאת בהחלטתו.

{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים|תיקון: תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|52נב|הטלת אמצעי אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52נט|{{ח:הערה|סעיף}} 52נט}}; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}} בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} העובדות המהוות את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(3)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
{{ח:תת|(4)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(5)}} נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
{{ח:תת|(6)}} מדיניות האכיפה של הרשות.

{{ח:סעיף|52נג|עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – 3,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – 5,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, ו־1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש״ח)}} ליחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיפים 52כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כד|52כד}} {{ח:פנימי|סעיף 52כה|ו־52כה}} יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} –
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ביום מסירת דרישת התשלום“ יקראו ”ביום מתן ההחלטה“, במקום ”על דרישת תשלום“ יבוא ”על החלטה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}“, במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}“ יבוא ”לפי החלטת בית משפט“ ובמקום הסיפה החל במילים ”שבו הרשות הסכימה“ יבוא ”שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}“ יקראו ”סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)“.

{{ח:סעיף|52נד|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של הממונה.

{{ח:סעיף|52נה|נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.

{{ח:סעיף|52נו|איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־4, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה – גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט – על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד שהוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(6)}} חברת דירוג כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק הדירוג}};
{{ח:תתת|(7)}} בורסה ומסלקה;
{{ח:תתת|(8)}} נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(9)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(10)}} בעל רישיון ייזום בסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.

{{ח:סעיף|52נז|ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלקים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או ג׳ של התוספת השביעית}} –
{{ח:תת|(1)}} להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}, רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}}, רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} (להלן – התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
{{ח:תת|(2)}} לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.

{{ח:סעיף|52נח|אמצעי אכיפה על־&lt;wbr&gt;תנאי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיפים 52נג}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על־תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.

{{ח:סעיף|52נט|מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן זה}}, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיפים 52נד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|52ס|פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא(א)}} באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}, אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
{{ח:תת|(ד)}} נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
{{ח:תת|(ה)}} החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.

{{ח:סעיף|52סא|סמכות בית המשפט בעתירה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} עתירה מינהלית כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ה|בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט}}, על החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא}}, תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|52סב|אישור החלטות המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} פנייה לאישור בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיפים 52נא(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|ו־52נז}} תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט}}.

{{ח:סעיף|52סג|עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ס|סעיף 52ס(ד)}}, אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}}, יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו(ב)}}.

{{ח:סעיף|52סד|אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרטים (9) עד (11) בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} ולמעט הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א1)}} פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}, ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
{{ח:תתת|(1)}} עיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיף 52נג}}, בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – התליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(1)}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|אותו סעיף}}, או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נו|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|52סה|הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זומן המפר לבירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג(א)(2)}} או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק הייעוץ}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 63|בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 43|בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} ועבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להשקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות}}, לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
{{ח:תתת|(2)}} החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}}, ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳}}, לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}.

{{ח:סעיף|52סו|הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח – ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“, ”מבטח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}.

{{ח:סעיף|52סז|הטעיית הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|52סח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|53|הפרת הוראות של חוק זה|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־4, תשס״ד־2, תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2)}} גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2א)}} גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(6)}} יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
{{ח:תתת|(3)}} נתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיף 35כד}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, הוראה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, הוראה החלה עליו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 36ב|סעיף 36ב}} או הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו״ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו״ח תקופתי או דו״ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו״ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו״ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
{{ח:תתת|(4א)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב18|או 50ב18}};
{{ח:תתת|(1א)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(1ב)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א) או (ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}} או תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)}};
{{ח:תתת|(2א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(3)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(5א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:תתת|(5ב)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5ג)}} שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(א)}};
{{ח:תתת|(5ד)}} התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}};
{{ח:תתת|(6א)}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(6א1)}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:תתת|(6א2)}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(6ב)}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו}};
{{ח:תתת|(6ג)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}};
{{ח:תתת|(7א)}} פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(א)}}, ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג) או (ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא קיים דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג|או 56ג(2)}} במועד שנדרש לכך;
{{ח:תתת|(11)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א עד 10ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה נמשכת על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיפים 35כד}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|ו־36א}}, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
{{ח:תתת|(2)}} שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.

{{ח:סעיף|54|תרמית בקשר לניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־3, תשס״ד־2, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
{{ח:תתת|(2)}} השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}:
{{ח:תתת|(1)}} מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצוב“ – ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע בניירות ערך“ – מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתואמת בניירות ערך“ – מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה עצמית בניירות ערך“ – מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|54א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}}.

{{ח:סעיף|54ב|סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} – חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה – כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה – כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן האמור}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה – אמצעי אכיפה מותנים).
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הופסק הליך לאור ההסדר – סוג ההליך שהופסק;
{{ח:תתת|(3)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.

{{ח:סעיף|54ג|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54ב|בסעיף 54ב(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.

{{ח:סעיף|54ד|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.

{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}

{{ח:סעיף|54ה|סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|בסימן זה}} – הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(3)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ז)}} הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.

{{ח:סעיף|54ו|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ג|סעיף 54ג}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|54ז|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ד|סעיף 54ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|54ח||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ט||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54י||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54יא||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ|תיקון: תש״ס}}

{{ח:סעיף|54יא1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזכר הבנה“ – הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוע לרשות חוץ“ – דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לסיוע“ – בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני ניירות ערך“ – דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}}, שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
{{ח:תת|(ב)}} משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.

{{ח:סעיף|54יא2|אישור בקשה לסיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54יא7|סעיף 54יא7}};
{{ח:תת|(2)}} נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
{{ח:תת|(3)}} התקיימו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} ומזכר ההבנה;
{{ח:ת}} רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|54יא3|סמכות היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא תיעשה פעולה מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.

{{ח:סעיף|54יא4|הסמכה לבצע פעולות סיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ב|ו־56ב עד 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007}} (בסעיף זה – חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|או 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} או {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת}} תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח – תיעשה הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.

{{ח:סעיף|54יא5|הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים|תיקון: תש״ס, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע יושב ראש הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא2|בסעיף 54יא2}}, וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה – ידיעה).
{{ח:תת|(ב)}} מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא4|בסעיף 54יא4}} רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
{{ח:תת|(ג1)}} יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|54יא6|הדדיות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.

{{ח:סעיף|54יא7|תקנות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות –
{{ח:תת|(1)}} לשם ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} לשם ביצוע מזכר הבנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ)|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|54יא8|תוקפן של תקנות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
{{ח:תת|(1)}} המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
{{ח:תת|(2)}} גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.

{{ח:סעיף|54יא9|סייג להעברת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|54יא10|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}}.

{{ח:סעיף|54יב|פטור|תיקון: תשל״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט {{ח:פנימי|פרק ח|לפרק ח׳}} {{ח:פנימי|סעיף 39|וסעיפים 39(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, תנאיו ופרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסוכנות היהודית“ – ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראל|בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, התשי״ג–1952}}, לרבות קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך של הסוכנות היהודית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית)|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל־אביב בע״מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.

{{ח:סעיף|55א|אגרות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ״ט–1989}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ״ט–1998}}.}}

{{ח:סעיף|55ב|פרסום הודעה בעיתון|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים)|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|55ג|מימון תובענות ייצוגיות|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 4א|בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור}}, למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.

{{ח:סעיף|55ד|סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה – דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ־35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.

{{ח:סעיף|56|ביצוע ותקנות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי־דין לענין {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ג|36ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(2)}} פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(3)}} דו״חות שיגיש חתם;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, ”חתם“ – לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
{{ח:תתת|(4א)}} מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
{{ח:תתת|(5)}} ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)|תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|סעיפים 275}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|או 320(ג) לחוק החברות}}, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|56א|סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|56א1|בקרה על פעולות בבורסה|תיקון: תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}}, או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ב)}} יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.

{{ח:סעיף|56א2|מינוי חוקר וחוקר בכיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.

{{ח:סעיף|56ב|סמכויות חיפוש ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חפץ הקשור לעבירה“ – חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
{{ח:תתת|(3)}} עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, כל חפץ הקשור לעבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 29}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 46|ו־46 לפקודת מעצר וחיפוש}}, לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|סעיף 56ב1}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 39|סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|סעיפים 32(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|ו־32א לפקודת מעצר וחיפוש}} יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|בסעיפים האמורים}}.
{{ח:תת|(ו)}} על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:תת|(ז)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ח)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ט)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|56ב1|סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – כספים, ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש הקשור לעבירה“ – {{ח:פנימי|סעיף 56ב|כהגדרת ”חפץ הקשור לעבירה“ בסעיף 56ב(א)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפיסה“, לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו – עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.

{{ח:סעיף|56ג|סמכויות חקירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
{{ח:תת|(3)|(א)}} בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תתת|(ב)}} חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
{{ח:תתת|(ג)}} נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש}}.

{{ח:סעיף|56ג1|סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ג|ו־ג׳ לחוק המעצרים}} לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|הפרקים האמורים}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המעצרים}}, רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|56ג2|הודעה למשטרת ישראל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|ו־56ג1}} בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך“.

{{ח:סעיף|56ד|צו מניעה וצו מניעה זמני|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תש״ע־6, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.

{{ח:סעיף|56ה|סודיות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב|56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}{{ח:הערה|,}} לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}} או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|56ו|ביקורת|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|56ז|מסים ונזיקין אזרחיים|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} דין הרשות כדין המדינה לענין –
{{ח:תת|(1)}} תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|56ח|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח4|ח׳4}} {{ח:פנימי|פרק ט1|או ט׳1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א)}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}}.}}

{{ח:סעיף|58|תחילה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תחילתן היא ביום י״ג בניסן תשכ״ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969).

{{ח:סעיף|59|סייג לתחולה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3, תש״ע־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 44ל|ו־44ל(א)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} משקיע לענין {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ב)(1)}} הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} ומסכים לכך (להלן – הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}} לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים (6)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|או (9) עד (12) לתוספת זו}}, הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, או חברה לניהול קרן כאמור;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מנהל תיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} הרוכש בעבור עצמו;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} קרן הון סיכון; לענין זה, ”קרן הון סיכון“ – תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשע״א־2, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3, [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ב)}} גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש״ח)}}, או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ג)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש״ח)}} וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש״ח)}}, או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ד)}} לעניין פרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נזילים“ – מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}} וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
{{ח:תת|(ה)}} הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב־1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||בורסות בחו״ל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE)‎

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ז־3, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} NYSE American

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) – Global Select Market

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} NASDAQ Global Market

{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1}})}}}}
{{ח:קטע3||בורסה זרה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2א פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE)‎;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2א פרט 2}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ)‏.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יח|35יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||(בורסה בחו״ל לפי קביעת שר האוצר)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ה}}
{{ח:ת}} אלה הבורסות בחו״ל לענין {{ח:פנימי|סעיף 35יח|סעיף 35יח לחוק}}:

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} ”הרשימה המשנית בנאסד״ק“ – The NASDAQ Capital Market;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} ”בורסת לונדון“ – List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} ”רשימה משנית בבורסת לונדון“ – London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} ”בורסת הונג–קונג“ – The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} ”בורסת סינגפור“ – Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} ”בורסת טורונטו“ – Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3א פרט 1}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3א פרט 2}}
{{ח:ת}} תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3א פרט 3}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3א פרט 4}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3א פרט 5}}
{{ח:ת}} תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3א פרט 6}}
{{ח:ת}} תשקיפי מדף.

{{ח:קטע2|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1(ו) ו־(ז)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}} לא חלות לגביהם:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג תעודות ההתחייבות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המנפיק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההוראות שלא יחולו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“, ”הממונה“ ו”המפקח על הבנקים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר הוני“ – מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.

{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל(ב) ו־(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מדינת ההתאגדות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבורסה מחוץ לישראל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג ניירות הערך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צרפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה־Autorité des Marchés Financiers, לפי {{ח:חיצוני|http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri{{=}}CELEX:32004L0039&amp;amp;from{{=}}EN|הדירקטיבה האירופית ‎2004/39/EC}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מניות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־2, ק״ת תשע״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 63|סעיפים 63 עד 66}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|87}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|ו־89}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית)|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה)|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס״ו–2005}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית)|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס״ד–2004}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדת ביקורת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדת תגמול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדה לבחינת הדוחות הכספיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש״ע–2010}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מען רשום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבקר פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 184|סעיפים 184}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 185|ו־185}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התביעה הנגזרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כהונת נושא משרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דירקטור חיצוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס״ו–2005}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דירקטור בלתי תלוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חובות נושאי משרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור שיפוי וביטוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצעה פרטית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 274|ו־274}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיבידנד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצעות רכש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 328|סעיפים 328 עד 340}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342א|ו־342א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פשרה או הסדר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הטלת עיצום כספי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדת ביקורת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדת תגמול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדה לבחינת הדוחות הכספיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש״ע–2010}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מען רשום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבקר פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התביעה הנגזרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כהונת נושא משרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דירקטור חיצוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש{{ח:הערה|י}}רות מקצועית), התשס״ו–2005}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דירקטור בלתי תלוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חובות נושאי משרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור שיפוי וביטוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיבידנד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פשרה או הסדר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הטלת עיצום כספי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(ג2)}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50א8|ההגדרה ”מדינת חוץ“ שבסעיף 50א8(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4ב פרט 1}}
{{ח:ת}} טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיף 52טו(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ב־5, ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כג|35כג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 35לא|35לא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(ג)(3) או (ד)}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36 עד 37}}, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 5 פרט 10}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י(א)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 129ב|סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 40א|סעיף 40א לחוק הייעוץ}};

{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 10א}}
{{ח:ת}} שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 44יח|לסעיף 44יח(ב)}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 5 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כ|או 44כ(ב), (ד) או (ה)}}, במועד שנקבע לכך;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 5 פרט 12}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 5 פרט 13}}
{{ח:ת}} פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(7)}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 5 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ב)}}, במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ד)}}, במועד ובדרך שנקבעו לכך;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 5 פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(א)}}, בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
{{ח:תת|(א)}} הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}};
{{ח:תת|(ב)}} הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(2)}};
{{ח:תת|(ג)}} הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב(א)}};
{{ח:תת|(ד)}} החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן – הצעה פרטית), בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 3|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעה פרטית);
{{ח:תת|(ה)}} תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 17|לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 2|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}} (להלן – תקנות עסקה עם בעל שליטה);
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על הגשת מפרט, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעת רכש);

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 5 פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 5 פרט 17}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א}} או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א1|סעיף 56א1}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 5 פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ח|סעיף 56ח}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 5 פרט 19}}
{{ח:ת}} ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 5 פרט 20}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 21|לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 5 פרט 21}}
{{ח:ת}} לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 23|תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 5 פרט 22}}
{{ח:ת}} לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 26|תקנה 26 לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 5 פרט 23}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות החיתום}};

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 5 פרט 24}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 27|תקנה 27 לתקנות החיתום}};

{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 25}}
{{ח:ת}} לא פרסם דוח מיידי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 3|לתקנות 3}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 5|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}} (להלן – תקנות הייצוב);

{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 26}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הייצוב}};

{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 27}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}} (להלן – תקנות זירת סוחר);

{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 28}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 29}}
{{ח:ת}} התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ב) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 30}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ג) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 31}}
{{ח:ת}} לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(ד) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 32}}
{{ח:ת}} החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 14|לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר}} או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 33}}
{{ח:ת}} עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 19|לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 34}}
{{ח:ת}} לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 35}}
{{ח:ת}} לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|תקנה 20(א)}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(36)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 36}}
{{ח:ת}} לא בירר את נסיבות אי־ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(37)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 37}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(38)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 38}}
{{ח:ת}} הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(39)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 39}}
{{ח:ת}} לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 22|לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(40)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 40}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 23|לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(41)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 41}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(42)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 42}}
{{ח:ת}} לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת – בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 25|לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(43)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 43}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 26|לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(44)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 44}}
{{ח:ת}} לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(45)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 45}}
{{ח:ת}} לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א׳ עד ה׳ להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(46)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 46}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(47)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 47}}
{{ח:ת}} לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 28|בתקנות 28 עד 30}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 31|לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(48)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 48}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 33|לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(49)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 49}}
{{ח:ת}} לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 34|לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(50)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 50}}
{{ח:ת}} לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 35|לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(51)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 51}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 36|לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(52)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 52}}
{{ח:ת}} לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי־התאמתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(53)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 53}}
{{ח:ת}} לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 38|לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(54)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 54}}
{{ח:ת}} לא רשם את הפרטים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 78|בתקנות 78 עד 81}} ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 82|לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(55)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 55}}
{{ח:ת}} לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 84|לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר}}.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיפים 52טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כ|52כ}} {{ח:פנימי|סעיף 52כא|ו־52כא}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ב־2, ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור –
&lt;table width=&quot;650px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;הון עצמי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40px&quot;&gt;דרגה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 64,308,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־64,308,001 עד 1,073,940,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכפלת ההון העצמי ב־6/10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,073,940,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;643,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שהוא חתם –
&lt;table width=&quot;650px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40px&quot;&gt;דרגה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 90,031,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־90,031,001 עד 257,231,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב־3/10,000 {{ח:הערה|[ככל הנראה צ״ל 8/10,000]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 257,231,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים –
&lt;table width=&quot;650px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40px&quot;&gt;דרגה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 536,372,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;322,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־536,372,001 עד 2,144,022,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב־6/10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 2,144,022,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,286,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – 643,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד – 8,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52לא|סעיף 52לא}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) או (ב)(3)}}, או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(1)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כג|בסעיף 35כג(א)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 6|לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(1)}}, קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(2)}}, או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(ב)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א(ה)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יא|סעיף 35יא}}, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף 35יב}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא עמד בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו־(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד|סעיף 44יד}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(א)}} והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9א}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(ב)}} והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טז|סעיף 44טז(ב)}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר חובת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כב|סעיף 44כב}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44כה|סעיף 44כה}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(1)}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(3)}};

{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ו|סעיף 56ו}}, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ לחוק}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות החיתום}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} לא השקיע את הסכום האמור {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות החיתום}} (להלן – הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}} או הפקיד שלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}}, או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} חזר בו מהצעת רכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}}, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הצעת רכש}} או פעל שלא בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 7|לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש}};

{{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר}};

{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 5|לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר}};

{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(א) ו־(ב) לתקנות זירת סוחר}}.

{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}, והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ד|35ד(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3) או (ד)}}, מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיפים 35כג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|או 35לא(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(א)}}, או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37 לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;

{{ח:סעיף*|(4א1)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א1}}
{{ח:ת}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4ב}}
{{ח:ת}} כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג(ב)(6) לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5א}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}} בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8א}}
{{ח:ת}} סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב)(1)}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 52ז|בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52ד|או 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ד|סעיף 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}}, החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג)}}, או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ד)}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)(4א)}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 9|או 9 לתקנות החיתום}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת״א 25, והכל בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות החיתום}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 23|תקנה 23 לתקנות החיתום}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ׳ באב תשכ״ח (14 באוגוסט 1968).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''זאב שרף'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lf0shjb9ididd0rhof7nn4poofn2s34</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:בן משק</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1563178</id>
    <revision>
      <id>3008098</id>
      <parentid>3007917</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:50:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */ תגובה</comment>
      <origin>3008098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2641" sha1="7ikllz9w3xvaqeulu2v6aikwd1e90tb" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
: אכן. אם הפיוט אינו מועתק ממחזורים ישנים וכיו&quot;ב או ישירות מצילום של כתבי היד, יש בהם בעייה של זכויות יוצרים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 26 באפריל 2026 (IDT)
::תודה וסליחה. חשבתי שכיון שנמצא בhebrewbooks כבר זה מותר. מצאתי כעת הפיוטים במחזור ישן כאן https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.320 דף 463-464. לא מבין מספיק אם עכשיו מותר להשאיר כאן ההקלדה, אבל אם צריך להוריד אז בבקשה להוריד. @[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 00:50, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7ikllz9w3xvaqeulu2v6aikwd1e90tb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008121</id>
      <parentid>3008098</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */ תגובה למשתמש בן משק ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3008121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2977" sha1="e4b5oqk2z2i6z0u5mppm0aq8fllhehu" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
: אכן. אם הפיוט אינו מועתק ממחזורים ישנים וכיו&quot;ב או ישירות מצילום של כתבי היד, יש בהם בעייה של זכויות יוצרים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 26 באפריל 2026 (IDT)
::תודה וסליחה. חשבתי שכיון שנמצא בhebrewbooks כבר זה מותר. מצאתי כעת הפיוטים במחזור ישן כאן https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.320 דף 463-464. לא מבין מספיק אם עכשיו מותר להשאיר כאן ההקלדה, אבל אם צריך להוריד אז בבקשה להוריד. @[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 00:50, 27 באפריל 2026 (IDT)
::: אם הפיוט קיים במחזור ישן שאין עליו זכויות יוצרים אפשר להשאיר, ורק למחוק מהטקסט תוספות, שיחזורים וכיו&quot;ב שנעשו במהדורות החדשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:00, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>e4b5oqk2z2i6z0u5mppm0aq8fllhehu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008135</id>
      <parentid>3008121</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T10:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */</comment>
      <origin>3008135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3232" sha1="oll8a4pm6lxsnhpx0crw8g5ru52h3eo" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
: אכן. אם הפיוט אינו מועתק ממחזורים ישנים וכיו&quot;ב או ישירות מצילום של כתבי היד, יש בהם בעייה של זכויות יוצרים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 26 באפריל 2026 (IDT)
::תודה וסליחה. חשבתי שכיון שנמצא בhebrewbooks כבר זה מותר. מצאתי כעת הפיוטים במחזור ישן כאן https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.320 דף 463-464. לא מבין מספיק אם עכשיו מותר להשאיר כאן ההקלדה, אבל אם צריך להוריד אז בבקשה להוריד. @[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 00:50, 27 באפריל 2026 (IDT)
::: אם הפיוט קיים במחזור ישן שאין עליו זכויות יוצרים אפשר להשאיר, ורק למחוק מהטקסט תוספות, שיחזורים וכיו&quot;ב שנעשו במהדורות החדשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:00, 27 באפריל 2026 (IDT)
::::הגהתי את ההקלדה כדי להתאים לנוסח כתב היד. נראה לי שכעת זה בסדר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:00, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>oll8a4pm6lxsnhpx0crw8g5ru52h3eo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1719303</id>
    <revision>
      <id>3008077</id>
      <parentid>2864369</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T20:55:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008077</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9029" sha1="0hkapl3rx0u6yfv4uwn0qqiw2wv29tl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים
=== לפי [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] ===

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשמ&quot;ה, 306|הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים|3121)).

&lt;מבוא&gt; ניתנת בזה הודעה, כי מכוח סמכותה לפי [[+|סעיף 12(ד)]] [[=החוק|לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - החוק), קבעה רשות ניירות ערך לבקשות להתיר פרסום של תשקיפים, סדרי טיפול כלהלן:
----
(('''הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים בוטלה; ראו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]] להסדר המעודכן.'''))

@ 1. : בקשה להתיר פרסומו של תשקיף (להלן - בקשה) תוגש לרשות בארבעה עותקים, על גבי טופס שקבעה הרשות והניתן להשגה במשרדיה; הטופס ימולא וייחתם ביד המציע; לענין פרסומו של תשקיף ליחידות בקרן להשקעות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - קרן), חתימה ביד המציע פירושה חתימה ביד מנהל הקרן וביד הנאמן; עותק אחד של טופס הבקשה יוחזר למציע כשהוא מוטבע בחותמת הרשות ומצויין בו תאריך קבלת הבקשה.

@ 2. : לבקשה יצורפו טיוטות תשקיף כלהלן -
: (1) לאיגרות חוב שאינן נרשמות למסחר בבורסה וליחידות של קרן הרשאית בעת הגשת הבקשה להציע יחידות לציבור על פי תשקיף קודם - חמישה עותקים; כן יצורפו חמישה עותקים מכל טיוטה נוספת, אם תידרש;
: (2) לניירות ערך אחרים - עשרה עותקים, וכל טיוטה נוספת עשרים וחמישה עותקים.

@ 3. : (א) על גבי עטיפת התשקיף יצויין המספר הסידורי של הטיוטה ותאריך עריכתה.
: (ב) פורסם תשקיף בנוגע לתאגיד כמשמעותו [[בחוק]], תוך שמונה עשר החדשים שקדמו להגשת הבקשה, יסומנו, בבירור, בשני עותקים של הטיוטה הראשונה, כל תוספת, השמטה או שינוי שחלו בטיוטה, בהשוואה לתשקיף הקודם; על גבי העטיפה של התשקיפים המסומנים יצויין &quot;תשקיף מסומן&quot; ויפורטו על גביה העמודים המסומנים, בציון מספר העמוד.
: (ג) בשניים מהעותקים של הטיוטה השניה של התשקיף, ובשני עותקים מכל טיוטה שלאחריה, יסומנו כל התוספות, ההשמטות והשינויים שחלו בה בהשוואה לטיוטה הקודמת ועל גבי העטיפה יצויין ויפורט כנקבע בסעיף קטן (ב).
: (ד) לטיוטה הסופית יצורפו גם שלושה עותקים של התשקיף, כשהם חתומים בהתאם לקבוע [[בסעיף 22 לחוק]]; חתם על התשקיף מנהל של המנפיק באמצעות אדם שהוא הרשהו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף - יצורף האישור על כך.
: (ה) שניים מהעותקים הנזכרים בסעיף קטן (ד) יימסרו למציע כדי שאחד מהם יימסר בידו לרשם, והעותק השלישי יישמר במשרד הרשות; מנפיק רשאי לצרף עד שלושה עותקים חתומים נוספים, שיוחזרו לו כשהם מאושרים בידי הרשות.

@ 4. : לבקשה יצורפו מסמכים אלה:
: (1) אישור לפי [[סעיף 39(א) לחוק]], או העתק הבקשה למתן אישור זה;
: (2) כל ההודעות המתחייבות מהוראות [[סעיף 17(א) לחוק]], זולת לגבי דברים המובאים בטיוטת התשקיף;
: (3) התחייבו חתמים לרכוש מאת המציע את ניירות הערך המוצעים, כולם או מקצתם, במידה שלא ירכשם הציבור - אישור מאת המנפיק ומאת החתמים המאשר שהם סיימו את המשא ומתן ביניהם בדבר תנאי ההנפקה והתשקיף, ועותק מהסכם החיתום; היו שלושה חתמים או יותר ייחתם האישור ביד מנהל קונסורציום החתמים;
: (4) אישור של עורך דין המאשר שכל ההוספות, ההשמטות והשינויים, המוזכרים [[בסעיף 3(ב)]], סומנו;
: (5) עותק של התזכיר והתקנון של המנפיק; בבקשה להתיר פרסום תשקיף של קרן - עותק של הסכם הנאמנות וכן עותק של התזכיר והתקנון של מנהל הקרן ושל הנאמן; למסמכים אלה יצורף אישור של עורך דין המאשר שהם מעודכנים לתאריך הבקשה;
: (6) מבקש שהגיש לרשות בהזדמנות קודמת מסמך מהמסמכים המפורטים בפסקה (5) רשאי שלא להגישו שנית אם יצרף אישור מאת עורך דין המאשר שמאז הגשתו לרשות לא חל בו שינוי; חל במסמך שינוי, על המבקש לצרף עותק מעודכן וכן אישור כנקבע בפסקה (5);
: (7) מוצעים איגרות חוב או שטרי חוב - עותק חתום של שטר הנאמנות;
: (8) מייצג עורך דין את המציע בפני הרשות - יפוי-הכוח שניתן לעורך הדין לענין זה;
: (9) שיק לפקודת הרשות בסכום האגרה לפי [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התש&quot;ל-1970]].

@ 5. : לא צורף לבקשה מסמך שיש לצרפו בהתאם למפורט בהודעה זו, רשאית הרשות לעכב את הטיפול בבקשה עד למועד שבו יומצא לה המסמך החסר ולקבוע, כי מועד זה ייראה כתאריך קבלת הבקשה.

@ 6. : לטיוטה שניה של תשקיף ולכל טיוטה שלאחריה יצורף אישור של עורך דין המאשר שכל התוספות, ההשמטות והשינויים שחלו בטיוטה החדשה בהשוואה לטיוטה הקודמת, סומנו.

@ 7. : (א) אחרי קבלת הבקשה, על מצורפיה, ועיון בהן, תודיע הרשות למציע, תוך זמן סביר, את הערותיה ובמקרה הצורך תקיים דיונים עמו במסגרת טיפולה בבקשה; אין במסירת הערותיה כאמור כדי למנוע בעד הרשות מלבוא בדרישות נוספות, כפי שייראה לה לנכון.
: (ב) מכוח סמכותה לפי [[סעיף 17(ב) לחוק]] רשאית הרשות לדרוש מהמציע להמציא לה מסמכים שאינם מפורטים [[בסעיף 4]].

@ 8. : לפני מתן ההיתר לפרסום התשקיף יגיש המציע לרשות -
: (1) אישור לפי [[סעיף 39(א) לחוק]];
: (2) אמורים ניירות הערך המוצעים להרשם למסחר בבורסה - אישור עקרוני בכתב של הבורסה לרשום את ניירות הערך למסחר בה;
: (3) אישור מטעם המציע או החתם על כמות העותקים מהתשקיף שיודפסו ועל דרכי הפצתם;
: (4) הוגש מסמך המפורט [[בסעיף 4(3) או (7)]] - עותק חתום ומבוייל שלו.

@ 9. : לא הגיש המציע לרשות טיוטה נוספת תוך שלושה חדשים לאחר קבלת הערותיה יראו את המציע כאילו ביטל את בקשתו, אלא אם כן הודיע לרשות, תוך התקופה האמורה, שאירועים שאין לו שליטה עליהם מונעים בעדו זמנית להמשיך בטיפול בתשקיף, ויפרט אירועים אלה; הרשות רשאית לדרוש מהמציע שיאמת בתצהיר את תוכן הודעתו; לאחר שעיינה בהודעה ובתצהיר, אם הוגש, רשאית הרשות לראות את המציע כאילו ביטל את בקשתו.

@ 10. : ההודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים שפורסמה בילקוט הפרסומים 1548, התשכ&quot;ט, עמ' 2126, ותוקנה בילקוט הפרסומים התשל&quot;ה, עמ' 1275 - בטלה.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בתשרי התשמ&quot;ה (24 באוקטובר 1984)
&lt;חתימות&gt;
* אליעזר שילוני, יושב ראש רשות ניירות ערך
* נתאשר., יצחק מודעי, שר האוצר</text>
      <sha1>0hkapl3rx0u6yfv4uwn0qqiw2wv29tl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1719316</id>
    <revision>
      <id>3008084</id>
      <parentid>2924207</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3008077]</comment>
      <origin>3008084</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10760" sha1="r8os4k2enyrfb4zag9yl65drk0wh1zg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים}}
{{ח:קטע3||לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשמ״ה, 306|הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3121.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
ניתנת בזה הודעה, כי מכוח סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 12|סעיף 12(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), קבעה רשות ניירות ערך לבקשות להתיר פרסום של תשקיפים, סדרי טיפול כלהלן:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים בוטלה; ראו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}} להסדר המעודכן.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|}}
{{ח:ת}} בקשה להתיר פרסומו של תשקיף (להלן – בקשה) תוגש לרשות בארבעה עותקים, על גבי טופס שקבעה הרשות והניתן להשגה במשרדיה; הטופס ימולא וייחתם ביד המציע; לענין פרסומו של תשקיף ליחידות בקרן להשקעות בנאמנות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להשקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961}} (להלן – קרן), חתימה ביד המציע פירושה חתימה ביד מנהל הקרן וביד הנאמן; עותק אחד של טופס הבקשה יוחזר למציע כשהוא מוטבע בחותמת הרשות ומצויין בו תאריך קבלת הבקשה.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} לבקשה יצורפו טיוטות תשקיף כלהלן –
{{ח:תת|(1)}} לאיגרות חוב שאינן נרשמות למסחר בבורסה וליחידות של קרן הרשאית בעת הגשת הבקשה להציע יחידות לציבור על פי תשקיף קודם – חמישה עותקים; כן יצורפו חמישה עותקים מכל טיוטה נוספת, אם תידרש;
{{ח:תת|(2)}} לניירות ערך אחרים – עשרה עותקים, וכל טיוטה נוספת עשרים וחמישה עותקים.

{{ח:סעיף|3|}}
{{ח:תת|(א)}} על גבי עטיפת התשקיף יצויין המספר הסידורי של הטיוטה ותאריך עריכתה.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תשקיף בנוגע לתאגיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק}}, תוך שמונה עשר החדשים שקדמו להגשת הבקשה, יסומנו, בבירור, בשני עותקים של הטיוטה הראשונה, כל תוספת, השמטה או שינוי שחלו בטיוטה, בהשוואה לתשקיף הקודם; על גבי העטיפה של התשקיפים המסומנים יצויין ”תשקיף מסומן“ ויפורטו על גביה העמודים המסומנים, בציון מספר העמוד.
{{ח:תת|(ג)}} בשניים מהעותקים של הטיוטה השניה של התשקיף, ובשני עותקים מכל טיוטה שלאחריה, יסומנו כל התוספות, ההשמטות והשינויים שחלו בה בהשוואה לטיוטה הקודמת ועל גבי העטיפה יצויין ויפורט כנקבע בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} לטיוטה הסופית יצורפו גם שלושה עותקים של התשקיף, כשהם חתומים בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}}; חתם על התשקיף מנהל של המנפיק באמצעות אדם שהוא הרשהו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף – יצורף האישור על כך.
{{ח:תת|(ה)}} שניים מהעותקים הנזכרים בסעיף קטן (ד) יימסרו למציע כדי שאחד מהם יימסר בידו לרשם, והעותק השלישי יישמר במשרד הרשות; מנפיק רשאי לצרף עד שלושה עותקים חתומים נוספים, שיוחזרו לו כשהם מאושרים בידי הרשות.

{{ח:סעיף|4|}}
{{ח:ת}} לבקשה יצורפו מסמכים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 39|סעיף 39(א) לחוק}}, או העתק הבקשה למתן אישור זה;
{{ח:תת|(2)}} כל ההודעות המתחייבות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 17|סעיף 17(א) לחוק}}, זולת לגבי דברים המובאים בטיוטת התשקיף;
{{ח:תת|(3)}} התחייבו חתמים לרכוש מאת המציע את ניירות הערך המוצעים, כולם או מקצתם, במידה שלא ירכשם הציבור – אישור מאת המנפיק ומאת החתמים המאשר שהם סיימו את המשא ומתן ביניהם בדבר תנאי ההנפקה והתשקיף, ועותק מהסכם החיתום; היו שלושה חתמים או יותר ייחתם האישור ביד מנהל קונסורציום החתמים;
{{ח:תת|(4)}} אישור של עורך דין המאשר שכל ההוספות, ההשמטות והשינויים, המוזכרים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, סומנו;
{{ח:תת|(5)}} עותק של התזכיר והתקנון של המנפיק; בבקשה להתיר פרסום תשקיף של קרן – עותק של הסכם הנאמנות וכן עותק של התזכיר והתקנון של מנהל הקרן ושל הנאמן; למסמכים אלה יצורף אישור של עורך דין המאשר שהם מעודכנים לתאריך הבקשה;
{{ח:תת|(6)}} מבקש שהגיש לרשות בהזדמנות קודמת מסמך מהמסמכים המפורטים בפסקה (5) רשאי שלא להגישו שנית אם יצרף אישור מאת עורך דין המאשר שמאז הגשתו לרשות לא חל בו שינוי; חל במסמך שינוי, על המבקש לצרף עותק מעודכן וכן אישור כנקבע בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} מוצעים איגרות חוב או שטרי חוב – עותק חתום של שטר הנאמנות;
{{ח:תת|(8)}} מייצג עורך דין את המציע בפני הרשות – יפוי־הכוח שניתן לעורך הדין לענין זה;
{{ח:תת|(9)}} שיק לפקודת הרשות בסכום האגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|5|}}
{{ח:ת}} לא צורף לבקשה מסמך שיש לצרפו בהתאם למפורט בהודעה זו, רשאית הרשות לעכב את הטיפול בבקשה עד למועד שבו יומצא לה המסמך החסר ולקבוע, כי מועד זה ייראה כתאריך קבלת הבקשה.

{{ח:סעיף|6|}}
{{ח:ת}} לטיוטה שניה של תשקיף ולכל טיוטה שלאחריה יצורף אישור של עורך דין המאשר שכל התוספות, ההשמטות והשינויים שחלו בטיוטה החדשה בהשוואה לטיוטה הקודמת, סומנו.

{{ח:סעיף|7|}}
{{ח:תת|(א)}} אחרי קבלת הבקשה, על מצורפיה, ועיון בהן, תודיע הרשות למציע, תוך זמן סביר, את הערותיה ובמקרה הצורך תקיים דיונים עמו במסגרת טיפולה בבקשה; אין במסירת הערותיה כאמור כדי למנוע בעד הרשות מלבוא בדרישות נוספות, כפי שייראה לה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מכוח סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 17|סעיף 17(ב) לחוק}} רשאית הרשות לדרוש מהמציע להמציא לה מסמכים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}.

{{ח:סעיף|8|}}
{{ח:ת}} לפני מתן ההיתר לפרסום התשקיף יגיש המציע לרשות –
{{ח:תת|(1)}} אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 39|סעיף 39(א) לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} אמורים ניירות הערך המוצעים להרשם למסחר בבורסה – אישור עקרוני בכתב של הבורסה לרשום את ניירות הערך למסחר בה;
{{ח:תת|(3)}} אישור מטעם המציע או החתם על כמות העותקים מהתשקיף שיודפסו ועל דרכי הפצתם;
{{ח:תת|(4)}} הוגש מסמך המפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(3) או (7)}} – עותק חתום ומבוייל שלו.

{{ח:סעיף|9|}}
{{ח:ת}} לא הגיש המציע לרשות טיוטה נוספת תוך שלושה חדשים לאחר קבלת הערותיה יראו את המציע כאילו ביטל את בקשתו, אלא אם כן הודיע לרשות, תוך התקופה האמורה, שאירועים שאין לו שליטה עליהם מונעים בעדו זמנית להמשיך בטיפול בתשקיף, ויפרט אירועים אלה; הרשות רשאית לדרוש מהמציע שיאמת בתצהיר את תוכן הודעתו; לאחר שעיינה בהודעה ובתצהיר, אם הוגש, רשאית הרשות לראות את המציע כאילו ביטל את בקשתו.

{{ח:סעיף|10|}}
{{ח:ת}} ההודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים שפורסמה בילקוט הפרסומים 1548, התשכ״ט, עמ׳ 2126, ותוקנה בילקוט הפרסומים התשל״ה, עמ׳ 1275 – בטלה.

{{ח:חתימות|כ״ח בתשרי התשמ״ה (24 באוקטובר 1984)}}
* '''אליעזר שילוני'''&lt;br&gt;יושב ראש רשות ניירות ערך
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''יצחק מודעי'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>r8os4k2enyrfb4zag9yl65drk0wh1zg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אראלים וחשמלים יתנו שיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726737</id>
    <revision>
      <id>3008089</id>
      <parentid>3006833</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:04:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דוידזון</comment>
      <origin>3008089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6017" sha1="c987p5on85lbmbszsaoh882kkj4p1d8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}}}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c987p5on85lbmbszsaoh882kkj4p1d8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008090</id>
      <parentid>3008089</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:04:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6028" sha1="f4d99n09fq9mz3cb5nugza601va8twb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}}}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף' זבארה''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f4d99n09fq9mz3cb5nugza601va8twb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008091</id>
      <parentid>3008090</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:05:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6028" sha1="38a1un6ske70d8lry3dafu0u6kpbtzj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}}}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף זבארה'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>38a1un6ske70d8lry3dafu0u6kpbtzj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008106</id>
      <parentid>3008091</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:24:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6160" sha1="b3oiybmtz9weosw5gwpwbrncczpjmtb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}} נדפס גם בסליחות ישנות כמנהג תימן, ובמחזור ארם צובא בסליחות לפרשת שופטים.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף זבארה'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>b3oiybmtz9weosw5gwpwbrncczpjmtb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008108</id>
      <parentid>3008106</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:36:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6264" sha1="e49s8q6b33b9a3t51rudii730b9kxtb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}} נדפס גם בסליחות ישנות כמנהג תימן, ובמחזור ארם צובא בסליחות לפרשת שופטים{{הערה|קטוע.{{הערה|בשני דפוסים אלו נקטע הפיוט באופנים שונים}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף זבארה'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e49s8q6b33b9a3t51rudii730b9kxtb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008109</id>
      <parentid>3008108</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:37:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6247" sha1="e2oq2cgddhv9m3x4ec2yxv1uf81wnpd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}} נדפס גם בסליחות ישנות כמנהג תימן, ובמחזור ארם צובא בסליחות לפרשת שופטים{{הערה|בשני דפוסים אלו נקטע הפיוט באופנים שונים}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף זבארה'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e2oq2cgddhv9m3x4ec2yxv1uf81wnpd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008110</id>
      <parentid>3008109</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:37:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6248" sha1="bu0ltz2p5cdk79cgb16ruk10pvhhj6j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}} נדפס גם בסליחות ישנות כמנהג תימן, ובמחזור ארם צובא בסליחות לפרשת שופטים{{הערה|בשני דפוסים אלו נקטע הפיוט באופנים שונים.}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף זבארה'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל{{ש}}
וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל{{ש}}
{{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם{{ש}}
{{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם{{ש}}
{{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם{{ש}}
{{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם{{ש}}
{{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן{{ש}}
{{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ{{ש}}
וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ{{ש}}
וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל{{ש}}
וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ{{ש}}
וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ{{ש}}
{{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל
{{רפרן|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bu0ltz2p5cdk79cgb16ruk10pvhhj6j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומתי שמחי ועלזי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726743</id>
    <revision>
      <id>3007938</id>
      <parentid>3007932</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T14:15:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>שתי מחרוזות שנשמטו בדפוסים ומשלימות את האקרוסטיכון, ע&quot;פ מחזור נירנברג. הראשונה גם ע&quot;פ ברלין 1224 ופרמה 2885.</comment>
      <origin>3007938</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9589" sha1="bdkf5dy3spk8rjw1nfclpa3dmzm2i2m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מאורה{{הערה|במחזור נירנברג ובכתבי יד של [[ספר המנהגים]] רשומה כ'אהבה', ואין נראה כך תוכן הפיוט.}} מאת [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן'''&lt;noinclude&gt; (כפול). א-2717.&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וּ}}תְהִי לִי עוֹד זֹאת נֶחָמָתִי
|-
| ||בִּמְגִלַּת סֵפֶר מֹהַר כְּתֻבָּתִי
|-
| ||אֲבָל שַׁלְוַת חוֹרְפַי הִיא הִיא קִנְאָתִי
|-
| ||הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וַאֲנִי בְּדַלּוּתִי
|-
| ||בָּאִים בַּעֲקִיפִין עָלַי תּוֹךְ גָּלוּתִי
|-
| ||לְהַנְטִישִׁי דָּתָךְ וּקְדֻשַּׁת יִרְאָתִי
|-
| ||הֹרַגְתִּי עָלֶיךָ וּבָךְ מַחְסִי שַׁתִּי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי{{ממס|אסתר ז ד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אַ}}ל תִּירְאִי כִּי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
|-
| ||חוֹתָמֵךְ בּוֹלֶטֶת בְּכַף צֶדֶק נָכְחֵךְ
|-
| ||זָכַרְתִּי אוֹתָךְ עֵת בָּא יוֹם נִצְחֵךְ
|-
| ||עוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ עַל יָוָן דּוֹלְחֵךְ
|-
| ||אוֹרָה וְצָהֳלָה הִזְרַחְתִּי לְאָרְחֵךְ
|-
| ||יָרוּצוּ עַמִּים לְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ{{ממס|ישעיהו ס ג}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוּזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>bdkf5dy3spk8rjw1nfclpa3dmzm2i2m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007951</id>
      <parentid>3007938</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:46:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3007951</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9628" sha1="1w9eni7ryz501gzz5fjbfifvaojs9xd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מאורה{{הערה|במחזור נירנברג ובכתבי יד של [[ספר המנהגים]] רשומה כ'אהבה', ואין נראה כך תוכן הפיוט.}} מאת [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן'''&lt;noinclude&gt; (כפול). א-2717.&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וּ}}תְהִי לִי עוֹד זֹאת נֶחָמָתִי
|-
| ||בִּמְגִלַּת סֵפֶר מֹהַר כְּתֻבָּתִי
|-
| ||אֲבָל שַׁלְוַת חוֹרְפַי הִיא הִיא קִנְאָתִי
|-
| ||הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וַאֲנִי בְּדַלּוּתִי
|-
| ||בָּאִים בַּעֲקִיפִין עָלַי תּוֹךְ גָּלוּתִי
|-
| ||לְהַנְטִישִׁי דָּתָךְ וּקְדֻשַּׁת יִרְאָתִי
|-
| ||הֹרַגְתִּי עָלֶיךָ וּבָךְ מַחְסִי שַׁתִּי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי{{ממס|אסתר ז ד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אַ}}ל תִּירְאִי כִּי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
|-
| ||חוֹתָמֵךְ בּוֹלֶטֶת בְּכַף צֶדֶק נָכְחֵךְ
|-
| ||זָכַרְתִּי אוֹתָךְ עֵת בָּא יוֹם נִצְחֵךְ
|-
| ||עוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ עַל יָוָן דּוֹלְחֵךְ
|-
| ||אוֹרָה וְצָהֳלָה הִזְרַחְתִּי לְאָרְחֵךְ
|-
| ||יָרוּצוּ עַמִּים לְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ{{ממס|ישעיהו ס ג}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוּזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>1w9eni7ryz501gzz5fjbfifvaojs9xd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007952</id>
      <parentid>3007951</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3007952</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9625" sha1="1ip0abwsjjoj8aeva60stf33ulmv1t1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מאורה{{הערה|בהרבה כתבי יד רשומה כ'אהבה', וכן נזכרת בכתבי היד של [[ספר המנהגים]] למהרי&quot;א טירנא.}} מאת [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן'''&lt;noinclude&gt; (כפול). א-2717.&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וּ}}תְהִי לִי עוֹד זֹאת נֶחָמָתִי
|-
| ||בִּמְגִלַּת סֵפֶר מֹהַר כְּתֻבָּתִי
|-
| ||אֲבָל שַׁלְוַת חוֹרְפַי הִיא הִיא קִנְאָתִי
|-
| ||הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וַאֲנִי בְּדַלּוּתִי
|-
| ||בָּאִים בַּעֲקִיפִין עָלַי תּוֹךְ גָּלוּתִי
|-
| ||לְהַנְטִישִׁי דָּתָךְ וּקְדֻשַּׁת יִרְאָתִי
|-
| ||הֹרַגְתִּי עָלֶיךָ וּבָךְ מַחְסִי שַׁתִּי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי{{ממס|אסתר ז ד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אַ}}ל תִּירְאִי כִּי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
|-
| ||חוֹתָמֵךְ בּוֹלֶטֶת בְּכַף צֶדֶק נָכְחֵךְ
|-
| ||זָכַרְתִּי אוֹתָךְ עֵת בָּא יוֹם נִצְחֵךְ
|-
| ||עוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ עַל יָוָן דּוֹלְחֵךְ
|-
| ||אוֹרָה וְצָהֳלָה הִזְרַחְתִּי לְאָרְחֵךְ
|-
| ||יָרוּצוּ עַמִּים לְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ{{ממס|ישעיהו ס ג}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוּזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>1ip0abwsjjoj8aeva60stf33ulmv1t1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007954</id>
      <parentid>3007952</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:52:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007954</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10227" sha1="6shsbuv5hth13bwjbwha00rnzhqjofz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]{{הערה|בהרבה כתבי יד רשומה כ'אהבה', וכן נזכרת בכתבי היד של [[ספר המנהגים]] למהרי&quot;א טירנא.}}
| תת-סוג = 
| מועד = 
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל כהן
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2717|א-2717]]
| מנהגים = נאמרת{{הערה|בצורה מקוטעת}} למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי ראש חודש אייר.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן'''&lt;noinclude&gt; (כפול). א-2717.&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}&lt;noinclude&gt;
|-
|}
{{הור2|שני הבתים הבאים אינם מופיעים בדפוסים.}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וּ}}תְהִי לִי עוֹד זֹאת נֶחָמָתִי
|-
| ||בִּמְגִלַּת סֵפֶר מֹהַר כְּתֻבָּתִי
|-
| ||אֲבָל שַׁלְוַת חוֹרְפַי הִיא הִיא קִנְאָתִי
|-
| ||הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וַאֲנִי בְּדַלּוּתִי
|-
| ||בָּאִים בַּעֲקִיפִין עָלַי תּוֹךְ גָּלוּתִי
|-
| ||לְהַנְטִישִׁי דָּתָךְ וּקְדֻשַּׁת יִרְאָתִי
|-
| ||הֹרַגְתִּי עָלֶיךָ וּבָךְ מַחְסִי שַׁתִּי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי{{ממס|אסתר ז ד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אַ}}ל תִּירְאִי כִּי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
|-
| ||חוֹתָמֵךְ בּוֹלֶטֶת בְּכַף צֶדֶק נָכְחֵךְ
|-
| ||זָכַרְתִּי אוֹתָךְ עֵת בָּא יוֹם נִצְחֵךְ
|-
| ||עוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ עַל יָוָן דּוֹלְחֵךְ
|-
| ||אוֹרָה וְצָהֳלָה הִזְרַחְתִּי לְאָרְחֵךְ
|-
| ||יָרוּצוּ עַמִּים לְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ{{ממס|ישעיהו ס ג}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|}
{{הור2|עד כאן השמטת הדפוס.}}
{|&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוּזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>6shsbuv5hth13bwjbwha00rnzhqjofz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007955</id>
      <parentid>3007954</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:54:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007955</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10195" sha1="16yyi7v1r5updsd00r9cf64txeo4gud" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]{{הערה|בהרבה כתבי יד רשומה כ'אהבה', וכן נזכרת בכתבי היד של [[ספר המנהגים]] למהרי&quot;א טירנא.}}
| תת-סוג = 
| מועד = 
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל כהן
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2717|א-2717]]
| מנהגים = נאמרת{{הערה|בצורה מקוטעת}} למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי ראש חודש אייר.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן''' (כפול).}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}&lt;noinclude&gt;
|-
|}
{{הור2|שני הבתים הבאים אינם מופיעים בדפוסים.}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וּ}}תְהִי לִי עוֹד זֹאת נֶחָמָתִי
|-
| ||בִּמְגִלַּת סֵפֶר מֹהַר כְּתֻבָּתִי
|-
| ||אֲבָל שַׁלְוַת חוֹרְפַי הִיא הִיא קִנְאָתִי
|-
| ||הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וַאֲנִי בְּדַלּוּתִי
|-
| ||בָּאִים בַּעֲקִיפִין עָלַי תּוֹךְ גָּלוּתִי
|-
| ||לְהַנְטִישִׁי דָּתָךְ וּקְדֻשַּׁת יִרְאָתִי
|-
| ||הֹרַגְתִּי עָלֶיךָ וּבָךְ מַחְסִי שַׁתִּי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי{{ממס|אסתר ז ד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אַ}}ל תִּירְאִי כִּי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
|-
| ||חוֹתָמֵךְ בּוֹלֶטֶת בְּכַף צֶדֶק נָכְחֵךְ
|-
| ||זָכַרְתִּי אוֹתָךְ עֵת בָּא יוֹם נִצְחֵךְ
|-
| ||עוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ עַל יָוָן דּוֹלְחֵךְ
|-
| ||אוֹרָה וְצָהֳלָה הִזְרַחְתִּי לְאָרְחֵךְ
|-
| ||יָרוּצוּ עַמִּים לְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ{{ממס|ישעיהו ס ג}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|}
{{הור2|עד כאן השמטת הדפוס.}}
{|&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוּזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>16yyi7v1r5updsd00r9cf64txeo4gud</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007956</id>
      <parentid>3007955</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:56:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007956</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10177" sha1="rreeq76klyiz0bwn0klfvutgl0mv3e3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך
| תמונה = 
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]{{הערה|בהרבה כתבי יד רשומה כ'אהבה', וכן נזכרת בכתבי היד של [[ספר המנהגים]] למהרי&quot;א טירנא.}}
| תת-סוג = 
| מועד = 
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = [[מחבר:שמואל בן יהודה הכהן|ר' שמואל הכהן ממגנצא]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל כהן
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2717|א-2717]]
| מנהגים = נאמרת{{הערה|בצורה מקוטעת}} למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל כהן''' (כפול).}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחִי וְעִלְזִי כִּי בָא עֵת הֲדָרֵךְ
|- 
| ||קָרוֹב יוֹם יִשְׁעֵךְ וּפְעֻלַּת שְׂכָרֵךְ
|-
| ||הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא אֶל שַׁעְרֵךְ
|-
| ||הִתְפַּתְּחִי צִיּוֹן מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׂ}}מְחָתִי עָרְבָה וְגָלָה מְקוֹם מִקְדָּשִׁי
|-
| ||שָׁבַת מְשׂוֹשׂ חַגִּי שַׁבַּתִּי וְחָדְשִׁי
|-
| ||וְסָתַם רַחֲשִׁי וּפַס קָרְבַּן אִשִּׁי
|-
| ||אוֹיֵב דְּלָקַנִי וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי
|-
| ||רָאִיתָ וְדוֹמַמְתָּ מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי.{{ממס|איכה ג יז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מַ}}זָּרוֹת וְשַׁמָּשִׁים וְכָל שִׁטְרֵי מִזְרָח
|-
| ||עֲבוּרֵךְ קָבַעְתִּי עוֹלָם בְּלִי נִקְרָח
|-
| ||אִם לֹא בְרִיתִי כָּתוּב הוּא וְנֶאֱרָח
|-
| ||הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם לְרִאשׁוֹן אֲשֶׁר סָרַח
|-
| ||עֵת בָּא אֲתוּי נַהֲרַיִם אֲשֶׁר זָרַח מִמִּזְרָח
|-
| ||הָעֳלַט בָּאֹפֶל וּבֶעָשׂוֹר נִטְרַח
|-
| ||{{ש-רווח}}וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מִ}}ן הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ בְּשִׁנּוּנַי
|-
| ||דָּלַגְתָּ קֵץ וְהוֹשַׁעְתָּ הֲמוֹנַי
|-
| ||אַף כִּי עָמְדָה לִי זְכוּת אֵיתָנַי
|-
| ||וְעַתָּה נְטַשְׁתַּנִי וְכָלוּ חֶשְׁבּוֹנַי
|-
| ||אָפְסוּ עִתּוֹתַי וְגַם עָבְרוּ זְמַנַּי
|-
| ||וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נִתַּתִּי בְּיַד מְעַנַּי
|-
| ||{{ש-רווח}}הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}עוֹד אֵיךְ אַנִּיחֵךְ תַּחַת יַד מוֹנַי
|-
| ||כִּי עָלַיִךְ הָשְׁתְּתוּ וְהָטְבְּעוּ אֲדָנַי
|-
| ||פָּעַלְתִּי לְמַעֲנֵךְ רַב טוּב מַצְפְּנַי
|-
| ||שְׂמֹאל בִּגְלוֹתֵךְ אֲחַזְתִּיךְ בִּימִינַי
|-
| ||יְדַעְתִּיךְ בַצַּר לְצַמְצֵם שָׁם שְׁכִינַי
|-
| ||בְּסֵפֶר תַּנְחוּמַיִךְ הַעִידוֹתִי נֶאֱמָנַי
|-
| ||יוֹם נָקָם בְּלִבִּי בָּאָה שְׁנַת פִּדְיוֹנַי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}&lt;noinclude&gt;
|-
|}
{{הור2|שני הבתים הבאים אינם מופיעים בדפוסים.}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וּ}}תְהִי לִי עוֹד זֹאת נֶחָמָתִי
|-
| ||בִּמְגִלַּת סֵפֶר מֹהַר כְּתֻבָּתִי
|-
| ||אֲבָל שַׁלְוַת חוֹרְפַי הִיא הִיא קִנְאָתִי
|-
| ||הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים וַאֲנִי בְּדַלּוּתִי
|-
| ||בָּאִים בַּעֲקִיפִין עָלַי תּוֹךְ גָּלוּתִי
|-
| ||לְהַנְטִישִׁי דָּתָךְ וּקְדֻשַּׁת יִרְאָתִי
|-
| ||הֹרַגְתִּי עָלֶיךָ וּבָךְ מַחְסִי שַׁתִּי
|-
| ||{{ש-רווח}}וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי{{ממס|אסתר ז ד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אַ}}ל תִּירְאִי כִּי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ
|-
| ||חוֹתָמֵךְ בּוֹלֶטֶת בְּכַף צֶדֶק נָכְחֵךְ
|-
| ||זָכַרְתִּי אוֹתָךְ עֵת בָּא יוֹם נִצְחֵךְ
|-
| ||עוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ עַל יָוָן דּוֹלְחֵךְ
|-
| ||אוֹרָה וְצָהֳלָה הִזְרַחְתִּי לְאָרְחֵךְ
|-
| ||יָרוּצוּ עַמִּים לְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחֵךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ{{ממס|ישעיהו ס ג}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|}
{{הור2|עד כאן השמטת הדפוס.}}
{|&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|אָ}}מְנָם יָדַעְתִּי כִּי חַסְדְּךָ גָּבַר
|-
| ||אָכֵן הָיִיתִי בּוּזָה בְּכָל מַעֲבָר
|-
| ||וְאֶל מִי אֶשְׁוֶה וְאוּכַל לְהִתְחַבָּר
|-
| ||אִם לְקָנוּי וְנִרְצָע דִּינָם נִגְדַּע וְנִשְׁבַּר
|-
| ||כָּלוּ כַּמָּה שְׁמִטִּים וְעֻלִּי לֹא נִשְׁבַּר
|-
| ||הוֹדִיעֵנִי קִצִּי מָתַי אֶתְגַּבָּר
|-
| ||{{ש-רווח}}קוּם וַעֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא י ד|וגם=דה&quot;א כב טז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לִ}}בְשִׁי עֻזֵּךְ וְצַהֲלִי פְּאֵר רִקְמָה אֶחְבָּשֵׁךְ
|-
| ||מַהֵר אַשְׁמִיעֵךְ שׁוּבִי שׁוּבִי לְנַפְשֵׁךְ
|-
| ||מְהֵרָה קַל יָבֹא מְבַשֵּׂר טוֹב לְחַפְּשֵׂךְ
|-
| ||מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תְּשׁוּעַת קְדוֹשֵׁךְ
|-
| ||גּוֹאֲלֵךְ כִּי חִזֵּק מְלוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
|-
| ||הִשְׁתַּחֲוִי לְבוֹרְאֵךְ בְּשַׁבַּתֵּךְ וְחָדְשֵׁךְ
|-
| ||{{ש-רווח}}לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ.{{ממס|ישעיהו ס כ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה וְגַלֵּה קֵץ פִּדְעִי
|-
| ||עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצֵאתָ רוֹעִי
|-
| ||הִנֵּה הָעֵת יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעִי
|-
| ||אוֹיְבִי חֵרְפַנִי שׁוּבִי לְתַעְתּוּעִי
|-
| ||כְּרִיתוּת שִׁלּוּחֵךְ עוֹד בַּל תִּוָּשְׁעִי
|-
| ||לָהֶם אָשִׁיב תְּשׁוּבַת מַדָּעִי
|-
| ||{{ש-רווח}}וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}})}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|כָּ}}מוּס יוֹם נָקָם צָרַיִךְ לְהַרְעִילָם
|-
| ||{{סי|כִּ}}נְבוּאוֹת כֹּהֲנַי בְּחֵמָה לְהוֹבִילָם
|-
| ||{{סי|הֵ}}ן שְׁבוּעָה לְנֶגְדִּי עַל יָדֵךְ לְשַׁכְּלָם
|-
| ||{{סי|הָ}}עֵת כִּי תָבֹא אָשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם
|-
| ||{{סי|נִ}}דָּחַיִךְ אֲקַבֵּץ אוֹסִיף שֵׁנִית לְגָאֳלָם
|-
| ||{{סי|נֵ}}ר מְשִׁיחִי יָאִיר עֲמוּסַי לְהַנְחִילָם
|-
| ||{{ש-רווח}}וְהָיָה לָךְ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס יט}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|({{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}})}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>rreeq76klyiz0bwn0klfvutgl0mv3e3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אל חי ארנן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726744</id>
    <revision>
      <id>3007957</id>
      <parentid>3006839</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:58:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6717" sha1="4izf0fy8mft484uf2e8o4ok2jgzhvc6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|זולת מאת [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] על גזרות. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח, ולמנהג אשכנז המערבי בשבת שאחרי י&quot;ז בתמוז.}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמעון בר יצחק'''&lt;noinclude&gt;. א-3377.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֶ}}ל אֵל חַי אֲרַנֵּן / בְּלֵב וּבָשָׂר אֶתְחַנֵּן / שַׁדַּי דֵּעָה חוֹנֵן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲמַל יְגוֹנִי הַבֵּט / כִּי כְּקֶצַח אֵחָבֵט / הָסֵר מֵעָלַי שֵׁבֶט
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ&lt;/b&gt; {{הור1|נ&quot;א בכל הפיוט|&lt;b&gt;אַל תֶּחֱרַשׁ אֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה| הערת ויקיעורך: הועתק מ[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941#_ftn3 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]: &quot;בדפוסים המקובלים היום 'אַל דֳמִי לָךְ' (במקום 'אַל תֶחֱרַשׁ אֵל') בסיום כל הבתים. אמנם בארבעה עשר כתבי יד ובדפוס ישן אחד הענייה של הפיוט הזה היא 'אל תחרש אל' כמו שכתבנו למעלה, ומצאתי רק שני כתבי יד (מחזור נירנברג וסט. פטרסברג) שבו הענייה היא אל דמי לך, ועוד כת&quot;י (ארלינגן) שבו הענייה בכל החרוזים היא 'אל תחרש' ורק בשני החרוזים האחרונים 'אל דמי לך'. נראה שר' זליגמן בער, פרופ' אברהם מאיר הברמן ואחרים נסמכו על מקורות אלו ושינו את הענייה ל'אל דמי לך', וכך מקובל היום.&quot;}}}}&lt;/noinclude&gt;{{ממס|תהלים פג ב}}}}

{{סי|גָּ}}בְרָה עָלַי גָּלוּת / בְּחֹסֶר כֹּל וְדַלּוּת / בִּרְאוֹתִי כְּרֻם זֻלּוּת{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּנִי עֶרֶב וָבֹקֶר / זִכְרְךָ מִפִּי לְעַקֵּר / בְּהֵיכָלְךָ בְּלִי לְבַקֵּר
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ה}}וֹנוּנִי מוֹנַי בִּתְלָאָה / וְטִנְּפוּנִי בְּרַבַּת חֶלְאָה / וְאָמְרוּ הִנֵּה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה לָּכֶם לְהֵעָלֵב / עַל עִסְקֵי עֲוֹן צֶלֶב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: בְּחַדּוּדֵי תַעַר גַּלֵּב (כפה&quot;נ מפני הצנזורה).}}&lt;/noinclude&gt; / נִשְׁכַּחְתֶּם כְּמֵת מִלֵּב
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|זָ}}נַחְתִּי עֶדְנֵי תַעֲנוּגָם / מִשְׁתֵּיהֶם וּפַת בַּגָּם / וְכָל מוֹעֲדֵי חַגָּם{{ש}}
{{סי|חַ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ / וְכִכְלִי רִיק הֻצַּגְנוּ / נֶפֶשׁ עָלֶיךָ עָרַגְנוּ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|טָ}}מְנוּ פַח וּמוֹקֵשׁ / יָשׁוּר כְּשַׁךְ יוֹקֵשׁ / עֲבֹר מִמְּךָ לְהֵעָקֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}עוֹלְלוּ עֲלִילוֹת רֶשַׁע / בְּלִי עָוֹן וָפֶשַׁע / מִמְּךָ נוֹחִיל יֶשַׁע
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|כָּ}}ל שִׂמְחָה עָרְבָה / אֱלֵי גִיל בְּלִי לְקָרְבָה / רָעָתֵנוּ כִּי רַבָּה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּבִּיט בּוֹגְדֶיךָ / תַּחֲרִישׁ כְּבַלְּעָם יְדִידֶיךָ / בְּהִתְאַפַּק הֲמוֹן חֲסָדֶיךָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|מֵ}}עֵת הֵיכְלֵי שָׁמֵם / בָּדָד יָשַׁבְתִּי וְדוֹמֵם / כָּל הַיּוֹם מִשְׁתּוֹמֵם{{ש}}
{{סי|נֻ}}טְּלוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת / וּבָטֵל עֹנֶג הֵיכָלוֹת / וְעַטְרוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ס}}וֹד סַנְהֶדְרַי עֻרְעַר / זְקֵנִים שָׁבְתוּ מִשַּׁעַר / מִבֵּית לְבָנוֹן יַעַר{{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶג נֶהְפַּךְ לָעֶגֶן / וּבָטְלוּ שִׁירֵי נַגֵּן / מִבֵּית מִשְׁתָּאוֹת מְנַגֵּן
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|פְּ}}קֹד גֶּפֶן כַּנָּתֶךָ / גּוֹרָל וְחֶבֶל מָנָתֶךָ / כֶּרֶם חֶמֶד גַּנָּתֶךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר לְיֶשְׁעֲךָ תְּמַהֲרֶנָּה / גִּיהַּ אוֹרְךָ תְּנַהֲרֶנָּה / לַיְלָה וָיוֹם תִּנְצְרֶנָּה
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|קִ}}רְיַת מְשׂוֹשְׂךָ בְּנֵה / גְּעַר חַיַּת קָנֶה / שֵׁנִית עַמְּךָ תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּה כַּחוֹל צְבָאֶיהָ / וְקַיֵּם חֲזוֹן נְבִיאֶיהָ / חֻפַּת כָּבוֹד בְּמִקְרָאֶהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שִׁ}}ית פְּאֵרָהּ כְּחָתָן / לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה אֵיתָן / בְּרִבּוּי מֹהַר וּמַתָּן{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב מְלוּכָה לִבְעָלֶיהָ / צִלְּךָ תִּפְרֹשׁ עָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שְׁ}}לַח {{סי|מֵעִ}}מְּךָ פְּדוּת / {{סי|וְנָ}}שִׁיר שִׁיר יְדִידוּת / כְּאָז בְּצֵאתִי מֵעַבְדוּת{{ש}}
{{סי|בַּ}}יָּם {{סי|רַ}}עְיָתְךָ בִּגְזוֹת / {{סי|יָצְ}}אָה {{סי|חָ}}פְשִׁי בַּעֲלִיזוֹת / {{סי|קָ}}דוֹשׁ שִׁבְּחָה עַל זֹאת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==לקריאה נוספת==
[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]
==הערות==
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>4izf0fy8mft484uf2e8o4ok2jgzhvc6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007958</id>
      <parentid>3007957</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:58:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007958</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6719" sha1="963yxb0f41m3uzb15fq9hzc8bybc3ij" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|זולת מאת [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] על גזרות. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח, ולמנהג אשכנז המערבי בשבת שאחרי י&quot;ז בתמוז.}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמעון בר יצחק'''&lt;noinclude&gt;. א-3377.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֶ}}ל אֵל חַי אֲרַנֵּן / בְּלֵב וּבָשָׂר אֶתְחַנֵּן / שַׁדַּי דֵּעָה חוֹנֵן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲמַל יְגוֹנִי הַבֵּט / כִּי כְּקֶצַח אֵחָבֵט / הָסֵר מֵעָלַי שֵׁבֶט
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ&lt;/b&gt; {{הור1|נ&quot;א בכל הפיוט|&lt;b&gt;אַל תֶּחֱרַשׁ אֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה| הערת ויקיעורך: הועתק מ[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941#_ftn3 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]: &quot;בדפוסים המקובלים היום 'אַל דֳמִי לָךְ' (במקום 'אַל תֶחֱרַשׁ אֵל') בסיום כל הבתים. אמנם בארבעה עשר כתבי יד ובדפוס ישן אחד הענייה של הפיוט הזה היא 'אל תחרש אל' כמו שכתבנו למעלה, ומצאתי רק שני כתבי יד (מחזור נירנברג וסט. פטרסברג) שבו הענייה היא אל דמי לך, ועוד כת&quot;י (ארלינגן) שבו הענייה בכל החרוזים היא 'אל תחרש' ורק בשני החרוזים האחרונים 'אל דמי לך'. נראה שר' זליגמן בער, פרופ' אברהם מאיר הברמן ואחרים נסמכו על מקורות אלו ושינו את הענייה ל'אל דמי לך', וכך מקובל היום.&quot;}}}}}}&lt;/noinclude&gt;{{ממס|תהלים פג ב}}}}

{{סי|גָּ}}בְרָה עָלַי גָּלוּת / בְּחֹסֶר כֹּל וְדַלּוּת / בִּרְאוֹתִי כְּרֻם זֻלּוּת{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּנִי עֶרֶב וָבֹקֶר / זִכְרְךָ מִפִּי לְעַקֵּר / בְּהֵיכָלְךָ בְּלִי לְבַקֵּר
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ה}}וֹנוּנִי מוֹנַי בִּתְלָאָה / וְטִנְּפוּנִי בְּרַבַּת חֶלְאָה / וְאָמְרוּ הִנֵּה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה לָּכֶם לְהֵעָלֵב / עַל עִסְקֵי עֲוֹן צֶלֶב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: בְּחַדּוּדֵי תַעַר גַּלֵּב (כפה&quot;נ מפני הצנזורה).}}&lt;/noinclude&gt; / נִשְׁכַּחְתֶּם כְּמֵת מִלֵּב
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|זָ}}נַחְתִּי עֶדְנֵי תַעֲנוּגָם / מִשְׁתֵּיהֶם וּפַת בַּגָּם / וְכָל מוֹעֲדֵי חַגָּם{{ש}}
{{סי|חַ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ / וְכִכְלִי רִיק הֻצַּגְנוּ / נֶפֶשׁ עָלֶיךָ עָרַגְנוּ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|טָ}}מְנוּ פַח וּמוֹקֵשׁ / יָשׁוּר כְּשַׁךְ יוֹקֵשׁ / עֲבֹר מִמְּךָ לְהֵעָקֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}עוֹלְלוּ עֲלִילוֹת רֶשַׁע / בְּלִי עָוֹן וָפֶשַׁע / מִמְּךָ נוֹחִיל יֶשַׁע
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|כָּ}}ל שִׂמְחָה עָרְבָה / אֱלֵי גִיל בְּלִי לְקָרְבָה / רָעָתֵנוּ כִּי רַבָּה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּבִּיט בּוֹגְדֶיךָ / תַּחֲרִישׁ כְּבַלְּעָם יְדִידֶיךָ / בְּהִתְאַפַּק הֲמוֹן חֲסָדֶיךָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|מֵ}}עֵת הֵיכְלֵי שָׁמֵם / בָּדָד יָשַׁבְתִּי וְדוֹמֵם / כָּל הַיּוֹם מִשְׁתּוֹמֵם{{ש}}
{{סי|נֻ}}טְּלוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת / וּבָטֵל עֹנֶג הֵיכָלוֹת / וְעַטְרוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ס}}וֹד סַנְהֶדְרַי עֻרְעַר / זְקֵנִים שָׁבְתוּ מִשַּׁעַר / מִבֵּית לְבָנוֹן יַעַר{{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶג נֶהְפַּךְ לָעֶגֶן / וּבָטְלוּ שִׁירֵי נַגֵּן / מִבֵּית מִשְׁתָּאוֹת מְנַגֵּן
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|פְּ}}קֹד גֶּפֶן כַּנָּתֶךָ / גּוֹרָל וְחֶבֶל מָנָתֶךָ / כֶּרֶם חֶמֶד גַּנָּתֶךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר לְיֶשְׁעֲךָ תְּמַהֲרֶנָּה / גִּיהַּ אוֹרְךָ תְּנַהֲרֶנָּה / לַיְלָה וָיוֹם תִּנְצְרֶנָּה
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|קִ}}רְיַת מְשׂוֹשְׂךָ בְּנֵה / גְּעַר חַיַּת קָנֶה / שֵׁנִית עַמְּךָ תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּה כַּחוֹל צְבָאֶיהָ / וְקַיֵּם חֲזוֹן נְבִיאֶיהָ / חֻפַּת כָּבוֹד בְּמִקְרָאֶהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שִׁ}}ית פְּאֵרָהּ כְּחָתָן / לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה אֵיתָן / בְּרִבּוּי מֹהַר וּמַתָּן{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב מְלוּכָה לִבְעָלֶיהָ / צִלְּךָ תִּפְרֹשׁ עָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שְׁ}}לַח {{סי|מֵעִ}}מְּךָ פְּדוּת / {{סי|וְנָ}}שִׁיר שִׁיר יְדִידוּת / כְּאָז בְּצֵאתִי מֵעַבְדוּת{{ש}}
{{סי|בַּ}}יָּם {{סי|רַ}}עְיָתְךָ בִּגְזוֹת / {{סי|יָצְ}}אָה {{סי|חָ}}פְשִׁי בַּעֲלִיזוֹת / {{סי|קָ}}דוֹשׁ שִׁבְּחָה עַל זֹאת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==לקריאה נוספת==
[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]
==הערות==
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>963yxb0f41m3uzb15fq9hzc8bybc3ij</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007959</id>
      <parentid>3007958</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T16:59:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007959</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6719" sha1="324mxzxvqrvnaztl8asgd436hb83c5j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|זולת מאת [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] על גזרות. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח, ולמנהג אשכנז המערבי בשבת שאחרי י&quot;ז בתמוז.}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמעון בר יצחק'''&lt;noinclude&gt;. א-3377.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֶ}}ל אֵל חַי אֲרַנֵּן / בְּלֵב וּבָשָׂר אֶתְחַנֵּן / שַׁדַּי דֵּעָה חוֹנֵן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲמַל יְגוֹנִי הַבֵּט / כִּי כְּקֶצַח אֵחָבֵט / הָסֵר מֵעָלַי שֵׁבֶט
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ&lt;/b&gt; {{הור1|נ&quot;א בכל הפיוט|&lt;b&gt;אַל תֶּחֱרַשׁ אֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה| הערת ויקיעורך: הועתק מ[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941#_ftn3 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]: &quot;בדפוסים המקובלים היום 'אַל דֳמִי לָךְ' (במקום 'אַל תֶחֱרַשׁ אֵל') בסיום כל הבתים. אמנם בארבעה עשר כתבי יד ובדפוס ישן אחד הענייה של הפיוט הזה היא 'אל תחרש אל' כמו שכתבנו למעלה, ומצאתי רק שני כתבי יד (מחזור נירנברג וסט. פטרסברג) שבו הענייה היא אל דמי לך, ועוד כת&quot;י (ארלינגן) שבו הענייה בכל החרוזים היא 'אל תחרש' ורק בשני החרוזים האחרונים 'אל דמי לך'. נראה שר' זליגמן בער, פרופ' אברהם מאיר הברמן ואחרים נסמכו על מקורות אלו ושינו את הענייה ל'אל דמי לך', וכך מקובל היום.&quot;}}}}&lt;/noinclude&gt;}}{{ממס|תהלים פג ב}}}}

{{סי|גָּ}}בְרָה עָלַי גָּלוּת / בְּחֹסֶר כֹּל וְדַלּוּת / בִּרְאוֹתִי כְּרֻם זֻלּוּת{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּנִי עֶרֶב וָבֹקֶר / זִכְרְךָ מִפִּי לְעַקֵּר / בְּהֵיכָלְךָ בְּלִי לְבַקֵּר
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ה}}וֹנוּנִי מוֹנַי בִּתְלָאָה / וְטִנְּפוּנִי בְּרַבַּת חֶלְאָה / וְאָמְרוּ הִנֵּה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה לָּכֶם לְהֵעָלֵב / עַל עִסְקֵי עֲוֹן צֶלֶב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: בְּחַדּוּדֵי תַעַר גַּלֵּב (כפה&quot;נ מפני הצנזורה).}}&lt;/noinclude&gt; / נִשְׁכַּחְתֶּם כְּמֵת מִלֵּב
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|זָ}}נַחְתִּי עֶדְנֵי תַעֲנוּגָם / מִשְׁתֵּיהֶם וּפַת בַּגָּם / וְכָל מוֹעֲדֵי חַגָּם{{ש}}
{{סי|חַ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ / וְכִכְלִי רִיק הֻצַּגְנוּ / נֶפֶשׁ עָלֶיךָ עָרַגְנוּ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|טָ}}מְנוּ פַח וּמוֹקֵשׁ / יָשׁוּר כְּשַׁךְ יוֹקֵשׁ / עֲבֹר מִמְּךָ לְהֵעָקֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}עוֹלְלוּ עֲלִילוֹת רֶשַׁע / בְּלִי עָוֹן וָפֶשַׁע / מִמְּךָ נוֹחִיל יֶשַׁע
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|כָּ}}ל שִׂמְחָה עָרְבָה / אֱלֵי גִיל בְּלִי לְקָרְבָה / רָעָתֵנוּ כִּי רַבָּה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּבִּיט בּוֹגְדֶיךָ / תַּחֲרִישׁ כְּבַלְּעָם יְדִידֶיךָ / בְּהִתְאַפַּק הֲמוֹן חֲסָדֶיךָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|מֵ}}עֵת הֵיכְלֵי שָׁמֵם / בָּדָד יָשַׁבְתִּי וְדוֹמֵם / כָּל הַיּוֹם מִשְׁתּוֹמֵם{{ש}}
{{סי|נֻ}}טְּלוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת / וּבָטֵל עֹנֶג הֵיכָלוֹת / וְעַטְרוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ס}}וֹד סַנְהֶדְרַי עֻרְעַר / זְקֵנִים שָׁבְתוּ מִשַּׁעַר / מִבֵּית לְבָנוֹן יַעַר{{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶג נֶהְפַּךְ לָעֶגֶן / וּבָטְלוּ שִׁירֵי נַגֵּן / מִבֵּית מִשְׁתָּאוֹת מְנַגֵּן
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|פְּ}}קֹד גֶּפֶן כַּנָּתֶךָ / גּוֹרָל וְחֶבֶל מָנָתֶךָ / כֶּרֶם חֶמֶד גַּנָּתֶךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר לְיֶשְׁעֲךָ תְּמַהֲרֶנָּה / גִּיהַּ אוֹרְךָ תְּנַהֲרֶנָּה / לַיְלָה וָיוֹם תִּנְצְרֶנָּה
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|קִ}}רְיַת מְשׂוֹשְׂךָ בְּנֵה / גְּעַר חַיַּת קָנֶה / שֵׁנִית עַמְּךָ תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּה כַּחוֹל צְבָאֶיהָ / וְקַיֵּם חֲזוֹן נְבִיאֶיהָ / חֻפַּת כָּבוֹד בְּמִקְרָאֶהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שִׁ}}ית פְּאֵרָהּ כְּחָתָן / לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה אֵיתָן / בְּרִבּוּי מֹהַר וּמַתָּן{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב מְלוּכָה לִבְעָלֶיהָ / צִלְּךָ תִּפְרֹשׁ עָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שְׁ}}לַח {{סי|מֵעִ}}מְּךָ פְּדוּת / {{סי|וְנָ}}שִׁיר שִׁיר יְדִידוּת / כְּאָז בְּצֵאתִי מֵעַבְדוּת{{ש}}
{{סי|בַּ}}יָּם {{סי|רַ}}עְיָתְךָ בִּגְזוֹת / {{סי|יָצְ}}אָה {{סי|חָ}}פְשִׁי בַּעֲלִיזוֹת / {{סי|קָ}}דוֹשׁ שִׁבְּחָה עַל זֹאת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==לקריאה נוספת==
[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]
==הערות==
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>324mxzxvqrvnaztl8asgd436hb83c5j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007960</id>
      <parentid>3007959</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T17:01:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007960</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6717" sha1="htfui4vivfdz4404ff4ncaqtn5rh0ht" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|זולת מאת [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] על גזרות. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח, ולמנהג אשכנז המערבי בשבת שאחרי י&quot;ז בתמוז.}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמעון בר יצחק'''&lt;noinclude&gt;. א-3377.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֶ}}ל אֵל חַי אֲרַנֵּן / בְּלֵב וּבָשָׂר אֶתְחַנֵּן / שַׁדַּי דֵּעָה חוֹנֵן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲמַל יְגוֹנִי הַבֵּט / כִּי כְּקֶצַח אֵחָבֵט / הָסֵר מֵעָלַי שֵׁבֶט
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ&lt;/b&gt; {{הור1|נ&quot;א בכל הפיוט|&lt;b&gt;אַל תֶּחֱרַשׁ אֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה| הערת ויקיעורך: הועתק מ[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941#_ftn3 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]: &quot;בדפוסים המקובלים היום 'אַל דֳמִי לָךְ' (במקום 'אַל תֶחֱרַשׁ אֵל') בסיום כל הבתים. אמנם בארבעה עשר כתבי יד ובדפוס ישן אחד הענייה של הפיוט הזה היא 'אל תחרש אל' כמו שכתבנו למעלה, ומצאתי רק שני כתבי יד (מחזור נירנברג וסט. פטרסברג) שבו הענייה היא אל דמי לך, ועוד כת&quot;י (ארלינגן) שבו הענייה בכל החרוזים היא 'אל תחרש' ורק בשני החרוזים האחרונים 'אל דמי לך'. נראה שר' זליגמן בער, פרופ' אברהם מאיר הברמן ואחרים נסמכו על מקורות אלו ושינו את הענייה ל'אל דמי לך', וכך מקובל היום.&quot;}}&lt;/noinclude&gt;}}{{ממס|תהלים פג ב}}}}

{{סי|גָּ}}בְרָה עָלַי גָּלוּת / בְּחֹסֶר כֹּל וְדַלּוּת / בִּרְאוֹתִי כְּרֻם זֻלּוּת{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּנִי עֶרֶב וָבֹקֶר / זִכְרְךָ מִפִּי לְעַקֵּר / בְּהֵיכָלְךָ בְּלִי לְבַקֵּר
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ה}}וֹנוּנִי מוֹנַי בִּתְלָאָה / וְטִנְּפוּנִי בְּרַבַּת חֶלְאָה / וְאָמְרוּ הִנֵּה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה לָּכֶם לְהֵעָלֵב / עַל עִסְקֵי עֲוֹן צֶלֶב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: בְּחַדּוּדֵי תַעַר גַּלֵּב (כפה&quot;נ מפני הצנזורה).}}&lt;/noinclude&gt; / נִשְׁכַּחְתֶּם כְּמֵת מִלֵּב
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|זָ}}נַחְתִּי עֶדְנֵי תַעֲנוּגָם / מִשְׁתֵּיהֶם וּפַת בַּגָּם / וְכָל מוֹעֲדֵי חַגָּם{{ש}}
{{סי|חַ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ / וְכִכְלִי רִיק הֻצַּגְנוּ / נֶפֶשׁ עָלֶיךָ עָרַגְנוּ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|טָ}}מְנוּ פַח וּמוֹקֵשׁ / יָשׁוּר כְּשַׁךְ יוֹקֵשׁ / עֲבֹר מִמְּךָ לְהֵעָקֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}עוֹלְלוּ עֲלִילוֹת רֶשַׁע / בְּלִי עָוֹן וָפֶשַׁע / מִמְּךָ נוֹחִיל יֶשַׁע
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|כָּ}}ל שִׂמְחָה עָרְבָה / אֱלֵי גִיל בְּלִי לְקָרְבָה / רָעָתֵנוּ כִּי רַבָּה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּבִּיט בּוֹגְדֶיךָ / תַּחֲרִישׁ כְּבַלְּעָם יְדִידֶיךָ / בְּהִתְאַפַּק הֲמוֹן חֲסָדֶיךָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|מֵ}}עֵת הֵיכְלֵי שָׁמֵם / בָּדָד יָשַׁבְתִּי וְדוֹמֵם / כָּל הַיּוֹם מִשְׁתּוֹמֵם{{ש}}
{{סי|נֻ}}טְּלוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת / וּבָטֵל עֹנֶג הֵיכָלוֹת / וְעַטְרוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ס}}וֹד סַנְהֶדְרַי עֻרְעַר / זְקֵנִים שָׁבְתוּ מִשַּׁעַר / מִבֵּית לְבָנוֹן יַעַר{{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶג נֶהְפַּךְ לָעֶגֶן / וּבָטְלוּ שִׁירֵי נַגֵּן / מִבֵּית מִשְׁתָּאוֹת מְנַגֵּן
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|פְּ}}קֹד גֶּפֶן כַּנָּתֶךָ / גּוֹרָל וְחֶבֶל מָנָתֶךָ / כֶּרֶם חֶמֶד גַּנָּתֶךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר לְיֶשְׁעֲךָ תְּמַהֲרֶנָּה / גִּיהַּ אוֹרְךָ תְּנַהֲרֶנָּה / לַיְלָה וָיוֹם תִּנְצְרֶנָּה
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|קִ}}רְיַת מְשׂוֹשְׂךָ בְּנֵה / גְּעַר חַיַּת קָנֶה / שֵׁנִית עַמְּךָ תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּה כַּחוֹל צְבָאֶיהָ / וְקַיֵּם חֲזוֹן נְבִיאֶיהָ / חֻפַּת כָּבוֹד בְּמִקְרָאֶהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שִׁ}}ית פְּאֵרָהּ כְּחָתָן / לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה אֵיתָן / בְּרִבּוּי מֹהַר וּמַתָּן{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב מְלוּכָה לִבְעָלֶיהָ / צִלְּךָ תִּפְרֹשׁ עָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שְׁ}}לַח {{סי|מֵעִ}}מְּךָ פְּדוּת / {{סי|וְנָ}}שִׁיר שִׁיר יְדִידוּת / כְּאָז בְּצֵאתִי מֵעַבְדוּת{{ש}}
{{סי|בַּ}}יָּם {{סי|רַ}}עְיָתְךָ בִּגְזוֹת / {{סי|יָצְ}}אָה {{סי|חָ}}פְשִׁי בַּעֲלִיזוֹת / {{סי|קָ}}דוֹשׁ שִׁבְּחָה עַל זֹאת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==לקריאה נוספת==
[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]
==הערות==
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>htfui4vivfdz4404ff4ncaqtn5rh0ht</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007961</id>
      <parentid>3007960</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T17:06:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3007961</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6716" sha1="m7oscfv3qofo52qs82h8ie9z0uznswe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|זולת מאת [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] על גזרות. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח, ולמנהג אשכנז המערבי בשבת שאחרי י&quot;ז בתמוז.}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמעון בר יצחק'''&lt;noinclude&gt;. א-3377.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֶ}}ל אֵל חַי אֲרַנֵּן / בְּלֵב וּבָשָׂר אֶתְחַנֵּן / שַׁדַּי דֵּעָה חוֹנֵן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲמַל יְגוֹנִי הַבֵּט / כִּי כְּקֶצַח אֵחָבֵט / הָסֵר מֵעָלַי שֵׁבֶט
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ&lt;/b&gt; {{הור1|נ&quot;א בכל הפיוט|&lt;b&gt;אַל תֶּחֱרַשׁ אֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה|הערת ויקיעורך: הועתק מ[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941#_ftn3 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]: &quot;בדפוסים המקובלים היום 'אַל דֳמִי לָךְ' (במקום 'אַל תֶחֱרַשׁ אֵל') בסיום כל הבתים. אמנם בארבעה עשר כתבי יד ובדפוס ישן אחד הענייה של הפיוט הזה היא 'אל תחרש אל' כמו שכתבנו למעלה, ומצאתי רק שני כתבי יד (מחזור נירנברג וסט. פטרסברג) שבו הענייה היא אל דמי לך, ועוד כת&quot;י (ארלינגן) שבו הענייה בכל החרוזים היא 'אל תחרש' ורק בשני החרוזים האחרונים 'אל דמי לך'. נראה שר' זליגמן בער, פרופ' אברהם מאיר הברמן ואחרים נסמכו על מקורות אלו ושינו את הענייה ל'אל דמי לך', וכך מקובל היום.&quot;}}&lt;/noinclude&gt;}}{{ממס|תהלים פג ב}}}}

{{סי|גָּ}}בְרָה עָלַי גָּלוּת / בְּחֹסֶר כֹּל וְדַלּוּת / בִּרְאוֹתִי כְּרֻם זֻלּוּת{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּנִי עֶרֶב וָבֹקֶר / זִכְרְךָ מִפִּי לְעַקֵּר / בְּהֵיכָלְךָ בְּלִי לְבַקֵּר
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ה}}וֹנוּנִי מוֹנַי בִּתְלָאָה / וְטִנְּפוּנִי בְּרַבַּת חֶלְאָה / וְאָמְרוּ הִנֵּה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה לָּכֶם לְהֵעָלֵב / עַל עִסְקֵי עֲוֹן צֶלֶב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: בְּחַדּוּדֵי תַעַר גַּלֵּב (כפה&quot;נ מפני הצנזורה).}}&lt;/noinclude&gt; / נִשְׁכַּחְתֶּם כְּמֵת מִלֵּב
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|זָ}}נַחְתִּי עֶדְנֵי תַעֲנוּגָם / מִשְׁתֵּיהֶם וּפַת בַּגָּם / וְכָל מוֹעֲדֵי חַגָּם{{ש}}
{{סי|חַ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ / וְכִכְלִי רִיק הֻצַּגְנוּ / נֶפֶשׁ עָלֶיךָ עָרַגְנוּ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|טָ}}מְנוּ פַח וּמוֹקֵשׁ / יָשׁוּר כְּשַׁךְ יוֹקֵשׁ / עֲבֹר מִמְּךָ לְהֵעָקֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}עוֹלְלוּ עֲלִילוֹת רֶשַׁע / בְּלִי עָוֹן וָפֶשַׁע / מִמְּךָ נוֹחִיל יֶשַׁע
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|כָּ}}ל שִׂמְחָה עָרְבָה / אֱלֵי גִיל בְּלִי לְקָרְבָה / רָעָתֵנוּ כִּי רַבָּה{{ש}}
{{סי|לָ}}מָּה תַּבִּיט בּוֹגְדֶיךָ / תַּחֲרִישׁ כְּבַלְּעָם יְדִידֶיךָ / בְּהִתְאַפַּק הֲמוֹן חֲסָדֶיךָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|מֵ}}עֵת הֵיכְלֵי שָׁמֵם / בָּדָד יָשַׁבְתִּי וְדוֹמֵם / כָּל הַיּוֹם מִשְׁתּוֹמֵם{{ש}}
{{סי|נֻ}}טְּלוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת / וּבָטֵל עֹנֶג הֵיכָלוֹת / וְעַטְרוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|ס}}וֹד סַנְהֶדְרַי עֻרְעַר / זְקֵנִים שָׁבְתוּ מִשַּׁעַר / מִבֵּית לְבָנוֹן יַעַר{{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶג נֶהְפַּךְ לָעֶגֶן / וּבָטְלוּ שִׁירֵי נַגֵּן / מִבֵּית מִשְׁתָּאוֹת מְנַגֵּן
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|פְּ}}קֹד גֶּפֶן כַּנָּתֶךָ / גּוֹרָל וְחֶבֶל מָנָתֶךָ / כֶּרֶם חֶמֶד גַּנָּתֶךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר לְיֶשְׁעֲךָ תְּמַהֲרֶנָּה / גִּיהַּ אוֹרְךָ תְּנַהֲרֶנָּה / לַיְלָה וָיוֹם תִּנְצְרֶנָּה
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|קִ}}רְיַת מְשׂוֹשְׂךָ בְּנֵה / גְּעַר חַיַּת קָנֶה / שֵׁנִית עַמְּךָ תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּה כַּחוֹל צְבָאֶיהָ / וְקַיֵּם חֲזוֹן נְבִיאֶיהָ / חֻפַּת כָּבוֹד בְּמִקְרָאֶהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שִׁ}}ית פְּאֵרָהּ כְּחָתָן / לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה אֵיתָן / בְּרִבּוּי מֹהַר וּמַתָּן{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב מְלוּכָה לִבְעָלֶיהָ / צִלְּךָ תִּפְרֹשׁ עָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}

{{סי|שְׁ}}לַח {{סי|מֵעִ}}מְּךָ פְּדוּת / {{סי|וְנָ}}שִׁיר שִׁיר יְדִידוּת / כְּאָז בְּצֵאתִי מֵעַבְדוּת{{ש}}
{{סי|בַּ}}יָּם {{סי|רַ}}עְיָתְךָ בִּגְזוֹת / {{סי|יָצְ}}אָה {{סי|חָ}}פְשִׁי בַּעֲלִיזוֹת / {{סי|קָ}}דוֹשׁ שִׁבְּחָה עַל זֹאת
{{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==לקריאה נוספת==
[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 מאמרו של ר' משה יהודה רוזנווסר אודות פיוט זה]
==הערות==
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>m7oscfv3qofo52qs82h8ie9z0uznswe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728618</id>
    <revision>
      <id>3008062</id>
      <parentid>2938654</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:24:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008062</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18353" sha1="67q9ym69fgbc81c7evn9f4ct90lcmtf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|ב|פו א|פז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פו עמוד ב] {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קורה ארבעה מתרת במים, הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי! - קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים. - תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא: משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? - אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא קיימא לן דבית הלל למעלה ממש אמר. ועל זה סומכין העולם שעושין בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות למים. ואף על גב דאמרינן לקמן בפירקין (דף פז ב) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה עשרה טפחים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. הלכה כאיכא דאמרי דמסיק לא תימא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ומיהו מחיצה שאינה עשויה לשם המים אלא לשם צניעות בית הכסא לא מהניא דמחיצה לשם מים בעינן‌‌. דלא קיימא לן כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מהכותל שביניהם. ואף על פי דגבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים פרש&quot;י אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה כל סביבה או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה בין מלמעלה על הגזוזטרא בין מלמטה מחובר להגזוזטרא אלמא מהני סביב הגזוזטרא אף על פי שאותה המחיצה אין עשויה לשם המים. איכא למימר אף על פי דבעינן הכא זה וזה בבור היינו משום דלמעלה לא הוי היכר דנעשית בשביל המים אבל בגזוזטרא אפילו למעלה הוי היכר שעשויה כדי למלאות הימנו. דבענין אחר לא היה צריך מחיצה אלא כדי להתיר לדלות ממנו בשבת. אבל בבית הכסא צריך מחיצה לצניעות הלכך צריך לעשות מחיצה למטה מחובר לבית הכסא לשם המים והיינו לשיטת רש&quot;י דפירש דלא קי&quot;ל כרב יהודה. מיהו תימה על מה שפי' רש&quot;י דסוגיא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא וברייתא דיעקב קרחינאה כוותיה קיימי. וגם צריך לומר דרב יהודה דאמר קורה ארבעה מתרת בחורבה לית ליה דרב נחמן דאמר מתרת במים משום דעריבי מיא. ולכאורה נראה דאדרבה רב נחמן לא שרי אלא במים דליכא אלא בקיעת דגים אבל בחורבה לא. הלכך נראה לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים בקורה ד' דמותר‌ בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם חשיב טפי‌ אבל במחיצה תלויה קיימא לן כרב יהודה דבעי שיקוע. ור&quot;ח ז&quot;ל פירש דקיימא לן כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כותיה. וזה לשונו. רב יהודה חייש שלא יהא מוליך מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה משל זה. לפיכך מצריך שיהו ראשי הקנים בולטין למעלה מן המים טפח או חוצצים ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו. אלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה‌ מתרת בחורבה ורב נחמן אמר קורה ארבעה מתרת במים הא קאזיל דלי ומייתי מיא לאידך גיסא דבור. ומשני קים להו לרבנן דאין דלי מהלך תותי קורה חוץ לארבעה טפחים. תותי קורה מיהא עריבי מיא וקחציב דלי מיא דביני וביני. קל הוא שהקילו חכמים במים דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים אף על פי שאין מגעת עד הקרקע רק שיהו הקנים שקועים טפח בבור שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו. הכא נמי כיון דלא אזיל דלי טפי מד' טפחים‌ ואף על גב דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן. וקי&quot;ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כוותיה‌‌‌. וכן פסק רב אלפס ז&quot;ל כיון דסוגיא כרב יהודה. והראב&quot;ד והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פירשו על דרך רש&quot;י.‌ ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס בתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה ממש. דדוקא בבור שבין שתי חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים. אבל בבית הכסא מודים דלא בעיא שיקוע. דעדיף בית הכסא מקורה ארבעה שמתרת במים: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים - פסולה, ממטה למעלה, אם גבוהות עשרה טפחים - כשירה. רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה, כך מלמעלה למטה עשרה. ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה. רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי; עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן - אבל סוכה דאורייתא - לא. ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יוסי - אלא בסוכה דאיסור עשה הוא, אבל שבת דאיסור סקילה הוא - לא אמר. ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה? לא על פי רבי יוסי, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה. דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום, למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. פרסו? לכתחילה מי שרי? והא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת! - אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה: רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד. רבי יהודה - הא דאמרן. רבי חנניא בן עקביא - (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתרת במים''' -  בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

'''לאידך גיסא''' -  תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

'''עריבי מיא''' -  ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

'''אלא קל הוא שהקילו חכמים במים''' -  וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ה&quot;ג אלא קל הוא כו':

'''מחצה תלויה מתרת אף ביבשה''' -  הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

'''המשלשל''' -  טריציי&quot;ר בלע&quot;ז:

'''מלמעלה למטה''' -  שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

'''גבוהות מן הארץ שלשה''' -  דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

'''מלמטה למעלה''' -  שנוגעות בקרקע:

'''אם גבוהות עשרה טפחים כשירה''' -  ואע&quot;פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

'''כשם שמלמטה למעלה''' -  מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

'''כך מלמעלה למטה''' -  די לה באריג עשרה ואע&quot;פ שאינה מגעת לארץ:

'''אבל שבת דאיסור סקילה''' -  אע&quot;ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

'''ואם תאמר''' -  הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

'''מעשה שנעשה בציפורי''' -  על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

'''ע&quot;פ מי נעשה''' -  והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|לב|ב}} אחר ר' יוסי לציפורי: 

'''ה&quot;ג לא ע&quot;פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה''' - שכבר נפטר ר' יוסי ול&quot;ג לא ע&quot;פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

'''ולא הביאו ספר תורה''' -  לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

'''הכל מודים''' -  ר&quot;א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ&quot;ד פוקקין בו ואע&quot;ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:):

'''אמרו דבר אחד''' -  הקילו הרבה במים:

'''גזוזטרא''' -  שהיא למעלה מן הים:

'''שיש בה ארבעה''' -  מרובעות שהן כ&quot;ד טפחים על כ&quot;ד טפחים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו ב קורה ד' מתרת בחורבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_קורה ד' מתרת בחורבה]]
'''קורה''' ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ואין נראה לר&quot;י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה&quot;ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים:

''' הא''' קאזיל דלי לאידך גיסא. פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת&quot;ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת&quot;ק היינו מלמעלן דרשב&quot;ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב&quot;ג ה&quot;ה לת&quot;ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א&quot;כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:

''' אלא''' קל הוא שהקילו חכמים במים. פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע&quot;פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור&quot;ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול&quot;ג אלא ור&quot;ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה&quot;פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה&quot;י אבל כרמלית גמורה דלאו בר. איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה&quot;פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע&quot;י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:

''' עד''' כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא&quot;ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי&quot;ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:

''' גזוזטרא''' שיש בה ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה&quot;י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא&quot;כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה&quot;י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה&quot;י והא טרסקל לא הוי רה&quot;י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי&quot;ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א&quot;נ סתמא פתוח לרה&quot;י והויא כחור היחיד ור&quot;י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא&quot;ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ&quot;ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי&quot;ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|ב}}</text>
      <sha1>67q9ym69fgbc81c7evn9f4ct90lcmtf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008117</id>
      <parentid>3008062</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T07:34:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18521" sha1="4fmdlhp5qd2ro3pfb7wcegmojz381f7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|ב|פו א|פז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פו עמוד ב] {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קורה ארבעה מתרת במים, הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי! - קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים. - תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא: משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? - אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא קיימא לן דבית הלל למעלה ממש אמר. ועל זה סומכין העולם שעושין בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות למים. ואף על גב דאמרינן לקמן בפירקין (דף פז ב) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה עשרה טפחים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. הלכה כאיכא דאמרי דמסיק לא תימא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ומיהו מחיצה שאינה עשויה לשם המים אלא לשם צניעות בית הכסא לא מהניא דמחיצה לשם מים בעינן‌‌. דלא קיימא לן כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מהכותל שביניהם. ואף על פי דגבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים פרש&quot;י אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה כל סביבה או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה בין מלמעלה על הגזוזטרא בין מלמטה מחובר להגזוזטרא אלמא מהני סביב הגזוזטרא אף על פי שאותה המחיצה אין עשויה לשם המים. איכא למימר אף על פי דבעינן הכא זה וזה בבור היינו משום דלמעלה לא הוי היכר דנעשית בשביל המים אבל בגזוזטרא אפילו למעלה הוי היכר שעשויה כדי למלאות הימנו. דבענין אחר לא היה צריך מחיצה אלא כדי להתיר לדלות ממנו בשבת. אבל בבית הכסא צריך מחיצה לצניעות הלכך צריך לעשות מחיצה למטה מחובר לבית הכסא לשם המים והיינו לשיטת רש&quot;י דפירש דלא קי&quot;ל כרב יהודה. מיהו תימה על מה שפי' רש&quot;י דסוגיא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא וברייתא דיעקב קרחינאה כוותיה קיימי. וגם צריך לומר דרב יהודה דאמר קורה ארבעה מתרת בחורבה לית ליה דרב נחמן דאמר מתרת במים משום דעריבי מיא. ולכאורה נראה דאדרבה רב נחמן לא שרי אלא במים דליכא אלא בקיעת דגים אבל בחורבה לא. הלכך נראה לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים בקורה ד' דמותר‌ בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם חשיב טפי‌ אבל במחיצה תלויה קיימא לן כרב יהודה דבעי שיקוע. ור&quot;ח ז&quot;ל פירש דקיימא לן כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כותיה. וזה לשונו. רב יהודה חייש שלא יהא מוליך מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה משל זה. לפיכך מצריך שיהו ראשי הקנים בולטין למעלה מן המים טפח או חוצצים ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו. אלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה‌ מתרת בחורבה ורב נחמן אמר קורה ארבעה מתרת במים הא קאזיל דלי ומייתי מיא לאידך גיסא דבור. ומשני קים להו לרבנן דאין דלי מהלך תותי קורה חוץ לארבעה טפחים. תותי קורה מיהא עריבי מיא וקחציב דלי מיא דביני וביני. קל הוא שהקילו חכמים במים דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים אף על פי שאין מגעת עד הקרקע רק שיהו הקנים שקועים טפח בבור שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו. הכא נמי כיון דלא אזיל דלי טפי מד' טפחים‌ ואף על גב דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן. וקי&quot;ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כוותיה‌‌‌. וכן פסק רב אלפס ז&quot;ל כיון דסוגיא כרב יהודה. והראב&quot;ד והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פירשו על דרך רש&quot;י.‌ ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס בתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה ממש. דדוקא בבור שבין שתי חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים. אבל בבית הכסא מודים דלא בעיא שיקוע. דעדיף בית הכסא מקורה ארבעה שמתרת במים: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים - פסולה, ממטה למעלה, אם גבוהות עשרה טפחים - כשירה. רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה, כך מלמעלה למטה עשרה. ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה. רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי; עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן - אבל סוכה דאורייתא - לא. ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יוסי - אלא בסוכה דאיסור עשה הוא, אבל שבת דאיסור סקילה הוא - לא אמר. ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה? לא על פי רבי יוסי, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה. דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום, למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. פרסו? לכתחילה מי שרי? והא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת! - אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה: רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד. רבי יהודה - הא דאמרן. רבי חנניא בן עקביא - (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתרת במים''' -  בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

'''לאידך גיסא''' -  תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

'''עריבי מיא''' -  ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

'''אלא קל הוא שהקילו חכמים במים''' -  וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ה&quot;ג אלא קל הוא כו':

'''מחצה תלויה מתרת אף ביבשה''' -  הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

'''המשלשל''' -  טריציי&quot;ר בלע&quot;ז:

'''מלמעלה למטה''' -  שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

'''גבוהות מן הארץ שלשה''' -  דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

'''מלמטה למעלה''' -  שנוגעות בקרקע:

'''אם גבוהות עשרה טפחים כשירה''' -  ואע&quot;פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

'''כשם שמלמטה למעלה''' -  מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

'''כך מלמעלה למטה''' -  די לה באריג עשרה ואע&quot;פ שאינה מגעת לארץ:

'''אבל שבת דאיסור סקילה''' -  אע&quot;ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

'''ואם תאמר''' -  הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

'''מעשה שנעשה בציפורי''' -  על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

'''ע&quot;פ מי נעשה''' -  והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|לב|ב}} אחר ר' יוסי לציפורי: 

'''ה&quot;ג לא ע&quot;פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה''' - שכבר נפטר ר' יוסי ול&quot;ג לא ע&quot;פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

'''ולא הביאו ספר תורה''' -  לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

'''הכל מודים''' -  ר&quot;א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ&quot;ד פוקקין בו ואע&quot;ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:):

'''אמרו דבר אחד''' -  הקילו הרבה במים:

'''גזוזטרא''' -  שהיא למעלה מן הים:

'''שיש בה ארבעה''' -  מרובעות שהן כ&quot;ד טפחים על כ&quot;ד טפחים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו ב קורה ד' מתרת בחורבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_קורה ד' מתרת בחורבה]]
'''קורה''' ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ואין נראה לר&quot;י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה&quot;ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב הא קאזיל דלי לאידך גיסא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_הא קאזיל דלי לאידך גיסא]]
''' הא''' קאזיל דלי לאידך גיסא. פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת&quot;ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת&quot;ק היינו מלמעלן דרשב&quot;ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב&quot;ג ה&quot;ה לת&quot;ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א&quot;כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:

''' אלא''' קל הוא שהקילו חכמים במים. פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע&quot;פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור&quot;ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול&quot;ג אלא ור&quot;ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה&quot;פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה&quot;י אבל כרמלית גמורה דלאו בר. איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה&quot;פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע&quot;י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:

''' עד''' כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא&quot;ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי&quot;ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:

''' גזוזטרא''' שיש בה ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה&quot;י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא&quot;כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה&quot;י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה&quot;י והא טרסקל לא הוי רה&quot;י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי&quot;ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א&quot;נ סתמא פתוח לרה&quot;י והויא כחור היחיד ור&quot;י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא&quot;ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ&quot;ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי&quot;ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|ב}}</text>
      <sha1>4fmdlhp5qd2ro3pfb7wcegmojz381f7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008140</id>
      <parentid>3008117</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T10:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18707" sha1="rx9577i0nfwd2hlxbxjgh10lbpujs7x" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|ב|פו א|פז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פו עמוד ב] {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קורה ארבעה מתרת במים, הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי! - קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים. - תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא: משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? - אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא קיימא לן דבית הלל למעלה ממש אמר. ועל זה סומכין העולם שעושין בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות למים. ואף על גב דאמרינן לקמן בפירקין (דף פז ב) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה עשרה טפחים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. הלכה כאיכא דאמרי דמסיק לא תימא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ומיהו מחיצה שאינה עשויה לשם המים אלא לשם צניעות בית הכסא לא מהניא דמחיצה לשם מים בעינן‌‌. דלא קיימא לן כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מהכותל שביניהם. ואף על פי דגבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים פרש&quot;י אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה כל סביבה או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה בין מלמעלה על הגזוזטרא בין מלמטה מחובר להגזוזטרא אלמא מהני סביב הגזוזטרא אף על פי שאותה המחיצה אין עשויה לשם המים. איכא למימר אף על פי דבעינן הכא זה וזה בבור היינו משום דלמעלה לא הוי היכר דנעשית בשביל המים אבל בגזוזטרא אפילו למעלה הוי היכר שעשויה כדי למלאות הימנו. דבענין אחר לא היה צריך מחיצה אלא כדי להתיר לדלות ממנו בשבת. אבל בבית הכסא צריך מחיצה לצניעות הלכך צריך לעשות מחיצה למטה מחובר לבית הכסא לשם המים והיינו לשיטת רש&quot;י דפירש דלא קי&quot;ל כרב יהודה. מיהו תימה על מה שפי' רש&quot;י דסוגיא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא וברייתא דיעקב קרחינאה כוותיה קיימי. וגם צריך לומר דרב יהודה דאמר קורה ארבעה מתרת בחורבה לית ליה דרב נחמן דאמר מתרת במים משום דעריבי מיא. ולכאורה נראה דאדרבה רב נחמן לא שרי אלא במים דליכא אלא בקיעת דגים אבל בחורבה לא. הלכך נראה לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים בקורה ד' דמותר‌ בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם חשיב טפי‌ אבל במחיצה תלויה קיימא לן כרב יהודה דבעי שיקוע. ור&quot;ח ז&quot;ל פירש דקיימא לן כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כותיה. וזה לשונו. רב יהודה חייש שלא יהא מוליך מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה משל זה. לפיכך מצריך שיהו ראשי הקנים בולטין למעלה מן המים טפח או חוצצים ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו. אלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה‌ מתרת בחורבה ורב נחמן אמר קורה ארבעה מתרת במים הא קאזיל דלי ומייתי מיא לאידך גיסא דבור. ומשני קים להו לרבנן דאין דלי מהלך תותי קורה חוץ לארבעה טפחים. תותי קורה מיהא עריבי מיא וקחציב דלי מיא דביני וביני. קל הוא שהקילו חכמים במים דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים אף על פי שאין מגעת עד הקרקע רק שיהו הקנים שקועים טפח בבור שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו. הכא נמי כיון דלא אזיל דלי טפי מד' טפחים‌ ואף על גב דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן. וקי&quot;ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כוותיה‌‌‌. וכן פסק רב אלפס ז&quot;ל כיון דסוגיא כרב יהודה. והראב&quot;ד והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פירשו על דרך רש&quot;י.‌ ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס בתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה ממש. דדוקא בבור שבין שתי חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים. אבל בבית הכסא מודים דלא בעיא שיקוע. דעדיף בית הכסא מקורה ארבעה שמתרת במים: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים - פסולה, ממטה למעלה, אם גבוהות עשרה טפחים - כשירה. רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה, כך מלמעלה למטה עשרה. ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה. רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי; עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן - אבל סוכה דאורייתא - לא. ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יוסי - אלא בסוכה דאיסור עשה הוא, אבל שבת דאיסור סקילה הוא - לא אמר. ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה? לא על פי רבי יוסי, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה. דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום, למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. פרסו? לכתחילה מי שרי? והא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת! - אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה: רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד. רבי יהודה - הא דאמרן. רבי חנניא בן עקביא - (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתרת במים''' -  בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

'''לאידך גיסא''' -  תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

'''עריבי מיא''' -  ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

'''אלא קל הוא שהקילו חכמים במים''' -  וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ה&quot;ג אלא קל הוא כו':

'''מחצה תלויה מתרת אף ביבשה''' -  הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

'''המשלשל''' -  טריציי&quot;ר בלע&quot;ז:

'''מלמעלה למטה''' -  שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

'''גבוהות מן הארץ שלשה''' -  דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

'''מלמטה למעלה''' -  שנוגעות בקרקע:

'''אם גבוהות עשרה טפחים כשירה''' -  ואע&quot;פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

'''כשם שמלמטה למעלה''' -  מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

'''כך מלמעלה למטה''' -  די לה באריג עשרה ואע&quot;פ שאינה מגעת לארץ:

'''אבל שבת דאיסור סקילה''' -  אע&quot;ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

'''ואם תאמר''' -  הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

'''מעשה שנעשה בציפורי''' -  על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

'''ע&quot;פ מי נעשה''' -  והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|לב|ב}} אחר ר' יוסי לציפורי: 

'''ה&quot;ג לא ע&quot;פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה''' - שכבר נפטר ר' יוסי ול&quot;ג לא ע&quot;פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

'''ולא הביאו ספר תורה''' -  לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

'''הכל מודים''' -  ר&quot;א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ&quot;ד פוקקין בו ואע&quot;ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:):

'''אמרו דבר אחד''' -  הקילו הרבה במים:

'''גזוזטרא''' -  שהיא למעלה מן הים:

'''שיש בה ארבעה''' -  מרובעות שהן כ&quot;ד טפחים על כ&quot;ד טפחים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו ב קורה ד' מתרת בחורבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_קורה ד' מתרת בחורבה]]
'''קורה''' ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ואין נראה לר&quot;י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה&quot;ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב הא קאזיל דלי לאידך גיסא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_הא קאזיל דלי לאידך גיסא]]
''' הא''' קאזיל דלי לאידך גיסא. פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת&quot;ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת&quot;ק היינו מלמעלן דרשב&quot;ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב&quot;ג ה&quot;ה לת&quot;ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א&quot;כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב אלא קל הוא שהקילו חכמים במים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_אלא קל הוא שהקילו חכמים במים]]
''' אלא''' קל הוא שהקילו חכמים במים. פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע&quot;פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור&quot;ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול&quot;ג אלא ור&quot;ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה&quot;פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה&quot;י אבל כרמלית גמורה דלאו בר. איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה&quot;פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע&quot;י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:

''' עד''' כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא&quot;ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי&quot;ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:

''' גזוזטרא''' שיש בה ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה&quot;י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא&quot;כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה&quot;י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה&quot;י והא טרסקל לא הוי רה&quot;י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי&quot;ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א&quot;נ סתמא פתוח לרה&quot;י והויא כחור היחיד ור&quot;י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא&quot;ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ&quot;ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי&quot;ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|ב}}</text>
      <sha1>rx9577i0nfwd2hlxbxjgh10lbpujs7x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008148</id>
      <parentid>3008140</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:26:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18941" sha1="hseqe2n9rbt293oot25odkmh6dw0wnh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|ב|פו א|פז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פו עמוד ב] {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קורה ארבעה מתרת במים, הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי! - קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים. - תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא: משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? - אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא קיימא לן דבית הלל למעלה ממש אמר. ועל זה סומכין העולם שעושין בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות למים. ואף על גב דאמרינן לקמן בפירקין (דף פז ב) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה עשרה טפחים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. הלכה כאיכא דאמרי דמסיק לא תימא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ומיהו מחיצה שאינה עשויה לשם המים אלא לשם צניעות בית הכסא לא מהניא דמחיצה לשם מים בעינן‌‌. דלא קיימא לן כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מהכותל שביניהם. ואף על פי דגבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים פרש&quot;י אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה כל סביבה או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה בין מלמעלה על הגזוזטרא בין מלמטה מחובר להגזוזטרא אלמא מהני סביב הגזוזטרא אף על פי שאותה המחיצה אין עשויה לשם המים. איכא למימר אף על פי דבעינן הכא זה וזה בבור היינו משום דלמעלה לא הוי היכר דנעשית בשביל המים אבל בגזוזטרא אפילו למעלה הוי היכר שעשויה כדי למלאות הימנו. דבענין אחר לא היה צריך מחיצה אלא כדי להתיר לדלות ממנו בשבת. אבל בבית הכסא צריך מחיצה לצניעות הלכך צריך לעשות מחיצה למטה מחובר לבית הכסא לשם המים והיינו לשיטת רש&quot;י דפירש דלא קי&quot;ל כרב יהודה. מיהו תימה על מה שפי' רש&quot;י דסוגיא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא וברייתא דיעקב קרחינאה כוותיה קיימי. וגם צריך לומר דרב יהודה דאמר קורה ארבעה מתרת בחורבה לית ליה דרב נחמן דאמר מתרת במים משום דעריבי מיא. ולכאורה נראה דאדרבה רב נחמן לא שרי אלא במים דליכא אלא בקיעת דגים אבל בחורבה לא. הלכך נראה לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים בקורה ד' דמותר‌ בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם חשיב טפי‌ אבל במחיצה תלויה קיימא לן כרב יהודה דבעי שיקוע. ור&quot;ח ז&quot;ל פירש דקיימא לן כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כותיה. וזה לשונו. רב יהודה חייש שלא יהא מוליך מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה משל זה. לפיכך מצריך שיהו ראשי הקנים בולטין למעלה מן המים טפח או חוצצים ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו. אלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה‌ מתרת בחורבה ורב נחמן אמר קורה ארבעה מתרת במים הא קאזיל דלי ומייתי מיא לאידך גיסא דבור. ומשני קים להו לרבנן דאין דלי מהלך תותי קורה חוץ לארבעה טפחים. תותי קורה מיהא עריבי מיא וקחציב דלי מיא דביני וביני. קל הוא שהקילו חכמים במים דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים אף על פי שאין מגעת עד הקרקע רק שיהו הקנים שקועים טפח בבור שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו. הכא נמי כיון דלא אזיל דלי טפי מד' טפחים‌ ואף על גב דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן. וקי&quot;ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כוותיה‌‌‌. וכן פסק רב אלפס ז&quot;ל כיון דסוגיא כרב יהודה. והראב&quot;ד והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פירשו על דרך רש&quot;י.‌ ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס בתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה ממש. דדוקא בבור שבין שתי חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים. אבל בבית הכסא מודים דלא בעיא שיקוע. דעדיף בית הכסא מקורה ארבעה שמתרת במים: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים - פסולה, ממטה למעלה, אם גבוהות עשרה טפחים - כשירה. רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה, כך מלמעלה למטה עשרה. ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה. רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי; עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן - אבל סוכה דאורייתא - לא. ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יוסי - אלא בסוכה דאיסור עשה הוא, אבל שבת דאיסור סקילה הוא - לא אמר. ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה? לא על פי רבי יוסי, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה. דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום, למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. פרסו? לכתחילה מי שרי? והא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת! - אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה: רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד. רבי יהודה - הא דאמרן. רבי חנניא בן עקביא - (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתרת במים''' -  בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

'''לאידך גיסא''' -  תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

'''עריבי מיא''' -  ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

'''אלא קל הוא שהקילו חכמים במים''' -  וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ה&quot;ג אלא קל הוא כו':

'''מחצה תלויה מתרת אף ביבשה''' -  הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

'''המשלשל''' -  טריציי&quot;ר בלע&quot;ז:

'''מלמעלה למטה''' -  שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

'''גבוהות מן הארץ שלשה''' -  דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

'''מלמטה למעלה''' -  שנוגעות בקרקע:

'''אם גבוהות עשרה טפחים כשירה''' -  ואע&quot;פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

'''כשם שמלמטה למעלה''' -  מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

'''כך מלמעלה למטה''' -  די לה באריג עשרה ואע&quot;פ שאינה מגעת לארץ:

'''אבל שבת דאיסור סקילה''' -  אע&quot;ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

'''ואם תאמר''' -  הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

'''מעשה שנעשה בציפורי''' -  על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

'''ע&quot;פ מי נעשה''' -  והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|לב|ב}} אחר ר' יוסי לציפורי: 

'''ה&quot;ג לא ע&quot;פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה''' - שכבר נפטר ר' יוסי ול&quot;ג לא ע&quot;פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

'''ולא הביאו ספר תורה''' -  לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

'''הכל מודים''' -  ר&quot;א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ&quot;ד פוקקין בו ואע&quot;ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:):

'''אמרו דבר אחד''' -  הקילו הרבה במים:

'''גזוזטרא''' -  שהיא למעלה מן הים:

'''שיש בה ארבעה''' -  מרובעות שהן כ&quot;ד טפחים על כ&quot;ד טפחים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו ב קורה ד' מתרת בחורבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_קורה ד' מתרת בחורבה]]
'''קורה''' ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ואין נראה לר&quot;י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה&quot;ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב הא קאזיל דלי לאידך גיסא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_הא קאזיל דלי לאידך גיסא]]
''' הא''' קאזיל דלי לאידך גיסא. פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת&quot;ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת&quot;ק היינו מלמעלן דרשב&quot;ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב&quot;ג ה&quot;ה לת&quot;ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א&quot;כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב אלא קל הוא שהקילו חכמים במים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_אלא קל הוא שהקילו חכמים במים]]
''' אלא''' קל הוא שהקילו חכמים במים. פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע&quot;פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור&quot;ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול&quot;ג אלא ור&quot;ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה&quot;פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה&quot;י אבל כרמלית גמורה דלאו בר. איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה&quot;פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע&quot;י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות]]
''' עד''' כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא&quot;ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי&quot;ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:

''' גזוזטרא''' שיש בה ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה&quot;י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא&quot;כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה&quot;י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה&quot;י והא טרסקל לא הוי רה&quot;י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי&quot;ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א&quot;נ סתמא פתוח לרה&quot;י והויא כחור היחיד ור&quot;י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא&quot;ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ&quot;ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי&quot;ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|ב}}</text>
      <sha1>hseqe2n9rbt293oot25odkmh6dw0wnh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שמות יז/הערות נוסח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1736543</id>
    <revision>
      <id>3008146</id>
      <parentid>2981470</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:24:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון בהערת כֵּ֣ס יָ֔הּ */</comment>
      <origin>3008146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1055" sha1="cb5bpsownw7fkq66bv3dard9ytrche2" xml:space="preserve">== תיקון בהערת כֵּ֣ס יָ֔הּ ==

בהערת כֵּ֣ס יָ֔הּ כתוב שכן נוסח מערבאי אבל נוסח מדנחאי במילה אחת. אחר העיון במאורות נתן ובהערותיו של ברויאר, מבואר שזה הפוך. כֵּ֣ס יָ֔הּ (שתי מילין) היא נוסח מדנחאי, ובמילה אחת היא נוסח מערבאי.

ג&quot;כ יש ט&quot;ס בסוף ההערה כתוב &quot;בערות&quot; במקום &quot;הערות&quot;. 

[[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) 05:21, 1 בפברואר 2026 (IST)

:תודה רבה! סליחה שראיתי רק עכשיו. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236205&amp;diff=3008145&amp;oldid=2990924 תיקנתי]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:24, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cb5bpsownw7fkq66bv3dard9ytrche2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008147</id>
      <parentid>3008146</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:25:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תיקון בהערת כֵּ֣ס יָ֔הּ */</comment>
      <origin>3008147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1106" sha1="erhopk4ns5i220c4m60simgu7e2rsbq" xml:space="preserve">== תיקון בהערת כֵּ֣ס יָ֔הּ ==

בהערת כֵּ֣ס יָ֔הּ כתוב שכן נוסח מערבאי אבל נוסח מדנחאי במילה אחת. אחר העיון במאורות נתן ובהערותיו של ברויאר, מבואר שזה הפוך. כֵּ֣ס יָ֔הּ (שתי מילין) היא נוסח מדנחאי, ובמילה אחת היא נוסח מערבאי.

ג&quot;כ יש ט&quot;ס בסוף ההערה כתוב &quot;בערות&quot; במקום &quot;הערות&quot;. 

[[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) 05:21, 1 בפברואר 2026 (IST)

:תודה רבה [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]]! סליחה שראיתי רק עכשיו. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236205&amp;diff=3008145&amp;oldid=2990924 תיקנתי]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:24, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>erhopk4ns5i220c4m60simgu7e2rsbq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארם צובא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738967</id>
    <revision>
      <id>3008107</id>
      <parentid>2999463</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:25:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שופטים */</comment>
      <origin>3008107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21582" sha1="pwzn4sfvr7nurw48z1upea67fg22mkt" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*כתר מלכות (אבן גבירול)
*לך אלי תשוקתי
*כל ברואי
*אדון עולם
*שמע קולי
*קמתי להלל
*אלהי אל תדינני כמעלי
*אם אפס
*ה' נגדך כל תאותי
*המבדיל
*בת אהובת אל
*אשתחוה אפים ארצה
*ה' יום לך אערוך תחנה
*אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה
*שופט כל הארץ
*שחר אבקשך
*חשתי ולא התמהמתי
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: יגדל
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: אליהו הנביא
==שבת זכור==
*מי כמוך (ריה&quot;ל)
==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
==אזהרות לשבועות==
*רשות: אל רוכב שמים בעזרו
*רשות: אי זה מקום בינה, אוחילה לאל
*אזהרות: שמור לבי מענה
*רשות ליום ב': אבוא בדתך להתחכמה, אוחילה לאל
*מצוות לא תעשה: בצל שדי אחסה
==י&quot;ז בתמוז==
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם
==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>pwzn4sfvr7nurw48z1upea67fg22mkt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים/האחים מבאהקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739202</id>
    <revision>
      <id>3007934</id>
      <parentid>3007005</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T12:56:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3007934</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14649" sha1="d52u8gu9f4wfvh3o4578qzxurav6wqb" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים מבאהקי
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר
|רישום הקודם=ארנליוטור הנסתר
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון
|רישום הבא=האחים והגליון
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

לפני שנים רבות בחווה ששמה [[:w:is:Bakki í Svarfaðardal|בַּאהְקִי]] ב[[:w:en:Svarfaðardalur|סְוָורְפָדָ'רְטָלוּר]]{{הערה|כנראה ישנה חוות באהקי ב[[:w:en:Fljót|פליוט]] כפי שניתן להסיק מ&quot;[[:w:is:Ármann á Alþingi|אאורמן באלת'ינגי]]&quot;. [[:is:Baldvin Einarsson|בלדווין איינרסון]] שבעצמו היה מפליוט מעיד שם על בן ארצו סיקוואט: &quot;אף אחד לא יכול להגיד על סיקוואט שהוא טיפש למרות שנאמר עליו שהוא יליד פליוט שבסקגפיורד שתמיד השמועות מתייחסות אליה כמקום של טיפשות כמו [[:w:is:Flóinn|פלויין]], כפי שמראה השיר:&lt;br&gt;''שניים הם המחוזות, פלויין ופליוט,&lt;br&gt;שרוב האנשים דומים שם, וכו' ''&quot;&lt;br&gt;&lt;small&gt;הערת המתרגם: סיקוואט היה דמות בדיונית במגזין &quot;אאורמן באלת'ינגי&quot; של איינרסון שייצגה דווקא את אלו המשתמשים בשכל הישר, כך שאולי היה כאן נסיון של איינרסון לנער את הסטיגמה שדבקה במולדתו. בכל מקרה החלק המעניין הוא שסטיגמה החלמאית על באהקי היתה כל כך חזקה שברגע שהוצגה סטיגמה כזו לגבי פליוט הסיק אאורטנסון שחוות באהקי נמצאת בה.&lt;/small&gt;}} חי איכר. היו לו שלושה בנים: קִיסְטְלַה, אֶיְרִיק והֶלְגַה. הם נחשבו לטיפשים וישנם סיפורים רבים על טיפשותם, ורק מעטים מהם מופיעים כאן.

פעם אחת כשהיו האחים כבר גדולים, הם שטו בים עם אביהם כדי לדוג דגים. במהרה חש הזקן ברע עד כדי כך שנשכב שם. הם הביאו איתם חבית קטנה של בלנדה {{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: בלנדה, הגירסה האיסלנדית ל[[:w:en:blaand|בלאנד הסקוטי]], הוא משקה עשוי מי גבינה או חלב מהולים במים שמשתמר היטב בגלל החומציות ומזין יותר ממים רגילים. דייגים היו נוהגים לקחת חבית קטנה של בלנדה לשיט כדי להתחזק ולהתרענן.&lt;/small&gt;}} ובתוך זמן קצר האיש קרא לבניו וביקש מהם את  החבית. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה&quot; (ככה הם תמיד היו אומרים כשאחד מהם היה מדבר עם האחרים, כי הם ידעו שאלו השמות של כולם,) &quot;אבא מבקש את החבית.&quot; ואחר ענה לו: &quot;קיסטלה-אריק-הלגה, אבא מבקש את החבית&quot; גם השלישי אמר אותו דבר, וכך הם חזרו על זה עד שהזקן מת, כי אף אחד מהם לא הבין מה האיש רוצה מהחבית. מאז נוצר הכינוי &quot;מבקש את החבית&quot; למי שגוסס.

לאחר מכן חזרו האחים ליבשה, הכינו את גופתו של האיש לקבורה וקשרו אותה לסוסה החומה שהיתה בבעלותו ואז שילחו אותה משם ונתנו לה להחליט לאן היא הולכת. הם אמרו שברונקה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;ברונה&quot; באיסלנדית משמעו &quot;חומה&quot;, מכאן השם &quot;ברונקה&quot; לסוסה.&lt;/small&gt;}} הזקנה תמצא את דרכה. בסוף הם מצאו את ברונקה בלי שום דבר קשור אליה בחצר האחורית שלהם וידעו שהיא אכן מצאה את דרכה, אבל לא שמו לב למה שקרה לאיש.

לאחר מות אביהם חיו האחים בבאהקי ונקראו על שם החווה וכינויים היה האחים מבאהקי או האידיוטים מבהאקי. הם ירשו את הסוסה החומה מהזקן ודאגו לה היטב. יום אחד נשבה רוח חזקה והם פחדו שברונקה תעוף, לכן הם החליטו לשים עליה משהו כבד, והעמיסו עליה הרבה סלעים שיחזיקו אותה במקום. אחרי זה היא גם לא עפה וגם לא קמה יותר.

כשברונקה עדיין היתה ברשותם של האחים הם טיילו פעם בחורף על הקרח לאור הירח כשאחד מהם רוכב על הסוסה והאחרים הולכים לידה. הם שמו לב שהיה בחור שתמיד רכב לצד האח שרכב, ונראה להם תמוה שהוא לא הוציא מילה מפיו, אך הם שמעו שעם כל צעד של הסוסה הוא אמר: &quot;קאורי, קאורי.&quot; זה נראה להם חשוד כי זה לא היה השם של אף אחד מהם. האח שרכב חשב לעבור ברכיבה את הבחור הנלווה. אך ככל שהתאמץ יותר ברכיבה שמע אותו אומר בקצב גבוה יותר &quot;קאורי, קאורי.&quot; והאחים האחרים ראו שהבחור רכב תמיד לצד אחיהם, בין אם רכב לאט או מהר. לבסוף הם הגיעו הביתה ואז ראו שכשהאח שרכב ירד מהסוסה ירד גם הבחור הנלווה והכניס את סוסו באותו זמן כמו אח שלהם, אך הוא נעלם מעיניהם לחלוטין כשהם נכנסו והשאירו את אור הירח מאחור.{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הסיפור ידוע בשם &quot;הצל על הקרח&quot;.&lt;/small&gt;}}

אם אחד האחים היה צריך ללכת למקום כלשהו תמיד הם הלכו כולם. pעם אחת הם הלכו למסע ארוך של בערך שלושה תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ' (ברבים: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר) משמעה &quot;דרך של חבר פרלמנט&quot;, מדובר ביחידת מרחק סטנדרטית שמוגדרת כמרחק שאדם היה אמור לעבור ביום אחד בדרכו להתכנסות של ההנהגה ואורכה כ37.5 ק&quot;מ. כך שמסע האחים היה למרחק של כ-112 ק&quot;מ.&lt;/small&gt;}}. לאחר שעברו שני שליש מן הדרך הם נזכרו שהם התכוונו להשאיל סוס למסע. אז הם פנו חזרה הביתה, השיגו את הסוס ויצאו שוב למסע.

פעם אחת הלכו האחים כמו תמיד להביא לבעלת האדמות שלהם את דמי השכירות על באהקי. בעלת אדמות היתה אלמנה. הם שילמו לה את חובם ונשארו אצלה ללילה. למחרת בבוקר הם פנו ללכת הביתה והיתה לפניהם דרך ארוכה. כשהתקדמו כבר יותר מחצי הדרך אמר אחד מהם: &quot;היי, קיסטלה-איריק-הלגה, נזכרתי שלא ביקשנו מהאישה שיברך אותנו האל בשלום.&quot;{{הערה|זהו מנהג ישן וטוב של ארץ זו באיזורים הכפריים, או לפחות היה, שכשמגישים לך אוכל בין אם אתה אורח או בן בית, לפני שאתה אוכל אתה אומר לאלו שהגישו לך: &quot;יובא בחסדי האל האוכל&quot; או &quot;יברך האל את המזון&quot; ובגמר הארוחה אומרים &quot;יברך האל&quot; או &quot;ברכת האל על המזון&quot;.}} האחרים קלטו שהוא צודק. אז הם חזרו אל האלמנה וביקשו ממנה: &quot;תני לנו את ברכת האל לשלום.&quot; אז הם פנו לביתם, אך כשהגיעו לאמצע הדרך הם נזכרו שהם לא הודו לאלמנה על הטרחה, וכדי שאף אחד לא יצחק עליהם על שהם חסרי נימוס הם חזרו שוב, הודו לה מקרב לב על הטרחה ואז הלכו הביתה.

פעם אחת היו האחים בדרכים ופגשו אדם שהחזיק חיה שהם מעולם לא ראו. הם שאלו איך קוראים לחיה הזו ומה עושים איתה. האיש אמר שזה חתול ושהוא הורג עכברים ונפטר מהם בבתים. לאחים זה נראה היה אוצר גדול והם שאלו האם הוא ימכור את החתול. האיש אמר שהם יכולים להציע לו סכום גדול כדי שהוא יסכים למכור אותו ויצא שהם קנו את החתול בהון עתק. הם הלכו הביתה עם החתול והיו מאוד מרוצים מעצמם. כשהגיעו הביתה הם נזכרו ששכחו לשאול אותו מה אוכל חתול. הם הלכו אל ביתו של האיש שמכר להם את החתול. כבר ירד הערב ואחד מהם ניגש לחלון וקרא &quot;מה אוכל החתול?&quot; האיש ענה בגסות: &quot;החתול הארור אוכל הכל.&quot; עם זה הם חזרו לביתם והתחילו להרהר על כך שהחתול אוכל הכל. אחד מהם אמר: &quot;אם החתול הארור אוכל הכל, זה כולל גם את אחי.&quot; וכך אמר כל אחד את דברו. הם הגיעו למסקנה שעדיף שלא יהיה להם את החתול הזה על הראש לאורך זמן. אז הם מצאו מישהו שיגמור אותו וככה הם יצאו טוב מהעיסקה על החתול.

פעם קנו האחים גיגית עץ גדולה בבּוֹרְגַּרְפְיוֹרְד בדרום ופירקו אותה כדי שיהיה להם קל להוביל אותה. כשהגיעו הביתה הרכיבו את הכלי והתחילו למלא אותו. אבל הוא התעקש לדלוף. הלכו האחים לבדוק מה הסיבה. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה, לא פלא שהכלי דולף, התחתית שלו נשארה בבורגרפיורד בדרום.&quot; מאז הדבר משמש כפתגם: &quot;לא פלא שהכלי דולף.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפתגם משמש גם באיסלנדית מודרנית למקרים בהם יש כשל ברור מראש.&lt;/small&gt;}}

פעם בא הבישוף של הולה לסיור בבאהקי{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מדובר בסוג סיור מסוים (vísitazíuferð) שנועד לפיקוח על הכנסיה המקומית.&lt;/small&gt;}}. האחים היו בבית ומאחר שרצו להגיש לבישוף משהו, הציעו לו לשתות והבישוף הסכים. הכלי המרשים ביותר שהיה ברשותם של האחים היה סיר לילה חדש, אז הם הגישו לבישוף שמנת בכלי הזה. הבישוף לא הסכים לקחת את הכלי או לשתות ממנו. האחים הביטו זה בזה ואמרו: &quot;קיסטלה-אייריק-הלגה, הוא לא רוצה לשתות את השמנת פה בבאהקי. אז מצידי שילך וישתה שתן.&quot;

האחים מבאהקי שמו לב שמזג האויר היה קר יותר בחורף מאשר בקיץ, וגם שככל שהיה קר יותר בבית כלשהו כך החלונות בו היו גדולים יותר. הם הסיקו מכך שכל הכפור הדוקר נובע מכך שלבית יש חלונות. הם לקחו יוזמה ובנו את ביתם בעיצוב חדש שלא היו בו חלונות, ולא קשה לנחש שכתוצאה מכך היה בפנים חושך מוחלט. אבל הם ניחמו את עצמם בכך שיהיה שם חם בחורף והם גם חשבו שאפשר לתקן את זה עם תכנית טובה. אז הם לקחו יוזמה ביום יפה כשאור השמש היה בהיר וחזק בשיא הקיץ והלכו להוציא את החושך מהבית בכובעים שלהם, ויש שאומרים במגשי עץ. הם שפכו מהם את החושך ואז נשאו איתם פנימה אור שמש והכינו עצמם היטב לכך שמעתה יהיה אור. אך כשחדלו ממעשיהם בערב והתיישבו בבית הם לא ראו אפילו את כף היד של עצמם יותר משראו אותה קודם.

קיץ אחד היתה לאחים פרה ללא עגל. הם חשבו שזו בעיה רצינית ורצו להשיג פר כדי להרביע{{הערה|כיום אנו הרבה פעמים אומרים &quot;לקפל פרה&quot;  כמו ב&quot;לקפל כביסה&quot;. &lt;small&gt;הערת המתרגם: המילה ל&quot;להרביע&quot; באיסלנדית היא Kefla (&quot;קפלה&quot;), המילה ל&quot;לקפל&quot; או &quot;לשטח&quot; היא &quot;Kelfa&quot; (&quot;קלווה&quot;). אאורטנסון למעשה מציין כאן מראש שהבלבול בין השניים הוא לא דבר חדש.&lt;/small&gt;}} אותה. פעם כשהפרה היתה מיוחמת הלכו איתה אל איכר שהיה לו פר וביקשו שיאפשר להשתמש בו. האיכר הרשה והפנה אותם אל הפר שהיה המרעה. אז האחים הלכו עם הפרונת{{הערה|כך &lt;small&gt;(הערת המתרגם: במילה האיסלנדית Kusu שתורגמה כאן &quot;פרונת&quot;)&lt;/small&gt; נקראות פרות צפונית ל[[:w:en:Skagafjörður|סְקָגַפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Eyjafjörður|אֵיְיָפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Suður-Þingeyjarsýsla|מחוז תִ'ינְגֵיְיָר]] ו[[:w:en:Norður-Múlasýsla|במחוז מוּלָה]]. במקומות אחרים היא נקראת kýr או kusa וגם baula או belja.}} אל הפר וטרחו ועמלו שם זמן רב. לבסוף הם חזרו הביתה אל האיכר ואמרו לו שהפר שלו חסר ערך בכל מה שנוגע לפרות. האיכר שאל אותם איך הם החזיקו את הפרה, וגרם להבין בעצמם שהם טיפלו בעניין כמו טיפשים, כצפוי. &quot;אוי, לא,&quot; אמרו הם &quot;השכבנו את הפרה על הגב והרמנו אותה באויר.&quot; &quot;כך חשדתי,&quot; אמר האיכר, &quot;אתם לא סתם טיפשים.&quot;

-- התרגום בעבודה --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>d52u8gu9f4wfvh3o4578qzxurav6wqb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007935</id>
      <parentid>3007934</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T12:57:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3007935</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14653" sha1="2e1hagcih2wxi9j7dj5nlscz3v9t2yc" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים מבאהקי
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר
|רישום הקודם=ארנליוטור הנסתר
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון
|רישום הבא=האחים והגליון
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

לפני שנים רבות בחווה ששמה [[:w:is:Bakki í Svarfaðardal|בַּאהְקִי]] ב[[:w:en:Svarfaðardalur|סְוָורְפָדָ'רְטָלוּר]]{{הערה|כנראה ישנה חוות באהקי ב[[:w:en:Fljót|פליוט]] כפי שניתן להסיק מ&quot;[[:w:is:Ármann á Alþingi|אאורמן באלת'ינגי]]&quot;. [[:is:Baldvin Einarsson|בלדווין איינרסון]] שבעצמו היה מפליוט מעיד שם על בן ארצו סיקוואט: &quot;אף אחד לא יכול להגיד על סיקוואט שהוא טיפש למרות שנאמר עליו שהוא יליד פליוט שבסקגפיורד שתמיד השמועות מתייחסות אליה כמקום של טיפשות כמו [[:w:is:Flóinn|פלויין]], כפי שמראה השיר:&lt;br&gt;''שניים הם המחוזות, פלויין ופליוט,&lt;br&gt;שרוב האנשים דומים שם, וכו' ''&quot;&lt;br&gt;&lt;small&gt;הערת המתרגם: סיקוואט היה דמות בדיונית במגזין &quot;אאורמן באלת'ינגי&quot; של איינרסון שייצגה דווקא את אלו המשתמשים בשכל הישר, כך שאולי היה כאן נסיון של איינרסון לנער את הסטיגמה שדבקה במולדתו. בכל מקרה החלק המעניין הוא שסטיגמה החלמאית על באהקי היתה כל כך חזקה שברגע שהוצגה סטיגמה כזו לגבי פליוט הסיק אאורטנסון שחוות באהקי נמצאת בה.&lt;/small&gt;}} חי איכר. היו לו שלושה בנים: קִיסְטְלַה, אֶיְרִיק והֶלְגַה. הם נחשבו לטיפשים וישנם סיפורים רבים על טיפשותם, ורק מעטים מהם מופיעים כאן.

פעם אחת כשהיו האחים כבר גדולים, הם שטו בים עם אביהם כדי לדוג דגים. במהרה חש הזקן ברע עד כדי כך שנשכב שם. הם הביאו איתם חבית קטנה של בלנדה {{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: בלנדה, הגירסה האיסלנדית ל[[:w:en:blaand|בלאנד הסקוטי]], הוא משקה עשוי מי גבינה או חלב מהולים במים שמשתמר היטב בגלל החומציות ומזין יותר ממים רגילים. דייגים היו נוהגים לקחת חבית קטנה של בלנדה לשיט כדי להתחזק ולהתרענן.&lt;/small&gt;}} ובתוך זמן קצר האיש קרא לבניו וביקש מהם את  החבית. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה&quot; (ככה הם תמיד היו אומרים כשאחד מהם היה מדבר עם האחרים, כי הם ידעו שאלו השמות של כולם,) &quot;אבא מבקש את החבית.&quot; ואחר ענה לו: &quot;קיסטלה-אריק-הלגה, אבא מבקש את החבית&quot; גם השלישי אמר אותו דבר, וכך הם חזרו על זה עד שהזקן מת, כי אף אחד מהם לא הבין מה האיש רוצה מהחבית. מאז נוצר הכינוי &quot;מבקש את החבית&quot; למי שגוסס.

לאחר מכן חזרו האחים ליבשה, הכינו את גופתו של האיש לקבורה וקשרו אותה לסוסה החומה שהיתה בבעלותו ואז שילחו אותה משם ונתנו לה להחליט לאן היא הולכת. הם אמרו שברונקה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;ברונה&quot; באיסלנדית משמעו &quot;חומה&quot;, מכאן השם &quot;ברונקה&quot; לסוסה.&lt;/small&gt;}} הזקנה תמצא את דרכה. בסוף הם מצאו את ברונקה בלי שום דבר קשור אליה בחצר האחורית שלהם וידעו שהיא אכן מצאה את דרכה, אבל לא שמו לב למה שקרה לאיש.

לאחר מות אביהם חיו האחים בבאהקי ונקראו על שם החווה וכינויים היה האחים מבאהקי או האידיוטים מבהאקי. הם ירשו את הסוסה החומה מהזקן ודאגו לה היטב. יום אחד נשבה רוח חזקה והם פחדו שברונקה תעוף, לכן הם החליטו לשים עליה משהו כבד, והעמיסו עליה הרבה סלעים שיחזיקו אותה במקום. אחרי זה היא גם לא עפה וגם לא קמה יותר.

כשברונקה עדיין היתה ברשותם של האחים הם טיילו פעם בחורף על הקרח לאור הירח כשאחד מהם רוכב על הסוסה והאחרים הולכים לידה. הם שמו לב שהיה בחור שתמיד רכב לצד האח שרכב, ונראה להם תמוה שהוא לא הוציא מילה מפיו, אך הם שמעו שעם כל צעד של הסוסה הוא אמר: &quot;קאורי, קאורי.&quot; זה נראה להם חשוד כי זה לא היה השם של אף אחד מהם. האח שרכב חשב לעבור ברכיבה את הבחור הנלווה. אך ככל שהתאמץ יותר ברכיבה שמע אותו אומר בקצב גבוה יותר &quot;קאורי, קאורי.&quot; והאחים האחרים ראו שהבחור רכב תמיד לצד אחיהם, בין אם רכב לאט או מהר. לבסוף הם הגיעו הביתה ואז ראו שכשהאח שרכב ירד מהסוסה ירד גם הבחור הנלווה והכניס את סוסו באותו זמן כמו אח שלהם, אך הוא נעלם מעיניהם לחלוטין כשהם נכנסו והשאירו את אור הירח מאחור.{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הסיפור ידוע בשם &quot;הצל על הקרח&quot;.&lt;/small&gt;}}

אם אחד האחים היה צריך ללכת למקום כלשהו תמיד הם הלכו כולם. pעם אחת הם הלכו למסע ארוך של בערך שלושה תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ' (ברבים: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר) משמעה &quot;דרך של חבר פרלמנט&quot;, מדובר ביחידת מרחק סטנדרטית שמוגדרת כמרחק שאדם היה אמור לעבור ביום אחד בדרכו להתכנסות של ההנהגה ואורכה כ37.5 ק&quot;מ. כך שמסע האחים היה למרחק של כ-112 ק&quot;מ.&lt;/small&gt;}}. לאחר שעברו שני שליש מן הדרך הם נזכרו שהם התכוונו להשאיל סוס למסע. אז הם פנו חזרה הביתה, השיגו את הסוס ויצאו שוב למסע.

פעם אחת הלכו האחים כמו תמיד להביא לבעלת האדמות שלהם את דמי השכירות על באהקי. בעלת אדמות היתה אלמנה. הם שילמו לה את חובם ונשארו אצלה ללילה. למחרת בבוקר הם פנו ללכת הביתה והיתה לפניהם דרך ארוכה. כשהתקדמו כבר יותר מחצי הדרך אמר אחד מהם: &quot;היי, קיסטלה-איריק-הלגה, נזכרתי שלא ביקשנו מהאישה שיברך אותנו האל בשלום.&quot;{{הערה|זהו מנהג ישן וטוב של ארץ זו באיזורים הכפריים, או לפחות היה, שכשמגישים לך אוכל בין אם אתה אורח או בן בית, לפני שאתה אוכל אתה אומר לאלו שהגישו לך: &quot;יובא בחסדי האל האוכל&quot; או &quot;יברך האל את המזון&quot; ובגמר הארוחה אומרים &quot;יברך האל&quot; או &quot;ברכת האל על המזון&quot;.}} האחרים קלטו שהוא צודק. אז הם חזרו אל האלמנה וביקשו ממנה: &quot;תני לנו את ברכת האל לשלום.&quot; אז הם פנו לביתם, אך כשהגיעו לאמצע הדרך הם נזכרו שהם לא הודו לאלמנה על הטרחה, וכדי שאף אחד לא יצחק עליהם על שהם חסרי נימוס הם חזרו שוב, הודו לה מקרב לב על הטרחה ואז הלכו הביתה.

פעם אחת היו האחים בדרכים ופגשו אדם שהחזיק חיה שהם מעולם לא ראו. הם שאלו איך קוראים לחיה הזו ומה עושים איתה. האיש אמר שזה חתול ושהוא הורג עכברים ונפטר מהם בבתים. לאחים זה נראה היה אוצר גדול והם שאלו האם הוא ימכור את החתול. האיש אמר שהם יכולים להציע לו סכום גדול כדי שהוא יסכים למכור אותו ויצא שהם קנו את החתול בהון עתק. הם הלכו הביתה עם החתול והיו מאוד מרוצים מעצמם. כשהגיעו הביתה הם נזכרו ששכחו לשאול אותו מה אוכל חתול. הם הלכו אל ביתו של האיש שמכר להם את החתול. כבר ירד הערב ואחד מהם ניגש לחלון וקרא &quot;מה אוכל החתול?&quot; האיש ענה בגסות: &quot;החתול הארור אוכל הכל.&quot; עם זה הם חזרו לביתם והתחילו להרהר על כך שהחתול אוכל הכל. אחד מהם אמר: &quot;אם החתול הארור אוכל הכל, זה כולל גם את אחי.&quot; וכך אמר כל אחד את דברו. הם הגיעו למסקנה שעדיף שלא יהיה להם את החתול הזה על הראש לאורך זמן. אז הם מצאו מישהו שיגמור אותו וככה הם יצאו טוב מהעיסקה על החתול.

פעם קנו האחים גיגית עץ גדולה בבּוֹרְגַּרְפְיוֹרְד בדרום ופירקו אותה כדי שיהיה להם קל להוביל אותה. כשהגיעו הביתה הרכיבו את הכלי והתחילו למלא אותו. אבל הוא התעקש לדלוף. הלכו האחים לבדוק מה הסיבה. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה, לא פלא שהכלי דולף, התחתית שלו נשארה בבורגרפיורד בדרום.&quot; מאז הדבר משמש כפתגם: &quot;לא פלא שהכלי דולף.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפתגם משמש גם באיסלנדית מודרנית למקרים בהם יש כשל ברור מראש.&lt;/small&gt;}}

פעם בא הבישוף של הולה לסיור בבאהקי{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מדובר בסוג סיור מסוים (vísitazíuferð) שנועד לפיקוח על הכנסיה המקומית.&lt;/small&gt;}}. האחים היו בבית ומאחר שרצו להגיש לבישוף משהו, הציעו לו לשתות והבישוף הסכים. הכלי המרשים ביותר שהיה ברשותם של האחים היה סיר לילה חדש, אז הם הגישו לבישוף שמנת בכלי הזה. הבישוף לא הסכים לקחת את הכלי או לשתות ממנו. האחים הביטו זה בזה ואמרו: &quot;קיסטלה-אייריק-הלגה, הוא לא רוצה לשתות את השמנת פה בבאהקי. אז מצידי שילך וישתה שתן.&quot;

האחים מבאהקי שמו לב שמזג האויר היה קר יותר בחורף מאשר בקיץ, וגם שככל שהיה קר יותר בבית כלשהו כך החלונות בו היו גדולים יותר. הם הסיקו מכך שכל הכפור הדוקר נובע מכך שלבית יש חלונות. הם לקחו יוזמה ובנו את ביתם בעיצוב חדש שלא היו בו חלונות, ולא קשה לנחש שכתוצאה מכך היה בפנים חושך מוחלט. אבל הם ניחמו את עצמם בכך שיהיה שם חם בחורף והם גם חשבו שאפשר לתקן את זה עם תכנית טובה. אז הם לקחו יוזמה ביום יפה כשאור השמש היה בהיר וחזק בשיא הקיץ והלכו להוציא את החושך מהבית בכובעים שלהם, ויש שאומרים במגשי עץ. הם שפכו מהם את החושך ואז נשאו איתם פנימה אור שמש והכינו עצמם היטב לכך שמעתה יהיה אור. אך כשחדלו ממעשיהם בערב והתיישבו בבית הם לא ראו אפילו את כף היד של עצמם יותר משראו אותה קודם.

קיץ אחד היתה לאחים פרה ללא עגל. הם חשבו שזו בעיה רצינית ורצו להשיג פר כדי להרביע{{הערה|כיום אנו הרבה פעמים אומרים &quot;לקפל פרה&quot;  כמו ב&quot;לקפל כביסה&quot;. &lt;small&gt;הערת המתרגם: המילה ל&quot;להרביע&quot; באיסלנדית היא Kefla (&quot;קפלה&quot;), המילה ל&quot;לקפל&quot; או &quot;לשטח&quot; היא &quot;Kelfa&quot; (&quot;קלווה&quot;). אאורטנסון למעשה מציין כאן מראש שהבלבול בין השניים הוא לא דבר חדש.&lt;/small&gt;}} אותה. פעם כשהפרה היתה מיוחמת הלכו איתה אל איכר שהיה לו פר וביקשו שיאפשר להשתמש בו. האיכר הרשה והפנה אותם אל הפר שהיה המרעה. אז האחים הלכו עם הפרונת{{הערה|כך &lt;small&gt;(הערת המתרגם: במילה האיסלנדית Kusu שתורגמה כאן &quot;פרונת&quot;)&lt;/small&gt; נקראות פרות צפונית ל[[:w:en:Skagafjörður|סְקָגַפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Eyjafjörður|אֵיְיָפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Suður-Þingeyjarsýsla|מחוז תִ'ינְגֵיְיָר]] ו[[:w:en:Norður-Múlasýsla|במחוז מוּלָה]]. במקומות אחרים היא נקראת kýr או kusa וגם baula או belja.}} אל הפר וטרחו ועמלו שם זמן רב. לבסוף הם חזרו הביתה אל האיכר ואמרו לו שהפר שלו חסר ערך בכל מה שנוגע לפרות. האיכר שאל אותם איך הם החזיקו את הפרה, וגרם להבין בעצמם שהם טיפלו בעניין כמו טיפשים, כצפוי. &quot;אוי, לא,&quot; אמרו הם &quot;השכבנו את הפרה על הגב והרמנו אותה באויר.&quot; &quot;כך חשדתי,&quot; אמר האיכר, &quot;אתם לא הטיפש הממוצע.&quot;

-- התרגום בעבודה --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>2e1hagcih2wxi9j7dj5nlscz3v9t2yc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007936</id>
      <parentid>3007935</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T13:01:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3007936</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14692" sha1="jzhgrrq6k4f671bsguttv8hcet4ay51" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים מבאהקי
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר
|רישום הקודם=ארנליוטור הנסתר
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון
|רישום הבא=האחים והגליון
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

לפני שנים רבות בחווה ששמה [[:w:is:Bakki í Svarfaðardal|בַּאהְקִי]] ב[[:w:en:Svarfaðardalur|סְוָורְפָדָ'רְטָלוּר]]{{הערה|כנראה ישנה חוות באהקי ב[[:w:en:Fljót|פליוט]] כפי שניתן להסיק מ&quot;[[:w:is:Ármann á Alþingi|אאורמן באלת'ינגי]]&quot;. [[:is:Baldvin Einarsson|בלדווין איינרסון]] שבעצמו היה מפליוט מעיד שם על בן ארצו סיקוואט: &quot;אף אחד לא יכול להגיד על סיקוואט שהוא טיפש למרות שנאמר עליו שהוא יליד פליוט שבסקגפיורד שתמיד השמועות מתייחסות אליה כמקום של טיפשות כמו [[:w:is:Flóinn|פלויין]], כפי שמראה השיר:&lt;br&gt;''שניים הם המחוזות, פלויין ופליוט,&lt;br&gt;שרוב האנשים דומים שם, וכו' ''&quot;&lt;br&gt;&lt;small&gt;הערת המתרגם: סיקוואט היה דמות בדיונית במגזין &quot;אאורמן באלת'ינגי&quot; של איינרסון שייצגה דווקא את אלו המשתמשים בשכל הישר, כך שאולי היה כאן נסיון של איינרסון לנער את הסטיגמה שדבקה במולדתו. בכל מקרה החלק המעניין הוא שסטיגמה החלמאית על באהקי היתה כל כך חזקה שברגע שהוצגה סטיגמה כזו לגבי פליוט הסיק אאורטנסון שחוות באהקי נמצאת בה.&lt;/small&gt;}} חי איכר. היו לו שלושה בנים: קִיסְטְלַה, אֶיְרִיק והֶלְגַה. הם נחשבו לטיפשים וישנם סיפורים רבים על טיפשותם, ורק מעטים מהם מופיעים כאן.

פעם אחת כשהיו האחים כבר גדולים, הם שטו בים עם אביהם כדי לדוג דגים. במהרה חש הזקן ברע עד כדי כך שנשכב שם. הם הביאו איתם חבית קטנה של בלנדה {{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: בלנדה, הגירסה האיסלנדית ל[[:w:en:blaand|בלאנד הסקוטי]], הוא משקה עשוי מי גבינה או חלב מהולים במים שמשתמר היטב בגלל החומציות ומזין יותר ממים רגילים. דייגים היו נוהגים לקחת חבית קטנה של בלנדה לשיט כדי להתחזק ולהתרענן.&lt;/small&gt;}} ובתוך זמן קצר האיש קרא לבניו וביקש מהם את  החבית. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה&quot; (ככה הם תמיד היו אומרים כשאחד מהם היה מדבר עם האחרים, כי הם ידעו שאלו השמות של כולם,) &quot;אבא מבקש את החבית.&quot; ואחר ענה לו: &quot;קיסטלה-אריק-הלגה, אבא מבקש את החבית&quot; גם השלישי אמר אותו דבר, וכך הם חזרו על זה עד שהזקן מת, כי אף אחד מהם לא הבין מה האיש רוצה מהחבית. מאז נוצר הכינוי &quot;מבקש את החבית&quot; למי שגוסס.

לאחר מכן חזרו האחים ליבשה, הכינו את גופתו של האיש לקבורה וקשרו אותה לסוסה החומה שהיתה בבעלותו ואז שילחו אותה משם ונתנו לה להחליט לאן היא הולכת. הם אמרו שברונקה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;ברונה&quot; באיסלנדית משמעו &quot;חומה&quot;, מכאן השם &quot;ברונקה&quot; לסוסה.&lt;/small&gt;}} הזקנה תמצא את דרכה. בסוף הם מצאו את ברונקה בלי שום דבר קשור אליה בחצר האחורית שלהם וידעו שהיא אכן מצאה את דרכה, אבל לא שמו לב למה שקרה לאיש.

לאחר מות אביהם חיו האחים בבאהקי ונקראו על שם החווה וכינויים היה האחים מבאהקי או האידיוטים מבהאקי. הם ירשו את הסוסה החומה מהזקן ודאגו לה היטב. יום אחד נשבה רוח חזקה והם פחדו שברונקה תעוף, לכן הם החליטו לשים עליה משהו כבד, והעמיסו עליה הרבה סלעים שיחזיקו אותה במקום. אחרי זה היא גם לא עפה וגם לא קמה יותר.

כשברונקה עדיין היתה ברשותם של האחים הם טיילו פעם בחורף על הקרח לאור הירח כשאחד מהם רוכב על הסוסה והאחרים הולכים לידה. הם שמו לב שהיה בחור שתמיד רכב לצד האח שרכב, ונראה להם תמוה שהוא לא הוציא מילה מפיו, אך הם שמעו שעם כל צעד של הסוסה הוא אמר: &quot;קאורי, קאורי.&quot; זה נראה להם חשוד כי זה לא היה השם של אף אחד מהם. האח שרכב חשב לעבור ברכיבה את הבחור הנלווה. אך ככל שהתאמץ יותר ברכיבה שמע אותו אומר בקצב גבוה יותר &quot;קאורי, קאורי.&quot; והאחים האחרים ראו שהבחור רכב תמיד לצד אחיהם, בין אם רכב לאט או מהר. לבסוף הם הגיעו הביתה ואז ראו שכשהאח שרכב ירד מהסוסה ירד גם הבחור הנלווה והכניס את סוסו באותו זמן כמו אח שלהם, אך הוא נעלם מעיניהם לחלוטין כשהם נכנסו והשאירו את אור הירח מאחור.{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הסיפור ידוע בשם &quot;הצל על הקרח&quot;.&lt;/small&gt;}}

אם אחד האחים היה צריך ללכת למקום כלשהו תמיד הם הלכו כולם. pעם אחת הם הלכו למסע ארוך של בערך שלושה תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ' (ברבים: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר) משמעה &quot;דרך של חבר פרלמנט&quot;, מדובר ביחידת מרחק סטנדרטית שמוגדרת כמרחק שאדם היה אמור לעבור ביום אחד בדרכו להתכנסות של ההנהגה ואורכה כ37.5 ק&quot;מ. כך שמסע האחים היה למרחק של כ-112 ק&quot;מ.&lt;/small&gt;}}. לאחר שעברו שני שליש מן הדרך הם נזכרו שהם התכוונו להשאיל סוס למסע. אז הם פנו חזרה הביתה, השיגו את הסוס ויצאו שוב למסע.

פעם אחת הלכו האחים כמו תמיד להביא לבעלת האדמות שלהם את דמי השכירות על באהקי. בעלת אדמות היתה אלמנה. הם שילמו לה את חובם ונשארו אצלה ללילה. למחרת בבוקר הם פנו ללכת הביתה והיתה לפניהם דרך ארוכה. כשהתקדמו כבר יותר מחצי הדרך אמר אחד מהם: &quot;היי, קיסטלה-איריק-הלגה, נזכרתי שלא ביקשנו מהאישה שיברך אותנו האל בשלום.&quot;{{הערה|זהו מנהג ישן וטוב של ארץ זו באיזורים הכפריים, או לפחות היה, שכשמגישים לך אוכל בין אם אתה אורח או בן בית, לפני שאתה אוכל אתה אומר לאלו שהגישו לך: &quot;יובא בחסדי האל האוכל&quot; או &quot;יברך האל את המזון&quot; ובגמר הארוחה אומרים &quot;יברך האל&quot; או &quot;ברכת האל על המזון&quot;.}} האחרים קלטו שהוא צודק. אז הם חזרו אל האלמנה וביקשו ממנה: &quot;תני לנו את ברכת האל לשלום.&quot; אז הם פנו לביתם, אך כשהגיעו לאמצע הדרך הם נזכרו שהם לא הודו לאלמנה על הטרחה, וכדי שאף אחד לא יצחק עליהם על שהם חסרי נימוס הם חזרו שוב, הודו לה מקרב לב על הטרחה ואז הלכו הביתה.

פעם אחת היו האחים בדרכים ופגשו אדם שהחזיק חיה שהם מעולם לא ראו. הם שאלו איך קוראים לחיה הזו ומה עושים איתה. האיש אמר שזה חתול ושהוא הורג עכברים ונפטר מהם בבתים. לאחים זה נראה היה אוצר גדול והם שאלו האם הוא ימכור את החתול. האיש אמר שהם יכולים להציע לו סכום גדול כדי שהוא יסכים למכור אותו ויצא שהם קנו את החתול בהון עתק. הם הלכו הביתה עם החתול והיו מאוד מרוצים מעצמם. כשהגיעו הביתה הם נזכרו ששכחו לשאול אותו מה אוכל חתול. הם הלכו אל ביתו של האיש שמכר להם את החתול. כבר ירד הערב ואחד מהם ניגש לחלון וקרא &quot;מה אוכל החתול?&quot; האיש ענה בגסות: &quot;החתול הארור אוכל הכל.&quot; עם זה הם חזרו לביתם והתחילו להרהר על כך שהחתול אוכל הכל. אחד מהם אמר: &quot;אם החתול הארור אוכל הכל, זה כולל גם את אחי.&quot; וכך אמר כל אחד את דברו. הם הגיעו למסקנה שעדיף שלא יהיה להם את החתול הזה על הראש לאורך זמן. אז הם מצאו מישהו שיגמור אותו וככה הם יצאו טוב מהעיסקה על החתול.

פעם קנו האחים גיגית עץ גדולה בבּוֹרְגַּרְפְיוֹרְד בדרום ופירקו אותה כדי שיהיה להם קל להוביל אותה. כשהגיעו הביתה הרכיבו את הכלי והתחילו למלא אותו. אבל הוא התעקש לדלוף. הלכו האחים לבדוק מה הסיבה. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה, לא פלא שהכלי דולף, התחתית שלו נשארה בבורגרפיורד בדרום.&quot; מאז הדבר משמש כפתגם: &quot;לא פלא שהכלי דולף.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפתגם משמש גם באיסלנדית מודרנית למקרים בהם יש כשל ברור מראש.&lt;/small&gt;}}

פעם בא הבישוף של הולה לסיור בבאהקי{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מדובר בסוג סיור מסוים (vísitazíuferð) שנועד לפיקוח על הכנסיה המקומית.&lt;/small&gt;}}. האחים היו בבית ומאחר שרצו להגיש לבישוף משהו, הציעו לו לשתות והבישוף הסכים. הכלי המרשים ביותר שהיה ברשותם של האחים היה סיר לילה חדש, אז הם הגישו לבישוף שמנת בכלי הזה. הבישוף לא הסכים לקחת את הכלי או לשתות ממנו. האחים הביטו זה בזה ואמרו: &quot;קיסטלה-אייריק-הלגה, הוא לא רוצה לשתות את השמנת פה בבאהקי. אז מצידי שילך וישתה שתן.&quot;

האחים מבאהקי שמו לב שמזג האויר היה קר יותר בחורף מאשר בקיץ, וגם שככל שהיה קר יותר בבית כלשהו כך החלונות בו היו גדולים יותר. הם הסיקו מכך שכל הכפור הדוקר נובע מכך שלבית יש חלונות. הם לקחו יוזמה ובנו את ביתם בעיצוב חדש שלא היו בו חלונות, ולא קשה לנחש שכתוצאה מכך היה בפנים חושך מוחלט. אבל הם ניחמו את עצמם בכך שיהיה שם חם בחורף והם גם חשבו שאפשר לתקן את זה עם תכנית טובה. אז הם לקחו יוזמה ביום יפה כשאור השמש היה בהיר וחזק בשיא הקיץ והלכו להוציא את החושך מהבית בכובעים שלהם, ויש שאומרים במגשי עץ. הם שפכו מהם את החושך ואז נשאו איתם פנימה אור שמש והכינו עצמם היטב לכך שמעתה יהיה אור. אך כשחדלו ממעשיהם בערב והתיישבו בבית הם לא ראו אפילו את כף היד של עצמם יותר משראו אותה קודם.

קיץ אחד היתה לאחים פרה ללא עגל. הם חשבו שזו בעיה רצינית ורצו להשיג פר כדי להרביע{{הערה|כיום אנו הרבה פעמים אומרים &quot;לשטח פרה&quot;  כמו ב&quot;לשטח כביסה&quot;. &lt;small&gt;הערת המתרגם: המילה ל&quot;להרביע&quot; באיסלנדית היא Kefla (&quot;קפלה&quot;), המילה ל&quot;לשטח&quot; היא &quot;Kelfa&quot; (&quot;קלווה&quot;). אאורטנסון למעשה מציין כאן מראש שהבלבול בין השניים הוא לא דבר חדש, פשוט האחים לקחו את זה מילולית.&lt;/small&gt;}} אותה. פעם כשהפרה היתה מיוחמת הלכו איתה אל איכר שהיה לו פר וביקשו שיאפשר להשתמש בו. האיכר הרשה והפנה אותם אל הפר שהיה המרעה. אז האחים הלכו עם הפרונת{{הערה|כך &lt;small&gt;(הערת המתרגם: במילה האיסלנדית Kusu שתורגמה כאן &quot;פרונת&quot;)&lt;/small&gt; נקראות פרות צפונית ל[[:w:en:Skagafjörður|סְקָגַפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Eyjafjörður|אֵיְיָפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Suður-Þingeyjarsýsla|מחוז תִ'ינְגֵיְיָר]] ו[[:w:en:Norður-Múlasýsla|במחוז מוּלָה]]. במקומות אחרים היא נקראת kýr או kusa וגם baula או belja.}} אל הפר וטרחו ועמלו שם זמן רב. לבסוף הם חזרו הביתה אל האיכר ואמרו לו שהפר שלו חסר ערך בכל מה שנוגע לפרות. האיכר שאל אותם איך הם החזיקו את הפרה, וגרם להבין בעצמם שהם טיפלו בעניין כמו טיפשים, כצפוי. &quot;אוי, לא,&quot; אמרו הם &quot;השכבנו את הפרה על הגב והרמנו אותה באויר.&quot; &quot;כך חשדתי,&quot; אמר האיכר, &quot;אתם לא הטיפש הממוצע.&quot;

-- התרגום בעבודה --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>jzhgrrq6k4f671bsguttv8hcet4ay51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סליחות תימנים (ישן)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739663</id>
    <revision>
      <id>3008105</id>
      <parentid>3004231</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:11:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI</comment>
      <origin>3008105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5308" sha1="2y4gghmvte2cgnhjmdtc1ei0q1we619" xml:space="preserve">מפתח לספר &quot;סליחות כמנהג קהל קדוש תימנים&quot; (ירושלים תרמ&quot;ז) ליוורנו תרצ&quot;ט 
===סליחות===
*א. [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ב. [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*ג. [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
*ד. [[רחמיך שאלתי]]
*ה. [[משתחוים להדרת קודש]]
*ו. [[אלהים שחרתיך]]
*ז. [[יצו האל לדל שואל]]
*ח. [[יה למתי צפנת]]
*ט. [[לאט האל בעם נדכה]]
*י. מה יתרון לאדם
*יא. [[יה מלאך שמך בקרבו|מלאך שמך בקרבו]]
*יב. [[אליך אלכה]]
*יג. [[ידי דלים נחשלים]]
*יד. [[ילוד יעקב יצעק|יליד יעקב יצעק]]
*טו. [[יצורים וצפון]]
*טז. [[ליום להיטיב תקרא]]
*יז. [[יצרי ראשית צרי]]
*יח. [[יעירוני רעיוני]]
*יט. [[ירושלים למוגיך השקי]]
*כ. [[ירושלים האנחי]]
*כא. [[יונה נשאתה]]
*כב. [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] *
*כג. ה' שמע נא *
*כד. [[אלהי קדם מעונה]]
*כה. אם אויבי *
*כו. אלהי הודיעני *
*כז. אפתח שפתי בנגינותי *
*כח. אל בית המלך *
*כט. סמר גבי *
*ל. ה' מה אדם *
*לא. [[שבועה קבועה]]
*לב. [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*לג. שני חיי ומאויי *
*לד. [[שחר קמתי להודות]] *
*לח. שבת משושי *
*מ. הנשא והעיר פלאות *
*מא. אל דמי לכם ילדי איתני *
*מב. מדמי הלבבות *
*מג. משאת שיר וזמירות *
*מד. יונה זמריך הרבי *
*מה. [[יה שמך ארוממך]]
*מו. [[בליל זה בראש השנה]]
*מז. [[בזכרי על משכבי]] *
*מח. [[ביום זה כפור עוונינו|ביום זה כפור זדוננו]]
*מט. אשר יסד ארקים *
*נ. יצבתי עמודים *
*נא. יום ערום אעמוד *
*נב. לאיש כמוני *
*נג. [[כמפעלי צור גואלי]]
*נד. [[אם עוונות יענו בנו]]
*נה. [[דלתיך הלילה]]
*נו. [[בעשור לחדש ביום בוא]]
*נז. [[ידידיך מאמש]]
*נח. אנא בערכנו *
*נט. סליחה בקשתי *
*ס. ייושעון קהליך *
*סא. [[ידיד עליון]] *
*סב. יה שועת מתענה *
*סג. [[יחו לשון חזות אישון]]
*סד. [[יה אנה אמצאך]]
*סה. [[מנומם בעת קומם]]
*סו. [[ישן אל תרדם]] *
*סז. ה' מה נעמה *
*סח. יומם ולילה אפיל תחנוני *
*סט. בצר לי אקרא צור *
*ע. [[ה' בקול שופר]] *
*עא. [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] *
*עב. יום לבי סבותי *
*עג. [[יה איום זכור היום]]
*עד. אבי יתומים מלא רחמים *
*עה. [[ימינך נושא עווני]]
*עו. שולמית בלי תרמית *
*עז. לך עיני צופיות *
*עח. כל מעשה ה' *
*עט. [[ישראל עם קדוש|ישראל עם קודש]]
*פ. מלא רחמים ונושא עוון *
*פא. יערבו לפניך *
*פב. שבעה שחקים לא יכלכלוך *
*פג. שחר קמתי גם נכלמתי *
*פד. היום יגאל *
*פה. [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]] *
*פו. עובר על פשע ונושא חובה *
*פז. [[ישראל בחירי אל]]
*פח. [[אשר לו ים וחרבה]]
*פט. שבח בראש *
*צ. [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
*צא. מאזין לצעקה *
*צב. יה להלל *
*צג. אל מעון *
*צד. יבושר עם *
*צה. אות לטובה יעשה לי *
*צו. שועת דל הקשב *
*צז. רועה ישראל המפליא פלאות *
*צח. כל המיחלים לישע צורכם *
*צט. אל אל אשא עיני *
*ק. [[עם ה' השלחה]]

===נצ'ד אלרחמים===
רוב הפיוטים בתכלאל, נוסף:
*אליך אתודה שוכן מעונים
*אליך אתודה על עוונות ופשעים
*אנוסה עדיך לבקש רחמיך
*אלהי אזכירה ושינה אסירה
*[[אליך ה' נשאתי עיני|אליך נשאתי עיני]]
*אשא עיני אקוד על אפים
*אשוב אל ביתי
*יה מתי תשבור
*ירצה שוע קהל
*אנא אלהי הנאדר
*יגורתי מפני שמים קונה
*אדרוש בוטח
*אזמרך עליון בשובי ברציון
*אנוסה בעזרה
*דרכך היטיבי
*יונה נודדת מקינה
===סליחות לרס&quot;ג===
(כמו ב[[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים|תכלאל]])
===סדר עבודה לראב&quot;ע===
*[[אזכירה סדר עבודה]]
*[[אמוני לבב]]
*[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
*[[לא אשם ולא אשים]] *
*[[אבל בחטאינו]] *
*[[תתמוך גורלנו]] *
*אל תעש עמנו כחטאינו
===עוד סליחות===
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[אם תאהב דרך]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*בשם ה' אל עולם *
*למוצאי יו&quot;כ: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו|המבדיל - יצו ה' חסדו]] *
*[[בני ישראל שמחו]]
*ורם על כל תהלה
*אלהי האלהים שעה שועת כמהים</text>
      <sha1>2y4gghmvte2cgnhjmdtc1ei0q1we619</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yack67/bloc-notes</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739711</id>
    <revision>
      <id>3007967</id>
      <parentid>3006451</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:16:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007967</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="886" sha1="bb3k6w463z0v3xbbuup7v5xmosxb5kz" xml:space="preserve">==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], ארנהיים https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]</text>
      <sha1>bb3k6w463z0v3xbbuup7v5xmosxb5kz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008100</id>
      <parentid>3007967</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:09:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4962" sha1="s76vqnkmavvltpdvl52uhp9izneg82v" xml:space="preserve">==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [ [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].
==7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].</text>
      <sha1>s76vqnkmavvltpdvl52uhp9izneg82v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008101</id>
      <parentid>3008100</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:15:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4960" sha1="8ni0cnp1uxdu7nfxhqbd7kojp55estw" xml:space="preserve">==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].
==7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].</text>
      <sha1>8ni0cnp1uxdu7nfxhqbd7kojp55estw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008129</id>
      <parentid>3008101</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:45:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5769" sha1="epy2rbt17bngmqlmr1dxqthe694hl35" xml:space="preserve">==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}</text>
      <sha1>epy2rbt17bngmqlmr1dxqthe694hl35</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008141</id>
      <parentid>3008129</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7147" sha1="2zyq44axptdi9gzdh0fxvtvaqf4qy7f" xml:space="preserve">==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}</text>
      <sha1>2zyq44axptdi9gzdh0fxvtvaqf4qy7f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008142</id>
      <parentid>3008141</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:08:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* 7488 */</comment>
      <origin>3008142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7151" sha1="d50xo5v2mu611r29hz4k77gw2xov6ww" xml:space="preserve">==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אכל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}</text>
      <sha1>d50xo5v2mu611r29hz4k77gw2xov6ww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ארנן חסדך לבוקר</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739791</id>
    <revision>
      <id>3007965</id>
      <parentid>3006152</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T17:49:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* יוצר בשבת שניה אחר הפסח */ תגובה</comment>
      <origin>3007965</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7306" sha1="q4a1z1g8n39jnma9yjru7789cfbdw7v" xml:space="preserve">==יוצר בשבת שניה אחר הפסח==
{{א|Yack67}}, לגבי אמירת יוצר בשבת שניה אחר הפסח (וכלל היוצרות והאופנים בשבתות הספירה). אמנם בספר המנהגים נזכר שלא אומרים בשבתות אלה יוצר ואופן, אבל למעשה בסידורים הם נדפסו בד&quot;כ בסתם, וכנראה המנהג לאמרם היה רווח. חוץ ממנהג פולין וגלילותיה שמעיד עליו הלבוש, גם בקונטרס מנהגי עדת ישראל ברלין (עמ' טז) נזכר שבשבת שניה של אחר הפסח שחל בר&quot;ח אומרים היוצר של אותה שבת, ומוכח שמנהגם היה לומר יוצרות ואופנים בשבתות אלה. כיון שמנהגי ברלין שורשם במנהג וינה, מסתבר שגם מנהג וינה (וכלל אוסטריה?) היה כך. מאידך גיסא בשו&quot;ת שיח יצחק (רלא) כתב שמנהגם לא לומר יוצר ואופן, ומסתבר שכן נהגו בהונגריה (ולכאורה מאליה זוטא סי' תצג עולה שכן מנהג פראג). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:39, 16 באפריל 2026 (IDT)

:מפורש בקרובות של פראג שלא אומרים בפראג. ויכול להיות שמנהג ברלין גם שאב ממנהגי פולין שהיו הרווחים ביותר בודאי (פולין כולל גם ליטא ורוסיא אח&quot;כ וכו') וקרובים גיאוגרפית. אם היה מנהג וינא היה מובא במנהגים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:43, 16 באפריל 2026 (IDT)
::אינה לגמרי ראיה, אבל ממה שהדפיסו ורק ציינו שא&quot;א בפראג, משתמע שבשאר קהילת פיהם יש שאמרו.
::בזמן מהרא&quot;ט לא היה ממש יישוב בוינה, כי כנראה נכתב הספר אחר גזרת וינה בשנת קפ&quot;א. ובכל מקרה, אין כוונתי למנהג וינה הקדמון, אלא לאחר ששבה ונתיישבה שם קהילה אחר ימי מהרא&quot;ט. קהילת ברלין הוקמה ביקר בידי גולי וינה מהגירוש בשנת ת&quot;ל, וככלל נקבעו מנהגיה כמנהגי וינה, אז אני לא רואה סיבה לטעון בלי מקור שהושפעו בזה דוקא מפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:08, 16 באפריל 2026 (IDT)
:::לדעתי מה שהם מציינים מנהג פראג דווקא בגלל שכנראה בקצת קהילות פיהם כבר אמרו מתוך אי ידיעה בגלל שזה נמצא בסידור. אבל בכל המקורות זה מובא רק כמנהג פולין. לא נראה לי שזה נקרא &quot;בלי ראיה&quot; אבל בהחלט אפשר להוסיף &quot;וברלין&quot; אם ברור שכן נהגו שם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:15, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::אין ספק גם שאחר שנדפס בסדר עבודת ישראל זה נהיה מנהג רווח בכל מזרח אירופה איפה שעדיין אמרו פיוטים ולא היו בקיאים בחילוקי המנהגים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::ראית את ספר יוצרות קראקא שציינתי? בגוף הספר הוא מביא רק מהמאורה ואילך, ורק בסוף הספר יש את יוצרות ואופנים אלו, בהדגשה שזה כמנהג פולין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:22, 16 באפריל 2026 (IDT)
:::::סוף דבר, עליך להביא ראיה שכן נהגו בקהילות מסויימות אחרות ובהחלט אפשר אז להוסיף.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:25, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::ראיתי, אבל זה מתקופה מאד מוקדמת, והגיוני שאז הוא הדפיס בסתם כמו שכתוב במנהגים, ואח&quot;כ הוסיף את מנהג מדינתו. גם הלבוש, בערך באותה תקופה כתב באופן דומה – בתחילה ציין רק את דברי המנהגים, ואח&quot;כ הוסיף הערה שבפולין אומרים יוצרות בכל השבתות. בדפוסים ממאות השנים הבאות, לא רק מפולין גופא, כמעט תמיד הדפיסו את היוצרות הללו בלי הסתייגות, חוץ מדפוסי פראג שציינת.
::::::מסתבר כדבריך, שמנהג פולין התפשט בהדרגה, אולי בעקבות הדפוסים (לא יודע למה לתלות את זה דוקא בעבודת ישראל, כי ברוב דפוסי היוצרות שראיתי נדפס כך ולרוב בלי הסתייגות). אבל גם עצם העובדה שעבודת ישראל עצמו הדפיס כך בלי שום הסתייגות מעיד לדעתי שקהילות מ&quot;פ בגרמניה נהגו כפולין ולא כפראג והונגריה.
::::::לא דחוף לי להוסיף כך או אחרת, רציתי להעיר שיחסי הכוחות בין המנהגים הם לדעתי שהמנהג הפשוט היה כן לומר, והיו קהילות שלא אמרו ע&quot;פ המנהגים, ולא ההפך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:27, 16 באפריל 2026 (IDT)
:::::::זה לע&quot;ד כמו היוצר &quot;אתי מלבנון&quot; שנהיה בהדרגה הכי נפוץ באשר היותו מנהג פולין שגבר על האחרים (או סליחות כמנהג פרנקפורט שאט אט נהיו ל&quot;מנהג אשכנז הכללי&quot; או &quot;מנהג אשכנז המערבי&quot;). אבל אני כתבתי מה שנמצא במקורות ולא בנוי על השערות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:40, 16 באפריל 2026 (IDT)
:::::::ובפרט שמנהגי &quot;עדת ישראל&quot; נוסדו זמן רב אחרי הגירוש הנ&quot;ל, ונדפסו עוד יותר מאוחר, ואינם מייצגים כי אם בית כנסת אחד בעיר. מ&quot;מ תיקנתי קצת, ואני מקווה שהדברים ברורים דיים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:16, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::::לגבי הונגריה צריך עוד לעיין כי זכורני שיש משם מקורות  שבדורות האחרונים בטלו דווקא את הזולות של שבתות אלו? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:19, 16 באפריל 2026 (IDT)
:::::::::{{א|בן עדריאל}} עכשיו מצאתי ב'יוצרות' ונציה ה'שצ&quot;ו ששם בעמוד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24836&amp;st=&amp;pgnum=639 שכה] אזור אמירת יוצרות ואופנים אלו מצומצם עוד יותר ל&quot;גרוש פולן&quot; (הגם שבפוזן אמרו סדר שונה). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:49, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>q4a1z1g8n39jnma9yjru7789cfbdw7v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739951</id>
    <revision>
      <id>3007963</id>
      <parentid>3007755</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T17:22:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007963</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7014" sha1="akcgbk20ssd8qnmfvkge8zdlpftp99i" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]

======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>akcgbk20ssd8qnmfvkge8zdlpftp99i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007968</id>
      <parentid>3007963</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007968</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7304" sha1="sf4btu6k2zp96wpgh5qmdissy80lzua" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]

======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>sf4btu6k2zp96wpgh5qmdissy80lzua</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007969</id>
      <parentid>3007968</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:43:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007969</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7825" sha1="dq2tzm28y19zq5rbd320m9k9m0stjyp" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>dq2tzm28y19zq5rbd320m9k9m0stjyp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007970</id>
      <parentid>3007969</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T18:52:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3007970</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8394" sha1="203icziqkjxpx40nhmckpifh1ostfff" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד].]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>203icziqkjxpx40nhmckpifh1ostfff</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008063</id>
      <parentid>3007970</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:37:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כל בו */</comment>
      <origin>3008063</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8326" sha1="jc0s9i9ynbubpeivjuk1larpnqs94jm" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>jc0s9i9ynbubpeivjuk1larpnqs94jm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008092</id>
      <parentid>3008063</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:11:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8369" sha1="djtdjdtq7xd8vjp62ybry34ja2wp456" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>djtdjdtq7xd8vjp62ybry34ja2wp456</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008095</id>
      <parentid>3008092</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:29:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008095</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8701" sha1="10v2805n46qmxjy7zi0alyq4nxeg1mn" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן].
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>10v2805n46qmxjy7zi0alyq4nxeg1mn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008096</id>
      <parentid>3008095</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:31:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אר&quot;צ */</comment>
      <origin>3008096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8737" sha1="9g5yymiakb2rprihde1mir7u1oaft5x" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://hebrewbooks.org/21965 *].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>9g5yymiakb2rprihde1mir7u1oaft5x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008097</id>
      <parentid>3008096</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:46:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אר&quot;צ */</comment>
      <origin>3008097</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8815" sha1="9ha9o6ybn9xxgk8oeh5kwyl145c6w1i" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>9ha9o6ybn9xxgk8oeh5kwyl145c6w1i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008099</id>
      <parentid>3008097</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T22:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008099</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9265" sha1="d1icpbh5ub9izl9maln42t92pjhzefk" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>d1icpbh5ub9izl9maln42t92pjhzefk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008111</id>
      <parentid>3008099</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:45:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9315" sha1="702gwpjqy176hjbonc2wq78sa34v8ei" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' Zeitschrift d. D.M.G.
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>702gwpjqy176hjbonc2wq78sa34v8ei</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008114</id>
      <parentid>3008111</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T07:04:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* צדמ&quot;ג */</comment>
      <origin>3008114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9590" sha1="qq8izykh1z2boiequhm50ks1k7t2093" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].

======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' Zeitschrift d. D.M.G.
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886.
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן.

======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>qq8izykh1z2boiequhm50ks1k7t2093</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008115</id>
      <parentid>3008114</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T07:04:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9588" sha1="pv64mx0dgn52jsnd88ovz2nlj9uql6n" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' Zeitschrift d. D.M.G.
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886.
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן.
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>pv64mx0dgn52jsnd88ovz2nlj9uql6n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008118</id>
      <parentid>3008115</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T07:46:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9688" sha1="lwc8vnme38grb704wjjwfd1m8x8c63m" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489.
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513.
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521.
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546.
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566.
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776.
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489.
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846.
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866.
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853.
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794.
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576.
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571.
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880.
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699.
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' Albrecht.
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' Zeitschrift d. D.M.G.
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>lwc8vnme38grb704wjjwfd1m8x8c63m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008119</id>
      <parentid>3008118</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T08:36:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11479" sha1="flspc9wwn5he8rtxk4mo46sv1hslzrx" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>flspc9wwn5he8rtxk4mo46sv1hslzrx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008136</id>
      <parentid>3008119</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T10:26:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11788" sha1="bph0m9ndbz48pzcfaughsvy22rfa5s9" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>bph0m9ndbz48pzcfaughsvy22rfa5s9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008143</id>
      <parentid>3008136</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:15:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11925" sha1="mcibrjdru6o81j75fans38uwxvxvo02" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>mcibrjdru6o81j75fans38uwxvxvo02</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739954</id>
    <revision>
      <id>3008094</id>
      <parentid>3006824</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T21:15:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1008" sha1="kv1g7stwdawuuan8rqvqgym9u2exzuh" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903.
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 עד 1862]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kv1g7stwdawuuan8rqvqgym9u2exzuh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008113</id>
      <parentid>3008094</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T06:49:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1090" sha1="5j2lpkdzp34iuk50hdg8kwwvg4a7ok1" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903.
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 עד 1862]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5j2lpkdzp34iuk50hdg8kwwvg4a7ok1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008120</id>
      <parentid>3008113</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T08:44:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1281" sha1="dtsudo7b2e3q7cd1a2jd1dk7le33zyv" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903.
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 עד 1862]
======Brody and Albrecht======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911.
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910.
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dtsudo7b2e3q7cd1a2jd1dk7le33zyv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008122</id>
      <parentid>3008120</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:29:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1652" sha1="1z5q9ivhyqndaxalyyx1y4ldteiuzbd" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>1z5q9ivhyqndaxalyyx1y4ldteiuzbd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008144</id>
      <parentid>3008122</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:20:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1845" sha1="kr43q40zdhd0q1lgmjsxmoz9w5056b6" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kr43q40zdhd0q1lgmjsxmoz9w5056b6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/יהושע העשיל/יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739991</id>
    <revision>
      <id>3007964</id>
      <parentid>3007814</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T17:36:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3007964</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3951" sha1="9jggowoyjj0vth8qwrr124jy0982evh" xml:space="preserve">[יח, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם&lt;קטע סוף=א/&gt;

[יח, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יח, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[יח, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יח, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יח, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה &lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יח, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יח, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יח, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[יח, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[יח, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ומרחם על האוהבים לשמוע דברו&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[יח, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה{{ש}}ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[יח, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כטל בעת השרב והחמימות מקיר את הנפשות כן אמירת רכה משיבת נפש&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[יח, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כמה פעמים פועלי' (?) דברי' טובים יותר מהצדקה גדולה ואדם נדיב לב את שתיה' יעשה&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[יח, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;וכסיל נותן יד וכועס ומתנה שלא מאהבת הלב אינה רצויה&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[יח, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;למוד אתה בראשונה ואחר תלמד לאחרי' עזור עצמך קודם שתעזור לאחרי'&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[יח, כ] &lt;קטע התחלה=כ/&gt;קשוט עצמך ואחר הוכיח לאחרי' ותמצא חן&lt;קטע סוף=כ/&gt;

[יח, כא] ''אין''

[יח, כב] אל תאחר תשובתך עד תפול למשכב

[יח, כב] בעוד כח בידך לעשות חטא ופשע היטיב מעשך ואל תאמר עוד יש לי ומן הרבה

[יח, כג] אל תמתין על זמן אשר יבוא המות עבור השם בשלימות ולא תנסה אותו

[יח, כד] זכור את חרון אף אשר בסופו יבוא והקנאה אשר תבוא בעת הליכתך מן העול'

[יח, כה] האדם כי יאכל לשיבע נפשו יזכור כי יוכל עוד לבוא ליד רעבון והעשיר יוכל לבוא לידי עניות

[יח, כו] כי העת והזמן יוכל לשנות מבוקר עד ערב ונקל זאת בעיני השם

[יח, כז] החכם עיניו בראשו ושומר נפשו מהחטאים בעודני בכחו אשר יוכל לחטא בהנה(?)

[יח, כח] מי האיש הנלבב(?) שומע לדברי החרמה ויהגה בה ישמרנה תמיד נגד עיניו ולבו להטיבו באחריתו

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=14

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>9jggowoyjj0vth8qwrr124jy0982evh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008150</id>
      <parentid>3007964</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:50:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3008150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4966" sha1="9fel3cm8z1arqeu0wru9tx5ronzaea9" xml:space="preserve">[יח, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם&lt;קטע סוף=א/&gt;

[יח, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יח, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[יח, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יח, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יח, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה &lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יח, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יח, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יח, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[יח, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[יח, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ומרחם על האוהבים לשמוע דברו&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[יח, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה{{ש}}ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[יח, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כטל בעת השרב והחמימות מקיר את הנפשות כן אמירת רכה משיבת נפש&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[יח, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כמה פעמים פועלי' (?) דברי' טובים יותר מהצדקה גדולה ואדם נדיב לב את שתיה' יעשה&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[יח, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;וכסיל נותן יד וכועס ומתנה שלא מאהבת הלב אינה רצויה&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[יח, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;למוד אתה בראשונה ואחר תלמד לאחרי' עזור עצמך קודם שתעזור לאחרי'&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[יח, כ] &lt;קטע התחלה=כ/&gt;קשוט עצמך ואחר הוכיח לאחרי' ותמצא חן&lt;קטע סוף=כ/&gt;

[יח, כא] ''אין''

[יח, כב] &lt;קטע התחלה=כב/&gt;אל תאחר תשובתך עד תפול למשכב{{ש}}&lt;קטע סוף=כב/&gt;

[יח, כב] &lt;קטע התחלה=כב/&gt;בעוד כח בידך לעשות חטא ופשע היטיב מעשך ואל תאמר עוד יש לי ומן הרבה&lt;קטע סוף=כב/&gt;

[יח, כג] &lt;קטע התחלה=כג/&gt;אל תמתין על זמן אשר יבוא המות עבור השם בשלימות ולא תנסה אותו&lt;קטע סוף=כג/&gt;

[יח, כד] &lt;קטע התחלה=כד/&gt;זכור את חרון אף אשר בסופו יבוא והקנאה אשר תבוא בעת הליכתך מן העול'&lt;קטע סוף=כד/&gt;

[יח, כה] &lt;קטע התחלה=כה/&gt;האדם כי יאכל לשיבע נפשו יזכור כי יוכל עוד לבוא ליד רעבון והעשיר יוכל לבוא לידי עניות&lt;קטע סוף=כה/&gt;

[יח, כו] &lt;קטע התחלה=כו/&gt;כי העת והזמן יוכל לשנות מבוקר עד ערב ונקל זאת בעיני השם&lt;קטע סוף=כו/&gt;

[יח, כז] &lt;קטע התחלה=כז/&gt;החכם עיניו בראשו ושומר נפשו מהחטאים בעודני בכחו אשר יוכל לחטא בהנה(?)&lt;קטע סוף=כז/&gt;

[יח, כח] &lt;קטע התחלה=כח/&gt;מי האיש הנלבב(?) שומע לדברי החרמה ויהגה בה ישמרנה תמיד נגד עיניו ולבו להטיבו באחריתו&lt;קטע סוף=כח/&gt;

'''מפרק יט המודפס'''

[יח, ל] &lt;קטע התחלה=ל/&gt;אל תלך בתאות לבך להרע היה גבור על יצרך&lt;קטע סוף=ל/&gt;

[יח, לא] &lt;קטע התחלה=לא/&gt;כי אם תלך אחרי מראה עיניך אויביך ילעגו בך&lt;קטע סוף=לא/&gt;

[יח, לב] &lt;קטע התחלה=לב/&gt;אל תרבה לפזר ממונך פן מה תעשה באחריתך בעת מטה ידך הכיס ריק ואין בו&lt;קטע סוף=לב/&gt;

[יח, לג] &lt;קטע התחלה=לג/&gt;בעל' מלאכה האוהב יין ושכר לא יעשיר והעושה עסקיו שלא בעצה הלוך וחסיר ילך&lt;קטע סוף=לג/&gt;

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=14

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>9fel3cm8z1arqeu0wru9tx5ronzaea9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740024</id>
    <revision>
      <id>3008064</id>
      <parentid>3007716</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:38:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008064</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6304" sha1="fpb784lcbqw1j41126dukt42be47imv" xml:space="preserve">{{מרכז|'''בבא מציעא פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{המשנה|א|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, הָאוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה חֲלָקִים, וְהָאוֹמֵר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מַנְהִיג, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵם מוֹדִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עֵדִים, חוֹלְקִים בְּלֹא שְׁבוּעָה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: תְּנֶהָ לִי, נְטָלָהּ וְאָמַר: אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ, זָכָה בָּהּ. אִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לוֹ אָמַר: אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה, לֹא אָמַר כְּלוּם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ, זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָּהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה, אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ, וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, זָכְתָה לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ גּוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, לֹא אָמַר כְּלוּם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן כְּתֻבָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלָּהֶן:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים, לֹא יַחֲזִיר, שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן; אֵין בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים, יַחֲזִיר, שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;מָצָא גִּטֵּי נָשִׁים, וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָתִיקִי, מַתָּנָה וְשׁוֹבָרִים, הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּתוּבִים הָיוּ, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לִתְּנֵם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מָצָא אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן, שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין, וּשְׁטָרֵי בֵּרוּרִין, וְכָל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. מָצָא בַּחֲפִיסָה אוֹ בִּדְלֻסְקְמָא תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת, אוֹ אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וְכַמָּה אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת? שְׁלֹשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלֹשָׁה, יַחֲזִיר לַלֹּוֶה; שְׁלֹשָׁה הַלֹּוִין מֵאֶחָד, יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת, יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבַּסִּמְפּוֹנוֹת:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא א]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fpb784lcbqw1j41126dukt42be47imv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008065</id>
      <parentid>3008064</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:39:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008065</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6328" sha1="o752aja2wur600p01qbhlwpj63qs46l" xml:space="preserve">{{מרכז|'''בבא מציעא פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, הָאוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה חֲלָקִים, וְהָאוֹמֵר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מַנְהִיג, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵם מוֹדִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עֵדִים, חוֹלְקִים בְּלֹא שְׁבוּעָה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: תְּנֶהָ לִי, נְטָלָהּ וְאָמַר: אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ, זָכָה בָּהּ. אִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לוֹ אָמַר: אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה, לֹא אָמַר כְּלוּם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ, זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָּהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה, אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ, וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, זָכְתָה לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ גּוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, לֹא אָמַר כְּלוּם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן כְּתֻבָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלָּהֶן:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים, לֹא יַחֲזִיר, שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן; אֵין בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים, יַחֲזִיר, שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;מָצָא גִּטֵּי נָשִׁים, וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָתִיקִי, מַתָּנָה וְשׁוֹבָרִים, הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּתוּבִים הָיוּ, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לִתְּנֵם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מָצָא אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן, שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין, וּשְׁטָרֵי בֵּרוּרִין, וְכָל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. מָצָא בַּחֲפִיסָה אוֹ בִּדְלֻסְקְמָא תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת, אוֹ אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וְכַמָּה אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת? שְׁלֹשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלֹשָׁה, יַחֲזִיר לַלֹּוֶה; שְׁלֹשָׁה הַלֹּוִין מֵאֶחָד, יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת, יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבַּסִּמְפּוֹנוֹת:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא א]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o752aja2wur600p01qbhlwpj63qs46l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008066</id>
      <parentid>3008065</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008066</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6330" sha1="6x32sw5o083wvyyolsf8lvxm7gd8l13" xml:space="preserve">{{מרכז|'''בבא מציעא פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, הָאוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וְהָאוֹמֵר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מַנְהִיג, זֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵם מוֹדִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עֵדִים, חוֹלְקִים בְּלֹא שְׁבוּעָה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: תְּנֶהָ לִי, נְטָלָהּ וְאָמַר: אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ, זָכָה בָּהּ. אִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לוֹ אָמַר: אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה, לֹא אָמַר כְּלוּם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ, זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָּהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה, אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ, וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, זָכְתָה לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ גּוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, לֹא אָמַר כְּלוּם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן כְּתֻבָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלָּהֶן:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים, לֹא יַחֲזִיר, שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן; אֵין בָּהֶן אַחֲרָיוּת נְכָסִים, יַחֲזִיר, שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;מָצָא גִּטֵּי נָשִׁים, וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָתִיקִי, מַתָּנָה וְשׁוֹבָרִים, הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּתוּבִים הָיוּ, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לִתְּנֵם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|א|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מָצָא אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן, שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין, וּשְׁטָרֵי בֵּרוּרִין, וְכָל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. מָצָא בַּחֲפִיסָה אוֹ בִּדְלֻסְקְמָא תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת, אוֹ אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וְכַמָּה אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת? שְׁלֹשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלֹשָׁה, יַחֲזִיר לַלֹּוֶה; שְׁלֹשָׁה הַלֹּוִין מֵאֶחָד, יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת, יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבַּסִּמְפּוֹנוֹת:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא א]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6x32sw5o083wvyyolsf8lvxm7gd8l13</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/342</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740032</id>
    <revision>
      <id>3007949</id>
      <parentid>3007915</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T15:24:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3007949</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4201" sha1="99qsont4wigcdthku5qwkupnysqr6k1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפו

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ולשונו של רש&quot;י ז&quot;ל שם ״נמנו וגמרו עמדו למנין ורבו האומרים אינה מקודשת
ובטלו המועטים וחזרו בהם וגמרו (גם הם) לומר אינה מקודשת, ורב אמר עדיין
היא מחלוקת, לא עמדו למנין '''ולא חזר בו ר׳ יהודה''', אמר אביי כוותיה
דר׳ יוחנן מסתברא דחזר בו ר׳ יהודה.״

והדבר מבואר שהי׳ זה בהמתיבתא הכללית אשר היו בה כל הסדרים הכוללים.

ואלו הי׳ גם רבן שמעון בן גמליאל שם, ואלו הי׳ הוא ראש המתיבתא
הרי פקודות כאלה את מי להכניס ואת מי לא, הי׳ תלוי בהמתיבתא רק בהנשיא.

וכמו שהוא גם ב[[ברכות כח א|ברכות כ&quot;ח]] ״אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וכו׳ שהי׳
רבן גמליאל מכריז כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש&quot;.

ובמקום הזה הננו רואים שהי׳ זה ר׳ יהודה, ובדבריו הי׳ הדבר תלוי ״אמר
להם ר׳ יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן״.

אף גם זאת יוצא מפורש כי ר׳ יהודה הי׳ שם המציע את המשנה כי יאמר
״מפני וכו׳ '''לקפחני''' בהלכות הם באים״.

ודברי סומכוס היו שם באמת בנוגע לסגנון לשון המשנה.

ועי׳ במס׳ [[מנחות קג ב|מנחות ד׳ ק״ג]] על המשנה שם ״מתנדב אדם מנחה של ששים
עשרון ומביא בכלי אחד אם אמר הרי עלי ס&quot;א מביא ששים בכלי אחד וכו׳.״

בא ב[[מנחות קג ב|גמ׳ מיד אחר המשנה]]:

״שאיל שאילה למעלה מר׳ יהודה בר׳ אילעאי מניין לאומר הרי עלי ששים
ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד '''פתח''' ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש
המדברים בכל מקום ואמר שכן מצינו צבור מביאין ביום טוב ראשון וכו׳ אמר
לו ר׳ שמעון והלא אלו פרים ואלים וכו׳ '''אמרו לו אמור אתה אמר להם'''
הרי הוא אומר כל מנחה וכו׳.״

והדברים מתמיהים כי יותחל ״שאיל שאילה למעלה מר' יהודה בר‘ אילעאי״,
ואם כן הלא ממנו לבד שאלו, ועליו לבד הי׳ מוטל להשיב.

ואיזה ענין יש להדברים מיד אחר זה ״פתח ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש
המדברים בכל מקום״ כאלו נדרש טעם מדוע השיב הוא ראשונה.

אבל כן הדבר שהי׳ זה במתיבתא הכוללת המקום אשר נמצאו שם כל חכמי
הדור כולם.

ובכל זה נאמר ״שאיל שאילה למעלה מר׳ יהודה בר׳ אילעאי״ מפני
שבימים ההם נחתכו כל עניני המתיבתא על ידי ר׳ יהודה והוא ישב שם ראש.

אבל השאלה היתה באמת לכל חכמי הדור כולם הנאספים שם, ועל כן
יאמרו ״פתח ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש המדברים בכל מקום״.

והננו רואים מפורש שישב שם גם ר‘ שמעון וכן בא הלשון ״אמרו לו
אמור אתה אמר להם וכו'&quot;.

וממקום הזה הננו יודעים גם זאת כי לא הי׳ הדבר לשעה עוברת, כי אם
שהי׳ שם הדבר כן כל ימי הדור הזה.

שדברי הממשלה ״יהודה שעילה יתעלה״ הלא יחד עם זה התחילו ימי
רדיפות ר׳ שמעון בן יוחאי, כמו שהם הדברים במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל&quot;ג]] שם ״הלך
יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי
ששתק יגלה לצפורי שמעון שגינה יהרג&quot;.

&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>99qsont4wigcdthku5qwkupnysqr6k1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפתח פי בשיר ובזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740033</id>
    <revision>
      <id>3008133</id>
      <parentid>3007880</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:52:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה והתאמה לכ&quot;י ותיקן 320 (חוץ משיבושים מובהקים)</comment>
      <origin>3008133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4115" sha1="sqqscg0ffcy7a4np6flqq6fc4vnvsx8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|רשות לתפילת גשם בק״ק}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יהודה?'''}}

{{סי|אֶ}}פְתַּח פִּי בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְהֵלוֹת אֲהַלֶּלְךָ אֱלֹהִים בְּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|גַּ}}שְׁתִי צְקוּנִי לְךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} אוֹרָה

{{סי|דִּ}}בְבוֹתַי רְצֵה אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}עָתֵר לִי וּזְכֹר לִי אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|וְ}}אֵחָשֵׁב לְפָנֶיךָ כְּנִזְרְקָה בִי שֵׂיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} נְדָבָה

{{סי|זָ}}כְרֵנִי לְטוֹבָה וּפָקְדֵנִי בְּרָצוֹן{{ש}}
{{סי|חָ}}נֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְחַלְּצֵנִי מִלַּחֲצוֹן{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי וְאַל יְהִי בִּי פִּרְצוֹן{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} רָצוֹן

{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת צַוֵּה מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}עָמְדִי {{סי|לְ}}פָנֶיךָ לִקְרַאת מַעֲרָכָה{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי וּבֶרֶךְ לְךָ אֶבְרְכָה{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} בְּרָכָה

{{סי|נְ}}גִינוֹתַי שְׁעֵה רַב הָעֲלִילָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחִי יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ כְּכָלִיל וְעוֹלָה{{ש}}
{{סי|עַ}}יִן לְךָ אֶשָּׂא מִמַּעֲמַקֵּי מְצוּלָה{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} גִּילָה

{{סי|פְּ}}צֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת וּמֵאָסוֹן{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק לְפָנַי יְהַלֵּךְ וְתַשִּׂיגֵנִי שָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלִי תִּשְׁמַע וְהַעֲלֵנִי מֵרִפְסוֹן{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} שָׂשׂוֹן

{{סי|רַ}}חֲשִׁי לְפָנֶיךָ יַעֲלֶה אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
רִנָּתִי לְךָ תִּקְרַב וְזָכְרֵנִי לְחַיִּים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כְּנֵנִי בֶּטַח בְּאֶרֶץ הַחַיִּים{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} חַיִּים

{{סי|תָּ}}בֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}}
בְּעָרְכִי הַיּוֹם נֶגְדְּךָ שִׁירִים וְתֻשְׁבָּחוֹת{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} שְׂמָחוֹת

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי אֵל דָּר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
הַיּוֹם תְּקַבְּלֵנִי כְּמִנְחָה טְהוֹרָה{{ש}}
וְאַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי}} אוֹרָה

דַּעַת יַדְּעֵנִי וְהַשְׂכֵּל וּבִינָה {{ש}}
לְרֹאשׁ תְּשִׂימֵנִי אֱלֹהֵי קֶדֶם מְעֹנָה {{ש}}
הַיּוֹם בְּשַׁאֲלִי מִמְּךָ גִּשְׁמֵי שָׁנָה {{ש}}
{{מילת קבע|עֲנֵנִי יְיָ}} מִשְּׁמֵי מְעוֹנָה.

[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]</text>
      <sha1>sqqscg0ffcy7a4np6flqq6fc4vnvsx8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרי פי יהיו לרצון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740034</id>
    <revision>
      <id>3008134</id>
      <parentid>3007809</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T09:57:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה ע&quot;פ כ&quot;י ותיקן 320</comment>
      <origin>3008134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2848" sha1="hh7ml082urm712z7u3pfltw4dftapgy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|רשות לתפילת גשם בק״ק צרפת}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מְרֵי פִי יִהְיוּ לְרָצוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}עַד מַרְעִית צֹאן{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּרַת גֶּשֶׁם מִהְיוֹת לְפִרְצוֹן{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים הֱיוֹת לְעֶלְצוֹן{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה מִלַּחֲצוֹן{{ש}}
{{סי|וְ}}הַצְלִיחָה פְּנִימִי וְחִיצוֹן{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} רָצוֹן

{{סי|זִ}}יל מִמְּעוֹן הַבְּרָכוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁר לְעֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
{{סי|טִ}}יף גֶּשֶׁם מַרְפֵּא וַאֲרוּכוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עֲרוּכוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}רָשׁ אֲדַבֵּר רַכּוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנֶיךָ מֵצִיץ מֵחֲרַכּוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בְּרָכוֹת

{{סי|מָ}}ה כֹּחִי לְהַרְבּוֹת {{ש}}
{{סי|נַ}}אַק לְשׁוֹכֵן עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ שָׂדֶה לְרַוּוֹת{{ש}}
{{סי|עֵ}}יפָתָה בְּלִי רות{{ש}}
{{סי|פִּ}}יצַת נוֹדֵי עָבוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹק וְהַצְלִיחָה תְּנוּבוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} נְדָבוֹת

{{סי|קָ}}רִים הַמְשֵׁךְ יְאוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}נֵּן עֲצֵי יְעָרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}פֵּר מַלְקוֹשׁוֹת וְיוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}יִּהְיֶה גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲרֹף כַּמָּטָר לֶקַח לְהוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|תִּ}}זַּל כַּטַּל אֲמָרוֹת מְבֹאָרוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת

כַּכָּתוּב: יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב: {{ממס|דברים לב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: {{ממס|דברים לב ג}}

[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]</text>
      <sha1>hh7ml082urm712z7u3pfltw4dftapgy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:איומתי שמחי ועלזי</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740052</id>
    <revision>
      <id>3007939</id>
      <timestamp>2026-04-26T14:31:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==הערות== כמה הערות לנוסח הפיוט: # בכמה כתבי יד (פרמה 2885, ברלין 1224) המילה הפותחת (וכן בכל המחרוזות האי-זוגיות) היא 'יחידתי', ובאחרים (מחזור נירנברג) היא 'איומתי' כבדפוסים.  # הפיוט ארוך למדי, וכנראה משום כך הוא קוצר בדרכים שונות, עד כה מצאתיו בשלמות ברצף רק בקונטר...&quot;</comment>
      <origin>3007939</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2046" sha1="kthi0963rr04vbxkmmcanmrumghtbnb" xml:space="preserve">==הערות==
כמה הערות לנוסח הפיוט:
# בכמה כתבי יד (פרמה 2885, ברלין 1224) המילה הפותחת (וכן בכל המחרוזות האי-זוגיות) היא 'יחידתי', ובאחרים (מחזור נירנברג) היא 'איומתי' כבדפוסים. 
# הפיוט ארוך למדי, וכנראה משום כך הוא קוצר בדרכים שונות, עד כה מצאתיו בשלמות ברצף רק בקונטרס הפיוטים הנספח למחזור ויטרי. בדפוסים נשמטו שתי המחרוזות הפותחות 'ותהי לי עוד' ו'אל תיראי'. במחזור נירנברג הפיוט מועתק במלואו אך מפוצל לשנים – חציו הראשון בשבת שניה וחציו השני בשבת שלישית. בכ&quot;י ברלין 1224 נשמטו ארבע המחרוזות של אותיות א' ול'. בכ&quot;י פרמה 2885 הפיוט מועתק פעמים – בשבת שלישית ובשבת חמישית, אף לאאחת מהן בשלמותו. בשני המקרים הועתקו מחרוזות נוספות בשולים, אך גם בהן חסרה 'אל תיראי'.
# בשלושת המחזורים כתובי היד שראיתי הפיוט מוגדר כ'אהבה' ולא כ'מאורה', וכיתר הפיוטים מסוג זה לשבתות הספירה. יתכן שיש כאן רק שגרת לישנא של הסופרים, אבל מסתבר שהוא באמת נאמר כאהבה. ההקפדה לסיים את המחרוזות בפסוק מעניין אור מטה את הדעת שהפיוט כן נכתב כמאורה, אבל אולי בשל תבניתו ובשל הנוהג לומר אהבות בשבתות הספירה הוא הוסב לשמש אהבה. גם בקונטרס הפיטים שבמחזור ויטרי כי&quot;ל הוא מופיע בין המאורות, וכן בלבוש ובדפוסי מנהג פולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:31, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kthi0963rr04vbxkmmcanmrumghtbnb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740053</id>
    <revision>
      <id>3007943</id>
      <timestamp>2026-04-26T15:05:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3007930] אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</comment>
      <origin>3007943</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6308" sha1="tlgw5nz6r1dja2j7lem1a39j048ln26" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים}}
{{ח:קטע3||{{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשנ״ח, 4394|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4659.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 5|תיקון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4803.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1949|תיקון|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4970.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}} (להלן – החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד עובדו לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}} (להלן – קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתכנית קצבה ולתכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן – קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח, בין אם יש בקופת הביטוח תכנית לקצבה ובין אם לאו{{ח:הערה|&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;}} (להלן – תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן – השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(1)}} תשלומי המעביד –
{{ח:תתת|(א)}} לקרן פנסיה אינם פחותים מ־14&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;% מן השכר המופטר או 12% מן השכר המופטר אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 2&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;% מן השכר המופטר. לא שילם המעביד בנוסף ל־12% גם 2&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;% כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד;
{{ח:תתת|(ב)}} לקופת ביטוח אינם פחותים מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 13&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;% מן השכר המופטר, אם משלם המעביד בעד עובדו בנוסף לכך גם תשלומים להבטחת הכנסה חודשית במקרה אובדן כושר עבודה, בתכנית שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מן השכר המופטר לפחות או בשיעור של 2&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;% מן השכר המופטר, לפי הנמוך מביניהם (להלן – תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה);
{{ח:תתתת|(2)}} 11% מן השכר המופטר, אם שילם המעביד בנוסף גם תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה, ובמקרה זה יבואו תשלומי המעביד במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; שילם המעביד נוסף על אלה גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של 2&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;% מן השכר המופטר, יבואו תשלומי המעביד במקום 100% פיצויי הפיטורים של העובד.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשס״א}}
{{ח:תת|(2)}} לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו –
{{ח:תתת|(א)}} הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי המעביד ואת קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי הענין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה;
{{ח:תתת|(ב)}} ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 17|או 17 לחוק}} ובמידה שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, ”אירוע מזכה“ – מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(3)}} אין באישור זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|החוק}}, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, בגין שכר שמעבר לשכר המופטר.

{{ח:חתימות|ט״ו בסיון התשנ״ח (9 ביוני 1998)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר העבודה והרווחה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tlgw5nz6r1dja2j7lem1a39j048ln26</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1740054</id>
    <redirect title="שיחה:אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים" />
    <revision>
      <id>3007944</id>
      <timestamp>2026-04-26T15:05:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3007944</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" sha1="10637udg8rx7mrw11cl2uyjwfwpxfzu" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]</text>
      <sha1>10637udg8rx7mrw11cl2uyjwfwpxfzu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740055</id>
    <revision>
      <id>3007945</id>
      <timestamp>2026-04-26T15:05:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3007945</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/343</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740056</id>
    <revision>
      <id>3007950</id>
      <timestamp>2026-04-26T15:33:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪772‬‬  הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה  &lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt; ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא שם באורך ויבואר לפנינו.  וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם הוא עמהם שם במתיבתא.  לפי שבאמת כן הדבר שהי...&quot;</comment>
      <origin>3007950</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4656" sha1="mnql55ab3yyptufmdv6ancaymqhcu2l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן‬
‫'‬
‫‪,‬‬
‫קרחה על ר׳ אלעזר• בר׳ שמעון ■״מי שאין לו אב ימות״‪.‬‬
‫ובמשנה בבויוח ד׳ מ׳ )פיו מ־ט( «מ;ישד‪ .‬שהלחי התחתון עודף על העליון‬
‫ו ש ל ה * ( ר ב ן ‪ ,‬ש מ ע ו ן ב ן נ מ ל י א ל ל ח כ מ י ם ואמרו הרי זה מום‪.‬״‬
‫והנה זה ודאי בי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל להבמימ״ היינו להמתיבתא‬
‫■‬
‫הכללית‪.‬‬
‫ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שנם לא ■הי׳ יכול &quot;לבוא‬
‫לשם‪ ,‬שאם לא כן לא הי׳ דרבם ל־מלוח כי אם ‪ ,‬להציע הדברים בעצמם כמו‬
‫במשנה ביצר‪-.‬ד׳ ביז ״בהמה שמתה לא •יזיזנד‪ .‬ממקומך‪ ■.‬ומעשה‪ :‬ושאלו את ר׳‬
‫טדפון עליד‪ ,‬ועל החלד‪ .‬שנגימאת ו נ כ נ ס ל ב י ת ‪ .‬ה מ ד ר ש ושאל ואמרו לו לא‬
‫‪.‬‬
‫’‬
‫' ׳‬
‫יזיזם■ממקומם‪&quot;.‬‬
‫ור‪.‬דברי‪:‬ם הד‪-‬ם אשר נראד‪ .‬מדברי הברייתא בקדושין ד׳ ניב בי ד׳ יועדה הי׳‬
‫‪,‬הראש בד‪.‬מתיבתא‪ ,‬כמו שנתבאר‪ ,‬באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי‪ .‬במם׳ נזור ד׳‬
‫מ״ט‪ ,‬ואשד לא יובל להיות ספק שלמרו זהבד‪.‬מתיבתא בזמן אחר מד‪.‬ענין בקדושין שם‪.‬‬
‫ובנזיר ד׳ מימי על המשנד‪ .‬״על אלו מיומאות הנזיר מגלה על*המ׳ת ועל‬
‫■‬
‫‪, ■ ■.‬‬
‫‪ -,‬־‬
‫כזית מן המת ובו׳״ בא‪:‬‬
‫״תנו רבנן אה‪ -‬פביירתו' של ר‘ מאיר אמר לד‪.‬ם ר׳ יד״דה לתלמידיו אל‬
‫‪.‬‬
‫אל יכנסו ובו׳ דחק סומבוס ונכנס אמי להם כך שינד‪ ,‬לי י ר׳ מאיר )נוסח יסוד‬
‫המשנה( על אלו טימאות הנזיר מנלח על יהמת ועל כזית מן ך‪.‬מת כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪.‬‬
‫וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמי־ו מאיר שכב יד‪.‬ודד‪ .‬כ&gt;*ס יוסי שיתק תורי‪ .‬מוי‪ .‬תדא עליהיוכו׳‪.‬״‬
‫י‬

‫*( כן נמצא 'בקצה‪ .‬ספרים ‪-‬כנין בדפוס אלסונא ונראה‬
‫והקדום ובמכות הגיהו בס*א ״ושאר‪ .‬החת ‪-‬ושלח״‪.‬י המרל‪ : '.‬י‬

‫ב ל ק ה המחבר הול( הנוסח היסר‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mnql55ab3yyptufmdv6ancaymqhcu2l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008103</id>
      <parentid>3007950</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T05:28:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008103</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4560" sha1="bx9tnjrou5cvd0r5ifkodv5h2zsrln8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן
קרחה על ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ״מי שאין לו אב ימות״.

ובמשנה בכורות ד׳ מ׳ ([[משנה בכורות ו ט|פ&quot;ו מ&quot;ט) &quot;מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון
'''ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים''' ואמרו הרי זה מום.״

והנה זה ודאי כי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים״ היינו להמתיבתא
הכללית.

ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שנם לא ■הי׳ יכול &quot;לבוא‬
‫לשם‪ ,‬שאם לא כן לא הי׳ דרבם ל־מלוח כי אם ‪ ,‬להציע הדברים בעצמם כמו‬
‫במשנה ביצר‪-.‬ד׳ ביז ״בהמה שמתה לא •יזיזנד‪ .‬ממקומך‪ ■.‬ומעשה‪ :‬ושאלו את ר׳‬
‫טדפון עליד‪ ,‬ועל החלד‪ .‬שנגימאת ו נ כ נ ס ל ב י ת ‪ .‬ה מ ד ר ש ושאל ואמרו לו לא‬
‫‪.‬‬
‫’‬
‫' ׳‬
‫יזיזם■ממקומם‪&quot;.‬‬
‫ור‪.‬דברי‪:‬ם הד‪-‬ם אשר נראד‪ .‬מדברי הברייתא בקדושין ד׳ ניב בי ד׳ יועדה הי׳‬
‫‪,‬הראש בד‪.‬מתיבתא‪ ,‬כמו שנתבאר‪ ,‬באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי‪ .‬במם׳ נזור ד׳‬
‫מ״ט‪ ,‬ואשד לא יובל להיות ספק שלמרו זהבד‪.‬מתיבתא בזמן אחר מד‪.‬ענין בקדושין שם‪.‬‬
‫ובנזיר ד׳ מימי על המשנד‪ .‬״על אלו מיומאות הנזיר מגלה על*המ׳ת ועל‬
‫■‬
‫‪, ■ ■.‬‬
‫‪ -,‬־‬
‫כזית מן המת ובו׳״ בא‪:‬‬
‫״תנו רבנן אה‪ -‬פביירתו' של ר‘ מאיר אמר לד‪.‬ם ר׳ יד״דה לתלמידיו אל‬
‫‪.‬‬
‫אל יכנסו ובו׳ דחק סומבוס ונכנס אמי להם כך שינד‪ ,‬לי י ר׳ מאיר )נוסח יסוד‬
‫המשנה( על אלו טימאות הנזיר מנלח על יהמת ועל כזית מן ך‪.‬מת כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪.‬‬
‫וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמי־ו מאיר שכב יד‪.‬ודד‪ .‬כ&gt;*ס יוסי שיתק תורי‪ .‬מוי‪ .‬תדא עליהיוכו׳‪.‬״‬
‫י‬

‫*( כן נמצא 'בקצה‪ .‬ספרים ‪-‬כנין בדפוס אלסונא ונראה‬
‫והקדום ובמכות הגיהו בס*א ״ושאר‪ .‬החת ‪-‬ושלח״‪.‬י המרל‪ : '.‬י‬

‫ב ל ק ה המחבר הול( הנוסח היסר‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bx9tnjrou5cvd0r5ifkodv5h2zsrln8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008104</id>
      <parentid>3008103</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T05:28:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008104</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4585" sha1="n3rgdfjk8psvq9tvv74liewzrv7su0h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן
קרחה על ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ״מי שאין לו אב ימות״.

ובמשנה [[בכורות מ א|בכורות ד׳ מ׳]] ([[משנה בכורות ו ט|פ&quot;ו מ&quot;ט]]) &quot;מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון
'''ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים''' ואמרו הרי זה מום.״

והנה זה ודאי כי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים״ היינו להמתיבתא
הכללית.

ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שנם לא ■הי׳ יכול &quot;לבוא‬
‫לשם‪ ,‬שאם לא כן לא הי׳ דרבם ל־מלוח כי אם ‪ ,‬להציע הדברים בעצמם כמו‬
‫במשנה ביצר‪-.‬ד׳ ביז ״בהמה שמתה לא •יזיזנד‪ .‬ממקומך‪ ■.‬ומעשה‪ :‬ושאלו את ר׳‬
‫טדפון עליד‪ ,‬ועל החלד‪ .‬שנגימאת ו נ כ נ ס ל ב י ת ‪ .‬ה מ ד ר ש ושאל ואמרו לו לא‬
‫‪.‬‬
‫’‬
‫' ׳‬
‫יזיזם■ממקומם‪&quot;.‬‬
‫ור‪.‬דברי‪:‬ם הד‪-‬ם אשר נראד‪ .‬מדברי הברייתא בקדושין ד׳ ניב בי ד׳ יועדה הי׳‬
‫‪,‬הראש בד‪.‬מתיבתא‪ ,‬כמו שנתבאר‪ ,‬באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי‪ .‬במם׳ נזור ד׳‬
‫מ״ט‪ ,‬ואשד לא יובל להיות ספק שלמרו זהבד‪.‬מתיבתא בזמן אחר מד‪.‬ענין בקדושין שם‪.‬‬
‫ובנזיר ד׳ מימי על המשנד‪ .‬״על אלו מיומאות הנזיר מגלה על*המ׳ת ועל‬
‫■‬
‫‪, ■ ■.‬‬
‫‪ -,‬־‬
‫כזית מן המת ובו׳״ בא‪:‬‬
‫״תנו רבנן אה‪ -‬פביירתו' של ר‘ מאיר אמר לד‪.‬ם ר׳ יד״דה לתלמידיו אל‬
‫‪.‬‬
‫אל יכנסו ובו׳ דחק סומבוס ונכנס אמי להם כך שינד‪ ,‬לי י ר׳ מאיר )נוסח יסוד‬
‫המשנה( על אלו טימאות הנזיר מנלח על יהמת ועל כזית מן ך‪.‬מת כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪.‬‬
‫וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמי־ו מאיר שכב יד‪.‬ודד‪ .‬כ&gt;*ס יוסי שיתק תורי‪ .‬מוי‪ .‬תדא עליהיוכו׳‪.‬״‬
‫י‬

‫*( כן נמצא 'בקצה‪ .‬ספרים ‪-‬כנין בדפוס אלסונא ונראה‬
‫והקדום ובמכות הגיהו בס*א ״ושאר‪ .‬החת ‪-‬ושלח״‪.‬י המרל‪ : '.‬י‬

‫ב ל ק ה המחבר הול( הנוסח היסר‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n3rgdfjk8psvq9tvv74liewzrv7su0h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008116</id>
      <parentid>3008104</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T07:16:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008116</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4526" sha1="h9n21c4ffb13wkkxwes19jiltm6vsr2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן
קרחה על ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ״מי שאין לו אב ימות״.

ובמשנה [[בכורות מ א|בכורות ד׳ מ׳]] ([[משנה בכורות ו ט|פ&quot;ו מ&quot;ט]]) &quot;מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון
'''ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים''' ואמרו הרי זה מום.״

והנה זה ודאי כי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים״ היינו להמתיבתא
הכללית.

ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שגם לא הי׳ יכול &quot;לבוא
לשם, שאם לא כן לא הי׳ דרכם לשלוח כי אם להציע הדברים בעצמם כמו
במשנה ביצה ד׳ כ&quot;ז ״בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה‪ :‬ושאלו את ר׳‬
‫טדפון עליד‪ ,‬ועל החלד‪ .‬שנגימאת ו נ כ נ ס ל ב י ת ‪ .‬ה מ ד ר ש ושאל ואמרו לו לא‬
‫‪.‬‬
‫’‬
‫' ׳‬
‫יזיזם■ממקומם‪&quot;.‬‬
‫ור‪.‬דברי‪:‬ם הד‪-‬ם אשר נראד‪ .‬מדברי הברייתא בקדושין ד׳ ניב בי ד׳ יועדה הי׳‬
‫‪,‬הראש בד‪.‬מתיבתא‪ ,‬כמו שנתבאר‪ ,‬באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי‪ .‬במם׳ נזור ד׳‬
‫מ״ט‪ ,‬ואשד לא יובל להיות ספק שלמרו זהבד‪.‬מתיבתא בזמן אחר מד‪.‬ענין בקדושין שם‪.‬‬
‫ובנזיר ד׳ מימי על המשנד‪ .‬״על אלו מיומאות הנזיר מגלה על*המ׳ת ועל‬
‫■‬
‫‪, ■ ■.‬‬
‫‪ -,‬־‬
‫כזית מן המת ובו׳״ בא‪:‬‬
‫״תנו רבנן אה‪ -‬פביירתו' של ר‘ מאיר אמר לד‪.‬ם ר׳ יד״דה לתלמידיו אל‬
‫‪.‬‬
‫אל יכנסו ובו׳ דחק סומבוס ונכנס אמי להם כך שינד‪ ,‬לי י ר׳ מאיר )נוסח יסוד‬
‫המשנה( על אלו טימאות הנזיר מנלח על יהמת ועל כזית מן ך‪.‬מת כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪.‬‬
‫וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמי־ו מאיר שכב יד‪.‬ודד‪ .‬כ&gt;*ס יוסי שיתק תורי‪ .‬מוי‪ .‬תדא עליהיוכו׳‪.‬״‬
‫י‬

‫*( כן נמצא 'בקצה‪ .‬ספרים ‪-‬כנין בדפוס אלסונא ונראה‬
‫והקדום ובמכות הגיהו בס*א ״ושאר‪ .‬החת ‪-‬ושלח״‪.‬י המרל‪ : '.‬י‬

‫ב ל ק ה המחבר הול( הנוסח היסר‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>h9n21c4ffb13wkkxwes19jiltm6vsr2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008149</id>
      <parentid>3008116</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:43:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008149</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4360" sha1="b9qt887iwn0d2brsyhfyfdf26zawyyc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן
קרחה על ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ״מי שאין לו אב ימות״.

ובמשנה [[בכורות מ א|בכורות ד׳ מ׳]] ([[משנה בכורות ו ט|פ&quot;ו מ&quot;ט]]) &quot;מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון
'''ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים''' ואמרו הרי זה מום.״

והנה זה ודאי כי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים״ היינו להמתיבתא
הכללית.

ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שגם לא הי׳ יכול &quot;לבוא
לשם, שאם לא כן לא הי׳ דרכם לשלוח כי אם להציע הדברים בעצמם כמו
במשנה [[ביצה כז א|ביצה ד׳ כ&quot;ז]] ״בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ושאלו את ר׳
טדפון עליה ועל החלה שנטמאת '''ונכנס לבית המדרש''' ושאל ואמרו לו לא
יזיזם ממקומם.&quot;

והדברים ההם אשר נראה מדברי הברייתא ב[[קידושין נב א|קדושין ד׳ נ&quot;ב]] כי ר׳ יהודה הי׳
הראש בהמתיבתא, כמו שנתבאר, באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי במס׳ נזור ד׳‬
‫מ״ט‪ ,‬ואשד לא יובל להיות ספק שלמרו זהבד‪.‬מתיבתא בזמן אחר מד‪.‬ענין בקדושין שם‪.‬‬
‫ובנזיר ד׳ מימי על המשנד‪ .‬״על אלו מיומאות הנזיר מגלה על*המ׳ת ועל‬

‫כזית מן המת ובו׳״ בא‪:‬‬
‫״תנו רבנן אה‪ -‬פביירתו' של ר‘ מאיר אמר לד‪.‬ם ר׳ יד״דה לתלמידיו אל‬
‫‪.‬‬
‫אל יכנסו ובו׳ דחק סומבוס ונכנס אמי להם כך שינד‪ ,‬לי י ר׳ מאיר )נוסח יסוד‬
‫המשנה( על אלו טימאות הנזיר מנלח על יהמת ועל כזית מן ך‪.‬מת כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪.‬‬
‫וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמי־ו מאיר שכב יד‪.‬ודד‪ .‬כ&gt;*ס יוסי שיתק תורי‪ .‬מוי‪ .‬תדא עליהיוכו׳‪.‬״‬
‫י‬

‫*( כן נמצא 'בקצה‪ .‬ספרים ‪-‬כנין בדפוס אלסונא ונראה‬
‫והקדום ובמכות הגיהו בס*א ״ושאר‪ .‬החת ‪-‬ושלח״‪.‬י המרל‪ : '.‬י‬

‫ב ל ק ה המחבר הול( הנוסח היסר‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>b9qt887iwn0d2brsyhfyfdf26zawyyc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008151</id>
      <parentid>3008149</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T11:55:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008151</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4263" sha1="0tl87np84sjcb6rgro6gnccsm77945c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן
קרחה על ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ״מי שאין לו אב ימות״.

ובמשנה [[בכורות מ א|בכורות ד׳ מ׳]] ([[משנה בכורות ו ט|פ&quot;ו מ&quot;ט]]) &quot;מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון
'''ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים''' ואמרו הרי זה מום.״

והנה זה ודאי כי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים״ היינו להמתיבתא
הכללית.

ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שגם לא הי׳ יכול &quot;לבוא
לשם, שאם לא כן לא הי׳ דרכם לשלוח כי אם להציע הדברים בעצמם כמו
במשנה [[ביצה כז ב|ביצה ד׳ כ&quot;ז]] ״בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ושאלו את ר׳
טדפון עליה ועל החלה שנטמאת '''ונכנס לבית המדרש''' ושאל ואמרו לו לא
יזיזם ממקומם.&quot;

והדברים ההם אשר נראה מדברי הברייתא ב[[קידושין נב ב|קדושין ד׳ נ&quot;ב]] כי ר׳ יהודה הי׳
הראש בהמתיבתא, כמו שנתבאר, באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי במס׳ [[נזיר מט ב|נזיר ד׳
מ״ט]], ואשר לא יוכל להיות ספק שלמדו זה בהמתיבתא בזמן אחר מהענין ב[[קידושין נב ב|קדושין שם]].

וב[[נזיר מט ב|נזיר ד׳ מ&quot;ט]] על המשנה ״על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל
כזית מן המת וכו'״ בא:
״תנו רבנן אחר פטירתו של ר‘ מאיר אמר להם ר׳ יהודה לתלמידיו אל
יכנסו וכו׳ דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר׳ מאיר (נוסח יסוד
המשנה) על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת כעס ר׳ יהודה
וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק תורה מה תהא עליה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;
-----------
&lt;קטע התחלה=הערות לג/&gt;
*) כן נמצא בקצת ספרים כגון בדפוס אלטונא ונראה שלדעת המחבר הוא הנוסח הישר
והקדום ובטעות הגיהו בס&quot;א ״ושאל&quot; תחת &quot;ושלח״. המו&quot;ל.

&lt;קטע סוף=הערות לג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0tl87np84sjcb6rgro6gnccsm77945c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740058</id>
    <revision>
      <id>3008067</id>
      <timestamp>2026-04-26T19:42:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ג|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3008067</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="273" sha1="ipeidngrzj5l8p4qgb78dkv1uc0mcur" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>ipeidngrzj5l8p4qgb78dkv1uc0mcur</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008069</id>
      <parentid>3008067</parentid>
      <timestamp>2026-04-26T19:52:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008069</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11142" sha1="pcf4mt9nrgkq6kwwehw8tsam7acydae" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז? אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵּרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְּבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם, מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים, וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וְגִזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי, חַיָּב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד? מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל כְּלֵי אַנְפּוּרְיָא, אֵינוֹ חַיָּב לְהַכְרִיז:&lt;קטע סוף=א/&gt;
 
{{המשנה|ב|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז: מָצָא פֵּרוֹת בִּכְלִי, אוֹ כְּלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא, מָעוֹת בְּכִיס, אוֹ כִּיס כְּמוֹת שֶׁהוּא, צִבּוּרֵי פֵּרוֹת, צִבּוּרֵי מָעוֹת, שְׁלֹשָׁה מַטְבְּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכִכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְגִזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן, כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז:&lt;קטע סוף=ב/&gt;
 
{{המשנה|ג|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;מָצָא אַחַר הַגַּפָּה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקֻשָּׁרִין, אוֹ בַּשְּׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן. מָצָא כְּלִי בָּאַשְׁפָּה, אִם מְכֻסֶּה, לֹא יִגַּע בּוֹ; אִם מְגֻלֶּה, נוֹטֵל וּמַכְרִיז. מָצָא בְּגַל אוֹ בְּכֹתֶל יָשָׁן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מָצָא בְּכֹתֶל חָדָשׁ, מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ, שֶׁלּוֹ; מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים, שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ:&lt;קטע סוף=ג/&gt;
 
{{המשנה|ד|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מָצָא בַּחֲנוּת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַתֵּבָה וְלַחֶנְוָנִי, שֶׁל חֶנְוָנִי. לִפְנֵי שֻׁלְחָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַכִּסֵּא וְלַשֻּׁלְחָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ לַשֻּׁלְחָנִי. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ חֲבֵרוֹ פֵּרוֹת, וּמָצָא בָּהֶן מָעוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אִם הָיוּ צְרוּרִין, נוֹטֵל וּמַכְרִיז:&lt;קטע סוף=ד/&gt;
 
{{המשנה|ה|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל אֵלֶּה. [וְ]לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ, לוֹמַר לְךָ: מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָנִים וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִים; אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָנִים וְיֵשׁ לוֹ תּוֹבְעִים, חַיָּב לְהַכְרִיז:&lt;קטע סוף=ה/&gt;
 
{{המשנה|ו|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז? עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ שְׁכֵנָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה, וְיַחֲזֹר שְׁלֹשָׁה, וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד:&lt;קטע סוף=ו/&gt;
 
{{המשנה|ז|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָמַר אֶת הָאֲבֵדָה וְלֹא אָמַר סִימָנֶיהָ, לֹא יִתֵּן לוֹ. וְהָרַמַּאי, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנֶיהָ, לֹא יִתֵּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כב ב]]): עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי. כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל; וְדָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יִמָּכֵר; שֶׁנֶּאֱמַר (שם): וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ, רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. מַה יְּהֵא בַּדָּמִים? רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:&lt;קטע סוף=ז/&gt;
 
{{המשנה|ח|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מָצָא סְפָרִים, קוֹרֵא בָּהֶן אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, גּוֹלְלָן. אֲבָל לֹא יִלְמֹד בָּהֶן בַּתְּחִלָּה; וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְּסוּת, מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָהּ, אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ. כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצָרְכָן, אֲבָל לֹא לְשָׁחֳקָן. כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית, לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל, הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל:&lt;קטע סוף=ח/&gt;
 
{{המשנה|ט|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֵיזוֹ הִיא אֲבֵידָה? מָצָא חֲמוֹר אוֹ פָּרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ, אֵין זוֹ אֲבֵידָה. חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִין, פָּרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים, הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, הֶחֱזִירָה וּבָרְחָהּ, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, חַיָּב לְהַחֲזִירָהּ, שֶׁנֵּאֱמַר ([[דברים כב]]): &quot;הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם&quot;. הָיָה בָּטֵל מִסֶּלַע, לֹא יֹאמַר לוֹ: תֵּן לִי סֶלַע, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל. אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית דִּין, מַתְנֶה בִּפְנֵי בֵּית דִּין; אִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין, בִּפְנֵי מִי יַתְנֶה, שֶׁלּוֹ קוֹדֵם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;
 
{{המשנה|י|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;מְצָאָהּ בָּרֶפֶת, אֵינוֹ חַיָּב בָּהּ; בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב בָּהּ. וְאִם הָיְתָה בֵּית הַקְּבָרוֹת, לֹא יִטַּמֵּא לָהּ. אִם אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזִיר, לֹא יִשְׁמַע לוֹ. פָּרַק וְטָעַן, פָּרַק וְטָעַן, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כג]]): &quot;עָזֹב תַּעֲזֹב&quot;. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רְצוֹנְךָ לִפְרֹק – פְּרֹק, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִמּוֹ&quot;. אִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, חַיָּב. מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרֹק, אֲבָל לֹא לִטְעֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לִטְעֹן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אִם הָיָה עָלָיו יָתֵר עַל מַשָּאוֹ, אֵין זָקוּק לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תַּחַת מַשָּאוֹ&quot;; מַשְאוֹי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ:&lt;קטע סוף=י/&gt;
 
{{המשנה|יא|ב|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו, אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת; שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה – מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אָבִיו חָכָם [{{ק|ס&quot;א:}} שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ], שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִין מַשְׂאוֹי, מַנִּיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ אֶת שֶׁל אָבִיו. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית הַשְּׁבִי, פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו; וְאִם הָיָה אָבִיו חָכָם, פּוֹדֶה אֶת אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא ב]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pcf4mt9nrgkq6kwwehw8tsam7acydae</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740059</id>
    <revision>
      <id>3008079</id>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3007922] הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</comment>
      <origin>3008079</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2182" sha1="myglfcsiakbjwh420en9kykbo9v3gub" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים}}
{{ח:קטע3||לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשס״ב, 2367|הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5075.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}} (להלן – החוק), אני מודיע לאמור:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(1)}} כל אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק}} שניתן למעביד או לקבוצת מעבידים (להלן – אישור פרטני) עד יום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998), מועד פרסומו של {{ח:חיצוני|אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים|האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופות ביטוח במקום פיצויי פיטורים}} בטל מיום כ״א בניסן התשס״ב (1 ביוני 2002) (להלן – המועד הקובע), לגבי כל עובד שעד למועד הקובע לא פעל המעביד בהתאם לאמור באישור הפרטני.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(2)}} כל אישור פרטני, כוחו יפה גם אם חל שינוי בזהות קופת הגמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאליה הועברו התשלומים לפי תנאי אישור כאמור, לאחר יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995).

{{ח:חתימות|כ״ג באייר התשס״ב (5 במאי 2002)}}
* '''שלמה בניזרי'''&lt;br&gt;שר העבודה והרווחה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>myglfcsiakbjwh420en9kykbo9v3gub</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1740060</id>
    <redirect title="שיחה:הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים" />
    <revision>
      <id>3008080</id>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3008080</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108" sha1="ntx5n7kavocg0cxzdgzb1xki5j5fg8x" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]</text>
      <sha1>ntx5n7kavocg0cxzdgzb1xki5j5fg8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740061</id>
    <revision>
      <id>3008081</id>
      <timestamp>2026-04-26T21:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3008081</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:יוסף אבן זבארה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1740062</id>
    <revision>
      <id>3008088</id>
      <timestamp>2026-04-26T21:03:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]&quot;</comment>
      <origin>3008088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto" xml:space="preserve">[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]</text>
      <sha1>lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שמות כו/הערות נוסח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740063</id>
    <revision>
      <id>3008093</id>
      <timestamp>2026-04-26T21:14:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אהרן פולד</username>
        <id>42708</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה בשמות כו:ז */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3008093</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="796" sha1="teti60kt5i1hacrvovjpgo093fwna6j" xml:space="preserve">== פרשה בשמות כו:ז ==

אולי ראוי לציין בהערת מסורה שיש פרשה פתוחה בשמות כו:ז (ועשית ירעות עזים) בכתבי יד ל1,ל,ש,ב. וגם כן יש פרשה פתוחה בס&quot;ת MS Or. 1462 (לפני התיקון) שכתובה ע&quot;פ הכתר.

כל זה בניגוד לרשימת הרמב&quot;ם (ובעקבותו ספרי ספרד, אשכנז, ותימן) שאינו מונה פרשה כאן. כת&quot;י ש2 מתאים לשיטה זו.

ועוד כנראה שבכת&quot;י ו יש פרשה סתומה.

[[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) 00:14, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>teti60kt5i1hacrvovjpgo093fwna6j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-25712-78</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740064</id>
    <revision>
      <id>3008131</id>
      <timestamp>2026-04-27T09:46:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזהרה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3008131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" sha1="lg7kyb3uxy0rf8nyow828n5zarq4hws" xml:space="preserve">== אזהרה ==

{{אזהרה|רש&quot;י על שמות ה ח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:46, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lg7kyb3uxy0rf8nyow828n5zarq4hws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק סל קליטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740065</id>
    <redirect title="חוק סל הקליטה" />
    <revision>
      <id>3008137</id>
      <timestamp>2026-04-27T10:34:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק סל הקליטה]]</comment>
      <origin>3008137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40" sha1="ime6hibcqola9edx01dr2k9hnwqphtm" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק סל הקליטה]]</text>
      <sha1>ime6hibcqola9edx01dr2k9hnwqphtm</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>